Posted on Leave a comment

מסקנות חדשות בבריטניה- אומגה 3 במינון נכון

ההמלצה שלנו לצרוך אומגה 3 במינון מותאם באופן אישי קבלה אימוץ גם בבריטניה, שם התגלה כי האוכלוסיה הבוגרת מתספת כמות נמוכה מידי. דעת מומחה- התפקיד החשוב של חומצות שומן אומגה 3 עבור אנשים מבוגרים RTEmagicC_eo_010114_Ruxton-C.jpg ד"ר קארי רקסטון, דיאטנית ותזונאית של בריאות הציבור הבריטי. ינואר 2014 למאמר המקורי > תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל "אחוז האנשים המבוגרים במדינות מפותחות בכל רחבי העולם הולך ועולה. בשנת 2035 צפוי כי 23 אחוז מהאוכלוסיה הבריטית תהיה מעל גיל 65. נתון זה הוא בעל השלכות על בריאות הציבור ועלויות שרותי הבריאות הלאומיים. אומגה 3 חשובה לתמיכה בבריאותם של אנשים מבוגרים, בייחוד בכל הקשור לבריאות הלב וכלי הדם ותפקוד קוגניטיבי… ישנן ראיות טובות שחומצות שומן אומגה 3 יכולות לתמוך בבריאות הלב ובתפקוד הקוגניטיבי. למרבה הצער אומגה 3 והמקורות הטבעיים העיקריים שלה, קרי שמן דגים, נצרכים במינון נמוך מדי ע"י רוב האנשים." (הדגשה שלנו)

“The family of long-chain omega-3 polyunsaturated fatty acids (LC n-3 PUFA) are comprised of eicosapentaenoic acid (EPA), docosahexaenoic acid (DHA) and docosapentaenoic acid (DPA), which are all derived from alpha-linolenic acid(ALA). While the ratios of these vary depending on the food source, DPA is typically less prevalent than EPA and DHA. Metabolically, ALA can be converted to EPA in humans, but conversion to DHA is inefficient. This is why it is important to obtain LC n-3 PUFA direct from dietary sources. Seafood is the richest natural source of LC n-3 PUFA, although other sources include human milk, marine algae, marine mammals and krill. Unfortunately, mean UK intakes of oily fish are well below guidelines, with older adults aged over 65 years eating just 85 g per week instead of 140 g (1). For these reasons, food supplements and enriched foods can be important sources of LC n-3 PUFA (2). Currently, mean intakes of EPA + DHA in Europe range from 127 to 1,278 mg per day, when foods and supplements are taken together (3). In the UK, this figure is only 410 mg per day in people aged 65 years and over, with lower amounts in younger people. More recently, the European Food Safety Authority (EFSA) advised that long-term intakes of up to 5.0 g per day EPA + DHA from supple- ments and up to 1.8 g per day of EPA alone from supplements were safe for adults (3).

Cardiovascular (CV) disease is one of the leading causes of death worldwide. LC n-3 PUFA consumption is viewed as protective, an effect most likely due to reductions in triacylglycerol (TAG) concentrations, improv- ed plaque stability and anti-thrombotic or anti-arrhythmic effects (4). This is supported by good evidence, with one meta-analysis of 47 randomized controlled trials (RCTs) finding that fish oils (average intake of 3.25 g EPA and/or DHA per day) significantly reduced TAG levels in patients with high lipid levels (5). Similarly, a RCT on 40 healthy 51- to 72-year-olds found that 3.0 g per day fish oil significantly reduced TAG levels and systolic blood pressure (6). Finally,a US cohort of 2,692 adults (mean age 74 years) found that increased individual and total LC n-3 PUFA levels were significantly associated with decreased mortality, especially CHD-related death (7). Several meta-analyses considering the effects of LC n-3 PUFA on other markers of CV health have generated mixed results. A number of factors may have influenced the data, e.g. 1) different levels of omega-3 fatty acid red blood cell levels at baseline, 2) variations in the source, type, combination and dose of omega-3 fatty acids, 3) differences in patients groups, i.e., primary vs. secondary prevention trials and 4) the inclusion of different quality studies within meta-analyses. Considering this, LC n-3 PUFA, at higher levels of intake and from fish oils appear to be effective for improving markers of heart health.

In terms of clinical guidelines, EFSA advise that intakes of 0.25 to 0.5 g/day of EPA + DHA may exert cardio- protective effects, while the International Society for the Study of Fatty Acids and Lipids recommends that at least 0.5 g/ day EPA + DHA should be consumed to support CV health. The American Heart Association advises 1.0 g per day of EPA + DHA per day for patients diagnosed with coronary heart diseases and a supplement of 2.0–4.0 g/day of EPA + DHA for patients with raised triglycerides. Two heart health claims were approved by the European Commission (8): DHA/EPA contribute to the maintenance of normal blood triglyceride levels and normal blood pressure. Maintaining optimal cognitive health is central to healthy ageing. As with heart health, different omega-3 fatty acids may have distinct but complementary roles in the brain (9). A systematic review (10), which included 14 studies, mainly epidemiological, found that diets with a higher omega-6:omega-3 ratio were associated with an increased risk of cognitive decline and dementia. The beneficial role of omega-3 fats may be because DHA is a major component of brain phospholipids and helps to regulate the uptake of brain glucose, ion transport, signal transmission, neurotransmitter release (and uptake) and the sequestration of free radicals, preventing oxidative stress (9). In addition, ALA is thought to support the production of ketone bodies and EPA the oxidation of fatty acids, both of which are central to providing a supply of brain glucose. The OPAL study of healthy elderly found that higher fish intakes at baseline were associated with better cognitive function (11). Equally, a five-week RCT of 40 healthy middle-aged and elderly subjects revealed that supple- mentation with fish oil (3 g LC n-3 PUFA per day) significantly improved working memory (6). Some but not all studies on the management of cognitive dysfunctions – such as dementia, Alzheimer’s disease and de- pression – have shown benefits of increased intakes of DHA+EPA (12-14). Overall, there seem to be cogni- tive benefits for omega-3 fatty acids but study results are varied, possibly due to recruitment of healthy participants, poor retention, failure to screen for low baseline LC n-3 PUFA status, different doses and ratios of EPA/DHA and inappropriate study size or duration. In conclusion, there is good evidence that LC n-3 PUFA can help to support heart health and cognitive func- tion. Unfortunately, LC n-3 PUFA and their main natural source, oily fish, are under-consumed by most people. Dietitians can play an important role in helping older people to meet LC n-3 PUFA intake recommen- dations by encouraging oily fish consumption and by providing impartial advice about fish oil supplements.”

