קטגוריה: המלצות תזונה ומתכונים על פי תזונת אומגה

תנאי הובלה ומשלוח:
תנאי משלוח ברוב חלקי הארץ, שמן דגים אומגה 3 גליל וויטמין E גליל מסופקים בקירור לבית הלקוח ברכבי הפצה מיוחדים של אומגה גליל.
באזורים מסויימים בארץ – תנאי משלוח מיוחדים כמפורט בתקנון המשלוחים.
אספקה בימים א-ה בטווח השעות 8:00-17:00. עם קבלת מוצרי שמן דגים וויטמין E – יש להכניסם למקרר הביתי עד סיום השימוש.

(קוקריין הינו גוף מקצועי בינלאומי הפועל ללא מטרות רווח ומפיץ סקירות שיטתיות בנושאי רפואה) Cochrane Systematic Review, 15 November 2018. Philippa Middleton, Judith C Gomersall, Jacqueline F Gould, Emily Shepherd, Sjurdur F Olsen, Maria Makrides בראשות הפרופסוריות פיליפה מידלטון ומריה מרקידס ממכון המחקר לרפואה ובריאות האם והילד של דרום אוסטרליה רקע: לידה מוקדמת מוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון והיא הגורם המוביל למחלות או מוות בחמש השנים הראשונות לחיים. דגים ושמן דגים המכילים אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA נמצאו עם קשר להריונות ארוכים יותר ומכאן ההשערה כי תוספי אומגה 3 בהריון עשויים להפחית לידה מוקדמת. עם זאת, נשים הרות רבות אינן אוכלות דגים לעיתים קרובות בשל החשש ממזהמים. (הערת אומגה גליל: מחסור באומגה 3 נפוץ מאוד באוכלוסייה המערבית, במיוחד אצל נשים בהריון ועל אחת כמה וכמה שעברו מספר הריונות, מאחר והעובר מקבל את האומגה 3 על חשבון האם) הנתונים: עדכון זה כולל 70 מחקרים מבוקרים אקראיים (RCT's) וקרוב ל20 אלף נשים. רוב הניסויים השוו בין קבוצת ניסוי של נשים שקיבלו אומגה 3 משמן דגים לנשים שקיבלו פלסבו. בחלק מהמחקרים נכללו נשים עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. רוב המחקרים בוצעו במדינות בעלות הכנסה מעל הממוצע. הממצאים: לידה מוקדמת (לפני שבוע 37) ולידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34) הייתה נמוכה יותר בקרב נשים שקיבלו תוספי אומגה 3 (סיכון יחסי של 13.4% לעומת 11.9% ללידה מוקדמת וסיכון יחסי של 4.6% לעומת 2.7% ללידה מוקדמת מאוד) בהשוואה לפלסבו. כמו כן, מתן תוסף אומגה 3 כנראה הגדיל את השכיחות של הריונות המתמשכים עד לשבוע 42 (מ 1.6% ל 2.6%) בהשוואה לנשים שלא קיבלו תוסף, ללא הבדל בצורך לזירוז הלידה. נשים אשר קיבלו אומגה 3 בהריון ילדו פחות תינוקות במשקל לידה נמוך (מתחת ל2.5 ק"ג), והסיכון לתחלואה, אשפוז בטיפול נמרץ או מוות של התינוקות עשוי להיות נמוך יותר כשהאמהות נטלו אומגה 3. נמצאו מעט מאוד הבדלים בהתפתחות העובר ובצמיחה תוך רחמית, בקוגניציה, בראייה, שפה והתנהגות של הנולד.  לא נמצאו הבדלים בתופעות לוואי חמורות ואין מספיק ראיות לקביעת השפעות של אומגה 3 לטווח קצר כגון דיכאון שלאחר לידה. גם לאחר שהחוקרים השמיטו 11 מחקרים שדיווחו כי קיבלו מימון מהתעשייה, לא היה הבדל בתוצאות. מסקנות: מניתוח כל הממצאים נמצא שלידה מוקדמת לפני שבוע 37 ולידה מוקדמת מאוד לפני שבוע 34 הופחתו בנשים אשר צרכו תוסף אומגה 3 במהלך ההריון. תיסוף של אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA במהלך ההריון היא דרך יעילה להפחתת שכיחות ללידה מוקדמת, כמו גם למשקל לידה נמוך וסיכון מופחת לתחלואה או מוות של הילוד. מחקרים נוספים המשווים תיסוף אומגה 3 ופלסבו כדי לקבוע סיבתיות ביחס ללידה מוקדמת אינם נדרשים בשלב זה. עם זאת, יש צורך במעקב של ניסויים נוספים כדי להעריך את התוצאות לטווח ארוך יותר עבור האם והילד ולקבוע אם וכיצד התוצאות משתנות לפי סוגים שונים של אומגה 3, תזמון ומינונים, או לפי תכונות נוספות של הנשים. המלצות הארגון: כל אישה בהריון, החל משבוע 12, רצוי שתיקח תוסף אומגה 3 המכיל 500-1000 מ"ג EPA+DHA, ולפחות 500 מ"ג DHA ליום. הערות אומגה גליל: למרות שהמחברים לא מתיחסים להסבר הביולוגי מדוע תיסוף אומגה 3 מאריך את משך ההריון ומונע לידת תינוקות קטנים, ההסבר לכך ברור ממחקרים ומידע קודם: התינוק לוקח מהאם כמויות גדולות של אומגה 3, כמו גם נוטריאנטים אחרים כגון ברזל, מגנזיום ויטמין B12, B9 (פולאט) ועוד. במידה והאם לא צורכת מינון גבוה של נוטריאנטים אלו היא תיקלע למחסור. מחסורים תזונתיים רבים מטופלים על ידי מערכת הבריאות ונשים רבות לוקחות כשגרה בהריון תוספי פולאט, B12 ומגנזיום. במידה ואישה לא מתספת אומגה 3 ונקלעת למחסור נוצרים תהליכים דלקתיים הנובעים מחוסר איזון בין אומגה 3 ל6. במחסור באומגה 3 נוצר הורמון מאומגה 6 בשם פרוסטגלנדין E2 אשר רמה גבוהה שלו בדם האם גורמת לכיווצים מוגברים של הרחם ולסיכון ללידה מוקדמת ואף הפלה. רמה נמוכה של הורמון זה מאפשרת ללידה להתרחש באופן טבעי במועד המתאים לעובר. סכנות נוספות של מחסור באומגה 3 הן קרישיות יתר, דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה. מסיבות אלו אנו באומגה 3 גליל ממליצים לכל אשה הרה לתסף אומגה 3 טרייה מהמקרר לפני ההריון, במהלך ההריון ובמהלך ההנקה. המלצות מינון לתקופת ההריון ניתן למצוא במחשבון המינונים שלנו בקטגוריה הריון והנקה. אישה אשר רוצה לברר את סטטוס אומגה 3 שלה יכולה להזמין בדיקת אינדקס אומגה 3, מידע אשר עשוי לעזור בהחלטה האם וכמה אומגה 3 לתסף לקראת ובמהלך ההיריון.

מה לאכול

חוברת מתכוני תזונת אומגה

מאמר סקירה ומטה-אנליזה שפורסם בכתב העת PLOS medicine בפברואר 2018 סקר 433 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, הכוללים סה"כ כמיליון וחצי משתתפים, מצא שתוסף שמן דגים במהלך ההיריון עשוי להפחית רגישות אלרגית למזון כגון ביצה או בוטנים. הסקירה כללה מחקרים על משך הנקה כולל, עיתוי תחילת מזון מוצק, דפוסים תזונתיים ודיאטה של האם בהריון והנקה ותזונת התינוקות מהלידה ועד גיל 12 חודשים, במחקרים תצפיתיים (לפי יומני אכילה ושאלונים) והתערבותיים (עם קבוצת בקרה). האלרגיות שנבחנו היו אסטמה או צפצופים (בנשימה), אקזמה (דלקת בעור על רקע אלרגי), נזלת אלרגית ו/או דלקת בלחמית העין ואלרגיה למזון (שהוגדרה ע"י אבחנה רפואית או דיווח הורה). מחלות אוטואימוניות שהוגדרו הן סוכרת מסוג 1, צליאק, מחלות מעיים דלקתיות, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית לנוער, ויטילגו (בהרת של העור) ופסוריאזיס (כולם לפי אבחנה רפואית). תוספי שמן דגים: 19 ניסויי התערבות (14,479 משתתפים) העריכו תוספים של חומצות שומן. ב-12 מהניסויים ניתנו לנשים בהריון ומניקות תוספי שמן דגים, בניסוי אחד המלצה לצרוך דגים עשירים באומגה 3, בשלושה ניסויים נתנו לתינוקות תחליפי חלב מועשרים באומגה 3 ובשלושה ניסויים נוספים ניתנו שמנים אחרים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה שמן תירס/ סויה/ קנולה/ זית/ חמניות או ללא כל תוסף של שמן. המטה-אנליזה מראה קשר בין תוספי אומגה 3 משמן דגים במהלך ההיריון והנקה להפחתה ברגישות האלרגית לביצה בגיל שנה. לא נמצא קשר מובהק ברגישות לאלרגנים אחרים. בניתוח לפי תת קבוצות, התקבלו הבדלים משמעותיים בין מחקרים שהוסיפו שמן דגים לאימהות בהריון בהשוואה לתוסף במהלך ההנקה בלבד. לסיכום, מסך כל הדברים שנבדקו, נמצאו השפעות בריאותיות חיוביות עבור תוספי פרוביוטיקה ושמן דגים ושמשך הנקה ארוך יותר קשור לסיכון מופחת לאקזמה, סוכרת מסוג 1 וצפצופים בנשימה. בעוד שלתזונת התינוקות השפעה על התפתחות מערכת החיסון באמצעות מנגנונים ספציפיים לאלרגנים, התזונה האימהית במהלך ההיריון והנקה עם השפעה רחבה יותר על מערכת החיסון המתפתחת. גם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) מתייחס לתזונה בהריון ומחסור באומגה 3 : א. המסקנה העיקרית כיום על גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות אלרגיה הם תזונת האם וסביבתה בהריון או בהנקה (!) סביבה נקייה מעישון, הנקה בלעדית עד גיל 4-6 חודשים הם האמצעים שנחשבים כאפקטיבים ביותר. ב. ירידה בצריכה של אומגה 3 ממקור ימי תרם לעלייה בשכיחות אסטמה. לתוספי שמן דגים ממקור ימי יתרונות קלינים. הערות אומגה 3 גליל: בחלק גדול מהאלמנטים התזונתיים שנבדקו הנתונים היו חד משמעיים, אך לא עקביים. עם זאת, ברוב המחקרים שנכללו בסקרים ובמחקרים רבים אחרים, הנקה נמצאה כגורם מגן מפני מחלות שונות בשל הקורלציה בין הנקה וירידה בסיכון היחסי לאלרגיות דלקתיות. חלב אם מכיל אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA שנחוצים להתפתחות היילוד, גם אם תזונת האם דלה בחומצות שומן אלו. לכן בגיל הינקות יש ירידה משמעותית בסיכון לאקזמה ואילו האישה הרה או האם מניקה בסיכון מוגבר למחסור באומגה 3. כשתינוק מפסיק לינוק ועובר לתזונת מוצקים בלבד, לא נשמרת הקורלציה בגלל שאם תזונתו אינה מורכבת ממקורות זמינים של אומגה 3, עולה הסיכון למחלות דלקתיות. המסקנה – אישה מניקה שאינה צורכת מספיק אומגה 3 באופן קבוע בתזונתה או חוששת ממתכות כבדות ורעלים בדגים מומלץ שתיקח תוסף אומגה 3 שנשמר בקירור. ובסיום ההנקה, יש לתסף את הילד באומגה 3 כדי למנוע סיכון מוגבר לאלרגיות. מוזמנים לעיין בהמלצות:  איך לתת לילדים?

מאת גיא בן צבי- מנכ"ל ויועץ מדעי אומגה 3 גליל אינדקס אומגה 3 נמוך אצל ספורטאים אינדקס אומגה 3 הינו המדד המדויק ביותר כיום להערכת רמת אומגה 3 בגוף. האינדקס מבוסס על מחקרים רבים בתחום הקרדיולוגיה ומהווה מדד לניבוי סיכון למחלות לב. מפתחי האינדקס ממליצים לכל אדם להימצא ברמה של אינדקס 8 כדי להמנע ממחלות לב. בניתוח 280 שאלונים שחילקנו למבצעי בדיקת אינדקס אומגה 3 בישראל התברר כי לאנשים המבצעים פעילות ספורטיבית סדירה יש אינדקס אומגה 3 נמוך: אצל המדווחים ביצוע פעילות גופנית סדירה ולא מתספים אומגה 3 בתזונה נמצא ממוצע אינדקס אומגה 3 ברמה 4.8. לעומת זאת אצל המדווחים על פעילות גופנית סדירה עם תוסף אומגה 3 נמצא אינדקס 8.3. מעניין כי התמונה העולה משאלון זה תואמת תוצאות מחקר שנערך בגרמניה על קבוצת ספורטאי עילית ובו נמצא שאינדקס האומגה 3 שלהם נמוך משמעותית מאוכלוסיה מקבילה ודומה לאינדקס באוכלוסיות חולות מסוימות (איור 2). כמו כן רמת התחלואה והתמותה שלהם ממחלות לב נמצאה כגבוהה יותר (איור 1). מה היא חומצת השומן אומגה 3 המושג אומגה 3 במאמר זה מתיחס לשתי חומצות שומן בלבד- EPA ו DHA שמקורן מן החי, בעיקר בשמן דגים. אלו הן חומצות שומן חיוניות כלומר שיש לקבלן מן המזון כי הגוף לא מייצר אותן בעצמו. רק ל EPA ו DHA ידוע תפקיד פונקציונלי בגוף בכלל ובפעילות גופנית וספורט בפרט. הן חיוניות למבנה התא ומווסתות את העברת החומרים החיוניים אל תוך ואל מחוץ לתא. בכל מקום בו תחסר אומגה 3 תתפוס את מקומה אומגה 6 שביחסים לא נכונים תגרום לפעילות תאית בלתי מווסתת ואגרסיבית. כאשר מדברים על תפקיד אומגה 3 בגוף כדאי לשים לב לשלושה גורמים: עומס מחמצן, נוגדי חימצון ודלקת. גורמים אלה לוקחים תפקיד מרכזי בהתמודדות ומניעת פציעות ספורט. חשיבות אומגה 3 בעת ביצוע פעילות גופנית כאשר יש בגוף תאים שנפגעו והפסיקו לתפקד, למשל כתוצאה מפגיעה מכנית, כמו בפציעת ספורט, הם מסולקים מהגוף על ידי המערכת החיסונית בתהליך הקרוי דלקת. זה נכון לחבלות ממכה, זעזוע מוח או פציעות כרוניות כגון דלקת מפרקים, מיניסקוס, מרפק טניס, שברי הליכה, דלקות בגיד אכילס וכו'. דלקת הינה מצב נורמלי בגוף, כל עוד היא מווסתת, ובלעדיה היינו מתים מכל זיהום או פציעה. ויסות הדלקת בגוף, כלומר הפעלת תאי המערכת החיסונית (תאי B, תאי T מקרופאג'ים וכו') מבוצעת על ידי הורמונים מקומיים הנפלטים מדפנות התאים שנפגעו. הורמונים אלו (אשר שמם הכללי הוא איקוסנואידים) מיוצרים או אומגה 3 (EPA) או מאומגה 6 (חומצה ארכידונית). כאשר יש מחסור באומגה 3 הדלקת מווסתת על ידי הורמונים ממשפחת אומגה 6 שהם אגרסיביים וגורמים למערכת החיסונית לתקוף את הגוף עצמו גם לאחר סילוק הפתוגן או סילוק התאים שנפגעו בפציעה. דלקת שבה הויסות הוא אומגה 6 תהיה אגרסיבית ותחזור על עצמה בכל פגיעה ולו הקטנה ביותר. לכן מומלץ לדאוג לכמות מספקת של אומגה 3 בגוף שתאפשר החלמה מהירה מפציעת ספורט ללא נזקי הדלקת הכרונית או האוטואימונית שמקורה באומגה 6. אומגה 3 יחד עם ויטמין E דלקת מלווה תמיד ביצור מולקולות ראקטיביות הנקראות רדיקלים. במצב בלתי מאוזן נוטים הרדיקליים החופשיים בדם ובתאים לתקוף או לחמצן גם מולקולות בריאות בתאים בריאים. מצב כזה נקרא עומס מחמצן גבוה או עקה חימצונית. על מנת למנוע עומס מחמצן יש לגוף סוללה ארוכה של נוגדי חימצון שתפקידם לנטרל את הרדיקלים החופשיים, לפני שנוצר נזק לתאים בריאים. נוגד החימצון האחראי על חומצות השומן אומגה 3 הינו ויטמין E מסוג אלפא טוקופרול ולא שום נוגד חימצון אחר, ועל כן נרצה אותו בכמות מספקת בגופנו. במצב של פעילות גופנית מוגברת יש באופן טבעי ונורמלי הרס מוגבר של תאים ברקמות השונות ובעיקר בשרירים ובעצמות. בעקבות הרס תאים זה הרקמות נבנות מחדש ומתחזקות וכך השרירים והגוף כולו מתחזקים. עם זאת הרס התאים המתמיד מעלה מאד את העומס המחמצן מה שמעלה את הצורך בויטמין E. במצב אופטימלי תאים חדשים ייבנו עם כמות מספקת של אומגה 3 ביחד עם ויטמין E שיגן עליהם מפני חימצון. עוברים מאומגה 3- לאומגה 3 טריה מהמקרר באותה מידה שאומגה 3 זקוקה להגנה מפני חימצון בתוך הגוף, כך היא זקוקה להגנה זו גם בסביבה שמחוץ לגופנו אשר בה תנאים משתנים של חמצן, טמפרטורה ולחות המזרזים חימצון. רוב תוספי התזונה הנמכרים בשוק נארזים בקפסולות ג'לטין המהוות אריזה נוחה ובריאה לבליעה החוסמת חמצן, אך לא חוסמת לחות וחום, שהם זרזי חימצון מרכזיים. שמירת השמן בקירור של 5-100c ולחות נמוכה מאפשרת ערכי חימצון נמוכים למשך חודשי המדף של שמן אומגה 3. חשיפה של קפסולות לטמפ' החדר במשך שבועיים-שלושה בדרך כלל לא תגרום לבעיה, אך אחסון של חודשים בתנאים אלו יגרום בהכרח לחימצון גובר והולך. עובדה זו הוכחה במחקרי צרכנות על מוצרי מדף בקנדה, ניוזילנד ואוסטרליה ועל-ידינו בצורה אקראית על מוצרי מדף בישראל. מסיבה זו אני מקפיד על שמירת אומגה 3 במקרר עוד בשלב המחסן לפני השיווק. המלצות שימוש לספורטאים ככלל לספורטאי העוסק בספורט עצים אמליץ לצרוך בין פי 1.5 עד פי 2 מאדם בריא במשקלו. אלא אם כן הספורטאי מקפיד לצרוך כמות גדולה של ויטמין E מהמזון- אמליץ לתסף ויטמין E מסוג אלפא טוקופרול. כלל האצבע הוא 400 יחב"ל לכל 3000 מ"ג (5 קפסולות) אומגה 3. ספורטאים אשר יקפידו על המלצות אלו כנראה יסבלו פחות מפציעות כרוניות וגם ישפרו את ביצועי הסיבולת והכוח, כפי שהראו מחקרים רבים וכפי שדיווחו לי לקוחות ספורטאים. באופן פרטני יותר מומלץ להיעזר במחשבון המינונים שיעזור לך לבחור מינון אומגה 3 וויטמין E שיעלה את סיכויי היעילות. לסיכום, למניעת נזקי פגיעות ספורט מומלץ: א.      אומגה 3 טריה שנשמרה בקירור ב.      אומגה 3 בשילוב עם ויטמין E ג.       מינון מותאם   פוסטר מסכם- אינדקס אומגה 3 אצל ספורטאים

נדמה כי בחורף אנו חולים יותר בשל הקור ומזג-האוויר או הימצאות בחללים סגורים ולא מאווררים, אך אני טוענת שלא כל האשמה היא על הווירוסים והחיידקים. הוכחה לכך היא שכל הזמן ישנם חיידקים וגורמי מחלה פוטנציאליים סביבנו, אך אנו לא כל הזמן חולים. וכאשר אנו חולים, זו מערכת החיסון שמתפקדת בצורה לא יעילה. תסמינים כגון שיעול, חום, ליחה ונזלת הם חלק ממנגנון הפעולה ההגנתית של מערכת החיסון כנגד הפולש. דיכוי מצטבר, וחזרה על דפוס התנהגות זה, מתיש את הגוף ומדכא את המערכת החיסונית. רובנו הורגלנו לטפל מיד במחלה באמצעות תרופה, זריקה או שיקויי כזה או אחר. התרופות אינן מרפאות את המחלה אלא מעלימות את הסימפטומים ונותנות הקלה זמנית בלבד, לפעמים במחיר נזק מצטבר. ושלא תישבו באשליה שלמטפל יש את היכולת לרפא מישהו אחר, הוא יכול רק ללוות את המטופל, בעוד הגוף הוא שמרפא את עצמו. לכל אדם האחריות לתת לגופו את התנאים האופטימליים לריפוי והתאוששות. היכולת של הגוף לרפא את עצמו אפשרית בזכות תהליך תחלופה של תאים. כדי שהתאים החדשים יבנו רקמה יותר בריאה, חשוב שיהיו בעלי הרכב כימי נכון. בריאות התא תלויה בעיקר במזון שמזין אותו ובחמצן שמגיע אליו. הצורך של הגוף במזון (סוגים וכמויות) משתנה כתוצאה מסיבות שונות כגון מזג האוויר, מצב הרוח, מצב בריאותי וכו'. בעת מחלה, תנאי מובן מאליו הוא מנוחה, אך מבחינתי, התנאי החשוב ביותר הוא לתת למחלה להיות. מה הכוונה? ראשית, אם אין תאבון – לא לאכול! התפיסה שיש צורך לאכול בעת מחלה כדי להתחזק מוטעית ואפילו מזיקה. כדי לאפשר ריפוי טבעי ומוחלט,יש לאפשר למחלה "למצות את עצמה", לשתף פעולה איתה ולתת לגוף את הזמן הדרוש להבריא. תנאי הכרחי נוסף הוא לספק לגוף את כל חומרי החיים החיוניים בכל ימות השנה, ולא בחורף בלבד, שהרי עדיף לא לחכות עד שתתפרץ מחלה. הסוד בבריאות הוא במניעה. בשביל לשמור על הבריאות ולמנוע את הישנות המחלה, יש לספק לגוף את כל הצרכים הביולוגיים הדרושים לו: ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וחומצות שומן חיוניות, תוך שמירה על שינה מספקת ופעילות גופנית. כמובן שבמרוץ החיים ובתרבות המערבית, לא הייתי מצפה שנצליח באופן מתמיד לשמור על כל כללי הבריאות והתזונה, אולם בעת מחלה – זה הכרחי. בין אם זו "מחלת חורף" חולפת או מחלה כרונית. זכרו, מחלה ובריאות הם שני צדדים של אותו מטבע. חן רון דיאטנית קלינית אומגה 3 גליל

תקציר מתוך פוסט שפורסם ע"י שוש מניקס בקבוצת הפייסבוק "תזונה קטוגנית" בדצמבר 2015 תודה לשוש על האישור לשתף ועל ההשראה לחיים ללא תרופות

30 שנה סוכרתית, 15 שנה מזריקה אינסולין , בשנים האחרונות הגעתי ל-5 זריקות אינסולין ליום וגם זה לא ממש הצליח לאזן את ערכי הסוכר, לחץ דם גבוה – כדור ללחץ דם כבד שומני, נמלול ברגלים….נזקים בעין – ציסטה בתוך העין שטופלה בזריקות לתוך העין. מרגישה כל הזמן מותשת חסרת אנרגיה ולא טוב. עודף משקל גדול (שקלתי 110 ק"ג) תזונה צמחונית 30 שנה (נטורופאתית במקצועי בעבר), הייתי מיואשת, אכלתי "נכון" אבל לא הצלחתי "להגביל את הכמויות שאכלתי", מצבי הלך והדרדר ברמות הסוכר, לחץ הדם והמשקל שעלה ועלה….נזקים שהלכו והתרבו… הרופאים אמרו "סורי, הסוכרת כבר לא תעבור, הגעת מאוחר מידי, במצב קשה מידי, בקיצור אין מה לעשות, תחיי עם זה". 5 חודשים אחרי אני על 0 תרופות, מאוזנת מעל חודש וחצי, ערכי הסוכר יציבים, לפני אוכל אינם עולים על 98, שעה אחרי אוכל אינם עולים על 120, ותוך 3 שעות חוזרים ל- בין 80 – 90. לחץ דם מאוזן, הנמלול ברגליים עבר, הכבד החלים והפסיק להיות שומני, קיטוזיס עמוק ויציב רמת הקיטונים לא יורדת מ-1.8. הציסטה בעין עברה לתדהמת הרופא שבדק אותי בבי"ח, הוא אמר לי שלא נתקל בדבר כזה, הוא לא יודע מה אני עושה אבל שאמשיך לעשות את מה שאני עושה. בבדיקה האחרונה בבי"ח גם הכירורג ששיתפתי אותו אמר "תמשיכי זו הדרך הנכונה". ירדתי עוד 15 קילו ב-5 חודשים האלה, העור שלי נראה טוב מאי פעם למרות שהורדתי 45 ק"ג ואני בת 63 (חשוב לנשים חה חה חה) , הכי חשוב- קל לי לשמור על התזונה הזאת, אני כל הזמן שבעה, מלאת אנרגיה ומרגישה בשמיים.

