Therapeutic use of omega-3 fatty acids in bipolar disorder Expert Rev. Neurother. 11(7), 1029–1047 (2011) Vicent Balanzá-Martínez et al Introduction Bipolar disorder (BD) is a severe, chronic affective disorder, associated with significant disability, morbidity and premature mortality. Omega-3 polyunsaturated fatty acids (PUFAs) play several important roles in brain development and functioning. Evidence from animal models of dietary omega-3 (n-3) PUFA deficiency suggest that these fatty acids are relevant to promote brain development and to regulate behavioral and neurochemical aspects related to mood disorders, such as stress responses, depression and aggression, as well as dopaminergic content and function. Preclinical and clinical evidence suggests roles for PUFAs in BD. n-3 PUFAs seem to be an effective adjunctive treatment for unipolar and bipolar depression, but further large-scale, well-controlled trials are needed to examine its clinical utility in BD. The use of n-3 as a mood stabilizer among BD patients is discussed here. This article summarizes the molecular pathways related to the role of n-3 as a neuroprotective and neurogenic agent, with a specific focus on BDNF. It is proposed that the n-3–BDNF association is involved in the pathophysiology of BD and represents a promising target for developing a novel class of rationally devised therapies. Conclusion Epidemiological, biochemical, experimental and intervention evidence is still limited, but support the hypotheses that low PUFA status is involved in the pathogenesis of BD and that n-3 supplementation is useful for BD, especially to treat depressive symptoms. Longer-term, well-controlled RCTs are justified to confirm this efficacy and establish the minimum dose and length of supplementation required to significantly improve intermediate and clinical outcomes in BD. It is proposed that the n-3–BDNF connection is involved in the pathophysiology of BD and represents a promising target for developing a novel class of rationally devised therapies. Bipolar disorder is a severe disorder, which is frequently associated with chronic conditions, such as CVD and MetS (Metabolic Syndrome). Benefits of n-3 fatty acids have been shown for these disorders [217]. n-3 PUFAs are safe and well-tolerated nutrients [218] and only mild, transient adverse events, such as nausea, are likely to occur [116,183]. Moreover, they represent an appealing option for patients, their relatives and clinicians because they are relatively cheap and perceived as a ‘natural remedy’. Altogether, it is predicted that supplementation with n-3 PUFAs will benefit the physical health of BD patients. To our knowledge, this hypothesis has not been tested to date.
שימוש רפואי באומגה 3 שמן דגים בתסמונת בי פולרית
המאמר סוקר מספר מחקרים של שימוש רפואי בשמן דגים (EPA ו DHA, אומגה 3 שמן דגים) ומחקר אחד של שימוש בשמן פשתן (חומצה לינולנית, אומגה 3 צמחית). המחקרים מצאו יעילות רבה ומשמעותית בהפחתת תסמיני הדיכאון בתסמונת דו קוטבית ויעילות נמוכה יותר בהפחתת תסמיני המניה בשימוש בשמן דגים. לא נמצאה תועלת בשימוש בשמן פשתן.
המחקרים היו בטווח זמן קצר ולכן טיפול ארוך טווח של חודשים ושנים הוא בעל פוטנציאל טוב להקלה או ריפוי של תסמונת דו קוטבית, ביחוד בשלב הדיכאון אבל יש גם פוטנציאל טוב לטיפול בשלב המניה (השפעה חיובית על מאזן דופאמין). המאמר מציין שפלסבו צריך להיות על ידי שמן ניטרלי ולא שמן זית שגם לו ישנה השפעה על מערכת העצבים ולכן הוא מכניס הטיה לתוצאות.
שימוש רפואי באומגה 3 (משמן דגים) בתסמונת בי פולרית (מניה דפרסיה)
המאמר הוא מאמר חדשני, לימודי, מדעי-ביוכימי כבד ומתאים לקריאה במלואו לאנשי מקצוע או מי שממש מתעניין. עם זאת הדגשתי בו מספר קטעים חשובים וחדשניים, מה שיקל על הבנת עיקרי הדברים גם על ידי מי שאינם מומחים
המאמר סוקר מספר מחקרים של שימוש רפואי בשמן דגים (EPA ו DHA, אומגה 3 מדגים) ומחקר אחד של שימוש בשמן פשתן (חומצה לינולנית, אומגה 3 צמחית). המחקרים מצאו יעילות רבה ומשמעותית בהפחתת תסמיני הדיכאון בתסמונת דו קוטבית ויעילות נמוכה יותר בהפחתת תסמיני המניה בשימוש בשמן דגים. לא נמצאה תועלת בשימוש בשמן פשתן.