Read Full Text >

Posted on Leave a comment

ויטמין E לעצירת הדרדות תפקודית במחלת האלצהיימר

on Functional Decline in Alzheimer Disease השפעת ויטמין E וממנטין על הדרדות תפקודית במחלת האלצהיימר דר' ו.דייסקן ושות' תרגום ופרשנות ע"י אומגה 3 גליל למחקר המלא | לתקציר המחקר | לקריאת תגובות עמיתים תקציר: מחקר מדעי חדש מגלה כי תיסוף ויטמין E אלפא-טוקופרול במינון של 2,000 יב"ל ביום (שווה ערך לחמש כמוסות ויטמין E400 של אומגה 3 גליל), מאט את קצב ההדרדרות התפקודית של חולי אלצהיימר הלוקים ברמה קלה או בינונית ומפחית את הנטל הטיפולי הכרוך בחיי היומיום שלהם. כמו כן המחקר מצא כי רמת התמותה מכל הגורמים All cause mortality בקבוצת הטיפול בויטמין E היתה נמוכה בצורה משמעותית לעומת קבוצות המחקר האחרות וקבוצת הפלצבו המחקר השווה טיפול בויטמין E במינון הזה, לטיפול בתרופה 'ממנטין' (20 מ"ג) וכן לקבוצת בקרה פלצבו. בכל המקרים, כולל במקרים של שילוב התרופה עם הויטמין, נמצא הטיפול בעזרת ויטמין E כיעיל ביותר בשיפור חיי החולים. רקע: חשיבות המחקר: למרות שויטמין E ותרופת הממנטין נמצאו כבעלות אפקט ממתן למחלת אלצהיימר חמור, עדיין חסרות ראיות לגבי אלצהיימר ברמה קלה או בינונית. מטרת המחקר: לקבוע האם ויטמין E (אלפא טוקופרול), ממנטין או שניהם יחד מאטים את התקדמות המחלה באלצהיימר קל או בינוני, בפציינטים הלוקחים מעכבי אצטיכוליאסטראז. מבנה המחקר: מחקר רנדומלי כפול סמיות מבוקר פלצבו בקבוצות מקבילות, שכלל 613 פציינטים עם אלצהיימר קל או בינוני. המחקר החל אוגוסט 2007 והסתיים בספטמבר 2012 במרכז הרפואי לאזרחים ותיקים במיניאפוליס התערבויות: משתתפים קיבלו 2000 יב"ל ליום של ויטמין E, או 20 מ"ג ליום של ממנטין, או קומבינציה של שניהם או פלצבו. מדדים מרכזיים: מפרט פעילויות היומיום ומדדי שיתוף פעולה עבור חולי אלצהיימר (ADCS-ADL בסקלה 0-78). תוצאות משניות כללו מדדים של קוגניציה, נוירופסיכיאטריה והסתייעות במטפל. תרגום התוצאות: נתונים מ 561 משתתפים נותחו (140=ויטמין E, 142=ממנטין, 139=שילוב, 140=פלצבו), כאשר 52 הוצאו מהמחקר בשל מחסור בנתוני מעקב. בתוך מעקב ממוצע של מעל שנתיים, מפרט המדדים ADCS-ADL של קבוצת הויטמין E ירד ב 3.15 נקודות פחות מקבוצת הפלצבו. בקבוצת הממנטין, הניקוד ירד ב 1.98 נקודות פחות מאשר הירידה בקבוצת הפלצבו. השינוי הזה בקבוצת הויטמין E מתורגם לעיכוב בהתקדמות קלינית של 19% בשנה לעומת פלצבו, או עיכוב של 6.2 חודשים במהלך תקופת המעקב. גיא: פרוש הדבר הוא שבמשך זמן המעקב שערך קצת מעל שנתיים, נוצר יתרון קוגניטיבי של 6 חודשים לאלו שלקחו ויטמין E לעומת קבוצת הביקורת. כלומר, הם "הזדקנו פחות" ב 6 חודשים. או במילים אחרות, בזמן שחולים בקבוצת הביקורת הזדקנו בשנתיים החולים שלקחו ויטמין E הזדקנו רק בשנה וחצי. אלו שלקחו ויטמין E בלבד נהנו מעיכוב של חצי שנה בהתקדמות המחלה לעומת אלו שלא לקחו, זה מאד מאד משמעותי. משך זמן ההסתייעות במטפל עלה הכי מעט בקבוצת הויטמין E. תמותה מכל הגורמים ארעה בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הממנטין (31 מקרים ב 23 משתתפים) ובקבוצת השילוב (44 מקרים ב 31 משתתפים) בהשוואה לפלצבו (13 מקרים ב 11 משתתפים) והיה נמוך מכל הקבוצות בקבוצה שקיבלה ויטמין E בלבד. מסקנות ורלוונטיות של הממצאים: מבין פציינטים עם מחלת אלצהיימר קלה או בינונית, 2000 יב"ל ביום של אלפא טוקופרול (ויטמין E) בהשוואה לפלצבו, הביא להאטה בירידה התפקודית. לא היה שום שיפור משמעותי בקבוצות שלקחו ממנטין בלבד