הן מחקרים תצפיתיים והן מחקרים מבוקרים בבני אדם הראו באופן עקבי שתוסף אומגה 3 משמן דגים בהריון והנקה מביא לילוד במשקל לידה גבוה יותר. מחקר זה בודק האם לתיסוף אומגה 3 גם השפעה אנתרופומטרית (מדדי גוף אנושיים) על BMI ועל השמנה בילדות. הנתונים נלקחו ממחקר פרוספקטיבי על אסטמה בילדות בקרב אוכלוסייה של אמהות וילדיהן בקופנהגן, דנמרק. 736 נשים בשבוע ה24 להריון חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה 2.4 גרם אומגה 3 משמן דגים (55% EPA, 37% DHA יחס 3:2 לטובת EPA) וקבוצת פלסבו שקיבלה שמן זית. נעשה מעקב אחר גדילה של 688 הילודים (לא כולל תאומים) ונבדקו גם מסת השומן ומסת העצם (באמצעות iDXA) עד גיל 6. תוצאות: לילדים של נשים שקיבלו אומגה 3 היה BMI גבוה יותר החל מגיל שבוע ועד גיל 6, ובמיוחד לאחר גיל שנה, בהשוואה לביקורת (גם בתת קבוצה של ילדים עם אסטמה ו/או דלקות בדרכי הנשימה). לעומת זאת, ילדים אלו היו עם מסת גוף רזה גבוהה יותר ועם מגמה של צפיפות עצם גבוהה יותר (מעיד על מינרליות גבוהה יותר בעצם, שזה דבר חיובי). לתוסף האומגה 3 בהריון לא הייתה השפעה משמעותית על מסת שומן. מסקנות: תיסוף אומגה 3 בטרימסטר השלישי להריון הוביל לילדים עם BMI גבוה יותר, אך לא גרם להשמנה. העלייה ב BMI מוסברת ע"י עלייה במסת הגוף הרזה (שריר), מסת העצם ומסת השומן. תוצאות אלו מצביעות על השפעה חיובית של אומגה 3 בגירוי צמיחה כללית לקריאת המאמר המלא Effect of fish oil supplementation in pregnancy on bone, lean, and fat mass at six years: randomised clinical trial. Rebecca Kofod Vinding et al. BMJ 2018 הערות אומגה גליל: מחקר זה מצטרף למחקרים התערבותיים קודמים המראים כי תיסוף אומגה 3 במינון גבוה בהריון (בערך בהתאם להמלצות שלנו, המינון מקביל ל 6 קפסולות אומגה 3 גליל) מונע לידה מוקדמת, גורם ללידת תינוקות גדולים יותר ומביא לצמיחה מהירה יותר של התינוק והפעוט עד גיל 6. הגידול הנוסף בא לידי ביטוי בגידול מסת שריר רזה ומסת עצם, שניהם פרמטרים רצויים ובגידול מינימלי במסת שומן. היחס בין EPA ל DHA במחקר זה היה 3:2 לטובת EPA. התוצאות החיוביות עומדות בניגוד למחקרים אחרים בהם היחס היה לטובת DHA אז התקבלו תוצאות פחות טובות מבחינה קוגניטיבית ובריאות כללית. מחקר זה מחזק את המלצות אומגה 3 גליל לתיסוף אומגה 3 בהריון ובהנקה ומחזק את ההמלצה לצרוך אומגה 3 ביחס של 2:1 עד 3:2 לטובת EPA.      

(קוקריין הינו גוף מקצועי בינלאומי הפועל ללא מטרות רווח ומפיץ סקירות שיטתיות בנושאי רפואה) Cochrane Systematic Review, 15 November 2018. Philippa Middleton, Judith C Gomersall, Jacqueline F Gould, Emily Shepherd, Sjurdur F Olsen, Maria Makrides בראשות הפרופסוריות פיליפה מידלטון ומריה מרקידס ממכון המחקר לרפואה ובריאות האם והילד של דרום אוסטרליה רקע: לידה מוקדמת מוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון והיא הגורם המוביל למחלות או מוות בחמש השנים הראשונות לחיים. דגים ושמן דגים המכילים אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA נמצאו עם קשר להריונות ארוכים יותר ומכאן ההשערה כי תוספי אומגה 3 בהריון עשויים להפחית לידה מוקדמת. עם זאת, נשים הרות רבות אינן אוכלות דגים לעיתים קרובות בשל החשש ממזהמים. (הערת אומגה גליל: מחסור באומגה 3 נפוץ מאוד באוכלוסייה המערבית, במיוחד אצל נשים בהריון ועל אחת כמה וכמה שעברו מספר הריונות, מאחר והעובר מקבל את האומגה 3 על חשבון האם) הנתונים: עדכון זה כולל 70 מחקרים מבוקרים אקראיים (RCT's) וקרוב ל20 אלף נשים. רוב הניסויים השוו בין קבוצת ניסוי של נשים שקיבלו אומגה 3 משמן דגים לנשים שקיבלו פלסבו. בחלק מהמחקרים נכללו נשים עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. רוב המחקרים בוצעו במדינות בעלות הכנסה מעל הממוצע. הממצאים: לידה מוקדמת (לפני שבוע 37) ולידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34) הייתה נמוכה יותר בקרב נשים שקיבלו תוספי אומגה 3 (סיכון יחסי של 13.4% לעומת 11.9% ללידה מוקדמת וסיכון יחסי של 4.6% לעומת 2.7% ללידה מוקדמת מאוד) בהשוואה לפלסבו. כמו כן, מתן תוסף אומגה 3 כנראה הגדיל את השכיחות של הריונות המתמשכים עד לשבוע 42 (מ 1.6% ל 2.6%) בהשוואה לנשים שלא קיבלו תוסף, ללא הבדל בצורך לזירוז הלידה. נשים אשר קיבלו אומגה 3 בהריון ילדו פחות תינוקות במשקל לידה נמוך (מתחת ל2.5 ק"ג), והסיכון לתחלואה, אשפוז בטיפול נמרץ או מוות של התינוקות עשוי להיות נמוך יותר כשהאמהות נטלו אומגה 3. נמצאו מעט מאוד הבדלים בהתפתחות העובר ובצמיחה תוך רחמית, בקוגניציה, בראייה, שפה והתנהגות של הנולד.  לא נמצאו הבדלים בתופעות לוואי חמורות ואין מספיק ראיות לקביעת השפעות של אומגה 3 לטווח קצר כגון דיכאון שלאחר לידה. גם לאחר שהחוקרים השמיטו 11 מחקרים שדיווחו כי קיבלו מימון מהתעשייה, לא היה הבדל בתוצאות. מסקנות: מניתוח כל הממצאים נמצא שלידה מוקדמת לפני שבוע 37 ולידה מוקדמת מאוד לפני שבוע 34 הופחתו בנשים אשר צרכו תוסף אומגה 3 במהלך ההריון. תיסוף של אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA במהלך ההריון היא דרך יעילה להפחתת שכיחות ללידה מוקדמת, כמו גם למשקל לידה נמוך וסיכון מופחת לתחלואה או מוות של הילוד. מחקרים נוספים המשווים תיסוף אומגה 3 ופלסבו כדי לקבוע סיבתיות ביחס ללידה מוקדמת אינם נדרשים בשלב זה. עם זאת, יש צורך במעקב של ניסויים נוספים כדי להעריך את התוצאות לטווח ארוך יותר עבור האם והילד ולקבוע אם וכיצד התוצאות משתנות לפי סוגים שונים של אומגה 3, תזמון ומינונים, או לפי תכונות נוספות של הנשים. המלצות הארגון: כל אישה בהריון, החל משבוע 12, רצוי שתיקח תוסף אומגה 3 המכיל 500-1000 מ"ג EPA+DHA, ולפחות 500 מ"ג DHA ליום. הערות אומגה גליל: למרות שהמחברים לא מתיחסים להסבר הביולוגי מדוע תיסוף אומגה 3 מאריך את משך ההריון ומונע לידת תינוקות קטנים, ההסבר לכך ברור ממחקרים ומידע קודם: התינוק לוקח מהאם כמויות גדולות של אומגה 3, כמו גם נוטריאנטים אחרים כגון ברזל, מגנזיום ויטמין B12, B9 (פולאט) ועוד. במידה והאם לא צורכת מינון גבוה של נוטריאנטים אלו היא תיקלע למחסור. מחסורים תזונתיים רבים מטופלים על ידי מערכת הבריאות ונשים רבות לוקחות כשגרה בהריון תוספי פולאט, B12 ומגנזיום. במידה ואישה לא מתספת אומגה 3 ונקלעת למחסור נוצרים תהליכים דלקתיים הנובעים מחוסר איזון בין אומגה 3 ל6. במחסור באומגה 3 נוצר הורמון מאומגה 6 בשם פרוסטגלנדין E2 אשר רמה גבוהה שלו בדם האם גורמת לכיווצים מוגברים של הרחם ולסיכון ללידה מוקדמת ואף הפלה. רמה נמוכה של הורמון זה מאפשרת ללידה להתרחש באופן טבעי במועד המתאים לעובר. סכנות נוספות של מחסור באומגה 3 הן קרישיות יתר, דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה. מסיבות אלו אנו באומגה 3 גליל ממליצים לכל אשה הרה לתסף אומגה 3 טרייה מהמקרר לפני ההריון, במהלך ההריון ובמהלך ההנקה. המלצות מינון לתקופת ההריון ניתן למצוא במחשבון המינונים שלנו בקטגוריה הריון והנקה. אישה אשר רוצה לברר את סטטוס אומגה 3 שלה יכולה להזמין בדיקת אינדקס אומגה 3, מידע אשר עשוי לעזור בהחלטה האם וכמה אומגה 3 לתסף לקראת ובמהלך ההיריון.

