מדברים על דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה הריון ולידה – זה טבעי ומשמח. אך להרגיש בודדה, עצובה ולא כל-כך שמחה ומאושרת כמו שמצפים ממך, זה טבעי? כן! אל תהיי לבד, יש נשים שמבינות מה את עוברת. לפרטים נוספים והרשמה נא ללחוץ  דעי ש 50-70% מהנשים מרגישות דכדוך ועצבות ימים ספורים או אפילו מספר שעות אחר הלידה. דיכאון מופיע אצל 10-15% מהנשים, אבל בכל זאת יש חשש לדבר על זה. סימנים יכולים להופיע כבר בהריון, חודשים עד שנה מהלידה, גם לאחר אימוץ או פונדקאות. מדובר בקושי רגשי עמוק שנובע ממכלול של סיבות – פיזיולוגיות, חברתיות, סביבתיות…. אולם ברגע שהוא כבר שם, זה לא משנה. אישה שחווה דיכאון בתקופה שסביב הלידה מרגישה בודדה, בתוך תהום בו אין מי שמבין אותה. תוסיפו לזה בושה ותחושה של כישלון, והמשבר הופך להיות רעידת אדמה שיכולה להפיל את המשפחה כולה. המפתח להתגברות הוא קודם כל תמיכה והתגייסות לעזרה של המשפחה והסביבה הקרובה, תוך קבלה, הבנה ונוכחות מכילה ואוהבת. בקרב אנשי המקצוע קיימת הסכמה שחשוב לאתר את הדיכאון ולפנות לטיפול מותאם וכי מדובר בבעיה שניתן לפתור ולשפר מאוד בעזרת התערבויות טיפוליות מותאמות ותומכות. נשים רבות מתמודדות עם זה, אין סיבה שתרגישי שאת לא בסדר או שאת לבד.

כולם יודעים שהתזונה משפיעה על המצב הגופני, אך האם ידעתן שיש לה נגיעה גם למצב הרוח שלכן וגם לחיי הילד שתלדו?

  הקשר בין דיכאון ורמת חרדה גבוהה לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון עצמו מבוסס היטב מבחינה מחקרית: למתח ולחרדה יש ביטויים גופניים שמשפיעים על האם ועל התינוק במידה שלא כומתה עדיין. עם זאת ברור שככל שהדיכאון משמעותי יותר ונובע ממצבי דחק משמעותיים יותר, כך יש יותר סיכוי להשפעה על העובר. לכתבה המלאה – הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידה

דיכאון יכול להיווצר לעתים קרובות כתוצאה מתזונה לקויה, לכן במקרים רבים תזונה יכולה להוות פתרון טיפולי ללא צורך בתרופות כימיות, אשר עשויות לגרום לתופעות לוואי. בעשור האחרון מתברר יותר ויותר הקשר בין חומצות שומן רב בלתי-רוויות אומגה-3 מסוג EPA ו- DHA להתפתחות ותפקוד מערכת העצבים המרכזית. אחד מבין התפקידים המרכזיים של אומגה-3 הוא להוות אבן בניין במעטפות כל התאים בגוף וסיוע בהעברה מאוזנת של חומרי מזון ופסולת אל תוך ואל מחוץ לתא. גם בתאי המוח יש לאומגה-3 תפקיד כזה ועל כן היא מסייעת באיזון המעברים הכימיים והחשמליים במוח. כאשר הדיכאון נובע מחוסר איזון במעברים, הטמעת האומגה-3 במעטפות התאים עשויה לסייע. המקור התזונתי הטוב ביותר לחומצות אומגה-3 הם דגי ים שניזונו מאצות ופלנקטון (דגי ים מכלובים לא ניזונים מאצות ופלנקטון ולכן לא מכילים כמעט אומגה 3). אומגה-3 מהצומח הינה חומצת שומן ALA המהווה מקור לייצור EPA ו-DHA, אך ייצור זה מוגבל אצל מרבית בני האדם  (5%-10% המרה). להלן שלושה מחקרים גדולים מן העולם המצביעים על הקשר והתועלות שניתן להפיק משימוש מתאים באומגה 3: 1. אומגה 3 והטיפול בדיכאון (2017) – דו"ח אשר סוקר את האטיולוגיה והפתופיזיולוגיה של דיכאון וחוקר את התפקיד של אומגה-3 כטיפול אפשרי. נכון להיום, הטיפול בדיכאון מתבסס על ספיגה חוזרת סלקטיבית של סרוטונין. ניסויים אפידמיולוגים וניסויים מבוקרים רבים מרמזים שמחסור באומגה 3 עשוי לתרום להתפתחות הפרעות במצב הרוח ושתוספת של אומגה 3 יכולה להוות טיפול. מסקנות: למרות תוצאות סותרות, הצטברו הוכחות מחקריות שמראות את התפקיד המרכזי של אומגה3 כטיפול בדיכאון. *למעשה זהו מאמר סקירה שמציין מחקרים ישנים יותר (לפני 2013) שהראו קשר ישיר בין ריכוז אומגה 3 בדם להפרעות מצבי רוח. לטקסט המלא לחץ כאן 2. מטה-אנליזה על אומגה 3 ודיכאון מג'ורי (major depressive disorder) (MDD) (מרץ 2016) – מטה-אנליזה שכללה מחקרים מבוקרים של תוספי אומגה 3 ותסמיני דיכאון בחולים בוגרים. כמו כן מטא-רגרסיה לבדיקת ההשפעה של מינון EPA בהשוואה ל DHA והיחס ביניהן, על חומרת תסמיני הדיכאון. בסיכום, מטה-אנליזה זו מציעה השפעה מטיבה כוללת בחולי MDD עם תוספי אומגה-3, במיוחד במינונים גבוהים יותר של EPA ובקרב מטופלים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון. לטקסט המלא לחץ כאן 3. מטא-אנליזה משנת 2011 שבין היתר השוותה יעילות של יחסי EPA:DHA שונים. הממצאים שלה מהווים בסיס להמלצה שלנו להשתמש באומגה 3 ביחס 2:1 לטובת EPA בכל מקרה ובפרט עבור המתמודדים עם דיכאון. לטקסט המלא לחץ כאן —————————————————————————————————————————- להמלצות שימוש באומגה 3 גם עבור תסמינים של דיכאון לחץ כאן לסיפורים אישיים בנושא דיכאון לחץ כאן

דר' סטפן אילרדי בהרצאה בערוץ טד. דר' סטפן אילרדי הוא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית ומחבר הספר "ריפוי דיכאון: תכנית 6 השלבים לנצח את הדכאון בלי תרופות".

מומלץ לצפות עד הסוף!

למי שממש ממהר תתחילו מדקה 10 עד הסוף.

מדקה 22 הסבר קצר וממצה על אומגה 3 ודיכאון.

בשורה תחתונה בעניין האומגה 3: אם מישהו קורא לכם FAT HAED תשקלו לקחת זאת כמחמאה…  😎

להמלצות שימוש באומגה 3 גליל לדיכאון לחצו כאן

 

מחקר המשך מכרתים, הפעם בבני נוער, מראה קשר מובהק בין שכיחות דיכאון ומחסור תזונתי ב EPA. יש לשים לב שהמחקר מוצא קשר ישיר דווקא בין תיסוף EPA לדיכאון ולא בין DHA לדיכאון. למאמר המלא לחץ כאן הקשר בין דיכאון לבין רמות אומגה 3, 6 ואדיפונקטין מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק קשר אפשרי בין דיכאון לבין הורמון אדיפונקטין, לבין אומגה 3 ואומגה 6 ברקמה האדיפוזית (רקמת השומן התת עורי). המחקר בדק 90 מתנדבים בריאים בגיל ההתבגרות באי כרתים. נחקרו 54 בנות ו-36 בנים, בני 13 עד 18.הגיל הממוצע היה 15.2 שנים. המשתתפים נבדקו ע"י המרכז לרפואה מונעת ומרפאת התזונה של האוניברסיטה של כריתים. רמת הדיכאון הוערכה באמצעות BDI- Beck Depression Inventory וע"י סרגל ההערכה לדיכאון של המרכז ללימודים אפידמיולוגיים המסומן כ CES-D. ריכוז חומצות שומן נקבעו על ידי כרומטוגרפיה גזית ברקמה האדיפוזית. תוצאות: המדד לנטיה לדכאון CES-D נמצא בקורלציה עם החומצה גמא-לינולנית (DGLA חומצת שומן מסוג אומגה 6). כמו כן ניתוחי רגרסיה לינארית הראו כי BDI קשור באופן שלילי עם EPA. כלומר, ככל שריכוז EPA ברקמה האדיפוזית עלה כך ירד ציון הנטיה לדכאון ע"פ BDI. ריכוז אדיפונקטין בסרום לא היה קשור באופן משמעותי עם דיכאון. הקשר השלילי בין ריכוז חומצת השומן EPA ודיכאון במתבגרים, עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים הכוללים גם נבדקים מבוגרים וקשישים, מחקרים שהדגימו יחסים שליליים בין דיכאון וחומצות שומן חיוניות האומגה-3 PUFA. זהו הדו"ח הראשון בספרות המדעית הקושר בין הדיכאון לבין חומצת שומן האומגה 3 (בפרט EPA ) במתבגרים. הקשר השלילי בין EPA לדיכאון אצל מתבגרים מעיד כי בטווח ארוך תזונה החסרה ב EPA קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון אצל מתבגרים. פירוש של גיא: המחקר מוכיח שוב כי מחסור ב EPA מגביר את הסיכון לדיכאון ומרמז על כך כי טיפול בשמן דגים המכילEPA עשוי להיות טיפול יעיל בידכאון בילדים.

Read Full Text

Depression and serum adiponectin and adipose omega-3 and omega-6 fatty acids in adolescents

George Mamalakis,⁎ , Michael Kiriakakis , George Tsibinos, Christos Hatzis, Sofia Flouri, Christos Mantzorosb , Anthony Kafatos

Department of Social and Preventive Medicine, School of Medicine, University of Crete, P. O. Box 2208, 71003 Iraklion, Crete, Greece Division of Endocrinology Diabetes and Metabolism, Department of Internal Medicine, Beth Israel Deaconess Medical Center, Harvard Medical School, Boston, MA 02215, USA Received 2 February 2006; received in revised form 6 October 2006; accepted 12 October 2006

The purpose of the present study was to investigate for a possible relationship between depression and serum adiponectin and adipose tissue omega-3 and omega-6 PUFA. The sample consisted of 90 healthy adolescent volunteers from the island of Crete. There were 54 girls and 36 boys, aged 13 to 18. The mean age was 15.2 years. Subjects were examined by the Preventive Medicine and Nutrition Clinic of the University of Crete.

Depression was assessed through the use of the Beck Depression Inventory (BDI) and the Center for Epidemiologic Studies Depression Scale (CES-D). Fatty acids were determined by gas chromatography in adipose tissue. CES-D correlated with dihomo-gamma linolenic acid (DGLA (Multiple linear regression analyses showed that BDI was negatively associated with eicosapentaenoic acid (EPA), while CES-D was positively associated with DGLA in adipose tissue. Serum adiponectin was not significantly associated with depression. The negative relationship between adipose EPA and depression in adolescents, is in line with findings of previous studies involving adult and elderly subjects, demonstrating

negative relations between depression and adipose omega-3 PUFA. This is the first literature report of a relationship between depression and an individual omega-3 fatty acid in adolescents. The inverse relationship between adipose EPA and depression indicates that a low long-term dietary intake of EPA is associated with an increased risk for depression in adolescents.

© 2006 Elsevier Inc. All rights reserved.

מחקר בכרתים מוצא קשר ישיר בין מחסור באומגה 3 בתזונה ושכיחות דיכאון למאמר המלא לחץ כאן

Read Full Text

Depression and long chain n-3 fatty acids in adipose tissue in adults from Crete

G Mamalakis1, N Kalogeropoulos2, N Andrikopoulos2, C Hatzis1, D Kromhout3, J Moschandreas1 and A Kafatos1 1Department of Social Medicine Preventive Medicine and Nutrition, School of Medicine, University of Crete, Iraklion, Crete, Greece; 2Laboratory of Food Chemistry-Biochemistry-Physical Chemistry, Department of Science of Dietetics-Nutrition, Harokopio University, Kallithea, Athens, Greece and 3National Institute for Public Health and the Environment, Nutrition and Consumer Safety Division, Bilthoven, The Netherlands

In conclusion, we observed an inverse relationship between adipose tissue DHA and depression, indicating that a high long-term dietary DHA intake lowers the risk of depression. This is the second report on the relationship between adipose tissue DHA and depression in adults. Given the positive relationship between depression and cytokines, such as IL-1, IL-2, IL-6, INF-g and INF-a, the inverse relationship between DHA and depression, may be the result of an inhibiting effect of the particular fatty acid on cytokine synthesis. Other plausible reasons for this relationship may involve possible stimulatory effects on serotonergic and dopaminergic systems as well as neuroprotection against hippocampal neuronal atrophy and volume loss.

ניתוח על של ניסויים בנושא אומגה 3, אשר מצא כי EPA אך לא DHA אחראי ליעילות של אומגה 3 במקרים של דיכאון. למאמר המלא לחץ כאן

Read Full Text

EPA but Not DHA Appears To Be Responsible for the Efficacy of Omega-3 Long Chain Polyunsaturated Fatty Acid Supplementation in Depression: Evidence from a Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials

Julian G. Martins, MA, MBBS Academy of Nutritional Medicine, Cambridge, UNITED KINGDOM

Background: Epidemiologic and case-control data suggest that increased dietary intake of omega-3 longchain polyunsaturated fatty acids (v3 LC-PUFAs) may be of benefit in depression. However, the results of randomized controlled trials are mixed and controversy exists as to whether either eicosapentaenoic acid (EPA) or docosahexaenoic acid (DHA) or both are responsible for the reported benefits. Objective: The aim of the current study was to provide an updated meta-analysis of all double-blind, placebo-controlled, randomized controlled trials examining the effect of v3 LC-PUFA supplementation in which depressive symptoms were a reported outcome. The study also aimed to specifically test the differential effectiveness of EPA versus DHA through meta-regression and subgroup analyses. Design: Studies were selected using the PubMed database on the basis of the following criteria: (1) randomized design; (2) placebo controlled; (3) use of an v3 LC-PUFA preparation containing DHA, EPA, or both where the relative amounts of each fatty acid could be quantified; and (4) reporting sufficient statistics on scores of a recognizable measure of depressive symptoms. Results: Two hundred forty-one studies were identified, of which 28 met the above inclusion criteria and were therefore included in the subsequent meta-analysis. Using a random effects model, overall standardized mean depression scores were reduced in response to v3 LC-PUFA supplementation as compared with placebo (standardized mean difference 5 20.291, 95% CI 5 20.463 to 20.120, z 5 23.327, p 5 0.001). However, significant heterogeneity and evidence of publication bias were present. Meta-regression studies showed a significant effect of higher levels of baseline depression and lower supplement DHA:EPA ratio on therapeutic efficacy. Subgroup analyses showed significant effects for: 1) diagnostic category (bipolar disorder and major depression showing significant improvement with v3 LC-PUFA supplementation versus mild-to-moderate depression, chronic fatigue and non-clinical populations not showing significant improvement); (2) therapeutic as opposed to preventive intervention; (3) adjunctive treatment as opposed to monotherapy; and (4) supplement type. Symptoms of depression were not significantly reduced in 3 studies using pure DHA(standardized mean difference 0.001, 95% CI 20.330 to 0.332, z 5 0.004, p 5 0.997) or in 4 studies using supplements containing greater than 50% DHA (standardized mean difference 5 0.141, 95% CI 5 20.195 to 0.477, z 5 0.821, p 5 0.417). In contrast, symptoms of depression were significantly reduced in 13 studies using supplements containing greater than 50% EPA (standardized mean difference520.446, 95% CI520.753 to 20.138, z 5 22.843, p 5 0.005) and in 8 studies using pure ethyl-EPA (standardized mean difference520.396, 95% CI 5 20.650 to 20.141, z 5 23.051, p 5 0.002). However, further meta-regression studies showed significant inverse associations between efficacy and study methodological quality, study sample size, and duration, thus limiting the confidence of these findings. Conclusions: The current meta-analysis provides evidence that EPA may be more efficacious than DHA in treating depression. However, owing to the identified limitations of the included studies, larger, well-designed, randomized controlled trials of sufficient duration are needed to confirm these finding

מטא אנאליזה – השפעות של חומצת שומן EPA במחקרים קלינים על דיכאון למאמר המלא לחץ כאן מטרות– ניסויים אקראיים על יעילות חומצות שומן אומגה-3 רב בלתי רוויות לטיפול בדיכאון הגיעו לתוצאות שונות. המטא אנליזה האחרונה מייחסת את הפערים בתוצאות להבדלים בהשפעות של חומצת שומן אומגה 3 מסוג EPAלעומת חומצת שומן אומגה 3 מסוג DHA וכמו כן לשונות של הנבדקים. המטא אנליזה הנוכחית נועדה לבדוק את ההשערה ש EPA הינה חומצת השומן האפקטיבית באומגה 3 לטיפול במקרים של דיכאון חמור. נתוני מקורות– נערך חיפוש מקיף במאמרי PubMed שפורסמו באנגלית (1960 עד יוני 2010) תוך שימוש במונחים "שמן דגים" ו-"הפרעת דיכאון" או "דיכאון דו קוטבי" ו"ניסוים אקראיים מבוקרים", "ניסויי פלצבו של תוספי ,"PUFA "דיכאון כהפרעה ראשונית", בתוספת ביקורת ביבליוגרפיה ידנית. בחירה– החיפוש הניב 15 ניסויים שכללו סך הכל 916 משתתפים. ניתוח נתונים– נדגמו מינוני חומצות שומן אומגה 3, גילאים ממוצעים, דירוג דיכאון וסטיית תקן בנקודת התחלה ונקודת סיום מחקר. כמו כן חושבו ערכי p. אחוז EPA בתוספים היה נתון מנבא קבוע שחולק לשלוש קבוצות: EPA <60% EPA ≥ 60% EPA + DHA ניתוחים משניים בחנו את הרלוונטיות של משך טיפול, גיל ומינון הEPA . תוצאות– תוספים עם ריכוז EPA גבוה או שווה ל 60% הראו הטבה במדדי דיכאון וללא השפעות של משך טיפול או גיל. תוספים עם ריכוז EPA נמוך מ 60% היו בלתי יעילים. ניתוח כללי של המינונים תמך במודל לא ליניארי, של שיפור על ידי מינון EPA בעודף על DHA כשהעודף בטווח 200-2200 מ"ג. מסקנות– תיסוף שמן דגים המכיל EPA לעומת DHA ביחס של לפחות 3:2 ועדיף 2:1 לטובת EPA הראו יעילות טיפולית משמעותית בדיכאון. מחקר זה מראה באופן ברור כי שימוש ביחס גבוה יותר של DHA לעומת EPA לא רק שאיננו עוזר לדיכאון, אלא לעיתים מזיק בכך שהוא מגביר את התגובות הדלקתיות בגוף אותן ה EPA אמור לווסת. הערות של גיא: המסקנה היא שתיסוף של DHA נקי לאורך זמן הינו דבר מיותר במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע. ההסבר הביולוגי מדוע יותר מדי DHA לעומת EPA עלול להזיק הינו הסבר ברור וידוע. אמנם קצרה היריעה מלפרט אותו כאן, אך הוא קשור בכך ש EPA מווסת את תגובות הדלקת של הגוף וביחוד של המוח כאשר DHA נקי חוסם את פעולת הEPA המועט שיש, ומעודד את פעולת החומצה הארכידונית שהיא אומגה 6. ממצאים אלו מנוגדים לאינטואיציה של חוקרים רבים אשר תמכו (בטעות) בתיסוף DHA על סמך התצפיות המראות רמת DHA גבוהה יותר במוח.

לסיכום, המסקנה של המחקר היא שתיסוף שמן דגים ביחס 2:1 לטובת EPA נותן את השיפור הניכר והמשמעותי ביותר בתסמיני הדיכאון.

Meta-analysis: Effects of Eicosapentaenoic Acid in Clinical Trials in Depression

Read Full Text

Objective—Randomized trials of omega-3 polyunsaturated fatty acid (PUFA) treatment for depression have differed in outcome. Recent meta-analyses ascribe discrepancies to differential effects of eicosapentaenoic acid (EPA) vs. docosahexaenoic acid (DHA) and to diagnostic heterogeneity. This meta-analysis tests the hypothesis that EPA is the effective component in PUFA treatment of major depressive episodes.

CONCLUSIONS

Recently, experts have called for more widespread use of omega-3 supplementation in patients at risk for depression10,73. However, there are no current agreed-upon guidelines concerning the optimal balance of constituents in omega-3 supplements. This meta-analysis finds no evidence that DHA is acutely effective against depression, and in fact, it may block beneficial effects of EPA at about a 1:1 dose ratio. Thus the amount of EPA unopposed by DHA may be critical for effective PUFA supplementation in depressive episodes. These findings argue against additional brief clinical trials of DHA for depression. At present, our knowledge base supports the use in acute depression of omega-3 supplements containing at least 60% EPA, with a ceiling at around 2,000 mg of EPA in excess of DHA, although the therapeutic effects of different unopposed EPA doses should be tested further in prospective studies that take into consideration diet and other potential confounds. We note that long term efficacy and health effects of PUFA supplementation in depression have yet to be.

מטא מחקר של סבלט המעיד כי אין שום תועלת מעשית בצריכת DHA לדיכאון, ויתר על כן DHA עלול לחסום את ההשפעה המיטיבה של EPA כאשר הם נלקחים במינון של בערך 1:1. זהו המחקר החד משמעי ביותר עד היום, אשר חקר את כל המחקרים על דיכאון ואומגה 3. בתוך קובץ המחקר תמצאו הדגשות של המסקנות הבוטות של סבלט (שמתאימות למסקנות של גיא) שלא רק ש DHA נקי לא עוזר, אלא במקרים של דיכאון הוא אפילו מחמיר את מצבו של הפציינט. מטא מחקר: השפעות של EPA בניסויים קליניים בדיכאון אליזבת סבלט ושות` למאמר המלא לחץ כאן תקציר: מטרה: מחקרים כפולי סמיות מבוקרי פלצבו של טיפול בחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 לדיכאון נבדלו בתוצאותיהם. מטא-מחקרים אחרונים שייכו אי התאמות לאפקטים שונים של EPA לעומת DHA ולהבדלים בניתוח. המטא-מחקר הנוכחי בודק את ההיפותזה ש EPA הוא הרכיב האפקטיבי בטיפול באמצעות חוצמות שומן רב בלתי רוויות במקרים של דיכאון קליני. תוצאות: תוספי תזונה המכילים 60% ומעלה EPA נמצאו כמועילים בניקוד הממוצע לדיכאון, עם תרומה זניחה לאפקט או התפלגות אקראית, וללא כל אפקט של משך הטיפול או גיל הנבדק. תוספים עם פחות מ 60% EPA נמצאו בלתי מועילים. מחקרים תמכו במודל לא-לינארי עם שיפור שנקבע ע"י מינון ה EPA בעודף על DHA, בטווח המינונים של 200 עד 2200 מ"ג EPA ביום. מסקנות: תוספים המכילים 60% לפחות EPA בטווח מינונים של 200 עד 2200 מ"ג EPA בעודף על DHA היו יעילים נגד דיכאון קליני. דיון עם הדגשות של גיא: מחקר זה מזהה את EPA כחומצת השומן האפקטיבית בטיפול במקרים של דיכאון, וזאת על אף שדווקא DHA הינה החומצת שומן אומגה 3 שנמצאת בכמות הגדולה ביותר במוח בריא, ונמצאה בחסר במוחותיהם של אנשים שסבלו מדיכאון בניתוח שלאחר המוות. הזרקה תוך ורידית של DHA מסומן רדיואקטיבית (Radiolabeled DHA)מראה שיעור נמוך של הטמעת ה DHA במוח של אדם בריא: 3.8 +- 1.7 מ"ג ביום או או לחלופין משך מחצית חיים של שנתיים וחצי (גיא: כלומר 50% מהDHA במוח מתחלף אחרי 2.5 שנים). המשמעות של ממצא זה היא שמחקרים לתיסוף DHA הנמשכים מספר שבועות בלבד לא יכולים להראות על עליה בהטמעת DHA במוח ולכן גם הממצאים של תיסוף DHA לא משפרים את תפקודי המוח לפחות בכל הקשור לדיכאון. לעומת הרמה הגבוהה של DHA במוח רמות נמוכות של EPA במוח לא בהכרח מצביעות על ספיגה נמוכה (במוח מהתזונה), אלא יכולות להיות תוצאה של חילוף חומרים מהיר ושימוש ב EPA במוח. מתן EPA הגביר את רמות ה EPA במערכת העצבים ובתאי העצב בחולדות ובתאי 12PC מובחנים, והסתכם בהגנה עצבית כולל הפחתה במוות של תאים. גיא: לעומת הDHA שתפקידו הינו סטטי בממברנת התא הEPA משמש חומר גלם ליצור הורמונים איקוסנואידים המונעים דלקת במוח. תחלופת הEPA הינה יומית או שבועית לעומת DHA אשר תחלופתו היא שנתית. לכן אין להסיק מהרמה הנמוכה יחסית של EPA במוח שלא צריך אותו בתזונה! דלקת- ההיפותזה לגבי דלקת ודיכאון טוענת כי מתח מאיץ גם תגובות דלקתיות וגם דיכאון, סממני דלקת מוגברים במקרים של דיכאון וציטוקנים מודלקים יכולים לגרום לתסמיני דיכאון בבני אדם. יחסי אומגה 6 לעומת אומגה 3 גוברים במקרים של דיכאון וסיכון להתאבדויות. רמות גבוהות של חומצה ארכידונית (AA) נמצאו כסיבה למצב רוח בלתי יציב. גיא: והסיבה לכך היא מחסור בEPA ומחסור באיקוסנואידים מונעי דלקת ובמקומם יצור של איקוסנואידים ממשפחת אומגה 6 מחומצה ארכידונית המגבירים דלקת. הבדלים ביחסי EPA/AA גם משפיעים על המעבירות של הממברנה והתגובתיות של התא. EPA מתחרה עם AA על אנזימי COX, ומכאן שנוכחות של EPA מגבירה את יצורם של הפרוסטגלנדינים האנטי-דלקתיים. סיכום: מטא מחקר זה מעיד כי אין שום תועלת מעשית בצריכת DHA לדיכאון, ויתר על כן DHA עלול לחסום את ההשפעה המיטיב של EPA כאשר הם נלקחים במינון של בערך 1:1. גיא: המחקר להלן של סבלט הינו המחקר החד משמעי ביותר עד היום אשר חקר את כל המחקרים על דיכאון ואומגה 3. הדגשתי בפנים את המסקנות הבוטות שלה (שמתאימות למסקנות שלי) שלא רק ש DHA נקי לא עוזר, אלא במקרים של דיכאון הוא אפילו מחמיר את מצבו של הפציינט.

Meta-analysis: Effects of Eicosapentaenoic Acid in Clinical Trials in Depression

Objective—Randomized trials of omega-3 polyunsaturated fatty acid (PUFA) treatment for depression have differed in outcome. Recent meta-analyses ascribe discrepancies to differential effects of eicosapentaenoic acid (EPA) vs. docosahexaenoic acid (DHA) and to diagnostic heterogeneity. This meta-analysis tests the hypothesis that EPA is the effective component in PUFA treatment of major depressive episodes.

CONCLUSIONS

Recently, experts have called for more widespread use of omega-3 supplementation in patients at risk for depression10,73. However, there are no current agreed-upon guidelines concerning the optimal balance of constituents in omega-3 supplements. This meta-analysis finds no evidence that DHA is acutely effective against depression, and in fact, it may block beneficial effects of EPA at about a 1:1 dose ratio. Thus the amount of EPA unopposed by DHA may be critical for effective PUFA supplementation in depressive episodes. These findings argue against additional brief clinical trials of DHA for depression. At present, our knowledge base supports the use in acute depression of omega-3 supplements containing at least 60% EPA, with a ceiling at around 2,000 mg of EPA in excess of DHA, although the therapeutic effects of different unopposed EPA doses should be tested further in prospective studies that take into consideration diet and other potential confounds. We note that long term efficacy and health effects of PUFA supplementation in depression have yet to be.