או ממנטין פלוס אלפא טוקופרול. ממצאים אלו מצביעים על יתרון בנטילת אלפא טוקופרול (ויטמין E) באלצהיימר קל או בינוני לשם האטת ההדרדרות התפקודית והפחתת הנטל הטיפולי. החוקרים מצביעים על העובדה כי לכאורה ממנטין מנע את ההשפעה החיובית של ויטמין E ושואלים האם יתכן כי ממנטין (ואולי תרופות אחרות) מונע את ההשפעה נוגדת החימצון של ויטמין E? שאלה זו נשארת פתוחה בשלב זה ואין מנגנון ידוע היכול להסביר ממצאים אלו. מסקנות וניתוח של גיא: למחקר שתי משמעויות חשובות בעיני: ראשית הוא הראה בצורה ברורה כי אין שום נזק בנטילת מינון הנחשב לגבוה של ויטמין E, גם באנשים מבוגרים יחסית הנוטלים תרופות. יש לקוות כי ממצאים אלו יהוו משקל נגד לפרסומים המטעים על נזק לכאורה של ויטמין E בחולי לב. החוקרים מדגישים כי ממצאיהם סותרים ממצאים של מטא מחקר קודם משנת 2005 שהראו על נזק לכאורה בנטילת ויטמין E , מה שהביא בשנים האחרונות להפחתת המינון של ויטמין E לחולי אלצהימר. החוקרים טוענים כי הפחתה זו במתן ויטמין E לחולי אלצהימר היא טעות אשר משפיעה לרעה על איכות חייהם. שנית הוא מרמז לתפקידה של אומגה 3 במניעת אלצהימר, או לחלופין מרמז על כך שמחסור באומגה 3 הוא גורם סיכון משמעותי באצלהימר. קצת רקע על ויטמין E: ויטמין E בצורתו הנפוצה אלפא טוקופרול הינו נוגד חימצון אוניברסלי המגן באופן ספציפי על קשרים כפולים בחומצות שומן בלתי רוויות, ביחוד אומגה 3 וגם אומגה 6 ו 9. בכל תא בגוף האדם ובכל תא בעולם הצומח והחי בו יש נוכחות של אומגה 3 יש ויטמין E. ויטמין E הוא מה שמונע מדג חי להסריח כמו דג מת (ריח של דג מת הוא ריח של אומגה 3 מחומצנת). בגוף האדם יש לויטמין E שני תפקידים מרכזיים- להגן על אומגה 3 בפני חימצון במחזור הדם בדרך אל התאים ולהגן עליה בפני חימצון בתוך התאים וביחוד במוח ובמערכת העצבים. מחקרים רבים הן קליניים והן תצפיתיים וגם הנסיון שלנו מראה כי אומגה 3 ללא ויטמין E אצל אנשים הסובלים מעומס מחמצן גבוה "לא עושה את העבודה". מחקרים חדשים בנושא אלצהימר מראים כי רמת האומגה 3 בגוף קשורה ישירות לסיכון ללקות באלצהימר ולחומרת האלצהימר. אם מחברים ממצאים אלו לממצא מהמחקר הנוכחי הרי שהתזונה עליה אנו ממליצים- תיסוף שמן דגים ביחד עם ויטמין E במינון גבוה- צפויה לשפר עוד יותר את מניעת האלצהימר הן מבחינת מועד פרוץ המחלה והן מבחינת חומרתה וקצב התקדמותה. ההמלצות של אומגה 3 גליל לצריכת ויטמין E הן: אומגה 3 בגלל נטייתה המיידית להתחמצן מעלה את העומס המחמצן בדם ודורשת רמה מתאימה של ויטמין E בדם לצורך הגנה עליה. אדם בריא הנוטל עד 3 גרם ביום של אומגה 3 וצורך נוגדי החימצון במזון מזרעים אגוזים קטניות ועלים ירוקים איננו זקוק לתוספת ויטמין E. אנשים הסובלים מעומס מחמצן גבוה (נוטלים תרופות כרוניות כלשהן, שותים אלכוהול באופן כרוני, מעשנים, סובלים מדלקת כרונית כלשהי, סובלים מאלרגיה כרונית כלשהי): • עד 3 גרם ביום אומגה 3 EPA+DHA אנו ממליצים לקחת 400 יב"ל של ויטמין E (מסוג אלפא טוקופרול בתערובת טוקופרולים טבעיים) • מ 3 גרם עד 6 גרם ביום אומגה 3 אנו ממליצים לקחת 800 יב"ל של ויטמין E • נשים מעל גיל המעבר יוסיפו עוד 400 יב"ל מכיוון שמעבר לגיל הפסקת המחזור העומס המחמצן אצל נשים עולה • מעל 6 גרם ביום אומגה 3 אנו ממליצים לקחת 1200 יב"ל ניתן לשים לב שההמלצות שלנו נמוכות בהרבה מהמינון אשר נבדק בניסוי ואשר הוכיח כי לא קיים סיכון רפואי כלשהו בנטילת ויטמין E בעוד שכל התרופות האחרות גרמו לתופעות לוואי כולל הגברת תמותה מכל הסיבות.
Posted on 4 Comments

אלצהיימר- סוכרת המוח

תרגום התקציר ע"י אומגה 3 גליל פלאק במוח ובלבול ידועים כסימני ההיכר של מחלת האלצהיימר, אך היבט חשוב נוסף של אלצהיימר הוא ככל הנראה היותו סוג של סוכרת במוח או "סוכרת סוג 3", וקשור לירידה בספיגת הגלוקוז במוח. סוכרת של המוח מתפתחת בהדרגה במשך לפחות עשור או שניים לפני שהתסמינים הופכים ברורים. מחלות ניווניות אחרות גם הן מאופיינות בירידה בספיגת הגלוקוז במוח. למרבה המזל, המוח יכול להשתמש בגופי קטון כדלק חלופי לגלוקוז בעת רעב. דיאטות קטוגנית שימשו בהצלחה, קרוב למאה שנה, לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות בילדים. חומצות שומן בשרשרת בינונית מומרות באופן חלקי בכבד לגופי קטון, אשר חוצים בקלות את מחסום הדם למוח ומשמשים את המוח. קטוזיס מתון מצריכת שמן MCT המצוי בעיקר בשמן קוקוס, הוכח כמשפר יכולת קוגניטיבית בכמעט מחצית מהאנשים עם אלצהיימר. אסטרים של קטון שייצרו רמות גבוהות של קטוזיס ושיפור פוטנציאל גדול יותר, הם באופק. הפתרון של דר' ניופורט לאלציהמר של בעלה וחולים במחלות עצבים ניווניות אחרות טמון במעבר לתזונה קטוגנית דלה ביותר בפחמימות, נטולת עמילן וסוכר ועשירה בשמן קוקוס המכיל טריגליצרידים באורך בינוני Medium Chain Triglicerides ד"ר ניופורט נשואה לסטיב ניופורט מאז 1972 ויש להם שתי בנות ונכד. היא גם מטפלת בסטיב, הסובל מהתחלה מוקדמת של מחלת האלצהיימר. בחודש יולי 2008 היא כתבה מאמר שהופץ ברחבי העולם באינטרנט בשם"מה אם יש תרופה למחלת אלצהיימר ואף אחד לא ידע?" והיא מחברת הספר שפורסם בחודש אוקטובר 2011 "מחלת אלצהיימר: מה אם יש תרופה?". בספרה היא מתארת את ההתערבות תזונתית שסייעה לבעלה, וכעת לאנשים רבים אחרים עם אלצהיימר ומחלות ניווניות מסוימות, כמו גם את המדע של קטונים ואיך לשלב את שרשרת חומצות שומן בינוניות בדיאטה. ד"ר ניופורט נתנה ראיונות רדיו רבים והרצאות בנושא זה.
Posted on Leave a comment

ניוון המוח כפונקציה של רמת האומגה 3 בדם

המחקר נערך על 281 מבוגרים מעל גיל 65 במשך 4 שנים. ממצאי המחקר הם חד משמעיים- רק רמת הEPA בדם קורלטיבית עם קצב הניוון של המוח. ככל שרמת הEPA בדם גבוהה יותר כך קצב הניוון של המוח איטי יותר. ממצאים אלו התגלו בקורלציה גבוהה הן בבדיקת נפח המוח בMRI והן בבדיקת תפקודים מנטליים וקגניטיביים.   המחקר בדק אוכלוסיה מבוגרת מעל גיל 65 במשך 4 שנים. תזונת הנבדקים, מצבם המנטלי (פרמטרים קוגניטיביים ודיכאוניים) ואת נפח החומר האפור באזורים במוח הקשורים בתפקודים קוגניטיביים ומנטליים (האמגידלה וההיפוקמפוס). המחקר השווה את הפרמטרים הנ"ל לרמת חומצות שומן אומגה 6 ואומגה 3 בדם. המחקר הזה הינו מחקר ברמה גבוהה מאד בכך שהוא בדק גורמים מסיחים confounding factors רבים והצליב ממצאים מיבניים במוח (נפח החומר האפור) עם ממצאים תפקודיים וממצאים ביוכימיים (רמת חומצות השומן בדם) על מנת לוודא קורלציות נכונות בין חומצות שומן לניוון המוח. כידוע המוח מורכב מרמה גבוהה של DHA (עשרות אחוזים מנפח המוח) אך רק רמה נמוכה יחסית (אחוזים בודדים) של EPA. מחקרים רבים בעבר בדקו את השפעת הDHA על תפקוד קוגניטיבי ומנטלי אך כמעט תמיד כשלו במציאת קורלציה. במילים אחרות צריכה גבוה של DHA לא השפיעה על התפקודים המנטליים של אנשים מבוגרים. מחקר זה בדק את כל חומצות השומן הרלוונטיות אומגה 6 ואומגה 3. ממצאי המחקר הם חד משמעיים- רק רמת הEPA בדם קורלטיבית עם קצב הניוון של המוח. ככל שרמת הEPA בדם גבוהה יותר כך קצב הניוון של המוח איטי יותר. ממצאים אלו התגלו בקורלציה גבוהה הן בבדיקת נפח המוח בMRI והן בבדיקת תפקודים מנטליים וקגניטיביים. לסיכום החוקרים ממליצים לבדוק את הEPA כטיפול לאלצהימר ושיטיון. סיכום של גיא: זוהי הוכחה חד משמעית לטענתנו ארוכת השנים שהמוח חייב EPA במזון על מנת לתפקד היטב. תיסוף של DHA נקי הינו טעות כי הוא מונע מהמוח את ההגנה הנוגדת דלקת המוענקת לו על ידי EPA. מניעת אלצהימר ודיכאון באנשים מבוגרים אפשרית על ידי צריכה כרונית של שמן דגים המכיל EPA+ DHA ועל ידי כך מניעת ניוון אזורי המוח האחראים על התפקוד הקוגניטיבי והמנטלי. למאמר המלא לחץ כאן

Read Full Text

Plasma long-chain omega-3 fatty acids and atrophy of the medial temporal lobe Ce´cilia Samieri, et al Neurology 2012 ABSTRACT Objective: The long-chain w-3 fatty acids eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA) are potential candidates for interventions to delay Alzheimer Disease (AD), but evidence from clinical studies is mixed. We aimed at determining whether plasma levels of EPA or DHA predict atrophy of medial temporal lobe (MTL) gray matter regions in older subjects. Methods: A total of 281 community dwellers from the Three-City Study, aged 65 years or older, had plasma fatty acid measurements at baseline and underwent MRI examinations at baseline and at 4 years. We studied the association between plasma EPA and DHA and MTL gray matter volume change at 4 years. Results: Higher plasma EPA, but not DHA, was associated with lower gray matter atrophy of the right hippocampal/parahippocampal area and of the right amygdala (p < 0.05, family wise error corrected). Based on a mean right amygdala volume loss of 6.0 mm3/y (0.6%),a1 SD higher plasma EPA (+0.64% of total plasma fatty acids) at baseline was related to a 1.3 mm3 smaller gray matter loss per year in the right amygdala. Higher atrophy of the right amygdala was associated with greater 4-year decline in semantic memory performances and more depressive symptoms. Conclusion: The amygdala, which develops neuropathology in the early stage of AD and is involved in the pathogenesis of depression, may be an important brain structure involved in the association between EPA and cognitive decline and depressive symptoms. Neurology® 2012;79:642–650

