Posted on 5 Comments

בראש סדר העדיפויות: אומגה 3 (EPA+DHA), ויטמין E ומגנזיום

ממשלות ארה"ב וקנדה החליטו לקבוע קצובה יומית מומלצת לארבעה מזונות חיוניים, מתוכם שלושה שאנו ממליצים עליהם כתוסף תזונה מפני שהם חסרים בתזונה המערבית: אומגה 3 (EPA+DHA), ויטמין E ומגנזיום.

קצובה יומית מומלצת משמעותה שהממשלה ממליצה לכל אדם במדינה לצרוך כמות יומית מינימלית (לפי מה שתקבע הממשלה) מאותם מרכיבי מזון.

העובדה שהוחלט לקבוע קצובה יומית לרכיבים מזון אלה, מוכיחה כי הם חיוניים לבריאות האדם מצד אחד, אך נמצאים בחוסר בתזונה הרווחת מצד שני. על כן גם אנחנו באומגה 3 גליל ממליצים ומשווקים תוספי תזונה אלה, והמלצת ממשלות ארה"ב וקנדה רק מחזקת את המלצתנו.

"15 באוגוסט 2014: EPA ו DHA ביחד עם נתרן, מגנזיום וויטמין E נבחרו לעמוד בראש סדר העדיפויות בקצובה היומית המומלצת Dietary Reference Intake (DRI), כך לפי עדכון שיצא ממשלות ארה"ב וקנדה. נוטריאנטים (רכיבי תזונה) אלה עלו לראש סדר העדיפויות בשתי המדינות בהתבסס על בריאות הציבור ו/או חשיבות המדיניות".

תקציר ותרגום אומגה 3 גליל | למאמר המלא באתר GOED

Posted on 3 Comments

תיסוף DHA במהלך ההיריון אינו מועיל לבריאות הילדים

מחקר מעקב של ארבע שנים אחר ילדים שנולדו לאימהות שתיספו DHA במהלך ההיריון מצא שתיסוף DHA בהיריון אינו מקדם את התפתחות הילדים.

במחקר זה נטלו האימהות ההריוניות 800 מ"ג DHA ביום או פלצבו מקביל. בגיל 18 חודשים לא נמצא שום יתרון קוגניטיבי, שפתי או מוטורי בין הילדים משתי הקבוצות. אך באופן מפתיע בנות שאימהותיהן נטלו תוסף DHA במהלך ההיריון הראו יכולות שפתיות נמוכות מבנות גילן בקבוצת הפלצבו.

הילדים מקבוצת ה DHA קיבלו ציונים נמוכים יותר בכמה פרמטרים שדווחו ע"י ההורים בתחומי התפקוד וההתנהגות.
בהשוואת ציוני הילדים בפרמטר של יכולת תפיסה כללית (GCA General Conceptual Ability) לא נמצא שום הבדל בין הקבוצות וגם לא באחוז הילדים עם עיכוב או התפתחות מוקדמת בפרמטרים אלו.

איבחונים של אוטיזם (2 מקבוצת ה DHA ו 4 מקבוצת הבקרה) והפרעת קשב והיפראקטיביות (0 מקרים) לא היו שונים בין הקבוצות.
ממצאי המחקר אינם תומכים בתיסוף DHA בהיריון לתמיכה בהתפתחות הילדים.

תקציר מחקר אוסטרלי ממכוני המחקר באדלייד, מאי 2014. תרגום הכותרות המרכזיות: אומגה 3 גליל
הורד את המאמר המקורי

הערות גיא:
המחקר הינו מחקר נוסף בסידרה ארוכה של מחקרים אשר ניסו להוכיח תועלת בתיסוף DHA לילדים ואמהות בהיבטים שונים של התפתחות כמו התפתחות קוגניטיבית או השמנת יתר. כמו המחקרים הקודמים גם מחקר זה נכשל בהוכחת תועלת ואף הוכיח נזק מסוים.

למרות הפתעת החוקרים שהצליחו להפריך את ההיפותזה שלהם אין אנו צריכים להיות מופתעים מהממצאים מכיוון שמבחינה ביוכימית יש הסבר ברור לכך מדוע תוספת DHA ללא EPA לא אמורה להביא תועלת ואף להביא נזק. בשלב זה הממצאים לא יתורגמו להנחיות. תיסוף אומגה 3 לילדים ותוספי תמ"ל (תחליפי חלב) ימשיכו להכיל תיסוף של DHA בלבד, כלומר ללא EPA, כאשר ישנם סוגי תמ"ל המכילים גם חומצה ארכידונית.