רוצים לדעת מה הציל את שוש? המשיכו לקרוא…

השאלה הזו אולי פחות דרמטית מהשאלה "להיות או לא להיות", אך היא חוזרת ועולה בכל פעם, בייחוד כשהאביב מגיע ורבים מתחילים להרהר בניקוי הגוף: האם לקנות בלנדר או מסחטת מיצים? או בניסוח שונה: מה יותר בריא שייק או מיץ? כן, בתקופה כמו שלנו מיצים ושייקים הולכים ונעשים נפוצים ואינם נחלתם הבלעדית של היפים בסנדלי בירקנשטוק. ובכל זאת יש עדיין הרבה בורות סביב הנושא. כדי לענות על השאלה הזו חשוב להבין, בנוסף להבדלים בין שייק למיץ, מי השואל ומה הצרכים שלו. למסחטת מיצים יש שני פתחים. מהאחד יוצא נוזל – המיץ, ומהפתח השני יוצאת הפסולת – הסיבים של הירקות והפירות. לבלנדר אין פתחים – יש לו מיכל אחד אליו מכניסים את הירקות והפירות יחד עם מים או קרח וטוחנים את הכול יחדיו. התוצאה היא שייק סמיך שמכיל גם את הסיבים. בדר"כ כשאנשים שומעים ממני את ההסבר הנ"ל תגובתם היא "אז שייק יותר בריא כי יש בו את הסיבים." זה עשוי להיות נכון, אך לא תמיד. כאן נכנסת למשוואה השאלה-מי האדם ששותה את השייק או את המיץ ומה צרכיו? למשל, אדם עם תזונה דלה בסיבים, כלומר אדם שאוכל הרבה מוצרים מבע"ח (בשר, עוף, דג, ביצים, מוצרי חלב – בכל אלה אין סיבים כלל) או מזונות מעובדים או מתועשים דלים בסיבים, שייק יסייע לו מאוד, בין היתר בזכות כמות הסיבים הגבוהה שהוא מכיל. לעומת זאת, אדם שעיקר תזונתו מורכבת ממזונות עשירים בסיבים כגון פירות וירקות, וכתוצאה מכך יש לו נטייה לריבוי ביציאות או למשקל נמוך מדי או בעיות ספיחה של ערכים תזונתיים במערכת העיכול, יוכל ליהנות מ"הפגזה" של ויטמינים, מינרלים, וערכים תזונתיים נוספים רבים בזכות מיץ ללא סיבים. כך גם במקרה של אנשים עם בעיות ספציפיות, כגון קרוהן בדרגת חריפות המונעת מהם לצרוך מזונות עם סיבים. דרך אגב, ריפוי קרוהן או בעיות אחרות במערכת העיכול בסיוע מיצים, מאפשר בהמשך צריכה גם של שייקים ופעמים רבות אף חזרה לאכילה של פירות וירקות. מרביתנו נהנה מהיתרונות הן של שייק והן של מיץ ונוכל לבחור מתי לשתות מה בהתאם לצרכים ולכיף שלנו. כן, כיף וטעים אינן מילות גנאי. אם בא לנו משהו יותר משביע, שייצור נפח בקיבה וגם תנועת מעיים, אז נלך על שייק. אם בא לנו פחות להתמלא ויותר לזכות בוויטמינים ומינרלים, אז נלך על מיץ, עם עדיפות כמובן למיצים שעשירים בירקות עליים ירוקים אותם ניתן לשלב עם גזר, סלק, או תפוח עץ כדי לעשותם מתוקים וטעימים. שילוב של מיצים ושייקיים אל תוך התזונה היומית מוסיף רכיבים של תהליכי ניקוי הגוף. הגוף נהנה מהשפע הזה ופחות משתוקק למזונות שמזיקים לו. בתזונה המערבית המודרנית חסרים ערכים תזונתיים רבים כגון מינרלים, ויטמינים, חומצות שומן חיוניות, ועוד. השייקים, המיצים ותוסף איכותי של אומגה 3 הנם שילוב נבון ואף טעים. זהר צמח וילסון – מורה ויועץ בגישת התזונה האינטגרטיבית. מנחה ומרצה בתחום הבריאות והתזונה בארץ ובעולם. לימד והדריך במכון לתזונה אינטגרטיבית בארה"ב. יועץ בריאות הוליסטית מוסמך על ידי ה-American Association for Drugless Practitioners . יועץ הבריאות והתזונה בסדרת הטלוויזיה "לסדר את הראש" בערוץ 2. מגיש מגזין הרדיו "תחושת בטן" בנושאי תזונה וגוף-נפש. היועץ המדעי למהדורה העברית של הספר "תזונה אינטגרטיבית." האתר של זהר: www.zemach.org

חוברת מתכוני תזונת אומגה- מאת הבשלנים השפיים שני ורעי בן צבי לבריאות ובתאבון

אומגה 3 גליל- הצעת הגשה:

סוכר יכול להראות תמים אך הוא פצצת דלקת מתקתקת בגופנו, כפי שמראה האיור למטה. סכנת הסוכר אורבת מיוחד לילדים עם הפרעות קשב, שכן הוא משפיע ישירות על הדופמין במוח. צריכת סוכר מרוכז מכל סוג, ביחוד גלוקוז ופרוקטוז, גורמת לשחרור דופמין באזור במוח האחראי על תחושת התגמול הנקרא nucleus accumbens) NAc). סוכר גורם לפליטת דופמין מוגברת, היוצרת משוב חיובי ב NAc ולכן להמשך צריכת הסוכר, במה שאנו מכנים התמכרות. מחקרים כדוגמת המחקר המצוטט¹ הראו כי צריכת סוכר מגבירה פליטת דופמין ב NAc בצורה דומה לסמים ממכרים, עד כדי כך שעכברים בניסויים העדיפו לצרוך סוכר על פני כל מזון אחר ואף על פני סמים ממכרים. ילדים הסובלים ממחסור בדופמין, המאפיין תסמונות כמו ADHD/ADD יקבלו את מנת הדופמין המוגברת שלהם מסוכר, ולכן אנו רואים ילדים רבים ה"מכורים" למזונות עתירי סוכר ועמילן (עמילן הופך לסוכר בקיבה). תופעה זו אמנם בולטת בילדים עם ADHD אך מופיעה גם במבוגרים ובתסמונות נוספות כמו דיכאון. סרטון טוב על התמכרות לסוכר יעזור לך ולילדך להבין את מעגל ההתמכרות לסוכר: לסרטון לחצ/י כאן

1) Daily bingeing on sugar repeatedly releases dopamine in the accumbens shell. Rada et al.Neuroscience. 2005;134(3):737-44.

 Prevention האיור להלן לקוח מתוך אתר

פרק בסדרה של BBC  בשם Get Smart על הילד אליוט שהתקשה לזכור… 6 כמוסות של שמן דגים שיפרו את מצבו מן הקצה אל הקצה. סרט יפה שמסכם בחמש דקות איך ומדוע משפיע שמן דגים על קשב וריכוז (הסיפור על אליוט מתחיל בדקה 1.20)

האם לקחת תוסף סידן? לדעתנו לא מטא מחקר ענק שהתפרסם ב BMJ קובע שצריכת סידן בין אם באמצעות מזון עשיר בסידן או בתוספי תזונה הוא מיותר, וברמז אולי אפילו מזיק (הערה של גיא- מזיק למשל בכך שצריכה עודפת של סידן גורמת למחסור במגנזיום). המחברים הניוזילנדים ממליצים להפסיק עם העצה הגורפת לצריכת תוספי סידן ולחפש פתרונות לאוסטואפורוזיס במקום אחר… (הערה של גיא- למשל בצריכת מגנזיום, יציאה לשמש, צריכת שומן רווי כדי לשמור על כולסטרול גבוה). קישור לפרסום המלא

Calcium intake and bone mineral density: systematic review and meta-analysis

Vicky Tai, medical student1, William Leung, health economist2, Andrew Grey, associate professor of medicine1, Ian R Reid, professor of medicine1, Mark J Bolland, associate professor of medicine1

BMJ 2015;351:h4183

Abstract Objective To determine whether increasing calcium intake from dietary sources affects bone mineral density (BMD) and, if so, whether the effects are similar to those of calcium supplements.

Design Random effects meta-analysis of randomised controlled trials.

Data sources Ovid Medline, Embase, Pubmed, and references from relevant systematic reviews. Initial searches were undertaken in July 2013 and updated in September 2014.

Eligibility criteria for selecting studies Randomised controlled trials of dietary sources of calcium or calcium supplements (with or without vitamin D) in participants aged over 50 with BMD at the lumbar spine, total hip, femoral neck, total body, or forearm as an outcome.

Results We identified 59 eligible randomised controlled trials: 15 studied dietary sources of calcium (n=1533) and 51 studied calcium supplements (n=12 257). Increasing calcium intake from dietary sources increased BMD by 0.6-1.0% at the total hip and total body at one year and by 0.7-1.8% at these sites and the lumbar spine and femoral neck at two years. There was no effect on BMD in the forearm. Calcium supplements increased BMD by 0.7-1.8% at all five skeletal sites at one, two, and over two and a half years, but the size of the increase in BMD at later time points was similar to the increase at one year. Increases in BMD were similar in trials of dietary sources of calcium and calcium supplements (except at the forearm), in trials of calcium monotherapy versus co-administered calcium and vitamin D, in trials with calcium doses of ≥1000 versus <1000 mg/day and ≤500 versus >500 mg/day, and in trials where the baseline dietary calcium intake was <800 versus ≥800 mg/day.

Conclusions Increasing calcium intake from dietary sources or by taking calcium supplements produces small non-progressive increases in BMD, which are unlikely to lead to a clinically significant reduction in risk of fracture.