Posted on Leave a comment

השפעת הרכב הקלוריות בתזונה על הסיכון לנסיגה קוגניטבית בגיל מבוגר

מחקר המראה קשר ישיר והפוך בין אחוז השומנים בתזונה לבין רמת הסיכון לאלצהיימר. בהמשך למחקרים שהראו בעבר בצורה ברורה כי הסיכון לנסיגה קוגיניטיבית בגיל מבוגר קשור בצריכה גבוה של קלוריות, מראה המחקר הזה כי לא כל קלוריה נספרת באותה צורה ודווקא לשומנים יש יתרון במניעת נסיגה קוגנטבית בגיל מבוגר. הסיכום מביא הערות נוספות לגבי ההרכב הקלורי המומלץ להורדת הסיכון. רמת הסיכון לנסיגה קוגיניטיבית בגיל מבוגר (תהליך שסופו לעיתים קורובת אלצהימר) קשורה בצריכה גבוה של קלוריות, עובדה שנחקרה והוכחה בעבר. עם זאת אין מידע עד היום איזה סוג של גורמי תזונה תורמים לנסיגה הקוגניטבית. מטרת המחקר מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת הפחמימות השומן והחלבון על נסיגה קוגניטיבית ולנסות להבדיל איזה גורם מתוך השלושה במאזן הקלורי תורם לנסיגה הקוגניטיבית המוכרת בצריכה קלורית גבוהה. מבנה המחקר המחקר בדק 937 מבוגרים בסיבות גיל 80 ועקב אחריהם במשך כ3.7 שנים. המחקר העריך את מאפיני התזונה של הנחקרים על פי שאלוני תזונה. רמת הנסיגה הקוגניטיבית הוערכה במבחנים ומדדים מקובלים. יש לציין שאוכולוסית המחקר לא סבלה מנסיגה קוגניטיבית בתחילת המחקר (יתכן שמסיבה זו הנחקרים לא נסוגו עד כדי אלצהימר, מועמדים שאצלם התגלתה נסיגה קוגניטיבית לפני התחלת המחקר הוחרגו מהמחקר). בשלב הניתוח בוצע סיכום של אחוז התרומה הקלורית מפחמימות חלבון ושומן. נאספו גם פרטים נוספים לגבי סוגי המזון אשר עזרו בהבנת משמעות המחקר. למשל נעשתה הפרדה בין פחממות פשוטות כמו עמילן סוכר ופירות ופחמימות מורכבות (סיבים). כמו כן נאסף מידע לגבי שומן רווי (בעיקר מהחי), בלתי רווי (בעיקר צמחי) וחד בלתי רווי (בעיקר שמן זית קנולה). ממצאים ודיון ממצאי המחקר מדהימים והופכים על פיהם כמעט כל פרדיגמה מקובלת (הערה שלי, גיא)
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית בגיל מבוגר מוגבר בצורה דרמטית מכמות הסוכר והפחמימות הפשוטות בתזונה. הרבעון העליון (25% מאלו שצרכו הכי הרבה סוכר) סבל משכיחות כפולה כמעט של נסיגה קוגניטיבית לעומת הרבעון התחתון!! ומדובר כאן על סיכון גבוה מאד. במהלך שנות המחקר בערך 15% מאלו שצרכו מעט סוכר (רבעון תחתון) סבלו מנסיגה קוגניטיבית בעוד שמעל 30% מאלו שצרכו הרבה סוכר (רבעון עליון) סבלו מנסיגה קוגניטיבית.
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית מופחת דרמטית ככל שצריכת השומן בכלל וביחוד השומן הרווי עולה. הרבעון העליון בצריכת שומן רווי סבל ב40% פחות מנסיגה קוגניטבית לעומת הרבעון התחתון.
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית הופחת בצורה משמעותית ככל שצריכת החלבון עלתה (אם כי פחות דרמטית משומן). הרבעון העליון בצריכת חלבון סבל ב20% פחות מנסיגה קוגניטיבית.
ממצאים נוספים העולים מעיון במחקר:
  • צריכת פירות מעלה דרמטית את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית, בצורה מקבילה לצריכת סוכר בכלל (כלומר סוכר מפירות מבחינה זו איננו יותר בריא)
  • צריכת ירקות לא השפיעה על הסיכון לנסיגה קוגניטיבית
  • צריכת שומן חד בלתי רווי (שמן זית) מורידה את הסיכון
  • צריכת שומן רב בלתי רווי (אומגה 3 ואומגה 6) לא השפיעה על הסיכון, אם כי החוקרים מציינים בסוף שלא בוצעה הפרדה ולכן לא ניתן לקבוע ממחקר זה האם אומגה 3 או 6 משפיעים. יותר מכך הם מזיכירים מחקרים אחרים בהם אומגה 3 נמצאה כמפחיתה את הסיכון.
  • באופן מפתיע אולי צריכת אלכוהול ברמה של 4% מהקלוריות היומיות (צריכה מתונה, לא נבדקה צריכה מוגברת) מורידה את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית
  • ממצא מענין מאד נוסף- משקל יתר לא היווה גורם סיכון לנסיגה קוגניטיבית!
מסקנות
  • צריכת מוגברת של סוכר על כל סוגיו מעלה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית בגיל מבוגר. פירות כלולים בקטגוריה זו.