מדברים על דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה הריון ולידה – זה טבעי ומשמח. אך להרגיש בודדה, עצובה ולא כל-כך שמחה ומאושרת כמו שמצפים ממך, זה טבעי? כן! אל תהיי לבד, יש נשים שמבינות מה את עוברת. לפרטים נוספים והרשמה נא ללחוץ  דעי ש 50-70% מהנשים מרגישות דכדוך ועצבות ימים ספורים או אפילו מספר שעות אחר הלידה. דיכאון מופיע אצל 10-15% מהנשים, אבל בכל זאת יש חשש לדבר על זה. סימנים יכולים להופיע כבר בהריון, חודשים עד שנה מהלידה, גם לאחר אימוץ או פונדקאות. מדובר בקושי רגשי עמוק שנובע ממכלול של סיבות – פיזיולוגיות, חברתיות, סביבתיות…. אולם ברגע שהוא כבר שם, זה לא משנה. אישה שחווה דיכאון בתקופה שסביב הלידה מרגישה בודדה, בתוך תהום בו אין מי שמבין אותה. תוסיפו לזה בושה ותחושה של כישלון, והמשבר הופך להיות רעידת אדמה שיכולה להפיל את המשפחה כולה. המפתח להתגברות הוא קודם כל תמיכה והתגייסות לעזרה של המשפחה והסביבה הקרובה, תוך קבלה, הבנה ונוכחות מכילה ואוהבת. בקרב אנשי המקצוע קיימת הסכמה שחשוב לאתר את הדיכאון ולפנות לטיפול מותאם וכי מדובר בבעיה שניתן לפתור ולשפר מאוד בעזרת התערבויות טיפוליות מותאמות ותומכות. נשים רבות מתמודדות עם זה, אין סיבה שתרגישי שאת לא בסדר או שאת לבד.

כולם יודעים שהתזונה משפיעה על המצב הגופני, אך האם ידעתן שיש לה נגיעה גם למצב הרוח שלכן וגם לחיי הילד שתלדו?

  הקשר בין דיכאון ורמת חרדה גבוהה לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון עצמו מבוסס היטב מבחינה מחקרית: למתח ולחרדה יש ביטויים גופניים שמשפיעים על האם ועל התינוק במידה שלא כומתה עדיין. עם זאת ברור שככל שהדיכאון משמעותי יותר ונובע ממצבי דחק משמעותיים יותר, כך יש יותר סיכוי להשפעה על העובר. לכתבה המלאה – הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידה

דיכאון הריוני? דיכאון אחר לידה? מה הקשר בין תזונה לבריאות האם והתינוק בתוכנית הבריאות של דר' אבי יעקובוביץ' בגלי ישראל. בתוכנית השתתפו גם גינקולוג בכיר דר ברונו רוזן שדיבר על תוספי תזונה (וגם אומגה 3) בהריון ותמר קלר מיסדת תוכנית "ברכת אביה", בוגרת דיכאון אחר לידה שעוסקת בתמיכה בנשים ומשפחות במצבים אלו. למי שפספס את השידור הישיר הנה קישור להקלטה עד דקה 19:30 מדברים האורחים תמר קלר ודר ברונו רוזן. שאלות ותשובות של גיא עם מאזינים מתחילות בדקה 19:30.    

מאמר סקירה ומטה-אנליזה שפורסם בכתב העת PLOS medicine בפברואר 2018 סקר 433 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, הכוללים סה"כ כמיליון וחצי משתתפים, מצא שתוסף שמן דגים במהלך ההיריון עשוי להפחית רגישות אלרגית למזון כגון ביצה או בוטנים. הסקירה כללה מחקרים על משך הנקה כולל, עיתוי תחילת מזון מוצק, דפוסים תזונתיים ודיאטה של האם בהריון והנקה ותזונת התינוקות מהלידה ועד גיל 12 חודשים, במחקרים תצפיתיים (לפי יומני אכילה ושאלונים) והתערבותיים (עם קבוצת בקרה). האלרגיות שנבחנו היו אסטמה או צפצופים (בנשימה), אקזמה (דלקת בעור על רקע אלרגי), נזלת אלרגית ו/או דלקת בלחמית העין ואלרגיה למזון (שהוגדרה ע"י אבחנה רפואית או דיווח הורה). מחלות אוטואימוניות שהוגדרו הן סוכרת מסוג 1, צליאק, מחלות מעיים דלקתיות, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית לנוער, ויטילגו (בהרת של העור) ופסוריאזיס (כולם לפי אבחנה רפואית). תוספי שמן דגים: 19 ניסויי התערבות (14,479 משתתפים) העריכו תוספים של חומצות שומן. ב-12 מהניסויים ניתנו לנשים בהריון ומניקות תוספי שמן דגים, בניסוי אחד המלצה לצרוך דגים עשירים באומגה 3, בשלושה ניסויים נתנו לתינוקות תחליפי חלב מועשרים באומגה 3 ובשלושה ניסויים נוספים ניתנו שמנים אחרים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה שמן תירס/ סויה/ קנולה/ זית/ חמניות או ללא כל תוסף של שמן. המטה-אנליזה מראה קשר בין תוספי אומגה 3 משמן דגים במהלך ההיריון והנקה להפחתה ברגישות האלרגית לביצה בגיל שנה. לא נמצא קשר מובהק ברגישות לאלרגנים אחרים. בניתוח לפי תת קבוצות, התקבלו הבדלים משמעותיים בין מחקרים שהוסיפו שמן דגים לאימהות בהריון בהשוואה לתוסף במהלך ההנקה בלבד. לסיכום, מסך כל הדברים שנבדקו, נמצאו השפעות בריאותיות חיוביות עבור תוספי פרוביוטיקה ושמן דגים ושמשך הנקה ארוך יותר קשור לסיכון מופחת לאקזמה, סוכרת מסוג 1 וצפצופים בנשימה. בעוד שלתזונת התינוקות השפעה על התפתחות מערכת החיסון באמצעות מנגנונים ספציפיים לאלרגנים, התזונה האימהית במהלך ההיריון והנקה עם השפעה רחבה יותר על מערכת החיסון המתפתחת. גם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) מתייחס לתזונה בהריון ומחסור באומגה 3 : א. המסקנה העיקרית כיום על גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות אלרגיה הם תזונת האם וסביבתה בהריון או בהנקה (!) סביבה נקייה מעישון, הנקה בלעדית עד גיל 4-6 חודשים הם האמצעים שנחשבים כאפקטיבים ביותר. ב. ירידה בצריכה של אומגה 3 ממקור ימי תרם לעלייה בשכיחות אסטמה. לתוספי שמן דגים ממקור ימי יתרונות קלינים. הערות אומגה 3 גליל: בחלק גדול מהאלמנטים התזונתיים שנבדקו הנתונים היו חד משמעיים, אך לא עקביים. עם זאת, ברוב המחקרים שנכללו בסקרים ובמחקרים רבים אחרים, הנקה נמצאה כגורם מגן מפני מחלות שונות בשל הקורלציה בין הנקה וירידה בסיכון היחסי לאלרגיות דלקתיות. חלב אם מכיל אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA שנחוצים להתפתחות היילוד, גם אם תזונת האם דלה בחומצות שומן אלו. לכן בגיל הינקות יש ירידה משמעותית בסיכון לאקזמה ואילו האישה הרה או האם מניקה בסיכון מוגבר למחסור באומגה 3. כשתינוק מפסיק לינוק ועובר לתזונת מוצקים בלבד, לא נשמרת הקורלציה בגלל שאם תזונתו אינה מורכבת ממקורות זמינים של אומגה 3, עולה הסיכון למחלות דלקתיות. המסקנה – אישה מניקה שאינה צורכת מספיק אומגה 3 באופן קבוע בתזונתה או חוששת ממתכות כבדות ורעלים בדגים מומלץ שתיקח תוסף אומגה 3 שנשמר בקירור. ובסיום ההנקה, יש לתסף את הילד באומגה 3 כדי למנוע סיכון מוגבר לאלרגיות. מוזמנים לעיין בהמלצות:  איך לתת לילדים?

