מחבר: אור שהם

Posted on by — Leave a comment

כל מה שצריך לדעת על אומגה 3 וויטמין E

כבר שנים שאנו ממליצים לרבים מלקוחותינו על הוספת ויטמין E בנוסף על אומגה 3. מספר עובדות שכדאי לדעת על ויטמין E: למה מומלץ לתסף לאומגה 3 משמן דגים גם ויטמין E? חומצות שומן מסוג אומגה 3 נוטות להתחמצן בקלות במעיים ובדם. חימצון שלהן מונע את השפעתן החיובית במעטפת התאים של הגוף. על מנת למנוע את חימצונן יש צורך בנוכחות של אנטיאוקסידנט (נוגד-חימצון) בדם. צריכה מרובה של ירקות מגוונים ופירות מספקת בדרך כלל מספיק ויטמין E ו C על מנת להגן על האומגה 3 מפני חמצון. זאת לדעת- חומצות שומן מסוג אומגה 3 משמן דגים המתחמצנות בדם אינן מזיקות, הגוף ינצל אותן לצורך יצור אנרגיה. אך מצד שני החימצון שלהן מונע את התועלת המצופה בשבילה נטלנו אותן. לכן חשוב שהעומס המחמצן בדם יהיה נמוך אם ברצוננו לקבל את התועלת המרבית מאומגה 3. באילו מצבים מומלץ על הוספת ויטמין E ?
  • בצריכת מוגברת של אומגה 3. ראה המלצות שימוש>>
  • תזונה דלת ירקות: ילדים ומבוגרים אשר תזונתם אינה מכילה די ירקות או מקורות אחרים לנוגדי חמצון.
  • נשים אחרי גיל המעבר: נשים בגיל זה נוטות לעומס מחמצן גבוה יותר ולכן מומלץ להן לקחת 800 עד 1200 יב"ל כתלות בתזונה הכללית שלהן ובכמות האומגה. ראה המלצות שימוש>>
  • צריכת תרופות: צריכת תרופות בכלל, וביחוד תרופות פסיכיאטריות, מעלה מאד את העומס המחמצן. במקרה כזה מומלץ על הוספת ויטמין E גם ללא קשר לצריכת אומגה 3 ובמידה וצורכים אומגה 3 משמן דגים להגדיל את מינון ה E בהתאם. ראה המלצות שימוש>>
  האם יש סכנה בצריכת ויטמין E? בניגוד לפרסומים אשר הופיעו לפני מספר שנים לגבי תופעות שליליות של הוספת ויטמין E , לטענתנו אין כל סכנה בלקיחת מינונים של מספר אלפי יב"ל ביום. להיפך, אנשים רבים הסובלים ממחלות כרוניות סובלים ממחסור בויטמין E הנחוץ למלחמה של הגוף בדלקות וזיהומים. לכן עדיף להוסיף יותר E מאשר פחות. קרא עוד >> מה זה ויטמין E וכיצד נמדדת יעילותו? ויטמין E, או בשמו הכימי טוקופרול, הינו משפחה של חומרים טבעיים המצויים בצמחים ומונעים חימצון של מולקולות אורגניות על ידי רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים נוצרים בדם כל הזמן כתוצאה מהמטבוליזם הנורמלי וביחוד במצבי דלקת. גורם נוסף ליצירת רדילקים חופשיים הינה קרינת UV חזקה (ולכן כדאי למרוח ויטמין E על העור לאחר חשיפה לשמש חזקה או חס וחלילה כוויות שמש או כוויות חום). ויטמין E נמדד על פי יעילות מניעת החימצון שלו. מכיוון שישנם סוגים רבים של ויטמין E ממקורות צמחיים רבים ומכיוון שלכל ויטמין E ישנה יעילות שונה, נקבע תקן בין לאומי המודד את מינון הויטמין על ידי יחידות בין לאומיות או יב"ל. באנגלית התקן נקרא International Units או בקיצור IU. זאת לדעת- אין שום משמעות למינון הכמותי בנפח (סמ"ק) או משקל (מ"ג) שאדם צורך. רק כמות היחידות הבי"ל (יב"ל) הינו רלוונטי. היחידה הבין לאומית מאפשרת למנן כל ויטמין E מכל מקור על בסיס משותף. בארץ ישנה חובה לסמן את המינון ביב"ל בכל קפסולה או טיפה של ויטמין E. סימון במ"ג או סמ"ק איננו רלוונטי ואף איננו חובה. בקנותכם ויטמין E הקפידו לקרוא על התוויות את המינון לקפסולה או טיפה ביב"ל או IU! באילו מזונות ניתן להשיג ויטמין E? מזונות המכילים אנטי אוקסידנטים מסוג E (טוקופרולים)-
  • ירקות בעלי עלים ירוקים (במיוחד עלי סלק פטרוזיליה וגרגיר נחלים)
  • ירקות מצליבים כגון ברוקולי כרובית
  • שום – בעל תכולה גבוה גם כן
  • שמנים – שמן דקל ושמן קוקוס הם בעלי תכולה גבוהה במיוחד
  • נבטי חיטה ונבטים אחרים
  • פירות יער – אוכמניות, חמוציות ופטל
  • בעיקרון אכילת ק"ג ירקות ביום מספקת את התצרוכת הנדרשת לאדם בריא
בנוסף לכך ויטמין C משפר את יעילות הפעולה של E ולכן צריכה של ירקות ופירות העשירים בו, גם כן עוזרת. איזה סוג של ויטמין E מומלץ לצרוך? ויטמין E מופיע בשתי צורות: מוצק כאבקה או נוזלי בשמן. ויטמין E נחוץ לגוף רק בצורתו הנוזלית שומנית ולכן לא מומלץ לצרוך E באבקה לצורך מניעת חמצון של אומגה 3. E נוזלי יכול להופיע בבקבוק עם טפי או בצורת קפסולות רכות. ניתן לרכוש קפסולות של 100, 200 או 400 IU . מתוך סוגי ה E הנוזלי הקיימים בשוק הסוג הטוב ביותר הוא Natural Mixed Tocopherols, אך גם הסוגים האחרים הינם טובים לצורך מניעת חימצון של אומגה 3 משמן דגים. הסוג הנפוץ ביותר ובדרך כלל הזול ביותר הינו די אלפא טוקופרול אצטט. הוא עשוי להיות מיוצר מנבטים של דגנים שונים. בשמן אין שאריות של גלוטן גם אם הוא עשוי מנבטי דגנים. אנו מזכירים שהמדד הרלוונטי ליעילות הויטמין כאשר באים לבחור מוצר יעיל וזול הינו המינון בי"ל או IU ולא הכמות בקפסולה. המחיר ל IU הינו הבסיס הנכון להשוואת העלות יעילות של מוצרים שונים. תפקידים נוספים של ויטמין E בגוף? העדר נוגדי חימצון בגוף מעלה את רמת העקה המחמצנת בגוף, שמהווה כר נוח להתפתחות מחלות דלקתיות רבות, במיוחד באורח החיים המערבי המזמן לנו סביבה עמוסת זיהומים ורדיקלים חופשיים תוקפניים למערכות הגוף. עד כה נערכו מחקרים רבים שמצא קשר בין ויטמין E לתסמונות הבאות:
  • מחלות לב, כלומר דלקת כרונית של כלי הדם, נגרמות בין השאר מעומס מחמצן גבוה. מחקרים מצאו כי רמת ויטמין E גבוהה בדם או הוספת ויטמין E מפחיתים משמעותית את הסכנה למחלות לב.
  • סוגי סרטן שונים – ביחוד סרטן הערמונית.
  • מצבי דלקת כרוניים
  • מחלות אוטואימוניות
  • Age related Macular Degeneration (ניוון מקולרי של העין)- מחקרים שונים מראים כי עומס מחמצן ומחסור בויטמין E מחמירים את המחלה.
  • חשיפת יתר לשמש – ויטמין E נמצא כיעיל ביותר במניעת נזקי חשיפה לשמש. מריחה של E על העור לאחר החשיפה לשמש מונעת כמעט כליל את כוויות השמש כולל מניעת אודם העור ומניעת תחושת הצריבה. שים לב שויטמין E איננו מסנן קרינה ואין למרוח אותו לפני החשיפה לשמש!
Posted on by — Leave a comment

ויטמין D תלוי במגנזיום

מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. זה עשוי להיות ההסבר לכך שאנשים רבים מתקשים להעלות את רמת ויטמין D בגופם, על אף מאמצים כגון חשיפה לשמש ותיסוף. יעילות תיסוף ויטמין D תלויה ברמת המגנזיום בגוף מחקר משנת 2013 שפורסם במגזין BMC Medicine ויטמין D, מגנזיום ותמותה: תוצאות מחקר על בסיס נתוני תזונה ובריאות לאומית בארה"ב (2001-2006) מגנזיום משחק תפקיד חיוני בסינתזה והמטבוליזם של ויטמין D ומגנזיום. תיסוף של מגנזיום משנה באופן ניכר את התנגודת לטיפול בויטמין D בחולי רככת (חולים ברככת אשר תיסוף ויטמין D נכשל בהגברת רמת ה D בדמם) , שמקורה במחסור ויטמין D כתלות במגנזיום. השערת המחקר היתה שתיסוף מגנזיום לבדו, וביחוד האינטרקציה שלו עם תיסוף תזונתי של ויטמין D, תורמת להורדת רמת התנגודת לויטמין D, ולקשר בין תנגודת לויטמין D והסיכון לתמותה עשוי להשתנות ע"י תיסוף מגנזיום. תוצאות המחקר מצאו שרמת הצריכה של מגנזיום (כתוסף בלבד, דרך המזון בלבד או שניהם) קשורה באופן מובהק להפחתת הסיכון למחסור ואי-ספיקת ויטמין D בהתאם. מסקנת החוקרים היא כי תיסוף של מגנזיום לבד או האינטראקציה שלו עם ויטמין D כתוסף תזונה, תורמים לרמת הויטמין D בגוף. הקשר בין תנגודת לויטמין D ותמותה עשוי להשתנות בהתאם לרמת צריכת המגנזיום. מחקרים קודמים מצאו שרמת ה PTH (הורמון בעל תפקיד חשוב בויסות רמת הסידן בדם. א3ג) בגוף היתה גבוהה כאשר הרמה בדם של ויטמין D היתה מתחת 20 נ"ג/מ"ל. במחקר הנוכחי מצאו שצריכת מגנזיום קשורה לסיכון למחסור או אי-ספיקת ויטמין D רק בין אלה שסבלו מרמה נמוכה או גבוהה מדי של PHT. ממצאים אלה אפשריים משום שלמגנזיום יש תפקיד חשוב בויסות PHT. מטא-מחקר נוסף שבוצע לאחרונה, מצא שכל עליה של 100 מ"ג מגנזיום ביום משמעותה ירידה של 12% בסיכון לסרטן המעי הגס. פירוש שלנו: בשנים האחרונות נתקלנו במקרים רבים בהם חשיפה רבה לשמש, תיסוף ואפילו תיסוף מסיבי של ויטמין D לא מצליחים להעלות את רמת ה D בדם לערכי הנורמה הנדרשים למניעת מחלות שונות. מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. במילים אחרות מחסור בויטמין D אצל אנשים הנחשפים לשמש ברמה "מספקת" או הלוקחים תוסף 3D בתזונה עשוי להיות מוסבר על ידי מחסור במגנזיום! זהו ממצא רב משמעות במיוחד בישראל בה יש לתושבים רבים מחסור כרוני במגנזיום עקב סיבות רבות, ביניהן: עודף גדול מאד של סידן בתזונה בישראל בגלל צריכה רבה של מאכלי חלב
  • הגברה מלאכותית של סידן במזון עקב הדעה המוטעית שמחסור בסידן הוא הגורם לאוסטאופורוזיס (בעוד שהגורם לכך הוא מחסור בויטמין D)
  • מחסור במגנזיום באדמות גירניות בישראל ובמים בישראל
  • התפלת מי ים וערבוב המים המותפלים במי שתיה
המסקנה המתבקשת היא שאנשים הסובלים ממחלות המוסברות במחסור בויטמין D רצוי שיתספו גם מגנזיום. רמת המגנזיום הנדרשת היא בין 100 ל 400 מ"ג מגנזיום אלמנט (יסוד) ביום לאדם מבוגר. יהיה מענין לראות בשנים הקרובות האם אכן שילוב של מגנזיום וויטמין D יהיו יעילים יותר מתיסוף פרטני של כל אחד מהתוספים. תקציר ותרגום ע"י אומה 3 גליל

למאמר המלא

Read Full Text

Abstract

Background: Magnesium plays an essential role in the synthesis and metabolism of vitamin D and magnesium supplementation substantially reversed the resistance to vitamin D treatment in patients with magnesium-dependent vitamin-D-resistant rickets. We hypothesized that dietary magnesium alone, particularly its interaction with vitamin D intake, contributes to serum 25 hydroxyvitamin D (25(OH)D) levels, and the associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by magnesium intake level.

Methods: We tested these novel hypotheses utilizing data from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 2001 to 2006, a population-based cross-sectional study, and the NHANES III cohort, a populationbased cohort study. Serum 25(OH)D was used to define vitamin D status. Mortality outcomes in the NHANES III cohort were determined by using probabilistic linkage with the National Death Index (NDI).

Results: High intake of total, dietary or supplemental magnesium was independently associated with significantly reduced risks of vitamin D deficiency and insufficiency respectively. Intake of magnesium significantly interacted with intake of vitamin D in relation to risk of both vitamin D deficiency and insufficiency. Additionally, the inverse association between total magnesium intake and vitamin D insufficiency primarily appeared among populations at high risk of vitamin D insufficiency. Furthermore, the associations of serum 25(OH)D with mortality, particularly due to cardiovascular disease (CVD) and colorectal cancer, were modified by magnesium intake, and the inverse associations were primarily present among those with magnesium intake above the median.

Conclusions: Our preliminary findings indicate it is possible that magnesium intake alone or its interaction with vitamin D intake may contribute to vitamin D status. The associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by the intake level of magnesium. Future studies, including cohort studies and clinical trials, are necessary to confirm the findings.

Keywords: Magnesium intake, Serum 25-hydroxyvitamin D levels, Vitamin D insufficiency, Vitamin D deficiency, Parathyroid hormone, Mortality, Colorectal cancer, Cardiovascular diseases.

Posted on by — 1 Comment

מגנזיום – לטורט, ADHD ,OCD ואוטיזם

הסבר מאת גיא בן צבי: מחסור במגנזיום הנו תופעה נפוצה ביותר בשני סוגים של מחלות- במחלות לב ובתסמונות נוירופסיכיאטריות. צריכה של תרופות בדרך כלל מחמירה את המחסור. מגנזיום בדרך כלל משפר מאד את המצב בתסמונת טורט, ADHD ,OCD ואוטיזם. הצורה המומלצת ביותר הנה מגנזיום טאורט (מגנזיום הקשור לחומצת אמינו טאורין). אני מאד ממליץ על תוספת מגנזיום טאורט לסובלים במידה חמורה מתסמונת טורט, ADHD, ואוטיזם (על צורותיו השונות). הסבר מפורט על תפיקוד של מגנזיום במערכת העצבים ניתן לקרוא במאמר המלא על מגנזיום. מסיבה זו הוספנו לסל המוצרים של אומגה 3 גליל מגנזיום טאורט שניתן לרכוש דרכנו. יש לציין כי אני ממליץ בדר"כ על תיסוף של מגנזיום טאורט רק במקרים בהם הטיפול בשמן דגים וויטמין E לא נתן מענה מספיק. אני ממליץ קודם כל למצות את הטיפול בשמן דגים, ובמידה שזה לא מספק, לתסף מגנזיום טאורט, וזאת על מנת להמנע מתיסוף שלא לצורך. ניתן להתייעץ איתי ועם הצוות לגבי תיסוף מגנזיום ע"י יצירת קשר. בברכה, גיא
Posted on by — Leave a comment

שומן רווי נגד סרטן- תוצאות מחקר

תוצאות המחקר אינן תואמות את הנחת המחקר שיש קשר ישיר בין צריכת שומן כללית או צריכת שומן מסוגים שונים לבין סיכון לסרטן הלבלב. צריכה גבוהה שומן רווי קורלטיבית לירידה משמעותית בשכיחות סרטן הלבלב. איזו הפתעה… מחקר: צריכת שומן והסיכון לסרטן הלבלב, וכן סרטן הערמונית, הריאות, המעי הגס והשחלות מטרה: להעריך את הסיכון שבצריכת שומן לחלות בסרטן הלבלב. תוצאות: לאחר כשמונה וחצי שנים ומעל 400 נחקרים חולי סרטן, נצפה קשר סטטיסטי הפוך בין צריכת שומן רווי לסיכון לסרטן הלבלב. מסקנות החוקרים: תוצאות המחקר אינן תואמות את הנחת המחקר שיש קשר ישיר בין צריכת שומן כללית או צריכת שומן מסוגים שונים לבין סיכון לסרטן הלבלב, אך הקשר נחלש במקרים שבהם התיעוד היה קצר מועד יותר. שינויים תזונתיים הקשורים למחלות בלתי מאובחנות, יכולים להסביר את הקשר ההפוך בין צריכת שומן רווי להפחתה בסיכון לסרטן הלבלב. הממצאים אינם תומכים בקשר בין צריכת שומן לסיכון לסרטן הלבלב, במקום זאת את הקשר ההפוך שמצאנו ניתן להחליש ע"י הוצאה מהסטטיסטיקה את המקרים שהמעקב אחריהם היה קצר טווח. פרשנות של גיא: החוקרים ההמומים מנסים לחפש תרוצים מדוע צריכת שומן רווי גבוה קורלטיבית לירידה משמעותית מאד בשכיחות סרטן הלבלב. משעשע לראות איך הם מתחמקים מהמסקנה ששומן רווי זה בריא 🙂 ובמילים הכי פשוטות, מסקנות המחקר הזה, בניגוד מוחלט לציפיות, הן ששום סוג של שומן בשום כמות איננו מעלה את הסיכון לסרטן (לבלב במקרה זה אבל רלוונטי גם לסרטנים אחרים). יתרה מכך כנראה ששומן רווי בתזונה מוריד, משמעותית, את הסיכון לסרטן. למי שמתעצל לקרוא את כל המחקר המפורט, להלן המסקנות (הדגשות שלי). בברכה, גיא. תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

a b s t r a c t

Purpose: Epidemiologic and experimental studies suggest that dietary fat intake may affect risk of pancreatic cancer, but published results are inconsistent.

Methods: We examined risk associations for specific types of dietary fat intakes and related food sources among 111,416 participants in the Prostate, Lung, Colorectal and Ovarian Cancer Screening Trial. We used Cox proportional hazards regression to examine associations between fat intake and pancreatic cancer risk.

Results: Over a mean 8.4 years of follow-up, 411 pancreatic cancer cases were identified. We observed an inverse association between saturated fat intake and pancreatic cancer risk (hazard ratio [HR], 0.64 comparing extreme quintiles; 95% confidence interval [CI], 0.46e0.88), but the association became weaker and nonsignificant when individuals with fewer than 4 years of follow-up were excluded to avoid possible reverse causation (HR, 0.88; 95% CI, 0.58e1.33). Total fat intake showed a similar pattern of association, whereas intakes of monounsaturated and polyunsaturated fats and fats from animal or plant sources showed no associations with risk.

Conclusions: These results do not support the hypothesis of increased pancreatic cancer risk with higher fat consumption overall or by specific fat type or source. Dietary changes owing to undetected disease may explain the observed inverse association with saturated fat.

In conclusion, our findings do not support a positive association between dietary fat intake and risk of pancreatic cancer. Instead we observed an inverse association that was attenuated with exclusion of cases with shorter term follow-up. Our results highlight the need to carefully examine possible reverse causation in studies of diet and pancreatic malignancy and the importance of basing conclusions on a body of evidence from studies with longer term follow-up.

Posted on by — 4 Comments

פרוקטוז- טבלאות חישוב והסברים

על פי מחקרים עדכנים מ 5 השנים האחרונות פרוקטוז, סוכר פירות, הוא סוכר מזיק מאד. הנזק הוא קודם כל בצורת תוסף מזון המוסף למשקאות ומזונות ממותקים ומסומן כ HFCS אבל גם בצורת פירות, ביחוד שהפירות המודרניים הונדסו לתכולת סוכר גבוהה יותר על מנת להגביר את צריכתם. בפירות ישנם גם הרבה אנטיאוקסיטדנטים וויטמינים אך התועלת שבהם אובדת כאשר צורכים עודף של פירות. מצורפת טבלה פשוטה עם רשימת הפירות הנפוצים ותכולת הפרוקטוז שלהם. ככלל מומלץ לצרוך לא יותר מ 25 גרם פרוקטוז מכל המקורות ביום כדי למנוע את נזקי סוכר הפירות. למי שנמצא בקבוצת סיכון, כלומר סובל מסוכרתיות יתר, סכרת סוג 2 או השמנת יתר מומלץ לא לעבור 15 גרם פרוקטוז ביום. שימו לב לתכולת הפרוקטוז העצומה של פירות מיובשים וביחוד משמשים, דבלים ותמרים. להדפיס ולשמור על המקרר…. Are fruits good or bad for you? Fructose iStock_000012808949Small
Posted on by — 2 Comments

השפעה של אורז מלא על סכרתיים

מחקר יפני מצא שצריכת אורז מלא עדיפה על אורז לבן מבחינת כל הפרמטרים של הסינדרום המטבלוי- סכרת השמנת יתר ומחלות לב. מסקנת החוקרים היא שצריכת אורז מלא עשויה להיות מועילה, חלקית בשל הפחתת התגובה הגליקמית, ועשוי להגן על תפקוד התאים האנדותלים לאחר הארוחה אצל חולי סכרת. השפעה של דיאטת אורז מלא על השמנת יתר ותפקוד תאי האנדותל אצל סכרתיים. מחקר של מחלקת הרפואה הקרדיו-סוכרתית, אוניברסיטת טוקושימה, ביה"ס למדעי הרפואה, יפן. תוקצר ותורגם ע"י אומגה 3 גליל אורז מלא (אורז חום) ואורז לבן מייצרים תגובה גליקמית שונה וצריכתם עשויה להשפיע על ההתנהלות התזונתית בהשמנת יתר. במחקר הנוכחי, הוערכה השפעתם של אורז מלא ואורז לבן על חלוקת שומן הבטן, פרמטרים מטבולים (תגובות גליקמיות) והתפקוד של תאי האנדותל (גיא: תאי האנדותל הם התאים המצפים את כלי הדם ודרכם מתבצע מעבר של חומרי מזון מהדם לתאי הגוף, תפקוד תקין שלהם חיוני למניעת סכרת), בהשוואה בין אנשים סכרתיים ושאינם סכרתיים. במחקר הראשון נבדקו פרמטרים אלה לאחר אכילה ועיכול של אורז לבן לעומת אורז מלא, אצל מתנדבים גברים עם ובלי סכרת. בשתי הקבוצות העליה בגלוקוז ואינסולין היתה נמוכה יותר אחרי אכילת אורז מלא מאשר אורז לבן. במחקר השני נבדקו שתי קבוצות רנדומליות של גברים סכרתיים שנבדלו בצריכת האורז שלהם. הפרמטרים תלויי משקל פחתו לאחר שמונה שבועות של אכיל אורז מלא, אך חזרו לנקודת ההתחלה לאחר תקופה של אכילת אורז לבן. תנגודת אינסולין וכולסטרול כללי ו-LDL פחתו לאחר תקופה של אכילת אורז מלא. מסקנת החוקרים היא שצריכת אורז מלא עשויה להיות מועילה, חלקית בשל הפחתת התגובה הגליקמית, ועשוי להגן על תפקוד התאים האנדותלים לאחר הארוחה אצל חולי סכרת. מסקנות שלנו- צריכת אורז מלא עדיפה על פני אורז לבן מבחינת כל הפרמטרים של הסינדרום המטבלוי- סכרת השמנת יתר ומחלות לב. החשש מאורז מלא בגלל הצטברות לכאורה של מתכות ורעלנים בקליפה איננו חמור יותר מהחשש מסכרת שהוא חשש משמעותי ביותר למי שצורך הרבה סוכר ועמילן.רמת המתכות והרעלנים בקליפה של כל צמח תלויה ברמת הזיהום באדמה ובמים בהם גדל הצמח ואינם תכונה אינהרנטית של אותו צמח. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל.

Read Full Text

Effects of the brown rice diet on visceral obesity and endothelial function: the BRAVO study. Shimabukuro M, Higa M, Kinjo R, Yamakawa K, Tanaka H, Kozuka C, Yabiku K, Taira SI, Sata M, Masuzaki H.

Source

Department of Cardio-Diabetes Medicine, The University of Tokushima Graduate School of Health Biosciences, 3-18-15 Kuramoto, Tokushima 770-8503, Japan.

Abstract

Brown rice (BR) and white rice (WR) produce different glycaemic responses and their consumption may affect the dietary management of obesity. In the present study, the effects of BR and WR on abdominal fat distribution, metabolic parameters and endothelial function were evaluated in subjects with the metabolic syndrome in a randomised cross-over fashion. In study 1, acute postprandial metabolic parameters and flow- and nitroglycerine-mediated dilation (FMD and NMD) of the brachial artery were determined in male volunteers with or without the metabolic syndrome after ingestion of either BR or WR. The increases in glucose and insulin AUC were lower after ingestion of BR than after ingestion of WR (P= 0·041 and P= 0·045, respectively). FMD values were decreased 60 min after ingestion of WR (P= 0·037 v. baseline), but the decrease was protected after ingestion of BR. In study 2, a separate cohort of male volunteers (n 27) with the metabolic syndrome was randomised into two groups with different BR and WR consumption patterns. The values of weight-based parameters were decreased after consumption of BR for 8 weeks, but returned to baseline values after a WR consumption period. Insulin resistance and total cholesterol and LDL-cholesterol levels were reduced after consumption of BR. In conclusion, consumption of BR may be beneficial, partly owing to the lowering of glycaemic response, and may protect postprandial endothelial function in subjects with the metabolic syndrome. Long-term beneficial effects of BR on metabolic parameters and endothelial function were also observed.

Posted on by — Leave a comment

כללי החיים ללא תרופות

35 הכללים של גיא לחיים בריאים ללא מחלות וללא תרופות מומלץ לתלייה על המקרר הנחיות: סדר הכללים חשוב ביותר. החשוב ביותר בהתחלה והפחות חשוב בסוף! כל סעיף בסדר העולה פחות חשוב מקודמו. הכלל החשוב ביותר אם כן הוא לאכול הרבה ירקות! דוגמה: חשוב מאד לא לעשן (מס 14)! אבל הרבה יותר חשוב לאכול ירקות ובשר אדום מאשר לא לעשן.  החשיבות והתועלת של כל סעיף היא מצטברת ותלויה במילוי הסעיף שלפניו. מי שלא יקיים את שלושת הלאוים הראשונים, מספרים 4,5,6 התועלת של מילוי כל הסעיפים הבאים בתור תהיה מופחתת ביותר לעומת מי שימלא אחרי כל הכללים על פי סדר החשיבות שלהם. כל הנאמר באתר ובדף זה ובהמלצות השימוש, ניתן על ידינו על  פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. כללי עשה / כללי אל תעשה 1 אכול הרבה מאד ירקות 2 הקפד על כל הכללים הבאים אך אל תהיה פנאטי לגביהם 3 אכול בשר אדום שמן כולל איברים פנימיים 4 אל תאכל סוכר פשוט מכל הסוגים (סוכר קנה, סוכר חום, דבש, סירופים, סירופ אגבה, ריבה, קרמל…..) 5 אל תאכל עמילן- דגנים, תירס תפו"א 6 אל תאכל מזון מעובד וביחוד לא חטיפים ודגני בוקר כמו קורנפלקס 7 אכול אומגה 3 ממקור שמן דגים 8 אכול פירות סיביים 9 אל תאכל פירות מימיים עתירי סוכר 10 אל תשתה משקאות ממותקים ומיצים ממותקים 11 אל תצרוך שמנים צמחיים המכילים אומגה 6 וטרנס 12 החשף לשמש באופן שגרתי מבלי להישרף 13 אל תשים קרם הגנה מהשמש 14 אל תעשן טבק וסמים אחרים 15 אל תצרוך תרופות "מונעות" נגד מחלות כרוניות 16 אכול שמן זית בכמות גדולה 17 אכול שקדים אגוזים וזרעים 18 אכול ביצים בלי הגבלה 19 אכול מוצרי חלב אורגני לא מפוסטרים 20 אכול מוצרי חלב שמנים- שמנת, חמאה, גבינות שמנות 21 אל תיקח חיסונים 22 אל תצרוך אלכוהול 23 במידה ואינך מקיים את 1 (הרבה ירקות) – צרוך ויטמין E במינון 200-1200 יחידות ביום 24 אכול שומן רווי מהחי ומהצומח 25 אל תצרוך ממתיקים מלאכותיים 26 אל תטגן טיגון עמוק בכלל 27 בשל וטגן בשמנים רוויים או שמן זית בלבד 28 אל תבשל ואל תטגן בשמנים צמחיים בלתי רוויים 29 שתה מיצים טבעיים סחוטים עם הסיבים וללא תוספת ממתיקים 30 אכול קטניות עדשים, חומוס, פול, שעועית, קינואה, סויה מותפחת (טופו) 31 אל תאכל סויה ומוצרי סויה מעובדים חוץ מסויה מותפחת (טופו) 32 אל תיקח מולטי ויטמינים 33 אל תנשום אדי בנזין וממיסים אורגניים 34 אל תעשה סתימות אמלגם 35 עשה סתימות קרמיות (לבנות)
Posted on by — 1 Comment

ארוחה לפי תזונת אומגה

ארוחה(1) ארוחת שבת על פי תזונת אומגה. והפעם שידרגנו מעט את השעועית הירוקה: המתכון הבסיסי הוא שעועית ירוקה ברוטב סויה מוקפצת בשמן זית. כולם, כולל הילדים, זוללים את זה בתאווה. (אולי רוטב סויה זה לא "גליק" תזונתי, אבל זה לפחות עושה את השעועית לאהובה על כולם וגם לא צריך כמות גדולה). בכל אופן, לכבוד שבת עשינו שדרוג קל ולפני הקפצת השעועית, טיגנו מעט בצל ושום. המנה זכתה לתשבוחות. והכי הכי חשוב- זה קלי קלות להכין!
Posted on by — Leave a comment

ארוחת פשטידות

ארוחת פשטידות זוכרים את ספרון הילדים החמוד "אהרון והעיפרון הסגול"? ובכן, יש בו את אחת הארוחות הספרותיות המגרות ביותר: כשאהרון הקטן מתחיל להיות רעב וחייב איזו ארוחת לילה טובה, הוא מצייר לו ארוחה של תשע פשטידות. אז החלטנו להגשים את החלום. אמנם תשע זה מוגזם עבור עצלנים שכמונו, אבל בכל זאת ארוחת פשטידות. וכן, אפילו הצלחנו לעשות אותן בלי קמח. החוכמה היא לעלות על מתכון בסיסי ואז לרוץ איתו עבור מילויים שונים: תרד/קישואים וגזר/כרובית/בצל ופרטיות וכו' וכו'. מתכון בסיסי יכול להיות בשתי צורות: א. חלבי: 2-3 ביצים, שמנת מתוקה/חמוצה, גבינות שמנמנות עד שמנות מאוד, מל"פ ויאללה לתנור ב 180 מעלות. ב. פרווה: את השמנת אפשר להחליף בקמח שקדים וקצת אבקת אפיה כדי לתת נפח. את זה למדנו אצל ורד. ושוב, הכי חשוב שקל להכין את זה ממוצרים בסיסיים שקונים במכולת (אולי בשביל קמח שקדים צריך קצת להשקיע). החוכמה פה היא שתמיד אפשר לעשות ירק מילוי או תיבול אחר ואף אחד לא ידע שזו אותה פשטידה 😉
Posted on by — Leave a comment

שיפודי בשר לא חרוך

מנגל השף שלנו ובת זוגו, השפית שלנו, רעי בן צבי ושני ארז, תמיד מפנקים ולא מתעצלים להדליק מנגל אחה"צ. לשפד קצת בשר טחון, כמה ירקות, ולנפנף בכיף. הם גם דואגים להוריד מהאש לפני שיהפוך לבשר חרוך-שרוף. שריפת הבשר כזכור גורמת לריאקציית מילארד, שמייצרת חומרים רעילים.
Posted on by — Leave a comment

ארוחה אותנטית בגליל

authentic_breakfast ארוחת בוקר גלילית אותנטית. גבינות עיזים זה כל כך טעים שהחבר'ה לא התאפקו… עד שחזרתי עם המלצמה כבר התנפלו. אם מישהו מעוניין במתכון כזה או אחר מהארוחה הנהדרת הזו, מזומן לבקש. דרך אגב, כן, זה לחם שם בתמונה. מקמח שיפון מלא של האופה המקומית של שכניה. כבר ציינו שאנחנו לא פנאטים, אפילו בענייני דגנים 🙂 ארוחה אותנטית בגליל
Posted on by — Leave a comment

הסיפור שלנו- איך ניצחנו את הטורט

גיא בן צבי מספר על ההתמודדות וההחלמה ממחלת הטורט המלווה בהיפראקטיביות, התקפי זעם וטיקים ומאלרגיות קשות. סיפור המעבר מתרופות שמדכאות את איכות החיים לבריאות וחיים ללא תרופות באמצעות תזונת אומגה ושמן דגים. גיא מסביר איך עובדת אומגה 3 במוח ומה עושים כדי להתגבר על תסמונות נוירולוגיות ופסיכיאטריות: 70% שמן דגים 30% שיפורים בתזונה.
Posted on by — 8 Comments

מגנזיום ותסמונות נוירופסיכיאטריות ומערכת העצבים- מאמר מקורי

על מגנזיום ותפקידו בתסמונות נוירופסיכיאטריות ומערכת העצבים מצגת מקורית נא ללחוץ: – מגנזיום מאמר מקורי מאת גיא בן צבי הבהרה וגילוי נאות הכותב למרות נסיונו הרב והלימוד המעמיק בתחום איננו רופא ואיננו רשאי לתת הנחיות בריאותיות לאנשים המצוים בטיפול או השגחת רופא. הכתוב במאמר שלהלן מבטא את מיטב הבנתו ודעתו בלבד. כל קורא הרוצה לישם את ההמלצות או הדעות המופיעות להלן עושה זאת על אחריותו. אנשים הלוקחים תרופות או מצויים בטיפול רפואי צריכים להתיעץ עם הרופא המטפל לפני ביצוע שינוי כלשהו באורח חייהם או תזונתם. הקדמה מגנזיום הינו יסוד מתכתי המופיע בטבע בצורות שונות. המגנזיום כיסוד לא משמש בתפקיד ביולוגי. המגנזיום משמש בפונקציות ביולוגיות כאשר הוא קשור לקבוצות אורגניות, כחומצות אמינו או חומצות שומן. במאמר זה אסקור את המגנזיום ביחוד בהיבט של תפקידו בתסמונת טוראט ותסמונות נוירופסיכיאטריות קרובות, כגון ADHD ו- PDD . מה תפקידו של המגנזיום? למגנזיום תפקיד חשוב ביותר במערכת העצבים, הן במוח והן במערכת העצבים ההיקפית. במיוחד ידועה השפעת המחסור במגנזיום על בעיות במערכת העצבים של הלב ובמוח בתסמונות נוירופסיכיאטריות רבות. בנוסף על חשיבותו למערכת העצבים, למגנזיום תפקיד במנגנון יצור האנרגיה ומעגל קרבס (Krebs Cycle) . מגנזיום נמצא בגוף באיזון עדין עם מינרלים נוספים, וביחוד סידן. עודף סידן חוסם קליטת מגנזיום ועלול לגרום למחסור במגנזיום. שימוש בתרופות רבות גורם גם הוא לחוסר בקליטת מגנזיום ולמחסור בו. לכן, כיום מחסור במגנזיום הינה תופעה נפוצה, ביחוד בקרב אנשים חולים הלוקחים תרופות או תוספי מזון המכילים סידן. כיצד מופיע המגנזיום בטבע ובאיזו צורה הוא זמין לגוף? המגנזיום מופיע בטבע במספר צורות: 1. בצורת יסוד מתכתי. ככזה הוא משמש בעצמו כמתכת מבנית חזקה וקלה, המשמשת ליצור חלקים קלים וחזקים, החל ממטוסים דרך כלי רכב ועד רקטות טניס וסטנטים (stent) ללב. כיסוד מתכתי בפני עצמו, המגנזיום אינו זמין לגוף. במלים אחרות, לא יועיל לכרסם גלגלי מגנזיום. 2. בצורת מלח. המגנזיום יכול להופיע קשור ליסודות אחרים, כמו כלור או גופרית. בצורת מלח המגנזיום בדרך כלל איננו זמין אם כי יש טענות כי מגנזיום סולפט בתור מלח אמבט, (או מלח אפסום Epsom salt) מועיל במקרים של בעיות נוירולוגיות. אני לא מכיר תימוכין מדעיים לכך אך יש הורים המטפלים בילדים, ביחוד אוטיסטים, המדווחים על תועלת. יש להמנע משתייה של מגנזיום סולפט מפני שזהו חומר משלשל חזק. מגנזיום כלוריד משמש לעיתים כתוסף מזון להגברת המגנזיום אך יעילותו בצורה זו נמוכה יחסית בעיקר משום שהתפרקות המגנזיום ליונים בסביבה המימית של המעיים לא מאפשרת לו לעבור לתוך מחזור הדם. 3. בצורת תחמוצת. מגנזיום אוקסיד הינו האבקה הלבנה המשמשת מִתְעַמְלים להגברת חיכוך בין העור למכשירי ההתעמלות. מגנזיום אוקסיד אינו זמין לגוף, כך שאין טעם להוסיף אותו ליוגורט. לעיתים משמש המגנזיום אוקסיד כתוסף לבן, או מלאן (חומר מילוי) בתרופות וכדורים שונים. 4. בצורת חומצת שומן. המגנזיום יכול להופיע קשור לחומצות שומן שונות. המוכר ביותר הינו המגנזיום סטראט (חומצת שומן סטארית) ומגנזיום ציטראט (חומצת שומן ציטרית). בצורה זו המגנזיום זמין לגוף כי חומצת השומן מונעת ממנו מלהתפרק במעיים ליונים ועוזרת לו לעבור לתוך הדם. 5. בצורת חומצת אמינו. מוכרים בקבוצה זו המגנזיום גליקונט glyconate ומגנזיום טאורט taurate. מגנזיום טאורט היא הצורה הזמינה והיעילה ביותר לגוף מכיוון שטאורין היא חומצת אמינו חיונית למערכת העצבים וכאשר המגנזיום קשור לטאורין הוא מגיע בעזרתה ישירות למערכת העצבים בה הוא דרוש. לסיכום: הצורה הזמינה ביותר לגוף של מגנזיום היא חומצת אמינו. מבין חומצות האמינו הצורה הטובה ביותר היא טאורין. לכן הצורה הטובה ביותר של מגנזיום היא מגנזיום טאורט magnesium taurate. במידה ולא ניתן להשיג מגנזיום טאורט הצורה הבאה בתור היא מגנזיום גליקונט magnesium glyconate אילו גורמים משפיעים על רמת המגנזיום בגוף? ראשית, יש להבדיל בין שתי רמות מגנזיום: 1. מגנזיום בסרום הדם 2. מגנזיום תוך תאי לצערנו, בארץ בודקים רק מגנזיום בדם בעוד שהמגנזיום התוך תאי לא נבדק בארץ (למיטב ידיעתנו) ויש לשלוח בדיקות למעבדות מיוחדות בחו"ל. מספר מחלקות קרדיולוגיות בבתי חולים בארץ שולחים בדיקות לחו"ל. הבדיקה לא יקרה במיוחד (כ-75$). המגנזיום התוך תאי נחשב לבעל משמעות למוליכות העצבית וזו הבדיקה המוזמנת על ידי קרדיולוגים. כלומר, לא מספיק לאכול מגנזיום ושהוא יעבור דרך קרום המעיים לדם – המגנזיום חייב להיקלט בתוך התאים עצמם, כולל תאי העצב. המגנזיום בגוף נמצא באיזון מתמיד עם הסידן (קלציום). גם לסידן תפקיד חשוב בפעילות העצבית. עודף סידן מקשה על ספיגת מגנזיום ולכן מי שמתסף סידן (דבר מיותר לחלוטין למי שאוכל תזונה סבירה הכוללת הרבה ירקות) חייב לתסף מגנזיום. מידע רב על תפקיד המגנזיום במערכת העצבים ניתן למצוא במאמר של בוני גרימלדי (היפותזה מדעית). נטילת תרופות רבות וביחוד תרופות של מערכת העצבים גורמת לדלדול ברמת המגנזיום. הסיבה איננה לגמרי ברורה, אך היא הוכחה במחקרים רבים. יתכן שהסיבה היא, שהמצאות של תרופות במחזור הדם גורמת לפעילות יתר של הכבד המתאמץ לסלק את הכימיקלים (התרופות) מהדם, ובהזדמנות זו גם מונע ספיגה של המגנזיום בתאים. בכל מקרה תופעה ידועה היא שלקיחת כרונית ארוכת טווח (שנים) של תרופות מביאה לדלדול של רמת המגנזיום בתאים וזאת בנוסף לדלדול של רמתם של ויטמינים נוספים כגון קומפלקס B, B12 ועוד. מה הוא הפרוטוקול היעיל ביותר לנטילת מגנזיום? 1. צורת המגנזיום- מגנזיום טאורט MagnesiumTaurate. במידה ואין נגישות למגנזיום טאורט אז מגנזיום גליקונט Magnesium Glyconate הוא הבא בתור. היעילות הגבוהה של מגנזיום טאורט היא בזכות היכולת של הטאורין לעבור ביעילות את מחסום הדם במוח ועל ידי כך להביא את המגנזיום לתאי העצב במוח. צורות אחרות של מגנזיום עוברות את מחסום הדם במוח ביעילות פחותה לעומת מגנזיום טאורט. 2. המקור הטבעי הטוב ביותר למגנזיום הוא מירקות בעלי עלים ירוקים עבים. הירקות סופגים את המגנזיום מהקרקע. גם בשר בעלי חיים אשר ניזונו מירק מכיל מגנזיום בצורה זמינה מאד. הבעיה התזונתית מתחילה במזון מעובד וביחוד מזון מעובד מדגנים אשר אינם מכילים מגנזיום. גם מזון מועשר סידן כמו מוצרי חלב תעשיתיים גורמים למחסור כרוני במגנזיום. כאמור למי שיש מחסור במגנזיום למרות תזונה המכילה ירקות ובשר התיסוף הטוב ביותר הוא מגנזיום טאורט. 3. תוספים נוספים: אצל מי שקיים אצלו מחסור במגנזיום בגלל לקיחת תרופות או בגלל תזונה לא נכונה או כל סיבה אחרת, קיים בדרך כלל מחסור גם במינרלים נוספים, כגון אבץ ובוויטמינים ביחוד מקומפלקס B (חומצה פולית, B6 , 12B). לכן מומלץ לתגבר את המגנזיום ביחד עם מולטי ויטמין כשלהוא. 4. מגנזיום טאורט ניתן לרכוש אצלנו באומגה 3 גליל, בהרכב של 73 מ"ג מגנזיום נקי בכל כמוסה, הקשור לחומצת האמינו טאורין. מוצר זה הוספנו לסל המוצרים שלנו כחלק מן התמיכה במתמודדים עם תסמונות נוירופסיכיאטריות. 5. ישנו מוצר מיוחד בעל הרכב אופטימלי אשר פותח לטיפול בסינדרום טורט בשם TS+Control של חברה בשם Bontech אשר הוקמה על ידי בוני גרימלדי. עיון בדף המוצר מראה שלדעתה של בוני יש לתסף את המגנזיום עם קוקטייל שלם של מינרלים וויטמינים אשר קשה מאד לאדם הפשוט להרכיב בעצמו. לכן התוסף שלה הוא הצורה הנוחה ביותר להשלים את המחסור הכרוני במגנזיום והויטמינים והמינרלים הנוספים אשר בדרך כלל חסרים. 5. שילוב עם אומגה 3. גם נסיוננו וגם נסיונה של בוני מראה, ששילוב של אומגה 3 בצורת שמן דגים (ולא בצורת שמן פשתן או שמן המפ hemp oil) הוא שילוב סינרגטי מעולה לטיפול בסינדרום טוראט. 6. הפסקה הדרגתית של תרופות. כאמור תרופות רבות גורמות למחסור כרוני במגנזיום. לקיחת מגנזיום ואומגה 3 ביחד מאפשרת במקרים רבים לרדת במינון התרופות ובמקרים מסוימים אפילו להיגמל מהתרופות ובכך לעצור את המחסור הכרוני הנובע מאי ספיגת המגנזיום. 7. הפסקת צריכה של מוצרים מוגברי סידן. הגברת סידן אינה תורמת כלום למניעת בריחת סידן. בריחת סידן נובעת בראש ובראשונה ממחסור בויטמין D הנובע ממחסור בקרינת שמש מסוג UVB. המחסור ב UVB נובע משימוש בקרם הגנה נגד שמש… המקור הנכון לסידן הנו גם ירקות, פירות ומים (כן, מים מינרלים רגילים). כאמור, עודף סידן גורם למחסור במגנזיום…. 8. שינוי כללי בתזונה על פי כללי תזונת אומגה. הנחיות ברורות ניתן למצוא במאמר "תזונת אומגה" או במצגת "לחיות ללא תרופות" למה ניתן לצפות מתיסוף מגנזיום? תיסוף מגנזיום במינון גבוה לאנשים בעלי מחסור גבוה עלול לגרום להחמרה בסימפטומים למשך מספר ימים או שבועות. הסיבה לכך מורכבת וקשורה במצב שבו הגוף מנסה לפצות על מחסור במגנזיום וכאשר מספקים לו מגנזיום זמין הוא ניכנס למצב של פעילות יתר, ביחוד של מערכת העצבים. התופעה הזו רלוונטית ביחוד לסובלים מתסמונת טורט , ADHD, אוטיזם \ PDD אולי גם לסובלים מ OCD. בדרך כלל צריך סבלנות ואורך רוח כי בהמשך באה הטבה ושיפור לעומת מצב האפס. נסיוננו מראה שתיסוף מוקדם של אומגה 3 מונע את תופעות הלוואי האלו, לפחות במקרים הבודדים אשר עקבנו אחריהם באופן אישי. השיפור הנצפה, בין אם לאחר תקופת נסיגה ושיפור מאוחר יותר או שיפור מיידי ללא נסיגה, כולל את כל תחום הסימפטומים של סינדרום טוראט: רגיעה, החלשת טיקים, מיתון התקפי הזעם, מיתון ההיפר אקטיביות, וכל זאת (להבדיל מתרופות חוסמות דופאמין כמו הלידול וריספרדל) ללא פגיעה בקשב ובריכוז. במקרים של אוטיזם מדווח על שיפור בקשב, קשר עין ויכולת קוגניטיבית. במקרים של ADHD מדובר בשיפור יכולת הקשב והריכוז ללא הגברת הפעלתנות וללא הטיקים (להבדיל מתרופות מגבירות דופאמין כגון ריטלין methylphenidate על סוגיו, וסטימולנטים אחרים כגון אדרל). מהו המינון הדרוש? על פי בוני גרימלדי המינון הדרוש הוא כ-300 מ"ג מגנזיום טאורט (כמות המגנזיום עצמו נמוכה יותר) על כל 20 ק"ג משקל גוף. (לדוגמא: אדם השוקל 60 ק"ג- יצטרך מינון של 900 מ"ג). מינון זה ניתן להגביר עד פי 2 למי שזקוק לכך. הנסיון שלנו מראה שגם מינון נמוך יותר, 200 או 100 מ"ג על כל 20 ק"ג משקל גוף הוא בעל השפעה, ביחוד אם נוטלים אותו בשילוב עם אומגה 3. כנראה שהמינון האפקטיבי משתנה בצורה דרסטית מאדם לאדם על פי חומרת המחסור שהוא צבר על פני השנים והתזונה שלו ועל פי סוגי התרופות שהוא נוטל או לא נוטל. במידה והמקור לתיסוף המגנזיום איננו מגנזיום טאורט, אלא מקור אחר, הרי שיש צורך במינון גבוה יותר. לצערי אין לי מידע השוואתי לגבי המינון הנדרש במגנזיום גליקונט או מגנזיום סטארט שהן צורות נפוצות בתוספי המזון. תופעות לוואי יש לשים לב לאפשרות של התגברות הסימפטומים בימים הראשונים. במקרה כזה- לרדת במינון ולתת מינון נסבל למשך זמן ארוך יותר ואז לעלות בהדרגה. שווה להתאמץ ולתת לזה סיכוי כי בסוף באה הטבה, רק צריך מספיק זמן להרגיל את הגוף למצב של "לא מחסור" במגנזיום. מינון גבוה של מגנזיום עם קשיי עיכול עלול לגרום לשלשול במידה והמגנזיום מתפרק ליונים במעיים. יונים של מגנזיום נקשרים למים ולא מאפשרים להם להיספג במעיים ודבר זה גורם לשלשול. הסיכון לכך במגנזיום טאורט או גליקונט הוא נמוך מאד, אך במגנזיום כלוריד, המצוי בתוספים מסוימים, יש לכך סיכוי לא קטן ובוודאי שאין לבלוע מגנזיום סולפאט (מלח אפסום, מלח אמבט) מפני שהוא יגרום לשלשול מיידי. לשאלות נוספות אנא צרו קשר >> בברכה ולבריאות, גיא
Posted on by — 3 Comments

איך להשיג ויטמין D ולשמור על רמה תקינה?

איך אשיג ויטמין D במידה וחסר לי או אם רצוני לשמור עליו ברמה תקינה? הדרך הטובה והמומלצת ביותר היא על ידי חשיפה לשמש ללא קרם הגנה. אינדקס ה UV של השמש הולך ועולה באביב ולקראת שיאו ב-21 ביוני. אינדקס ה UV בישראל הינו גבוה מאד ומגיע לערך 12 בצהריים באמצע יוני. רמת יצירת הויטמיןD בעור בהשפעת השמש תלויה בצורה חזקה בצבע העור. לבעלי עור בהיר מספיקה חשיפה של כ 15 דקות בשיא הצהריים על מנת ליצר 20,000 יב"ל של ויטמין D. עם זאת אדם כהה עור יצטרך זמן כפול או אף משולש על מנת להשיג את אותו אפקט. מסיבה זו אנשים כהי עור סובלים יותר ממחסור בויטמין D ככל שהם מתרחקים מקו המשווה או נכנסים יותר לתוך המשרד. ויטמין השמש 3 כמה זמן, מתי ואיך לצאת לשמש? משך החשיפה ושעת החשיפה תלוי במצב העור של כל אחד. צריך לצאת ולנסות ולשים לב שלא נשרפים אלא משתזפים. יש לחשוף שטח עור נרחב כמה שיותר, ידיים וראש בלבד זה לא מספיק. כיצד אדע כמה זמן להחשף מבלי לגרום נזק? המדד הטוב ביותר הינו חשיפה עד לפני השלב שהעור נהיה בו אדום, ובוודאי לפני שמופיעה צריבה של כווית שמש. הנזק לעור מקרינה מופיע אך ורק לאחר הגעה לשלב של כוויה והסימן המקדים הינו אדמימות העור. רצוי להתחיל את החפישה לשמש כבר באביב כאשר אינדקס ה UV מגיע ל 5 או 6 מקסימום, ולתת לעור להשתזף, כך שבאמצע הקיץ נוכל להחשף בצהריים למשך חצי שעה עד שעה ללא שריפה. לשרותכם- התחנה המטאורולוגית בביתנו שבשכניה מראה את רמת קרינת ה-UV בכל רגע נתון (ניתן להשתמש בשירות זה עבור כל מקום, רמת הקרינה די דומה בכל הארץ) מה קרה אם נשרפתי? הגעתי הביתה אחרי בילוי בים ופתאום גיליתי שהעור שלי אדום או יותר גרוע שורף- יש למרוח מיד על העור ויטמין E על כל המקומות השרופים. ויטמין E הינו אנטי אוקסידנט פעיל הנספג בעור בצורה סיסטמית ומנטרל את הרדילקים החופשיים אשר נוצרו בעור. בכך האדמומיות והצריבה יחלפו תוך שעות ספורות ונגן על העור. לאחר מספר נסיונות כאלו, כל אחד יכול לדעת כבר בזמן החשיפה לשמש מה סף ההישרפות שלו על פי מראה העור. בכלל, מומלץ למרוח ויטמין E על העור לאחר חשיפה לשמש גם אם לא נשרפתם. טיפ! אם הגזמתם קצת בחשיפה והעור נשרף (כלומר הפך אדום במקום שחום) מרחו ויטמין E על האזור השרוף ותוך כשעה-שעתיים ראו זה פלא… מה לא לעשות? אין למרוח ויטמין E על העור לפני חשיפה לשמש! ויטמין E בעצמו מתפרק על ידי קרינת השמש ועלול בעצמו להפוך לתוצרי פירוק רדיקליים ובכל מקרה הוא לא יהיה יעיל. כמו כן אין למרוח על העור תכשירים אחרים המכילים ויטמין E. ויטמין E הינו נוגד חימצון ולא נוגד קרינה! אין לי אפשרות לצאת לשמש בגלל עבודתי או שהחשיפה לשמש לא העלתה לי את רמות הויטמין D. מה עלי לעשות? אפשרות ראשונה היא לצרוך ויטמין D במזון כאשר המקור חייב להיות ממקור חי. רוב הויטמין D בבעלי חיים שחיו בשמש (למשל עגל במרעה) מצוי בשומן שלהם. מקור נוסף הוא כבד של בעלי חיים וביחוד בעלי חיים ימיים (קצת קשה להשיג בארץ). אפשרות שניה היא תוסף ויטמין D3. התוסף צריך להיות שומני. כמה ויטמין D3 מומלץ לי לקחת? כיום אנו ממליצים לא לתסף ויטמין D אלא במקרים של מחסור אקוטי של 10 ננוגרם. מחקרים רבים שבדקו תיסוף ויטמין D לצורך טיפול במחלות כשלו בהשגת שיפור קליני אצל החולים. במחקרים של מחסור אקוטי ישנה סכנה אמיתי של רככת ואי בניית עצם העלול הלהוביל לאוסטאופורוזיס ואז מומלץ לתסף עד 10,000 יב"ל ביום למשך מספר חודשים עד שהרמה עולה מעל 20 ננוגרם. האם יש סיכון בצירכה של יותר מדי ויטמין D3? כנראה שכן, יש סיכון בתיסוף גדול של ויטמין D. מחקרים רבים הראו תועלת בצורת U Curve כלומר שיש רמה נמוכה מסוימת של D בגוף שבה תיסוף מועיל אך מעל הרמה הזו התיסוף מזיק. יש לזכור כי ויטמין D איננו באמת ויטמין. זהו הורמון סטרואידי המיוצר בגוף מכולסטרול כמו כל יתר ההורמונים הסטרואידיים ותיסוף שלו מהווה התערבות במערכות הבקרה ההורמונליות של הגוף. לשימושכם– מחשבון באתר ויטמיינד אשר יחשב עבורכם כמה יב"ל ביום מומלץ לכם באופן אישי.
Posted on by — Leave a comment

האמת על קרם הגנה

סרטון מתורגם המסביר את חשיבות ויטמין D ומה רע בקרם הגנה מהשמש רגע לפני הצפיה- הערה: אנו מכירים את רוב הדוברים בסרטון ומסכימים עם דבריהם, מלבד עם ההערה השגויה, שהוכח כי איננה נכונה, על הסתיידות העורקים כתוצאה מצריכת תוספי תזונה של ויטמין D3 (דקה 5:15). מעולם לא קרה שנטילת תוסף תזונה של ויטמין D3 שומני גרמה לתופעה כזו. התופעה ארעה במקרים נדירים ביותר של מתן כמות של פי מאה מהמומלץ ובזריקות שבהן המינון המיידי גדול ביותר.
Posted on by — 2 Comments

השפעות יחסי EPA:DHA על דיכאון

מטא מחקר של סבלט המעיד כי אין שום תועלת מעשית בצריכת DHA לדיכאון, ויתר על כן DHA עלול לחסום את ההשפעה המיטיבה של EPA כאשר הם נלקחים במינון של בערך 1:1. זהו המחקר החד משמעי ביותר עד היום, אשר חקר את כל המחקרים על דיכאון ואומגה 3. בתוך קובץ המחקר תמצאו הדגשות של המסקנות הבוטות של סבלט (שמתאימות למסקנות של גיא) שלא רק ש DHA נקי לא עוזר, אלא במקרים של דיכאון הוא אפילו מחמיר את מצבו של הפציינט. מטא מחקר: השפעות של EPA בניסויים קליניים בדיכאון אליזבת סבלט ושות` למאמר המלא לחץ כאן תקציר: מטרה: מחקרים כפולי סמיות מבוקרי פלצבו של טיפול בחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 לדיכאון נבדלו בתוצאותיהם. מטא-מחקרים אחרונים שייכו אי התאמות לאפקטים שונים של EPA לעומת DHA ולהבדלים בניתוח. המטא-מחקר הנוכחי בודק את ההיפותזה ש EPA הוא הרכיב האפקטיבי בטיפול באמצעות חוצמות שומן רב בלתי רוויות במקרים של דיכאון קליני. תוצאות: תוספי תזונה המכילים 60% ומעלה EPA נמצאו כמועילים בניקוד הממוצע לדיכאון, עם תרומה זניחה לאפקט או התפלגות אקראית, וללא כל אפקט של משך הטיפול או גיל הנבדק. תוספים עם פחות מ 60% EPA נמצאו בלתי מועילים. מחקרים תמכו במודל לא-לינארי עם שיפור שנקבע ע"י מינון ה EPA בעודף על DHA, בטווח המינונים של 200 עד 2200 מ"ג EPA ביום. מסקנות: תוספים המכילים 60% לפחות EPA בטווח מינונים של 200 עד 2200 מ"ג EPA בעודף על DHA היו יעילים נגד דיכאון קליני. דיון עם הדגשות של גיא: מחקר זה מזהה את EPA כחומצת השומן האפקטיבית בטיפול במקרים של דיכאון, וזאת על אף שדווקא DHA הינה החומצת שומן אומגה 3 שנמצאת בכמות הגדולה ביותר במוח בריא, ונמצאה בחסר במוחותיהם של אנשים שסבלו מדיכאון בניתוח שלאחר המוות. הזרקה תוך ורידית של DHA מסומן רדיואקטיבית (Radiolabeled DHA)מראה שיעור נמוך של הטמעת ה DHA במוח של אדם בריא: 3.8 +- 1.7 מ"ג ביום או או לחלופין משך מחצית חיים של שנתיים וחצי (גיא: כלומר 50% מהDHA במוח מתחלף אחרי 2.5 שנים). המשמעות של ממצא זה היא שמחקרים לתיסוף DHA הנמשכים מספר שבועות בלבד לא יכולים להראות על עליה בהטמעת DHA במוח ולכן גם הממצאים של תיסוף DHA לא משפרים את תפקודי המוח לפחות בכל הקשור לדיכאון. לעומת הרמה הגבוהה של DHA במוח רמות נמוכות של EPA במוח לא בהכרח מצביעות על ספיגה נמוכה (במוח מהתזונה), אלא יכולות להיות תוצאה של חילוף חומרים מהיר ושימוש ב EPA במוח. מתן EPA הגביר את רמות ה EPA במערכת העצבים ובתאי העצב בחולדות ובתאי 12PC מובחנים, והסתכם בהגנה עצבית כולל הפחתה במוות של תאים. גיא: לעומת הDHA שתפקידו הינו סטטי בממברנת התא הEPA משמש חומר גלם ליצור הורמונים איקוסנואידים המונעים דלקת במוח. תחלופת הEPA הינה יומית או שבועית לעומת DHA אשר תחלופתו היא שנתית. לכן אין להסיק מהרמה הנמוכה יחסית של EPA במוח שלא צריך אותו בתזונה! דלקת- ההיפותזה לגבי דלקת ודיכאון טוענת כי מתח מאיץ גם תגובות דלקתיות וגם דיכאון, סממני דלקת מוגברים במקרים של דיכאון וציטוקנים מודלקים יכולים לגרום לתסמיני דיכאון בבני אדם. יחסי אומגה 6 לעומת אומגה 3 גוברים במקרים של דיכאון וסיכון להתאבדויות. רמות גבוהות של חומצה ארכידונית (AA) נמצאו כסיבה למצב רוח בלתי יציב. גיא: והסיבה לכך היא מחסור בEPA ומחסור באיקוסנואידים מונעי דלקת ובמקומם יצור של איקוסנואידים ממשפחת אומגה 6 מחומצה ארכידונית המגבירים דלקת. הבדלים ביחסי EPA/AA גם משפיעים על המעבירות של הממברנה והתגובתיות של התא. EPA מתחרה עם AA על אנזימי COX, ומכאן שנוכחות של EPA מגבירה את יצורם של הפרוסטגלנדינים האנטי-דלקתיים. סיכום: מטא מחקר זה מעיד כי אין שום תועלת מעשית בצריכת DHA לדיכאון, ויתר על כן DHA עלול לחסום את ההשפעה המיטיב של EPA כאשר הם נלקחים במינון של בערך 1:1. גיא: המחקר להלן של סבלט הינו המחקר החד משמעי ביותר עד היום אשר חקר את כל המחקרים על דיכאון ואומגה 3. הדגשתי בפנים את המסקנות הבוטות שלה (שמתאימות למסקנות שלי) שלא רק ש DHA נקי לא עוזר, אלא במקרים של דיכאון הוא אפילו מחמיר את מצבו של הפציינט.

Meta-analysis: Effects of Eicosapentaenoic Acid in Clinical Trials in Depression

Objective—Randomized trials of omega-3 polyunsaturated fatty acid (PUFA) treatment for depression have differed in outcome. Recent meta-analyses ascribe discrepancies to differential effects of eicosapentaenoic acid (EPA) vs. docosahexaenoic acid (DHA) and to diagnostic heterogeneity. This meta-analysis tests the hypothesis that EPA is the effective component in PUFA treatment of major depressive episodes.

CONCLUSIONS

Recently, experts have called for more widespread use of omega-3 supplementation in patients at risk for depression10,73. However, there are no current agreed-upon guidelines concerning the optimal balance of constituents in omega-3 supplements. This meta-analysis finds no evidence that DHA is acutely effective against depression, and in fact, it may block beneficial effects of EPA at about a 1:1 dose ratio. Thus the amount of EPA unopposed by DHA may be critical for effective PUFA supplementation in depressive episodes. These findings argue against additional brief clinical trials of DHA for depression. At present, our knowledge base supports the use in acute depression of omega-3 supplements containing at least 60% EPA, with a ceiling at around 2,000 mg of EPA in excess of DHA, although the therapeutic effects of different unopposed EPA doses should be tested further in prospective studies that take into consideration diet and other potential confounds. We note that long term efficacy and health effects of PUFA supplementation in depression have yet to be.

 
Posted on by — Leave a comment

האם בטבע לבע"ח ודגים יש יותר DHA?- לא!

שאלה שעולה פעמים רבות לגבי יחס ה-EPA/DHA: האם בדגים ובבשר יש הרבה יותר DHA מאשר EPA ואם כן למה בקפסולות השונות יש כמעט תמיד יותר EPA ? ובכן, בבסיס השאלה יש הנחה מוטעית שכן בבעלי חיים כולל בדגים, בפרות שאוכלות עשב ובבני אדם שאוכלים פרות שאכלו עשב יש יותר EPA מ DHA. היחס הוא בסביבות 3:2 עד 2:1 לטובת EPA וזה היחס שיש בדגים קטנים כמו אנשובי. מה שמטעה היא העובדה הנכונה שבמוח יש יותר DHA מ EPA. אבל זה לא אומר שכדאי לצרוך יותר DHA. למרות שאינטואיטיבית ניתן לחשוב שאם יש במוח יותר DHA כדי להיות חכם יותר עלי לצרוך יותר DHA, במציאות מה שנותן תוצאות הכי טובות מבחינת בריאות זה צריכת דגים קטנים או צריכת שמן דגים מדגים קטנים שבו היחס הוא תמיד לטובת EPA.
Posted on by — 7 Comments

הסבר מקוצר- מטבוליזם של DHA ונזקי עודף DHA

האם כדאי לצרוך DHA בעודף? התשובה המקוצרת: ראשית התשובה היא לא! אמנם מרבית התופעות הנוירופסיכטריות (בינהן קשב וריכוז ועוד) נעוצות במחסור בDHA במוח אבל במידה רבה יותר הן נעוצות בנוכחות אומגה 6. מה הקשר בין DHA לאומגה 6? ובכן, הכל קשור למסלול ההמרה שעוברת אומגה 3 בגוף! בכדי להבין זאת נתחיל ראשית בתזכורת בסיסית: אומגה 3 מופיעה בגוף בצורת בצורת EPA ו -DHA אומגה 6 מופיעה בגוף בצורת GLA ו AA חומצה ארכידונית, האחרונה מזיקה מאוד למוח כאשר היא בעודף. מסלול ההמרה שלהן בגוף נראה כך: אומגה 3 : DHA <– EPA אומגה 6 : GLA –> חומצה ארכידונית בגוף מתקיימת תחרות על אנזימים בין אומגה 3 לאומגה 6. שתי החומצות הללו משתמשות באותן אנזימים להמרה שלהן. כלומר אם האנזימים עסוקים בלפרק אומגה 3 אזי אין אנזימים זמינים שיפרקו אומגה 6 ולהיפך. אם האנזימים עובדים במסלול הירוק אזי אין פעילות במסלול האדום. המטרה שלנו היא לדאוג שהמסלול הירוק יהיה פעיל בגוף ולא המסלול האדום! הקשר לעודף של DHA DHA הוא סוף תהליך ההמרה. אם נספק לגוף רק DHA וללא/ מעט EPA אזי מסלול הפירוק של אומגה 3 לא יפעל! במקום זאת מסלול הפירוק של אומגה 6 יעבוד ונקבל חומצה ארכידונית אם נסביר את זה בצורה ציורית- חשוב מאוד שבתזונה שלנו יהיה EPA כדי שהמסלול הירוק יעבוד ולא המסלול האדום. מה הנזק בחומצה ארכידונית ? חומצה ארכידונית הינה בעלת שתי השפעות קטלניות: א. היא מחליפה DHA במוח והופכת אותו למוח מודלק (בדיוק מה שאתה לא רוצה) ב.  היא מהווה טריגר להורמנים ממשפחת אומגה 6 אשר אחראים על תגובות אלימות של מערכות ההגנה של הגוף. לסיכום צריך בתזונה גם EPA ו גם DHA והיחס ביניהם צריך להיות בערך 2:1 עד 3:2 לטובת ה EPA . עודף גדול של DHA עד כדי 100% DHA גורם לנזק גם בתיאוריה (אותה ניסינו להסביר מאד בקצרה) וגם במעשה- ישנם מחקרים המוכיחים כי תיסוף של 100% DHA איננו מועיל ואולי מזיק, לפחות בADHD . את היחס 2:1 עד 3:2 לטובת EPA- מוצאים בשומן של דגי ים קטנים ובשמנ"ד שלנו (ושל אחרים). בתרשים הבא ניתן לראות את מסלול המטבוליזם של EPA ו- DHA בגוף האדם.
Posted on by — 5 Comments

לסיכום נזקי עודף DHA

אז מה קורה בצריכה של עודף DHA:
  • במערכות הגוף – עלול להווצר מחסור ב EPA שיגרום לגוף להטמיע חומצה ארכידונית בממברנות התאים במקום EPA וליצר מהם את ההורמונים המקומיים ממשפחת אומגה 6. כאמור אלו הרמונים היפר-אקטיביים ויגרמו לתופעות של קרישת יתר, אלרגיה כרונית ותגובות אוטואימוניות.
  • במוח – נוכחות של חומצה ארכידונית במוח ומחסור ב EPA מביאים לתגובה דלקתית בסינפסות ובמקרים קיצוניים גם במיילין. תגובה דלקתית כזו מורידה את יעילות התקשורת העצבית ובאה לידי ביטוי במגוון של הפרעות נוירופסיכיאטריות כמו ADHD במקרה הקל ואף טרשת נפוצה במקרים קשים.
יש להדגיש כי תהליכים אלו קורים למרות נוכחות גבוהה של DHA במוח . במידה מסוימת תיסוף של יותר מדי DHA ללא EPA (כמו בתכשירי אומגה 3 בעלי DHA נקי ) מחמיר את המצב אם כי ההסבר לכך מורכב. למי שמבקש בכל זאת להבין זאת מומלץ לקרוא את הפוסטר שכתבתי בנושא זה
Posted on by — Leave a comment

האם הגוף מייצר DHA?

בגדול כן, הטבע מאפשר לנו לצרוך EPA ו-DHA ביחסים שונים ומאפשר לנו להתמודד עם צריכה משתנה של EPA במהלך חיינו על ידי מנגנון נוסף המאפשר לגוף להפוך EPA ל DHA בעזרת אנזימים מיוחדים נוספים. אבל התהליך ההפוך של הפיכת DHA ל EPA כמעט אינו קורה, וגם אינו רצוי. אספקה קבועה של EPA ו-DHA ( כשיש EPA בערך פי 2 מ DHA), מאפשרת לגוף לווסת את רמת ה EPA וה-DHA על פי צרכיו. כאשר כל מאגרי ה EPA והDHA ברגע נתון התמלאו, עודפי השומנים הללו יאגרו בגוף ברקמת השומן האדיפוזית כמאגר לשעת מחסור ורעב עתידית. גם מבחינה זו עדיף לגוף לצבור יותר EPA מאשר DHA מכיוון שהEPA מהווה חומר למערכות ההגנה של הגוף וגם ל DHA, בעוד שצבירת DHA לא תספק לגוף EPA בכמות מספקת במקרה של מחסור.
Posted on by — Leave a comment

מהם תפקידי ה EPA בגוף, ומה קורה כשחסר EPA

ה EPA (בניגוד ל DHA) הינו בעל תפקיד דינמי. ה EPA הוא המקור החשוב להורמונים שמפעילים את מערכות ההגנה של הגוף: מערכת קרישת דם, מערכת האלרגיה והמערכת החיסונית. אלו מערכות חשובות מאוד וחשוב מאוד שהן תיוצרנה בעזרת EPA . למעשה ה EPA הופך (בעזרת אנזימים שנקראים COX ו LOX) לסדרת הורמונים שפועלים בכל תא בגוף ומניעים בתוכו את מערכות ההגנה הנ"ל. מכך אנו מבינים שמולקולת ה EPA הינה "חומר גלם מתכלה" הדורש חידוש מתמיד מה קורה אם אין מספיק EPA בגוף? אם אין לגוף מספיק EPA הוא ייצר (גם בעזרת הורמוני COX ו LOX) הורמונים דומים מאוד אבל הפעם ממשפחת אומגה 6. כאשר הורמונים אלו הם ממשפחת אומגה 6 נוצרות כל המחלות המודרניות בגוף- קרישת יתר (שבץ כתוצאה מקריש דם פנימי), אלרגיות חזקות ותגובות אוטואימוניות במערכת הדם במעיים ובעור. מכאן ברור שיש צורך ביותר EPA מ DHA, כי מרגע הווצרות העובר ועד יום מותו של האדם הגוף שלו צורך ומכלה EPA כל הזמן בעוד שה DHA תפקידו סטטי. קרא את ההסבר המלא על מטבוליזם של DHA
Posted on by — Leave a comment

מהם תפקידי ה DHA בגוף, ומה קורה כשחסר DHA

תפקידו של ה DHA הינו תפקיד סטטי במהותו, וזאת לעומת תפקידו של ה EPA. מולקולה של DHA המוטמעת במבברנת התא (מעטפת התא), יהא זה תא עצב, תא דם או תא שריר, תפקידה פשוט להיות שם ולאפשר תקשורת טובה בין פנים התא לסביבה המימית מחוץ לתא. תכונה זו נקראית "פרמביליות" כלומר "מעבירות" – או במילים אחרות היכולת לאפשר לחומרים לנוע מהתא החוצה וההפך. המעבירות של DHA היא הטובה ביותר מבין כל חומצות השומן בזכות 6 קשרים כפולים וקשר אומגה 3. גם במיילין, שהוא החומר העוטף את האקסונים במוח, תפקידו של ה DHA הינו סטטי במהותו. כלומר ברגע שהתא נבנה, ה DHA נשאר בו במשך שנים. זמן מחצית החיים של מולקולת DHA בגוף הינו חודשים ובמוח שנים. הדרך היחידה של DHA להתכלות בגוף היא על ידי הפרשת חלב האם או על ידי פליטת זרע של הגבר (הזרע באדם בריא הינו רווי DHA). מה קורה אם אין מספיק DHA בגוף? אם אין לגוף מספיק DHA הוא מיצר את ממברנות התאים ואת המיילין במוח מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. חומצה ארכידונית גורמת לשני נזקים: א. המעבירות שלה נמוכה והיא מפריעה להורמונים / נוירוטרנסמיטורים / חומרי מזון לנוע אל ומחוץ לתא. זאת מכוון שחסר בה קשר כפול אחד (חסר בה הקשר אומגה 3). ב. הנזק השני כאשר חומצה ארכידונית מחליפה EPA. תוכלו להבין עוד את נזקי החומצה הארכידונית בלינק הזה.
Posted on by — 2 Comments

תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני

בדיון באתר כמוני העלה פרופ’ אדלשטיין רשימה ארוכה של טענות נגד גיא בן צבי ונגד שמן דגים. להלן מאמרו של הפרופ’ בגרסה המקורית. בהמשך למטה ראו התייחסותי המפורטת לטענות שהעלה הפרופ’ במאמרו (בפונט כחול). גיא חניתה הרשקוביץ | 18/05/10 ב 07:26. ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין: גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי, כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד. ולגופו של עניין: ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית. חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה: מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. איזון יחס אומגה 3 אומגה 6. אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל: התחמצנות השמן. טעם וריח רע. פגיעה בתאי דם לבנים. עליה בערכי הכולסטרול הרע. רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה.

לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

לגבי נושא ההמרה. אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA .מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA ושל 1-5% ל-DHA. שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004)

1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008).

M.W. Churcha, , , K.-L.C. Jenb, D.A. Jacksonc, B.R. Adamsc and J.W. Hotraa aDepartment of Obstetrics & Gynecology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA bDepartment of Nutrition and Food Science, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA cDepartment of Physiology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA

Diets that are relatively rich in ?-3 FA can adversely affect fetal and infant development and the auditory brainstem response (ABR), a measure of brain development and sensory function.

2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

Neurotoxicology and Teratology, In Press, Corrected Proof, Available online 8 October 2009 M.W. Church, K.-L.C. Jen, J.I. Anumba, D.A. Jackson, B.R. Adams, J.W. Hotra

In conclusion: n-3 FA over-nutrition or imbalance during pregnancy and lactation had adverse effects on life span and sensory/neurological function in old adulthood. The adverse outcomes in the Excess offspring were likely due to a “nutritional toxicity”. The health implication is that consuming or administering large amounts of n-3 FA during pregnancy and lactation seems inadvisable because of adverse effects on the offspring.

גיא: ועכשיו תגובתי המפורטת מאד בפונט כחול ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין: גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי גילוי נאות: גיא משמש כמנכ"ל של חברת היטק ועל כך פרנסתו ופרנסת משפחתו. גיא עוסק בתזונה ובריאות כתחביב מתוך תרומה לקהילה. גם ההרצאות שהוא מעביר הן בחינם. לאשתו אורנה חברה ליבוא ושיווק שמנ"ד והוא משמש בזמנו הפנוי כיועץ מדעי לחברה וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי אין לי שום דבר נגד אומגה 3 צמחית, נהפוך הוא אני חושב שבריא וטוב לצרוך אומגה 3 צמחית מפשתה מרווה המפ וכל המקורות האחרים ל ALA . יש לי הרבה נגד מרוולס שהיא חברת הפצה מסוג MLM (פירמידה) ונגד שיטות השיווק שלה הנשענות על חצאי אמיתות אי אמיתות ואף שקרים בוטים שכל תפקידן הוא שיווקי להגדיל את תפוצת המוצר שלה שמן זרעי מרווה. ,כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד זה נקרא גילוי נאות ואין זה אומר שאני יודע פחות מפרופסור. השאלה היא כמה אני קורא וכמה אני מנתח ומבין את מה שאני קורא. אני קורא הרבה מאד, יודע לנתח ולהבין מה שאני קורא.

ולגופו של עניין: ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית. חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה: מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. לא נכון. אין לאומגה 3 צמחית כלומר לALA שום תפקיד חיוני. מרכיב הALA בבעלי חיים הוא נמוך מאד, זניח אפשר לומר לעומת EPA . עד כדי כך שמחקרים חדשים בבני אדם ובעכברים הוכיחו כי אומגה 3 ואומגה 6 צמחיות אינן חומצות שומן חיוניות. למשל במחקר הזה.

The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid Hau D.Le a,1, Jonathan A.Meisel a, Vincent E.deMeijer a, Kathleen M.Gura b, Mark Puder a, ,2 a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard Medical School, 300 Long wood Ave, Fegan 3, Boston, MA 02115, USA b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA 02115, USA

אל המחקר המלא לחץ כאן .שווה לקרוא אותו למי שמתענין בנתיבים המטבוליים של חומצות שומן חיוניות, שהוא נושא הויכוח. איזון יחס אומגה 3 אומגה 6 לא נכון. אין שום משמעות ליחס של אומגה 3 צמחית לאומגה 6 כשלעצמו. הדבר היחיד שחשוב ביחס אומגה 3 ל6 הוא היחס בין EPA (אומגה 3 מהחי) לבין חומצה ארכידונית (אומגה 6 מהחי). הדרך הטובה ביותר לאזן את היחס הזה הוא על ידי צריכה ישירה של EPA ! כלומר שמן דגים או בשר של בעלי חיים גדלו על עשב. ישנה חשיבות עקיפה לכמות האומגה 3 הצמחית רק במידה ולא צורכים שמן דגים או EPA מהחי. אבל כמו שיאמר להלן יעילות ההמרה היא כל כך נמוכה אפילו באנשים בריאים שזה הופך למקור לא ריאלי ויקר בעוד ששמנ"ד הוא זמין וזול. הסבר לנתיבים המטבוליים של אומגה 3 מול אומגה 6 ניתן למצוא בשקף מספר 18 במצגת הזו. אגב את השקף הזה קיבלתי מארטמיס סימופולוס שהיא "נביאת האומגה 3" והיתה יו"ר ארגון הבריאות של האו"מ. ההסבר המדויק למה יחס EPA לחומצה ארכיונית (אותו יחס מפורסם אומגה 3 ל 6) הוא כל כך חשוב חבוי בשרטוט הזה ובאנזימים המוצגים בו, אך קצרה היריעה מלהסביר זאת כאן. אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . לא שמעתי על כך, מודה ולא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תתן סימוכין לכך שALA מוסתת את חילוף החומרים בתא בצורה חיובית. אשמח לקרוא וללמוד. יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. לא נכון! החומרים "תואמי הפרוסטגלנדינים" כפי שאתה קורא להם המיוצרים מאומגה 3 הינם מלבד פרוסטגלנדינים האחראים על התגובה החיסונית, גם הלוקטריאנים האחראים על התגובה האלרגית והטרומבוקסנים האחראים על קרישת הדם. כל שלושת המשפחות הללו שייכנות למשפחה גדולה הנקראת איקוסנואידים Eicosanoids . הקידומת Eico משמעותה 20, כלומר 20 אטומי פחמן בשרשרת, שזה אותו Eico כמו ב EPA שזה קיצור של חומצה Eicosapentaenoic . עכשיו כידוע לך חומצה לינולנית ALA הינה בעלת 18 אטומי פחמן בלבד השרשרת. כיצד יכולה מולקולה בעלת 18 אטומי פחמן להפוך למולקולה בעלת 20 אטומים? רק בדרך אחת- על ידי הוספת אטומים כלומר אלונגציה. ומה מקבלים אם מאריכים ALA בשני אטומים? נכון – EPA. כלומר שמן דגים (פלוס שני תהליכי דיסאטורציה המביאים את המולקולה מ3 קשרים כפולים ב ALA ל 5 קשרים כפולים ב EPA. על מנת לתמוך בעמדתי זו אני מביא כאן מאמר ארוך ומפורט מסימפוזיון אומגה 3 מ 2005 מאת פיליפ קלדר שהוא פרופסור לתזונה חיסונית באוניברסיטת סאוטהמפטון על התפקידים האנטי דלקתיים של חומצות שומן, במאמר מוזכר שALA איננה בעלת תפקיד אנטי דלקתי משמעותי ואף שמוסבר שהדרך היחידה שבה היא משפיעה היא בעקיפין על ידי הפיכתה ל EPA ושנדרש מינון גבוה מאד של לפחות 10 גרם ביום כדי להתחיל לראות השפעה אנטי דלקתית, בעוד של EPA השפעה משמעותית מאד כבר ב1 גרם ביום. סקירה נוספת מסימפוזיון האומגה 3 משנת 2005 המסביר את הנתיבים המטבוליים של אומגה 3 נמצא כאן. גם סקירה זו מסבירה בדיוק את תפקידי הALA בגוף ומסקנתה שאי לה תפקיד משמעותי מעבר להפיכתה לEPA בגוף ושעקב יחס ההמרה הנמוך היא איננה מקור ראוי לEPA. ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל: התחמצנות השמן. לא בעיה. הג’לטין של הקפסולה מהווה מחסום מעולה לחמצן. עם זאת מכיוון שהוא לא מהווה מחסום למים יש לשמור את הקפסולות במקום קר ויבש, כלומר במקרר. לגבי שמן נוזלי- בעיקרון הוא אמור להיות ארוז תחת חנקן בתוך הבקבוק על מנת למנוע חימצון. מרגע הפתיחה יש כמובן לשמור אותו במקרר ולסיים לצרוך אותו תוך כחודש. מסיבה זו הנוזל משווק בדרך כלל בכמויות קטנות בכל אריזה. טעם וריח רע. טעם וריח רע רלוונטיים רק לשמן מקולקל. שמן דגים טרי, לפחות השמן של אומגה 3 גליל, הינו כמעט נטול טעם והטעם שיש הוא טעם של דגים טריים. מאות ילדים בישראל מוצצים את הקפסולה ובולעים את השמן בהנאה ומבקשים עוד. שמן בטעם רע או בעל ריח של דג מת = שמן מקולקל! פגיעה בתאי דם לבנים. ????????? לא שמעתי על כך. אני מכיר מאות אנשים כולל אני ומשפחתי שעושים בדיקות דם תקופתיות וספירת הדם שלהם מושלמת. מכיוון שצריכת שמנ"ד מונעת מחלות זיהומיות רבות (מרסנת את הדקלת) יש בדרך כלל ספירת כדוריות לבנות נמוכה כי אין דלקות. עליה בערכי הכולסטרול הרע. בוא נתחיל בזה שאין דבר כזה כולסטרול רע. כולסטרול הוא תמיד דבר טוב. למרות שהרופאים אומרים לנו שהכולסטרול מזיק. לכולסטרול תפקידים חיוניים בגוף ובלעדיו אין חיים. קצרה היריעה מלפרט אבל אין לי ספק שבעתיד עוד יכו על חטא בענין המלחמה נגד הכולסטרול שכבר היום גורמת לנזקים איומים (עיין ערך סטטינים שחוסמים את יצור הLDL ובכך מונעים מהגוף ליצר סטרואידים אנבוליים , מה שגורם לניוון שרירים) . אבל לעצם הענין- אפילו ההצהרה שלך שאומגה 3 מעלה את ה"כולסטרול הרע" איננה נכונה. אם יש השפעה כלשהיא לצריכת שמן דגים היא בהעלאת הHDL מה שנקרא (גם בטעות) "כולסטרול טוב". אז אם כבר לשיטתך שמן דגים משפר את האינדיקטורים הרפואיים (השגויים במילא) למחלות לב. רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים שקר! שמן דגים חוקי למאכל אדם תמיד נקי לחלוטין ממתכות כבדות דיאוקסינים ורעלנים אחרים. כאן ניתן למצוא את דף מפרט המוצר של השמן שלנו (אבל ההצהרה שלי נכונה לכל מוצרי השמנ"ד החוקיים בשוק). בנוסף על כך עם כל מנת יצור שאנו קונים אנו מקבלים תעודת בדיקה המוכיחה את העמידה במפרט המוצר כולל בדיקת כל הרעלנים הללו ויותר. לקוח שקונה מאומגה 3 גליל ומבקש העתק של תעודת הבדיקה יכול לקבלה. וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה. שוב אין לי הרבה מה לומר מעבר לכך שזה קשקוש. ראה תגובת היצרן אושין ניוטרישן לכתבה הסנסציונית אשר שימשה את מרוולס כל כך טוב בשבועות האחרונים

לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

לגבי נושא ההמרה אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA ) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA . מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA לא נכון. רק 5 % בגברים בריאים ו10% בנשים בריאות. יש אנשים רבים שיש להם פגם אנזימטי בהמרה של ALA ל EPA (אנזימי D 5 D , D 6D ואלונגאז) ושל 1-5% ל-DHA . שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אפילו זה לא נכון הביקורת היא על אחוז ההמרה הנמוך של ALA ל EPA באנשים בריאים ואחוז שעשוי להיות נמוך במיוחד אצל אנשים עם מחסור באנזימי דיסטוראז ואלונגאז. ההמרה ל DHA איננה הבעיה. היא אולי בעיה משנית במידה ונוצר מחסור חמור ב EPA . אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? לא ברור לי כלל למה זו השאלה הכי חשובה. השאלה הכי חשובה היא ממה נוצרים האיקוסנואידים? מאומגה 6 או מאומגה 3. האיקוסנואידים ממשפחת אומגה 3 נוצרים רק מ EPA ואילו מאומגה 6 נוצרים מחומצה ארכידונית שהיא גם בעלת 20 אטומי פחמן (כלומר מקור למולקולות בעלות 20 פחמנים מסוג Eico ) במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004 ) נעבור לבני אדם: מחקר חלוצי שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים בירחון המדעי היוקרתי J.Lipid Res בחודש יולי 2009 בצעו החוקרים בפעם הראשונה מדידות על האינקורפורציה של DHA לתוך המוח האנושי באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של טומוגרפיה. שני ממצאים חשובים מאד נצפו בניסוי זה אשר נערך על 14 גברים בריאים: 1.זמן מחצית החיים שלDHA במוח האנושי הוא שנתיים וחצי! (לעומת שעות במערכת הדם) 2.האינקורפורציה היומית של DHA במוח האנושי היא 3.8 מיליגרם! מכאן שעם זמן מחצית חיים כל כך ארוך של DHA ההפיכה הנמוכה של ל-DHA הינה בטלה בשישים. יתרה מזאת,גם לפי כמות יומית מומלצת של ALA לפי 2 גרם.(נבדוק לפי המחמירים) נקבל שאפילו בשעורי הפיכה קטנים של 1% ל-DHA יווצרו 20 מיליגרם של DHA אשר בקלות יבטיחו אינקורפורציה של 3.8 מיליגרם למוח האנושי. הנימוק למעלה לא נכון מכיוון שהALA צריך לספק גם EPA ו גם DHA ואם אין מספיק EPA ממילא אין מספיק DHA . וכשאין מספיק DHA המוח לוקח חומצה ארכידונית, וזו בדיוק הבעיה כי חומצה ארכיונית במוח גורמת נזק נזק נזק. עשרות מחקרים ומאמרים (חלקם בידי) מראים שהמינון היומי של EPA +DHA הדרוש לאדם מכל מקורות המזון נע בין 2 ל 3 גרם ביום. וזה רק לתחזוקה. במקרה שיש מחסור לוקח חודשים ושנים של מינון מוגבר להתגבר על המחסור הזה. אני רוצה להדגיש נקודה זו- ALA הופך ל EPA ו EPA הופך ל DHA . אבל ל EPA יש תפקיד נוסף המכלה אותו באופן מתמיד- יצור ההורמונים האיקוסנואידים. לכן חשוב יותר לספק לגוף EPA מאשר DHA כאשר היחס האופטימלי ביניהם הוא בערך 2:1 לטובת EPA . לסיכום: כאשר לוקחים בחשבון את זמן-מחצית החיים של DHA במוח האנושי העשרה תזונתית ב-ALA מבטיחה תפקוד מיטבי של המוח האנושי בכל הנוגע לתפקודים תלויי DHA . במקרים של ילדים מומלץ לצרוך את המקור הצמחי (נמצא בצורה טבעית בחלב אם) ולכן יצרניות תחליפי החלב עד גיל שנה מחויבות להכניס ALA לפורמולה אין זה המצב לגבי EPA ו DHA . יצרניות הפורמולות לא מבינות בזה. עובדה: עד לפני שנים ספורות אותן חברות הוסיפו חומצה ארכידונית לפורמולה ("פורמולה אמריקאית") מה שהיווה אסון תזונתי ותרם תרומה חשובה למגפת בעיות הקשב והריכוז בעולם המערבי. כיום הן מוסיפות רק DHA וזו גם טעות חמורה שעולה ביוקר לתינוקות מכיוון שאסור להוסיף DHA ללא EPA . ולכן חובה להוסיף שנמ"ד המכיל יותר EPA לכל תינוק הצורך פורמולה. לא רק כדי לאזן את האומגה 6 אלא גם כדי לאזן את המינון הגבוה של ה DHA (אבל זה סיפור ליום אחר) אין כלל בעיית מטבוליזים "העיקוף" עלול ליוצר מחסור בחומרים שהגוף לא קיבל (ALA וחומצות שומן אחרות שמתפרקות ממנה) עלולה להיוצר גם בעיה של עודף שעלולה לפגוע בעיקר בילדים ולגרום לפגיעות נוירולוגיות (חשוב לציין שיש הגבלה כמותית לצריכה של EPA ו DHA הגבלה כזו לא קיימת לגבי ה ALA). לדוגמה שני מקרים להמחשה: טרחתי להוריד את המחקרים האלו ולקרוא אותם לעומק, לא רק את האבסטרקט. להלן הערותי

1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008 ).

2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

שני המחקרים הם מחקר אחד בעצם אשר נמשך על פני כשנה. המחקר נערך על עכברים. לא על בני אדם המחקר לא מציין את הרכב השמן בו השתמשו מבחינת EPA ו DHA , רק את מקור הדג שהוא מנהדן (שהוא מידיעה אישית בעל ריכוז טבעי EPA ל DHA 3:2). מחקרים רציניים הדנים בהשפעת אומגה 3 מציינים את הרכב השמן. המחקר בדק 3 מינונים של אומגה 3 משמן דגים (דג מנהדן) יחסית לאומגה 6. a. חוסר באומגה 3, כלומר 0% תוספת למזון של שמן דגים. בקבוצה זו התגלה פיגור התפתחותי קטן. b. בקרה- יחס 7:1 לטובת אומגה 6 כלומר תוספת קטנה של שמן דגים c. עודף אומגה 3 יחס 14:1 לטובת EPA . בקבוצה זו התגלו בעיות משמעותיות בשמיעה ובהתפתחות. בקבוצה זו כמות השמנ"ד שניתנה לעכברים היתה 7% (!!!) מהמזון. המחברים מסבירים למה הם בחרו 7%- כי "ממחקרים קודמים הסתבר שבמינון כזה של עודף אומגה 3 מקבלים תופעות שליליות". עכשיו כדי לשים זאת בפרופורציה- כדי לבצע ניסוי דומה על אשה הרה במשקל 70 ק"ג הצורכת בערך ק"ג מזון ביום היה צורך לתת לה 70 גרם שמנ"ד!!! או 116 קפסולות של שמנ"ד במינון כפול (600 מ"ג) או 232 קפסולות של שמנ"ד במינון רגיל!!!. זה מינון מטורף ולא ריאלי בשום קנה מידה. אנחנו ממליצים לנשים בהריון במשקל 70 ק"ג לצרוך 6 עד 8 קפסולות של 600 מ"ג חומר פעיל, כלומר 3.6 עד 4.8 גרם ביום. המחקר ההזוי הזה בדק מינון פי 20 מהמומלץ המקסימלי. אני מודה ומתוודה שמעולם לא שמעתי על מחקר בבני אדם שבדק מינוני אומגה 3 כל כך גבוהים. המינון הכי גבוה שנבדק אי פעם בבני אדם למיטב ידיעתי היה כ 15 גרם ביום לבני נוער עם ADHD והתוצאות היו מעולות ראה מחקר זה. בעיה נוספת בניסוי (שהחוקרים בעצמם מודים בה) היא שלא טיפלו בעומס המחמצן שנגרם מכמות כל כך גדולה של חומצות שומן אומגה 3 בדם. כבר במינון של 2 גרם ליום לאשה (0.2% מהמזון) אנחנו ממליצים לתסף ויטמין E במינון 200 או 400 יב"ל. אבל עכברים מסכנים אלו חטפו 7% ממזונם כאומגה 3 בדם כל יום. ללא תוספת גדולה ביותר של נוגד חימצון העומס המחמצן אצלם היה חייב לעלות בצורה חמורה. לא אתפלא אם יסתבר במחקרים בעתיד כי הנזק לא נגרם ישירות מהשמנ"ד אלא מהעומס המחמצן שנבע מכך. אמנם המזון עצמו טופל בחומר משמר TBHQ שהוא גם מונע חימצון כדי למנוע את קלקולו, אך הגנה על חומצות השומן מחוץ לגוף איננה אותו דבר כמו הגנה בתוך הגוף הצריכה במקרה של אומגה 3 להתבצע על ידי ויטמין E או E ו C ביחד. לסיכום המחקר הזה מוכיח רק דבר אחד- אם תתאמץ מספיק תוכל לארגן ניסוי שיוכיח כל דבר, אפילו שאומגה 3 משמן דגים מזיקה לעוברים של עכברים. אגב הם לעולם לא היו מצליחים להוכיח את זה על בני אדם כי מי היתה מוכנה לבלוע 100 קפסולות של שמנ"ד ביום? ושאלה- מה היה קורה לאותם עכברים אילו האביסו אותם ב7% מהמזון חומצה לינולנית ביום? כסימוכין צירפתי בתגובתי למעלה שני מחקרים מסימפוזיון בין לאומי על אומגה 3 שנערך ב2005. שני המחקרים מראים בצורה ברורה: א. תכולת האומגה 3 הצמחית חומצה אלפא לינולנית בתאי האדם זניחה לעומת EPA ו DHA וגם לעומת אומגה 6 צמחית, חומצה לינולנית ב. שניהם מסיקים חד משמעית כי אומגה 3 צמחית ALA איננה מקור זמין לEPA וDHA ג. תחילת השפעה אנטי דלקתית של ALA מגיעה במינון של מעל 10 גרם ביום וגם אז ההשפעה פחותה בהרבה לעומת 1 עד 2 גרם ביום של EPA ו DHA משמן דגים. גיא בן צבי
Posted on by — Leave a comment

אומגה 3 צמחית איננה חומצת שומן חיונית

מחקר חדש מביה"ס לרפואה של הרוורד בבוסטון מוכיח כי חומצת שומן אלפא לינולנית, אומגה 3 ממקור צמחי, וחומצת שומן לינולאית, אומגה 6 ממקור צמחי, אינן חומצות שומן חיוניות כפי שחשבו בעבר. במקום זאת המחקר מוכיח בעזרת ניסויים קליניים בבני אדם ובעכברים כי שמן דגים לבד ללא חומצות שומן צמחיות מונע את התסמינים של מחסור בחומצות שומן חיוניות.

למאמר המקורי לחץ כאן

The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid

Hau D.Le a,1, JonathanA.Meisel a, VincentE.deMeijer a, a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard MedicalSchool, 300 Longwood Ave, Fegan3, Boston, MA 02115, USAKathleen M.Gura b, MarkPuder b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA02115, USA

a b s t r a c t

Objective: The purpose of this review is to correlate the clinical finding that patients receiving parenteral nutrition with a fish oil-based lipid emulsion do not develop essential fatty acid deficiency (EFAD) with an experimental murine model, thus showing that arachidonic acid (AA) and docosahexaenoic acid (DHA) are likely to be the essential fatty acids.

Background: Conventional belief is that linoleic acid (LA, omega-6) and alpha-linolenic acid (ALA, omega-3) are the essential fatty acids (EFAs). We have shown that a fish oil-based lipid emulsion containing AA (omega-6) and docosahexaenoic acid (omega-3) and insignificant quantities of LA and ALA is efficacious in the treatment of parenteral nutrition-associated liver disease (PNALD), a major cause of liver-related morbidity and mortality. The prospect of using a fish oil-based lipid emulsion as monotherapy has raised concerns of EFAD development, hindering its adoption into clinical practice. Design: Data from patients in our institution who received PN with a fish oil-based lipid emulsion was reviewed for clinical and biochemical evidence of EFAD, defined as an elevated triene–tetraene ratio (Mead acid/AA40.2). We also investigated the minimum amount of fish oil required to prevent EFAD in a murine model and determined whether DHA and AA alone can prevent EFAD. Essential FAs are important for human development and various biological functions. Traditional EFAs such as LA and ALA play a major role in preventing EFAD, and are the main precursors for the production of vital metabolites such as AA, EPA, and DHA. While AA produces mostly proinflammatory eicosanoids, EPA and DHA produce anti-inflammatory eicosanoids, as well as other novel molecules such as Resolvin E1 and neuroprotectin D1 that are essential in cognitive and visual functions. LA and ALA are acquired in the human diet in which LA is abundant. Although pregnant women and infants have an increased AA and DHA requirement, the conversions of dietary LA and ALA to AA and DHA are insuficient. AA and DHA supplementation in the form of fish oil ameliorates this problem and prevents EFAD. This explains the effectives of treatment of children with EFAD secondary to fat-free PN with a fish oil-based lipid emulsion as evidenced by complete resolution of their biochemical and clinical evidence of EFAD. This emulsion also prevented and attenuated PN-induced cholestasis in both human and animal models. AA and DHA as the sole FAs demonstrated similar results. Taken together, there is preliminary evidence to suggest that DHA and AA are EFAs, although further investigation is required.

Results: No patients receiving PN with a fish oil-based lipid emulsion in our institution have developed biochemical or clinical evidence of EFAD such as an elevated triene–tetraene ratio, growth retardation or dermatitis. This observation parallels our previously published animal studies, which demonstrated prevention of EFAD when 13% of total calories were from fish oil. Moreover, current work in our laboratory shows that AA and DHA provision alone is sufficient to prevent biochemical and physiologic evidence of EFAD in a murine model.

Conclusions: When dosed appropriately, fish oil-based lipid emulsions contain sufficient EFAs to prevent EFAD. Furthermore, AA and DHA alone may be the true EFAs.

Read Full Text 

Posted on by — 2 Comments

על חומצות שומן חיוניות ושאינן חיוניות- פרופסור עמירם רז מהמח' לביוכימיה באונ' תל אביב

פרופוסור עמירם רז מן המחלקה לביוכימיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, מבצע מחקרים על חומצות שומן ובהן אומגה 3. תוכלו לשמוע אותו בקישורים הבאים. פרופ’ עמירם רז קורא לקהילה המדעית להיות יותר מודעים ולהבין את חשיבותה של אומגה 3 לטיפול במצבים קלינים כגון דכאון,דימנציה ועוד. פרופ’ עמירם רז מדבר על חומצות שומן חיוניות אומגה 3. ומבחין בין אומגה 3 צמחי לשמן דגים
Posted on by — 2 Comments

אומגה 3 מול 6 ומקור צמחי מול שמן דגים- הרצאה של גיא

קטע מהרצאתו של גיא בן צבי – לחיות ללא תרופות. בקטע הזה גיא מסביר מהי התכונה שנקראת אומגה 3. לאחר מכן מוסבר המסלול שעוברת אומגה 3 בגוף לעומת המסלול שעוברת אומגה 6 בגוף וההגיון שבשמירת היחס הנכון בין אומגה 3 ל 6. כמו כן לכל השואלים מה ההבדל בין אומגה 3 צמחית לשמן דגים – גם כאן מובא הסבר פשוט ובסיסי למה יש אנשים שיכולים להתבסס על מקור צמחי ואלו אוכלוסיות אינן יכולות למצוא בו תרופה. לקריאת פוסטים נוספים על ההבדל בין אומגה 3 צמחית לאומגה 3 מדגים המשך >
Posted on by — Leave a comment

אומגה 3 צמחית

גיא בן צבי ביו-טיוב – תכונת אומגה 3, אומגה 3 מול 6 ומקור צמחי מול שמן דגים תגובת אושיין נוטרישיין קנדה – נוכחות מזהמי פי.סי.בי. בתוספי תזונה אומגה 3 פרופסור עמירם רז מהמח’ לביוכימיה באוני’ תל אביב – על חומצון שומן חיוניות ושאינן חיונית אומגה 3 צמחית איננה חומצת שומן חיונית תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני
Posted on by — Leave a comment

מפרט המוצר- שמן דגים

הרכב שימושי הסבר: אומגה 3 זו תכונה של שמן המגדירה את הקשר הבלתי רווי הראשון בשרשרת. לא כל סוגי האומגה 3 הם פעילים מבחינה ביולוגית. רק EPA ו- DHA הן חומצות שומן אומגה 3 בעלות פעילות ביולוגית, או מה שנקרא "חומר פעיל". יחס EPA ל DHA: היחס הזה הוא חשוב ביותר. היחס האופטימלי בין EPA ל DHA צריך להיות 2:3 עד 1:2 לטובת EPA ובשום מקרה לא פחות מ 1:1. הרכב כמותי משקל כמוסה כ 1500 מ"ג ובתוכה לפחות 1065 מ"ג שמן דגים המכיל:
  • לפחות 600 מ"ג חומר פעיל אומגה 3 המורכב מ:  400 מ"ג EPA ו- 200 מ"ג DHA
  •  465 מ"ג שמן דגים בפרקציות שונות בלתי פעילות (כולל אומגה 3, 6, 9, 7 ו 11)
  • כ 2 מ"ג אנטיאוקסידנט בצורת Natural Mixed Tocopherols (תפקידו לשמור על השמן מפני התחמצנות)
  שמן דגים אומגה 3 גליל תוית המוצר   מידע כללי על המוצר המוצר: קפסולות ג’לטין המכילות כ 1065 מ"ג שמן דגים בתוספת תערובת טוקופרולים טבעיים כאנטיאוקסידנט היצרן: Ocean Nutrition Canada סוג השמן: Ethyl Ester Fish Oil 40/20 EE תכולה: 100% שמן דגים ממקור ים דרומי בחופי פרו. 95% עד 99% מהדגים אנשובי, היתר סרדין ומקרל. תהליך יצור: זיקוק מולקולרי ללא ממיסים אורגניים, הכולל תהליך דאודוריזציה. כל תהליך היצור ואחסון שמן הגלם נעשה תחת חנקן למניעת חימצון. בדיקות איכות: המוצר עובר כ 30 בדיקות איכות הכוללות רמת חומציות ורמת חימצון, הרכב ואנליזה כימית, נוכחות של פתוגנים (חיידקים ופטריות) נוכחות של רעלנים כגון מתכות כבדות דיאוקסינים פוראנים ו PCB. כפי שניתן לראות בתעודות הבדיקה, המוצר נקי לחלוטין מפתוגנים, רעלנים ומתכות כבדות על פי התקנים המחמירים ביותר של משרד הבריאות הקנדי. תנאי אחסון: לפני הקפסולציה השמן נשמר בקירור תחת חנקן. לאחר קפסולציה אחסון בקירור בחושך הן במחסן היצרן בחו"ל והן במחסן אומגה 3 גליל בארץ. רשיון יבוא: המוצר מיובא, נארז, מאוחסן ומשווק ברשיון יבוא לתוספי מזון מטעם משרד הבריאות. מפרט טכני Technical Data Sheet להמלצות שימוש להזמנה
Posted on by — Leave a comment

מתכות כבדות בשמן דגים – עדכון בנושא התביעה

חברת אומגה 3 גליל שמחה על הגשת התביעה הייצוגית בנושא ניקיון שמן הדגים באוקטובר 2011. אנו תקווה שתביעה זו תשים קץ להתקפות חסרות הבסיס החוזרות ונשנות מצד חברות ומפיצים שונים על נושא ניקיון שמן הדגים. חברת אומגה 3 גליל אומנם אינה מן הנתבעות בתביעה הייצוגית אך חברת אושין ניוטרישן החברה הספקית של אומגה 3 גליל מופיעה בתביעה. מעיון בכתב התביעה עולה כי המהומה על לא מאומה והתביעה אינה סובבת סביב מתכות רעילות וסכנתן לבריאותינו כלל. אתם מוזמנים לקרוא את המשך ההודעה מזה שנים שחברת אומגה 3 גליל מקפידה על ייבוא שמן דגים באמינות ובאיכות הגבוהות ביותר תוך שקיפות מלאה לתהליך הייצור של השמן ותוצאות הבדיקה של כל מנה הנמכרת. מעיון בדוחות הבדיקה וכתב התביעה נמצא כי כל 4 המתכות הכבדות הרעילות הידועות (עופרת, כספית, ארסן, וקדמיום) לא נמצאו אפילו ברמה של שרידים בכל דוגמאות המוצרים שנבדקו. כאמור השמנ"ד של אומגה 3 גליל אינו נמצא בכתב התביעה אבל אין זה משנה כלל ומיד תבינו מדוע. אם אין מתכות כבדות רעילות בשמן, על איזה מתכות כבדות מדבר התובע? ובכן התביעה היא על נוכחות מתכות כמו נחושת ברזל אשלגן ונתרן. אלו הן מתכות במשקל סגולי מעל 5 גרם לסמ"ק ולכן נחשבות מתכות כבדות. אך הן אינן מתכות כבדות רעילות אלא מתכות כבדות נפוצות שנמצאות במים שאנו שותים ובמזון שאנו צורכים והגוף משתמש בהן. כמובן ששרידים שלהן אכן נמצאו במוצרים, בדיוק כמו שהן נמצאים במזון באויר ובמים שאנו צורכים למעשה התביעה היא על עניין טכני – הנתבעות סימנו על המוצר שלהם את הכתובת "נקי ממתכות כבדות" וכאן הן "נפלו". למה אומגה 3 גליל לא נתבעה? מהסיבה האירונית שאנחנו לא כתבנו "נקי ממתכות כבדות". תעודות הבדיקה של המנה שאותה אנו משווקים כעת מגיעות הן מקנדה והן מישראל, כשבישראל הבדיקה מבוצעת באמינולב – אותה מעבדה שבה בדק התובע. שלא במפתיע, התוצאות של הבדיקות שלנו ושל בדיקות התובע הן זהות לגבי המתכות הכבדות הרעילות, כלומר לא נמצאו אפילו שרידים של מתכות כבדות רעילות. מעבר לתעודות הבדיקה הרבות שיש בידינו (מהיצרן אך לא רק ממנו אלא גם ממעבדות ישראליות וקנדיות בלתי תלויות) המעידות על בטיחות שמן הדגים שלנו, חברת אומגה 3 גליל מלווה מזה שנים רבות עשרות משפחות במעבר לחיים ללא תרופות ובעצמה (על כל 9 בניה ונכדיה) צורכת אומגה 3 שמן דגים מזה 12 שנה ובריאותינו רק הולכת ומשתבחת. לסיכום התביעה הוכיחה כי בשמן דגים המגיע מחברה אמינה לא ימצאו שרידים של מתכות כבדות רעילות בזכות תהליך ניקוי מתקדם ויעיל מאוד. יהיה מי שיאמר כי התביעה יש בה משום תרגיל שיווקי. ולא מהמבריקים שבהם. בכל שאלה נוספת בנושא התביעה ובכלל אתם כרגיל מוזמנים לפנות אלינו בטופס יצירת קשר באתר בברכה גיא ואורנה בן צבי
Posted on by — Leave a comment

אומגה 3 גליל חברה בארגון GOED

ארגון GOED הינו ארגון עולמי המחוייב לחינוך צרכני בנוגע ליתרונות הבריאותיים של EPA ו-DHA על ידי עבודה עם קבוצות ממשלתיות, קהילת הבריאות והתעשיה, תוך קביעת סטנדרטים גבוהים עבור המגזר העסקי. הארגון וחבריו מחויבים ליושר אישי, התנהגות ארגונית אתית, שלום הציבור והבטחת איכות. לאחרונה התקבלנו לחברות בארגון זה לאחר שעמדנו בדרישותיו והתחייבנו לסטנדרטים של איכות המחייבים ב GOED. תוכלו לקרוא עוד על הארגון באתר הבית של הארגון www.goedomega3.com GOED proud member
Posted on by — Leave a comment

שמן דגים- ההשלכות האקולוגיות

שמן דגים אושיין נוטרישין קנדה (ONC) – מחויבות לקיימות ואחריות סביבתית

אושיין ניוטרישן קנדה בע"מ מחויבת לאחריות סביבתית וקיימות, בייחוד בכל הקשור לתעשיית שמן הדגים. מאז ראשיתה, ONC מחפשת פתרונות יצירתיים למזעור השלכותיה הסביבתיות. לפני הכל החברה מקפידה לייבא את שמן הדגים הגולמי שלה מאזורים בהם השלטון המקומי מנטר ומווסת בקפידה את תעשיית הדייג, על מנת להבטיח מניעת דייג-יתר וצמצום מיני הדגים. כמו שיטות הדייג המנוטרות גם תהליכי הייצור באיזור פרו עצמה ובמפעלי הייצור של ONC ברחבי העולם, נעשים תחת הקפדה על אחריות סביבתית. מרמת ההגנה על אוכלוסיות הדגים (מעקב אחר כל זן וזן במונחים של אוכלוסיה, גודל, משקל, בשלות, מחזורי השרצה ופרמטרים נוספים) ועד לאחריות סביבתית במפעלי הייצור של שמן הדגים (טיהור שפכים שימוש בדלק אורגני ומיחזור תוצרים).

oceannutrition מקורות הדגים המשמשים בייצור שמן דגים של ONC שמן הדגים של ONC מקורו בדגי אנשובי מאזורי הדיג הפתוחים הנמצאים הרחק מחופיה המערביים של אמריקה הדרומית. שמן הדגים הינו תוצר לוואי של דגים הניצודים עבור תעשיית המזון לבעלי חיים. הנחיות ממשלת פרו לדיג בר-קיימא כל פעילויות הדיג בפרו מוסדרות בחוק הדיג, שהופק ונחתם על ידי משרד הייצור הממשלתי ונשיא פרו. משרד הייצור אחראי על כל פעילויות הדייג בפרו, באמצעות משרד הדייג. חברה המבקשת להתחיל בפעולת דיג, נדרשת להגיש בקשה לרשיון דיג. ללא רשיון, החברה לא תוכל לפעול בתעשיית הדיג הפרואנית. לאחר הערכה של החברה, ובמידה שמשרד הדייג משוכנע שהחברה כשירה לפעילויות דיג, המשרד יסווג את זני הדגים שהחברה מתכוונת לדוג. לפני שמונפק רשיון, ישנם הרבה פרטים הנלקחים בחשבון, כגון:
  • הביומסה הכוללת של זן מסוים (ביומסה היא המסה של כל החומר האורגני הלא מאובן באזור ובזמן ספיציפי )
  • המכסה השנתית עבור כל זן
  • מספר הרשיונות שכבר הונפקו עבור זן זה.
רק כאשר משרד הדיג וה- IMARPE (המכון הימי של פרו Instituto del Mar del Perú) מסופקים מהמידע והמסקנות, יונפק רשיון לחברה הספציפית כאשר הרישיון ינחה מהי הכמות השלל המקסימלית המותרת. אך זוהי רק אחת הדרכים בהן פועלת פרו לשימור משאביה הימיים. מדיניות פרו בנוגע לשמירה על זנים ימיים בדגש על זן האנשובי בפרו קיים חשש גדול מפני ניצול יתר של המשאבים הימיים. מקווי המים והימים הפרואנים מנוטרים באופן קבוע ומוערכים על ידי ה IMARPE. היעד העיקרי של IMARPE הוא להבטיח את הנוכחות של ביומסה קבועה ולמנוע הרס. IMARPE עוקבים אחר התפתחות כל זן וזן במונחים של אוכלוסיה, גודל, משקל, בשלות, מחזורי השרצה ופרמטרים נוספים. בהתבסס על מידע זה, IMARPE מקצים מכסה שנתית לכל זן, ומוציאים איסורים ועונות דיג. פרו היא אחת מן המדינות המעטות בעולם אשר הצליחה לשמר אוכלוסיה עקבית של הזנים הימיים שלה לאורך תקופה ארוכה. זן האנשובי (עפיאן פרואני Engraulis ringens), אשר מהווה את רוב שלל הדיג הפרואני, שימר את אוכלוסייתו בזכות ניטור מחמיר ומדיניות אחראית של רגולציה על הדיג. ישנם כמה מנגנונים המבטיחים שגופים אלה יעבדו בהתאם לחוק: מעקב רציף אחר כל כלי דייג – כל כלי שיט המשמש לדיג נדרש להתקין GPS המאפשר מעקב רציף אחר מיקומם דרך הלווין. כלי זה משרת שתי מטרות, בכך שמאפשר לגופי הרגולציה לאשר שהציד מתבצע באזור המיועד וגם משמש לפעולות חילוץ במקרי חירום. כאשר נמצא כי מכשיר ה GPS כלשהו נכבה, החברה נקנסת ורשיונה מושעה. ביקורים יומיים של מפקחים בכל מפעל לעיבוד דגים – הפקחים מאמתים את כמות השלל, זני הדגים שנתפסו, ואת הגודל, המשקל ומינו של הדג (זכר או נקבה). קביעת משקל מינימום לדגים הניצודים – חברה שנמצא בשלל שלה דגים קטנים מהגודל המותר, נקנסת ובדרך כלל מוטל איסור דיג באזור בוצע הדיג, לתקופת זמן שנקבעת על מנת לאפשר לזן לגדול ולהבשיל. למשל, הגודל המינימלי לדיג אנשובי הינו 11.5 ס"מ ואסור שיותר מ 15 אחוזים מהשלל יהיו קטנים ממגבלה זו. בקרה חיצונית – במקביל למנגנוני שליטה אלו, חברות הדיג ערכו הסכם עם חברת הפיקוח השוויצרית SGS, שהיא אחת מחברות הביקורת האמינות ביותר בעולם. SGS מפקחת על כל השלל באמצעות אנשי סגל שנוכחים בכלי השיט ובמפעלים ברגע בו השלל מגיע. SGS מאמתת את הכמות הכוללת של כל שלל, את הגודל, סוג הזן וכו`. התוצאות המדווחות ע"י SGS חייבות לתאום את ההגבלות שניתנו על ידי הפקחים של IMARPE ומשרד הדיג. דייג סלקטיבי ללא שלל נלווה – החוק הפרואני אוסר גם על שלל נלווה של חיות ימיות. כל ציוד הדייג מותאם ומעוצב במיוחד לזן הניצוד. מכוון שאנשובי הוא 99% מהשלל הכללי אזיי כל הציוד מותאם במיוחד לצייד ל אנשובי. אזורי הדיג הפרואנים משתמשים במכמורות המקיפות קבוצות גדולות של דגים קטנים. דגים גדולים יותר, כולל דולפינים אם יש, מעצם אופיים מסוגלים להתחמק מסוג זה של דיג, אבל אם הם נתפסו ברשת, חייבים לשחררם תחת איום של קנס ואיסורי דיג. טיפול בפסולת – הממשלה הפרואנית גם מחייבת את כל חברות הדייג להיות בעלות אמצעי טיפול נאות בפסולת, כדי להמנע מכל אפשרות של זיהום הסביבה והמים. ייצור שמן דגים גולמי בפרו ONC שואפת להשיג שמן דגים גולמי מארגונים מוסריים ואחראיים. יצרני שמן הדגים הגולמי הפרואנים מהם ONC רוכשת שמן, עוברים תחת ביקורת קפדנית של המוסד הטכנולוגי לכלי-דייג של פרו (ITP- Instituto Tecnológico Pesquero del Perú) בנוגע לעיצוב המתקנים, בנייה והציוד המופעל בתהליך ייצור שמן דגים גולמי לצריכת בני אדם. IPT מוכרת על ידי ממשלות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה וממשלות נוספות בעולם, כרשות הרגולטורית הפרואנית האחראית לעריכת ביקורות היגיינה, סניטציה ובטיחות בתעשייה. בעוד ITP מתמקדת בקפדנות בתעשיות דייג והתעשיות הקשורות לדייג, תפקידה שואף להחשב כשווה ערך לסוכנות הקנדית לפיקוח על מזון CanadianFood Inspection Agency) CFIA), באשר למבדקים ואישורים של מתקני ייצור. בנוסף לשיטות דייג בר-קיימא מחמירות, הממשלה הפרואנית נוקטת צעדים למיזעור ההשלכות הסביבתיות של התעשייה המקומית של מזון מדגים ושמן דגים. אלה כרוכים בחקיקה ואמצעי אכיפה מחמירים, הכוללים קביעה ואכיפה של תקנים כמו:
  • Decreto Supremo N° 010-2008-PRODUCE: קביעת המיכסה המקסימלית המותרת עבור שפכים מתעשיות מזון ושמן דגים.
  • Decreto Supremo N° 011-2009-MINAM: קביעת המיכסה המקסימלית המותרת עבור פליטות מתעשיות הקמח ושמן דגים.
  • Decreto Supremo N° 020-2007-PRODUCE: קביעת התוכנית הסביבתית המשלימה עבור מפרץ-פרול בצ`ימבוט (Ferrol Bay, Chimbote), לייעול ניהול השפכים שמקורם באזור זה.
  • Resolución Ministerial N° 621-2008-PRODUCE: קביעת ציר זמן למפעלי קמח ושמן דגים להטמעת חידושים טכנולוגיים להפחתת פליטות סביבתיות.
אחריות סביבתית בשיטות הייצור של ONC לכל אורך תהליך הייצור של שמן דגים של ONC, נוקטת החברה בכל אמצעי הזהירות למזעור השלכות סביבתיות. ל ONC יש שני מתקני ייצור שמן דגים: אחד ממוקם במלגרייב, נובה סקוטיה (Mulgrave, Nova Scotia) והשני בפיורה, פרו (Piura, Peru). דלק אורגני מאז 2003, מתקן הייצור של אושן ניוטרישן קנדה במלגרייב, נובה סקוטיה, קנדה, מספק לעצמו את כל האנרגיה הדרושה לדודי החימום להפעלת המפעל, ע"י בעירת דלק אורגני הנגזר משמן דגים. הדלק האורגני הוא אסטר שומני מרוכז המופק על ידי שימוש באתנול. זהו אסטר מבוסס אתיל (בניגוד לאסטר מבוסס מתיל) ולכן יש לו יתרון סביבתי נוסף, הכולל: אטימות עשן smoke opacity נמוכה משמעותית, טמפרטורת מפלט exhaust נמוכה יותר וטמפרטורת זרימה pour point נמוכה יותר. אושן ניוטרישן קנדה החלה חוקרת את השימוש בדלק אורגני מוקדם מאוד. בשנת 1999, אושן ניוטרישן קנדה הריצה ניסויי דלק אורגני בדוודים שלה במלגרייב ולאחר כמה חודשים הדוודים עברו בדיקה ונמצא כי לא נוצרה כמות חריגה של פחמן. בהמשך שנה זו אושן ניוטרישן קנדה החלה לשרוף אחוז הולך וגדל של דלק אורגני, עד אשר הדוודים שרפו 100% דלק אורגני שנוצר משמן דגים. שיטה זו ממשיכה לשמש ללא ייצור חורג של פחמימן וללא שינויים בציוד. נכון להיום (דצמבר 2009), הדוודים במלגרייב פועלים אך ורק על דלק אורגני ומספר עובדים של אושן ניוטרישן קנדה משתמשים גם הם בדלק אורגני להסקת בתיהם. בסך הכל, המתקן במלגרייב מספק לעצמו 30% מהאנרגיה הנצרכת. בנוסף, אושן ניוטרישן קנדה מפיצה דלק אורגני למספר חברות הממוקמות במזרח קנדה למטרות של הפקת אנרגיה. בדודי הקיטור של מתקן הייצור בפיורה, פרו גם כן משתמשים בדלק אורגני הנגזר משמן דגים. טיהור שפכים בשני מתקני הייצור של אושן ניוטרישן קנדה יש מפעלים לטיהור שפכים. מפעל טיהור השפכים במלגרייב (WWTP -waste water treatment plant) החל לפעול במלואו עם התקנת מערכת הטיפול המקדים בינואר2006. בדיקות מעבדה מפורטות החלו להלקח מדי יום בסוף אפריל 2006, כאשר המתקנים בבבניין WWTP הושלמו. השפכים נבדקו בדיקות יומיות, בדיקות שבועיות וכמו כן מבוצעת במפעל בדיקה חיצונית שבועית. במתקן ב Mulgrave יש סדרה של תעלות הטיה ומפרידי שמן / מים לניהול מים עיליים. המים על פני השטח מופרדים באמצעות מפרידי שמן / מים לפני שהם משוחררים ממתחם המפעל. מתקן פיורה של ONC בפרו משתמש בהתקן המתקדם בעום לטיפול בפסולת שפכים, העוקב ומסדיר אתקינות המים. ההתקן תואם לדרישות רגולטוריות בתחום והוא לאפשר שימוש במים להשקיית שטחים חקלאיים מקומיים. מיחזור כל תוצרי הסינון מתהליך ניקוי שמן הדגים, כמו גם תוצרי הסינון של תהליך ניקוי השפכים, מופרדים ונשלחים למתקן קומפוסט מקומי. כל קרטון ומתכת מופרדים ונשלחים למרכזי מיחזור. כל שאר הפסולת המוצקה נשלחת למתקן ניהול פסולת Guysborough. להצהרה באנגלית לסיכום הדיג מחופי דרום אמריקה נעשה בבקרה הדוקה מתוך כוונה לשמר מינים ולשמור על איזון אקולוגי. תוכלו לקרוא עוד על איכות ומקור הדגים שלנו בלינק הזה. בכל שאלה נוספת שיש לכם על ההשלכות האקולוגיות נשמח לענות ככל יכולתנו, פנו אלינו בטופס יצירת הקשר.