  • צריכה מוגברת של שומן כולל שומן רווי ושומן חד בלתי רווי (שמן זית) מורידה מאד את הסיכון
  • צריכה מוגברת של חלבון מורידה את הסיכון
סיכום של גיא מחקר זה מראה בפעם הראשונה למיטב ידיעתי שהסיכון למחלות שונות כולל נסיגה מנטלית כרוך בסוג הקלוריות שצורכים ולא ברמת הקלוריות. באופן מנוגד לפרדיגמה התזונתית בישראל ובמערב צריכת פחמימות בכלל וביחוד סוכר, כולל פירות, מעלה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית באנשים מבוגרים. להערכתי הממצאים האלו רלוונטיים ונכונים לכל אדם ולא רק למבוגרים מכיוון שסביר להניח שהתזונה שהנבדקים צרכו בגיל 80 שיקפה פחות או יותר את תזונתם בעשורים האחרונים. יש לקחת בחשבון שאוכלוסיה גדולה מאד של כאלו שכבר סבלו מדמנטיה מסוגים שונים הוחרגה מהשתתפות במחקר וסביר להניח שאצל אוכלוסיה זו הממצאים היו חמורים יותר (כלומר צורכים יותר סוכר ופחות שומן). על סמך ממצאים אלו יש לשנות את המלצות התזונה לאנשים מבוגרים ולכל אדם לרמה נמוכה בהרבה של סוכר כולל פירות ורמה גבוהה יותר של שומן על כל סוגין כולל שומן רווי. במצב זה כמות הקלוריות לא קשורה לסיכון לנסיגה קוגניטיבית (ואלצהימר ודמנטיה בסופו של דבר). הערה נוספת- באבסטרקט באנגלית המובא כאן יש תקציר מתומצת ביותר של הממצאים. למי שמתענין בכך ויכול להתמודד עם האנגלית אני מאד ממליץ לקרוא את המחקר המלא. הוספתי הערות והדגשות רבות בטקסט המחקר העוזרות להבין את הממצאים. התזונאים אומרים לנו: קלוריה היא קלוריה. תאכל מעט קלוריות תהיה בריא. תאכל הרבה קלוריות תהיה חולה. אבל מה האמת? קלוריה איננה קלוריה איננה קלוריה. תלוי איזה סוג קלוריה! והמחקר הזה מוכיח זאת. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Relative Intake of Macronutrients Impacts Risk of Mild Cognitive Impairment or Dementia Rosebud O. Roberts et al Abstract. High caloric intake has been associated with an increased risk of cognitive impairment. Total caloric intake is determined by the calories derived from macronutrients. The objective of the study was to investigate the association between percent of daily energy (calories) from macronutrients and incident mild cognitive impairment (MCI) or dementia. Participants were a population-based prospective cohort of elderly persons who were followed over a median 3.7 years (interquartile range, 2.5–3.9) of follow-up. At baseline and every 15 months, participants (median age, 79.5 years) were evaluated using the Clinical Dementia Rating scale, a neurological evaluation, and neuropsychological testing for a diagnosis of MCI, normal cognition, or dementia. Participants also completed a 128-item food-frequency questionnaire at baseline; total daily caloric and macronutrient intakes were calculated using an established database. The percent of total daily energy from protein (% protein), carbohydrate (% carbohydrate), and total fat (%fat) was computed. Among 937 subjects who were cognitively normal at baseline, 200 developed incident MCI or dementia. The risk of MCI or dementia (hazard ratio, [95% confidence interval]) was elevated in subjects with high % carbohydrate (upper quartile: 1.89 [1.17–3.06]; p for trend = 0.004), but was reduced in subjects with high % fat (upper quartile: 0.56 [0.34–0.91]; p for trend = 0.03), and high % protein (upper quartile 0.79 [0.52–1.20]; p for trend = 0.03) in the fully adjusted models. A dietary pattern with relatively high caloric intake from carbohydrates and low caloric intake from fat and proteins may increase the risk of MCI or dementia in elderly persons.

Posted on 2 Comments

השפעת אומגה 3 על הסיכון לאלצהיימר

מטרת המחקר היתה לבדוק השפעת גורמי תזונה על הסיכון לאלצהימר ושיטיון. המחקר בדק אוכלוסייה של 1200 מבוגרים מעל גיל 65. המחקר בסס את הקשר בין תזונת אומגה 3 לבין רמת חלבוני האמילויד בטא בדם. רמת הסיכון לאלצהימר ניתנת לכימות על ידי מדידת רמת חלבונים אלו. רמת הסיכון לאלצהימר ניתנת לכימות על ידי מדידת שני חלבונים בדם בשם אמילויד בטא Amyloid Beta או בקיצור Aβ . ישנם שני חלבוני Aβ בשם 40Aβ ו 42Aβ המוכרים כגורמי סיכון לאלצהימר בפרט ודמנטיה (שיטיון) בכלל. בעוד שרמת חלבוני אמילויד בטא קשורה ישירות בסיכון לאלצהימר עדיין לא ברור האם החלבונים הללו הם תסמין של אלצהימר או שהם גורמים לאלצהימר. כמו כן לא היתה ידועה עד היום השפעת התזונה על גורם הסיכון הסיכון הזה. מטרת המחקר מטרת המחקר היתה לבדוק השפעת גורמי תזונה (נוטריינטים) על רמת חלבוני האמילויד בטא בדם ובכך להסיק האם ישנה תרומה לגורמי התזונה הללו על הסיכון לאלצהימר ושיטיון. מבנה המחקר המחקר נערך על אוכלוסיה של כ 1200 מבוגרים מעל גיל 65. המידע לגבי צריכת גורמי התזונה בוצע על ידי שאלוני תזונה. 10 גורמי התזונה שהוערכו בעזרת השאלונים: שומן רווי, שומן חד בלתי רווי (שמן זית), אומגה 3, אומגה 6, ויטמין E, ויטמין C, בטא קרוטן (ויטמין A), ויטמין 12B, פולאט וויטמין D. ממצאים ודיון בכל צורות הבדיקה (מודלים) הן ללא התחשבות בגורמים ממסכים והן תוך התחשבות בגורמים ממסכים רק אומגה 3 נמצאה בקורצליה משמעותית (מאד) לרמת חלבוני האמילויד בטא משני הסוגים. במילים אחרות ככל שרמת האומגה 3 בתזונה היתה גבוה יותר כך רמת חלבוני האמילויד בטא היתה נמוכה יותר. לכל יתר 9 הנוטריאנטים לא היתה קורלציה עם רמת חלבוני האמילויד בטא. החוקרים מציינים מחקר קטן קודם של 35 משתתפים חולי אלצהימר בו לא נמצאה השפעה לאומגה 3 בתקופת מחקר של 6 חודשים (בלבד). החוקרים מסיקים מכך שיתכן שלא ניתן לעצור את המחלה ברגע שתסמיני האלצהימר באים לידי ביטוי. עם זאת הם לא שוללים הטבה אפשרית בצריכה ממושכת יותר של רמה מוגברת של אומגה 3 (כלומר תיסוף) מסקנות החוקרים מסיקים כי רמת הצריכה של אומגה 3 משפיעה על רמת הסיכון לאלצהימר ושיטיון באנשים מבוגרים. ככל שרמת הצריכה של אומגה 3 גבוה יותר כך רמת הסיכון לאלצהימר יורדת. סיכום של גיא המחקר בדק אוכלוסיה מבוגרת במשך שנה ורבע בלבד. לא סביר להניח כי הצריכה בשנת המחקר שונה משמעותית מהתזונה שלהם בעבר ויש לשער כי מאפייני התזונה של אותם אנשים במהלך המחקר מיצגת את התזונה שלהם במהלך העשורים האחרונים. אין לצערנו במחקר הזה הוכחה או רמז לכך שאומגה 3 יכולה לעצור נסיגה קוגניטיבית באנשים שאצלם כבר החלה הנסיגה. החדשות הטובות עם זאת הן שצריכת אומגה 3 בכמות גדולה יחסית לפני שהחלה ההתדרדרות הקוגניטיבית כנראה מונעת או דוחה בצורה משמעותית את הנסיגה הקוגניטיבית. באיזה מינונים מדובר? עיון בטקסט המלא של המחקר מראה כי האנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לאלצהימר (חלבון Aβ ברמה של 90 בדם) צרכו 0.5 גרם אומגה 3 ביום לעומת בעלי הסיכון הנמוך ביותר (חלבון Aβ ברמה של 75 בדם) שצרכו 1.1 גרם אומגה 3 ביום. אין כמובן לדעת מה היה קורה בשנים הבאות. האם בעלי הצריכה של 1.1 גרם ישארו על רמה 75 או שהרמה תמשיך לעלות אך בקצב איטי לעומת דלי הצריכה של אומגה 3? המספר 1.1 גרם ביום מסתדר טוב עם ההמלצה הכללית שלי ל 3גרם אומגה 3 ביום מכל המקורות. ההמלצה שלי תהיה להגביר את צריכת האומגה 3 בעשורים שלפני הגיל שבו מתחיל אלצהימר על מנת למנוע ולדחות ככל האפשר את הנסיגה הקוגנטיבית המופיעה בגילאים אלו. המינון עליו אמליץ למניעת אלצהימר או דחייתו הוא המינון לאדם בריא המניח צריכה של כ 1 גרם ביום מתזונה בריאה רגילה + 2 גרם ביום מתוסף שמן דגים שזה 3 עד 4 קפסולות של 600 מ"ג. מחקר זה תומך לדעתי בהמלצה כזו. למאמר המלא לחץ כאן

Read Full Text

Nutrient intake and plasma β-amyloid

Y. Gu, PhD et al ABSTRACT Objective: The widely reported associations between various nutrients and cognition may occur through many biologic pathways including those of β-amyloid (Aβ). However, little is known about the possible associations of dietary factors with plasma Aβ 40 or Aβ 42. The aim of the current study was to evaluate the association between nutrient intake and plasma A β levels. Methods: In this cross-sectional study, plasma Aβ 40 and Aβ 42 and dietary data were obtained from 1,219 cognitively healthy elderly (age >65 years), who were participants in a community based multiethnic cohort. Information on dietary intake was obtained 1.2 years, on average, before Aβ assay. The associations of plasma Aβ 40 and Aβ 42 levels and dietary intake of 10 nutrients were examined using linear regression models, adjusted for age, gender, ethnicity, education, caloric intake, apolipoprotein E genotype, and recruitment wave. Nutrients examined included saturated fatty acid, monounsaturated fatty acid, Ω3 polyunsaturated fatty acid (PUFA), Ω6 PUFA, vitamin E, vitamin C, β-carotene, vitamin B12, folate, and vitamin D. Results: In unadjusted models that simultaneously included all nutrients, higher intake of Ω3PUFA was associated with lower levels of Aβ 40 (Ω -24.7, p < 0.001) and lower levels of Aβ 42 (β -12.3, p < 0.001). In adjusted models, Ω3 PUFA remained a strong predictor of Aβ 42 (β -7.31, p < 0.02), whereas its association with Aβ 40 was attenuated (β-11.96, p < 0.06). Other nutrients were not associated with plasma Aβ levels. Conclusions: Our data suggest that higher dietary intake of Ω3 PUFA is associated with lower plasma levels of Aβ 42, a profile linked with reduced risk of incident AD and slower cognitive decline in our cohort. Neurology® 2012;78

Posted on Leave a comment

מניעת אלצהימר ושיטיון (דמנטיה) בעזרת תזונה

גיא בן צבי נובמבר 2012 נסיגה קוגניטיביות בגיל מבוגר וביחוד מחלת האלצהימר הינה בעיה המטרידה רבים מאיתנו. למי מאיתנו אין קרוב משפחה הסובל או סבל מבעיה זו? למי מאיתנו אין חשש לגבי עצמו בגיל מבוגר? תופעות הנסיגה הקוגניטיבית בגיל מבוגר, החל מנסיגה קוגניטיבית קלה Mild Cognitive Impairment או MCI וכלה בתופעה המפחידה והמעיקה ביותר תסמונת אלצהימר, נחקרו באינטנסיביות בשנים האחרונות. רק לאחרונה החלו להתפרסם ממצאים העשוים לכוון אותנו לשיטות מניעה. במהלך השנתיים האחרונות החלו להתפרסם מחקרים שנועדו לבדוק את השפעת התזונה על חומרת הנסיגה הקוגניטיבית. ממצאי מחקרים אלו מובהקים מאד (כלומר אין ספק לגבי נכונותם) ואולי מפתיעים, לפחות לחלקנו. להלן המסקנות משלושה מחקרים גדולים וחשובים שהגיעו לידי לאחרונה:
  • תזונה מבוססת פחמימות פשוטות- סוכר עמילן ופירות מעלה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית. בניגוד למה שנתנו לנו לחשוב עם זאת, צריכת שומן וביחוד שומן רווי כמרכיב מרכזי בתזונה מורידה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית. צריכת חלבון כמרכיב מרכזי בתזונה גם היא מורידה את הסיכון אם כי לא באותה מידה כמו צריכת שומן.
  • אומגה 3 ובמיוחד EPA מורידה מאד את הסיכון ללקות בנסיגה קוגניטיבית בגיל מבוגר. תיסוף של DHA לבד לעומת זאת כנראה לא עוזר בטווח ארוך. גם חומצה לינולנית (אומגה 3 צמחית) לא עוזרת.
  • השפעת האומגה 3 היא מניעתית כלומר צריכה להיות בתזונה בשנים שלפני פרוץ המחלה. אין עדיין הוכחות או סימנים לכך שאומגה 3 יכולה למנוע או לרפא נסיגה קוגניטיבית לאחר שזו כבר החלה. לא ניתן לשלול תועלת במתן אומגה 3 לחולים עם תסמינים פעילים אך נושא זה ידרוש מחקר נוסף. יש לעומת זאת מידע בדוק על התועלת שבמתן אומגה 3 לאנשים בגילאי 30-40 הסובלים מפגיעה בזכרון, מה שמלמד שיתכן שגם אצל מבוגרים ביגלאי 65 ומעלה תהיה תועלת באומגה 3.
  • המינון האפקטיבי במניעת נסיגה קוגניטיבית הוא בסביבות גרם אחד אומגה 3 ביום ומעלה. השיפור ניכר כאשר עולים מ0.5 גרם ביום ל1.1 גרם ביום. מינונים גבוהים יותר לא נבדקו אך יש סיבה טובה לחשוב שמינון גבוה יותר ברמה של 3 גרם ביום לאדם מבוגר יתן מניעה ודחיה משמעותית עוד יותר (אני מבסס זאת על מידע רב לגבי המינון האפקטיבי בטיפול במחלות אחרות כולל תסמונות פסיכיאטריות הכרוכות בתפקודי המוח).
לנוכח מחקרים אלו וממצאיהם להלן המלצותי לתזונה מונעת אלצהימר: הערה: עלי להדגיש שאין בהמלצות אלו הבטחה לכך שמי שימלא אותן לא ילקה לעולם בניסגה קוגניטיבית. מה שאני בסך הכל אומר הוא שמי שינקוט בצעדים תזונתיים אלו הסיכון שלו ללקות בנסיגה קוגניטיבית יהיה נמוך יותר באופן משמעותי, חומרת התסימנים תהיה נמוכה אם בכלל ומעוד הופעתם ידחה. לסיכום המלצות אלו נותנות תקווה לאיכות חיים טובה יותר לעת זקנה….
  1. יש להפחית מאד צריכת סוכר ועמילן (גלוקוז) ופירות (פרוקטוז).
  2. את הפחמימות שצורכים יש לצרוך בצורת פחמימות מורכבות (סיבים תזונתיים) ממקורות כגון קטניות, ירקות, עלים. סה"כ קלוריות מפחמימות צריכות להיות מוגבלות למתחת 45% מהקלורויות היומיות.
  3. יש להגביר את צריכת השומנים וביחוד שומן רווי למעל 35% מהקלוריות היומיות. להמנע כמובן משומן טרנס!
  4. יש לצרוך חלבון ברמה של 20% מהקלוריות היומיות הן ממקורות צמחיים (שקדים אגוזים קטניות) והן מהחי בשר ביצים ומוצרי חלב.
  5. יש לצרוך 3 גרם אומגה 3 מסוג EPA וDHA ביום מכל המקורות ביחד. בהנחה שתזונה מערבית לא מספקת יותר מגרם אחד של EPA+DHA יש לתסף אדם מבוגר בכ 2 גרם ביום. זה מקביל ל3-4 קפסולות של שמן דגים עם תכולה של 600 מ"ג חומר פעיל ביום. המלצות מפורטות בעמוד מינונים והמלצות שימוש באתר אומגה 3 גליל.
  6. יש להתחיל את הטיפול התזונתי הזה מוקדם ככל האפשר, רצוי בגיל הילדות, אבל גם התחלה בגיל מבוגר יותר של 30-40 תפחית לדעתי משמעותית את סכנות הנסיגה הקוגניטיבית.
  7. המלצות התזונה הללו יפחיתו גם מחלות תזונה אחרות כגון סכרת סרטן ומחלות לב (מחלות התסמונת המטבולית). למעשה התזונה הנכונה הנובעת ממחקרי הנסיגה הקוגניטיבית האחרונים היא בדיוק "תזונת אומגה" ….
מידע מפורט נוסף כולל את המחקרים עצמם בטקסט מלא עם הערות שלי ניתן למצוא בדף אלצהימר באתר אומגה 3 גליל