האם ממוגרפיה היא כלי יעיל למניעת מוות מסרטן השד?
בדיקות ממוגרפיה שנתיות לנשים בגילאי 40-59 אינן מפחיתות את מקרי התמותה מסרטן שד
תקציר, תרגום ופרשנות ע"י אומגה 3 גליל | המאמר המלא
מחקר מעקב של 25 שנים על סרטן השד.
מחקר השוואתי על מקרים של הופעת סרטן השד ומוות מסרטן השד במשך 25 שנים בנשים מגיל 40 עד 59 שהשווה בין אלו שעברו הקרנת ממוגרפיה לאלו שלא.
המחקר עקב אחרי טיפולי ממוגרפיה אקראיים שהתבצעו במרכז המחקרי ביחד עם מסדי נתונים רפואיים נוספים.
15 מרכזי ממוגרפיה בשש מדינות בקנדה, 89835 נשים בגילאי 40-59 שחלקן נחשפו לקרינת ממוגרפיה (5 הקרנות שנתיות) וחלקן לא נחשפו כלל.
נשים בגלאי 40-49 שקיבלו ממוגרפיה ונשים בגילאי 50-59 שקיבלו וגם שלא קיבלו ממוגרפיה עברו בדיקת שד שנתית. נשים בגילאי 40-49 בקבוצת הביקורת (ללא ממוגרפיה) עברו בדיקה יחידה ומעקב רפואי רגיל בקהילה.
המדד המרכזי למחקר היה מקרי מוות מסרטן שד.
תוצאות מחמש שנים של הקרנות ממוגרפיה: 666 מקרי סרטן שד פולשני אובחנו בקבוצת הממוגרפיה (מתוך 44925 משתתפות) ו 524 מקרים בקבוצת הביקורת ללא ממוגרפיה (מתוך 44910 משתתפות), ומתוכן 180 נשים בקבוצת הממוגרפיה ו 171 מקבוצת הבקרות מתו כתוצאה ממחלת סרטן השד במהלך 25 שנות העקב. כך שהסיכון הכללי למוות כתוצאה מסרטן שד מאובחן במהלך תקופת הקרנות הממוגרפיה הקשור לממוגרפיה היה 1.05 (95% רווח בר-סמך 0.85 עד 1.30). הממצאים עבור נשים בגילאי 40-49 ו 50-59 היו כמעט זהים. לאורך כל תקופת המחקר, 3250 נשים בקבוצת הממוגרפיה ו 3133 נשים בקבוצת הביקורת אובחנו בסרטן שד, ו 500 ו 505 בהתאמה מתו כתוצאה מהסרטן. כלומר, מקרי המוות המצטברים מסרטן שד היו זהים בין קבוצת הממוגרפיה לקבוצת הביקורת ללא ממוגרפיה (סיכון של 0.99, 95% רווח בר סמך 0.88 עד 1.12). אחרי 15 שנות מעקב נצפה הפרש מוגזם של 106 מקרי סרטן בקבוצת הממוגרפיה המיוחס לאבחון יתר.
מסקנות: בדיקות ממוגרפיה שנתיות לנשים בגילאי 40-59 אינן מפחיתות את מקרי התמותה מסרטן שד מעבר להצלחות של בדיקה פיזית או טיפול רפואי רגיל עם התרופות המוכרות. בסך הכל, 22% (106/484) ממקרי סרטן השד שאובחנו באמצעות הקרנות ממוגרפיה התגלו בסופו של דבר כאבחוני-יתר, המייצגים אבחון יתר אחד עבור כל 424 נשים שעברו בדיקת ממוגרפיה במהלך המחקר.
גיא: מסקנות שלי בעברית פשוטה:
על פי תוצאות המחקר, ממוגרפיה של השד ככלי סינון למניעת סרטן השד:
א. איננו יעיל במניעת סרטן השד ואיננו יעיל במניעת מוות מסרטן השד
ב. טומן בחובו סיכון של אבחון יתר בלתי מוצדק המסב נזק לאשה הנבדקת עקב חרדות וטיפולים רפואיים בלתי מוצדקים
עד כמה שזה נשמע "לא הגיוני" ביצוע ממוגרפיה לכלל האוכלוסייה כטיפול מונע לסרטן השד מזיק לנשים הנבדקות ומועיל רק למי שמוכר את הבדיקה ומרוויח עליה כסף.
המחקר בעצם ממליץ המלצה מהפכנית, ואני מצטרף אליו, להסתמך על בדיקות ידניות ולא להסתמך על ממוגרפיה ככלי בדיקה מונעת
טיפ נוסף שאיננו מופיע במחקר אך מוכר לי הוא ביצוע של תרמוגרפיה- צילום החזה באינפרא אדום במקום ממוגרפיה או ככלי אבחון נוסף כאשר יש חשד לגידול בשד. בדיקות תרמוגרפיה מבוצעות בארץ במכונים פרטיים.
Read Full text
Twenty five year follow-up for breast cancer incidence and mortality of the Canadian National Breast Screening Study: randomised screening trial
Anthony B Miller professor emeritus 1, Claus Wall data manager 1, Cornelia J Baines professor emerita 1, Ping Sun statistician 2, Teresa To senior scientist 3, Steven A Narod professor 1 2 1Dalla Lana School of Public Health, University of Toronto, Toronto, Ontario M5T 3M7, Canada; 2Women’s College Research Institute, Women’s College Hospital, Toronto, Ontario M5G 1N8, Canada; 3Child Health Evaluative Services, The Hospital for Sick Children, Toronto, Ontario, Canada
Abstract
Objective: To compare breast cancer incidence and mortality up to 25 years in women aged 40-59 who did or did not undergo mammography screening.
Design: Follow-up of randomised screening trial by centre coordinators, the study’s central office, and linkage to cancer registries and vital statistics databases.
Setting: 15 screening centres in six Canadian provinces,1980-85 (Nova Scotia, Quebec, Ontario, Manitoba, Alberta, and British Columbia).
Participants: 89 835 women, aged 40-59, randomly assigned to mammography (five annual mammography screens) or control (no mammography).
Interventions: Women aged 40-49 in the mammography arm and all women aged 50-59 in both arms received annual physical breast examinations. Women aged 40-49 in the control arm received a single examination followed by usual care in the community.
Main outcome measure: Deaths from breast cancer.
Results: During the five year screening period, 666 invasive breast cancers were diagnosed in the mammography arm (n=44 925 participants) and 524 in the controls (n=44 910), and of these, 180 women in the mammography arm and 171 women in the control arm died of breast cancer during the 25 year follow-up period. The overall hazard ratio for death from breast cancer diagnosed during the screening period associated with mammography was 1.05 (95% confidence interval 0.85 to 1.30). The findings for women aged 40-49 and 50-59 were almost identical. During the entire study period, 3250 women in the mammography arm and 3133 in the control arm had a diagnosis of breast cancer, and 500 and 505, respectively, died of breast cancer. Thus the cumulative mortality from breast cancer was similar between women in the mammography arm and in the control arm (hazard ratio 0.99, 95% confidence interval 0.88 to 1.12). After 15 years of follow-up a residual excess of 106 cancers was observed in the mammography arm, attributable to over-diagnosis.
Conclusion: Annual mammography in women aged 40-59 does not reduce mortality from breast cancer beyond that of physical examination or usual care when adjuvant therapy for breast cancer is freely available. Overall, 22% (106/484) of screen detected invasive breast cancers were over diagnosed, representing one over-diagnosed breast cancer for every 424 women who received mammography screening in the trial.