מחקרים הוכיחו כי הוספת EPA ו-DHA לתזונה של נשים בהריון עם השפעה חיובית על התפתחות מערכת העצבים והקוגנטיביות של הצאצא. להלן מחקר שגם מראה קשר לירידה בסיכון לאסטמה בילדים ותינוקות: במחקר שפורסם בעיתון המדעי the New England Journal of Medicine  בדצמבר 2016 הראו החוקרים כי בקרב ילדים שאימותיהן צרכו במהלך ההריון 2.4 גרם חומצות שומן מסוג אומגה 3 משמן דגים (EPA+DHA ביחס של :3:2 בהתאמה), הסיכון לצפצופים עיקשים  או אסטמה נמוכים בהשוואה לביקורת. תקציר המחקר: במחקר השתתפו 736 נשים בשבוע 24 להריון שקיבלו באקראי תוסף אומגה 3 (משמן דגים) או פלסבו (שמן זית). בהמשך 695 ילדיהם היו במעקב כפול-סמיות במשך 3 שנים ובמהלך שנתיים נוספות, עד גיל 5, במהלכן נקבעו האבחנות. הסיכון לצפצופים או אסטמה עיקשת בילדי קבוצת המחקר היה 16.9% לעומת 23.7% בקבוצת הביקורת.  מניתוח התוצאות לפי תתי-קבוצות עלה כי ההשפעה הבולטת ביותר הייתה בקרב ילדים לנשים בהן רמות EPA ו-DHA בדם היו נמוכות לפני הטיפול (אינדקס אומגה 3 מתחת ל-4.3%) ואצל ילדים שאימותיהם קיבלו את תוסף האומגה 3, ללא תוספת ויטמין D במינון גבוה. בקרב ילדים לאמהות בקב' הביקורת, היה קשר חזק בין רמות  EPA ו-DHA נמוכות לצפצופים או אסטמה. מסקנה: תוסף תזונה המכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3 ימית (EPA+DHA) בטרימסטר השלישי של ההריון מפחית את הסיכון המוחלט לצפצופים עיקשיים או אסטמה וזיהומים של דרכי הנשימה התחתונות אצל צאצאיהם בכשליש (ירידה יחסית בסיכון של 30.7%).   לתשומת ליבכן, חסר תזונתי באומגה 3 עשוי להיות נפוץ יותר בקרב נשים בהריון, בשל העובדה שהעובר מנצל את המאגרים מהאם, במיוחד בהריונות מרובים. צריכה מוגברת של אומגה 3 בהריון, עשויה למנוע או להפחית:

• בעיות בהתפתחות מערכת העצבים של העובר
• סיכון לרעלת הריון
• סיכון ללידה מוקדמת
• סיכון לדיכאון לאחר לידה
• בחלב אם – חיונית להמשך התפתחות התינוק בשנתו הראשונה

בטיחות: דגים טריים לעיתים קרובות מכילים רמות גבוהות של מתכות ורעלים סביבתיים, אותם ניתן למנוע ע"י נטילת תוסף  שמן דגים איכותי (שנשמר בקירור!). כמו כן, אין רעילות או סכנה במינון גבוה של אומגה 3 (*בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם רופא). מינון: במהלך ההריון משקל האם והעובר משתנים ועל כן מומלץ להתאים את המינון למשקל. להלן ההמלצות שלנו בהריון והנקה במחשבון המינונים. חן רון דיאטנית קלינית

Fish Oil–Derived Fatty Acids in Pregnancy and Wheeze and Asthma in Offspring

Read Full Text

בעקבות שאלה מקצועית שעלתה בפורום מקצועי של יועצות הנקה, כתבה  ורד לב – נטורופתית ויועצת הנקה, פוסט יפה ותמציתי המסביר את חשיבות האומגה 3 בהנקה. מומלץ לקרוא את הפוסט ובכל מקרה להיכנס לבלוג ולקבל מתכונים שווים! והרבה הסברים מפורטים ואמינים. לקריאת הפוסט לחצו כאן (ד"א- ורד מוכרת אומגה 3 גליל באזור הדרום, אפשר למצוא אותה בנקודות המכירה שלנו בדרום).

בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת  מאכלי ים (דגים ופירות ים)  להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).

תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא

EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption

July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.

In its opinion, EFSA:

•     Reviewed the role of seafood in European diets

•     Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.

•     Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption

•     Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.

EFSA concluded the following:

•     Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.

•     Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.

•             Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.

•             The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.

•             Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.

Read Full text

צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר! זו בעיני הסנסציה הכי גדולה שעלתה בכנס לחקר השומנים בשוודיה ISSFAL 2014- מחקר חדש גילה קשר מובהק בין צמחונות האם להפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות. ד"ר Joseph Hibbeln הציג את ממצאיו בכנס. להלן השקפים שצילמתי בהרצאתו. המחקר המלא טרם יצא לפרסום, ביקשתי העתק וברגע שאקבל אעלה כאן באתר. תרגום ומסקנות: גיא בן צבי, אומגה 3 גליל

שקף ראשון- גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול כתלות בתזונת האם בהריון

השקף הראשון מציג את גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול בגיל 15 לעומת תזונת האם בעת ההיריון. ניתן לראות שהסיכון להתמכרות לאלכוהול יורד ככל שהאם אוכלת יותר בשר בהריון, ועולה ככל שהאם אוכלת יותר סויה בהריון. לעומת זאת לכמות הדגים, ירקות ופרות אין כל השפעה. איך קוראים את הגרף? ציר ה X מראה מספר סוגי מזון שהאמהות אכלו בהריון. ציר ה Y הנו הסיכון של הילד להיות אלכוהוליסט, המבוטא ב Odds Ratio שזה בעצם "סיכון מנורמל": 1 אומר שאין סיכון יחסי, 0.5 אומר שהסיכון הנו 50%, כלומר נמוך יותר, 1.5 אומר שהסיכון 50%, כלומר יותר גבוה. רואים שאכילת בשר מורידה את הסיכון ואכילת סויה מעלה את הסיכון. אכילת דגים, לא משנה את הסיכון בצורה מובהקת (אבל זה לא אומר מה ההשפעה של אומגה 3 כי לא יודעים איזה דגים וכמה).

השקף השני מסכם את הממצאים: תזונת האם בהריון והסיכון להתמכרות לחומרים ממכרים בגיל 15 אצל הצאצא. אכילת בשר נמצאה בכמות גדולה נמצאה מגינה מפני התמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק (בשקף הקודם רואים רק אלכוהול כי זה מה שהספקתי לצלם בהרצאה). כמות הדגים, ירקות ופרות לא נמצאה קשורה לחומרים אלה. תזונה צמחונית של האם נמצאה קשורה להתמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק. אכילה מוגברת של קטניות* וסויה נמצאה קשורה סיכון מוגבר להתמכרויות לחומרים אלה. *גיא: בשקף השני הבלין כותב שגם קטניות Pulses מעלות את הסיכון אך לדעתי זו טעות, וההצרה הזו לגבי קטניות לדעתי לא מוצדקת בגרף המוצג בשקף הראשון. המשפט הסנסציוני בעיני שבו השתמש ד"ר Joseph Hibbeln הוא שצמחונות הנה גורם סיכון משמעותי, אכילת סויה היא גורם סיכון ואילו אכילת בשר מגינה מפני הפרעות נפשיות אלו. גיא, יולי 2014 קריאה נוספת: טבעוני ובריא האם זה אפשרי? ולמי?