Full Text

באביב האוויר מלא באלרגנים כמו פריחות צמחים (או שערות חתול, קרדית אבק הבית וסתם אבק) ואנשים רבים סובלים מתגובות אלרגיות לסביבה הזו. חשוב להבין: כל תגובה אלרגית בגוף נובעת מהתקפה של גורם חיצוני, אלרגן, על אחד מתאי הגוף הבא במגע עם הסביבה. תאי הגוף הבאים במגע עם הסביבה הם: העור דרכי הנשימה העיניים המעיים ובמידה מוגבלת גם דרכי השתן, ביחוד אצל נשים שליחי מערכת החיסון מי שמגן על תאים אלה מפני אלרגנים היא המערכת האלרגית, שהיא למעשה חלק ממערכת החיסון. התגובה החיסונית של הגוף תפקידה לבלוע לפרק ולסלק את האלרגן וכל תא שכבר נפגע על ידו. את התגובה החיסונית מפעילה סדרה של תאים והורמונים, המופעלים ע"י שני ברנשים עם שמות אנגלוסקסים: חומצה ארכידונית ממשפחת האומגה 6 או בקיצור AA חומצה איקוספנטנואית ממשפחת האומגה 3 או בקיצור EPA הכל יחסים EPA ו-  AA  הן שתי חומצות שומן שגרות דרך קבע במעטפת התא, והן מתעוררות ראשונות ברגע שיש מתקפת אלרגן. כאשר תא נתקל באלרגן, EPA ו AA לא מאבדות זמן, ומתנתקות ממעטפת התא בדרכן למערכת החיסון. אלא מה? כל אחת מהן יוצאת בגדוד של מולקולות. גודל הגדוד שמשקיעה כל אחת בשביל השליחות הזו, תלוי בנפח שהיא תופסת במעטפת התא. אם יש במעטפת התא יותר AA – יצא גדוד גדול יותר של AA. אם יש יותר EPA יצא גדוד גדול יותר של EPA. ואם שווה שבשווה אז שווה בשווה. הכל עניין של יחסים. גם EPA ו גם AA הן חומצות שומן שאנחנו מקבלים ישירות מהמזון, לפי הכמות שאנחנו אוכלים מכל אחת. הדרמה ולמה זה מעניין אותנו מה עושים כל השליחים האלה ומאיפה הם מגיעים? או, שאלתם שאלה טובה: ראשית, גם AA וגם EPA מגיעות לגופנו מהאוכל. עוד מעט נפרט מאיזה אוכל. שנית, AA היא חומצה היסטרית, וגדוד של הרבה מולקולות היסטריות מפעיל סירנה חזקה למערכת החיסון וגורם לה להתנהג בפראות ובחוסר שיקול דעת שיפגע גם בתאים תמימים. מעל פני השטח זה ייראה כמו נזלת בלתי פוסקת, גרד ופריחה חריפות בעור, אטופיק דרמטיטיס, קדחת השחת ואף אסתמה. לעומתה, EPA היא חומצה שקולה ומתונה. היא מבינה שהאלרגן הזה לא יהרוג אותנו כל כך מהר. יש לסלקו, אבל בחוכמה ובלי לפגוע במערכות אחרות בגוף. היא שולחת גדוד של מולקולות חכמות ושקולות שמודיעות למערכת החיסון להתרכז במשימה של סילוק האלרגן, אבל לא לצאת מלחמה כוללת. תרופות מה עושה הרפואה הקונבנציונלית במקרים של מתקפת AA היסטרית? נותנת תרופה כמו סטרואידים או אנטי-היסטמינים שתרדים את יקי לשינה עמוקה ותמנע את הוצאת המבצע לפועל. הבעיה היא ששתי התרופות הללו הן בעלות תופעות לוואי ומחייבות שימוש כרוני שהנזק שלו הולך ומצטבר. שימוש ממושך בסטרואידים מדכא את המערכת החיסונית כל כך שהוא חושף את הגוף למחלות בקטריאליות ונגיפיות. מזון מה הפתרון השקול והשלם יותר לדעתי? לגרום ל AA להיות במיעוט לעומת EPA, ולנוח בשקט בידיעה שיש מי ששומר עלינו בתבונה. במצב כזה חשיפה לאלרגן תסתיים בהתעטשות או שיעול, בירידה של דמעות או דלקת מקומית בעור סביב הקוץ שנתקע בו. קצת לא נעים, אבל לא נורא. ולא יצאנו למלחמת חורמה שגובה מחיר כבד. מסקנות א. על אף המסקנה המתבקשת כביכול, נסיון להקטין את כמות ה AA ההיסטרית בתאים מבלי להגביר את כמות ה EPA לא יצלח. מדוע? AA  הינה חיונית לתפקוד התא ויש לה תפקידים נוספים. בלעדיה אנו נמות. היא גם מצויה בכל המזון שאנו אוכלים כמעט ללא הגבלה. ולכן, הדרך היחידה לשפר את היחס בין AA ל EPA במעטפת התא היא להעלות את רמת ה EPA בתא. ב. אך שימו לב, לא יעזור לאכול רק EPA כדי למלא את התאים, כי היא לא תעבוד בלי כמות מספיקה של DHA שזה מרכיב נוסף של אומגה 3. המלצות יופי, התרגשנו מהדרמה ופחות או יותר הבנו, אבל מה בתכל'ס? תכל'ס EPA ו DHA ביחס מומלץ אפשר לאכול דרך שמן של דגים. אז או שתגבירו את אכילת הדגים שלכם, בעיקר דגים קטנים מהים הפתוח, או שתלכו על תוסף תזונה (במקרה יש אצלנו אחד כזה, כמו שאתם מתארים לעצמכם). המלצות לגבי התוסף חלקכם בוודאי כבר מכירים: 1. דאגו שהשמן שאתם לוקחים יכיל פי 2 EPA מ DHA (אבל שיכיל את שתיהן) 2. דאגו לצרוך כמות שמן דגים מספיק גדולה שתגבר על כמות האומגה 6 (AA) שאתם אוכלים במזון. איך תדעו כמה זה מספיק? תוכלו לקבל אינדקיציה דרך מחשבון המינונים שלנו. 3. דאגו לצרוך שמן דגים שאוחסן בקירור! זה ממש חשוב אבל נושא למאמר אחר. רוצים לדעת כבר עכשיו? השאירו שאלה בתחתית הדף ונענה. אז שיהיה אביב שמח ונעים לכולנו

מתכון של רעי בן צבי הטבח האלוף! מנת תזונת אומגה שהיא תענוג גורמה לחך (אני נהניתי) שתרשים את הסועדים. מספיק לכ 10 מנות מצרכים לבשר: נתחי אסאדו- 6 ק"ג (מבקשים מהקצב שיחתוך לנתחים של 20 ס"מ) 500 מ"ל בירה חופן זרעי כוסברה 10 שיני שום 700 מ"ל ציר עוף או מים 4 עלי דפנה 4 כדורי פלפל אנגלי חצי מקל קינמון לכל תבנית כמה ענפי רוזמרין מצרכים לרוטב צ'ימיצ'ורי: רבע צרור פטרוזיליה קצוץ דק רבע צרור כוסברה קצוץ דק מעט זרעי כוסברה קלויים על מחבת יבשה וכתושים פלפל צ'ילי ירוק חריף קצוץ דק (קיצוץ עם הזרעים והגידים מוסיף חריפות) גמבה אדומה מתוקה בינונית קצוצה דק שן שום קצוצה דק בערך רבע כוס שמן זית מלח ומעט פלפל אופן הכנה לבשר: מלטפים את הנתחים עם טיפונת שמן זית או שומן בקר, מלח גס, פלפל וזרעי כוסברה (עדיף כתושים) מחממים מראש תנור ל 300 מעלות ומכניסים את הבשר על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה, למשך 15-20 דקות לצלייה מוציאים מהתנור ומורידים את הטמפרטורה לכ 110 מעלות צלזיוס. מפזרים על התבנית שיני שום, כמה ענפי רוזמרין, 500 מ"ל בירה ו 700 מ"ל ציר עוף או מים. לתוך הנוזלים זורקים חצי מקל קינמון, כמה עלי דפנה ופלפל אנגלי. מניחים מעל הכל נייר אפייה, ואוטמים הכל ביחד עם ניילון נצמד (אל דאגה הוא מחזיק מעמד בתנור). מכניסים לתנור של 110 מעלות ל 6-8 שעות (בגלל שהטמפרטורה נמוכה צריכת החשמל שוות ערך לבערך שעה על 200 מעלות). אופציה: את הרוטב שנשאר מהאפייה אפשר לסנן ולצמצם בסיר ואח"כ לשפוך את הרוטב על המנה, לפני שמורחים את הצ'ימיצ'ורי. אופן הכנה רוטב צ'ימיצ'ורי: 1 פלפל צ'ילי ירוק חריף קצוץ דק, 1 גמבה קצוצה דק דק, רבע צרור כוסברה קצוץ דק, רבע צרור פטרוזילה קצוץ דק, שן שום קצוצה דק, רבע חופן זרעי כוסברה קלויים במחבת יבשה ומעט כתושים, מלח ומעט פלפל שחור. מציפים הכל בשמן זית מערבבים ומורחים על המנות. וזהו- לכו תעשו רושם על האורחים 🙂 מתכון מושקע באדיבות רעי ושני בן צבי ofood. אם אתם גרים או עובדים באזור משגב ניתן לקבל את המנה המדהימה הזו ועוד מנות מעולות לארוחת צהריים. בקשו משני את התפריט [email protected]l

מתכון כייפי של שני בן-צבי Ofood ע"פ עקרונות תזונת אומגה  

לסלט: 2 עגבניות: פורסים לרבעים 2 כדורי גבינת מוצרלה: בוצעים ביד תפזורת נדיבה ובריאה של עלים ירוקים כמו: ארוגולה, חסה, עלי בזיליקום, עלי פטרוזילה, ועוד כאלה… מסדרים את העגבניות והמוצרלה על המצע הרך של העלים ומעטרים בעלי בזיליקום ונענע. לרוטב: חומץ בלסמי: רבע כוס (למשקיענים: מומלץ לצמצם מעט את החומץ הבלסמי  על אש נמוכה למשך 10 דקות, עד שהוא נהיה סמיך וריחני). שמן זית: חצי כוס. קורט מלח ופלפל. שופכים מהרוטב על הסלט ואוכלים בהנאה. טיפ: תוספת של כמה אגוזי פקאן או מלך יעשירו את הסלט בוויטמין E מהטבע. הערה: ויטמין E הוא נוגד החמצון המגן על אומגה 3 בטבע. למי שלוקח כמות גדולה של אומגה 3 (מעל 5 כמוסות ביום) או שסובל ממחלות כרוניות, הפרעות קשב וכדומה או צורך תרופות או ממעט באכילת נוגדי חמצון אנו ממליצים להוסיף ויטמין E כתוסף תזונה מרוכז למניעת החמצון של האומגה 3. קרא עוד על התפקיד של וויטמין E > קרא המלצות שימוש באומגה 3 ובוויטמין E >

מאמר המסכם את עקרונות תזונת אומגה של ארטמיס סימופולוס- נביאת האומגה 3: הסבר מקיף על סוגי השומן במזון ותפקידם הביולוגי, השומן- אב המזון המוזנח, עקרונות תזונת אומגה ומבוא לערכם התזונתי של השומנים. ישנם מושגים בתוך המאמר הדורשים ידע בסיסי בכימיה או ביולוגיה תורגם ונכתב ע"י גיא בן צבי לבקשת הקהל: להורדת המאמר המקורי (בפורמט PDF) לחץ כאן: תזונת אומגה (גרסה מעודכנת אפריל 2017)

  לכל הפוסטים בנושא תזונת אומגה >> לרשימת מזונות מומלצים >> הספר "תזונת אומגה" של סימופולוס (לחץ על התמונה):

הקשר בין תזונה והפרעות קשב וריכוז: השפעה חיובית מובהקת לתיסוף אומגה 3 ולמניעת חומרי טעם וריח וצבעי מאכל מלאכותיים על חוסר קשב וריכוז ובעיות התנהגות קשורות. הסקירה כוללת מחקרים אחרונים על שימוש בתוספי מזון כגון אומגה 3 והשפעות של צבעי מאכל ורעלנים נוספים. למאמר המלא לחץ כאן

Nutritional and dietary influences on attention deficit hyperactivity disorder Natalie Sinn Nutrition Reviews® Vol. 66(10):558–568 565

CONCLUSION Research to date indicates that nutrition and diet may have a role in the hyperactivity and concentration/ attention problems associated withADHD in children. In children with suboptimal levels of iron, zinc, and magnesium, there is some support for improvements being achieved with supplementation of these nutrients. There are also indications that supplementation with Pycnogenol might assist with symptoms. However, more wellcontrolled clinical trials are required.

The strongest support so far is for omega-3 PUFA and behavioral reactions to food colorings. Research still needs to determine optimal levels of these nutrients for this group of children andmarkers of food sensitivity (currently requiring timeintensive dietary challenges) in order to inform clinical practice in the identification of potential deficiencies and/or behavioral food reactions. Suggestions that these children often react to inhaled environmental substances such as petrol fumes, perfumes, fly sprays, and felt pens, also require further investigation.86 There are clearly multiple influences on ADHD, including genetic and environmental (parental, social) factors.Whether these constitute different groups of children or whether there is a common underlying component to some or all of these remains to be determined.

A recent study found lower omega-3 PUFA levels in 35 young adults with ADHD than in 112 controls, but levels of iron, zinc, magnesium, or vitamin B6 were not reduced.91 However, since zinc is required for the metabolism of other nutrients, zinc deficiencies may contribute to suboptimal levels of nutrients such as omega-3 PUFA. In addition, a genetic problem with enzyme production or absorption of nutrients may predispose children to nutrient deficiencies and/or excessive oxidation, thus contributing concurrently to food sensitivities.

Adverse genetic, environmental, and nutritional conditions may exacerbate psychosocial factors (e.g., it is easier to parent a child with an easygoing, undemanding personality). In order to provide optimal treatment for these children, all of these possibilities need to be explored in multidisciplinary, multimodal, research models that take all potential factors into consideration.

יוזמה מבורכת של ידיד טוב שלנו, כעזרה להורים עם צרכים מיוחדים. לשימושכם: אתר טיפול-בי  www.tipolb.co.il אלפי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ומטפלים מוסמכים לטיפול בחינוך המיוחד נפגשים באתר אחד. המאגר המעודכן מדי יום באתר מכיל מאות מטפלים רשומים. בלחיצת כפתור ניתן לאתר מטפלים בקלות ובנוחות. באתר לוח מודעות לפרסום משרות חדשות לרשות ההורים. לוח דרושים מטפלים מתעדכן מדי יום בעשרות משרות חדשות. צוות אתר טיפול בי ממתין לכם.

מה מומלץ לאכול ובמה להפחית כדי לשמור על בשמירה על בריאות טובה והתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, תסמונת טורט וכדומה, לשמור על בריאות הלב ועוד. לרשימת התסמינים בהם ניתן להיעזר באמצעות אומגה 3 ותזונת אומגה ראו מינון אומגה 3 והמלצות שימוש    

להמלצות שימוש ומחשבון מינונים

תבשיל חומוס- טבעוני\צמחוני\תזונת אומגה. מתכון של Ofood שני בן-צבי מצרכים: בצל, כרישה, סלרי, שום, לימון כבוש, קישואים, מנגולד, גרגירי חומוס מבושלים (הכי טוב מונבטים אבל לא חובה), שמן זית או שמן קוקוס לטיגון   אופן הכנה: בסיר גדול ורחב מטגנים בצל עד שנהיה זהוב במקביל מבשלים גרגירי חומוס, שהושרו 8 שעות לפחות במים לבצל המטוגן מוסיפים: כרישה, שום, סלרי. וממשיכים לטגן. במקביל קוצצים לימון כבוש בלי הגרעינים. קוצצים קישוא לקוביות גדולות. מוסיפים פנימה את גרגירי החומוס המבושלים למספר דקות נוספות של טיגון. מוסיפים מנגולד ומעט מים. מבשלים הכול יחדיו אל אש קטנה כ-30 דקות. מטבלים במלח ופלפל. ותבשיל החומוס מוכן. בתיאבון 🙂 לעוד מתכונים של Ofood מתכוני תזונת אומגה של שני בן צבי

צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר! זו בעיני הסנסציה הכי גדולה שעלתה בכנס לחקר השומנים בשוודיה ISSFAL 2014- מחקר חדש גילה קשר מובהק בין צמחונות האם להפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות. ד"ר Joseph Hibbeln הציג את ממצאיו בכנס. להלן השקפים שצילמתי בהרצאתו. המחקר המלא טרם יצא לפרסום, ביקשתי העתק וברגע שאקבל אעלה כאן באתר. תרגום ומסקנות: גיא בן צבי, אומגה 3 גליל

שקף ראשון- גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול כתלות בתזונת האם בהריון

השקף הראשון מציג את גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול בגיל 15 לעומת תזונת האם בעת ההיריון. ניתן לראות שהסיכון להתמכרות לאלכוהול יורד ככל שהאם אוכלת יותר בשר בהריון, ועולה ככל שהאם אוכלת יותר סויה בהריון. לעומת זאת לכמות הדגים, ירקות ופרות אין כל השפעה. איך קוראים את הגרף? ציר ה X מראה מספר סוגי מזון שהאמהות אכלו בהריון. ציר ה Y הנו הסיכון של הילד להיות אלכוהוליסט, המבוטא ב Odds Ratio שזה בעצם "סיכון מנורמל": 1 אומר שאין סיכון יחסי, 0.5 אומר שהסיכון הנו 50%, כלומר נמוך יותר, 1.5 אומר שהסיכון 50%, כלומר יותר גבוה. רואים שאכילת בשר מורידה את הסיכון ואכילת סויה מעלה את הסיכון. אכילת דגים, לא משנה את הסיכון בצורה מובהקת (אבל זה לא אומר מה ההשפעה של אומגה 3 כי לא יודעים איזה דגים וכמה).

השקף השני מסכם את הממצאים: תזונת האם בהריון והסיכון להתמכרות לחומרים ממכרים בגיל 15 אצל הצאצא. אכילת בשר נמצאה בכמות גדולה נמצאה מגינה מפני התמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק (בשקף הקודם רואים רק אלכוהול כי זה מה שהספקתי לצלם בהרצאה). כמות הדגים, ירקות ופרות לא נמצאה קשורה לחומרים אלה. תזונה צמחונית של האם נמצאה קשורה להתמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק. אכילה מוגברת של קטניות* וסויה נמצאה קשורה סיכון מוגבר להתמכרויות לחומרים אלה. *גיא: בשקף השני הבלין כותב שגם קטניות Pulses מעלות את הסיכון אך לדעתי זו טעות, וההצרה הזו לגבי קטניות לדעתי לא מוצדקת בגרף המוצג בשקף הראשון. המשפט הסנסציוני בעיני שבו השתמש ד"ר Joseph Hibbeln הוא שצמחונות הנה גורם סיכון משמעותי, אכילת סויה היא גורם סיכון ואילו אכילת בשר מגינה מפני הפרעות נפשיות אלו. גיא, יולי 2014 קריאה נוספת: טבעוני ובריא האם זה אפשרי? ולמי?

מתכון של מוס שוקולד 70%, שבבי קוקוס ואגוזי מלך, אדיר וקליל להכנה פשוט וטעים. שני ארז בן-צבי Ofood טעים זה ברור. למה זה בריא? בשמנת יש חלבונים ושומן רווי, באגוזים יש חלבונים ושומן בלתי רווי- כולם חשובים לבניית מוח בריא ותפקוד תקין של כל תאי הגוף. שוקולד מריר המכיל 70% מוצקי קקאו לפחות הוא מתוק וטעים, אך אחוז הסוכר בו קטן לעומת השומן הרווי והבלתי רווי (ולכן העומס הגליקמי שלו נמוך), וכמות נוגדי החימצון בו גדולה. שווה! הדרכת הכנה בתמונות בעמוד הפייסבוק שלנו > מצרכים:

• 100 גרם שבבי קוקוס
• 250 גרם שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו
• 750 מ"ל שמנת מתוקה 38% שומן
• 100 גרם אגוזי מלך

  אופן ההכנה:

• מרתיחים את 250 מ"ל שמנת מתוקה
• ומערבבים בתוך השוקולד המריר
• מאחדים את השמנת והשוקולד, אחד על אחד- בשפה המקצועית : גנאש
• מקציפים 500 מ"ל שמנת מתוקה, לקצפת יציבה וחזקה
• מאחדים את שתי התערובות: הגנאש והקצפת.
• בכדי לעשות זאת יש לדאוג שהתערובות יהיו אחידות במרקם שלהן. תערובת הגנאש קלה יותר מהקצפת. לכן יש להוסיף לתערובת הגנאש מעט קצפת, וככה היא תהיה שווה במרקם שלה לתערובת הקצפת.
• בהתחלה כדאי לעשות את השוואת המרקמים עם כמות קטנה של הקצפת. לאחר מכן כאשר התערובת אחידה אפשר לשפוך את המסה האחידה לתוך הקצפת.
• ולהתחיל לקפל בעדינות, להכניס אוויר.
• למלא שקית הזלפה עם חלק מהתערובת.
• לאחר שמילאנו שקית, מקפלים את שבבי הקוקוס והאגוזים לתוך תערובת המוס שנשארה בקערה ולא נכנסה לשקית וממלאים בשקית אחרת.
• מה שנותר זה להרכיב את המנה: קחו כוס נאה והתחילו להזליף לסירוגין שכבות של מוס חלק ומוס עם שבבים, ואפשר גם לפזר שבבים באמצע.
• הכניסו למקרר לשעתיים, למרות שאפשר לאכול את זה גם כך כי קשה להתאפק…
• הצעת הגשה נוספת לאותו המוס: בתבנית, תנור ל 180 מעלות למשך 10-12 דקות ויש לכם מוס אפוי ונוזלי במרכז.
• טעים בטרוף 🙂

  מתכון של שני ארז בן-צבי ofood מתכונים תואמי תזונת אומגה

מחקר אמריקאי חדש מצא כי חשיפה במהלך שנת החיים הראשונה למקקים, עכברים וחתולים קשורה בקשר הפוך לקשיי נשימה. חשיפה נמוכה לחיידקים מסוימים, נמצאה קשורה קשר ישיר לרגישות לאלרגיות וקשיי נשימה. כלומר ככל שהילד נחשף ליותר חיידקים מקקים עכברים וחתולים ("לכלוך") כך הסיכון שלו לחלות באלרגיה קטן. יוני 2014 | תרגום התקציר, הערות והדגשות ע"י אומגה 3 גליל | קישור למאמר המלא  

ההשפעה של חשיפה לאלרגנים ובקטריות בגיל מוקדם על קשיי נשימה חוזרים ונשנים ועל אטופיק (אלרגיות קשות) אצל ילדים עירוניים

דר', סוזן ו.לינץ' ושות'

קשיי נשימה גורמים למקרי מוות רבים בקרב פעוטים והם על פי רוב סמן לאסטמה בעתיד. מחקר מדעי אוניברסיטאי מארה"ב בדק את ההשפעה של גורמים סביבתיים על קשיי נשימה בקרב פעוטים החיים בסביבה עירונית. החוקרים בדקו 560 פעוטים בעלי סיכון לחלות באסטמה בערים מרכזיות בארה"ב, ואת רמת החשיפה שלהם לאלרגנים סביבתיים וכן אצל 104 מתוכם נבדק גם ריכוז הבקטריות באבק הבית, וכל זאת במהלך שנת החיים הראשונה שלהם. בהגיעם לגיל 3 נבדקו הפעוטים בפרמטרים של גורמים סביבתיים והקשר שלהם לרגישות לאלרגיות וקשיי נשימה חוזרים. בתום המחקר התברר כי חשיפה מצטברת במהלך 3 השנים הראשונות לחיים קשורה לרגשות לאלרגיות, ורגישות לאלרגיות בגיל 3 קשורה לקשיי נשימה חוזרים. לעומת זאת, חשיפה במהלך שנת החיים הראשונה למקקים, עכברים וחתולים קשורה בקשר הפוך לקשיי נשימה. הבדלים בתכולת הבקטריות בבית בשנת החיים הראשונה, ובעיקר חשיפה נמוכה לחיידקים ובקטריות מסוימים, נמצאו קשורים קשר חיובי ישיר לאטופיק וקשיי נשימה. [גיא: כלומר ככל שהיו יותר חיידקים באבק הבית כך הסיכון לאלרגיה ירד] חשיפה לרמות גבוהות של אלרגנים ובקטריות מן הסוג שנבדק במהלך שנת החיים הראשונה היו הגורם הסביבתי הנפוץ ביותר בקרב ילדים שלא סבלו מאלרגיות או קשיי נשימה. [גיא: כלומר חשיפה לרמות גבוהות של חיידקים ואלרגנים נמצאה כגרום מגן בפני אלרגיות] מסקנה: ילדים תושבי ערים שנחשפו לרמות הגבוהות ביותר של אלרגנים ובקטריות מסוימות הם בעלי הסיכוי הגבוהה ביותר לחיות ללא אלרגיות וקשיי נשימה. ממצאים אלה מראים שחשיפה צמודה לרמות גבוהות של אלרגנים ובקטריות מסוימים בגיל מוקדם עשויה להוות שיטת מניעה חדשה מוצלחת לאלרגיות וקשיי נשימה בעתיד.   הגרף הזה לקוח מתוך המחקר ומראה את הקשר הישיר בין מספר האלרגנים שהתינוק נחשף אליהם לבין גובה הסיכון לחלות בקשיי נשימה בגיל 3. ככל שמספר האלרגנים נמוך יותר כך הסיכון גבוה יותר. קרא המלצות בריאות כלליות נוספות >

שאלה: הי גיא, האם אתה ממליץ על לחם שחור או שעדיף קמח מלא? ובכלל איך בוחרים לחם? תשובה: הי. זה לא משנה איך קוראים ללחם אלא מה כמות הפחמימות לעומת כמות הסיבים יש ב 100 גרם. המטרה היא שכשתחשבי את כמות הפחמימות (בגרם) פחות כמות הסיבים, התוצאה תהיה קטנה מ 50. לדוגמה: בטבלת התכולה ל 100 גרם על אריזת הלחם כתוב שיש: 60 גרם פחמימות 25 גרם סיבים כעת תחשבי: 35=60-25. המשמעות היא שבלחם הזה יש 35 גרם סוכר ועמילן (מזיקים) בכל 100 גרם. 35 זה פחות מ 50 אז זה בסדר. דוגמה הפוכה: בטבלת התכולה ל 100 גרם על אריזת הלחם כתוב שיש: 75 גרם פחמימות 10 גרם סיבים כעת תחשבי: 65=75-10. המשמעות היא שבלחם הזה יש 65 גרם עמילן וסוכר (מזיקים). זה הרבה מעל 50 וזה לא טוב. לכן, לא מעניין האם הלחם שחור (עשוי להיות צבוע) אלא התכולה שלו. בעיקרון, על פי החוק, מה שמוגדר כלחם מלא אמור להכיל הרבה סיבים, ואז זה פחות מזיק מלחם לבן, אבל תמיד עדיף לברר מה כתוב על האריזה ולבחור את הלחם שיש בו כמה שפחות עמילן וסוכר. מקווה שהסברתי ברור גיא קרא עוד: מה עושים בלי דגני בוקר?