המחקר סוקר את הנתיבים המטבוליים של אומגה 3 במוח בכלל ובמעטפת התא בפרט ומעלה השערה על הקשר בין רמת האומגה 3 במוח לרמת חלבון בשם BDNF. מחסור בחלבון זה באזורים מסוימים במוח מופיע בקורלציה גבוהה מאד לתסמונת בי פולרית. מחקרים אחרים מצאו כי חלבון הBDNF מוגבר במוח בעקבות מספר גורמים אפי גנטיים כגון פעילות פיזית, תרופות פסיכיאטריות (ליתיום) נוגדי חמצון (ויטמין E ) ואומגה 3 (בעיקר DHA ). ראה עמוד 10 במאמר. ההסבר שניתן להשפעה החיובית הן של מלחי ליתיום והן של DHA היא בהגברת המוביליות של ממברנת התא אשר מאפשרת מעבר יעיל יותר של BDNF מחוץ התא לתוכו ובנוסף הDHA מהווה סמן אפיגנטי (כלומר משפעל גנים) הגורם לDNA בגרעין התא ליצר יותר BDNF בתוך התא עצמו (ראה עמוד 9).
בנוסף על כך מוזכרים מנגנונים נוספים בעזרתם אומגה 3 משפרת את תפקוד תאי העצב כמו שיפור מאזן הדופאמין בסינפסות באזורי דופאמינרגים במוח (תופעה מוכרת מטיפול בADHD וטורט על ידי שמן דגים) ומוזכר מנגנון פחות נחקר של הורדת העומס המחמצן, כנראה (אינטרפרטציה שלי – גיא בן צבי) על ידי הורדת מדדי הדלקת במוח כתוצאה מיצור איקוסנואידים ממשפחת אומגה 3 (פרוסטגלנדין 3 E וטרומבוקסן 5A) במקום איקוסנואידים ממשפחת אומגה 6 (פרוסטגלנדין2E) שהם מגבירי דלקת. כמו כן יצור רזולבינים ופרוטקטינים (חומצות שומן מתקנות נזקים המגינות על תאי העצב) המיוצרים במוח מDHA ו EPA
המאמר מביא פירוט עמוק ויסודי של המטבוליזם של חומצות שומן במוח. שווה קריאה למי שמתעניין במטבוליזם של חומצות שומן בכלל ואומגה 3 בכלל.
אז מה באופן פרקטי?
המאמר מסיק שטיפול בתסמונת דו קוטבית על ידי שמן דגים (ולא אומגה 3 צמחית) הוא טיפול מומלץ בעל יעילות מוכחת ומשמעותית לבד וכשילוב עם תרופות. כמו כן המאמר מציין שרוב המחקרים היו בטווח זמן קצר ולכן טיפול ארוך טווח של חודשים ושנים הוא בעל פוטנציאל טוב להקלה או ריפוי של תסמונת דו קוטבית, בייחוד בשלב הדיכאון אבל יש גם פוטנציאל טוב לטיפול בשלב המניה (השפעה חיובית על מאזן דופאמין). המאמר מציין שפלסבו צריך להיות על ידי שמן ניטרלי ולא שמן זית שגם לו ישנה השפעה על מערכת העצבים ולכן הוא מכניס הטיה לתוצאות.
הערה שלי: באופן פרקטי אני מכיר לפחות אדם אחד שנרפא לחלוטין מתסמונת דו קוטבית כולל ירידה מקוקטייל של 4-5 תרופות פסיכיאטריות בזכות תזונה אשר מינון גבוה של שמן דגים היה מרכיב מרכזי בה (אבל גם עוד דברים כמו הפחתה דרסטית בסוכר עמילן ומזון מעובד)
תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא