Posted on Leave a comment

השפעת הרכב הקלוריות בתזונה על הסיכון לנסיגה קוגניטבית בגיל מבוגר

מחקר המראה קשר ישיר והפוך בין אחוז השומנים בתזונה לבין רמת הסיכון לאלצהיימר. בהמשך למחקרים שהראו בעבר בצורה ברורה כי הסיכון לנסיגה קוגיניטיבית בגיל מבוגר קשור בצריכה גבוה של קלוריות, מראה המחקר הזה כי לא כל קלוריה נספרת באותה צורה ודווקא לשומנים יש יתרון במניעת נסיגה קוגנטבית בגיל מבוגר. הסיכום מביא הערות נוספות לגבי ההרכב הקלורי המומלץ להורדת הסיכון. רמת הסיכון לנסיגה קוגיניטיבית בגיל מבוגר (תהליך שסופו לעיתים קורובת אלצהימר) קשורה בצריכה גבוה של קלוריות, עובדה שנחקרה והוכחה בעבר. עם זאת אין מידע עד היום איזה סוג של גורמי תזונה תורמים לנסיגה הקוגניטבית. מטרת המחקר מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת הפחמימות השומן והחלבון על נסיגה קוגניטיבית ולנסות להבדיל איזה גורם מתוך השלושה במאזן הקלורי תורם לנסיגה הקוגניטיבית המוכרת בצריכה קלורית גבוהה. מבנה המחקר המחקר בדק 937 מבוגרים בסיבות גיל 80 ועקב אחריהם במשך כ3.7 שנים. המחקר העריך את מאפיני התזונה של הנחקרים על פי שאלוני תזונה. רמת הנסיגה הקוגניטיבית הוערכה במבחנים ומדדים מקובלים. יש לציין שאוכולוסית המחקר לא סבלה מנסיגה קוגניטיבית בתחילת המחקר (יתכן שמסיבה זו הנחקרים לא נסוגו עד כדי אלצהימר, מועמדים שאצלם התגלתה נסיגה קוגניטיבית לפני התחלת המחקר הוחרגו מהמחקר). בשלב הניתוח בוצע סיכום של אחוז התרומה הקלורית מפחמימות חלבון ושומן. נאספו גם פרטים נוספים לגבי סוגי המזון אשר עזרו בהבנת משמעות המחקר. למשל נעשתה הפרדה בין פחממות פשוטות כמו עמילן סוכר ופירות ופחמימות מורכבות (סיבים). כמו כן נאסף מידע לגבי שומן רווי (בעיקר מהחי), בלתי רווי (בעיקר צמחי) וחד בלתי רווי (בעיקר שמן זית קנולה). ממצאים ודיון ממצאי המחקר מדהימים והופכים על פיהם כמעט כל פרדיגמה מקובלת (הערה שלי, גיא)
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית בגיל מבוגר מוגבר בצורה דרמטית מכמות הסוכר והפחמימות הפשוטות בתזונה. הרבעון העליון (25% מאלו שצרכו הכי הרבה סוכר) סבל משכיחות כפולה כמעט של נסיגה קוגניטיבית לעומת הרבעון התחתון!! ומדובר כאן על סיכון גבוה מאד. במהלך שנות המחקר בערך 15% מאלו שצרכו מעט סוכר (רבעון תחתון) סבלו מנסיגה קוגניטיבית בעוד שמעל 30% מאלו שצרכו הרבה סוכר (רבעון עליון) סבלו מנסיגה קוגניטיבית.
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית מופחת דרמטית ככל שצריכת השומן בכלל וביחוד השומן הרווי עולה. הרבעון העליון בצריכת שומן רווי סבל ב40% פחות מנסיגה קוגניטבית לעומת הרבעון התחתון.
  • המחקר מצא שהסיכון לנסיגה קוגניטיבית הופחת בצורה משמעותית ככל שצריכת החלבון עלתה (אם כי פחות דרמטית משומן). הרבעון העליון בצריכת חלבון סבל ב20% פחות מנסיגה קוגניטיבית.
ממצאים נוספים העולים מעיון במחקר:
  • צריכת פירות מעלה דרמטית את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית, בצורה מקבילה לצריכת סוכר בכלל (כלומר סוכר מפירות מבחינה זו איננו יותר בריא)
  • צריכת ירקות לא השפיעה על הסיכון לנסיגה קוגניטיבית
  • צריכת שומן חד בלתי רווי (שמן זית) מורידה את הסיכון
  • צריכת שומן רב בלתי רווי (אומגה 3 ואומגה 6) לא השפיעה על הסיכון, אם כי החוקרים מציינים בסוף שלא בוצעה הפרדה ולכן לא ניתן לקבוע ממחקר זה האם אומגה 3 או 6 משפיעים. יותר מכך הם מזיכירים מחקרים אחרים בהם אומגה 3 נמצאה כמפחיתה את הסיכון.
  • באופן מפתיע אולי צריכת אלכוהול ברמה של 4% מהקלוריות היומיות (צריכה מתונה, לא נבדקה צריכה מוגברת) מורידה את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית
  • ממצא מענין מאד נוסף- משקל יתר לא היווה גורם סיכון לנסיגה קוגניטיבית!
מסקנות
  • צריכת מוגברת של סוכר על כל סוגיו מעלה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית בגיל מבוגר. פירות כלולים בקטגוריה זו.
  • צריכה מוגברת של שומן כולל שומן רווי ושומן חד בלתי רווי (שמן זית) מורידה מאד את הסיכון
  • צריכה מוגברת של חלבון מורידה את הסיכון
סיכום של גיא מחקר זה מראה בפעם הראשונה למיטב ידיעתי שהסיכון למחלות שונות כולל נסיגה מנטלית כרוך בסוג הקלוריות שצורכים ולא ברמת הקלוריות. באופן מנוגד לפרדיגמה התזונתית בישראל ובמערב צריכת פחמימות בכלל וביחוד סוכר, כולל פירות, מעלה מאד את הסיכון לנסיגה קוגניטיבית באנשים מבוגרים. להערכתי הממצאים האלו רלוונטיים ונכונים לכל אדם ולא רק למבוגרים מכיוון שסביר להניח שהתזונה שהנבדקים צרכו בגיל 80 שיקפה פחות או יותר את תזונתם בעשורים האחרונים. יש לקחת בחשבון שאוכלוסיה גדולה מאד של כאלו שכבר סבלו מדמנטיה מסוגים שונים הוחרגה מהשתתפות במחקר וסביר להניח שאצל אוכלוסיה זו הממצאים היו חמורים יותר (כלומר צורכים יותר סוכר ופחות שומן). על סמך ממצאים אלו יש לשנות את המלצות התזונה לאנשים מבוגרים ולכל אדם לרמה נמוכה בהרבה של סוכר כולל פירות ורמה גבוהה יותר של שומן על כל סוגין כולל שומן רווי. במצב זה כמות הקלוריות לא קשורה לסיכון לנסיגה קוגניטיבית (ואלצהימר ודמנטיה בסופו של דבר). הערה נוספת- באבסטרקט באנגלית המובא כאן יש תקציר מתומצת ביותר של הממצאים. למי שמתענין בכך ויכול להתמודד עם האנגלית אני מאד ממליץ לקרוא את המחקר המלא. הוספתי הערות והדגשות רבות בטקסט המחקר העוזרות להבין את הממצאים. התזונאים אומרים לנו: קלוריה היא קלוריה. תאכל מעט קלוריות תהיה בריא. תאכל הרבה קלוריות תהיה חולה. אבל מה האמת? קלוריה איננה קלוריה איננה קלוריה. תלוי איזה סוג קלוריה! והמחקר הזה מוכיח זאת. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Relative Intake of Macronutrients Impacts Risk of Mild Cognitive Impairment or Dementia Rosebud O. Roberts et al Abstract. High caloric intake has been associated with an increased risk of cognitive impairment. Total caloric intake is determined by the calories derived from macronutrients. The objective of the study was to investigate the association between percent of daily energy (calories) from macronutrients and incident mild cognitive impairment (MCI) or dementia. Participants were a population-based prospective cohort of elderly persons who were followed over a median 3.7 years (interquartile range, 2.5–3.9) of follow-up. At baseline and every 15 months, participants (median age, 79.5 years) were evaluated using the Clinical Dementia Rating scale, a neurological evaluation, and neuropsychological testing for a diagnosis of MCI, normal cognition, or dementia. Participants also completed a 128-item food-frequency questionnaire at baseline; total daily caloric and macronutrient intakes were calculated using an established database. The percent of total daily energy from protein (% protein), carbohydrate (% carbohydrate), and total fat (%fat) was computed. Among 937 subjects who were cognitively normal at baseline, 200 developed incident MCI or dementia. The risk of MCI or dementia (hazard ratio, [95% confidence interval]) was elevated in subjects with high % carbohydrate (upper quartile: 1.89 [1.17–3.06]; p for trend = 0.004), but was reduced in subjects with high % fat (upper quartile: 0.56 [0.34–0.91]; p for trend = 0.03), and high % protein (upper quartile 0.79 [0.52–1.20]; p for trend = 0.03) in the fully adjusted models. A dietary pattern with relatively high caloric intake from carbohydrates and low caloric intake from fat and proteins may increase the risk of MCI or dementia in elderly persons.

כתיבת תגובה