שאלה: הי גיא, למה אתה מתכוון כשאתה ממליץ לאכול אגוזים וזרעים במקום דגני בוקר? האם הכוונה לחטיפי אנרגיה? תשובה: טוב שאת שואלת. זרעים ואגוזים לדוגמה: גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, גרעיני אבטיח, בוטנים, כוסמת (לא להתבלבל עם כוסמין שהוא דגן) אגוזי לוז, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, אגוזי מקדמיה, פיסטוק, קשיו, שקדים וכדומה. לעומתם דגנים (מזיקים): תירס, אורז, חיטה, כוסמין, שיבולת שועל, דוחן, קינואה, שעורה, שיפון וכדומה. דגני בוקר הם תערובת של דגנים. במקומם מומלץ לקחת שקדים ואגוזים, לרסק אותם כמו גרנולה ולערבב עם חלב או יוגורט במקום דגני בוקר. אם חסר מתוק אפשר לפזר מעט חתיכות פרי או פרי יבש בפנים. חטיפי אנרגיה זה סוכר נקי! ולא משנה אם כתוב על האריזה שזה בריא \ אורגני\ טבעי… לבריאות ובתאבון גיא קרא עוד: איך לבחור לחם?

במרץ האחרון החלו לצוץ מאמרים ברשת שטענו שלבני 50 ומעלה דיאטה עתירת חלבונים מהחי היא מזיקה כמו עישון, וזאת על פי מחקר שהתפרסם במגזין cell metabolism. זואי הרקומב, תזואית קלינית מוסמכת המקדישה את עבודתה לחקר האוביזם (השמנת יתר), מסבירה בצורה הומוריסטית אך משכנעת מדוע תוצאות המחקר אינן אמינות ומדוע המסקנה והכותרות בעיתונים- שגויות. תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל | אפריל 2014 | למאמר המקורי באתר של זואי הרקומב המחקר בדק נתונים מתוך מאגר בריאות הציבור האמריקאי, על בני 50 ומעלה (גיל 65 בממוצע). המעקב אחר הנחקרים בוצע במשך 18 שנים. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות לא שוות בגודלן לפי אחוז צריכת החלבון מן החי בעיקר, מתוך סך הקלוריות היומיות. צריכת חלבון גבוהה, בינונית ונמוכה. ביקורת על המחקר: שיטת המחקר: שימוש בקבוצות השוואה שאינן שוות מספרית גורם להערכת סיכונים בלתי אמינה. מסקנות החוקרים: נמצא קשר חלש מאוד בין צריכת חלבון מהחי לבין תמותה מסכרת, ולא נמצא שום קשר לתחומי בריאות אחרים. לעומת זאת נמצא דווקא שאכילת מעט מדי חלבון מן החי קשורה לתמותה מסרטן. לאחר שלא מצאו כל קשר בין צריכה גבוהה של חלבון מן החי לבין תמותה מכל סוג שהוא, הם החליטו לחלק את הקבוצות לגילאי 50-65 ולגילאי 65 ומעלה, ומצאו כי הגורם לתמותה מסרטן אצל בני 50 עד 65 הוא חלבון מן החי. מעניין שבקבוצת הנבדקים בגילאי 65 ומעלה התוצאה היא הפוכה, כך שרמה גבוהה של חלבון מן החי נמצאה כמגנה מפני תמותה מסרטן. מסקנה פשוט לא הגיונית. לכן, טוענת זואי הרקומב, נראה שהסיבה לפרסום המחקר ומסקנות החוקרים היא פשוט לשם השגת כותרת בעיתון… טעויות נפוצות במחקרים: א) קשר אינו סיבה (זה שראינו מקרים של שירה באמבטיה, אין זה אומר שאמבטיה גורמת לשירה יותר מאשר שירה גורמת לכניסה לאמבטיה). ב) סיכון יחסי הוא מדד לא טוב כאשר ניתן לדווח על סיכון אבסולוטי (אתם יכולים להכפיל את הסיכויים שלכם לזכות בלוטו ע"י קניית שני כרטיסים. הסיכוי היחסי שלכם הוכפל גם הוא. הסיכוי האבסולוטי שלכם היה 1 ל 14 מיליון ועכשיו הוא 2 ל 14 מיליון. אתם עדיין לא עומדים לזכות בלוטו!). למחקר הזה היו מספרי סיכון אבסולוטיים והוא היה צריך לפרסם אותם. 4 מקרי מוות לעומת 2 מקרי מוות מתוך 1000 איש, הוא באמת סיכון כפול אך זניח מבחינה מספרית אבסולוטית. ניגוד עניינים: החוקר הראשי הוא בעל אינטרס בחברה לייצור תוסף חלבון על בסיס צמחי. החוקרים טענו כי הם השוו חלבון מן הצומח לחלבון מן החי, ורק לאחר להטוטים שונים כגון הפרדת קבוצות הגילאים, הגיעו למסקנה שחלבון מן החי הוא מזיק. יתר על כן, יש לקחת בחשבון חלבון מן החי באיכות גבוהה לעומת חלבון שמקורו ב"ג'אנק פוד" כמו המבורגר עם קטשופ ולחמניות, מה שלא נעשה במחקר הזה. עכברים הם לא בני אדם: החוקרים ניסו להסביר את התוצאות באמצעות עכברים. הם ערכו ניסוי בעכברים שהשתילו בהם תאים קרצינוגניים של מלנומה ובדקו איך הסרטן התפתח במשך 39 ימים בעוד העכברים הוזנו בתזונה עם הרבה חלבון לעומת מעט חלבון. כבר כעבור 25 ימים נמצאו גידולים סרטניים אצל 100 אחוזים מהעכברים שאכלו הרבה חלבון ואצל 90 אחוזים מהעכברים שאכלו מעט חלבון. מחקר כזה יכול לשמש לכותרת כזו בלבד: "עכברים זכרים שהשתילו בהם תאים סרטניים חלו בסרטן", אך השתמשו בו כדי להסביר תוצאות של מחקר על בני אדם. בנוסף, החוקרים לא מצאו שום שוני משמעותי כאשר נתנו לעכברים חלבון מן החי לעומת חלבון מן הצומח. כך שהתוצאות אינן יכולות להצדיק את הכותרות שמגנות אכילת בשר או גבינה, או לחילופין להצדיק נטילת תוסף חלבון מן הצומח. מה המסקנה המתבקשת? בני אדם אינם זקוקים לכל כך הרבה חלבון. ככלל אצבע אנו זקוקים לכ 1 גרם חלבן לכל 1 ק"ג גוף. מפתחי גוף ונשים בהריון צריכים קצת יותר, אבל לא כל כך הרבה. יש לומר, לחלבון יש יתרון מטבולי על פני פחמימות ושומן ולכן יכול לעזור בהורדת משקל. על כן יותר מ 1 גרם לק"ג גוף איננו בעיה, כל זמן שהחלבון מגיע מאוכל אמתי ולא משייקים סינטטיים. חלבון קיים כמעט בכל מזון המצוי בטבע (היוצאים מן הכלל היחידים הם שמנים וסוכר, והם לא ממש אוכל). הטבע מספק שילובי שומן/חלבון- בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב- ושילוב פחמימות/חלבון- גרעינים, קטניות, פירות, ירוקת. נדיר שמזונות מכילים שומן/חלבון ופחמימות בכמות טובה (אגוזים וזרעים הם יוצאי דופן). למה שהטבע ישים חלבון בכל מזון אם הוא כה מזיק לנו? המחקר המדובר ערך תצפית מעניינת וזה הכל. הוא לא סיפק הסבר מתקבל על הדעת. ובאשר להשוואה לעישון- זה להטוט ליצירת כותרת בעיתון- שאינו ראוי לחוקרים שרוצים שיתייחסו אליהם ברצינות. עישון מהווה סיכון במספרים אבסולוטיים שהמחקר הנוכחי לא הביא. האם כדאי לכם להפסיק לאכול בשר או מוצרי חלב בעקבות המחקר? לא, אלא אם כן אתם רוצים למנוע מעצמכם שומנים חיוניים, חלבון וכמויות יקרות ערך של ויטמינים ומינרלים. חוק הזהב התזונתי נשאר כפי שהיה וזהו זה- אכלו מזון אמתי! כלומר- בשר, ביצים ומוצרי חלב מחיות שגדלו במרעה, דגים, אגוזים וזרעים, ירוקת ופירות בעונתם. תיהנו מדגנים מלאים ועמילן רק אם אתם במשקל נורמלי, ותגבילו אם לא. יין אדום ושוקולד מריר, ומה עוד אדם (או עכבר) יכול לרצות?

עוגת שוקולד עשירה ללא תוספת סוכר על בסיס שוקולד מריר עם אחוז מוצקי קקאו גבוה ועדשים. כשר לפסח(לאוכלי קטניות) וכשר תזונת אומגה. המתכון של שני בן צבי ofood. יאמי   חומרי גלם: 400 גרם שוקולד מריר 70% או 85% לאמיצים. 500 מ"ל שמנת מתוקה 38 אחוז שומן. 4 ביצים. 200 גרם עדשים חומים מבושלים. 100 גרם חמאה.   שלבי ההכנה: 1. שלב אופציונלי- להנביט את העדשים. 2. לבשל את העדשים, עד שהם מתפרקים ורכים. 3. להכניס אותם למעבד מזון ולטחון. 4. לבשל 200 גרם שוקולד מריר עם 100 גרם חמאה בבן-מרי (קערית עמוקה בתוך סיר עם מים חמים שרק האדים נוגעים בקערית, ככה מתבשל השוקולד ולא נשרף). 5. לאחר שהשוקולד נמס עם החמאה, מוסיפים אותו לתוך מעבד המזון עם העדשים וטוחנים ביחד. 6. מוסיפים לתוך מעבד המזון את הביצים אחת אחת ולאט לאט. 7. לאחר שמתקבלת תערובת אחידה בתוך מעבד המזון מחממים תנור ל 170 מעלות. 8. מקציפים 300 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת יציבה. 9. מקפלים את שתי התערובות יחד- תערובת השוקולד, עדשים וביצים עם הקצפת. 10. שופכים הכול לתוך תבנית, ומכניסים לתנור למשך 25-40 דקות. כל תנור יגיב אחרת. צריך לבדוק שהעוגה מתבקעת ומתחילים סדקים קטנים. מכניסים קיסם למרכז העוגה, כאשר הקיסם יוצא יבש וללא פירורים העוגה מוכנה. 11. מצננים מעט את העוגה מחוץ לתנור. 12. מכינים גנאש: מרתיחים את שארית השמנת המתוקה שנשארה לנו (200 מ"ל שמנת מתוקה) ובקערית נפרדת מתיכים אותה על קוביות השוקולד (200 גרם). יוצרים תערובת אחידה והומוגנית בין השוקולד והשמנת. 13. מפזרים את תערובת הגנאש על העוגה שהספיקה להצטנן מעט.   עוגת שוקולד ועדשים ללא תוספת סוכר מוכנה! בתאבון.   למתכונים נוספים על פי תזונת אומגה > מהי תזונת אומגה?

טבעוני ובריא- האם זה אפשרי? למי ומדוע? רובנו רצינו או ניסינו פעם להיות טבעונים ובריאים. מדוע רובנו נכשלים ורק חלקנו מצליחים? עניין המצגת אינו דיון מוסרי כזה או אחר אלא דיון מדעי על גוף האדם. תקציר: המצגת לקוחה מתוך הרצאה למטפלים נטורופתים, ומנסה להסביר מדוע רק אנשים מעטים מצליחים להיות גם בריאים וגם טבעונים. המצגת מסבירה כי ישנם שני מרכיבי תזונה אשר קשה לבני אדם לסנטז מצמחים: חומצות אמינו מכילות גופרית וחומצות שומן אומגה 3. כמו כן מוסבר במצגת כי היכולת לסנטז מצמחים את חומצות האמינו ואת חומצות האומגה 3 הרלוונטיות, תלויה בגורמים גנטיים וסביבתיים ביחד, וכי לא ניתן לדעת מראש האם אדם נתון יהיה שייך לקבוצת המיעוט המסוגלת להיות גם טבעונית וגם בריאה. המצגת מביאה מספר מחקרים המוכיחים את הטענה כי טבעונות הינה תלוית גורמים גנטיים ותזונתיים, ולסיכום טוענת כי רק אנשים מעטים מכילים את כל הגורמים הגנטיים והתזונתיים הדרושים לתפקוד בריא וטבעוני. הערה נוספת של גיא: אדם המתחיל להיות טבעוני במצב בריאות תקין לאחר שצרך מזון מהחי במשך כל חייו, ינצל את מלאי האומגה 3 ומלאי חומצות האמינו בגופו במשך חודשים רבים ולעיתים אף שנים. נזקי הטבעונות יופיעו בהדרגה, ולכן לכאורה בחודשים הראשונים האדם עשוי להרגיש טוב, גם מבחינה מוסרית (אני לא אוכל בעלי חיים) וגם מבחנה גופנית. יחד עם זאת, התחלה של תופעות הקשורות במחסור באומגה 3 או טאורין וגלותתיון לאחר מספר חודשים, עשויה להצביע על חוסר התאמתו של אותו אדם לתזונה טבעונית. ישנן מספר פשרות סבירות בדרך שבין אכילת בשר מלאה לטבעונות מלאה: 1. הפשרה החשובה ביותר לדעתי היא צריכת שמן דגים. פעולה פשוטה זו, ברמה של כ 3 גרם ביום, תמנע לחלוטין את נזקי המחסור באומגה 3, בתנאי שתתחיל מספיק מוקדם מרגע היווצרות המחסור. במידה ופעולה זו נדחית והאדם כבר חולה, מומלץ לצרוך מינון גבוה יותר (ראה המלצות מינון באתר אומגה 3 גליל). 2. הפשרה השנייה בחשיבותה לדעתי היא צריכת ביצים, המכילות את הריכוז הגבוה ביותר של חומצות אמינו גפרתיות ציסטאין ומתיונין. בנוסף לכך, ביצים מכילות מגוון רחב של חומרי גלם שגופנו זקוק להם כמו כולסטרול, שומן רווי, חלבון, ויטמינים רבים ועוד. 3. הפשרה השלישית בחשיבותה היא צריכת דגים, לא כל כך בשביל האומגה 3 (שכבר קיבלנו בפשרה הראשונה) אלא בשביל החלבון. אני מאד ממליץ לכל טבעוני או צמחוני שיכול להתפשר לצרוך שמן דגים וביצים. גיא להורדת המצגת לחץ כאן

שומן רווי הוא לא העניין בואו ננפץ את המיתוס על תפקידו במחלות לב אסים מלהוטרה, מומחה לקרדיולוגיה התערבותית, ביה"ח האוניברסיטאי קרוידון, לונדון המאמר סוקר מחקרים חדשים בנושא שומן רווי וכולסטרול, ומה טוב בהם. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המקורי > מדענים בכל העולם מקבלים את העובדה ששומן טראנס- הנמצא במזון מהיר, מאפים וממרחי מרגרינה- מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ע"י תהליך דלקתי. אבל "שומן רווי" הוא סיפור אחר. המנטרה שחייבים להפחית שומן רווי כדי להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם, היתה קו מנחה שולט בעצות התזונתיות במשך כמעט ארבעה עשורים. יחד עם זאת, ממצאים מדעיים מראים, באופן פרדוקסלי, שעצה זו דווקא מגבירה את הסיכון הקרדיווסקולרי. יתרה מכך, האובססיה הממשלתית עם רמות כולסטרול, שהובילה למתן יתר של סטטינים למיליוני אנשים, הסיחה את דעתנו מגורם הסיכון המקומם של "דלקת עורקים כתוצאה משומנים בדם" (גיא: כוונת הכותב היא שגורם הסיכון הזה- שומן גבוה הוא מומצא, כלומר לא אמיתי). שמו של השומן הרווי הוכפש מאז מחקר "שבע המדינות" הידוע של אנסל קיס, בשנות ה 70 של המאה הקודמת. מחקר זה הסיק כי קיים מתאם בין היארעות התקפי לב לבין ריכוז הכולסטרול הכללי, בהשוואה לכמות היחסית של צריכת אנרגיה שמקורה בשומן רווי. אבל "מתאם אינו סיבתיות" (correlation is not causation). ואף על פי כן ייעצו לנו להפחית את צריכת השומן הכללית לכדי 30% מסך מקורות האנרגיה, ושומן רווי לכדי 10%. האספקט של אכילת שומן רווי שנחשב לבעל ההשפעה הגדולה ביותר על סיכון קרדיווסקולרי, הוא עלייה בריכוז כולסטרול ה LDL (low density lipoprotein). ועדיין, הורדת ה LDL ע"י הורדת שומן רווי כנראה גורם להורדת חלקיקי LDL מסוג A שהם בינוניים-גדולים, בעוד דווקא החלקיקים הקטנים יותר (סוג B, המגיב לצריכת פחמימות) הם שמעורבים במחלות לב וכלי דם. אכן, מחקרים חדשים מגלים כי בניגוד למיתוס הנפוץ, שומן רווי דווקא מגן על בריאות הלב וכלי הדם, ויש חשיבות למקור השומן הרווי. מוצרי חלב, בנוסף לתכולת השומן הרווי, מכילים רכיבים נוספים המגנים על בריאות הלב ומונעים סכרת למשל. בשר אדום הוא עוד מקור עיקרי לשומן רווי. אכילה של בשר מעובד והמנעת מבשר אדום, דווקא נקשרת למחלות לב ולסכרת, ככל הנראה כתוצאה מהחומרים המשמרים. לשומן יצא שם רע בשל תכולת האנרגיה הגבוהה שלו לכל גרם, לעומת חלבון או פחמימות. אולם, מחקרים שהשוו שילובים דיאטטים שונים מצאו שהגוף מעבד חומרים שונים בדרכים שונות. עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת גילו מחקרים כי אכילת שומן גורמת להרזיה. מסקנת החוקרים היתה כי שילוב מרכיבי התזונה עולה בחשיבותו על כמות הקלוריות. תאוריית ה"קלוריה אינה קלוריה" קיבלה לאחרונה תימוכין חדשים במחקר שהראה שדיאטה דלת שומן הביאה לירידה בהוצאת אנרגיה, מבנה שומנים לא בריא ועליה בתנגודת אינסולין, בהשוואה לדיאטה דלת פחמימות ואינדקס גליקמי נמוך. בשלושים השנים האחרונות בארה"ב הכמות היחסית של צריכת שומן מכלל התזונה צנחה ב 30-40 אחוזים (למרות שהכמות המוחלטת של שומן נשארה אותו דבר), בעוד השמנת היתר מרקיעה שחקים. סיבה אחת: כשמוציאים מהאוכל את השומן, הטעם שלנו נהיה גרוע. תעשיית המזון פיצתה על כך בתוספת סוכר לאוכל. הממצאים המדעיים מצטברים לגבי כך שסוכר הוא גורם עצמאי לתסמונת המטבולית (צירוף של יתר לחץ דם, סוכר גבוה, רמות גבוהות של טריגליצרידים, כולסטרול HDL נמוך והתרחבות היקף המתניים). בדורות קודמים מחלות לב וכלי דם היו נדירות. כיום שני שליש מהאוכלוסיה המאושפזים בבתי חולים בשל איבחון זיהום לבבי חמור, בעצם סובלים מהתסמונת המטבולית- אך 75% מהם בעלי רמת כולסטרול כללי נורמלית לחלוטין. אולי זה מפני שרמת הכולסטרול הכללי אינה באמת הבעיה? מחקר הלב של פרמינגהם קבע שכולסטרול כללי הוא הגורם למחלת עורקים כלילית, מה שהפך סטטינים לתרופה השניה הנרשמת ביותר בארה"ב ולתעשייה עולמית של ביליוני דולרים. כיום בבריטנה 8 מיליון איש לוקחים סטטינים, זו עליה לעומת 5 מיליון לפני 10 שנים. עם 60 מיליון מרשמי סטטינים בשנה, קשה להראות איזשהו אפקט נוסף של סטטינים על הפחתת מוות על רקע קרדיווסקולרי לעומת הירידה בשכיחות המעשנים וצינתורים. למרות האמונה שכולסטרול הוא גורם עיקרי להיצרות עורקים, מספר מחקרי אוכלוסיה עצמאיים על מבוגרים בריאים הראו שכולסטרול כללי נמוך קשור במוות קרדיווסקולרי ומוות לא לבבי, מה שמצביע על כך שכולסטרול כללי גבוה אינו גורם למחלות לב באוכלוסיה בריאה. מחקר עדכני באוכלוסיית אמת של 150,000 פציינטים שלקחו סטטינים הראה תופעות לוואי "בלתי מתקבלות על הדעת"- כולל מיאלגיה, מעי רגיז, הפרעות שינה וזיכרון ואין אונות- אצל 20% מהמשתתפים, שהסתיימו בהפסקת השימוש בתרופה. ממצאים אלה אינם מתיישבים עם מחקרי הסטטינים הגדולים שדיווחו על תופעת לוואי של פגיעה וכאבים בשרירים אצל 1 מכל 10,000 בלבד. מחקר-על שמומן ע"י התעשייה דיווח שבקבוצת סיכון נמוך של בני 60-70 הלוקחים סטטינים המספר-מצריך-טיפול (NNT=number needed to trea) על מנת למנוע ארוע לבבי בשנה אחת היה 345. הבסיס הראייתי החזק ביותר לצריכת סטטינים הוא לצורך מניעה משנית, כאשר כל הפציינטים אחרי התקף לב מקבלים מרשם למינון הטיפולי המקסימלי ללא קשר לרמת הכולסטרול הכללי, בגלל האפקט האנטי-דלקתי או הגנטי של הסטטינים. בקבוצה זו ה NNT הוא 83 למיתה אחרי 5 שנים. אין זה אומר שכל פציינט מרוויח מעט מהסטטינים, אלא ש 82 פציינטים לא ירוויחו שום יתרון תסמיני מהשימוש בסטטינים. העובדה ששום תרופה מפחיתת כולסטרול אחרת לא הראתה יתרון במונחים של תמותה תומכת בהיפותזה שהיתרונות של סטטינים הם נפרדים מיתרונותיהם בהפחתת כולסטרול. אימוץ תזונה ים תיכונית אחרי התקף לב הוא כמעט פי 3 יותר עוצמתי בהפחתת מקרי מוות מאשר שימוש בסטטינים. מחקר מבוקר שפורסם לאחרונה נעצר בתחילתו אחרי שהראה שבאנשים בסיכון גבוה התזונה הים תיכונית השיגה שיפור ב 30% יותר לעומת תזונה דלת שומן, במונחים של ארועים קרדיווסקולרים. טיפול תרופתי יכול לשכך את התסמינים אך אינו יכול להחליף את ענף הפתופיזיולוגיה. רופאים צריכים לאמץ מניעה בנוסף לטיפול. השיפורים הגדולים ביותר בתחלואה ותמותה לא היו תודות לאחריות אישית אלא תודות לבריאות הציבור. זה הזמן לעצור את המיתוס על תפקידו של שומן רווי במחלות לב ולהחזיר אחורה את נזקיה של עצה תזונתית שגרמה להשמנת יתר. (הדגשה שלנו).  

שבי חמש דקות ביחד עם ילדך לסרטון אנימציה קצר ונחמד, באנגלית בסיסית, שיבהיר לכם מדוע אתם לא מצליחים להיגמל מכמויות אדירות של סוכר… תקציר: סוכר מייצר דופאמין ודופאמין יוצר התמכרות.  