המלצת אומגה 3 גליל– מומלץ לאם לצרוך שמן דגים ביחס 2:1 לטובת EPA ולהניק. ומי שלא מניקה ובכל זאת נותנת תמ"ל- להוסיף קפסולה אחת של שמן דגים ביום על מנת לנטרל את הריכוז הגבוה של DHA בתמ"ל ולספק EPA ביחס הנחוץ לתינוק. המלצות כיצד לעשות זאת בקישור הזה.

Posted on Leave a comment

DHA בהריון והנקה

חלב אם אומנם מכיל יותר DHA מאשר EPA אך בכדי שהאם תשמר את מערכות ההגנה שלה עצמה ותימנע מייצור חומצה ארכידונית (מעודדת דלקת) חשוב מאוד שתצרוך EPA+DHA.

לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת.

מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

הזנת תינוקות פגים בחלב מועשר ב DHA במקום תמ"ל רגיל שנותנים היום אינו משפיע על השפה או ההתנהגות בילדות המוקדמת: מחקר מעקב לניסוי רנדומלי מבוקר.

ליסה ג` סמית`רס ושות`

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

תקציר:

רקע: הנחה כי ההתפתחות המנטלית והויזואלית של תינוקות פגים השתפרה אחרי שהאכילו אותם בתמ"ל מועשר ב DHA במינון המתאים לצמיחה העוברית.

מטרה: להעריך האם הזנת תינוקות פגים בחלב עם תכולת DHA גבוהה מזו הנמצאת בתמ"ל רגיל משפיעה על שפה או התנהגות בילדות המוקדמת.

תכנית המחקר: מחקר שעקב אחר תת-קבוצה של תנוקות שנרשמו במחקר DINO (DHA לשיפור תוצאות ההתפתחות הנוירולוגית), במחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר, עוברים שנולדו בשבוע 33 להריון הוזנו בחלב המכיל 1% DHA מתוך כל חומצות השומן (קבוצת DHA גבוה) או 0.3% DHA (קבוצת בקרה), במשך זמן שווה עד שהגיעו לאותו גיל. ההשפעות שיש לזמן על שפה, התנהגות ומזג נמדדו ע"י MCDI בגיל 26 חודשים, שאלון עוצמת הקושי (SDQ) וסקלת הטמפרמנט הקצר לילדים (STSC) נמדדו בין גיל 3 לגיל 5 שנים.

תוצאות: התוצאות הממוצעות של ה MCDI לא השתנו משמעותית בין קבוצת ה DHA לקבוצת הבקרה בסקלת הדיבור. תוצאות מורכבות ב SDQ וב-STSC לא השתנו בין הקבוצות.

מסקנות: הזנת תינוקות פגים בחלב המכיל פי 3 DHA מהכמות הסטנדרטית בתמ"ל לא הניבה כל שינוי קליני משמעותי בהתפתחות השפתית או בהתנהגות כאשר נאמדו בילדות המוקדמת. נותר עוד לבדוק את השפעת תוספי DHA בתזונה ארוכת טווח.

דיון:

המחקר מצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז המשומש כיום בטיפול קליני בפגים.

מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת

או`קונור ושות` (7) דיווחו כי לא נמצאו הבדלים בתגובה לטיפול בהשוואת הבנת אוצר מילים בבני 9 ו-14 חודשים, ופיתוח אוצר מילים בבני 14 חודשים, בין תינוקות פגים שהוזנו בפורמולות שהכילו 0.3% DHA ו-0.4% חומצה ארכידונית לבין אלה שהוזנו בפומולות ללא חומצות שומן רב בלתי רוויות.

הנריקסן ושות` (8) השוו בין פגים שהוזנו בחלב אם אנושי עם מינון גבוה של DHA (כ-1.4% מכל חומצות השומן) לבין כאלו שהוזנו במינון נמוך של DHA (0.7% מסך חומצות השומן) ולא מצאו כל הבדל במיומנויות תקשורת בגיל 6 חודשים.

למרות שבעבר נצפו יתרונות לתזונת DHA במינון גבוה בתקופת הוולדות, בחדות בראיה ובניקוד כללי של התפתחות מנטלית, המעקב הנוכחי אינו מוצא עדויות מאששות לשיפור בשפה המוקדמת או הפחתה בבעיות התנהגותיות.

הערה של גיא: מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

 Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3

Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides

ABSTRACT

Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.

Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.

Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.

Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].

Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at

www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:

10.3945/ajcn.2009.28603

 Read Full Text

Posted on Leave a comment

האם בטבע לבע"ח ודגים יש יותר DHA?- לא!

שאלה שעולה פעמים רבות לגבי יחס ה-EPA/DHA: האם בדגים ובבשר יש הרבה יותר DHA מאשר EPA ואם כן למה בקפסולות השונות יש כמעט תמיד יותר EPA ?
ובכן, בבסיס השאלה יש הנחה מוטעית שכן בבעלי חיים כולל בדגים, בפרות שאוכלות עשב ובבני אדם שאוכלים פרות שאכלו עשב יש יותר EPA מ DHA. היחס הוא בסביבות 3:2 עד 2:1 לטובת EPA וזה היחס שיש בדגים קטנים כמו אנשובי. מה שמטעה היא העובדה הנכונה שבמוח יש יותר DHA מ EPA. אבל זה לא אומר שכדאי לצרוך יותר DHA. למרות שאינטואיטיבית ניתן לחשוב שאם יש במוח יותר DHA כדי להיות חכם יותר עלי לצרוך יותר DHA, במציאות מה שנותן תוצאות הכי טובות מבחינת בריאות זה צריכת דגים קטנים או צריכת שמן דגים מדגים קטנים שבו היחס הוא תמיד לטובת EPA.

Posted on 7 Comments

הסבר מקוצר- מטבוליזם של DHA ונזקי עודף DHA

האם כדאי לצרוך DHA בעודף? התשובה המקוצרת:

ראשית התשובה היא לא!

אמנם מרבית התופעות הנוירופסיכטריות (בינהן קשב וריכוז ועוד) נעוצות במחסור בDHA במוח אבל במידה רבה יותר הן נעוצות בנוכחות אומגה 6.

מה הקשר בין DHA לאומגה 6?

ובכן, הכל קשור למסלול ההמרה שעוברת אומגה 3 בגוף!
בכדי להבין זאת נתחיל ראשית בתזכורת בסיסית:

אומגה 3 מופיעה בגוף בצורת בצורת EPA ו -DHA

אומגה 6 מופיעה בגוף בצורת GLA ו AA חומצה ארכידונית, האחרונה מזיקה מאוד למוח כאשר היא בעודף.

מסלול ההמרה שלהן בגוף נראה כך:

אומגה 3 : DHA <– EPA

אומגה 6 : GLA –> חומצה ארכידונית

בגוף מתקיימת תחרות על אנזימים בין אומגה 3 לאומגה 6. שתי החומצות הללו משתמשות באותן אנזימים להמרה שלהן.
כלומר אם האנזימים עסוקים בלפרק אומגה 3 אזי אין אנזימים זמינים שיפרקו אומגה 6 ולהיפך. אם האנזימים עובדים במסלול הירוק אזי אין פעילות במסלול האדום.

המטרה שלנו היא לדאוג שהמסלול הירוק יהיה פעיל בגוף ולא המסלול האדום!

הקשר לעודף של DHA

DHA הוא סוף תהליך ההמרה. אם נספק לגוף רק DHA וללא/ מעט EPA אזי מסלול הפירוק של אומגה 3 לא יפעל! במקום זאת מסלול הפירוק של אומגה 6 יעבוד ונקבל חומצה ארכידונית

אם נסביר את זה בצורה ציורית- חשוב מאוד שבתזונה שלנו יהיה EPA כדי שהמסלול הירוק יעבוד ולא המסלול האדום.

מה הנזק בחומצה ארכידונית ?

חומצה ארכידונית הינה בעלת שתי השפעות קטלניות:

א. היא מחליפה DHA במוח והופכת אותו למוח מודלק (בדיוק מה שאתה לא רוצה)

ב.  היא מהווה טריגר להורמנים ממשפחת אומגה 6 אשר אחראים על תגובות אלימות של מערכות ההגנה של הגוף.

לסיכום צריך בתזונה גם EPA ו גם DHA והיחס ביניהם צריך להיות בערך 2:1 עד 3:2 לטובת ה EPA .

עודף גדול של DHA עד כדי 100% DHA גורם לנזק גם בתיאוריה (אותה ניסינו להסביר מאד בקצרה) וגם במעשה- ישנם מחקרים המוכיחים כי תיסוף של 100% DHA איננו מועיל ואולי מזיק, לפחות בADHD .

את היחס 2:1 עד 3:2 לטובת EPA- מוצאים בשומן של דגי ים קטנים ובשמנ"ד שלנו (ושל אחרים).

בתרשים הבא ניתן לראות את מסלול המטבוליזם של EPA ו- DHA בגוף האדם.

Posted on 5 Comments

לסיכום נזקי עודף DHA

אז מה קורה בצריכה של עודף DHA:

  • במערכות הגוף – עלול להווצר מחסור ב EPA שיגרום לגוף להטמיע חומצה ארכידונית בממברנות התאים במקום EPA וליצר מהם את ההורמונים המקומיים ממשפחת אומגה 6. כאמור אלו הרמונים היפר-אקטיביים ויגרמו לתופעות של קרישת יתר, אלרגיה כרונית ותגובות אוטואימוניות.
  • במוח – נוכחות של חומצה ארכידונית במוח ומחסור ב EPA מביאים לתגובה דלקתית בסינפסות ובמקרים קיצוניים גם במיילין. תגובה דלקתית כזו מורידה את יעילות התקשורת העצבית ובאה לידי ביטוי במגוון של הפרעות נוירופסיכיאטריות כמו ADHD במקרה הקל ואף טרשת נפוצה במקרים קשים.

יש להדגיש כי תהליכים אלו קורים למרות נוכחות גבוהה של DHA במוח . במידה מסוימת תיסוף של יותר מדי DHA ללא EPA (כמו בתכשירי אומגה 3 בעלי DHA נקי ) מחמיר את המצב אם כי ההסבר לכך מורכב. למי שמבקש בכל זאת להבין זאת מומלץ לקרוא את הפוסטר שכתבתי בנושא זה

Posted on Leave a comment

האם הגוף מייצר DHA?

בגדול כן, הטבע מאפשר לנו לצרוך EPA ו-DHA ביחסים שונים ומאפשר לנו להתמודד עם צריכה משתנה של EPA במהלך חיינו על ידי מנגנון נוסף המאפשר לגוף להפוך EPA ל DHA בעזרת אנזימים מיוחדים נוספים.

אבל התהליך ההפוך של הפיכת DHA ל EPA כמעט אינו קורה, וגם אינו רצוי.
אספקה קבועה של EPA ו-DHA ( כשיש EPA בערך פי 2 מ DHA), מאפשרת לגוף לווסת את רמת ה EPA וה-DHA על פי צרכיו. כאשר כל מאגרי ה EPA והDHA ברגע נתון התמלאו, עודפי השומנים הללו יאגרו בגוף ברקמת השומן האדיפוזית כמאגר לשעת מחסור ורעב עתידית. גם מבחינה זו עדיף לגוף לצבור יותר EPA מאשר DHA מכיוון שהEPA מהווה חומר למערכות ההגנה של הגוף וגם ל DHA, בעוד שצבירת DHA לא תספק לגוף EPA בכמות מספקת במקרה של מחסור.

Posted on Leave a comment

מהם תפקידי ה EPA בגוף, ומה קורה כשחסר EPA

ה EPA (בניגוד ל DHA) הינו בעל תפקיד דינמי.

ה EPA הוא המקור החשוב להורמונים שמפעילים את מערכות ההגנה של הגוף: מערכת קרישת דם, מערכת האלרגיה והמערכת החיסונית. אלו מערכות חשובות מאוד וחשוב מאוד שהן תיוצרנה בעזרת EPA .

למעשה ה EPA הופך (בעזרת אנזימים שנקראים COX ו LOX) לסדרת הורמונים שפועלים בכל תא בגוף ומניעים בתוכו את מערכות ההגנה הנ"ל.

מכך אנו מבינים שמולקולת ה EPA הינה "חומר גלם מתכלה" הדורש חידוש מתמיד

מה קורה אם אין מספיק EPA בגוף?

אם אין לגוף מספיק EPA הוא ייצר (גם בעזרת הורמוני COX ו LOX) הורמונים דומים מאוד אבל הפעם ממשפחת אומגה 6.

כאשר הורמונים אלו הם ממשפחת אומגה 6 נוצרות כל המחלות המודרניות בגוף- קרישת יתר (שבץ כתוצאה מקריש דם פנימי), אלרגיות חזקות ותגובות אוטואימוניות במערכת הדם במעיים ובעור.

מכאן ברור שיש צורך ביותר EPA מ DHA, כי מרגע הווצרות העובר ועד יום מותו של האדם הגוף שלו צורך ומכלה EPA כל הזמן בעוד שה DHA תפקידו סטטי.

קרא את ההסבר המלא על מטבוליזם של DHA

Posted on Leave a comment

מהם תפקידי ה DHA בגוף, ומה קורה כשחסר DHA

תפקידו של ה DHA הינו תפקיד סטטי במהותו, וזאת לעומת תפקידו של ה EPA.

מולקולה של DHA המוטמעת במבברנת התא (מעטפת התא), יהא זה תא עצב, תא דם או תא שריר, תפקידה פשוט להיות שם ולאפשר תקשורת טובה בין פנים התא לסביבה המימית מחוץ לתא. תכונה זו נקראית "פרמביליות" כלומר "מעבירות" – או במילים אחרות היכולת לאפשר לחומרים לנוע מהתא החוצה וההפך.

המעבירות של DHA היא הטובה ביותר מבין כל חומצות השומן בזכות 6 קשרים כפולים וקשר אומגה 3. גם במיילין, שהוא החומר העוטף את האקסונים במוח, תפקידו של ה DHA הינו סטטי במהותו. כלומר ברגע שהתא נבנה, ה DHA נשאר בו במשך שנים.

זמן מחצית החיים של מולקולת DHA בגוף הינו חודשים ובמוח שנים. הדרך היחידה של DHA להתכלות בגוף היא על ידי הפרשת חלב האם או על ידי פליטת זרע של הגבר (הזרע באדם בריא הינו רווי DHA).

מה קורה אם אין מספיק DHA בגוף?

אם אין לגוף מספיק DHA הוא מיצר את ממברנות התאים ואת המיילין במוח מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6.

חומצה ארכידונית גורמת לשני נזקים:

א. המעבירות שלה נמוכה והיא מפריעה להורמונים / נוירוטרנסמיטורים / חומרי מזון לנוע אל ומחוץ לתא. זאת מכוון שחסר בה קשר כפול אחד (חסר בה הקשר אומגה 3).

ב. הנזק השני כאשר חומצה ארכידונית מחליפה EPA.

תוכלו להבין עוד את נזקי החומצה הארכידונית בלינק הזה.

Posted on 8 Comments

האם לצרוך DHA בעודף?

זו שאלה שאנו נשאלים רבות. מדי כמה שנים יוצאים לשוק מוצרים עם אחוז גבוה מאוד של חומר פעיל DHA (ומעט או בכלל ללא EPA), בעוד שאומגה 3 גליל ממליצה מזה שנים רבות ובעקביות על יחס של 1:2 עד 2:3 לטובת ה EPA.

מהיכן מגיעה התפיסה שמניעה שיווק מוצרים עם עודף משמעותי של DHA? ובכן היא מבוססת על הבנה חלקית/מוטעית לדעתנו, של העובדות הביולוגיות הבאות:

  1. DHA הינו מרכיב מרכזי ברקמות המוח ומערכת העצבים, שם הוא חיוני בממברנות (מעטפת) תאי העצב ובמעטפת המיילין
  2. חלב אם מכיל הרבה DHA ופחות EPA
  3. DHA קיים בממברנה של כל תא בגוף

העובדות הללו נכונות, אך יש להבין שדווקא על מנת שהן יתקיימו חשוב לצרוך EPA !

כלומר ישנה תלות בין תפקוד ה DHA לכך שנצרוך EPA בכמות גדולה יותר. ההסבר הפשוט ביותר הינו ש- DHA הוא סטטי בגוף בעוד ש EPA הוא דינמי ומתכלה כל הזמן ולכן יש לחדש את המלאי שלו יום יום.

ללא EPA בכמות מספקת ה-DHA לא יבצע את תפקידו כראוי, ולכן עודף גדול של DHA עד כדי 100% גורם לנזק גם בתיאוריה וגם במעשה, ועל כך תוכלו להרחיב ולקרוא בקישורים שלמטה.

את היחס האופטימלי של 2:1 עד 3:2 לטובת EPA – מוצאים בשומן של דגי ים קטנים ובשמנ"ד שלנו (ושל אחרים).

מהם תפקידי ה DHA בגוף, ומה קורה כשחסר DHA
מהם תפקידי ה EPA בגוף, ומה קורה כשחסר EPA
האם הגוף מייצר DHA?
לסיכום נזקי עודף DHA
הסבר מקוצר – מטבוליזם של DHA ונזקי עודף DHA
DHA בהריון והנקה
ומה לגבי תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות – מטרנה, סימילאק, רמדיה ודומיהן) המכילים רק DHA ולא מכילים EPA?
האם בטבע לבע"ח ודגים יש יותר DHA?- לא!
EPA מול DHA – פוסטר מדעי
השפעות יחסי EPA:DHA על דיכאון
אומגה 3 ודיכאון – תיסוף EPA