Posted on Leave a comment

תעודות בדיקה

לתעודת בדיקה לדוגמה ממכון קנדי
*רגישות המכשירים במכון הקנדי גבוהה יותר ממכונים ישראלים ועדיין השמנ"ד נמצא נקי

לחץ על התמונה לצפיה בתעודה לדוגמה.

Bottle_analysis_Icon
הסברים לקריאת התעודות:

משמעות הסימן "קטן מ >" – כאשר מכשיר המדידה מוצא אפס נוכחות, כלומר על פי המכשיר אין שרידים של החומר, הוא לא מציין 0, כי אם "קטן מרמת הרגישות של המכשיר".

ערך מוגדר – במקרה שמסומן ערך מוגדר (ללא הסימן "קטן מ"), המשמעות היא שזה הריכוז שהמכשיר מצא, כאשר רמת הדיוק היא מספר הנקודות העשרוניות שמופיעות בערך. כלומר, אם מופיע שנמצא 4.0 המשמעות היא 4.0 +- 0.5 כלומר מ 3.5 עד 4.5.

PPM – parts per milion או mg/kg – משמעותו חלק אחד למיליון. כלומר 0.1 mg/kg משמעותו חלק אחד לעשרה מיליון ו-0.001 הינו חלק אחד למיליארד או PPB.

בכל שאלה בנושא תעודות הבדיקה, או לקבלת תעודה של האצווה הנוכחית אתם מוזמנים לפנות אלינו.

Posted on Leave a comment

מתכות כבדות במזון – אנחנו עומדים בתקן

נהוג להשתמש במושג מתכות "כבדות" עבור קבוצה של מתכות שהוגדרו כרעילות, כאשר הן ברמה גבוהה בגוף. ביניהן מתכות שחיוניות לגוף בריכוזים נמוכים כגון ברזל, נחושת, אבץ וקובלט. ארסן, עופרת כספית וקדמיום  אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגוף הן רעילות.
מקורן של המתכות הוא מהקרקע, סלעים ופחם, כימיקלים ודשנים חקלאיים, מים וזיהום אוויר. משם מגיע לצמחים ובעלי החיים וכך כמזון לגופנו.
מתכות אלו, כאמור, מצויות במזונות רבים. הן נספגות בצמחים מהאדמה שהם גדלים בה ומהמים שמשקים אותם. קדמיום  נקלט מהקרקע ע"י שורשי צמחים בעיקר סולניים ועמילניים, וזרעים בעלי תכולה גבוהה של שמן. המקורות העיקריים של קדמיום הם בעישון מוצרי טבק (גם עישון פסיבי) מזונות דגניים, ירקות ובשר (בעיקר כבד וכליות). המזונות העיקריים העלולים להכיל עופרת הינם פירות, ירקות עליים, דגניים, כליות, צדפות ויין. ארסן רעיל במיוחד בצורה האי-אורגנית שלו, שלעיתים נמצא בשימוש כחומר הדברה וכחומר משמר ונפוץ במי השתייה.
המקור העיקרי לחשיפה של כספית בבני אדם הוא אכילת דגים ופירות ים. מיקרואורגניזמים במקווי המים הופכים את הכספית לצורתה הרעילה, מתיל-כספית. כשדגים ניזונים ממיקרואורגניזמים אלה, התרכובת מתיל-כספית נקשרת לחלבונים שברקמות הדג ומצטברת שם. בדגים מסוימים מצטברות כמויות כספית גדולות במיוחד. אלה הם בעיקר דגים גדולים שמשך חייהם ארוך יותר, וכן דגים טורפים הממוקמים גבוה בשרשרת המזון  (למשל כריש ודג חרב).

שמן הדגים של אומגה 3 גליל נקי ממתכות כבדות ורעלים. למעשה, לאור כל ההסבר הנ"ל, זהו המזון הטהור ביותר ממתכות שניתן למצוא.
ראשית, השמן מיוצר מדגים קטנים (אנשובי, מקרל וסרדינים), הממוקמים בתחתית שרשרת המזון, ועל כן מכילים פחות רעלים מדגים שנאכלו.
שנית, השמן תמיד עובר בדיקות של רמות הארסן, קדמיום, כספית ורעלים שונים (תעודת האנליזה לדוגמא ). למעבדה אסור לכתוב "אפס" כי יש מגבלה לרגישות המכשיר, ולכן כתוב "נמוך מ  XX ppm" (ppm=parts per million). כך למשל  רמת הכספית הינה נמוכה מ- 0.0005 ppm. המשמעות היא שהכמות היא פחות מ0.5  ל100 מיליון ושזו רגישות המכשיר. כלומר, המכשיר לא גילה אפילו שאריות או עקבות של הרעלן.
בנוסף, כדאי לדעת ששמן הדגים עובר זיקוק מולקולרי בשני סוגי מסננים:
פחם פעיל, לסילוק רעלנים אורגניים כמו פי.סי.בי, דיאוקסינים ופוראנים, וסנני חרסית clay הסופחים רעלנים אנאורגניים כמו מתכות כבדות רעילות. הסננים הללו מבטיחים שרמת הרעלנים הינה מתחת לסף המותר ובדרך כלל רמת הניקיון מגיעה מתחת לסף הגילוי.

בישראל, קיימים קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון, (להלן עדכון מ2017). לפי תקנות אלו, ניתן לראות שכמעט כל המזונות שאנו אוכלים (חלב, פירות וירקות, קטניות, בשר) מכילים רמה מסוימת של כספית/עופרת/קדמיום. כך למשל על-פי התקן, תוספי תזונה יכולים להכיל עד 3 מ"ג/ק"ג עופרת, עד 1 מ"ג לק"ג קדמיום ועד 0.1 מ"ג לק"ג כספית. כאמור, הרמה של מתכות אלו בשמן הדגים של אומגה גליל נמוכה מכדי למדוד, משמע אנחנו עומדים בתקן!
רק לצורך השוואה, קחו בחשבון שלפי התקן, מותר שבאצות ים יבשות (קרי סושי) יהיה עד 2.5 מ"ג לק"ג כספית. אז אומנם אנחנו לא אוכלים ק"ג אצות ביום (אולי בסין?!) ואכן המקור העיקרי למתכות אלו מהמזון הם אצות/פירות ים/ דגים/ חלקי פנים של בשר, אבל בכל במזון שאנו אוכלים, מסלרי או עגבנייה ועד דגנים ומוצריהם, יכולה להיות כמות מזערית של מתכות רעילות (שלא לדבר על רעלים שונים מריסוסים למשל).
אין הכוונה להפחיד או להלחיץ, סה"כ בגוף קיימים מנגנוני הגנה לסילוק רעלים. המטרה היא בעיקר להפנות את תשומת ליבכם שדווקא שמן דגים, שעובר בדיקה בכל ייצור, ושבכלל ניתן לדעת מה באמת מכיל, יכול להיות בטוח יותר מכל מזון אחר שלא ידוע לנו מה באמת מכיל מתחת לעטיפה…

חן רון,
אומגה 3 גליל

Posted on Leave a comment

מסמך הגבול העליון לצריכת שמן דגים

מצורף מסמך של EFSA שזו המקבילה האירופאית של ה FDA (המסמך ותיק אך רק לאחרונה גילינו את קיומו).

המסמך סוקר בהרחבה את כל המחקרים על תופעות לוואי אפשריות של מינון גבוה של אומגה 3 בעיקר משמן דגים.

המסמך מבטל את כל הסכנות לכאורה במינונים עד 5 גרם ביום, לא מנורמל למשקל גוף (שווה ערך לכ 8 קפסולות של אומגה 3 גליל). (למציאת מינון מנורמל למשקל גוף- ראה מחשבון מינונים).

המסמך קובע שאין אף ממצא בשום תחום היכול להצביע על גבול עליון לצריכת אומגה 3 משמן דגים, מלבד כמובן בעיות עיכול (המוזכרות במסמך אך כתופעה חולפת שאיננה קלינית במהותה).

סכנות בריאותיות לכאורה המופרכות על ידי המסמך:

אין סכנה לדימום יתר

אין סכנה למניעת קרישת דם

אין סכנה להחמרת סכרת סוג 1

אין סכנה  להחמרת תנגודת אינסולין וסוכרתיות בסכרת סוג 2

אין סכנה לסינרגיה עם תרופות נוגדות קרישה מאספירין דרך הפרי ועד וורפרין (קומאדין)

אין סכנה להעלאת עומס מחמצן (כל עוד השמן לא מחומצן)

אין סכנה להגברת הסיכון של זיהומים עקב החלשת המערכת החיסונית

לסיכום- אין שום מגבלה רשמית או תאורטית לצריכת שמן דגים.

