אומגה 3, ויטמין E וסכרת סוג 2

מחקר המראה כי במצב של הסינדרום המטבולי הכולל סכרת והשמנת יתר, גם תיסוף נוגדי חימצון וגם תיסוף אומגה 3 יעילים כטיפול. ממחקרים קודמים ידוע לנו שתיסוף של אומגה 3 ללא נוגדי חימצון מביא פחות תועלת ולעיתים לא מביא תועלת כלל בסכרת סוג 2. ההסבר לכך שאומגה 3 עוזרת הוא בהגדלת הרגישות לאינסולין של קולטן GLUT4 בממברנת התא האחראי על הסעת גלוקוזה מהדם לתוך התאים. ההסבר לתועלת של נוגדי חימצון וביחוד ויטמין E הוא בהורדת העומס המחמצן והפחתת הדלקת הכרונית המצויה בסינדרום המטבולי ובסכרת סוג 2. בנוסף לכך נוכחות של ויטמין E בדם היא תנאי לפעילות האומגה 3 להגברת הרגישות לאינסולין, אחרת העומס המחמצן הגבוה הקיים בסכרת סוג 2 גורם לחימצון האומגה 3 וביטול יכולתה לפעול. מחקר על השפעות השוואתיות של אנטיאוקסידנטים ואומגה 3 על רגישות לאינסולין בסכרת סוג 2 מטרות: מחקר זה נועד להעריך את השפעת האנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון): חומצה אלפא ליפואית (ALA), חומצת שומן אומגה 3 וויטמין E, על פרמטרים של רגישות לאינסולין, עומס מחמצן, מטבוליזם ליפידי ושליטה גליקמית בחולים בסכרת סוג 2. שיטה: מחקר כפול סמיות מבוקר פלצבו. מאה וארבעה פציינטים עם סכרת סוג 2 עם תנגודת אינסולין גויסו למחקר. ניתנו להם ALA, אומגה 3, ויטמין E או פלצבו. נמדדו משקלם, BMI והיקף המתניים. תנגודת האינסולין חושבה על בסיס אינדקס ה BMI והיקף המתניים. לכל נבדק ניתנו 6 קפסולות ביום של שמן דגים בהרכב 180 EPA ו-120 DHA, סה"כ 300 מ"ג לקפסולה ו-1.8 גרם ביום. המינון לא התחשב במשקלם של הנבדקים (גיא: טעות בתכנון הניסוי הגורם לפחות מובהקות בתוצאות). יחס EPA ל DHA 2:3 לטובת EPA (גיא: בתחום היחס המומלץ על ידנו). לכל נבדק בקבוצת ויטמין E ניתנו 400 יב"ל בצורת ויטמין 400E. משך המחקר היה 90 יום (בלבד). תוצאות: בניתוח התוך-קבוצתי של נקודת ההתחלה לעומת נקודת סוף תקופת הטיפול, הבחנו בהפחתה משמעותית של BMI, היקף המתניים והכולסטרול הכללי בשלושת קבוצות הטיפול. בניתוח הבין-קבוצתי בנקודת סוף תקופת הטיפול, ALA, אומגה 3 וויטמין E הראו שיפור משמעותי בכולסטרול הכללי בהשוואה לפלצבו, וויטמין E הראה את השיפור המקסימלי. גיא: בגוף המחקר מפורטים פרטים נוספים רבים, להלן תמציתם: בקבוצת האומגה 3 חלה הטבה משמעותית הן של רמת הגלוקוזה לאחר צום (ירידה מ-149 ל-139) והן של רמת המגלובין A1c המביא לידי ביטוי את רמת הסוכר ארוכת הטווח אשר ירדה מ-11.36 ל-9.53 (נורמלי זה פחות מ 6.0). אלו הטבות מאד משמעותיות בהתחשב בזמן המועט ואי טיפול תזונתי משלים. באותו זמן חלה הטבה פחות משמעותית בקבוצת ויטמין E וקבוצת ALA. בקבוצת הבקרה חלה הרעה משמעותית בגלוקוזה בצום וללא שינוי בהמוגלובין A1c. יש לשער ששילוב של ויטמין E עם אומגה 3 במינון גבוה יותר למשך זמן ארוך יותר היה משפר בצורה משמעותית עוד יותר את מצב הסכרת והשמנת היתר. מסקנות: ALA, אומגה 3 וויטמין E הראו שיפור ברגישות לאינסולין. מאחר שהם נבדלים זה מזה בשיפור פרמטרים שונים, כל השלושה יכולים לשמש כתוספת לטיפול בפציינטים החולים בסכרת סוג 2 כדי לשפר את הרגישות לאינסולין והמטבוליזם הליפידי. ניתוח של גיא: מחקר זה מראה כי במצב של הסינדרום המטבולי הכולל סכרת והשמנת יתר, גם תיסוף נוגדי חימצון וגם תיסוף אומגה 3 יעילים כטיפול. ממחקרים קודמים ידוע לנו שתיסוף של אומגה 3 ללא נוגדי חימצון מביא פחות תועלת ולעיתים לא מביא תועלת כלל בסכרת סוג 2. ההסבר לכך שאומגה 3 עוזרת הוא בהגדלת הרגישות לאינסולין של קולטן GLUT4 בממברנת התא האחראי על הסעת גלוקוזה מהדם לתוך התאים. ההסבר לתועלת של נוגדי חימצון וביחוד ויטמין E הוא בהורדת העומס המחמצן והפחתת הדלקת הכרונית המצויה בסינדרום המטבולי ובסכרת סוג 2. בנוסף לכך נוכחות של ויטמין E בדם היא תנאי לפעילות האומגה 3 להגברת הרגישות לאינסולין, אחרת העומס המחמצן הגבוה הקיים בסכרת סוג 2 גורם לחימצון האומגה 3 וביטול יכולתה לפעול. ממצאים אלו מחזקים את המלצתנו הברורה לכך שבטיפול תזונתי בסכרת סוג 2 יש לתת מינון גבוה של שמן דגים ביחד עם מינון גבוה יחסית של ויטמין E. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

DOI: 10.7860/JCDR/2012/4464.2535

Journal of Clinical and Diagnostic Research. 2012 November, Vol-6(9): 1469-1473

Study of Comparative Effects of Antioxidants on Insulin Sensitivity in Type 2 Diabetes Mellitus

A.S. Udupa, P.S. Nahar, S.H. Shah, M.J. Kshirsagar, B.B. Ghongane

ABSTRACT

Objectives: This study intended to assess the effects of the antioxidants; Alpha Lipoic Acid (ALA), omega 3 fatty acids and vitamin E on the parameters of insulin sensitivity, oxidative stress, lipid metabolism and glycaemic control in patients of type 2 diabetes mellitus.

Methods: This was a prospective, randomized, double blind, placebo controlled, single centred study. One hundred four patients with type 2 diabetes mellitus with insulin resistance were recruited for the study. They were given ALA, omega 3 fatty acids, vitamin E or placebo. Their weight, Body Mass Index (BMI) and Waist circumference were measured. The investigations which were fasting glucose and fasting total cholesterol. The insulin resistance was calculated on the basis of the BMI and the waist circumference.

Results: In the intra group analysis at the baseline (V1) vs at the end of the treatment period (V5), we observed a significant decrease in the BMI, waist circumference and the total cholesterol in the three treatment groups. In the intergroup analysis at V5, ALA, omega 3 fatty acids and vitamin E showed a significant improvement in the total cholesterol as compared to the placebo and vitamin E showed the maximum improvement.

Conclusion: ALA, omega 3 fatty acids and vitamin E showed the improvement in insulin sensitivity. Since they differ in improving different parameters all of these three can be used as an add on therapy in patients with type 2 diabetes mellitus to improve their insulin sensitivity and lipid metabolism.