Posted on Leave a comment

הרצאות ביוטיוב מכנס רפואת יתר הפרעת קשב

הכנס המיוחד הזה התקיים ביום שישי 24.5.19. היה מרגש.
האורחים, המרצים והמארגנים כולם יחד תרמו לתחושת השליחות והמשך עשיה
בתחום "רפואת-היתר" מחד והעצמת הבריאות הגופנית והנפשית מאידך.
אנו שמחים לשתף אתכם במיגוון ההרצאות שהעלנו גם ליוטיוב שלנו.

רותם אליזרע, כתב הבריאות של ידיעות אחרונות
כולנו חלק מסטטיסטיקה כלשהי. איפה כל אחד מאיתנו נמצא בסטטיסטיקה של האבחונים, המרשמים והשימוש בתרופות להפרעות קשב? בהרצאה זו נבין את המצב בישראל, מה הבעיה? מה יכולים להיות הגורמים? לאן מצביעה המגמה העתידית ומדוע נדרש שינוי. זו המציאות שבה אנו חיים וחשוב שנבין אותה.
להרצאתו של רותם אליזרע ביוטיוב נא ללחוץ

ד"ר מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל מכון 'אבולעפיה' להכשרת פסיכותרפיסטים. 
מהי בעצם הפרעת קשב? האם זו מחלה? אילו גורמים יכולים ליצור סימפטומים של הפרעת קשב? האם טיפול רק בתסמינים הינו טיפול אמיתי ומה משמעותו לטווח הארוך? אלו הן שאלות בסיסיות שכל הורה ופסיכיאטר צריך לשאול את עצמו לפני החלטה על טיפול בהפרעת קשב. בהרצאה נשמע על גישה פסיכיאטרית שונה מהמקובל, של טיפול שורשי בהפרעת קשב העושה שימוש בכוחות פנימיים וסביבתיים העומדים לרשות הילד או הנער, מתוך ענווה וכבוד למטופל, להוריו ולסביבתו.
להרצאתו של ד"ר מיכאל אבולעפיה ביוטיוב נא ללחוץ

גיא בן צבי, מנכ"ל אומגה 3 גליל וחוקר תזונה עצמאי
לפעמים יש לעבור משבר אישי כדי לגלות מה חשוב לנו בחיים. במקרה שלי המשבר היה אוכל. הבנתי שלמרכיבים שונים בתזונה יש השפעה שונה על יכולת הקשב, ההתנהגות וההרגשה של ילדי. לעיתים קרובות תפיסות תזונתיות שגויות או פשוט התעלמות מחשיבות האוכל גורמים לתסמינים שונים, למשל להפרעות קשב. האם יתכן שמה שאנחנו מחשיבים כאוכל מזיק עשוי להיות מזון חיוני למוח? האם לחילופין, יתכן שאוכל מסוים שהחשבנו כבריאותי הוא למעשה מזיק? בהרצאה זו נסביר בקצרה את המנגנון התזונתי של המוח ולפיכך נחשוב מה כדאי לאכול יותר ומה פחות, ומדוע זהו נדבך חשוב בטיפול.
להרצאתו של גיא בן צבי ביוטיוב נא ללחוץ

אסף פסטינגר, דיאטן קליני וספורט (R.D), בוגר תואר שני במדעי התזונה (M.Sc) והבעלים של סטודיוMotion Community
הרצאה מעוררת השראה של אסף פסטינגר, שהיה "ילד בעייתי" עם הפרעת קשב חמורה ודיסלקציה, שיספר על הדרך שלו להצלחה ועל המחקר על ספורט והפרעת קשב. האם פעילות גופנית יכולה להקל על תסמינים של הפרעות קשב? האם יש השפעה לפעילות גופנית חד פעמית? מהו סוג האימון היעיל ביותר לפני פגישה או מבחן? האם קיימים תרגילים שמומלץ לבצע? בהרצאה זו נבין את המנגנונים הפיזיולוגים המושפעים מפעילות גופנית ומה חשיבותה.
להרצאתו של אסף פסטינגר ביוטיוב נא ללחוץ

ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז
תבניות של חשיבה שלילית ורגשות לא נעימים הם גורמים המלווים הפרעת קשב ביחסי גומלין הדוקים. בהרצאה זו נדבר על הקשר בין העולם הרגשי לבין הפרעת הקשב ועל הדרכים להתערב ולטפל בקשר הזה. טיפול רגשי ואימון הם כלים בסיסיים הפועלים במישור הרגשי והפיזיולוגי על ידי שינוי דפוסי חשיבה. בהרצאה זו נבין מה החשיבות של אימון וטיפול רגשי ואיזה כלים פשוטים זמינים לנו.
להרצאתה של ד"ר זיוה שגיא ביוטיוב נא ללחוץ

תודה לשי גולדן, סופר, עיתונאי ואיש טלוויזיה שאכפת לו.
על ההנחייה, על השיתופים האישיים ועל ההשראה.
לדבריו של שי גולדן ביוטיוב לחצו כאן

Posted on 2 Comments

סיכום וסיקור כנס רפואת יתר הפרעת קשב

מה חדש בתחום הפרעות קשב וריכוז?

 

היום קל להשיג תרופות להפרעות קשב וריכוז. אבל איך אפשר לטפל באופן טבעי? סיקור הרצאות מרתקות מכנס הפרעות קשב וריכוז שנערך במאי 2019


הפרעת קשב היא אחת התופעות המדוברות ביותר, יש סביבה מחלוקות וויכוחים וללא ספק היא מעסיקה הרבה מאוד הורים, ילדים ואנשי מקצוע. שיעורי האבחון הולכים וגדלים ובמקביל שיעורי השימוש בתרופות להפרעת קשב נוסקים. בכנס שמסוקר כאן ממש המרצים הציגו את הנושא מפרספקטיבות שונות ומעצימות.

דברי פתיחה של שי גולדן, עיתונאי וסופר, נפגע תרופות יתר:
הכנס עוסק יותר ברפואת יתר – סמים. אנחנו מלעיטים את עצמנו והקרובים אלינו בהרבה מאוד כימיקלים שאנחנו לא בהכרח מודעים לסכנה שלהם. "אני עצמי", מספר שי, "התנדבתי להשתמש בתרופות. היה לי התקף חרדה ראשון בגיל 14. סבלתי מקור, זרמים בגוף, חולשה והתעלפויות מרובות. הרופאים לא הבינו מה זה, וכך זה נמשך עד גיל 25.  יום אחד חבר אומר לי, יש לך התקפי חרדה. הגוף שלך נכנס לסטרס ועושה shutdown, כדי להקל על עצמו". שי הלך לפסיכיאטר, קיבל תרופה, התרופה עזרה והקלה עליו מאוד, התקפי החרדה לא פחתו אבל היו מתונים יותר, אבל לאחר תקופה, התקפי החרדה חזרו במלוא עוצמתם, והפסיכיאטר המליץ על הכפלת המינון, כי הגוף התרגל . וכך חוזר חלילה; כשהתרופה במינון המקסימלי לא עזרה יותר, הפסיכיאטר נתן לו תרופה אחרת. ושוב חוזר חלילה. הוא הבין שמשהו לא בסדר, התחיל לקרוא, גילה בעצמו דבר מרתק שהגוף מתייחס לתרופה כאל אויב ויש קרב בתוך הגוף שלו בין החומר הכימי לגוף, והגוף יותר חזק מכל חומר כימי, ואז אנחנו דוחפים חומר כימי אחר, וברגע זה החליט להיגמל.

בגיל 45, הגיע למסקנה שהוא מכור לסמים והחליט לשים לזה סוף, הפסיכיאטר לא המליץ אבל עזר לו להיגמל ע"י הפחתה הדרגתית במינון. חצי שנה לאחר מכן, הוא היה ללא תרופות ופתאום לאוכל היה טעם, לבושם היה ריח, למוזיקה היה צליל נהדר. לאחר 2-3 שנים שהוא גמול, פגש את גיא ובתיה מאומגה 3 גליל, נרתם למטרה וזו הסיבה שהוא כאן.

רותם אליזרע – כתב הבריאות של ידיעות אחרונות – על הקלות הבלתי נסבלת של השגת התרופות להפרעת קשב וריכוז
רותם החליט לנסות להשיג רטלין. נכנס לאפליקציית הטלגרם, כתב שהוא מחפש לקנות אדרל, ענה לו "מר בין בשמחה", אתה מוזמן להפגש איתי בככר הבימה, תביא 500 ₪ ל-10 כדורים. פגישה לאור יום, אדם ללא כיסוי פנים, לוקח ממנו את הכסף ונותן לו שקית עם הכדורים. רותם שואל אותו אם הוא לא חושש מהמשטרה? האדם עונה לו כי 4 שנים הוא מוכר את החומר ומעולם לא נתקל בשוטר או מישהו שאוכף את זה. איך אני יודע שהתרופה אמיתית? שואל רותם? אתה לא יודע, אתה חייב לסמוך עלי, עונה המוכר. אין לך בעיה מוסרית למכור לי? שואל רותם? אני לא סוב מהפרעת קשב וריכוז אומר המוכר, התפקיד לי הוא למכור לך ואתה תבחר אם לקחת.
ב-4 השנים האחרונות ישנה עליה של 14% בצריכת התרופות הללו, ריטלין, קונצרטה ואדרל ודומיהן בגילאים 5-14. מליון מרשמים בשנה, יותר גברים מנשים. איפה יש הכי הרבה מרשמים? תל אביב כ-250000 מרשמים. איזור השרון 180000 מרשמים. ישובים מבוססים, יכולים לשלם עבור מבחני הטובה, האבחונים והתרופות.
40% מהילדים בכיתה באזור תל אביב משתמשים ברטלין. בערוץ 2 לקחו ילד שרק חולם, אין לו בעיות אחרות פרט לכך. חצי שעה אצל רופא המשפחה, והאמא השיגה רטלין מהרופא.
אז מה הבעיה עם הרטלין? תופעות הלוואי! קשיי שינה, פגיעה בתיאבון, טיקים, עצבנות, עלייה ברגישות לגירויים, תחושת דפיקות לב מואצות ועוד…
האם בהכרח אני צריך לקחת את התרופה ולסבול מכל תופעות הלוואי הללו?
הרבה פעמים אנחנו בוחרים בדרך הקלה ביותר כי אין זמן לשבת עם הילד, או לנסות פתרונות אחרים. וכשהיועצת החינוכית אומרת לנו שיש בעיה, הולכים לרטלין. עומר, ילד בן 10 מהרצליה כתב פוסט בפייסבוק: "אל תסממו אותי! תנו לי צ'אנס להיות ילד רגיל!"
פרופסור ראסל בארקלי חוקר בינלאומי להפרעות קשב וריכוז אמר – אנחנו באבל, עצובים, כי הילד שלנו לא בסדר, אנחנו רק רוצים לסלק את התחושות הללו, והפתרון הקל הוא טיפולים תרופתיים, זה לא אבל גדול כמו אוטיזם או מוות, אבל עדיין בתחושת אבל שאנחנו חווים.
משרד הבריאות נלחם בתופעות האלכוהול המזויף והסיגריות המזויפות, אבל לא משקיע באיתור יצרני התרופות המזויפות והבלתי חוקיות בכלל וניתן היום להשיגן בקלות רבה דרך רשת הטלגרם. מצד שני, בבתי המרקחת התרופות הללו מאוחסנות בכספת, כי הן נחשבות לתרופות נרקוטיות, יש פה ניגוד גדול.
שיעור המאובחנים עולה ובצדק, בעולם של המון מידע וגירויים, משחקי מחשב ומסכים, אבל במקביל מספר מקבלי התרופות חסר תקדים, לתרופות יש יעילות, לפעמים יעילות לחלק מהאוכלוסיה אבל לפעמים נדמה שזה הפתרון הקל, הראשון, צריך לנסות דברים אחרים, תהליכים אחרים. השימוש בתרופה צריך להיות מוצא אחרון, לא ראשון.

ד"ר מיכאל אבולעפיה – פסיכיאטר ילדים – תרופות הן לא גזירה משמיים –  טיפול שורשי בקשב וריכוז
ילד מרטיב, ילד להורים גרושים, ילד שאוכל ג'אנק פוד, ילד עם לקות למידה? ילד שהילדים שלו לא בבית? ילד מוכשר ואפילו גאון שנמצא במסגרת לא מתאימה לו? ילד שמבלה שעות מול מסך, לא יהיה מרוכז. אז איך רק 15% מהילדים נוטלים רטלין? איך היום ילד יכול להיות מרוכז בכלל?


בא ילד למרפאה, מפנים אותו למבחן טובה, מוכיחים שעם רטלין הוא מרוכז יותר, משתמשים בתרופה, למרות שיכול להיות שהילד מדוכא, או יש לו חרדות, אבל אף אחד לא שואל את עצמו למה הילד לא מרוכז?
ילדים מעבירים את רוב שעות היום שלהם עם ילדים בגיל שלהם, הסמכות ההורית מתפוררת.
מוטיבציה – ילד עם חוסר מוטיבציה לקות למידה אין תרבות למידה בבית, יכול להיות שיהיה לא מרוכז.
ילדי אינטרנט – ילדים שחיים עם ציורים פורנוגרפיים, או משחקים, לא חיים בעולם מציאותי, אנחנו חייבים להתחיל לקחת החלטות מה עושים עם זה.
תקשורת עם ההורים – 30000 זוגות מתחתנים בכל שנה, 10000 זוגות מתגרשים כל שנה. הילד לא מכיר את התקשורת הפשוטה.
חינוך – אנחנו לא מחנכים את הילד לתת, הילד מקבל כל הזמן לא יודע להתחשב בזולת, לא יודע לתת, אין גבולות. הילדים עסוקים כל הזמן בעצמם במקום בזולתם.
גבולות – אנחנו נותנים להם שמות, דור ה-Y, ילדי אינדיגו, ילדי קריסטל, ילדים בבית שאין לנם מושג שצריך להקשיב להורים שלנו. חיבור טוב לילד הוא חשוב מאוד, כי כשיש חיבור יותר, יש יותר גבולות.
מגע – עיסוי, שמן שקדים, טיפות לבנדר לפני השינה, חיבוק לילד. חשוב מאוד!
זמן איכות – להיות נוכח, בעיקר אבא! הדמות הסמכותית! להיות באמת עם הילד.
חינוך לעצמאות – ילדים תלותיים, ילדים עם חרדות נטישה, פיתוח היצירה, ילדים עם חרדות, קליפת המוח הפרונטלי עסוקה בתקשורת יצירתית, היא מתבלה עם ההתמכרות לאינטרנט.
אהבה מורגשת – הילד צריך להרגיש שהוא אהוב!
תפישת ביחד – כמו בצבא! השני חלק ממני.
חשוב מאוד! אין היום טענה תורשתית – יש לנו 150 חומרים כימיים שאנו מפרישים, אין גן ישיר של התנהגות. לא מצאו גן כזה.
לחשוב שוב מה זה בית ספר? האם זה 36 ילדים בכיתה, שהילד עם הבעיות יושב אחורה? או שזה לבנות את הנפש, שהילד הזה יהיה ילד יותר טוב, חייל יותר טוב, אדם יותר טוב. ובמקביל יוכל ללמוד יותר טוב.

נווה צור – שחקן
נווה צור, שחקן, בן 25, סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא עניין אותו בית הספר, רצה להיות שחקן, הוא תמיד ידע שהוא יכול להיות מרוכז בדברים שמעניינים אותו, ההורים מאוד רצו לעזור לו, לקחו אותו לכל מיני אבחונים, באבחונים יצא שהוא ילד מאוד חכם אבל עם הפרעת קשב וריכוז. מלחמת לבנון השניה מאוד טלטלה אותו, הוא גר בצפת, פתאום פיצוצים ובומים, נכנס לחרדות, לא יכול היה גם אם רצה להתאמץ ולרצות את ההורים שלו להצליח להתרכז בשיעורים, וזה גם לא עניין אותו. נתנו לו גם רטלין וגם קונצרטה וזה לא עשה לו טוב, זה עשה אותו זומבי וגם החברים שלו אמרו לו שהוא עצוב, למה אתה לא מצחיק? איפה נווה? החליט להפסיק לקחת את הרטלין אבל עדיין לא הצליח להתרכז. מאוד רצה לרצות את ההורים אך לא הצליח.


עניין אותו לצייר, חוגים כמו חוג קפוארה, בני עקיבא שם ממש פרח כי השתתף בהצגות, ולא האין ששם העתיד שלו כי המסגרת כל הזמן שידרה לו שהוא צריך להצליח בלימודים.
הוא נשר מבית הספר, שלחו אותו לפנימיה, שהיתה על מנחת של מטוסים שזה בלבל אותו מאוד בגלל הטראומה של המלחמה, לא מצא את עצמו שם במגמת נגרות. עזב את הפנימייה לאחר חודש, הסתגר בחדרו, כחודשיים, עד שאביו דפק בדלת ואמר לו: מה התכנית? מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך?
הוא חשב ואמר לאביו שהוא רוצה להיות שחקן, ובעזרת אביו, הוא נרשם ללימודי משחק, קיבל בטחון עצמי, ניגש לאודישן לסדרה רמזור, עבר את האודישן, ומאז נכנס למסלול של הצלחות גם בלימודים וגם בקריירה.
אז נווה צור, המצחיק של הכיתה, מצא את האושר שלו, משהו שיש לו תשוקה אליו, שעושה לו טוב, שמעניין אותו ושהוא גם טוב בו.

גיא בן צבי – מייסד ובעלים של אומגה 3 גליל
גיא בן צבי, טייס ואיש הייטק בעברו, מייסד אומגה 3 גליל, ללא הכשרה בתחום הרפואה או התזונה, סיפר את סיפורו האישי שהביא אותו להקים את החברה.
הילד האמצעי מבין חמשת ילדיו סבל מהתפרצויות זעם וטיקים, בגיל 6 וחצי אובחן עם תסמונת טורט, קיבל כדור בשם הלידול, שהעלים את התפרצויות הזעם והטיקים אבל הפך את הילד לזומבי, דבר שאשתו והוא לא היו מוכנים לקבל. גיא נכנס לאינטרנט, ובחיפושיו אחר מזור לבנו, מצא פורום תמיכה בארה"ב, סיפר את סיפורו בפורום וקיבל תשובה: תוריד לו סוכר ועמילן, תוריד מזון מעובד בעיקר שמנים צמחיים, ותן לו אומגה 3 מדגים.
הילד היה מכור לג'אנק פוד וסוכרים ולכן ניסה לתת לו אומגה 3. במינון גבוה של אומגה 3 קרה נס. לאט לאט, התסמינים פחתו, והילד גם התחיל להוריד סוכרים ומזון מעובד.
הילד גדל, ולא כל כך רצה ללמוד. בכיתה י' הוא החליט שהוא לומד! ישב ועשה בגרויות, שנת שירות במכינה קדם צבאית, התגייס לצבא והיום הוא טייס בחיל האויר. סיפור הצלחה!

גיא בן צבי
על פי גיא בן צבי, ישנם 4 עמודי תווך של חיי הבריאות שלנו: מזון, רעלים, מגע ותנועה.
מזון – מזון יכול להבריא וגם יכול להזיק. מחלות כרונית = דלקת. כיום התזונה עתירת עמילנים וסוכרים מזון מעובד ושמנים צמחיים וזה מקור לדלקת בגוף ולמחלות כרוניות וגם לבעיות קשב וריכוז. וגם חוסר באומגה 3 .
רעלים – אנחנו צריכים מנגנון סילוק רעלים יעיל בגוף המכיל נוגדי חימצון, כבד וכליות שדואגים להפטר מרעלים אבל אם יש עודף של רעלים בגוף זה עושה אותנו חולים.
מגע – המגע חיובי ובריא כשיש לנו קשר אנושי, בין האמא לעובר, בים האמא לתינוק, בין שני בני זוג, במשפחה, הקשרים הללו גורמים לנו להיות בריאים. לעומת זאת, ניכור, תסכול, כעס ורגשות קשים גורמים למחלות.
תנועה – שני מרכיבים חיובים: תנועה אירובית, וכוח. כשאנו יושבים כפוף, ישיבה ממושכת מול מסך פוגעת בבריאות שלנו.
אם נהיה בכל אחת מהתחומים הללו מעל קו האמצע, החיים שלנו יהיו חיוביים ונקום עם חיוך בבוקר.
אנחנו חברה שחולה ממחלות לא זיהומיות, לא כולירע וסלמונלה, אלא מחלות כרוניות.
מגיפת האוטיזם – בשנת 1970 1 מתוך 10000 ילדים אובחן, מחלה מאוד נדירה, בשנת . 2018 1 מ-59 ילדים, מחלה מאוד נפוצה
הפרעות קשב – ב-1970 בכלל לא דיברו על זה. ב1998 1 מתוך 17 ילדים אובחן כADHD. ב2016 1 מתוך 10 ילדים.  זה לא רק באוטיזם והפרעת קשב, זה מלא מחלות כרוניות אחרות. סוכרת למשל,  בארה"ב, בשנת  1960 1 מ100 איש חולה בסוכרת 1% מהאוכלוסיה. 2015 – 1 מ13 איש חולה בסוכרת.
בארץ המצב לא יותר טוב, מנתונים של קופת חולים מכבי, 1 מתוך 80 ילדים בישראל מוגדר כאוטיסט 1 מכל 6 ילדים ב2014 עם ADHD. ישראל מ"ס 1 בעולם בצריכת ריטלין, עברנו את ארה"ב!. בקצה כל גרף כזה יושבת תעשיית תרופות שמגלגלת מיליארדים.
רטליו (קשב וריכוז), ריספרדל(אוטיזם) ומטפורמין (סוכרת), לצד הסטטינים , הכנסות של טריליוני דולרים של חברות התרופות, חיה על מחלות שלא היו קיימות לפני 40 שנה.
פרופסור מייקל קרופורד טוען כי ההומו ספיאנס, שהוא היצור האנושי שנשאר בעולם, שרד בזכות גידול של הראש ולא של הגוף. צמיחת המוח היא שגרמה לו לשרוד ולא צמיחת הגוף. הגוף הוא חלבון, המוח הוא שומן.
אומגה 3, כולסטרול וויטמין E – 3 חומצות שומן חשובות למוח. לא רק אומגה 3.
חלב אם אנושית יש בו מעט מאוד חלבון ומעט סוכר, זה בעצם אמולסיה של חומצות שומן ובתוכן אומגה 3.
מותר האדם מהקוף – אומגה!
שני יצורים אנושיים חיו על פני כדור הארץ, ההומוספיאנס והאדם הנאנדרטלי, שחסרה לו האונה הקדמית. וההומוספיאנס לפני 164000 שנה, התחיל לאכול דגים וצדפות, וכל האונה הקדמית שלו התפתחה, היכולת לתכנן, לבנות וליצור.
אנחנו בנויים מתאים שמכילים המון ממברנות, קרומים בתוך קרומים, וכל החיים קורים בממברנה והממברנה היא שומנית ואיזה שומנים הכי חשובים לממברנה? שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, ושומן רב בלתי רווי.
גם כולסטרול וויטמין E חשוב, בלעדיו הממברנה מתה וגם אנחנו מתים.
המזיק – שומן טראנס.
הממברנה, צריכה להיות חזקה, וגם חלקים ממנה צריכים להיות חדירים.
כשאנחנו מכינים צי'פס בשמן זית, השמן מתחיל להעלות עשן, והופך לשומן טראנס. זה נקרא טרנסיפיקציה. בצ'יפס הזה יש שומן טראנס שגורם לממברנה להיות בלתי חדירה, ובמקום מקטע גמיש יש לי עוד מקטע קשיח וכך האות העצבי לא יעבוד כמו שצריך.
אומגה 3 זה תכונה כימית של חומצת שומן. EPA ו-DHA  הן חומצות השומן היחידות שחשובות. נמצאות בשמן דגים,  אומגה 3 צמחית לא רלוונטית כי אנשים רגילים ממירים 20% לEPA ו-DHA במקסימום אבל ילדים עם הפרעות קשב ומבוגרים עם מחלות כרוניות לא ממירים מספיק, לכן הם צריכים לצרוך EPA ו-DHA.
EPA – מערכות בקרת המחלה של הגוף. במקרה שמגיעה מאומגה 3, נוצרת מערכת הגנה חיובית של קרישיות רק במקרה של פציעה או חתך. במקרה שמגיעה מאומגה 6, גורמת להיווצרות קרישי דם ספונטניים, גם כשאין סיבה להיווצרות שלהם, וכך אנחנו מקבלים שבץ מוחי והתקף לב. מערכת שנייה היא אלרגיה – נכנס לי אבק לריאות, אני משתעל זוהי תגובה אלרגית חיובית המסלקת את הפתוגן , זה אם מגיעה מאומגה 3. אם מגיעה מצריכה מרובה של אומגה 6, כל חשיפה לקטנה אלרגן כמו קרדית אבק הבית או פרווה של חתול, תגרום להתקף של אסטמה ובמקרה ה חייבים נטילת אנטי היסטמינים.
מערכת שלישית, מערכת חיסון שצריכה לעצור מחלות זיהומיות. אם היא מונעת ע"י אומגה 6, נגרמת מחלה אוטואמונית, מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה ברורה.
DHA  בונה את המוח שלנו, וגם בסינפסה שזה מקום שבו שני תאי עצב מדברים אחד עם השני, יש DHA.
אומגה 3 מתחמצנת, מי מגן עליה?, ויטמין E, הוא היחידי שיודע להגן על אומגה . איפה יש ויטמין E? רק במזון שומני צמחי כגון שקדים אגוזים, זיתים, גרעינים.
ויטמין E, צריך ויטמין C שיגן עליו כדי שהוא ויטמין E לא יתחמצן. לכן יש לצרוך  פירות (במידה, לא יותר מפרי אחד ליום) וירקות.
כולסטרול – מאוד חשוב למוח ולתאי העצב. הגוף שלנו מייצר וגם סופג, ולוקח אותם לכל חלקי הגוף.
LDL ו-HDL הם צוללות שמסיעות את הכולסטרול לכל חלקי הגוף. קופת חולים אומרת מקסימום 200, אבל הגוף שלנו דורש לפחות 250. כולסטרול נמוך מקושר למחלות פסיכיאטריות.
כולסטרול לא מנבא שום דבר לגבי מחלות לב. רק פרמטר אחד מנבא, אינדקס אומגה 3.
מתוך 1000 איש, בסיאטל 240 איש מתים בשנה משבץ מוחי, ביפן מתים 10 מתוך 10000 איש.
אינדקס אומגה 3 מאוד חזק, המון מחלות ואוכלוסיות סובלות ממחסור באומגה 3. ביפן לא מתים משבץ.
תינוק בלידה נולד עם אינדקס אומגה 3 9. האימא בתחילת ההריון על 7 ובסופו על 5.
ילדים עם ADHD  עם אינדקס 4.
גיא בן צבי ביחד עם בית חולים זיו, ערכו  בדיקה האם אומגה 3 עוזרת לקשב וריכוז.
הילדים התחילו עם אינדקס אומגה של  5, והגיעו ל10. הילדים שיפרו מאוד את המדדים של הילדים.
המלצות: להפחית סוכר ועמילן, להגביר אומגה 3, לצרוך מספיק זרעים בשביל ויטמין E או לצרוך תוסף, לקבל שומן רוווי מבשר, דגים, שמן קוקוס, ויטמינים צמחיים מירקות הרבה ופירות מעט, לא לפחד מכולסטרול וטריגליצרידים, לחיות ללא תרופות זה אפשרי אם נאכל נכון.


אסף פסטינגר, דיאטן בוגר תואר שני במדעי התזונה (Sc.M) והבעלים של סטודיו Community M– מאמן ספורט

הגיע מקיבוץ דפנה מהצפון, ודיבר על פעילות גופנית וכיצד היא יכולה לעזור להפרעת קשב וריכוז.
ילד מפריע בכיתה, המורה מוציאה אותו מהכיתה, הילד חוזר, הוא מוכן שוב לשחק, ונוצר המצב ההפוך, לא מבינים את הילד, נתנו לו לצאת, הוא חוזר ורק כועסים עליו יותר. המורה גם מתוסכלת והילד מקבל את החותמת, זה עם ההפרעות קשב וריכוז, המורה מתקשרת לאמא שהילד צריך לקחת רטלין.
אסף היה בכיתה ח, יושב כין אימא שלו שמתחננת מבית הספר לקבל אותו, לבין המורה שטוענת שהוא מפריע, לבין היועצת שאומרת שהוא צריך לקחת ריטלין. שום דבר לא עניין אותו. למה הוא צריך בגרות?
חשב שלא ימשיך ללמוד, ולאחר הצבא, הרגיש שכשהוא רוצה משהו, הוא יכול לעשות אותו, החליט לצאת למסע, אחרי מלחמת לבנון השניה, יצא למסע ועושה שינוי באורח החיים שלו. עניין אותו תזונה, פעילות גופנית, הפסיק לעשן, והחליט להתמודד עם לימודים אקדמיים.
תופעות הלוואי של התרופות מאוד לא טובות, אבל 30% מהילדים ממשיכים לקחת את התרופות למרות זאת כי הם רוצים לרצות את המערכת.
אותם אנשים פונים גם לטיפול CBT, טיפול שעוזר למטופל לשלוט בבעיה, אך זה טיפול ארוך ויקר, לא מתאים למעמד סוציו אקונומי נמוך. בנקודה זאת פעילות גופנית עוזרת כי מעלה את ריכוז הדופאמין המוח. BDNF – חלבון שנחוץ לתפקוד תקין של המוח, ולאחר פעילות גופנית ישנה עלייה של אותו חלבון במוח.
פעילות גופנית משפרת את הזכרון, ועשרות מחקרים שמראים שפעילות גופנית היא תרופה לכל דבר.
כוון מחקר נוסף הוא בילדים עם הפרעת קשב וריכוז שפעילות גופנית משפרת את המדדים שלהם.
גם פעילות גופנית חד פעמית וגם פעילות גופנית ממושכת לאורך זמן.
במסגרות לימודיות והן בעבודה., פיתח אסף וביצע מחקר במסגרת עבודת התזה של התואר השני במדעי התזונה בו נבחנה השפעת פעילות גופנית בעצימויות שונות על חומרת תסמיני הפרעת קשב וריכוז באוכלוסייה של בוגרים צעירים. מטרת המחקר לבחון השפעת תוספת פעילות גופנית בעצימות קלה-בינונית, דופק נמוך, בהשוואה לתוספת פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה, דופק גבוה, ובנוסף השפעת תוספת פעילות גופנית אקוטית, חד פעמית, וסדרתית, בת 12 אימונים, על 60 סטודנטים.האימונים בוצעו בשיטת האימון הפונקציונלי, שבהגדרתו משפר את מגוון מרכיבי הכושר הגופני ומטרתו העיקרית הנה שכלול התפקוד היומיומי.
ואלו מסקנות המחקר שלו:
להשפעה מיידית – אימון חד פעמי בעצימות גבוהה
כאשר אנחנו צריכים להתכונן למבחן או לפגישה חשובה,  מומלץ לבצע פעילות בעצימות יחסית גבוהה כדי לראות שיפור מהיר בקשב ובאימפולסיביות. תוצאות המחקר מראות שלאחר פעילות גופנית אחת כאימון ראשון, ניראה שיפור מובהק בקשב ובאימפולסיביות רק בקבוצה שבצעה אימון בעצימות בינונית עד גבוהה, דופק גבוה. בנוסף, מחקרים אחרים מראים שפעילות בעצימות בינונית עד גבוהה מביאה לירידה במתח הנפשי, דבר חיוני להגעתנו באופן מיטבי לאירוע חשוב כדוגמא מבחן או פגישה חשובה.
דוגמאות לתרגילים מומלצים:
1. קפיצה בדילגית
2. סקווט עם קפיצה
3. אימון אירובי משולב. לדוגמא: 10 שכיבות שמיכה לאחר 200 מטר ריצה מהירה.
להשפעה מתמשכת – מסגרת והתמדה
תוצאות המחקר מראות כי לאחר תקופה של 12 אימוני כושר ישנו שיפור מובהק במדדי הקשב והאימפולסיביות בשתי קבוצות המחקר. לא היה קשר לעצימות האימון לאחר תקופה של חודש וחצי עם שני אימונים בשבוע.
ההמלצה היא להכנס למסגרת של אימונים שאתם נהנים ממנה ומצליחים להתמיד לאורך זמן על מנת להנות משינוי משמעותי לטווח הרחוק.
דוגמאות לסוגי אימונים מומלצים:
1. פילאטיס
2. אימון התנגדות במשקלים
3. אימון קרוספיט ואימון TRX
סיכום
תוספת פעילות גופנית יכולה להקל בתחומי הקשב והאימפולסיביות בבוגרים צעירים. לפעילות זו יש השפעה מיידית ומתמשכת על חלק מתסמיני הפרעת הקשב והריכוז ומומלץ לשלב אותה כחלק חשוב במערך הטיפול המקובל בהפרעת קשב וריכוז.

רגשות ומחשבות – ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז
הגיעה מהצפון, מאמנת אישית מתמחה בהפרעת קשב, עובדת על המחשבות השליליות האוטומטיות ומטפלת רגשית. ילדים מפתחים מחשבות שליליות אוטואמטיות ודימוי עצמי נמוך. הם מצליחים אבל מתי יגלו שאני כלום?
כל מיומנות שאנחנו רוכשים וכל אימון פיזיאו מנטלי אנחנו מייצרים שינויים מבניים במוח. לאחר 12 מפגשים, אנחנו מייצרים מבנה בלתי הפיך, בדיוק כמו רכיבה על אופניים, שברגע שלומדים לא שוכחים.


ד"ר שגיא הסבירה כי הילד היצירתי, השמח והמצחיק, כולם קיימים אצל הילד עם הפרעת הקשב, אבל באינטראקציה עם הסביבה, קיים הילד המפריע, הבלתי קשוב, וכועסים עליו ומענישים אותו, האינטראקציה בד"כ שלילית.
אינטראקציה שלילית הוספת, קורית כשהסביבה לא רואה את הפרעת הקשב, זה בד"כ ADD, ילדים שקטים ונעימים והסביבה לא רואה את הקושי, ויש הישגים, וגם אם יש אינטראקציות חיוביות הוא עדיין מייצר מחשבות שליליות אוטומטיות ודימוי עצמי נמוך.
זיוה עצמה היתה עם הפרעת קשב, פחדה שאף אחד לא יתחתן איתה ולכן בגיל 20 מיהרה להתחתן, הילדים שלה גם עם הפרעות קשב.
מחקר – יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין מחשבות שליליות אוטומטיות. גם אם הילד מצליח ויש תוצאות חיוביות, הוא רואה שהוא אחר, הוא לא טוב, הוא לא מספיק חכם.
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מפתחים דיכאון, וחרדה עקב המחשבות השליליות האוטומטיות.
הטענה של ד"ר שגיא היא שהמחשבות יכולות להיות נרכשות ואפשר לטפל בהם, לפעמים כל ההתנהגות של הילדים, כולל כעס וזעם, הן נוירולוגיות ולא אישיותיות והתנהגותיות, אין לו שליטה עליהן, וההנחה השלישית היא שכשהילד מתנהג כך, הוא שונא את עצמו, הוא לא מכיר את עצמו, זה לא נשלט.
ד"ר שדיא הסבירה כי אימון של 12 שבועות, משנה את מבנה המוח ועבודה על דפוסי מחשבה חדשים יוצר מבנה מוחי חדש שהוא לא הפיך, מקנה בטחון עצמי ומעלה את הדימוי העצמי של הילד, מפתח בו את השליטה העצמית על מעשיו, ונותן לו מוטיבציה לממש את עצמו.

הפרעת קשב במפגש עם המערכת החינוכית – מיכל יושינסקי, יועצת חינוכית בבית ספר, B.A בחינוך מיוחד, M.A בייעוץ חינוכי
אחרי כל היום הזה, מרגישה שצריכה לתת הרבה תשובות בשם מערכת החינוך. מערכת החינוך עוברת כל הזמן שינויים כמו החברה שלנו. החברה מתפתחת, הטכנולוגיה המתפתחת, ומערכת החינוך מתפתחת לאט, ישנה דרישה להוראה פרונטלית, ומבחנים, וכו, וילדים צריכים להיות קשובים ומרוכזים.
בית הספר הוא לא האויב, הוא המציאות בה הילד חי. ההורה צריך לעבוד עם המערכת ולא נגדה.


מיכל יושינסקי: פרספקטיבה של יועצת
ההורה צריך להתייעץ ולהקשיב. זה גם חשוב, להקשיב לילד כמובן וגם לבית הספר לא בגלל שבהכרח הילד צודק אלא כדי להבין איך אתם יכולים כהורים לקדם את הילד במסגרת בית הספר.
טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז הוא לא הפתרון היחידי, אבל הוא בהחלט עוזר. אם החלטתם לשלוח את הילד לבית הספר בלי רטלין , אתם צריכים להבין איך הבחירה שלכם כהורים, עוזרת לילד שלכם להתמודד.
אנחנו לא מדברים על הצלחה, אנחנו מדברים על חווית מסוגלות, שהילד ירגיש שהוא מסוגל.
תהיו הורים אקטיביים, תזמינו פגישות עם צוות בית הספר, תשאלו מה אני צריך לעשות כדי שלילד שלי תהיה חוויה של מסוגלות בבית הספר. כשאתה הורה לילד שיש לו קושי, האחריות הכי גדולה שלך להיות המתווך שלו והשותף שלו , והמוביל אותו בדרך לאותה חווית מסוגלות.
גורמים רבים עומדים לרשותינו. המערכת החינוכית כוללת מחנכת, רכזת, סגנית ומנלת ואחראית המשמעת והמורות האחרות, יועצת, פסיכולוגית, וכשיש בעיה הרבה פעמים אנחנו נוטים לנתב את הטיפול לאופן ראקטיבי, רק כשיש בעיה, וטעות שניה, שאנחנו עובדים רק עם המורה המתלוננת. צריך להבין שיש מאחוריה דמויות רבות הקשורות לתהליך ולנו יש גישה עליהן.
הדרכת הורים מגיעה לכל אחד ואחד, 4-5 מפגשים מחוץ לבית הספר, הדרכה טובה כדי לקבל הנחייה מה ניתן לעשות כדי לשפר את המסוגלות של ילדכם.
מה הקשר בין הבית לבית הספר? ילד שלא מצליח בבית הספר, מקבל עונשים וטלפונים להורים, אבל הוא בסופו של דבר עולם ומלואו. הפרח הזה, הילד שלכם, תגדילו אותו. מצאו מיומנות אחת לא אקדמית שהוא טוב בה, ועזרו לו לפתח אותה. שיחווה הצלחה, והכרה חברתית של האחרים סביבו  ביכולות שלו. חוגים, ספורט, דבר אחד בחיים שהוא מתמיד בו והוא טוב בו ומצליח בו.
אין הפרדה ביו מתי זה קורה בבית או בבית הספר, הילד לא מפריד ביניהם, אנחנו עושים את ההפרדה בין ההפרעות של הילד בבית הספר לבין אותן הפרעות בבית. . ההורים צריכים לאפשר מפגש אחר הצהריים עם חבר או חברים, להתגבר על המבוכה שלנו ההורים, וליצור ולהזמין מפגשים עם ילדים אחרים. המפגשים הללו במקום נטול לחץ וצלצול של בית ספר, הוא המקום בו צומחת המיומנות החברתית. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים יותר לסדר יום קבוע, ליכולת להשתלט עליו ולנהל אותו בעצמם ולפתח מיומנויות שיעזרו להם בבגרותם.
האחריות שלנו כהורים היא על סדר היום בבית, ניהול זמן, ניהול הפנאי בבית של כל בני המשפחה.
הרבה פעמים בגיל העל יסודי הרבה מאוד ילדים מחליטים כבר לא לקחת את הטיפול התרופתי. אנחנו רוצים להגיע למצב שהם כבר יותר חזקים פיזית ונפשית, ופיתחנו להם בילדות את הכישורים והמסוגלות.
איך אנחנו יכולים לגייס את צוות בית הספר? נצא מתוך הנחה שבית הספר עושה טעויות, גם המורים הם גם הורים רוצים שיהיה טוב לילדים אבל המציאות לא תמיד מאפשרת את זה. בכיתה של 36 תלמידים לפעמים נראה 20 ילדים עם אבחנה של קשב וריכוז. איך מעבירים שיעור של 90 דקות במצב כזה? משימה אוביקטיבית קשה מאוד ולכן כהורים , אנחנו צריכים להבין גם את הקושי של מערכת החינוך, ולהתגייס לעזרה. להיות הורים פרואקטיביים, ליזום פגישות עם הצוות החינוכי במטרה לשפר את מצב הילד.
הסינגור הוא חשוב מאוד, הוא לא הולך במקום המסוגלות של הילד להתמודד עם מציאות בית הספר. צריך להעביר לילד מסר שהוא יכול, לא מסר של  "אתה לא יכול ולכן אתה יוצא החוצה להתאוורר".
צריכה להיות תקשורת רציפה של ההורה עם מחנכת בית הספר, התעדכנות מול היומן. התעדכנות מול לוח המבחנים וההערכות.  שעה שבועית בבית חשובה מאוד, כדי לתכנן את השבוע.
בסוף: דברו עם הילד! שאלו אותו מה הוא אוהב לעשות, מה עושה לו כיף? אם תעשו זאת, תגלו את הילד, תכירו אותו.
כשאנחנו מגיעים לדיאלוג עם בית הספר, יכול להיות שהמורה לא מדברת עם הילד, יכול להיות שהיא חושבת שהוא לא מסוגל, אבל בסופו של דבר, לנו יש תפקיד, לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים מול אותה מורה כי אם היא לא מדברת איתו או חושבת עליו דברים נוראים, תפקידנו לדבר איתה ולגייס אותה, לראות את הילד שלנו.
חשוב לאסוף את עצמנו, להגיע לפגישה עם הצוות החינוכי, להקשיב למחנכת ולראות איך היא יכולה לעבור מהעמדה של  המורה הכועסת, למורה שרואה את הילד ואת הקשיים שלו ועוזרת לו להתמודד.

Posted on Leave a comment

חשבון נפש רפואי – כתבה בעיתון 77

מלקולם קנדריק: מאנגלית: שרה ריפין, סטימצקי 2018,304 עמ׳
מתוך הכתבה: 
"הספר נכתב בידי רופא, מזווית ראייה של רפואה קונבנציונלית בלבד, והוא מיועד לקהל הרחב."
…"זהו ספר מהנה ביותר, אף שנאמרים בו הרבה מאוד דברים שאינם רק מטרידים אלא גם איומים ונוראים. "
…"מטרתו לגרום לנו לפקפק, לא רק בסמכויות רפואיות ממסדיות, אלא גם בו עצמו, ולכן הוא אומר: אל תאמינו לי! בדקו את דברי!"
מומלץ לקרוא!

לקריאת הכתבה במלואה נא ללחוץ

Posted on Leave a comment

רפואת יתר: ה"מחלה" האמיתית של מערכת הבריאות

כתבה ב Ynet מאת: דורון קופרשטיין
לעיתים, היד הקלה של הרופאים בשליחת מטופלים לבדיקות, גורמת לכך שרבים מאיתנו מקבלים טיפולים שלא רק שלא עוזרים לנו להיות בריאים יותר, אלא עלולים לעלות לנו בחיינו. זה המסר שיצא מכנס "רפואת יתר",
אותו ארגן גיא בן צבי, שבעצמו הפסיק את הטיפול הרפואי בבנו שסבל מתסמונת טורט.
כתבה
Posted on Leave a comment

זהירות רפואת יתר – כתבה ב"לאישה"

"צריך להכריח מדענים לחשוף במדויק את מקורות המימון של כל מחקר שלהם
וגם לפרסם מחקרים שלא הניבו תוצאות חיוביות, כי מתוצאות שליליות אפשר ללמוד לא פחות".

כתבה מצויינת במגזין לאישה, על רפואת יתר. מאת דפנה לוי.

03d68d1f

03d68d21

03d68d2e

03d68d2f

לרכישת הספר רפואת יתר נא לחצו 

 

Posted on Leave a comment

סיכום כנס רפואת יתר

כנס רפואת יתר תחילתה של תנועה חדשה
כנס חלוצי ראשון מסוגו – כנס רפואת יתר התקיים ביום שישי 6.7.2018. ההתרגשות הייתה גדולה.
הכנס הזה, על אורחיו, מרציו ומארגניו הוציא אותנו בתחושת שליחות והמשך עשיה, כחלק מתנועה רחבה בישראל. אין ספק שתנועת "רפואת יתר" היא גל מתעצם ואנחנו מזמינים את כולם לעלות עליו, כי כולנו ביחד נשפר את פני הבריאות בישראל.
הצטרפו לקבוצה "רפואת יתר" – להמשך דיונים ורעיונות.
אנחנו באומגה גליל נשמח לרעיונות ושיתופי פעולה בנושא.
תודה גדולה ל-eatwell על השותפות, האמון והארגון המעולה!

אז מה היה לנו בכנס?
אנחנו בעד רפואה.
אנחנו בעד רופאים.
אנחנו בעד בדיקות, פרוצדורות, ניתוחים, אבחונים
אנחנו אפילו בעד תרופות,
כשצריך!
אנחנו נגד הפיכת הרפואה לדת,
והמדדים לעשרת הדיברות.
אנחנו נגד רפואת יתר,
אנחנו בעד בחירה מושכלת.
מכאן הספר והכנס הזה.

ד"ר מלקום קנדריק שבא במיוחד מאנגליה, מחבר הספר המהפכני "רפואת יתר", דיבר אתנו על:
• מדוע ואיך נתונים מדעיים "מטופלים".
• סיכון יחסי לעומת סיכון מוחלט- איך מוכרים לנו מספרים.
• הצלת חיים ושטויות אחרות.
• לדוגמה: השמנת יתר, בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, חשיפה לשמש, צריכת מלח.
• כמה פעילות יתר רפואית היא מטעה ומזיקה לבריאות ולחיים.
• למדנו ממנו איך לקרוא ובעיקר איך לא לקרוא פרסומים רפואיים, ושהדבר הכי בריא הוא ליהנות מהחיים.
להרצאתו של ד"ר מלקולם קנדריק ביוטיוב נא ללחוץ
===========================================================================

ד"ר אביבה אלעד מהמסע החברתי להבראת הרפואה דיברה איתנו על:

  • קריסת הרפואה הקהילתית בישראל וההשלכות הקריטיות
  • השילוב של מחסור מספרי ומקצועי באנשי רפואה ושימוש יתר ברפואה הגורמים לקריסה
  • הכוח לשנות הוא בידינו- ד"ר אביבה מזמינה את כולם להצטרף למסע החברתי ולקחת חלק במיזמי השטח ברחבי הארץ.
    להרצאתה של ד"ר אביבה אלעד ביוטיוב נא ללחוץ
    =========================================================================


ד"ר דני קרת, MD וד"ר לנטורופתיה באופן מדויק ומסודר חשף בפנינו את האמת הידועה לראשי המחקר הרפואי אך אינה מחלחלת אל הרופאים ומהם אל המטופלים:

  • שומן לא גורם לתחלואה
  • כולסטרול הוא אוהב וידיד
  • סטטינים למניעה ראשונית אינם מועילים ולמעשה מזיקים
  • ה"רפואה מבוססת ראיות" (EBM) היא מוסד הנגוע בשחיתות, אין לסמוך עליו בעיניים עצומות
    להרצאתו של ד"ר דני קרת ביוטיוב נא ללחוץ
  • =========================================================================

ד"ר ריטה רחמני, פנימאית וממייסדי החברה הישראלית לאבחון יתר, בהרצאתה המצחיקה והמאלפת לימדה אותנו ש:

  • עודף מידע רפואי הוא מסוכן
  • בניגוד להיגיון הרווח, הפרקטיקה בשטח מגלה שעודף מידע עלול להיות מזיק ביותר, ממש מחלה בפני עצמה.
  • השתמשו בטכנולוגיה המדויקת בזהירות רבה.
    להרצאתה של ד"ר ריטה רחמני ביוטיוב נא ללחוץ
  • =========================================================================

ובאגף הסיפורים האישיים, אנו חבים תודה גדולה לחן ולאמיר, ששיתפו את כולנו במסע האישי שעברו עם ילדיהם.
• חן שיתפה אותנו בתהליך הטיפול בבנה, שבזכות האומץ של הוריו לקחת את העניינים לידיהם, עשה מעבר מדהים מתרופות פסיכיאטריות לתזונה ואומגה 3.
• אמיר שיתף אותנו בסיפור הצלת בתו שנולדה פגה, שבזכות האומץ והעצמאות של הוריה אל מול מערכת בית החולים היא גדלה והתפתחה, למרות ייאושם של הרופאים.

============================================================================

מה אנחנו רוצים שתיקחו מהכנס הזה?
בריאות בוחרים בתבונה.
הבחירה העצמאית היא המפתח.
אז הנה 4 השאלות שיעזור לכם לבחור בריאות בתבונה כשאתם באים למפגש עם הרופא:

 

Posted on Leave a comment

פידבקים שקיבלנו על כנס רפואת יתר 6.7.18

התגובות החמות הרבות שקיבלנו לאחר הכנס בהחלט מעודדות ואנו מקווים להרחבת המעגל והמודעות לחשיבות הנושא. אספנו חלק מהמשובים והנה הם לפניכם:

גדי ורותי תירוש – בתיה, אורנה וגיא – ברכות על הכנס העוצמתי שארגנתם! העשייה שלכם וההתגייסות למען המטרה הרחבה מעוררת השראה.

ליאת אדרי –  כנס מעניין על רפואת יתר משום שרפואה אינה דת אלא מדע שאינו מדוייק.
מדדים אינם עשרת הדיברות. נתונים חייבים להיות שקולים וההחלטות צריכות להיות מושכלות.
שלא תבינו לא נכון , אני מאד בעד רפואה טובה ואפילו בעד תרופות כשצריך.

אורית פס –  בכנס מרתק בנושא "רפואת יתר" עם אחד המרצים דר. דני קרת שמעבר להיותו חבר יקר וותיק הוא עבורי הרופא (ונטורופת) היחידי שיש לי בו 100%אמון.

תמי סירקיס –  כנס רפואת יתר. הרצאות נהדרות!! אני בעננים. כי עוד ועוד קולות שפויים שאומרים שאין קשר בין תזונה עתירת שומן רווי לבין תמותה מתחלואה לבבית. ההפך גוטה ההפך!! תזונת דלת פחמימות היא הדרך הטובה ביותר .

ד"ר ברונו רוזן – תודה רבה על הזמנתכם. החכמתי מאוד. שבת שלום.

זהר צמח ווילסון – תודה אורנה, היה מצוין וחלוצי

ד"ר אבי יעקובוביץ –  גיא ידידי! ראשית, יישר כוח גדול על הביצוע, הארגון וניהול הכנס.
זכור, המפתח להצלחה הוא תמיד התזמון. בעוד שנתיים שלוש כשנתסתכל לאחור, נראה כמה השתנו הדברים ביחס למאבקינו המשותף. אנו יודעים כי סביב עץ פורח אחד, נמצאים הרבה חרקים. נטפל בהם, אל דאגה. לכן, אנו נמשיך בנחישות, באמונה ובכל הכוח. כתוב:…לב אדם יחשב דרכו, וה' יכין צעדו". אני מאחל לנו שנעשה ונצליח, ונצליח בכל אשר נעשה. מילה קטנה, שהיא תודה גדולה על בוקר נפלא. סוף שבוע נעים, ד"ש חמה לאשתך המקסימה. שבת שלום.

רימונדה בירמן –  היה כנס יוצא מן הכלל. עשה לי שינוי בחשיבה המקובעת והמלחיצה לגבי תרופות ובדיקות. ההרצאות מרתקות. תודה רבה!!

חן שטרן –  תודה רבה. היה כנס מרתק פוקח עיניים ומעורר הרבה מחשבה

עפרה ברטל –  תודה על כנס מעניין ונכון לפי כל מה שאני יודעת שנים רבות…אבל הייתי רוצה שחלק מההסרטה יגיע גם לציבור הרחב שהוא חייב להבין את האמת..אם תפרסמו אשמח לשתף.

שי ושירלי פינצ'וק –  היה מרתק. תודה רבה על ההשקעה. מקווה שזו תהיה נקודת מפנה. למרות שיש דרך ארוכה. השינוי מתרחש לנגד עיננו.

אורנה אדריאנסן –  כנס מעולה! ארגון מעולה, ותכנים מרתקים! תודה

♦  אודי מקסימוב, עיתונאי –  לפני כמה חודשים רייאנתי למקור ראשון את ד"ר מלקולם קנדריק הבריטי בנושא "רפואת יתר", שעליו כתב ספר. היום הוא מרצה בכנס בישראל. חייב לציין שיש כאן הרבה מאוד אנשים שהגיעו ומתעניינים בנושא. כלומר, המודעות עולה, וזה מעולה. תודה לגיא בן צבי על ההזמנה לכנס.

♦  מיכל שלזינגר, רפואה סינית –  רוצה להודות לכם גיא ואורנה היקרים, ולכל צוות אומגה 3 גליל על היוזמה והארגון של כנס: רפואת יתר״. התכנים היו מרתקים ביותר, המרצים ובראשם ד״ר קנדריק, כותב הספר, ד״ר דני קרת, ד״ר ריטה רחמני וד"ר אביבה אלעד העבירו הרצאות מרתקות, תכנים חשובים ביותר ובצורה מאד ברורה, חדה ותמציתית.
הדברים שנאמרו רלבנטים לכל בעל מקצוע בתחום הבריאות ולכל אדם באשר הוא. כי כולנו צרכנים של מערכת הבריאות. רכשתי את הספר של ד״ר קנדריק ואני ממליצה לכולם לעשות כך. תעשית הפארמה כבר שנים משווקת לרופאים ולמטופלים תרופות רבות באצטלה של גיבוי מחקרי רב שנים ועתיר תקציב שימוש רווח ביותר במטבע הלשון EBM – evidence based medicine. זו הפכה להיות מילת קסמים ל״תרופה בטוחה, חיונית ומתקדמת״. מסתבר שאנחנו הצרכנים, המטפלים והרופאים איננו יכולים להרשות לעצמנו לקבל את הדברים כפשוטם ועלינו מוטלת האחריות לבדוק כל תרופה וכל בדיקה כדי לשמור על בריאותנו.

♦  רותי לביא  – בהחלט נהנתי מהכנס המעניין, והרופאים המצויינים, ביניהם ד״ר דני קרת.

♦  איילת הכהן – על ההרצאה של ד"ר ריטה רחמני – היא היתה מעולה ותודה רבה על הכנס החשוב והמעשיר גיא.

♦  טלי חקק –  רציתי להודות על כנס מרתק, שהיה מובנה בצורה מצוינת! ללא ספק רואים שאתם אוהבים את מה שאתם עושים. תודה על ההזמנה.

אפרת רני –  היה מצוין ומאורגן היטב. העמידה בזמנים היתה מרשימה. תודה

אם עוד לא הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק שלנו "רפואת יתר", מוזמנים להצטרף פה בקישור

Posted on Leave a comment

כנס רפואת יתר 6.7.18

cover face

האם קפה טוב לך? האם נקניקיות יהרגו אותך? האם צריך להימנע מסוכר, שמן, מלח או כולם ביחד? קבעת כבר תור למשטח צוואר הרחם? שוקלת קיצור קיבה? לוקח סטטינים כמו ילד טוב?

על שאלות כאלו ואחרות ניתן לקבל תשובות, ולשאול עוד שאלות בכנס רפואת יתר ב 6.7.18 – לפרטים נוספים על האירוע לחצו כאן

Posted on Leave a comment

לחסן או לא לחסן? – כתבתו של גיא במגזין הורים וילדים/פברואר 2018

הרופא הבריטי, ד"ר אדוארד ג'נר, המציא לראשונה ב 1796- את החיסון נגד אבעבועות
שחורות – מחלה קטלנית שהפילה בתקופתו חללים רבים. מצד אחד, המדינה לוחצת עלינו
לחסן לטובתנו, מצד שני – יש את גיא בן צבי ועוד הורים רבים אחרים שמתנגדים.

חיסונים – נושא טעון וכאוב, בייחוד כשמדובר בילדינו. מעל גבי התקשורת מתנהלת מלחמת עולם שבה יש שני צדדים המנסים לגייס את הציבור.
שני הצדדים עוסקים בהתקפה והסתה של הציבור הרחב, ביחוד ציבור ההורים, ורותמים אותם לצידם. רק בשנה האחרונה בישראל היינו עדים למספר פרשיות תקשורתיות בנוגע חיסוני השפעת, חיסוני החצבת, חיסוני וירוס הפפילומה וחיסוני השעלת. העדר". בטור שלי הפעם אכתוב על נושא החיסונים, אותו אני לומד וחוקר
כאוטודידקט (לא בשום מוסד רפואי) קרוב ל 20 שנה, מנקודת המבט האישית שלי. אין בדברי משום המלצה לפעולה או המנעות מפעולה כלשהי אלא הבעת עמדה אישית בלבד. עקב קוצר היריעה לא אביא סימוכין לדיעותי בגוף המאמר אך אני יכול להצהיר כי כל אמירה שלי בנידון מבוססת על קריאת ספרים ומחקרים וניתנת הן לביסוס מחקרי והן להסבר ביולוגי.
להמשך קריאה של הכתבה נא ללחוץ

לחסן או לא

 

Posted on 2 Comments

מוסף בריאות של ידיעות אחרונות – אוגוסט 2017

גם אתם מרגישים קצת אבודים בתוך סבך ההמלצות הנמרצות, הבדיקות התקופתיות וההפחדות הבלתי פוסקות שמפילה עלינו המערכת הרפואית?

ד"ר מלקולם קנדריק, רופא ילדים בריטי וכותב פרובוקטיבי, מציע 10 כלים שיעזרו לכם להטיל ספק בריא בכל מה שאתם קוראים ושומעים/ כתבה מאת רן בן נון

59779087

Posted on 2 Comments

רפואת יתר- בריאות בוחרים בתבונה

לקניה

רפואת-יתר-תמונת-מוצר-לאתר

 

תקציר הספר:
האם קפה טוב לך? האם נקניקיות יהרגו אותך? האם צריך להימנע מסוכר, שומן, מלח או כולם ביחד?
קבעת כבר תור למשטח צוואר הרחם? שוקלת קיצור קיבה? לוקח סטטינים כמו ילד טוב?
או שאולי עדיף שתתעלמו מההפגזה חסרת הרחמים של עצות רפואיות ותזכרו שאף אחד לא יוצא מהחיים בחיים…
ד"ר מלקולם קנדריק הוא רופא משפחה ששנים חשב שהוא עושה רק טוב לפציינטים, עד שהתחיל לשאול שאלות…
בטקסט מבריק ומצחיק בטירוף הוא לוקח איזמל ומנתח עבורך את עולם המידע הרפואי, לשיקולך.
הוא חושף את הטריקים המשמשים להצגת סיכון קטנטן כעצום, לתמרון מחקרי תרופות ומשמעותם, לעיוות נתונים ולהפחדת הציבור,
כדי שנעשה את מה שמכניס בדרך כלל הכי הרבה כסף.
אחרי שתקראו את הספר הזה תדעו למה להאמין וממה להתעלם, ולא פחות חשוב- מה לשאול את הרופא.
ספר חובה עבור כל מי שאי פעם נתן או קיבל עצה רפואית.
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק רפואת יתר – בריאות בוחרים בתבונה שם מתקיימים דיונים מרתקים בנושאי בריאות עם גיא בן צבי, מנכ"ל ומייסד אומגה גליל.

המלצות רופאים:

פרופ' תימות'י נוקס  MD, PhD רופא ספורט:
"ד"ר קנדריק לא כותב מתוך אגו או יוהרה. הוא כותב מפני שהוא ראה את האמת והוא רואה באמת הזאת סיבה לדאגה. הוא כותב כרופא כללי העובד בקווי החזית של הרפואה המודרנית. אין הוא אקדמאי ממגדל השן, ובכל זאת תפיסת המדע שלו עולה על זאת של רוב האקדמאים מסוג זה. הוא כותב אך ורק כדי להעצים את הפרט, מפני שהוא מאמין ש'ידע הוא כוח'. ברור שאני, החי ונושם מדע, מועצם בזכות הידע המדעי ששאבתי מכתביו.
תודה לך ד"ר קנדריק. חוללת שינוי משמעותי בהבנה שלי.
כעת אנו חייבים לוודא שכל העוסקים במקצוע שלנו, ובמיוחד אלה שרק נכנסים אליו, ייחשפו למידע המעצים הזה. הואא הרבה מעבר לחשוב. עתיד המקצוע שלנו אולי תלוי ממש בהבנתנו מדוע אנחנו מאמינים כפי שאנו מאמינים.
ומדוע אנחנו בדרך כלל טועים."

טום נאוטון, בלוגר בריאות:
"מלקולם קנדריק הוא המארק טוויין של סופרי הרפואה, המנופף בעט משלו שהתלהטה בגיהינום – גיהינום, במקרה זה, הוא השיטה הרפואית שנועדה לשכנע רופאים כי כמעט כל דבר שיש בו דופק אינו נורמלי וזקוק לטיפול. למעשה, אני יכול לתמצת את 'רפואת יתר' של קנדריק בפרפרזה של טוויין עצמו: 'אם הרופא שלך לא קורא את הספרות הרפואית, חסר לו מידע. אם הוא כן קורא את הספרות הרפואית, המידע שלו מוטעה.'
הרופא שלך יכול להרשות לעצמו מידע מוטעה. לא כן אתה – כלומר, אלא אם כן אינך מתנגד שיאבחנו אצלך 'מחלה' שלא נודעה עד כה… שהתגלתה ממש בעוד מועד במקביל לפיתוח תרופת פלא חדשה… שאושרה על בסיס ממצאים מפוקפקים… מתוך מחקר שנועד ונוהל על ידי יצרן-התרופה… ששילם למובילי דעה חשובים כדי שישבו בוועדה ממשלתית שכתבה את הנחיות הטיפול… המורות לרופא שלך לרשום את תרופת הפלא החדשה… המייצרת תופעות-לוואי מאוסות… שיש לטפל בהן בעוד תרופות פלא.
קנדריק מסיט את הווילונות ומזמין את הקורא להבין איך השיטה עובדת (או נכון יותר, לא עובדת), ומשמש כמורה דרך שהוא גם מצחיק עד שיגעון וגם אינפורמטיבי. לטובתכם, אני מציע שתירשמו לסיור."

להמלצות אנשי מקצוע נוספים לחצו כאן

 המלצות

 

כתבה ב"מקור ראשון" ראיון עם אודי מקסימוב- רפואת יתר

עודף משקל מביא דווקא לאריכות ימים, כולסטרול מונע התקפי לב, ואם העורקים מתחילים להיסתם – שיהיה להם לבריאות, הגוף כבר יסתדר עם זה. ד"ר מלקולם קנדריק, חבר "מרכז אוקספורד לרפואה מבוססת ראיות", החליט לבדוק כמה מהנחות היסוד המוכרות ביותר לגבי בריאותנו, ולטענתו אין להן כל קשר למציאות. אם אתם באמת רוצים להישמר ממחלות, הוא אומר, אל תקראו רק את העלון המצורף לתרופה, אלא בדקו היטב מי שילם לחוקרים ולרופאים שהמליצו עליה
אהוד מקסימוב | איור: אהרון פרידמן

ראיון אודי מקסימוב מקור ראשון 7.7.17  – קובץ PDF

דיוקן מקסימוב

אם גם אתם עוברים לפעמים (או מעניקים) טיפול רפואי- זה בשבילכם!
בכל יום ראשון אני יוצא לרכיבת אופניים עם חבריי. כולנו בגילאי ה 45-65. בעצירות אנחנו תמיד משוחחים, ושמתי לב שיש כמה נושאים קבועים: התרופות שאני לוקח, התרופות של ההורים שלי, לאיזה בדיקה אני מלווה את הוריי מחר (ובלי להודות בקול רם- אני פוחד שגם אני אצטרף למסע הרפואי הזה בקרוב…)
אני לא רופא, ואין לי השכלה רפואית. הרבה אנשים פונים אלי לייעוץ, כי הם יודעים שאני מתעמק. ולפעמים הם אומרים לי: "אם אתה אומר- אנחנו מאמינים". ואז אני זז בחוסר נחת. אל תאמינו לי, תקשו קושיות, תקבלו רק את מה שמרגיש לכם נכון. קחו אחריות על ההחלטות שלכם. אני אמשיך לייעץ באהבה כי אני מרגיש שיש לי מה לתת. אבל אני מאוד רוצה שיהיה דיון וחשיבה עצמאית. אני לא יכול להגיד לאף אחד מה לעשות. כמו שהרופא לא יכול. הקלות שבה אנחנו מחשיבים דבר כ"אמת" מטריד אותי מאוד.
ואז פגש אותי הספר Doctoring Data של הרופא דר' מלקולם קנדריק. והרגשתי שיש בו תשובות לשאלות. הספר נותן כלים ברורים לשיפוט עצמאי, עוזר לברור עצות רפואיות מתוך דברי הבל, עוזר לזהות הטעיה ולעמוד איתן מול כותרות מפחידות.
מה נותן לי הספר הזה? כלים לשיפוט עצמאי. הוא חושף בפניי מידע שלא מוסרים לי במוסדות הרפואה. באמצעותו אני מבין טוב יותר את העולם הנשקף אלי מהמרפאה.
בברכה, גיא בן צבי

אודות המחבר
דר' מלקולם קנדריק סיים את ביה"ס לרפואה והתמחה כרופא משפחה בסקוטלנד. לאחר עשור בתפקיד, החל מחלק את זמנו בין רפואה לחינוך. כרופא, הוא חי ועובד בצ'שייר. כמחנך, ייסד את מערכת החינוך המקוונת לקהילת הקרדיולוגים ביחד עם הועדה האירופית והקים את אתר המוסד הלאומי הבריטי למצוינות קלינית.
קנדריק הוא חבר מקורי במרכז אוקספורד לרפואה מבוססת ראיות וברשת הבינ"ל של ספקני הכולסטרול The International Network of Cholesterol Skeptics THINCS, שהיא קבוצת מדענים, רופאים וחוקרים שחושבים שכולסטרול אינו גורם למחלות לב. התמחותו ארוכת השנים הביאה לפרסומים בכתבי עת כגון BJM, Medical Hypotheses, Pulse.
ספרו The Great Cholesterol Con (הונאת הכולסטרול הגדולה) שם אותו במרכז הבמה בדיון על תאוריית ה'תזונה-כולסטרול-לב' העולמית.
מלקולם הוא אדם נשוי פלוס שני ילדים ושני חתולים. הוא שואף לראות יותר אנשים קוראים תיגר על הסטטוס קוו הרפואי, שואלים שאלות ומביאים תהיות לידי ביטוי. הוא אוהב לעשות סקי, לשחק גולף, להפליג, לשחק סקווש, לטייל בגבעות ולשתות… לא בהכרח לפי הסדר הזה.

 

לקניה