להורדת המסמך המלא > (ההדגשות בצהוב בתוך המסמך הן של אומגה 3 גליל)

Posted on Leave a comment

אכילת דגים: הערכת סיכונים- אומגה 3 מול מתכות רעילות

מחקר רוסי בדק השפעת אכילת דגים (אילתית סיבירית) על בריאות האדם, בפרמטרים של יתרונות האומגה 3 שיש בדג לעומת הסיכון שאכילת המתכות הכבדות שבדג. הממצאים באופן כללי מצאו שהיתרון גדול מהסיכון, למעט מספר בודד של מקרים בהם היה ריכוז גבוה של כרום בשריר הדג. הנתונים הדגישו את הצורך בפיקוח והערכת סיכונים כזו באופן קבוע.

הערות של גיא: בארץ אין חובת בדיקת מתכות רעילות בדגים ולכן קשה מאד לדעת מה רמת הזיהום בדג מסוים. כפי שהמאמר מוכיח רמת הזיהום במקום אחד עשויה להשתנות במהלך השנה ולעבור ממצב של זיהום זניח למצב של זיהום מסכן בריאות. בישראל משווקים דגים אשר נצודו במקומות שונים בעולם ולכן קשה לנבא מה רמת הזיהום בדג נתון. לעומת זאת שמן דגים למאכל אדם הינו נקי לחלוטין, תמיד, מרעלנים ומתכות כבדות. גילוי נאות- אני אוכל דגים פעם פעמיים בשבוע.

להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל

קריאה נוספת: שמן דגים נקי ממתכות רעילות

Benefit-risk ratio of food fish intake as the source of essential fatty acids vs. heavy metals: A case study of Siberian grayling from the Yenisei River

abstract

A formula was derived for quantification of benefit-risk ratio (hazard quotient) for the intake of a product containing essential polyunsaturated fatty acids vs. heavy metals. The quotient was used in a three year case study of the contents of essential fatty acids and heavy metals in Siberian grayling, the main food fish from the middle section of the Yenisei River. As found, in general the fish intake was potentially very beneficial for human health, except on a few occasions, when the risk overweighed the benefit because of high contents of chromium in the fish muscle tissue. The data demonstrated the necessity for regular monitoring of the hazard quotients for food fish in wild conditions, based at least on monthly sampling frequency.

Read full text

Posted on Leave a comment

הודעה רשמית בנושא מזהמים בשמן דגים

ארגון אומגה 3 העולמי (GOED=Global Organization of EPA and DHA) מפרסם הודעה רשמית בנושא מזהמים בשמן דגים

8 באוגוסט 2013: ארגון GOED בשיתוף עם העמותה החברה נטורסורס-דיאגנוסטיקס, פרסמו הודעה רשמית תחת הכותרת "מדידות של מזהמים סביבתיים בדגימות של תוספי שמן דגים מכל רחבי העולם". הדוח מפרט את הניתוח של יותר מ 1,800 דוגמיות של שמן דגים עם השוואה אל מול מדדי הסף של מזהמים כפי שהוגדרו במאמר הנושא של ארגון GOED, אשר אימץ את מדדי הסף הרגולטורים המחמירים ביותר בעולם ונחשב לסמל לאיכות בתעשיה מאז שנת 2002. רמות הסף של כל המזהמים שנותחו ודווחו נמצאו מתחת לרמה המותרת, ובכך מובטח לנו שתוספי שמן דגים בכל העולם הם בטוחים לשימוש.

לקריאת הדוח המלא >>>

GOED proud member

 

מה זה GOED?

שמן דגים אומגה 3 גליל- כל היתרונות

Posted on Leave a comment

מתכות כבדות בשמן דגים – עדכון בנושא התביעה

חברת אומגה 3 גליל שמחה על הגשת התביעה הייצוגית בנושא ניקיון שמן הדגים באוקטובר 2011. אנו תקווה שתביעה זו תשים קץ להתקפות חסרות הבסיס החוזרות ונשנות מצד חברות ומפיצים שונים על נושא ניקיון שמן הדגים.
חברת אומגה 3 גליל אומנם אינה מן הנתבעות בתביעה הייצוגית אך חברת אושין ניוטרישן החברה הספקית של אומגה 3 גליל מופיעה בתביעה.
מעיון בכתב התביעה עולה כי המהומה על לא מאומה והתביעה אינה סובבת סביב מתכות רעילות וסכנתן לבריאותינו כלל. אתם מוזמנים לקרוא את המשך ההודעה
מזה שנים שחברת אומגה 3 גליל מקפידה על ייבוא שמן דגים באמינות ובאיכות הגבוהות ביותר תוך שקיפות מלאה לתהליך הייצור של השמן ותוצאות הבדיקה של כל מנה הנמכרת.

מעיון בדוחות הבדיקה וכתב התביעה נמצא כי כל 4 המתכות הכבדות הרעילות הידועות (עופרת, כספית, ארסן, וקדמיום) לא נמצאו אפילו ברמה של שרידים בכל דוגמאות המוצרים שנבדקו. כאמור השמנ"ד של אומגה 3 גליל אינו נמצא בכתב התביעה אבל אין זה משנה כלל ומיד תבינו מדוע.
אם אין מתכות כבדות רעילות בשמן, על איזה מתכות כבדות מדבר התובע? ובכן התביעה היא על נוכחות מתכות כמו נחושת ברזל אשלגן ונתרן. אלו הן מתכות במשקל סגולי מעל 5 גרם לסמ"ק ולכן נחשבות מתכות כבדות. אך הן אינן מתכות כבדות רעילות אלא מתכות כבדות נפוצות שנמצאות במים שאנו שותים ובמזון שאנו צורכים והגוף משתמש בהן. כמובן ששרידים שלהן אכן נמצאו במוצרים, בדיוק כמו שהן נמצאים במזון באויר ובמים שאנו צורכים
למעשה התביעה היא על עניין טכני – הנתבעות סימנו על המוצר שלהם את הכתובת "נקי ממתכות כבדות" וכאן הן "נפלו". למה אומגה 3 גליל לא נתבעה? מהסיבה האירונית שאנחנו לא כתבנו "נקי ממתכות כבדות".
תעודות הבדיקה של המנה שאותה אנו משווקים כעת מגיעות הן מקנדה והן מישראל, כשבישראל הבדיקה מבוצעת באמינולב – אותה מעבדה שבה בדק התובע. שלא במפתיע, התוצאות של הבדיקות שלנו ושל בדיקות התובע הן זהות לגבי המתכות הכבדות הרעילות, כלומר לא נמצאו אפילו שרידים של מתכות כבדות רעילות.
מעבר לתעודות הבדיקה הרבות שיש בידינו (מהיצרן אך לא רק ממנו אלא גם ממעבדות ישראליות וקנדיות בלתי תלויות) המעידות על בטיחות שמן הדגים שלנו, חברת אומגה 3 גליל מלווה מזה שנים רבות עשרות משפחות במעבר לחיים ללא תרופות ובעצמה (על כל 9 בניה ונכדיה) צורכת אומגה 3 שמן דגים מזה 12 שנה ובריאותינו רק הולכת ומשתבחת.
לסיכום התביעה הוכיחה כי בשמן דגים המגיע מחברה אמינה לא ימצאו שרידים של מתכות כבדות רעילות בזכות תהליך ניקוי מתקדם ויעיל מאוד.
יהיה מי שיאמר כי התביעה יש בה משום תרגיל שיווקי. ולא מהמבריקים שבהם.
בכל שאלה נוספת בנושא התביעה ובכלל אתם כרגיל מוזמנים לפנות אלינו בטופס יצירת קשר באתר
בברכה
גיא ואורנה בן צבי

Posted on Leave a comment

שמן דגים- ההשלכות האקולוגיות

שמן דגים אושיין נוטרישין קנדה (ONC) – מחויבות לקיימות ואחריות סביבתית

אושיין ניוטרישן קנדה בע"מ מחויבת לאחריות סביבתית וקיימות, בייחוד בכל הקשור לתעשיית שמן הדגים. מאז ראשיתה, ONC מחפשת פתרונות יצירתיים למזעור השלכותיה הסביבתיות. לפני הכל החברה מקפידה לייבא את שמן הדגים הגולמי שלה מאזורים בהם השלטון המקומי מנטר ומווסת בקפידה את תעשיית הדייג, על מנת להבטיח מניעת דייג-יתר וצמצום מיני הדגים. כמו שיטות הדייג המנוטרות גם תהליכי הייצור באיזור פרו עצמה ובמפעלי הייצור של ONC ברחבי העולם, נעשים תחת הקפדה על אחריות סביבתית. מרמת ההגנה על אוכלוסיות הדגים (מעקב אחר כל זן וזן במונחים של אוכלוסיה, גודל, משקל, בשלות, מחזורי השרצה ופרמטרים נוספים) ועד לאחריות סביבתית במפעלי הייצור של שמן הדגים (טיהור שפכים שימוש בדלק אורגני ומיחזור תוצרים).

oceannutrition

מקורות הדגים המשמשים בייצור שמן דגים של ONC

שמן הדגים של ONC מקורו בדגי אנשובי מאזורי הדיג הפתוחים הנמצאים הרחק מחופיה המערביים של אמריקה הדרומית. שמן הדגים הינו תוצר לוואי של דגים הניצודים עבור תעשיית המזון לבעלי חיים.

הנחיות ממשלת פרו לדיג בר-קיימא
כל פעילויות הדיג בפרו מוסדרות בחוק הדיג, שהופק ונחתם על ידי משרד הייצור הממשלתי ונשיא פרו. משרד הייצור אחראי על כל פעילויות הדייג בפרו, באמצעות משרד הדייג.
חברה המבקשת להתחיל בפעולת דיג, נדרשת להגיש בקשה לרשיון דיג. ללא רשיון, החברה לא תוכל לפעול בתעשיית הדיג הפרואנית. לאחר הערכה של החברה, ובמידה שמשרד הדייג משוכנע שהחברה כשירה לפעילויות דיג, המשרד יסווג את זני הדגים שהחברה מתכוונת לדוג. לפני שמונפק רשיון, ישנם הרבה פרטים הנלקחים בחשבון, כגון:

  • הביומסה הכוללת של זן מסוים (ביומסה היא המסה של כל החומר האורגני הלא מאובן באזור ובזמן ספיציפי )
  • המכסה השנתית עבור כל זן
  • מספר הרשיונות שכבר הונפקו עבור זן זה.

רק כאשר משרד הדיג וה- IMARPE (המכון הימי של פרו Instituto del Mar del Perú) מסופקים מהמידע והמסקנות, יונפק רשיון לחברה הספציפית כאשר הרישיון ינחה מהי הכמות השלל המקסימלית המותרת.
אך זוהי רק אחת הדרכים בהן פועלת פרו לשימור משאביה הימיים.

מדיניות פרו בנוגע לשמירה על זנים ימיים בדגש על זן האנשובי
בפרו קיים חשש גדול מפני ניצול יתר של המשאבים הימיים. מקווי המים והימים הפרואנים מנוטרים באופן קבוע ומוערכים על ידי ה IMARPE. היעד העיקרי של IMARPE הוא להבטיח את הנוכחות של ביומסה קבועה ולמנוע הרס. IMARPE עוקבים אחר התפתחות כל זן וזן במונחים של אוכלוסיה, גודל, משקל, בשלות, מחזורי השרצה ופרמטרים נוספים. בהתבסס על מידע זה, IMARPE מקצים מכסה שנתית לכל זן, ומוציאים איסורים ועונות דיג.

פרו היא אחת מן המדינות המעטות בעולם אשר הצליחה לשמר אוכלוסיה עקבית של הזנים הימיים שלה לאורך תקופה ארוכה. זן האנשובי (עפיאן פרואני Engraulis ringens), אשר מהווה את רוב שלל הדיג הפרואני, שימר את אוכלוסייתו בזכות ניטור מחמיר ומדיניות אחראית של רגולציה על הדיג.

ישנם כמה מנגנונים המבטיחים שגופים אלה יעבדו בהתאם לחוק:

מעקב רציף אחר כל כלי דייג – כל כלי שיט המשמש לדיג נדרש להתקין GPS המאפשר מעקב רציף אחר מיקומם דרך הלווין. כלי זה משרת שתי מטרות, בכך שמאפשר לגופי הרגולציה לאשר שהציד מתבצע באזור המיועד וגם משמש לפעולות חילוץ במקרי חירום. כאשר נמצא כי מכשיר ה GPS כלשהו נכבה, החברה נקנסת ורשיונה מושעה.
ביקורים יומיים של מפקחים בכל מפעל לעיבוד דגים – הפקחים מאמתים את כמות השלל, זני הדגים שנתפסו, ואת הגודל, המשקל ומינו של הדג (זכר או נקבה).
קביעת משקל מינימום לדגים הניצודים – חברה שנמצא בשלל שלה דגים קטנים מהגודל המותר, נקנסת ובדרך כלל מוטל איסור דיג באזור בוצע הדיג, לתקופת זמן שנקבעת על מנת לאפשר לזן לגדול ולהבשיל. למשל, הגודל המינימלי לדיג אנשובי הינו 11.5 ס"מ ואסור שיותר מ 15 אחוזים מהשלל יהיו קטנים ממגבלה זו.
בקרה חיצונית – במקביל למנגנוני שליטה אלו, חברות הדיג ערכו הסכם עם חברת הפיקוח השוויצרית SGS, שהיא אחת מחברות הביקורת האמינות ביותר בעולם. SGS מפקחת על כל השלל באמצעות אנשי סגל שנוכחים בכלי השיט ובמפעלים ברגע בו השלל מגיע. SGS מאמתת את הכמות הכוללת של כל שלל, את הגודל, סוג הזן וכו`. התוצאות המדווחות ע"י SGS חייבות לתאום את ההגבלות שניתנו על ידי הפקחים של IMARPE ומשרד הדיג.
דייג סלקטיבי ללא שלל נלווה – החוק הפרואני אוסר גם על שלל נלווה של חיות ימיות. כל ציוד הדייג מותאם ומעוצב במיוחד לזן הניצוד. מכוון שאנשובי הוא 99% מהשלל הכללי אזיי כל הציוד מותאם במיוחד לצייד ל אנשובי. אזורי הדיג הפרואנים משתמשים במכמורות המקיפות קבוצות גדולות של דגים קטנים. דגים גדולים יותר, כולל דולפינים אם יש, מעצם אופיים מסוגלים להתחמק מסוג זה של דיג, אבל אם הם נתפסו ברשת, חייבים לשחררם תחת איום של קנס ואיסורי דיג.
טיפול בפסולת – הממשלה הפרואנית גם מחייבת את כל חברות הדייג להיות בעלות אמצעי טיפול נאות בפסולת, כדי להמנע מכל אפשרות של זיהום הסביבה והמים.

ייצור שמן דגים גולמי בפרו

ONC שואפת להשיג שמן דגים גולמי מארגונים מוסריים ואחראיים. יצרני שמן הדגים הגולמי הפרואנים מהם ONC רוכשת שמן, עוברים תחת ביקורת קפדנית של המוסד הטכנולוגי לכלי-דייג של פרו (ITP- Instituto Tecnológico Pesquero del Perú) בנוגע לעיצוב המתקנים, בנייה והציוד המופעל בתהליך ייצור שמן דגים גולמי לצריכת בני אדם. IPT מוכרת על ידי ממשלות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה וממשלות נוספות בעולם, כרשות הרגולטורית הפרואנית האחראית לעריכת ביקורות היגיינה, סניטציה ובטיחות בתעשייה. בעוד ITP מתמקדת בקפדנות בתעשיות דייג והתעשיות הקשורות לדייג, תפקידה שואף להחשב כשווה ערך לסוכנות הקנדית לפיקוח על מזון CanadianFood Inspection Agency) CFIA), באשר למבדקים ואישורים של מתקני ייצור. בנוסף לשיטות דייג בר-קיימא מחמירות, הממשלה הפרואנית נוקטת צעדים למיזעור ההשלכות הסביבתיות של התעשייה המקומית של מזון מדגים ושמן דגים. אלה כרוכים בחקיקה ואמצעי אכיפה מחמירים, הכוללים קביעה ואכיפה של תקנים כמו:

  • Decreto Supremo N° 010-2008-PRODUCE: קביעת המיכסה המקסימלית המותרת עבור שפכים מתעשיות מזון ושמן דגים.
  • Decreto Supremo N° 011-2009-MINAM: קביעת המיכסה המקסימלית המותרת עבור פליטות מתעשיות הקמח ושמן דגים.
  • Decreto Supremo N° 020-2007-PRODUCE: קביעת התוכנית הסביבתית המשלימה עבור מפרץ-פרול בצ`ימבוט (Ferrol Bay, Chimbote), לייעול ניהול השפכים שמקורם באזור זה.
  • Resolución Ministerial N° 621-2008-PRODUCE: קביעת ציר זמן למפעלי קמח ושמן דגים להטמעת חידושים טכנולוגיים להפחתת פליטות סביבתיות.

אחריות סביבתית בשיטות הייצור של ONC
לכל אורך תהליך הייצור של שמן דגים של ONC, נוקטת החברה בכל אמצעי הזהירות למזעור השלכות סביבתיות.
ל ONC יש שני מתקני ייצור שמן דגים: אחד ממוקם במלגרייב, נובה סקוטיה (Mulgrave, Nova
Scotia) והשני בפיורה, פרו (Piura, Peru).

דלק אורגני
מאז 2003, מתקן הייצור של אושן ניוטרישן קנדה במלגרייב, נובה סקוטיה, קנדה, מספק לעצמו את כל האנרגיה הדרושה לדודי החימום להפעלת המפעל, ע"י בעירת דלק אורגני הנגזר משמן דגים. הדלק האורגני הוא אסטר שומני מרוכז המופק על ידי שימוש באתנול. זהו אסטר מבוסס אתיל (בניגוד לאסטר מבוסס מתיל) ולכן יש לו יתרון סביבתי נוסף, הכולל: אטימות עשן smoke opacity נמוכה משמעותית, טמפרטורת מפלט exhaust נמוכה יותר וטמפרטורת זרימה pour point נמוכה יותר. אושן ניוטרישן קנדה החלה חוקרת את השימוש בדלק אורגני מוקדם מאוד. בשנת 1999, אושן ניוטרישן קנדה הריצה ניסויי דלק אורגני בדוודים שלה במלגרייב ולאחר כמה חודשים הדוודים עברו בדיקה ונמצא כי לא נוצרה כמות חריגה של פחמן. בהמשך שנה זו אושן ניוטרישן קנדה החלה לשרוף אחוז הולך וגדל של דלק אורגני, עד אשר הדוודים שרפו 100% דלק אורגני שנוצר משמן דגים. שיטה זו ממשיכה לשמש ללא ייצור חורג של פחמימן וללא שינויים בציוד.
נכון להיום (דצמבר 2009), הדוודים במלגרייב פועלים אך ורק על דלק אורגני ומספר עובדים של אושן ניוטרישן קנדה משתמשים גם הם בדלק אורגני להסקת בתיהם. בסך הכל, המתקן במלגרייב מספק לעצמו 30% מהאנרגיה הנצרכת. בנוסף, אושן ניוטרישן קנדה מפיצה דלק אורגני למספר חברות הממוקמות במזרח קנדה למטרות של הפקת אנרגיה. בדודי הקיטור של מתקן הייצור בפיורה, פרו גם כן משתמשים בדלק אורגני הנגזר משמן דגים.

טיהור שפכים
בשני מתקני הייצור של אושן ניוטרישן קנדה יש מפעלים לטיהור שפכים. מפעל טיהור השפכים במלגרייב (WWTP -waste water treatment plant) החל לפעול במלואו עם התקנת מערכת הטיפול המקדים בינואר2006.
בדיקות מעבדה מפורטות החלו להלקח מדי יום בסוף אפריל 2006, כאשר המתקנים בבבניין WWTP הושלמו. השפכים נבדקו בדיקות יומיות, בדיקות שבועיות וכמו כן מבוצעת במפעל בדיקה חיצונית שבועית.
במתקן ב Mulgrave יש סדרה של תעלות הטיה ומפרידי שמן / מים לניהול מים עיליים. המים על פני השטח מופרדים באמצעות מפרידי שמן / מים לפני שהם משוחררים ממתחם המפעל.
מתקן פיורה של ONC בפרו משתמש בהתקן המתקדם בעום לטיפול בפסולת שפכים, העוקב ומסדיר אתקינות המים. ההתקן תואם לדרישות רגולטוריות בתחום והוא לאפשר שימוש במים להשקיית שטחים חקלאיים מקומיים.
מיחזור
כל תוצרי הסינון מתהליך ניקוי שמן הדגים, כמו גם תוצרי הסינון של תהליך ניקוי השפכים, מופרדים ונשלחים למתקן קומפוסט מקומי. כל קרטון ומתכת מופרדים ונשלחים למרכזי מיחזור. כל שאר
הפסולת המוצקה נשלחת למתקן ניהול פסולת Guysborough.

להצהרה באנגלית

לסיכום הדיג מחופי דרום אמריקה נעשה בבקרה הדוקה מתוך כוונה לשמר מינים ולשמור על איזון אקולוגי. תוכלו לקרוא עוד על איכות ומקור הדגים שלנו בלינק הזה. בכל שאלה נוספת שיש לכם על ההשלכות האקולוגיות נשמח לענות ככל יכולתנו, פנו אלינו בטופס יצירת הקשר.

Posted on 3 Comments

איכות ומקור הדגים וניקיון מרעלים

אנחנו נשאלים פעמים רבות לגבי איכות שמן הדגים שלנו והחשש מרעלנים וכספית, כאשר מדובר בשמן דגים יש מספר היבטים לאיכות:

מקור הדגים – הסכנות שבצריכה דגים בכלל בעיקר מהים הצפוני ידועות ומוכרות. והן אכן מבוססות שכן מרבית הים הצפוני מזוהם משפכי תעשייה ממערב אירופה וצפון אמריקה. הדגים שבשימוש אושיין נוטרישן קנדה שהוא הספק שלנו נמשים מהים הדרומי ליד חופי פרו, שהנם חופים נקיים מזיהומים ושפכי תעשייה כבדה.

סוג הדגים – הדגים שבשימוש אומגה 3 גליל הינם 95% עד 99% אנשובי כאשר היתר סרדין ומקרל. כל אלה הנם דגים קטנים ולכך יש חשיבות רבה מכיוון שככל שהדג קטן יותר כך הוא נמוך יותר בשרשרת המזון ולכן אוגר פחות רעלנים.

בקרת איכות המוצר בתהליך הייצור – למרות ניקיון הדגים כבר בהגיעם למפעל, שמן הדגים עובר תהליך טיהור וזיקוק שבמהלכו ולאחריו מתבצעות כ- 30 בדיקות איכות הכוללות רמת חומציות ורמת חימצון, הרכב ואנליזה כימית, נוכחות של פתוגנים (חיידקים ופטריות) נוכחות של רעלנים כגון מתכות כבדות דיאוקסינים פוראנים ו PCB.

בדיקה לכל מנה – כדי להיות בטוחים שהמנה שרכשתם נקייה תוכלו לקבל תעודת בדיקה לכל מנה שתרכשו ובה מצוינת תכולת הרעלנים כולל PCB מתכות כבדות ועוד. לחצו כאן לצפיה בתעודה לדוגמה.אם המונחים אינם ברורים לכם הפנו אלינו שאלה בתגובות לפוסט או ביצירת קשר ונוכל לבאר.

בקרת איכות חיצונית – אומגה 3 גליל מחזיקה תעודה ממשרד הבריאות הקנדי על כך שהיצרן מפוקח על ידיו ועובר בדיקת דגימה מכל מנת יצור. את הבדיקה לוקח משרד הבריאות הקנדי בעצמו על ידי נציגיו ולא היצרן. לשמן הדגים של אושין ניטרישין יש אישור פרמקופיה בארה"ב שזה אישור בטיחות של תרופות. למעשה זהו שמן הדגים הראשון בעולם שעמד בסטנדרד כזה.

אחסנה בקירור – החלטנו לייבא אומגה 3 באופן עצמאי למשפחתנו לפני יותר מעשור, לאחר שהבנו כי אחד הפרמטרים המשמעותיים לאיכות שמן דגים ולמניעת התחמצנותו היא אחסנתו בקירור. זו הסיבה העיקרית שבעקבותיה קמה חברת אומגה 3 גליל. גם כיום אין למיטב ידיעתנו אף ספק אחר מלבדנו בארץ השומר את המוצר בקירור.

במהלך חיי המדף טריות המוצר – המוצר של אומגה 3 גליל הוא בעל חיי מדף מוצהרים של 3 שנים מרגע יצור השמן כפי שמודפס על האריזה, אך אומגה 3 גליל מספקת מוצר בן חצי שנה עד שנה לכל היותר בזכות משלוחי יבוא קטנים ותכופים.

נותרו לכם עוד שאלות לגבי איכות המוצר שלנו וניקיונו מרעלנים? כתבו תגובה לפוסט הזה ונענה ברצון.

למידע נוסף על ניקיון מרעלים

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה