כתבה שפורסמה במגזין "החיים הטובים" יולי 2019 מאת: אמיר קלי מחסור באומגה 3 הינו גורם סיכון משמעותי במגוון מחלות הקשורת בדלקת של איברים שונים…

הכנס המיוחד הזה התקיים ביום שישי 24.5.19. היה מרגש. האורחים, המרצים והמארגנים כולם יחד תרמו לתחושת השליחות והמשך עשיה בתחום "רפואת-היתר" מחד והעצמת הבריאות הגופנית והנפשית מאידך. אנו שמחים לשתף אתכם במיגוון ההרצאות שהעלנו גם ליוטיוב שלנו. רותם אליזרע, כתב הבריאות של ידיעות אחרונות כולנו חלק מסטטיסטיקה כלשהי. איפה כל אחד מאיתנו נמצא בסטטיסטיקה של האבחונים, המרשמים והשימוש בתרופות להפרעות קשב? בהרצאה זו נבין את המצב בישראל, מה הבעיה? מה יכולים להיות הגורמים? לאן מצביעה המגמה העתידית ומדוע נדרש שינוי. זו המציאות שבה אנו חיים וחשוב שנבין אותה. להרצאתו של רותם אליזרע ביוטיוב נא ללחוץ ד"ר מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל מכון 'אבולעפיה' להכשרת פסיכותרפיסטים.  מהי בעצם הפרעת קשב? האם זו מחלה? אילו גורמים יכולים ליצור סימפטומים של הפרעת קשב? האם טיפול רק בתסמינים הינו טיפול אמיתי ומה משמעותו לטווח הארוך? אלו הן שאלות בסיסיות שכל הורה ופסיכיאטר צריך לשאול את עצמו לפני החלטה על טיפול בהפרעת קשב. בהרצאה נשמע על גישה פסיכיאטרית שונה מהמקובל, של טיפול שורשי בהפרעת קשב העושה שימוש בכוחות פנימיים וסביבתיים העומדים לרשות הילד או הנער, מתוך ענווה וכבוד למטופל, להוריו ולסביבתו. להרצאתו של ד"ר מיכאל אבולעפיה ביוטיוב נא ללחוץ גיא בן צבי, מנכ"ל אומגה 3 גליל וחוקר תזונה עצמאי לפעמים יש לעבור משבר אישי כדי לגלות מה חשוב לנו בחיים. במקרה שלי המשבר היה אוכל. הבנתי שלמרכיבים שונים בתזונה יש השפעה שונה על יכולת הקשב, ההתנהגות וההרגשה של ילדי. לעיתים קרובות תפיסות תזונתיות שגויות או פשוט התעלמות מחשיבות האוכל גורמים לתסמינים שונים, למשל להפרעות קשב. האם יתכן שמה שאנחנו מחשיבים כאוכל מזיק עשוי להיות מזון חיוני למוח? האם לחילופין, יתכן שאוכל מסוים שהחשבנו כבריאותי הוא למעשה מזיק? בהרצאה זו נסביר בקצרה את המנגנון התזונתי של המוח ולפיכך נחשוב מה כדאי לאכול יותר ומה פחות, ומדוע זהו נדבך חשוב בטיפול. להרצאתו של גיא בן צבי ביוטיוב נא ללחוץ אסף פסטינגר, דיאטן קליני וספורט (R.D), בוגר תואר שני במדעי התזונה (M.Sc) והבעלים של סטודיוMotion Community הרצאה מעוררת השראה של אסף פסטינגר, שהיה "ילד בעייתי" עם הפרעת קשב חמורה ודיסלקציה, שיספר על הדרך שלו להצלחה ועל המחקר על ספורט והפרעת קשב. האם פעילות גופנית יכולה להקל על תסמינים של הפרעות קשב? האם יש השפעה לפעילות גופנית חד פעמית? מהו סוג האימון היעיל ביותר לפני פגישה או מבחן? האם קיימים תרגילים שמומלץ לבצע? בהרצאה זו נבין את המנגנונים הפיזיולוגים המושפעים מפעילות גופנית ומה חשיבותה. להרצאתו של אסף פסטינגר ביוטיוב נא ללחוץ ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז תבניות של חשיבה שלילית ורגשות לא נעימים הם גורמים המלווים הפרעת קשב ביחסי גומלין הדוקים. בהרצאה זו נדבר על הקשר בין העולם הרגשי לבין הפרעת הקשב ועל הדרכים להתערב ולטפל בקשר הזה. טיפול רגשי ואימון הם כלים בסיסיים הפועלים במישור הרגשי והפיזיולוגי על ידי שינוי דפוסי חשיבה. בהרצאה זו נבין מה החשיבות של אימון וטיפול רגשי ואיזה כלים פשוטים זמינים לנו. להרצאתה של ד"ר זיוה שגיא ביוטיוב נא ללחוץ תודה לשי גולדן, סופר, עיתונאי ואיש טלוויזיה שאכפת לו. על ההנחייה, על השיתופים האישיים ועל ההשראה. לדבריו של שי גולדן ביוטיוב לחצו כאן

מה חדש בתחום הפרעות קשב וריכוז?

