Posted on Leave a comment

EFSA ארגון הבריאות האירופי ממליץ לאכול דגים

בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת  מאכלי ים (דגים ופירות ים)  להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).

תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא

EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption

July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.

In its opinion, EFSA:

•     Reviewed the role of seafood in European diets

•     Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.

•     Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption

•     Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.

EFSA concluded the following:

•     Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.

•     Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.

•             Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.

•             The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.

•             Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.

Read Full text

Posted on 13 Comments

תכולת חומצות שומן חיוניות בדגים מקופסת שימורים

מחקר רוסי בדק את תכולת חומצות השומן החיוניות ב 3 סוגי שימורי דגים הפופולריים ביותר ברוסיה, עם דגש על אומגה 3 EPA ו DHA. המוצרים שנבדקו: דגים קטנים מהאוקיינוס השקט, הרינג מהאוקיינוס השקט ושפרוטי מהים הבלטי. הממצאים העלו ריכוז גבוה מאוד של אומגה 3 במוצרים שנבדקו בהשוואה למה שדווח בספרות המחקרית. המוצרים שנבדקו נמצאו כיעילים מאוד מבחינה תזונתית בכל הקשור לאומגה 3. להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל גיא: מסקנת המחקר חשובה מאד- שימור בקופסאות לא פוגע בתכולת האומגה 3 של הדג! מצד שני תכולת האומגה 3 של הדג המשומר תלויה באופן מלא בתכולת האומגה 3 של הדג הנא, התלויה מצידה בתזונתו של אותו דג. קשה מאד בארץ לדעת את תכולת האומגה 3 בדגים בכלל ובדגים משומרים בפרט. אנסה לתת מספר קוים מנחים לבחירת הדג: 1. הדג המשומר הנפוץ ביותר בארץ הינו טונה. הוא גם בדרך כלל הזול ביותר. בשר הטונה בארץ הינו השריר של הטונה והינו כמעט נטול שומן לגמרי ולכן גם תכולת האומגה 3 שלו נמוכה. הנתחים השמנים ביותר של הטונה הולכים לשווקי הדגים ביפן ונמכרים לחנויות סושי במחירים גבוהים מאד. בהקשר של מתכות כבדות ורעלים- טונה הינה דג טורף עליון והרעלנים מצטברים בדג יותר ויותר בכל שלב בשרשרת המזון ולכן הסיכון בבשר טונה גבוה יחסית. כמובן שהסיכון בכל מנה ספציפית תלוי במזון ובאזור בו גדל הדג אך טונה גדלה בכל האוקיאנוסים והימים ולכן לא ניתן לדעת מהיכן הגיע בשר הטונה הספציפית בקופסה שבידינו כרגע. אני לא ממליץ על טונה מקופסה כמקור לאומגה 3 ובכלל. 2. הדג המשומר השני בפופולריות שלו בארץ הינו סרדין. הסרדין הוא דג קטן מאד ומצוי בתחתית שרשרת המזון וניזון ישירות מפלנקטון. תכולת השומן שלו גבוהה והוא משומר שלם בתוך הקופסה (צפוף כמו בקופסת סרדינים). לכן הסיכוי שבסרדין יש הרבה אומגה 3 ומעט מאד רעלנים הוא טוב ואני מאד ממליץ על סרדין משומר (גם טרי כמובן) 3. הדג השלישי הנפוץ בארץ הינו מקרל. מקרל הינו גם דג קטן בתחתית שרשרת המזון וגם הוא משומר בנתחים שלמים יחסית, אם כי לא שלם כמו הסרדין. גם המקרל הינו דג שמן ולכן בעל תכולת אומגה 3 גבוהה וגם עליו אני ממליץ. 4. דגים משומרים אחרים לאוו דווקא בקופסאות גם מומלצים אם כי אלו יקרים יחסית. קריאה נוספת: EPA ו DHA מה זה?

Content of essential polyunsaturated fatty acids in three canned fish species

MICHAIL I. GLADYSHEV , NADEZHDA N. SUSHCHIK , OLESIA N. MAKHUTOVA & GALINA S. KALACHOVA

Institute of Biophysics of Siberian Branch of Russian Academy of Sciences, Akademgorodok, Krasnoyarsk, Russia, and Siberian Federal University, Krasnoyarsk, Russia

Abstract

Three canned fish species*Pacific saury (Cololabis saira), Pacific herring (Clupea harengus) and Baltic sprat (Sprattus sprattus)*most common and popular in Russia, were analyzed for fatty acids. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic acid (20:5v3) and docosahexaenoic acid (22:6v3). Sums of eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid in saury, herring and sprat were, on average, 2.42, 1.80 and 1.43 g/100 g product, respectively. Contents of these essential acids in all the canned fish species were found to be very high compared with many other fish reported in the available literature. All the canned fish appeared to be highly valuable products for human nutrition concerning the content of eicosapentaenoic and docosahexaenoic acid.

Read full text

Posted on Leave a comment

ההשפעה של בישול וטיגון על תכולת האומגה 3 בדגים

מחקר זה מצא באופן כללי שחימום הדג (בישול או טיגון) לא הוריד משמעותית את רמת האומגה 3 בדג בהשוואה לדג נא, למעט מקרה של דג טרוטה נורבגי שנמצא שטיגון הפחית את כמות האומגה 3 שבו. החוקרים ביקשו להדגיש כי השוואת תכולת ה EPA ו DHA בדג נא עלולה להיות מטעה לגבי תכולת אותו דג לאחר הבישול. למשל בדג טרוטה נורבגי ודג טרוטה סיבירי לפני הבישול נמצאה תכולת אומגה 3 זהה, בעוד שלאחר הבישול בדג הנורבגי (בניגוד לסיביר המבושל) נמצאה רמה נמוכה של אומגה 3. הערות של גיא: המחקר ניסה להשוות צורות בישול שונות והשפעתן על תכולת האומגה 3 בדג. המחקר מצא כי בישול\ אידוי (Broiling) לא מוריד ולעיתים אף מעלה את אחוז האומגה 3 בדג. לעומת זאת טיגון בדגים מסוימים מוריד במידה מסוימת את אחוז האומגה בדג. יש לכך שני הסברים אפשריים, אם כי החוקרים נמנעו ממתן הסברים: 1. בזמן אידוי מתאדים מרכיבים מסוימים של הדג כמו מים ולכן אחוז השומן עולה… הבישול הוא בטמפרטורה של עד 100 מעלות ולכן מרכיבי הדג השונים לא נשרפים. 2. בזמן טיגון המעטה החיצוני של הדג יכול להגיע אף ל 150 מעלות ולכן חלקים ממנו נשרפים. כמובן שחלק מהאומגה 3 המצוי ברקמת השומן שמתחת לעור הדג יהרס במקרה כזה. אילו הייתי צריך להסיק מסקנות ולהמליץ על צורת הכנת הדג, מהמחקר עולה כי בישול ואידוי עדיפים על טיגון וצליה, אך גם טיגון וצליה משמרים את רוב ערכיו התזונתיים של הדג בכל הקשור באומגה 3 לפחות. כמובן שאכילת בשר נא עדיפה על פני כל צורת טיגון, ראה ערך סשימי ולקרדה. להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל קריאה נוספת: השפעת צורת הבישול על תכולת האומגה 3 בדגים

Effect of boiling and frying on the content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of four fish species Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract Frozen samples of common fish species, sea trout (Salmo trutta), from Norway and Siberia, herring (Clupea harengus pallasi), rock sole (Lepidopsetta bilineata) and cod (Gadus morhua maris-albi), collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat-treatment (cooking and frying) did not in general significantly decrease the contents of EPA and DHA compared to raw fish species, except for a modest reduction in Norwegian trout during frying. Boiled trout appeared to be a more valuable fish dish for obtaining the officially recommended appropriate daily intake of EPA + DHA for humans. Herring and sole had intermediate values, while boiled cod had a comparatively low value. Read Full Text

Posted on Leave a comment

השפעת צורת הבישול על תכולת האומגה 3 בדגים

מחקר זה השווה בין דג סלמון סיבירי נא, לסלמון צלוי, מבושל או מטוגן, ומצא באופן כללי שחימום הדג לא הוריד את רמת האומגה 3 בדג, למעט הפחתה מעטה בזמן טיגון. ככל הנראה העמידות של דגי בשר אדום ממשפחת הסלמונים במהלך החימום קשורה לרמות גבוהות של נוגדי חמצון טבעיים שנוצרו במהלך האבולוציה כתגובה לתנאי הסביבה של הדגים האלו. הערות של גיא: נוגד החמצון האוניברסלי המגן על אומגה 3 בכל אורגניזם, חי או צומח הינו ויטמין E מסוג אלפא טוקופרול. הסיבה שדג חי איננו מסריח היא שיש בו נוכחות גבוה של ויטמין E. ויטמין זה מגן על האומגה 3 בפני חימצון גם בזמן הבישול וגם לאחר אכילת הדג על ידי בעל חיים אחר, כולל האדם. מסיבה זו צריכת שמן דגים איננה זהה לאכילת דג מכיוון שבשמן דגים אין ויטמין E בכמות מספקת להגן על האומגה 3 במעיים ובמערכת הדם בגוף. אנו ממליצים למי שצורך שמן דגים במינון גבוה לצרוך גם ויטמין E. להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל קריאה נוספת: מדוע לא לאכול סלמון מחוות גידול

Effect of way of cooking on content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of humpback salmon (Oncorhynchus gorbuscha) Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract Contents of fatty acids in filets of unfrozen (control), boiled, fried, roasted and boiled in a small amount of water humpback salmon, collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to essential polyunsaturated fatty acids ofx3 family: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat treatment in general did not decrease content of EPA and DHA in humpback, except a modest reduction frying. Cooked humpback appeared to be the valuable source of essentialx3 PUFAs, namely EPA and DHA. It was hypothesized that the absence of significant reduction of PUFAs contents in red flesh of fishes of Salmonidae family during heat treatment, may be due to a high level of natural antioxidants which formed in the course of evolution as adaptation to their ecological niche. Read Full Text

Posted on Leave a comment

אכילת דגים: הערכת סיכונים- אומגה 3 מול מתכות רעילות

מחקר רוסי בדק השפעת אכילת דגים (אילתית סיבירית) על בריאות האדם, בפרמטרים של יתרונות האומגה 3 שיש בדג לעומת הסיכון שאכילת המתכות הכבדות שבדג. הממצאים באופן כללי מצאו שהיתרון גדול מהסיכון, למעט מספר בודד של מקרים בהם היה ריכוז גבוה של כרום בשריר הדג. הנתונים הדגישו את הצורך בפיקוח והערכת סיכונים כזו באופן קבוע. הערות של גיא: בארץ אין חובת בדיקת מתכות רעילות בדגים ולכן קשה מאד לדעת מה רמת הזיהום בדג מסוים. כפי שהמאמר מוכיח רמת הזיהום במקום אחד עשויה להשתנות במהלך השנה ולעבור ממצב של זיהום זניח למצב של זיהום מסכן בריאות. בישראל משווקים דגים אשר נצודו במקומות שונים בעולם ולכן קשה לנבא מה רמת הזיהום בדג נתון. לעומת זאת שמן דגים למאכל אדם הינו נקי לחלוטין, תמיד, מרעלנים ומתכות כבדות. גילוי נאות- אני אוכל דגים פעם פעמיים בשבוע. להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל קריאה נוספת: שמן דגים נקי ממתכות רעילות Benefit-risk ratio of food fish intake as the source of essential fatty acids vs. heavy metals: A case study of Siberian grayling from the Yenisei River

abstract

A formula was derived for quantification of benefit-risk ratio (hazard quotient) for the intake of a product containing essential polyunsaturated fatty acids vs. heavy metals. The quotient was used in a three year case study of the contents of essential fatty acids and heavy metals in Siberian grayling, the main food fish from the middle section of the Yenisei River. As found, in general the fish intake was potentially very beneficial for human health, except on a few occasions, when the risk overweighed the benefit because of high contents of chromium in the fish muscle tissue. The data demonstrated the necessity for regular monitoring of the hazard quotients for food fish in wild conditions, based at least on monthly sampling frequency.

Read full text

Posted on Leave a comment

דגים גדולים צרות גדולות. אכלו דגים קטנים

דגים גדולים צרות גדולות. אכלו דגים קטנים תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל | הפוסט המקורי בבלוג של סיינטיפיק אמריקן אנשים אוהבים ורגילים לאכול דגים גדולים, אך שינוי הדרך בה אנו חושבים על מאכלי ים ורגולציה של מספר קטן של מדינות, יכולים להבטיח מקור בר קיימא של מזון בריא בהווה ובעתיד, אפילו אם יהיה זה עתיד של 9 מיליארד פיות להאכיל. סרטון קצר ומומלץ  "אכול קטן- חשוב בגדול": איך אכילת דגים קטנים יותר יכולה לשפר את בריאות האוקיינוסים שמן דגים אומגה 3 גליל מיוצר מדגים קטנים בלבד. למה זה טוב? קרא עוד > מתכון של דג קטן: מקארל ברוטב. למתכון > יצרן שמן דגים אומגה 3 גליל – מחויבות לקיימות ואחריות סביבתית. קרא עוד >

Eat Small: Why our Big Fish Problem is leading to big fish problems By Carin Bondar | February 13, 2014 | Scientific American

The following is an excerpt from Patrick Mustain’s post on the Food Matters blog: We like big fish. And that’s a problem, according to Andy Sharpless, CEO of the ocean conservation organization Oceana, and co-author (along with Suzannah Evans) of the book The Perfect Protein. The book describes how regulations from a small group of countries, and a shift in the way we think about seafood, could ensure a sustainable source of healthy food for the future, even a future featuring 9 billion mouths to feed. Read Full Text >

Posted on Leave a comment

מדוע דגים הגדלים במכלאות אינם מספקים לנו אומגה 3?

הסרט המקושר להלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה. לעומת זאת, שמן דגים אומגה 3 גליל מופק מדגים קטנים הגדלים חופשי באוקיאנוס השקט, מסוג מקרל סרדין ואנשובי. אושן ניוטרישן, היצרן הקנדי של המוצר שלנו, מתחייבים לדייג בר קיימא וכן לאיכות הדגים. ככלל, דגים קטנים הם עדיפים כמזון לאדם מאשר דגים גדולים מן הסוג שנמכר במרכולים ממספר סיבות: א. יחס EPA:DHA בשומן של דגים אלה אופטימלי עבור גוף האדם (1:2 בערך לטובת EPA) ב. מיקומם בתחתית שרשרת המזון הימית גורם לתכולת מתכות רעילות נמוכה בגופם, לעומת דגים גדולים שניזונים מדגים קטנים יותר שבלעו מתכות, שניזונו מדגים קטנים עוד יותר שבלעו מתכות וכן הלאה. ג. מרבית הדגים שמגיעים למרכולים, לרבות דגי ים, עוברים גידול אינטנסיבי במכלאות גידול ביבשה או בים. גם בבריכות הימיות, הדגים ניזונים מתערובות ולא ממזונם הטבעי (פלנקטון או דגים קטנים שאכלו פלנקטון, שהם המקור לאומגה 3). למרבה האבסורד, ישנן בריכות בהן מתספים את מזון הדגים בשמן דגים! כדי להחזיר משהו מן האומגה 3 האבודה לבשר הדג. הסרט המזעזע בקישור שלהלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה. בדקה 51 בסרט תגלו איך לדעת אם הסלמון שקניתם הוא סלמון בר או סלמון בריכות. זהו סרט תחקיר ברמה גבוהה, מומלץ להתאמץ ולצפות. Salmon Confidential from Twyla Roscovich on Vimeo.
Posted on Leave a comment

אומגה 3 משמן דגים מורידה בצורה משמעותית את הסיכון לסרטן השד אך אומגה 3 צמחית או אכילת דגים לא מורידה את הסיכון לסרטן השד

צריכה של אומגה 3 דגית והסיכון לסרטן השד: מטא-מחקר על נתונים מ-21 מחקרים רפואיים בלתי תלויים ניתוח מחקרי שבדק את הקשר בין צריכה של אומגה 3 מדגים והערכת הפוטנציאל של מינונים שונים. הניתוח מצא קשר בין יעילות אומגה 3 משמן דגים למניעת סרטן שד, לבין מתן מינון מתאים לפי משקל גוף המטופלת לצורך (גיא: כלומר, כל אישה שמבקשת למנוע סרטן שד באמצעות שמן דגים צריכה לקחת כמות המתאימה למשקל גופה כדי לקבל יעילות אופטימלית). לעומת זאת, לא נמצא כל קשר בין הפחתת סיכון לסרטן השד לבין צריכה של דגים או אומגה 3 צמחית (ALA). החוקרים ממליצים להתייחס לממצאים אלה בקביעת המדיניות הנוגעת לבריאות הציבור. יעילות הטיפול למניעת סרטן השד הינה: הקטנת הסיכון ב-5% עבור כל 100 מ"ג אומגה 3 ביום. מסקנות: צריכה מוגברת של אומגה 3 משמן דגים, במינון מתאים למשקל הגוף, קשורה בקשר מובהק להפחתת הסיכון לסרטן השד. צריכה של דגים או של אומגה 3 צמחית לא משפיעה על הסיכון לסרטן השד.   גיא: הבה ננסה לפענח מה יכולות להיות ההשלכות על מדיניות בריאות הציבור עליהן ממליצים החוקרים: המחקר בדק מחקרים בהם ניתנו מינונים לא גבוהים של אומגה 3 לנשים בסיכון לסרטן. עם זאת, המובהקות של הקורלציה בין מינון לסיכון לסרטן מאפשר לנו לשער מה יהיה המינון האפקטיבי עבור אישה המנסה להמנע מהסיכון לסרטן השד. הבה ניקח אישה היפותטית במשקל 60 ק"ג: עבור אישה השוקלת 60 ק"ג מדובר בהפחתת הסיכון לסרטן השד ב 25% עבור צריכה של 600 מ"ג אומגה 3 ביום (קפסולה אחת) ו 60% עבור צריכה של 1800 מ"ג ביום (3 קפסולות).

טבלה לסיכום הרעיון- הפחתת הסיכון לסרטן שד אצל אישה במשקל 60 ק"ג:

מינון יומי של אומגה 3 משמן דגים

הפחתה בסיכון לסרטן השד

100 מ"ג
(המינון שנבדק במחקר)

5%

600 מ"ג
(קפסולה אחת של אומגה 3 גליל)

25%

1800 מ"ג
(3 קפסולות של אומגה 3 גליל)

60%

אישה במשקל גבוה יותר צריכה מינון גבוה יותר בהתאם, ראו טבלאות המלצות מינון של אומגה 3 גליל.

מדוע צריכת דגים לא נמצאה כמקטינת הסיכון לסרטן השד? החוקרים מעלים השערה אחת עיקרית והיא נוכחות של מתכות כבדות ורעלנים בדגים אשר מגבירים את הסיכון לסרטן השד. השערה נוספת שלי היא שכנראה חלק מהדגים שנצרכו במחקרים במחקר לא הכילו אומגה 3 מפני שאלו דגים שגודלו בחוות או בריכות וניזונו מדגנים ומזון מלאכותי אחר.

הממצאים הללו עשויים להיות משמעותיים ביותר לנשים בארץ, ויכולים לכאורה להוריד את הסטטיסטיקה מאחת מ-9 לאחת מ-15 רק על ידי צריכת 3 קפסולות שמן דגים ביום למשך כל החיים.

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Intake of fish and marine n-3 polyunsaturated fatty acids and risk of breast cancer: meta-analysis of data from 21 independent prospective cohort studies

Ju-Sheng Zheng PhD student 1 2, Xiao-Jie Hu PhD student 1 2, Yi-Min Zhao masters student 1 2, Jing Yang PhD student 1 2, Duo Li professor 1 2 1Department of Food Science and Nutrition, Zhejiang University, Hangzhou 310058, China; 2APCNS Center of Nutrition and Food Safety, Hangzhou 310058, China

Abstract Objectives To investigate the association between intake of fish and n-3 polyunsaturated fatty acids (n-3 PUFA) and the risk of breast cancer and to evaluate the potential dose response relation. Design Meta-analysis and systematic review of prospective cohort studies. Data sources PubMed and Embase up to December 2012 and references of retrieved relevant articles. Eligibility criteria for selecting studies Prospective cohort studies with relative risk and 95% confidence intervals for breast cancer according to fish intake, n-3 PUFA intake, or tissue biomarkers. Results Twenty six publications, including 20 905 cases of breast cancer and 883 585 participants from 21 independent prospective cohort studies were eligible. Eleven articles (13 323 breast cancer events and 687 770 participants) investigated fish intake, 17 articles investigated marine n-3 PUFA (16 178 breast cancer events and 527 392 participants), and 12 articles investigated alpha linolenic acid (14 284 breast cancer events and 405 592 participants). Marine n-3 PUFA was associated with 14% reduction of risk of breast cancer (relative risk for highest v lowest category 0.86 (95% confidence interval 0.78 to 0.94), I2=54), and the relative risk remained similar whether marine n-3 PUFA was measured as dietary intake (0.85, 0.76 to 0.96, I2=67%) or as tissue biomarkers (0.86, 0.71 to 1.03, I2=8%). Subgroup analyses also indicated that the inverse association between marine n-3 PUFA and risk was more evident in studies that did not adjust for body mass index (BMI) (0.74, 0.64 to 0.86, I2=0) than in studies that did adjust for BMI (0.90, 0.80 to 1.01, I2=63.2%). Dose-response analysis indicated that risk of breast cancer was reduced by 5% per 0.1g/day (0.95, 0.90 to 1.00, I2=52%) or 0.1% energy/day (0.95, 0.90 to 1.00, I2=79%) increment of dietary marine n-3 PUFA intake. No significant association was observed for fish intake or exposure to alpha linolenic acid. Conclusions: Higher consumption of dietary marine n-3 PUFA is associated with a lower risk of breast cancer. The associations of fish and alpha linolenic acid intake with risk warrant further investigation of prospective cohort studies. These findings could have public health implications with regard to prevention of breast cancer through dietary and lifestyle interventions.

Posted on 6 Comments

מדוע לא לאכול סלמון

גידול סלמון בחוות מסוכן לבריאות האדם והסביבה תקציר ותרגום למאמרו של דר` מרקולה– המוביל בעולם בנושא בריאות טבעית 09/07/13 מדינת נורבגיה פרסמה אזהרות בריאותיות נגד צריכת סלמון מחוות גידול (Farmed Salmon). לאחר שנים רבות של אזהרות חוזרות ונשנות מצד חוקרים ומדענים, סופסוף יצא משרד הבריאות הנורבגי באזהרה רשמית להגבלת הצריכה של סלמון הגדל בחוות גידול. ההמלצה הרשמית מתייחסת באופן מיוחד לנזק שבסלמון מחוות גידול עבור נשים בגיל הפוריות ונשים בהריון. salmon סלמון שגדל בחוות גידול ולא בטבע, יהיה אפור וחסר טעם כי חסרים לו המזון והמים שלהם הוא זקוק באופן טבעי. בכדי להפוך את הסלמון הגדל בחוות גידול למוצר בעל טעם ומראה מגרה, הדגים בחוות הגידול מוזנים בחומרים שונים שאינם תואמים את תזונתם הטבעית וגורמים להם לזיהומים ומחלות קשות המועברים ישירות לבני האדם שאוכלים את הסלמונים. הם ניזונים מתערובות מזון כגון תירס, גרעינים ועצמות בע"ח, ויטמינים מלאכותיים, אנטיביוטיקה ואף חומרי צבע (כמו במקרה של הסלמון) כדי לשוות להם מראה "טבעי" ומגרה. כמו כן, החוות עוברות "ניקוי" באמצעות חומרי הדברה כדי לסלק אצות. ואם לא די בכך, נמצא שדגים בגדלים בחוות גידול סובלים מרמות גבוהות במיוחד של רעלנים כגון דיאוקסין, כספית ועוד, משום שהם ניזונים מדגי חופש הניצודים בים וניתנים להם כמזון. הדגים החופשיים מורעלים משפכי התעשיה, וכאשר דגי החוות ניזונים מהם, הם למעשה מקבלים את הרעלים בצורה מרוכזת עוד יותר. כל התוספים והרעלים הללו, שאינם מתאימים לתזונת דגים, גורמים להם למחלות וזיהומים קשים ונשארים בגופם של הדגים. הזיהומים והרעלים גם יחד מועברים ישירות לבני האדם שאוכלים את הדגים. אזהרה מיוחדת מופנית לנשים בגיל הפוריות (העשויות להרות) ולנשים בהריון- שכן רעלים אלו נשארים בגוף האישה ועוברים מגוף האם לעובר ופוגעים בבריאותו והתפתחותו. אחרי כל זאת, כמעט מיותר לציין, שדגי חוות נמצאו כמכילים מחצית מכמות האומגה 3 שיש בדגים חופשיים. לגידול בחוות גם השלכה סביבתית קשה שכן הזיהומים מצטברים בקרקעית הים והורגים את הסביבה הימית שהיא התשתית לכל מעגל החיים הימי והיבשתי, החל מצמחי הים ועד הדגה ומי שניזון ממנה. על כן, ממליץ ד"ר מרקולה להתרכז בקנייה מן התוצרת המקומית, ולבדוק איך ואיפה הדגים שאנו אוכלים גדלים ומיוצרים. לכן יש יתרונות לשמן הדגים של אומגה 3 גליל : מגיע מדגי ים חופשיים מן הים הדרומי של פרו, שהוא הנקי ביותר בנמצא כיום. הדייג מתבצע תחת פיקוח בר-קיימא הדוק. מיוצר במפעל בעל אחריות סביבתית. מיוצר מדגים קטנים (סרדין, אנשובי ומקרל) שבהם ריכוז הרעלנים נמוך ביותר מעצם היותם בתחתית שרשרת הזמון. מופק בשיטה של סינון מולקולרי שאינה משאירה שום סיכוי לרעלנים ומתכות כבדות להשאר בשמן. כל אצווה של שמן דגים אומגה 3 גליל מלווה בתעודות בדיקה המוכיחות את נקיון השמן ואיכותו. ניתן לקבל אצלנו העתק של תעודת הבדיקה. מופק בתהליך מונע התחמצנות ונשמר אצלנו באומגה 3 גליל בבית קירור- וכך אנו מקבלים חומצות שומן טריות. מכיל יחסים אופטימליים בין חומצות השומן EPA:DHA 2:1 (לטובת EPA) כפי שמופיעים בדגים בצורה טבעית- וכך אנו מקבלים שמן יעיל ביותר לטיפול ושמירה על הבריאות. להמלצות שימוש מותאמות אישית להזמנה