אומגה 3 וחשיבותה לתקופת ההיריון והלידה הוא מידע שחשוב שתוסיפי לסל הידע שלך, בתקופה חשובה ויפה זו. ריכזנו עבורך שאלות ותשובות בנושא אומגה 3 וההיריון שלך והנה הן: מה זה אומגה 3 ומה הגוף שלנו עושה איתה ? אומגה 3 משמן דגים מתייחסת לשתי חומצות שומן ארוכות מאד בשם EPA ו DHA . ה DHA הינו המרכיב החיוני ביותר של רקמת השומן במוח ובעין ובכל מערכת העצבים. ה EPA הוא מקור למערך הורמונים השולטים ומווסתים שלוש מערכות הגנה מרכזיות בגוף: המערכת החיסונית, המערכת האלרגית ומערכת קרישת הדם. מעתה נתייחס לEPA ו DHA פשוט כ"אומגה 3" ממקור שמן דגים. גופנו יודע ליצר EPA ו DHA גם מאומגה 3 ממקור צמחי אך ביעילות מאד נמוכה של 5- 10% בלבד. לכן שמנים צמחיים כמו שמן פשתן או שמן מרווה אינם מהווים מקור יעיל לאומגה 3 עבור אנשים רבים. למה אומגה 3 חשובה לתקופת ההיריון והלידה? משתי סיבות עיקריות: לעובר ולתינוק – בזמן התפתחות העובר אספקה סדירה של אומגה 3 בצורת EPA ו DHA הינה קריטית להתפתחות המוח ומערכת העצבים והראיה. אחוז ניכר ממשקל המוח עשוי מאומגה 3 מסוג DHA . ה DHA הוא השומן ממנו עשויה מעטפת המיילין של העצבים ותפקידה להוות מחסום מבודד חשמלי מצד אחד, אך שער לכניסת חומרי מזון לתוך העצב מצד שני. לאם – בהריון המודרני, האם חשופה למספר "מחלות" הריוניות שמקורן קשור גם במחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6 ביניהן: דיכאון הריוני ופוסט הריוני, רעלת הריון, אלרגיות המופיעות בהריון, קרישי דם, הפלות או לידות מוקדמות. רוצה לדעת יותר? – תוכלי לקרוא עוד על המנגנונים המאפשרים לעובר להתפתח טוב יותר בהתבסס על אומגה 3 וגם על מנגנוני ההגנה שמספקת אומגה 3 לאם בתקופת ההיריון והלידה באתר אומגה 3 גליל – בקטגוריה אומגה 3 להריון ופוריות. האם אומגה 3 משפיעה על פוריות? הרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע. מתי מומלץ להתחיל לצרוך אומגה 3 ? לפני תקופת ההיריון – הדרך הטובה ביותר למנוע מחסור באומגה 3 במהלך ההיריון היא לתגבר את הגוף במנה כפולה של אומגה 3 מספר שבועות לפני הכניסה להריון. במהלך ההיריון – במהלך ההיריון העובר זקוק לכמות גדולה מאד של אומגה 3 ליצור רקמות המוח ומערכת הראיה וגם עבור כל יתר מערכות הגוף. לכן גם במהלך ההיריון מומלץ לאם לצרוך מינון כפול של אומגה 3. בזמן ההנקה – לאחר הלידה התינוק ממשיך להתפתח בקצב גבוה מאד ומקבל את מזונו רק מההנקה. חלב האם צריך להכיל את כל החומרים החיוניים לתינוק כולל אומגה 3. לכן מומלץ לאם המניקה להמשיך לצרוך כמות מוגברת של אומגה 3 במהלך ההנקה. בהזנה רגילה- לאחר הפסקת ההנקה לעיתים התינוק מקבל פורמולה במקום חלב. הפורמולות הקיימות כיום אינן מכילות אומגה 3 במידה ראויה. חלקן אפילו מכילות אומגה 6 בצורת חומצה ארכידונית, מה שמהווה לדעתנו נזק תזונתי לתינוק. גם פורמולות המכילות אומגה 3 לא מכילות את האומגה 3 בהרכב הנכון לדעתנו. בדרך כלל מוסיפים רק DHA ולא EPA וגם זה בכמות נמוכה מדי. תיסוף התינוק באומגה 3 נעשה על ידי הכנסת קפסולה אחת של שמן דגים ביום לתוך בקבוק עם משקה (פורמולה או חלב) פושר. לאחר כ 5 דקות הקפסולה נמסה והשמן מתערבב במשקה בעזרת ניעור קל. אם לא לקחתי אומגה 3 לפני תחילת ההיריון האם יש טעם להתחיל עכשיו? כן בוודאי. עדיף להתחיל מאוחר מאשר לעולם לא. הצורך באומגה 3 לתינוק ולאם ההרה לא מסתיים עד סיום ההנקה, ומכיוון שלמרבית האמהות בישראל (מלבד אלו שצורכות אומגה 3 באופן קבוע) יש מחסור כרוני באומגה 3, הרי שכל זמן הינו טוב להתחיל ולתגבר את גופך, ודרכך את העובר, באומגה 3. כמה אומגה 3 מומלץ לקחת? ההמלצה למינון אומגה 3 תלויה במשקל הגוף ובמצב הבריאותי. לקראת ההיריון מומלץ לאישה בריאה (שאינה צורכת אומגה 3 ממקור אחר, כמו דגים או בשר שניזון מעשב) להכפיל את כמות האומגה 3 שהיא צורכת ולהמשיך במינון הכפול עד אחרי סיום ההנקה. מומלץ להיעזר במחשבון המינונים שלנו איך בוחרים אומגה 3 ממקור איכותי? הניסיון שלנו במשפחת בן צבי עם אומגה 3 החל בעקבות לידת בננו השלישי אשר נולד עם תסמונת טורט, תסמונת אשר ממנה החלים לאחר מסע ארוך שהוביל אותנו אל חומצות השומן אומגה 3. בתחילת הדרך צרכנו אומגה 3 אשר נמכרה על המדפים בבתי מרקחת בארץ. להפתעתנו הבחנו בכך שהשפעת האומגה 3 על הילד משתנה מקופסה לקופסה וקישרנו זאת לתאריך ומנת היצור המודפסים על הקופסה. בנוסף חשנו בהבדל בצבע ובטעם של השמן בין מנה למנה. לאחר מחקר יסודי על תכונות אומגה 3 הגענו למסקנה שהבעיה היא בתנאי האחסון של השמן. הסתבר שבניגוד לדברי היבואנים, חובה לשמור שמן דגים בקירור של כ 10 מעלות (מקרר רגיל) על מנת למנוע חמצון וקלקול השמן. מכאן הגענו למסקנה שאם ברצוננו לספק שמן דגים טרי ומעולה לבננו עלינו להגיע למקור השמן ולקנות ישירות וכמובן לאחסן בקירור. ברבות הימים פעילות זו הפכה לעסק שבמרכזו מוצר שמן דגים המאוחסן בקירור. כיום אנו יודעים שכדי שאומגה 3 תשפיע בצורה נכונה יש לקיים מספר תנאים הכרחיים: 1. הרכב– יחס נכון בין DHA ו- EPA . היחס האופטימלי הינו 3:2 עד 2:1 לטובת EPA . יחסים אחרים מועילים פחות ומוצרים בעלי תכולת DHA גבוהה יותר מ EPA אפילו עלולים להזיק. 2. קירור– שמירה בקירור עד כמה שאפשר במשך תקופת האיחסון אצל המשווק ובמקרר הביתי של המשתמש. חשיפה לתנאי סביבה רגילים במהלך המשלוח, בדואר למשל, לתקופה של עד שלושה שבועות, אינה פוגמת באומגה 3. כשמקבלים את המוצר הביתה אנו ממליצים להכניסו למקרר. 3. מינון– מינון מתאים לכל אדם לפי מצבו הבריאותי ומשקלו. ניתן לקבל המלצות שימוש למינון אומגה 3 אצלנו. מקווים כי ענינו לך על השאלות, את מוזמנת לפנות אלינו בכל שאלה, עניין ותהייה.   הערה: כל הנאמר באתר זה, ניתן על ידינו על פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.

מהו מינון אומגה 3 המומלץ לאישה בהריון ובהנקה? אדם בוגר נורמלי זקוק לכ- 3 גרם אומגה 3 EPA+DHA ביום. זה כולל אשה בהריון. מי שלא צורך דגים או בשר שגדל על עשב באופן סדיר זקוק להשלמה דרך שמן דגים. אשה במשקל ממוצע (כ-60 ק"ג) שלא צורכת דגים צריכה את אותם 3 גרם ביום לעצמה. התינוק הבריא בונה את מערכת העצבים שלו מאומגה 3 שהוא מקבל מהאם. ברגע לידתו יש לו בסביבות 150 גרם אומגה 3 במוח ועוד כמות ניכרת בגוף. על מנת לאפשר לו לבנות את המוח ומערכת העצבים, ולמעשה את כל תאי הגוף, עם כמות נכונה של אומגה 3 (ולא אומגה 6 במקרה שיחסר אומגה 3) עלייך לספק לעצמך כמות כפולה של אומגה 3. זה נכון ביחוד אם סבלת ממחסור באומגה 3 לפני ההריון. לכן לאשה שלא לקחה שמן דגים לפני ההריון אני מציע לקחת כמות כפולה לעומת ההמלצה לפני ההריון. זה מביא את רוב הנשים ל 6-8 קפסולות כתלות במשקלן. אי תיסוף שמן דגים בכמות מתאימה יגרום בשלב ראשון למחסור אצל האם מה שיעלה את הסיכון למספר מחלות הריון כגון פריאקלמפסיה (רעלת הריון), דיכאון הריוני, סכרת הריונית ולידה מוקדמת או הפלה. כל המחלות הללו נחקרו ונמצא שמחסור באומגה 3 הוא גורם סיכון משמעותי בהן. בשלב הבא, אם המחסור יהיה חמור, לילד לא תהיה מספיק אומגה 3 ואז הוא יבנה את מערכת העצבים מאומגה 6, וזה יביא להגברת הסיכון להתפתחות פסיכו-מוטורית איטית יותר ובהמשך להגדלת הסיכון למחלות נוריופסיכאטריות כמו ADHD. ההשפעה על האם והעובר כה משמעותית ששווה לתת קצת יותר ולא להסתכן בלתת מעט מידי. שימי לב לצורך לתסף ויטמיןE אם תקחי הרבה שמן דגים, במידה ואינך צורכת הרבה ירקות. בהנקה הסיפור דומה- על האם לצרוך כמות כפולה שתספק אותה וגם את תינוקה באמצעות חלב האם. במידה ולקחת שמן דגים באופן סדיר לפני ההריון הרי שבמהלך ההריון וההנקה אני ממליץ להעלות את המינון פי 1.5 (אין צורך במינון פי 2 כי אין מחסור להשלים אצל האם). מהו היחס המומלץ בין EPA ל-DHA עבור אישה בהריון? אותו יחס המומלץ עבור כל אדם באשר הוא (1:2 עד 2:3 לטובת ה-EPA שהוא היחס הטבעי בדגים קטנים כמו סרדין מקרל ואנשובי). כיום יש המלצות לתת מוצרים המתבססים על יותר DHA או DHA נקי לנשים בהריון. המלצות אלו מתבססות לדעתנו על הבנה מוטעית של מחקרים ועל אי הבנה של התהליך המטבולי של אומגה 3 בגוף. ההסבר הביוכימי מובא בצורה הפשוטה ביותר שאפשר בעמוד הזה.

השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון השפעת גורמי תזונה בהריון על סיבוכי הריון: תוצאות ראשוניות ממחקר האוכלוסייה אם וילד MoBa בנורווגיה מחקר MoBa הינו מחקר אוכלוסיה גדול שנערך בין השנים 1999 ל2008 על 90,000 נשים עם 107,000 הריונות ו 108,000 ילדים. המחקר אסף מידע תזונתי רב על התנהגות הנשים לפני ובמהלך ההריון וכמו כן מידע על מצבן המטבולי. מחקרים רבים נערכים על מאגר המידע שנאסף ועוד יאסף בעתיד כאשר יעקבו אחר הילדים מאוכלוסיה זו. מצורף תקציר (מתורגם לעברית על ידי גיא). דו"ח זה הינו דו"ח ראשוני לגבי מספר סיבוכי הריון נפוצים:

1. לידה מוקדמת
2. רעלת הריונית (פריאקלמפסיה)
3. עיכוב גידול של העובר
4. האם תיסוף חומצה פולית עוזר או מזיק?

כאמור נוצר מאגר מידע גדול וכעת מתבצעים ניתוחים סטטיסטיים אשר יתפרסמו עם הזמן ומהלך השנים הקרובות. בדו"ח מתוארים מספר ממצאים מעניינים (לא מופיעים בתקציר באנגלית להלן אבל מופיעים בטקסט המלא): לידה מוקדמת

• תזונה עשירה בירקות ופירות ודגים אך דלה (מוגבלת) בשומן ביצים ובשר (מה שהמחברים מתארים כתזונה ים תיכונית) לא הורידה את הסיכון ללידה מוקדמת (!!!)
• לעומת זאת נשים שאכלו הרבה דגים (מעל פעמיים בשבוע) אבל לא אכלו תזונה ים תיכונית (כלומר לא נמנעו מבשר ביצים ושומן) נהנו מסיכון נמוך משמעותית ללידה מוקדמת.

רעלת הריון

• אכילת מזון מעובד העלתה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
• אכילת ירקות והמנעות ממזון מעובד הורידה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
• המחברים מסבירים זאת בנוכחות של סוכר רב ומחסור באנטיאוקסידנטים במזון המעובד ולעומת זאת שפע של פחמימות מורכבות ("סיבים") וויטמינים בירקות ופירות.
• צריכת ויטמין D בזמן ההריון הורידה משמעותית (עד 26%) את הסיכון לרעלת הריון. הירידה בסיכון היתה תלוית מינון. צריכת ויטמין D גם לפני ההריון וגם במהלך ההריון הפחית את הסיכון לרעלת הריון ב 29% !!!
• המינון שנדרש להפחתה הכי משמעותית הינו הרבה מעבר למינון המומלץ על ידי משרד הבריאות הנרווגי. מסקנת החוקרים היא שהמלצות משרד הבריאות לגבי נשים בהריון הן נמוכות מדי.

חומצה פולית

• תיסוף חומצה פולית לא הוריד את הסיכון לעיכוב בגדילת העובר
• תיסוף חומצה פולית העלה את הסיכון למחלות דרכי הנשימה בגיל צעיר. החוקרים מזכירים מחקר אוסטרלי שמצא סיכון משמעותי בתיסוף חומצה פולית לאסטמה בגיל הילדות וגם לאסטמה קבועה (ואני מזכיר שכבר הרבה זמן אנחנו ממליצים לא לתסף חומצה פולית בהריון כי הנזקים שלה עולים בהרבה על הסיכון לתסמונת של neural tube אותה היא באה למנוע לכאורה, מה עוד שפולאת מצוי בירקות רבים)

לדו"ח המלא לחץ כאן Effect of dietary factors in pregnancy on risk of pregnancy complications: results from the Norwegian Mother and Child Cohort Study1–4 Helle Margrete Meltzer, Anne Lise Brantsæter, Roy M Nilsen, Per Magnus, Jan Alexander, and Margareta Haugen ABSTRACT There has been a thrilling development and profound changes in our understanding of the effect of fetal nutrition on the development and health of the child. The Norwegian Mother and Child Cohort Study (MoBa) is an ongoing nationwide population-based pregnancy cohort study that between 1999 and 2008 recruited 90,723 women with106,981 pregnancies and 108,487 children. The objective of MoBa is to test specific etiologic hypotheses by estimating the association between exposures and diseases with a special focus on disorders that may originate in early life. An important aspect in this regard is maternal diet and nutritional status during pregnancy. Nutritional factors have long been considered to be important determinants of maternal and fetal health, and dietary information is currently being collected in a number of pregnancy cohorts in Europe and the United States. Thus far, pregnancy complications studied in MoBa are preterm birth, preeclampsia, and fetal growth; and the aim of this article is to report results of recently published studies of dietary factors in relation to these outcomes. Numerous studies are planned using MoBa data, and the aim is to add to the knowledge of the interplay between dietary factors, nonnutrients, and toxic dietary substances and epigenetic modulation on fetal development and health later in life. Am J Clin Nutr doi: 10.3945/ajcn.110.001248.

מאמר מקורי מאת גיא בן צבי אומגה 3 משמן דגים מתייחסת לשתי חומצות שומן ארוכות מאד בשם EPA ו DHA. ה DHA הינו המרכיב החיוני ביותר של רקמת השומן במוח ובעין ובכל מערכת העצבים ה EPA נחוץ לכל תאי הגוף ומהווה את חומר הגלם למערך שלם של הורמונים מקומיים האחראים על מערכות החיסון של הגוף האומרים לגוף מתי לגייס את מערכות ההגנה שלו. שלוש מערכות הגנה מרכזיות בגוף נשלטות ומווסתות על ידי הורמונים שמקורם ב EPA :המערכת החיסונית, המערכת האלרגית ומערכת קרישת הדם. גופנו יודע ליצר EPA ו DHA גם מאומגה 3 ממקור צמחי אך ביעילות מאד נמוכה של 5- 10% בלבד. לכן שמנים צמחיים כמו שמן פשתן או שמן המפ אינם מהווים מקור יעיל לאומגה 3. מעתה נתיחס ל EPA ו DHA פשוט כ"אומגה 3 " ממקור שמן דגים. אומגה 3 ופוריות הרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע.ישנן מספר "מחלות הריון" המופיעות באופן תדיר בהריון המודרני: דיכאון הריוני ופוסט הריוני, רעלת הריון, אלרגיות המופיעות בהריון, קרישי דם, הפלות או לידות מוקדמות. לכל הבעיות הללו יש מקור הקשור גם במחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6: דיכאון הריוני הוא מצב שבו יש מחסור בפעילות הסרוטונין במוח האשה. יעילות הסרוטונין במוח מושפעת במידה רבה מרמת האומגה 3 במוח. מחסור באומגה 3 מקטין את יעילות העברת הסרוטונין במעבר הסינפטי והגברת האומגה 3 מונעת את המחסור הזה. לכן ידוע ממחקרים אין ספור וגם מנסיון של לקוחות שלנו שאומגה 3 מונעת דיכאון וחרדה. במקרים רבים היא מהווה תחליף לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (פרוזק). נשים אשר סבלו מדיכאון הריוני והתחילו לצרוך מינון גבוה של אומגה 3 נהנו מהעלמות הסימפטומים של הדיכאון ההריוני ושיפור כללי של מצב הרוח והקשר הרגשי עם העובר. צריכת אומגה 3 מגדילה את הסיכוי להרות אצל נשים המתקשות להרות. הדרך הטובה ביותר למנוע מחסור באומגה 3 במהלך ההריון היא לתגבר את הגוף במנה כפולה של אומגה 3 מספר שבועות לפני הכניסה להריון. רעלת הריון ישנן שתי קבוצות של הורמונים שומניים הנחשבות לחיוניות למערכת החיסונית – 2 PGE ו 3 PGE PGE2 נוצר מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. במוח האדם המודרני יש עודף גדול באומגה 6 וחוסר גדול באומגה 3 בעיקר עקב התזונה המודרנית המבוססת על מזון שמקורו בדגנים,תירס ושמנים צמחיים. עודף בחומצה ארכידונית ו 2PGE גורם לתגובה חיסונית עצמית Autoimmunity . הרעלת ההריונית הינה סוג של תגובה אוטואימונית בה המערכת החיסונית של האם מגיבה לנוכחות העובר בצורה אלימה העלולה לסכן את חיי האם והעובר. צריכת שמן דגים גורמת ליצור PGE3 אשר מונע תגובת יתר של המערכת החיסונית ובכך תורם למניעת רעלת הריון. אלרגיות ההורמון המגייס את הגוף לתגובה אלרגית נקרא לוקוטריאן או LTB. נוכחות של LTB ברקמה או מקום מסוים בגוף מגייס את המערכת האלרגית להגיב בהתקפה על אותה רקמה. ישנם שני סוגים של הורמון האלרגיה הזה- LTB4 הנוצר מאומגה 6 ו LTB5 הנוצר מאומגה 3. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 יגרמו לעודף גדול ב LTB4 מה שהופך את הגוף להיפר אלרגי. תגבור באומגה 3 לפני ובמהלך ההיריון ימנעו או יפחיתו במידה ניכרת את תופעת האלרגיה במהלך ההריון. קרישי דם קרישת הדם הינה מנגנון הגנה של הגוף בפני פציעות ומהווה חלק ממערכת הריפוי והתיקון העצמי של הגוף. הורמון הקרישה נקרא טרומבוקסן או TBX. טרומבוקסן הנוצר מאומגה 6 נקרא TBX A2 והוא הגורם לקרישת יתר של הדם. TBX A2 מאומגה 6 הינו האחראי הישיר ליצירת קרישי דם בתוך חלל העורקים הגורמים לשבץ מוח או לב או ריאה במסגרת תופעה הנקראת תסחיף- כאשר קריש הדם ניתק ונסחף ממקומו וסותם את אספקת הדם לאחד מהאיברים הללו. לעומת זאת הטרומבוקסן מאומגה 3 הנקרא TBX A3 גורם לקרישה אך ורק בזמן פציעה חיצונית. כלומר גורם לקרישת דם נכונה במצב שבו צריך אותה כמו פציעה או לידה או מחזור חודשי. לכן אומגה 3 לא מונעת קרישה כפי שבטעות חושבים, אלא להיפך היא גורמת לקרישה נכונה וטובה ומונעת קרישי דם הגורמים למחלות. לכן לקיחת אומגה 3 מונעת את הצורך בתרופות מונעות קרישה אשר מסוכנות לכל אדם בגלל הסכנה של דימום יתר, אך אסורות במיוחד לנשים בהריון עקב הסכנה של דימום במהלך ההריון. הפלה ולידה מוקדמת ההורמון שהוזכר מקודם PGE2 שמקורו באומגה 6 משמש כחומר מזרז לידה ובמינון גבוה אף גורם הפלה. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 בתזונת האם גורם לעודף גדול ב PGE2 ולכן מגדיל את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת או צירים מוקדמים. תיסוף גדול של אומגה 3 מונע מקרים של הפלת שווא או לידה מוקדמת (כמובן שיש מקרים שבהם ההפלה הטבעית היא מוצדקת מפני שהעובר מתפתח בצורה לא תקינה אבל אין כוונתנו למקרים כאלו) אספקת אומגה 3 לעובר ולתינוק אחוז ניכר ממשקל המוח עשוי מאומגה 3 מסוג DHA. ה DHA הוא השומן ממנו עשויה מעטפת המיילין של העצבים ותפקידה להוות מחסום מבודד חשמלי מצד אחד אך שער לכניסת חומרי מזון לתוך העצב מצד שני. כל הנוירוטרנסמיטורים עוברים דרך הממברנות של תאי העצב (דופן תאי העצב) העשויות מDHA. כאשר נוצר במוח מחסור ב DHA ועודף בחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6, משתבשת הפעילות העצבית של המוח הבאה לידי ביטוי במקרים קיצוניים בהפרעות נוירופסיכיאטריות כגון טורט, ADHD ובעיות התפתחות אחרות. כמו כן נוכחות של חומצה ארכידונית במוח עלולה לגרום להתקפה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את תאי העצב (כזכור חומצה ארכידונית מיצרת PGE2 שהוא הורמון אלים של המערכת החיסונית) בזמן התפתחות העובר אספקה סדירה של אומגה 3 בצורת EPA ו DHA הינה קריטית להתפתחות המוח ומערכת העצבים והראיה. הדרך היחידה של העובר לקבלת האומגה 3 היא דרך מזון האם ורקמת השומן שלה. לכן מומלץ לאם לצבור אומגה 3 בגופה לפני ההריון ולהמשיך לצרוך אומגה 3 במהלך ההריון כדי לאפשר לעובר התפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים. לאחר הלידה התינוק ממשיך להתפתח בקצב גבוה מאד ומקבל את מזונו רק מההנקה. חלב האם צריך להכיל את כל החומרים החיוניים לתינוק כולל אומגה 3. לכן מומלץ לאם המניקה להמשיך לצרוך כמות מוגברת של אומגה 3 במהלך ההנקה. לאחר הפסקת ההנקה לעיתים התינוק מקבל פורמולה במקום חלב. הפורמולות הקיימות כיום אינן מכילות אומגה 3 במידה ראויה. חלקן אפילו מכילות אומגה 6 בצורת חומצה ארכידונית, מה שמהווה לדעתנו אסון תזונתי לתינוק. גם פורמולות המכילות אומגה 3 לא מכילות את האומגה 3 בהרכב הנכון לדעתנו. בדרך כלל מוסיפים רק DHA ולא EPA וגם זה בכמות נמוכה מדי. קצרה היריעה מלהסביר למה, אך תוספת של DHA לבד ללא EPA היא דבר לא מועיל במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע. לכן מומלץ להוסיף שמן דגים ישירות לפורמולה של התינוק בכל משך התזונה מהפורמולה. תיסוף התינוק באומגה 3 נעשה על ידי הכנסת קפסולה אחת של שמן דגים ביום לתוך בקבוק עם משקה (פורמולה או חלב) פושר. לאחר כ 5 דקות הקפסולה נמסה והשמן מתערבב במשקה בעזרת ניעור קל. למעשה אותה המלצה נכונה גם עבור תינוק הניזון מחלב פרה , חלב פרה כיום לא מכיל בכלל אומגה 3 עד שלא יתחילו להאכיל את הפרות בעשב. החלב היחיד בארץ המכיל אומגה 3 הוא חלב עיזים שגדלו על מראה טבעי (יש להשיג בגליל). כלומר תינוקות הניזונים מחלב מומלץ להוסיף להם גם שמן דגים ישירות לחלב. כמה אומגה 3 מומלץ לקחת? לאדם בריא מבוגר מומלץ לקבל כ 3 גרם ביום של אומגה 3 מסוג EPA + DHA ביחד. שמן דגים מרוכז מכיל כ 60% EPA+DHA. קפסולות בריכוז כפול (כמו של אומגה 3 גליל) מכילות 600 מ"ג וקפסולות רגילות מכילות 300 מ"ג. ההמלצה למינון אומגה 3 תלויה במשקל הגוף ובמצב הבריאותי. לקראת ההיריון מומלץ לאישה בריאה להכפיל את כמות האומגה 3 שהיא צורכת ולהמשיך במינון הכפול עד אחרי סיום ההנקה. למשל, אישה בריאה במשקל 60 ק"ג שאיננה צורכת אומגה 3 ממקור אחר (כמו בשר דגים או בשר שגדל על עשב) מומלץ שתצרוך 3-4 קפסולות במינון כפול של 600 מ"ג ביום. מספר שבועות לפני ההיריון מומלץ שתגביר את הצריכה ל 6 עד 8 קפסולות ביום ותחזור למינון הרגיל שלה עם סיום ההנקה. המלצות נוספות בקשר לאומגה 3 אומגה 3 הינן חומצות שומן מאד רגישות לחימצון וקלקול. אסור לחשוף אותן לאויר פתוח טמפרטורה גבוה אור ישיר או לחות. כמו כן שמן דגים הינו קורוזיבי מאד וממיס כלי פלסטיק זולים וגומי. לכן לא רצוי לאחסן שמן דגים מרוכז נוזלי בכלי פלסטיק או גומי. אין בעיה עם בקבוקי תינוקות מפלסטיק או זכוכית. יש לשמור את הקפסולות במקרר במשך כל חיי המדף. הקפסולה והצנצנת שומרים על השמן בצורה טובה למשך כמה שבועות בתנאי חדר אך מעל לפרק זמן זה מתחיל חמצון הדרגתי. לכן חשוב מאד לצרוך אומגה 3 טריה ואשר נשמרה בקירור ובמהלך האחסון. בבית יש לשמור את הקפסולות במקרר כל הזמן. על מנת למנוע חימצון של האומגה 3 במשך חיי המדף מוסיף היצרן מעט אנטיאוקסידנט מתערובת די-אלפא-טוקופרול, אשר מיועד לשמור על השמן במהלך חיי המדף בלבד ולא בגוף האם. למי שצורך כמות גדולה של אומגה 3 מומלץ להוסיף ויטמין E. המלצות מסודרות יש באתר שלנו בעמוד המלצות שימוש. באופן כללי מינון של 200 עד 400 יב"ל ביום של ויטמין E אמורות להספיק ברוב המקרים. מי שאוכלת הרבה ירקות ופירות צריכה פחות תוספת ויטמין E כי המקור לאנטיאוקסידנטים בתזונה הם פירות וירקות. במידה ואין מספיק E בדם כאשר רמת האומגה 3 גבוהה, נוצר מה שנקרא 'עומס מחמצן גבוה' העלול למנוע את ההשפעה החיובית של האומגה 3. פן נוסף חשוב בשיפור התזונה היא ירידה דרסטית בכמות הדגנים הנצרכת. הדגנים הם מקור לאומגה 6 בלבד ואין בהם בכלל אומגה 3. כמו כן רוב הפחמימות שבדגנים הן עמילנים המתפרקים לסוכר במעיים ומעלים את עומס הסוכר והאינסולין בדם, ומכאן עלולים לגרום לסכרת ובייחוד סכרת הריון. גם מהספרות והמחקר וגם מנסיוננו האישי עם לקוחות בשבע השנים האחרונות- ילדים שעברו את תהליך האומגה מההריון מתפתחים בצורה יוצאת מהכלל, הן מבחינת בריאות כללית והן מבחינת התפתחות פסיכו-מוטורית. גם ילדים רבים שהתגלו אצלם בעיות, כולל אוטיזם, מצבם השתפר מאד בעקבות תזונת אומגה. אמהות רבות אשר צרכו וצורכות אומגה 3 במהלך ההריון מדווחות על חווית הריון נעימה ולקה יותר. עם שמן דגים הריון קל ונעים. על המכלול התזונתי השלם, מעבר לאומגה 3, ניתן לקרוא בעמוד "תזונת אומגה" מהמצגת "לחיות ללא תרופות" המצויה גם היא במרכז המידע באתר. למאמרים נוספים בנושא הריון ופוריות במרכז המידע

האם חומצה פולית מועילה או מזיקה? האם נכון לתסף חומצה פולית לכל אדם? לכל אשה הרה? התשובה איננה חד משמעית ובכל אופן איננה "כן מוחלט". לעודף חומצה פולית סכנות משמעותיות לא פחות מחוסר חומצה פולית. למאמר המלא למאמר המלא לחץ כאן

Is folic acid good for everyone? 1,2 A David Smith, Young-In Kim, and Helga Refsum

ABSTRACT

Fortification of food with folic acid to reduce the number of neural tube defects was introduced 10 y ago in North America. Many countries are considering whether to adopt this policy. When fortification is introduced, several hundred thousand people are exposed to an increased intake of folic acid for each neural tube defect pregnancy that is prevented. Are the benefits to the few outweighed by possible harm to some of the many exposed? In animals, a folic acid–rich diet can influence DNA and histone methylation, which leads to phenotypic changes in subsequent generations. In humans, increased folic acid intake leads to elevated blood concentrations of naturally occurring folates and of unmetabolized folic acid. High blood concentrations of folic acidmaybe related to decreased natural killer cell cytotoxicity, and high folate status may reduce the response to antifolate drugs used against malaria, rheumatoid arthritis, psoriasis, and cancer. In the elderly, a combination of high folate levels and low vitamin B-12 status may be associated with an increased risk of cognitive impairment and anemia and, in pregnant women, with an increased risk of insulin resistance and obesity in their children. Folate has a dual effect on cancer, protecting against cancer initiation but facilitating progression and growth of preneoplastic cells and subclinical cancers, which are common in the population. Thus, a high folic acid intake may be harmful for some people. Nations considering fortification should be cautious and stimulate further research to identify the effects, good and bad, caused by a high intake of folic acid from fortified food or dietary supplements. Only then can authorities develop the right strategies for the population as a whole. Am J Clin Nutr 2008;87:517–33

האם חומצה פולית מועילה או מזיקה? האם נכון לתסף חומצה פולית לכל אדם? לכל אשה הרה? התשובה איננה חד משמעית ובכל אופן איננה "כן מוחלט". לעודף חומצה פולית סכנות משמעותיות לא פחות מחוסר חומצה פולית. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

Is folic acid good for everyone? 1,2

A David Smith, Young-In Kim, and Helga Refsum

ABSTRACT

Fortification of food with folic acid to reduce the number of neural tube defects was introduced 10 y ago in North America. Many countries are considering whether to adopt this policy.

When fortification is introduced, several hundred thousand people are exposed to an increased intake of folic acid for each neural tube defect pregnancy that is prevented. Are the benefits to the few outweighed by possible harm to some of the many exposed?

In animals, a folic acid–rich diet can influence DNA and histone methylation, which leads to phenotypic changes in subsequent generations. In humans, increased folic acid intake leads to elevated blood concentrations of naturally occurring folates and of unmetabolized folic acid.

High blood concentrations of folic acidmaybe related to decreased natural killer cell cytotoxicity, and high folate status may reduce the response to antifolate drugs used against malaria, rheumatoid arthritis, psoriasis, and cancer. In the elderly, a combination of high folate levels and low vitamin B-12 status may be associated with an increased risk of cognitive impairment and anemia and, in pregnant women, with an increased risk of insulin resistance and obesity in their children. Folate has a dual effect on cancer, protecting against cancer initiation but facilitating progression and growth of preneoplastic cells and subclinical cancers, which are common in the population.

Thus, a high folic acid intake may be harmful for some people. Nations considering fortification should be cautious and stimulate further research to identify the effects, good and bad, caused by a high intake of folic acid from fortified food or dietary supplements. Only then can authorities develop the right strategies for the population as a whole.

Am J Clin Nutr 2008;87:517–33

הרצאתו של פרופ′ אוריאל אלחלל, בי"ח הדסה "עין כרם" בירושלים בנושא חומצות שומן אומגה 3 וחיוניותן בתקופת ההריון, כחלק מיום עיון שנערך ע"י החברה הישראלית לרפואת האם והעובר בשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. בהרצאה סוקר פרופ` אלחלל מחקרים רבים ומקיפים בתחום נחיצות האומגה 3 בתקופת ההריון להתפחות נוירולוגית תקינה של העובר וכן למניעת דיכאון הריוני. כמו כן ניתנת סקירה על מקורות שונים לאומגה 3 ואיכותן, המצב במדינות שונות בעולם בהקשר של תיסוף אומגה 3 בהריון ועוד לסרטון ההרצאה 22:30 דקות

גם כאן מדובר בטעות היסטורית ובפוליטיקה של המזון. חברות יצור התמ"ל זיהו שרמת ה DHA במוח של תינוקות גבוהה מאד והסיקו שיש לתסף רק DHA. כמו שהסברנו זו טעות נאיבית. בנוסף לכך חברה אחת בשם MARTEK החזיקה במונופול ליצור DHA נקי מאצות ומכרה אותו באופן בלעדי ליצרני התמ"ל. בגלל המונופול הזה האינטרס שלה היה להכניס רק DHA לפורמולות השונות. העובדה היא ששימוש בפורמולות עשירות DHA מזה כ-15 שנים לא הועיל בכלום לעצירת מגיפת ההפרעות הנוירופיסיכאטריות בילדים שנולדו מאז. ישנם גם מחקרים רבים שבדקו את השפעת ה DHA הנקי על תופעות נוירופיסיכאטריות שונות ותמיד נמצא ש DHA נקי או לא הועיל או הזיק. לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת. לקישור למחקר המחקרים היסודיים ביותר נערכו על דיכאון אך גם על ADHD. נערכו מספר מחקרים ביחסי EPA ו DHA שונים והממצאים תמיד זהים: DHA נקי נכשל בהוכחת תועלת. EPA+DHA במינון מתאים וביחס מתאים תמיד מוכיחים תועלת (וכמובן שלנו כבר יש נסיון רב עם מאות לקוחות שראו תועלת ביחס 2:1 לטובת EPA).  

לחסן או לא לחסן? סרטוןן הסוקר מקרים רבים של תמותת תינוקות בטווח של 24 שעות לאחר חיסון וכן מחקרים בנושא חיסון תינוקות והשפעתו על תמותת תינוקות במדינות שונות בעולם. בסרטון מוזכר חיסון ה DPT (חיסון משולש) כגורם מוביל לתמותת תינוקות ותסימינים של הזריקה שהופיע טרם המוות.

צריכת שמן דגים לעומת צריכת שמן זית בהריון מאוחר והשפעתה על אסטמה אצל צאצאים: ניסוי אקראי ומבוקר המבוסס על מעקב לאורך 16 שנה. מראה כי הסיכון להופעת תסמיני אסטמה ירד ב 63% אצל צרכני שמן דגים והסיכון להופעת תסמיני אסטמת אלרגיה ירד ב 87% גם כן אצל צרכני שמן דגים.

Fish oil intake compared with olive oil intake in late pregnancy and asthma in the offspring: 16 y of registry-based follow-up from a randomized controlled trial^{1– 4}

Sjurdur F Olsen, Marie Louise Østerdal, Jannie Dalby Salvig, Lotte Maxild Mortensen, Dorte Rytter, Niels J Secher, and Tine Brink Henriksen

ABSTRACT

Background: Evidence suggests that asthma is rooted in the intrauterine environment and that intake of marine n3 polyunsaturated fatty acids (n3 PUFAs) in pregnancy may have immunomodulatory effects on the child.

Objective: Our aim was to examine whether increasing maternal intake of n3 PUFAs in pregnancy may affect offspring risk of asthma. Design: In 1990, a population-based sample of 533 women with normal pregnancies were randomly assigned 2:1:1 to receive four 1-g gelatin capsules/d with fish oil providing 2.7 g n3 PUFAs (n 266); four 1-g, similar-looking capsules/d with olive oil (n 136); or no oil capsules (n 131). Women were recruited and randomly assigned around gestation week 30 and asked to take capsules until delivery. Among 531 live-born children, 528 were identified in registries and 523 were still alive by August 2006. Diagnoses from the International Coding of Diseases version 10 were extracted from a mandatory registry that recorded diagnoses reported from hospital contacts.

Results: During the 16 y that passed since childbirth, 19 children from the fish oil and olive oil groups had received an asthma-related diagnosis; 10 had received the diagnosis allergic asthma. The hazard rate of asthma was reduced by 63% (95% CI: 8%, 85%; P 0.03), whereas the hazard rate of allergic asthma was reduced by 87% (95% CI: 40%, 97%; P 0.01) in the fish oil compared with the olive oil group.

Conclusion: Under the assumption that intake of olive oil in the dose provided here was inert, our results support that increasing n3 PUFAs in late pregnancy may carry an important prophylactic potential in relation to offspring asthma.

Am J Clin Nutr 2008;88: 167–75. INT

למאמר המלא לחץ כאן Read Full Text

מחקרים מראים שאכילת אדמה איננה התנהגות פתולוגית אלא ביולוגית תוקצר ותורגם ע"י אומגה 3 גליל- מתוך גליון יוני 2012 של מגזין סיינטיפיק אמריקן    (תמונה- צלחת עם אדמה ) בסתיו 2009 קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת טפטס, ישבו לאכול קצת אדמה. הם אספו מעט קוביות של חרסית (Clay) ובלעו אות האבקה כדי לגלות איזה טעם יש לחרסית. ניסוי טעימות בלתי שגרתי זה היה חלק משיעור רפואה דרוויניסטית. התלמידים למדו את האבולוציה של גיאופגיה- המנהג לאכול אדמה, בעיקר קרקעות כגון חרסית, שהוא מנהג ידוע אצל חיות ובני אדם כבר אלפי שנים. ה DSM – ספר הרפואה הסטנדרטי של הפסיכיאטרים, מסווג גיאופגיה כתת קטגוריה של תסמונת פיקה. תסמונת פיקה מוגדרת כהפרעה נפשית בה אנשים אוכלים דברים שאינם מזון, כגון אכילת אפר סיגריות ושבבי צבע. אך כפי שלמדו הסטודנטים בשעור זה, מחקרים על בעלי חיים ותרבויות אנושיות מצאו שגיאופגיה אינה בהכרח הפרעה- למעשה, אדמה יכולה להתעכל מצוין. כיום חוקרים כבר מסתכלים באור אחר על אכילת אדמה ומגלים שהתנהגות זו לרוב מספקת מינרלים חיוניים ומהווה נוגדן לרעלנים ממזון ומהסביבה. נטרול רעלנים על ידי אדמה חרסיתית (המכילה חרסית) מוסבר בכך שחרסית בתמיסה מימית מכילה מולקולות בעלות מטען שלילי הסופחות אליהן רעלנים רבים הטעונים במטען חיובי. חליקיקי החרסית סופחים ומסיעים החוצה מהמעיים רעלנים שונים ומונעים את ספיגתם לזרם הדם. לגבי נשים בהריון- אכילת אדמה משמשת כתוספת מינרלים וכמנטרל רעלנים. הטרימסטר הראשון בהריון מלווה פעמים רבות בבחילות והקאות. מחקרים חוצי-תרבויות תיעדו גיאופגיה בשלב זה של ההריון כטיפול במה שמכונה בחילות-בוקר. נשים באזור התת-סהרה ובמזרח ארה"ב דיווחו כי הן אוכלות חרסית כדי להפחית את התופעות הלא נעימות הללו. החוקרים מציעים סברה כי בחילות הבוקר מנקות את גוף האם מרעלנים העלולים להזיק לעובר. כנראה שגאופגיה ובחילות בוקר פועלות ביחד להגנת העובר המתפתח. כמו כן, מכיוון שחרסית כרוכה בבקטריות ונגיפים, היא עשויה להגן על האם והעובר גם יחד מפני פתוגנים הנישאים באוכל כגון חיידקי אי-קולי וויבריו-כולירה. יש לציין כי גאופגיה תועדה כפרקטיקה לטיפול בבעיות עיכול כגון בחילות, הקאות ושילשולים מזה אלפי שנים, אצל בני אדם וחיות בכלל ולא רק אצל נשים בהריון. קראי את המאמר המלא כדי לגלות: עד כמה תופעת הגאופגיה נפוצה ומה המניעים להתנהגות זו? מהם היתרונות של אכילת אדמה? מה גילו מחקרים על גאופגיה בתוכים, עטלפים ונשים בהריון? מהן הסכנות באכילת אדמה וכיצד להתגבר עליהן? למאמר המלא לחץ כאן להמלצות תזונת אומגה

חומר רב נאסף באומגה 3 גליל בנושא חשיבות ותפקידי חומצות שומן אומגה 3 בשלבים השונים של ההריון, החל מההכנה להריון, דרך ההריון והמשך בשנות הינקות. אנשים רבים לא יודעים למשל שבמהלך ההריון מתדלדל מאגר ה DHA של האם ויש חשיבות רבה לתכנון זמן ההריון הבא. עובדה ידועה יותר היא תפקיד אומגה 3 בפוריות הגבר, הדבר נובע מהעובדה שהרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע. תוכלו לקרוא עוד במאמרים שבהמשך וגם במצגת הריון לידה ינקות ופוריות להמלצות שימוש מותאמות אישית להזמנה

• גיאופגיה- סקופ על אכילת אדמה
• חומצה פולית
• מינון אומגה 3 המומלץ בהריון והנקה
• פרופ' אוריאל אלחלל – בעד תיסוף אומגה 3 בהריון
• תזונה להריון לידה ושנים ראשונות – סדנת בישול ולימוד
• תיסוף ויטמין D בזמן הריון
• הריון קל ופורה עם אומגה 3 – גיא בן צבי
• השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון
• תזונה לפני ההריון והסיכון לבחילות והקאות בהריון
• אומגה 3 פוריות והריון

המחקר הינו חלק ממחקר אוכלוסיה ענק של 107,000 נשים בהריון בנורבגיה בשם MOBA שנערך בין השנים 1998 עד 2008. המחקר בודק את הקשר בין גורמי תזונה לפני ובזמן ההריון ומחלות שונות הקשורות בהריון ובהמשך יבחנו גם בריאות התינוקות והילדים. המחקר הנוכחי בדק את גורמי התזונה הקשורים בבחילות והקאות חמורות בהריון המחייבות אשפוז בבית חולים. המחקר נערך על מדגם של 7110 שענו על שאלון תזונה מקיף ועל רמת התחלואה שלהן מבחינת בחילות והקאות. 99 נשים, כלומר 1.3% ענו על הקריטריון של צורך באשפוז עקב בחילות והקאות חמורות, עד כדי אבדן משקל. הממצאים המענינים ביותר הם: אצל נשים שסבלו מבחילות והקאות חמורות נמצאה רמת אנטיאוקסידנטים נמוכה מאד יחסית להריוניות הרגילות. צריכה מוגברת של ירקות בצליים (בצל, שום, שלוט) לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות (לא נמצא קשר בין צריכה של ירקות רגילים לבחילות והקאות) צריכה מוגברת של דגים ומאכלי ים לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות צריכה מרובה של מי שתיה לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות המחברים מיחסים את התועלת באכילת בצל ושום להגברת רמת האנטיאוקסידנטים בדם ואת התועלת של מאכלי ים ודגים לחומצות שומן אומגה 3 במזונות אלו למאמר המלא לחץ כאן Diet before pregnancy and the risk of hyperemesis gravidarum Margaretha Haugen et al. British Journal of Nutrition (2011), page 1 of 7 Abstract Hyperemesis gravidarum (hyperemesis) characterised by severe nausea and vomiting in early pregnancy, has an unknown aetiology. The aim of the present study was to investigate food and nutrient intake before pregnancy and the risk of developing hyperemesis in women participating in the Norwegian Mother and Child Cohort Study. From 1999 to 2002, a total of 7710 pregnant women answered a FFQ about their diet during the 12 months before becoming pregnant and a questionnaire about illnesses during pregnancy, including hyperemesis. Only women who were hospitalised for hyperemesis were included as cases. Nutrient intakes during the year before pregnancy did not differ between the ninety-nine women who developed hyperemesis and the 7611 who did not. However, the intake of seafood, allium vegetables and water was significantly lower among women who developed hyperemesis than among women in the non-hyperemesis group. Relative risks of hyperemesis were approximated as OR, and confounder control was performed with multiple logistic regression. Women in the upper tertile of seafood consumption had a lower risk of developing hyperemesis than those in the lower tertile (OR 0·56, 95% CI 0·32, 0·98), and women in the second tertile of water intake had a lower risk of developing hyperemesis than those in the first tertile (OR 0·43, 95% CI 0·25, 0·73). The findings suggest that a moderate intake of water and adherence to a healthy diet that includes vegetables and fish are associated with a lower risk of developing hyperemesis.

הסדנה הראשונה היתה הצלחה! למדנו, קטפנו עלים ירוקים, בישלנו צחקנו ודברנו. לתמונות מהסדנה הראשונה לחצו כאן. סדנת בישול ולימוד למטפלים והורים בקרוב. גם בישול וגם לימוד על הסוגיות הקשורות בתזונה נכונה בתקופת ההריון הלידה ושנים ראשונות. (תמונה- אישה בהריון) סדנת בישול ולימוד עם גיא בן צבי (אומגה 3 גליל) וורד לב מיועדת בעיקר למטפלים מתחומי ההריון והלידה אך מתאימה גם להורים והורים בקרוב מה בסדנה? – הרצאה מקיפה על השפעת תזונת האם על התפתחות העובר בהריון תקין, מוח העובר, הביוכימיה של סיבוכי הריון, פורמולות לתינוקות ועוד מה מבשלים? – נכין יחד מנות המתאימות לנשים בתקופות אלה גיא בן צבי – אבא שמצא את הפתרון לבנו שנולד עם תסמונת טורט והמשיך לחקור את הקשר של תזונה לתופעות נוירופסיכיאטריות ומחלות נוספות. ורד לב – אמא ל-3, עובדת עם נשים כנטורופתית N.D,וכיועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בשלנית, כותבת בענייני תזונה, בריאות ואוכל הסדנאות הקרובות: יעודכן בקרוב עלות: 160ש"ח למשתתף/ת לפרטים נוספים – ב טופס הרשמה סדנאות קודמות:

	מצגת	מתכונים לבריאות	תמונות
18.2.11 במטבח של ורד לב	18.2.11 מצגת	קרקרי כוסמין הכי קלים שיש   מתכון להכנת פשטידת בשר או לקציצות  סלט ירוק מהחצר  טחינה של ורד לב  פירה כרובית	האלבום בפיסבוק