קטגוריה: המלצות בריאות נוספות
סובלת מדיכאון או דכדוך אחרי לידה? את לא לבד
איך אפשר להפחית סיכון לאלרגיות או מחלות אוטואימוניות כבר מההריון?
תזונה ומחלות חורף – חן רון
מה כדאי לשתות שייק או מיץ?
האם לקחת תוסף סידן?
Calcium intake and bone mineral density: systematic review and meta-analysis
Vicky Tai, medical student1, William Leung, health economist2, Andrew Grey, associate professor of medicine1, Ian R Reid, professor of medicine1, Mark J Bolland, associate professor of medicine1
BMJ 2015;351:h4183
Abstract Objective To determine whether increasing calcium intake from dietary sources affects bone mineral density (BMD) and, if so, whether the effects are similar to those of calcium supplements.
Design Random effects meta-analysis of randomised controlled trials.
Data sources Ovid Medline, Embase, Pubmed, and references from relevant systematic reviews. Initial searches were undertaken in July 2013 and updated in September 2014.
Eligibility criteria for selecting studies Randomised controlled trials of dietary sources of calcium or calcium supplements (with or without vitamin D) in participants aged over 50 with BMD at the lumbar spine, total hip, femoral neck, total body, or forearm as an outcome.
Results We identified 59 eligible randomised controlled trials: 15 studied dietary sources of calcium (n=1533) and 51 studied calcium supplements (n=12 257). Increasing calcium intake from dietary sources increased BMD by 0.6-1.0% at the total hip and total body at one year and by 0.7-1.8% at these sites and the lumbar spine and femoral neck at two years. There was no effect on BMD in the forearm. Calcium supplements increased BMD by 0.7-1.8% at all five skeletal sites at one, two, and over two and a half years, but the size of the increase in BMD at later time points was similar to the increase at one year. Increases in BMD were similar in trials of dietary sources of calcium and calcium supplements (except at the forearm), in trials of calcium monotherapy versus co-administered calcium and vitamin D, in trials with calcium doses of ≥1000 versus <1000 mg/day and ≤500 versus >500 mg/day, and in trials where the baseline dietary calcium intake was <800 versus ≥800 mg/day.
Conclusions Increasing calcium intake from dietary sources or by taking calcium supplements produces small non-progressive increases in BMD, which are unlikely to lead to a clinically significant reduction in risk of fracture.
האתר הישראלי לחינוך מיוחד www.tipolb.co.il
חשיפה לאלרגנים ובקטריות בגיל מוקדם מונעת אלרגיות אצל ילדים
ההשפעה של חשיפה לאלרגנים ובקטריות בגיל מוקדם על קשיי נשימה חוזרים ונשנים ועל אטופיק (אלרגיות קשות) אצל ילדים עירוניים
דר', סוזן ו.לינץ' ושות'
קשיי נשימה גורמים למקרי מוות רבים בקרב פעוטים והם על פי רוב סמן לאסטמה בעתיד. מחקר מדעי אוניברסיטאי מארה"ב בדק את ההשפעה של גורמים סביבתיים על קשיי נשימה בקרב פעוטים החיים בסביבה עירונית. החוקרים בדקו 560 פעוטים בעלי סיכון לחלות באסטמה בערים מרכזיות בארה"ב, ואת רמת החשיפה שלהם לאלרגנים סביבתיים וכן אצל 104 מתוכם נבדק גם ריכוז הבקטריות באבק הבית, וכל זאת במהלך שנת החיים הראשונה שלהם. בהגיעם לגיל 3 נבדקו הפעוטים בפרמטרים של גורמים סביבתיים והקשר שלהם לרגישות לאלרגיות וקשיי נשימה חוזרים. בתום המחקר התברר כי חשיפה מצטברת במהלך 3 השנים הראשונות לחיים קשורה לרגשות לאלרגיות, ורגישות לאלרגיות בגיל 3 קשורה לקשיי נשימה חוזרים. לעומת זאת, חשיפה במהלך שנת החיים הראשונה למקקים, עכברים וחתולים קשורה בקשר הפוך לקשיי נשימה. הבדלים בתכולת הבקטריות בבית בשנת החיים הראשונה, ובעיקר חשיפה נמוכה לחיידקים ובקטריות מסוימים, נמצאו קשורים קשר חיובי ישיר לאטופיק וקשיי נשימה. [גיא: כלומר ככל שהיו יותר חיידקים באבק הבית כך הסיכון לאלרגיה ירד] חשיפה לרמות גבוהות של אלרגנים ובקטריות מן הסוג שנבדק במהלך שנת החיים הראשונה היו הגורם הסביבתי הנפוץ ביותר בקרב ילדים שלא סבלו מאלרגיות או קשיי נשימה. [גיא: כלומר חשיפה לרמות גבוהות של חיידקים ואלרגנים נמצאה כגרום מגן בפני אלרגיות] מסקנה: ילדים תושבי ערים שנחשפו לרמות הגבוהות ביותר של אלרגנים ובקטריות מסוימות הם בעלי הסיכוי הגבוהה ביותר לחיות ללא אלרגיות וקשיי נשימה. ממצאים אלה מראים שחשיפה צמודה לרמות גבוהות של אלרגנים ובקטריות מסוימים בגיל מוקדם עשויה להוות שיטת מניעה חדשה מוצלחת לאלרגיות וקשיי נשימה בעתיד.
הגרף הזה לקוח מתוך המחקר ומראה את הקשר הישיר בין מספר האלרגנים שהתינוק נחשף אליהם לבין גובה הסיכון לחלות בקשיי נשימה בגיל 3. ככל שמספר האלרגנים נמוך יותר כך הסיכון גבוה יותר.
קרא המלצות בריאות כלליות נוספות > עור יבש- הפתרונות הטבעיים
חשמל זורם בכפות רגליך
כיצד דגנים גורמים למחלות אוטואימוניות
Surprises from Celiac Disease
Study of a potentially fatal food-triggered disease has uncovered a process that may contribute to many autoimmune disorders
By Alessio Fasano
חיסונים ותמותת תינוקות
כללי החיים ללא תרופות
האמת על קרם הגנה
נשיקות- 8 יתרונות לבריאותך
נמצא שנשיקות מחזקות את המערכת החיסונית ומפחיתות תגובות אלרגיות (אומגה 3 גליל: כמו אומגה 3).
נשיקות יכולות להוריד לחץ דם, להפיג כאב ראש, להגביר הרגשת רווחה ודימוי עצמי ולהדק יחסים בין אישיים.
אנשים שהתנשקו בתדירות גבוהה דיווחו על ירידה בתחושת מתח ועליה בסיפוק ממערכת היחסים שלהם.
בין אם אתם מתנשקים, מקיימים יחסי מין או רק מתחבקים, צורות אלה של חיבה הם בעלי מקורות ביולוגיים קדמונים המשפיעים על גופינו לטובה, גם בימינו אנו.
לפוסט המלא באתר של דר' מרקולה >