חלב אם אומנם מכיל יותר DHA מאשר EPA אך בכדי שהאם תשמר את מערכות ההגנה שלה עצמה ותימנע מייצור חומצה ארכידונית (מעודדת דלקת) חשוב מאוד שתצרוך EPA+DHA.
לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת.
מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.
הזנת תינוקות פגים בחלב מועשר ב DHA במקום תמ"ל רגיל שנותנים היום אינו משפיע על השפה או ההתנהגות בילדות המוקדמת: מחקר מעקב לניסוי רנדומלי מבוקר.
ליסה ג` סמית`רס ושות`
תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל.
למאמר המלא
Read Full Text
תקציר:
רקע: הנחה כי ההתפתחות המנטלית והויזואלית של תינוקות פגים השתפרה אחרי שהאכילו אותם בתמ"ל מועשר ב DHA במינון המתאים לצמיחה העוברית.
מטרה: להעריך האם הזנת תינוקות פגים בחלב עם תכולת DHA גבוהה מזו הנמצאת בתמ"ל רגיל משפיעה על שפה או התנהגות בילדות המוקדמת.
תכנית המחקר: מחקר שעקב אחר תת-קבוצה של תנוקות שנרשמו במחקר DINO (DHA לשיפור תוצאות ההתפתחות הנוירולוגית), במחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר, עוברים שנולדו בשבוע 33 להריון הוזנו בחלב המכיל 1% DHA מתוך כל חומצות השומן (קבוצת DHA גבוה) או 0.3% DHA (קבוצת בקרה), במשך זמן שווה עד שהגיעו לאותו גיל. ההשפעות שיש לזמן על שפה, התנהגות ומזג נמדדו ע"י MCDI בגיל 26 חודשים, שאלון עוצמת הקושי (SDQ) וסקלת הטמפרמנט הקצר לילדים (STSC) נמדדו בין גיל 3 לגיל 5 שנים.
תוצאות: התוצאות הממוצעות של ה MCDI לא השתנו משמעותית בין קבוצת ה DHA לקבוצת הבקרה בסקלת הדיבור. תוצאות מורכבות ב SDQ וב-STSC לא השתנו בין הקבוצות.
מסקנות: הזנת תינוקות פגים בחלב המכיל פי 3 DHA מהכמות הסטנדרטית בתמ"ל לא הניבה כל שינוי קליני משמעותי בהתפתחות השפתית או בהתנהגות כאשר נאמדו בילדות המוקדמת. נותר עוד לבדוק את השפעת תוספי DHA בתזונה ארוכת טווח.
דיון:
המחקר מצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז המשומש כיום בטיפול קליני בפגים.
מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת
או`קונור ושות` (7) דיווחו כי לא נמצאו הבדלים בתגובה לטיפול בהשוואת הבנת אוצר מילים בבני 9 ו-14 חודשים, ופיתוח אוצר מילים בבני 14 חודשים, בין תינוקות פגים שהוזנו בפורמולות שהכילו 0.3% DHA ו-0.4% חומצה ארכידונית לבין אלה שהוזנו בפומולות ללא חומצות שומן רב בלתי רוויות.
הנריקסן ושות` (8) השוו בין פגים שהוזנו בחלב אם אנושי עם מינון גבוה של DHA (כ-1.4% מכל חומצות השומן) לבין כאלו שהוזנו במינון נמוך של DHA (0.7% מסך חומצות השומן) ולא מצאו כל הבדל במיומנויות תקשורת בגיל 6 חודשים.
למרות שבעבר נצפו יתרונות לתזונת DHA במינון גבוה בתקופת הוולדות, בחדות בראיה ובניקוד כללי של התפתחות מנטלית, המעקב הנוכחי אינו מוצא עדויות מאששות לשיפור בשפה המוקדמת או הפחתה בבעיות התנהגותיות.
הערה של גיא: מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.
Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3
Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides
ABSTRACT
Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.
Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.
Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.
Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].
Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at
www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:
10.3945/ajcn.2009.28603
Read Full Text