תזונת פליאו- מה טוב בה ומה פחות טוב, ומה דומה ושונה בינה לבין תזונת אומגה הסברים והשוואות על בסיס סיכומו של דר' מרקולה, אשר תוכנית התזונה שלו דומה מאוד לתזונת אומגה ומהווה השראה רבה להמלצות תזונת אומגה: פליאו: טוב ולא טוב בלאכול כמו איש מערות מאת דר' מרקולה, ינואר 2014 תקציר, תרגום ופרשנות ע"י אומגה 3 גליל (גיא בן צבי) למאמר המלא באתר של דר' מרקולה > תזונת פליאו היא אחת הדיאטות ה"חמות" ביותר המסתובבות כיום. עם סלבס ואפילו מסעדות יוקרה שעוקבים אחרי עקרונות הפליאו. יש שיאמרו אפילו שפליאו הפך למיינסטרים. ככל שתפוצת התזונה הזו גדלה כך גם יותר ויותר נשמעים הקולות התומכים בה… וגם המבקרים. כעת מתגבר הויכוח האם דיאטת פליאו היא באמת בריאותית או לא, ולכן ברצוני לשפוך מעט אור על שיטת אכילה זו. אני רואה לנכון להגיב, שכן רבים בתקשורת מתארים את ההמלצות שלי כפליאו, מה שהן לא. הערת גיא: כנ"ל. אני מוצא לנכון להשתמש בניתוח של דר' מרקולה, שבין חסידיו הבלתי-מושבעים אני נמנה, בכדי להדגיש בפני קוראיי את הדומה והשונה בין תזונת אומגה (שבעצמה די דומה לתזונה המומלצת ע"י מרקולה, אם כי לא לחלוטין) לבין תזונת פליאו המפורסמת שלעיתים מזוהה עם תזונת אומגה. מהי תזונת פליאו? בניגוד לתזונה המודרנית המתועשת, האדם הקדמון בתזונה הפלאוליתית, לפני הרבה אלפי שנים, ניזון בעיקר ירקות, פירות, אגוזים, שורשים ובשר שידם היתה משגת. על פי ממצאים מדעיים אותה תזונה פלאוליטית, אותה מבקשים לשחזר תומכי הדיאטה הזו נשענת על בשר רזה, כולל ביזון ויען ואיברים פנימיים, מאכלי ים, פירות טריים וירקות לא עמילניים- למרבה הצער תזונה רחוקה מאוד מהתזונה המתועשת האמריקאית הממוצעת. עקרונות אלה הוחלפו כיום בסוכר מזוקק, סוכר פירות, סירופ תירס, דגנים, לחמים, תפוחי אדמה ומוצרי חלב מפוסטר. רוב האמריקאים אוכלים מגוון צר מאוד של ירקות ופירות ובכמות הרבה יותר קטנה מזו שאכלו אבותינו. הכוח האמיתי של "תזונת הקדמונים" הוא למעשה ב"נירמול" המערכת שלנו. ע"י אכילה של המזונות המותאמים לתורשה הגנטית של בני האדם נמנע את רוב המחלות הקשורות לתזונה המודרנית, שרבים מדי עדיין מאמינים שהגורמים להן הם ב"גנים גרועים". מה אומרים המבקרים של תזונת הפליאו? קשה להתווכח עם הצורך להחליף את המזון המודרני המתועש במזון מלא מהטבע. אך המבקרים טוענים שתזונת פליאו היא קיצונית מדי ומסוכנת משום שהיא מונעת אכילה של מזונות מסוימים שעלולים להיות חסרים, ובכל מקרה אינה ריאלית ליישום עבור האמריקאי הממוצע. בדירוג ה"דיאטה הטובה ביותר" לשנת 2014, מגזין U.S. News & World Report דירגה את הפליאו במקום האחד לפני האחרון. הביקורת לעניין הקיצוניות סובבת בעיקר סביב האיסור על דגנים ומוצרי חלב. אך האיסור על דגנים הוא דווקא מה שהופך את הדיאטה הזו לבריאה הרבה יותר מסגנונות התזונה הנפוצות. ביקורת נוספת נשמעת סביב מיעוט מחקרים אך בפועל נעשו מעט ניסויים אשר הראו תוצאות לטובת הפליאו. בנוסף, האמירה שהדיאטה אינה ריאלית ליישום אינה אמיתית שכן כיום ניתן להשיג כל דבר בסופרמרקט, צריך רק לבחור מה כן ומה לא. אפילו שכמעט כל מה שנקנה בסופר עבר את התעשייה החקלאית המודרנית וכבר מזמן אינו המזון המקורי אכל איש המערות, עדיין אפשר לעמוד בכללי הפליאו בעזרת המצרכים הקיימים. דיאטת פליאו עלולה להיות בעייתי לאנשים מסוימים על אף שפליאו בריאה הרבה יותר מהדיאטה האמריקאית הממוצעת עדיין יש בה אי דיוקים. לדעתי יש בה יותר מדי חלבון שמהווה תחליף בריא לפחמימות, אך לדעתי בפליאו אוכלים הרבה יותר ממה שהגוף באמת צריך. ספורטאים אגרסיבים ונשים בהריון אכן זקוקים ליותר חלבון, אך בממוצע מדובר בכמות גדולה מדי של חלבון. יש הטוענים שבפליאו יש מעט מדי פחמימות. באופן כללי למי שרגיל לצרוך הרבה פחמימות הורדה רק תועיל. יחד עם זאת למי שרגיל לאורך זמן לאכול מעט פחמימות, כמו בפליאו, גופו יצטרך להסתגל למחסור בגלוקוז, מה שעלול להוביל לשינויים הורמונליים שיזיקו לשומנים בדם. יש הטוענים כי אין דבר כזה אכילת מעט מדי גלוקוז שכן במקרה של מחסור הגוף ייצר גלוקוז מחלבון. אחרים טוענים שמצב זה עלול להיות מסוכן לבריאות. אני ערכתי מחדש את עמדתי לגבי דיאטה דלת פחמימות לאורך זמן, וכעת אני מאמין שהדיאטה הבריאה ביותר עבור אדם הסובל מתנגודת אינסולין או לפטין היא דיאטה דלת-פחמימות, וצריכת חלבון דלה עד מתונה וצריכה מרובה של שומן איכותי. ברגע שתנגודת האינסולין נפתרת זה עדיין מועיל לשמור על דיאטה דלת פחמימות. ברגע שהמשקל, לחץ הדם, רמת הסוכר והכולסטרול מתאזנים אפשר להגביר את צריכת הפחמימות. באופן אישי אני כיום צורך כמה מנות של פרי ביום ועדיין משקלי, לחץ הדם שלי, רמת הסוכר והכולסטרול שלי מעולים. האם דיאטת פליאו מכילה יותר מדי חלבון ומעט מדי שומן? כאשר מתמודדים עם תנגודת אינסולין/לפטין, לדעתי רצוי להוריד פחמימות ולהחליפן בשומן בריא. החלפת פחמימות בחלבונים עלולה לגרום לאתגרים בריאותיים שווי ערך לאכילת יותר מדי דגנים וסוכר. בפליאו אוכלים בערך 38 אחוז מהקלוריות כחלבונים ו 39 אחוז כשומן, מה שעלול להיות יותר מדי חלבון ולא מספיק שומן בשביל בריאות אופטימלית. צריכה מוגברת של חלבון עשויה להעלות את מסת השריר אך עלולה בסופו של דבר להעלות את הסיכון לסרטן, ע"י הפעלת ה mTOR. כאשר מפחיתים צריכת חלבון יש צורך להחליף את הקלוריות הללו בקלוריות ממקור אחר, והמפתח הוא להחליפן בקלורות משומן באיכות-גבוהה, כגון אבוקדו, חמאה, שמן קוקוס, אגוזים וביצים (גיא: ושמן זית, משום מה מרקולה שכח אותו). האופציה הבריאה ביותר היא להבטיח שהפחמימות מגיעות מירקות טריים אורגנים, לאכול כמות מוגבלת של חלבון איכותי ולאכול בעיקר שומן איכותי. תלוי בסוג הפחמימות (הרבה או מעט סיבים), רוב האנשים זקוקים ל 50-75 אחוז שומן מסך הקלוריות בתזונה שלהם ולפעמים אפילו יותר, על מנת להשיג בריאות טובה. הדומה בין תזונת מרקולה (ותזונת אומגה) לתזונת פליאו: • המנעות מסוכר ודגנים • אכילת הרבה ירקות טריים • התמקדות במציאת אוכל באיכות גבוהה, ממקור נטול רעלים השונה בין תזונת מרקולה (ואומגה) לתזונת פליאו: • במרקולה פחות חלבון ויותר שומן איכותי • במרקולה מוצרי חלב מותרים, בעיקר מוצרים לא מפוסטרים. • במרקולה מאכלי ים יש לאכול בזהירות- בגלל הזיהום במי הים (הערה: שמן דגים הוא נקי מזיהום ימי בזכות תהליך הזיקוק של השמן). • ירקות מותססים- לשיפור פלורת המעיים. לפי מרקולה רבע עד חצי כוס ירק מותסס בכל ארוחה, אם כי זהו אתגר שיש לשאוף אליו לאט ולהרגיל את הבטן. • צום לסירוגין- גם בפליאו ממליצים על צום אך לא מספיק מדגישים את חשיבותו. צום לסרוגין פירושו אכילה במהלך שעות מוגבלות בכל יום (לדוגמה בין 11:00 ל 19:00), והוא אחד הכלים החזקים ביותר למניעת השמנת יתר ומחלות כרוניות. כל מי שנכלל ב 85 אחוזי האוכלוסיה הסובלים מתנגודת אינסולין צום לסירוגין הוא המלצה חמה. גיא: ההבדל בין תזונת מרקולה לתזונת אומגה: ההבדל העיקרי הוא שבתזונת אומגה מתמקדים במזון איכותי, אך לא מתעקשים על ירקות ופירות אורגנים. לדעתי איכות הירקות והפירות בישראל היא טובה מאד. אין בישראל מזונות מהונדסים גנטית GMO (מלבד אולי שמן קנולה ושמן סויה שבמילא אינני ממליץ עליהם) והפיקוח של משרד החקלאות על מוצרי החקלאות הוא פיקוח טוב. גם מוצרי הבשר בישראל בדרך כלל טובים מלבד בעיית האומגה 6 לעומת אומגה 3 בגלל תזונת בעלי החיים הגדלים כולם על תערובת דגנים (נכון לגבי עגלי בשר, דגי בריכות ותרנגולות כולל תרנגולות חופש אם מאכילים אותן דגנים). על המחסור באומגה 3 בבשר ניתן להתגבר בקלות על ידי תיסוף שמן דגים.

לכל ארוחה מומלץ להוסיף סלט ירוק, זה מרענן ומוסיף צבע לארוחה וכמובן בריא. כל סוגי העלים הירוקים טובים למשימה הזו: החסה הבסיסית לסוגיה, עלי בייבי, רוקט, תרד, חוביזה, ריג'לה, פטרוזילה, בזיליקום, עלי סלק וכל ירוק אחר ובשרני שעולה על דעתכם. כל רוטב ויניגרט בסיסי (בתמונות גם בתוספת חרדל) יעשה את העבודה. ועם עוד כמה אגוזים קצוצים קיבלתם מנה מענגת. עלים ירוקים הם מקור מצוין לאנטיאוקסידנטים (כמו ויטמין E), ויטמין C ופולאט. עלים ירוקים הם מקור לאומגה 3 צמחית (חומצה לינולנית) ודלים יחסית באומגה 6 צמחית. עלים ירוקים הם מקור לפחמימות מורכבות ("סיבים תזונתיים") המהווים את המקור הטוב והנכון לגלוקוזה, מכיוון שהם מתפרקים באיטיות במעיים ומספקים גלוקוזה לדם במינון איטי, כלומר עוברים עיכול לאורך 10 מטר מעיים שנועדו בשבילם, וזאת להבדיל מעמילן שיש בדגנים ופורקטוזה שיש בפירות, אשר נכנסים במהירות לתאים ומעלים באלימות את רמת הסוכר. על מנת להבטיח עיכול מושלם של עלים ירוקים ובכלל פחמימות מורכבות יש לטפח את אוכלוסית החיידקים הטובים במעיים, מה שנקרא המיקרוביום Microbiome, על ידי המנעות מבליעת אנטיביוטיקה וחומרים משמרים או מתן תוספים פרוביוטיים לאחר צריכת אינטיביוטיקה. מזונות מותססים הם מקור טוב לחיידקים טובים היכולים לשקם את המיקרוביום במעיים. עלים ירוקים הם מצרך תזונה בסיסי בתזונת אומגה! בתאבון

ממתכוני תזונת אומגה: סינטה חתוכה לקוביות בצל חתוך לרצועות שום מעוך חלב קוקוס מלח קארי פלפל לבן לטגן את הבצל קלות להוסיף את הבשר והשום לטיגון קצר לשפוך את חלב הקוקוס ולטבל במלח, חצי כפית קארי וקצת פלפל לבן מעדן! בתאבון