מאת: evergreen – המרכז לרפואה משלימה ולאורח חיים –

 

היום קל להשיג תרופות להפרעות קשב וריכוז. אבל איך אפשר לטפל באופן טבעי? סיקור הרצאות מרתקות מכנס הפרעות קשב וריכוז שנערך במאי 2019

הפרעת קשב היא אחת התופעות המדוברות ביותר, יש סביבה מחלוקות וויכוחים וללא ספק היא מעסיקה הרבה מאוד הורים, ילדים ואנשי מקצוע. שיעורי האבחון הולכים וגדלים ובמקביל שיעורי השימוש בתרופות להפרעת קשב נוסקים. בכנס שמסוקר כאן ממש המרצים הציגו את הנושא מפרספקטיבות שונות ומעצימות. דברי פתיחה של שי גולדן, עיתונאי וסופר, נפגע תרופות יתר: הכנס עוסק יותר ברפואת יתר – סמים. אנחנו מלעיטים את עצמנו והקרובים אלינו בהרבה מאוד כימיקלים שאנחנו לא בהכרח מודעים לסכנה שלהם. "אני עצמי", מספר שי, "התנדבתי להשתמש בתרופות. היה לי התקף חרדה ראשון בגיל 14. סבלתי מקור, זרמים בגוף, חולשה והתעלפויות מרובות. הרופאים לא הבינו מה זה, וכך זה נמשך עד גיל 25.  יום אחד חבר אומר לי, יש לך התקפי חרדה. הגוף שלך נכנס לסטרס ועושה shutdown, כדי להקל על עצמו". שי הלך לפסיכיאטר, קיבל תרופה, התרופה עזרה והקלה עליו מאוד, התקפי החרדה לא פחתו אבל היו מתונים יותר, אבל לאחר תקופה, התקפי החרדה חזרו במלוא עוצמתם, והפסיכיאטר המליץ על הכפלת המינון, כי הגוף התרגל . וכך חוזר חלילה; כשהתרופה במינון המקסימלי לא עזרה יותר, הפסיכיאטר נתן לו תרופה אחרת. ושוב חוזר חלילה. הוא הבין שמשהו לא בסדר, התחיל לקרוא, גילה בעצמו דבר מרתק שהגוף מתייחס לתרופה כאל אויב ויש קרב בתוך הגוף שלו בין החומר הכימי לגוף, והגוף יותר חזק מכל חומר כימי, ואז אנחנו דוחפים חומר כימי אחר, וברגע זה החליט להיגמל. בגיל 45, הגיע למסקנה שהוא מכור לסמים והחליט לשים לזה סוף, הפסיכיאטר לא המליץ אבל עזר לו להיגמל ע"י הפחתה הדרגתית במינון. חצי שנה לאחר מכן, הוא היה ללא תרופות ופתאום לאוכל היה טעם, לבושם היה ריח, למוזיקה היה צליל נהדר. לאחר 2-3 שנים שהוא גמול, פגש את גיא ובתיה מאומגה 3 גליל, נרתם למטרה וזו הסיבה שהוא כאן. רותם אליזרע – כתב הבריאות של ידיעות אחרונות – על הקלות הבלתי נסבלת של השגת התרופות להפרעת קשב וריכוז רותם החליט לנסות להשיג רטלין. נכנס לאפליקציית הטלגרם, כתב שהוא מחפש לקנות אדרל, ענה לו "מר בין בשמחה", אתה מוזמן להפגש איתי בככר הבימה, תביא 500 ₪ ל-10 כדורים. פגישה לאור יום, אדם ללא כיסוי פנים, לוקח ממנו את הכסף ונותן לו שקית עם הכדורים. רותם שואל אותו אם הוא לא חושש מהמשטרה? האדם עונה לו כי 4 שנים הוא מוכר את החומר ומעולם לא נתקל בשוטר או מישהו שאוכף את זה. איך אני יודע שהתרופה אמיתית? שואל רותם? אתה לא יודע, אתה חייב לסמוך עלי, עונה המוכר. אין לך בעיה מוסרית למכור לי? שואל רותם? אני לא סוב מהפרעת קשב וריכוז אומר המוכר, התפקיד לי הוא למכור לך ואתה תבחר אם לקחת. ב-4 השנים האחרונות ישנה עליה של 14% בצריכת התרופות הללו, ריטלין, קונצרטה ואדרל ודומיהן בגילאים 5-14. מליון מרשמים בשנה, יותר גברים מנשים. איפה יש הכי הרבה מרשמים? תל אביב כ-250000 מרשמים. איזור השרון 180000 מרשמים. ישובים מבוססים, יכולים לשלם עבור מבחני הטובה, האבחונים והתרופות. 40% מהילדים בכיתה באזור תל אביב משתמשים ברטלין. בערוץ 2 לקחו ילד שרק חולם, אין לו בעיות אחרות פרט לכך. חצי שעה אצל רופא המשפחה, והאמא השיגה רטלין מהרופא. אז מה הבעיה עם הרטלין? תופעות הלוואי! קשיי שינה, פגיעה בתיאבון, טיקים, עצבנות, עלייה ברגישות לגירויים, תחושת דפיקות לב מואצות ועוד… האם בהכרח אני צריך לקחת את התרופה ולסבול מכל תופעות הלוואי הללו? הרבה פעמים אנחנו בוחרים בדרך הקלה ביותר כי אין זמן לשבת עם הילד, או לנסות פתרונות אחרים. וכשהיועצת החינוכית אומרת לנו שיש בעיה, הולכים לרטלין. עומר, ילד בן 10 מהרצליה כתב פוסט בפייסבוק: "אל תסממו אותי! תנו לי צ'אנס להיות ילד רגיל!" פרופסור ראסל בארקלי חוקר בינלאומי להפרעות קשב וריכוז אמר – אנחנו באבל, עצובים, כי הילד שלנו לא בסדר, אנחנו רק רוצים לסלק את התחושות הללו, והפתרון הקל הוא טיפולים תרופתיים, זה לא אבל גדול כמו אוטיזם או מוות, אבל עדיין בתחושת אבל שאנחנו חווים. משרד הבריאות נלחם בתופעות האלכוהול המזויף והסיגריות המזויפות, אבל לא משקיע באיתור יצרני התרופות המזויפות והבלתי חוקיות בכלל וניתן היום להשיגן בקלות רבה דרך רשת הטלגרם. מצד שני, בבתי המרקחת התרופות הללו מאוחסנות בכספת, כי הן נחשבות לתרופות נרקוטיות, יש פה ניגוד גדול. שיעור המאובחנים עולה ובצדק, בעולם של המון מידע וגירויים, משחקי מחשב ומסכים, אבל במקביל מספר מקבלי התרופות חסר תקדים, לתרופות יש יעילות, לפעמים יעילות לחלק מהאוכלוסיה אבל לפעמים נדמה שזה הפתרון הקל, הראשון, צריך לנסות דברים אחרים, תהליכים אחרים. השימוש בתרופה צריך להיות מוצא אחרון, לא ראשון. ד"ר מיכאל אבולעפיה – פסיכיאטר ילדים – תרופות הן לא גזירה משמיים –  טיפול שורשי בקשב וריכוז ילד מרטיב, ילד להורים גרושים, ילד שאוכל ג'אנק פוד, ילד עם לקות למידה? ילד שהילדים שלו לא בבית? ילד מוכשר ואפילו גאון שנמצא במסגרת לא מתאימה לו? ילד שמבלה שעות מול מסך, לא יהיה מרוכז. אז איך רק 15% מהילדים נוטלים רטלין? איך היום ילד יכול להיות מרוכז בכלל? בא ילד למרפאה, מפנים אותו למבחן טובה, מוכיחים שעם רטלין הוא מרוכז יותר, משתמשים בתרופה, למרות שיכול להיות שהילד מדוכא, או יש לו חרדות, אבל אף אחד לא שואל את עצמו למה הילד לא מרוכז? ילדים מעבירים את רוב שעות היום שלהם עם ילדים בגיל שלהם, הסמכות ההורית מתפוררת. מוטיבציה – ילד עם חוסר מוטיבציה לקות למידה אין תרבות למידה בבית, יכול להיות שיהיה לא מרוכז. ילדי אינטרנט – ילדים שחיים עם ציורים פורנוגרפיים, או משחקים, לא חיים בעולם מציאותי, אנחנו חייבים להתחיל לקחת החלטות מה עושים עם זה. תקשורת עם ההורים – 30000 זוגות מתחתנים בכל שנה, 10000 זוגות מתגרשים כל שנה. הילד לא מכיר את התקשורת הפשוטה. חינוך – אנחנו לא מחנכים את הילד לתת, הילד מקבל כל הזמן לא יודע להתחשב בזולת, לא יודע לתת, אין גבולות. הילדים עסוקים כל הזמן בעצמם במקום בזולתם. גבולות – אנחנו נותנים להם שמות, דור ה-Y, ילדי אינדיגו, ילדי קריסטל, ילדים בבית שאין לנם מושג שצריך להקשיב להורים שלנו. חיבור טוב לילד הוא חשוב מאוד, כי כשיש חיבור יותר, יש יותר גבולות. מגע – עיסוי, שמן שקדים, טיפות לבנדר לפני השינה, חיבוק לילד. חשוב מאוד! זמן איכות – להיות נוכח, בעיקר אבא! הדמות הסמכותית! להיות באמת עם הילד. חינוך לעצמאות – ילדים תלותיים, ילדים עם חרדות נטישה, פיתוח היצירה, ילדים עם חרדות, קליפת המוח הפרונטלי עסוקה בתקשורת יצירתית, היא מתבלה עם ההתמכרות לאינטרנט. אהבה מורגשת – הילד צריך להרגיש שהוא אהוב! תפישת ביחד – כמו בצבא! השני חלק ממני. חשוב מאוד! אין היום טענה תורשתית – יש לנו 150 חומרים כימיים שאנו מפרישים, אין גן ישיר של התנהגות. לא מצאו גן כזה. לחשוב שוב מה זה בית ספר? האם זה 36 ילדים בכיתה, שהילד עם הבעיות יושב אחורה? או שזה לבנות את הנפש, שהילד הזה יהיה ילד יותר טוב, חייל יותר טוב, אדם יותר טוב. ובמקביל יוכל ללמוד יותר טוב. נווה צור – שחקן נווה צור, שחקן, בן 25, סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא עניין אותו בית הספר, רצה להיות שחקן, הוא תמיד ידע שהוא יכול להיות מרוכז בדברים שמעניינים אותו, ההורים מאוד רצו לעזור לו, לקחו אותו לכל מיני אבחונים, באבחונים יצא שהוא ילד מאוד חכם אבל עם הפרעת קשב וריכוז. מלחמת לבנון השניה מאוד טלטלה אותו, הוא גר בצפת, פתאום פיצוצים ובומים, נכנס לחרדות, לא יכול היה גם אם רצה להתאמץ ולרצות את ההורים שלו להצליח להתרכז בשיעורים, וזה גם לא עניין אותו. נתנו לו גם רטלין וגם קונצרטה וזה לא עשה לו טוב, זה עשה אותו זומבי וגם החברים שלו אמרו לו שהוא עצוב, למה אתה לא מצחיק? איפה נווה? החליט להפסיק לקחת את הרטלין אבל עדיין לא הצליח להתרכז. מאוד רצה לרצות את ההורים אך לא הצליח. עניין אותו לצייר, חוגים כמו חוג קפוארה, בני עקיבא שם ממש פרח כי השתתף בהצגות, ולא האין ששם העתיד שלו כי המסגרת כל הזמן שידרה לו שהוא צריך להצליח בלימודים. הוא נשר מבית הספר, שלחו אותו לפנימיה, שהיתה על מנחת של מטוסים שזה בלבל אותו מאוד בגלל הטראומה של המלחמה, לא מצא את עצמו שם במגמת נגרות. עזב את הפנימייה לאחר חודש, הסתגר בחדרו, כחודשיים, עד שאביו דפק בדלת ואמר לו: מה התכנית? מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך? הוא חשב ואמר לאביו שהוא רוצה להיות שחקן, ובעזרת אביו, הוא נרשם ללימודי משחק, קיבל בטחון עצמי, ניגש לאודישן לסדרה רמזור, עבר את האודישן, ומאז נכנס למסלול של הצלחות גם בלימודים וגם בקריירה. אז נווה צור, המצחיק של הכיתה, מצא את האושר שלו, משהו שיש לו תשוקה אליו, שעושה לו טוב, שמעניין אותו ושהוא גם טוב בו. גיא בן צבי – מייסד ובעלים של אומגה 3 גליל גיא בן צבי, טייס ואיש הייטק בעברו, מייסד אומגה 3 גליל, ללא הכשרה בתחום הרפואה או התזונה, סיפר את סיפורו האישי שהביא אותו להקים את החברה. הילד האמצעי מבין חמשת ילדיו סבל מהתפרצויות זעם וטיקים, בגיל 6 וחצי אובחן עם תסמונת טורט, קיבל כדור בשם הלידול, שהעלים את התפרצויות הזעם והטיקים אבל הפך את הילד לזומבי, דבר שאשתו והוא לא היו מוכנים לקבל. גיא נכנס לאינטרנט, ובחיפושיו אחר מזור לבנו, מצא פורום תמיכה בארה"ב, סיפר את סיפורו בפורום וקיבל תשובה: תוריד לו סוכר ועמילן, תוריד מזון מעובד בעיקר שמנים צמחיים, ותן לו אומגה 3 מדגים. הילד היה מכור לג'אנק פוד וסוכרים ולכן ניסה לתת לו אומגה 3. במינון גבוה של אומגה 3 קרה נס. לאט לאט, התסמינים פחתו, והילד גם התחיל להוריד סוכרים ומזון מעובד. הילד גדל, ולא כל כך רצה ללמוד. בכיתה י' הוא החליט שהוא לומד! ישב ועשה בגרויות, שנת שירות במכינה קדם צבאית, התגייס לצבא והיום הוא טייס בחיל האויר. סיפור הצלחה! על פי גיא בן צבי, ישנם 4 עמודי תווך של חיי הבריאות שלנו: מזון, רעלים, מגע ותנועה. מזון – מזון יכול להבריא וגם יכול להזיק. מחלות כרונית = דלקת. כיום התזונה עתירת עמילנים וסוכרים מזון מעובד ושמנים צמחיים וזה מקור לדלקת בגוף ולמחלות כרוניות וגם לבעיות קשב וריכוז. וגם חוסר באומגה 3 . רעלים – אנחנו צריכים מנגנון סילוק רעלים יעיל בגוף המכיל נוגדי חימצון, כבד וכליות שדואגים להפטר מרעלים אבל אם יש עודף של רעלים בגוף זה עושה אותנו חולים. מגע – המגע חיובי ובריא כשיש לנו קשר אנושי, בין האמא לעובר, בים האמא לתינוק, בין שני בני זוג, במשפחה, הקשרים הללו גורמים לנו להיות בריאים. לעומת זאת, ניכור, תסכול, כעס ורגשות קשים גורמים למחלות. תנועה – שני מרכיבים חיובים: תנועה אירובית, וכוח. כשאנו יושבים כפוף, ישיבה ממושכת מול מסך פוגעת בבריאות שלנו. אם נהיה בכל אחת מהתחומים הללו מעל קו האמצע, החיים שלנו יהיו חיוביים ונקום עם חיוך בבוקר. אנחנו חברה שחולה ממחלות לא זיהומיות, לא כולירע וסלמונלה, אלא מחלות כרוניות. מגיפת האוטיזם – בשנת 1970 1 מתוך 10000 ילדים אובחן, מחלה מאוד נדירה, בשנת . 2018 1 מ-59 ילדים, מחלה מאוד נפוצה הפרעות קשב – ב-1970 בכלל לא דיברו על זה. ב1998 1 מתוך 17 ילדים אובחן כADHD. ב2016 1 מתוך 10 ילדים.  זה לא רק באוטיזם והפרעת קשב, זה מלא מחלות כרוניות אחרות. סוכרת למשל,  בארה"ב, בשנת  1960 1 מ100 איש חולה בסוכרת 1% מהאוכלוסיה. 2015 – 1 מ13 איש חולה בסוכרת. בארץ המצב לא יותר טוב, מנתונים של קופת חולים מכבי, 1 מתוך 80 ילדים בישראל מוגדר כאוטיסט 1 מכל 6 ילדים ב2014 עם ADHD. ישראל מ"ס 1 בעולם בצריכת ריטלין, עברנו את ארה"ב!. בקצה כל גרף כזה יושבת תעשיית תרופות שמגלגלת מיליארדים. רטליו (קשב וריכוז), ריספרדל(אוטיזם) ומטפורמין (סוכרת), לצד הסטטינים , הכנסות של טריליוני דולרים של חברות התרופות, חיה על מחלות שלא היו קיימות לפני 40 שנה. פרופסור מייקל קרופורד טוען כי ההומו ספיאנס, שהוא היצור האנושי שנשאר בעולם, שרד בזכות גידול של הראש ולא של הגוף. צמיחת המוח היא שגרמה לו לשרוד ולא צמיחת הגוף. הגוף הוא חלבון, המוח הוא שומן. אומגה 3, כולסטרול וויטמין E – 3 חומצות שומן חשובות למוח. לא רק אומגה 3. חלב אם אנושית יש בו מעט מאוד חלבון ומעט סוכר, זה בעצם אמולסיה של חומצות שומן ובתוכן אומגה 3. מותר האדם מהקוף – אומגה! שני יצורים אנושיים חיו על פני כדור הארץ, ההומוספיאנס והאדם הנאנדרטלי, שחסרה לו האונה הקדמית. וההומוספיאנס לפני 164000 שנה, התחיל לאכול דגים וצדפות, וכל האונה הקדמית שלו התפתחה, היכולת לתכנן, לבנות וליצור. אנחנו בנויים מתאים שמכילים המון ממברנות, קרומים בתוך קרומים, וכל החיים קורים בממברנה והממברנה היא שומנית ואיזה שומנים הכי חשובים לממברנה? שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, ושומן רב בלתי רווי. גם כולסטרול וויטמין E חשוב, בלעדיו הממברנה מתה וגם אנחנו מתים. המזיק – שומן טראנס. הממברנה, צריכה להיות חזקה, וגם חלקים ממנה צריכים להיות חדירים. כשאנחנו מכינים צי'פס בשמן זית, השמן מתחיל להעלות עשן, והופך לשומן טראנס. זה נקרא טרנסיפיקציה. בצ'יפס הזה יש שומן טראנס שגורם לממברנה להיות בלתי חדירה, ובמקום מקטע גמיש יש לי עוד מקטע קשיח וכך האות העצבי לא יעבוד כמו שצריך. אומגה 3 זה תכונה כימית של חומצת שומן. EPA ו-DHA  הן חומצות השומן היחידות שחשובות. נמצאות בשמן דגים,  אומגה 3 צמחית לא רלוונטית כי אנשים רגילים ממירים 20% לEPA ו-DHA במקסימום אבל ילדים עם הפרעות קשב ומבוגרים עם מחלות כרוניות לא ממירים מספיק, לכן הם צריכים לצרוך EPA ו-DHA. EPA – מערכות בקרת המחלה של הגוף. במקרה שמגיעה מאומגה 3, נוצרת מערכת הגנה חיובית של קרישיות רק במקרה של פציעה או חתך. במקרה שמגיעה מאומגה 6, גורמת להיווצרות קרישי דם ספונטניים, גם כשאין סיבה להיווצרות שלהם, וכך אנחנו מקבלים שבץ מוחי והתקף לב. מערכת שנייה היא אלרגיה – נכנס לי אבק לריאות, אני משתעל זוהי תגובה אלרגית חיובית המסלקת את הפתוגן , זה אם מגיעה מאומגה 3. אם מגיעה מצריכה מרובה של אומגה 6, כל חשיפה לקטנה אלרגן כמו קרדית אבק הבית או פרווה של חתול, תגרום להתקף של אסטמה ובמקרה ה חייבים נטילת אנטי היסטמינים. מערכת שלישית, מערכת חיסון שצריכה לעצור מחלות זיהומיות. אם היא מונעת ע"י אומגה 6, נגרמת מחלה אוטואמונית, מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה ברורה. DHA  בונה את המוח שלנו, וגם בסינפסה שזה מקום שבו שני תאי עצב מדברים אחד עם השני, יש DHA. אומגה 3 מתחמצנת, מי מגן עליה?, ויטמין E, הוא היחידי שיודע להגן על אומגה . איפה יש ויטמין E? רק במזון שומני צמחי כגון שקדים אגוזים, זיתים, גרעינים. ויטמין E, צריך ויטמין C שיגן עליו כדי שהוא ויטמין E לא יתחמצן. לכן יש לצרוך  פירות (במידה, לא יותר מפרי אחד ליום) וירקות. כולסטרול – מאוד חשוב למוח ולתאי העצב. הגוף שלנו מייצר וגם סופג, ולוקח אותם לכל חלקי הגוף. LDL ו-HDL הם צוללות שמסיעות את הכולסטרול לכל חלקי הגוף. קופת חולים אומרת מקסימום 200, אבל הגוף שלנו דורש לפחות 250. כולסטרול נמוך מקושר למחלות פסיכיאטריות. כולסטרול לא מנבא שום דבר לגבי מחלות לב. רק פרמטר אחד מנבא, אינדקס אומגה 3. מתוך 1000 איש, בסיאטל 240 איש מתים בשנה משבץ מוחי, ביפן מתים 10 מתוך 10000 איש. אינדקס אומגה 3 מאוד חזק, המון מחלות ואוכלוסיות סובלות ממחסור באומגה 3. ביפן לא מתים משבץ. תינוק בלידה נולד עם אינדקס אומגה 3 9. האימא בתחילת ההריון על 7 ובסופו על 5. ילדים עם ADHD  עם אינדקס 4. גיא בן צבי ביחד עם בית חולים זיו, ערכו  בדיקה האם אומגה 3 עוזרת לקשב וריכוז. הילדים התחילו עם אינדקס אומגה של  5, והגיעו ל10. הילדים שיפרו מאוד את המדדים של הילדים. המלצות: להפחית סוכר ועמילן, להגביר אומגה 3, לצרוך מספיק זרעים בשביל ויטמין E או לצרוך תוסף, לקבל שומן רוווי מבשר, דגים, שמן קוקוס, ויטמינים צמחיים מירקות הרבה ופירות מעט, לא לפחד מכולסטרול וטריגליצרידים, לחיות ללא תרופות זה אפשרי אם נאכל נכון. אסף פסטינגר, דיאטן בוגר תואר שני במדעי התזונה (Sc.M) והבעלים של סטודיו Community M– מאמן ספורט הגיע מקיבוץ דפנה מהצפון, ודיבר על פעילות גופנית וכיצד היא יכולה לעזור להפרעת קשב וריכוז. ילד מפריע בכיתה, המורה מוציאה אותו מהכיתה, הילד חוזר, הוא מוכן שוב לשחק, ונוצר המצב ההפוך, לא מבינים את הילד, נתנו לו לצאת, הוא חוזר ורק כועסים עליו יותר. המורה גם מתוסכלת והילד מקבל את החותמת, זה עם ההפרעות קשב וריכוז, המורה מתקשרת לאמא שהילד צריך לקחת רטלין. אסף היה בכיתה ח, יושב כין אימא שלו שמתחננת מבית הספר לקבל אותו, לבין המורה שטוענת שהוא מפריע, לבין היועצת שאומרת שהוא צריך לקחת ריטלין. שום דבר לא עניין אותו. למה הוא צריך בגרות? חשב שלא ימשיך ללמוד, ולאחר הצבא, הרגיש שכשהוא רוצה משהו, הוא יכול לעשות אותו, החליט לצאת למסע, אחרי מלחמת לבנון השניה, יצא למסע ועושה שינוי באורח החיים שלו. עניין אותו תזונה, פעילות גופנית, הפסיק לעשן, והחליט להתמודד עם לימודים אקדמיים. תופעות הלוואי של התרופות מאוד לא טובות, אבל 30% מהילדים ממשיכים לקחת את התרופות למרות זאת כי הם רוצים לרצות את המערכת. אותם אנשים פונים גם לטיפול CBT, טיפול שעוזר למטופל לשלוט בבעיה, אך זה טיפול ארוך ויקר, לא מתאים למעמד סוציו אקונומי נמוך. בנקודה זאת פעילות גופנית עוזרת כי מעלה את ריכוז הדופאמין המוח. BDNF – חלבון שנחוץ לתפקוד תקין של המוח, ולאחר פעילות גופנית ישנה עלייה של אותו חלבון במוח. פעילות גופנית משפרת את הזכרון, ועשרות מחקרים שמראים שפעילות גופנית היא תרופה לכל דבר. כוון מחקר נוסף הוא בילדים עם הפרעת קשב וריכוז שפעילות גופנית משפרת את המדדים שלהם. גם פעילות גופנית חד פעמית וגם פעילות גופנית ממושכת לאורך זמן. במסגרות לימודיות והן בעבודה., פיתח אסף וביצע מחקר במסגרת עבודת התזה של התואר השני במדעי התזונה בו נבחנה השפעת פעילות גופנית בעצימויות שונות על חומרת תסמיני הפרעת קשב וריכוז באוכלוסייה של בוגרים צעירים. מטרת המחקר לבחון השפעת תוספת פעילות גופנית בעצימות קלה-בינונית, דופק נמוך, בהשוואה לתוספת פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה, דופק גבוה, ובנוסף השפעת תוספת פעילות גופנית אקוטית, חד פעמית, וסדרתית, בת 12 אימונים, על 60 סטודנטים.האימונים בוצעו בשיטת האימון הפונקציונלי, שבהגדרתו משפר את מגוון מרכיבי הכושר הגופני ומטרתו העיקרית הנה שכלול התפקוד היומיומי. ואלו מסקנות המחקר שלו: להשפעה מיידית – אימון חד פעמי בעצימות גבוהה כאשר אנחנו צריכים להתכונן למבחן או לפגישה חשובה,  מומלץ לבצע פעילות בעצימות יחסית גבוהה כדי לראות שיפור מהיר בקשב ובאימפולסיביות. תוצאות המחקר מראות שלאחר פעילות גופנית אחת כאימון ראשון, ניראה שיפור מובהק בקשב ובאימפולסיביות רק בקבוצה שבצעה אימון בעצימות בינונית עד גבוהה, דופק גבוה. בנוסף, מחקרים אחרים מראים שפעילות בעצימות בינונית עד גבוהה מביאה לירידה במתח הנפשי, דבר חיוני להגעתנו באופן מיטבי לאירוע חשוב כדוגמא מבחן או פגישה חשובה. דוגמאות לתרגילים מומלצים: 1. קפיצה בדילגית 2. סקווט עם קפיצה 3. אימון אירובי משולב. לדוגמא: 10 שכיבות שמיכה לאחר 200 מטר ריצה מהירה. להשפעה מתמשכת – מסגרת והתמדה תוצאות המחקר מראות כי לאחר תקופה של 12 אימוני כושר ישנו שיפור מובהק במדדי הקשב והאימפולסיביות בשתי קבוצות המחקר. לא היה קשר לעצימות האימון לאחר תקופה של חודש וחצי עם שני אימונים בשבוע. ההמלצה היא להכנס למסגרת של אימונים שאתם נהנים ממנה ומצליחים להתמיד לאורך זמן על מנת להנות משינוי משמעותי לטווח הרחוק. דוגמאות לסוגי אימונים מומלצים: 1. פילאטיס 2. אימון התנגדות במשקלים 3. אימון קרוספיט ואימון TRX סיכום תוספת פעילות גופנית יכולה להקל בתחומי הקשב והאימפולסיביות בבוגרים צעירים. לפעילות זו יש השפעה מיידית ומתמשכת על חלק מתסמיני הפרעת הקשב והריכוז ומומלץ לשלב אותה כחלק חשוב במערך הטיפול המקובל בהפרעת קשב וריכוז. רגשות ומחשבות – ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז הגיעה מהצפון, מאמנת אישית מתמחה בהפרעת קשב, עובדת על המחשבות השליליות האוטומטיות ומטפלת רגשית. ילדים מפתחים מחשבות שליליות אוטואמטיות ודימוי עצמי נמוך. הם מצליחים אבל מתי יגלו שאני כלום? כל מיומנות שאנחנו רוכשים וכל אימון פיזיאו מנטלי אנחנו מייצרים שינויים מבניים במוח. לאחר 12 מפגשים, אנחנו מייצרים מבנה בלתי הפיך, בדיוק כמו רכיבה על אופניים, שברגע שלומדים לא שוכחים. ד"ר שגיא הסבירה כי הילד היצירתי, השמח והמצחיק, כולם קיימים אצל הילד עם הפרעת הקשב, אבל באינטראקציה עם הסביבה, קיים הילד המפריע, הבלתי קשוב, וכועסים עליו ומענישים אותו, האינטראקציה בד"כ שלילית. אינטראקציה שלילית הוספת, קורית כשהסביבה לא רואה את הפרעת הקשב, זה בד"כ ADD, ילדים שקטים ונעימים והסביבה לא רואה את הקושי, ויש הישגים, וגם אם יש אינטראקציות חיוביות הוא עדיין מייצר מחשבות שליליות אוטומטיות ודימוי עצמי נמוך. זיוה עצמה היתה עם הפרעת קשב, פחדה שאף אחד לא יתחתן איתה ולכן בגיל 20 מיהרה להתחתן, הילדים שלה גם עם הפרעות קשב. מחקר – יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין מחשבות שליליות אוטומטיות. גם אם הילד מצליח ויש תוצאות חיוביות, הוא רואה שהוא אחר, הוא לא טוב, הוא לא מספיק חכם. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מפתחים דיכאון, וחרדה עקב המחשבות השליליות האוטומטיות. הטענה של ד"ר שגיא היא שהמחשבות יכולות להיות נרכשות ואפשר לטפל בהם, לפעמים כל ההתנהגות של הילדים, כולל כעס וזעם, הן נוירולוגיות ולא אישיותיות והתנהגותיות, אין לו שליטה עליהן, וההנחה השלישית היא שכשהילד מתנהג כך, הוא שונא את עצמו, הוא לא מכיר את עצמו, זה לא נשלט. ד"ר שדיא הסבירה כי אימון של 12 שבועות, משנה את מבנה המוח ועבודה על דפוסי מחשבה חדשים יוצר מבנה מוחי חדש שהוא לא הפיך, מקנה בטחון עצמי ומעלה את הדימוי העצמי של הילד, מפתח בו את השליטה העצמית על מעשיו, ונותן לו מוטיבציה לממש את עצמו. הפרעת קשב במפגש עם המערכת החינוכית – מיכל יושינסקי, יועצת חינוכית בבית ספר, B.A בחינוך מיוחד, M.A בייעוץ חינוכי אחרי כל היום הזה, מרגישה שצריכה לתת הרבה תשובות בשם מערכת החינוך. מערכת החינוך עוברת כל הזמן שינויים כמו החברה שלנו. החברה מתפתחת, הטכנולוגיה המתפתחת, ומערכת החינוך מתפתחת לאט, ישנה דרישה להוראה פרונטלית, ומבחנים, וכו, וילדים צריכים להיות קשובים ומרוכזים. בית הספר הוא לא האויב, הוא המציאות בה הילד חי. ההורה צריך לעבוד עם המערכת ולא נגדה. מיכל יושינסקי: פרספקטיבה של יועצת ההורה צריך להתייעץ ולהקשיב. זה גם חשוב, להקשיב לילד כמובן וגם לבית הספר לא בגלל שבהכרח הילד צודק אלא כדי להבין איך אתם יכולים כהורים לקדם את הילד במסגרת בית הספר. טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז הוא לא הפתרון היחידי, אבל הוא בהחלט עוזר. אם החלטתם לשלוח את הילד לבית הספר בלי רטלין , אתם צריכים להבין איך הבחירה שלכם כהורים, עוזרת לילד שלכם להתמודד. אנחנו לא מדברים על הצלחה, אנחנו מדברים על חווית מסוגלות, שהילד ירגיש שהוא מסוגל. תהיו הורים אקטיביים, תזמינו פגישות עם צוות בית הספר, תשאלו מה אני צריך לעשות כדי שלילד שלי תהיה חוויה של מסוגלות בבית הספר. כשאתה הורה לילד שיש לו קושי, האחריות הכי גדולה שלך להיות המתווך שלו והשותף שלו , והמוביל אותו בדרך לאותה חווית מסוגלות. גורמים רבים עומדים לרשותינו. המערכת החינוכית כוללת מחנכת, רכזת, סגנית ומנלת ואחראית המשמעת והמורות האחרות, יועצת, פסיכולוגית, וכשיש בעיה הרבה פעמים אנחנו נוטים לנתב את הטיפול לאופן ראקטיבי, רק כשיש בעיה, וטעות שניה, שאנחנו עובדים רק עם המורה המתלוננת. צריך להבין שיש מאחוריה דמויות רבות הקשורות לתהליך ולנו יש גישה עליהן. הדרכת הורים מגיעה לכל אחד ואחד, 4-5 מפגשים מחוץ לבית הספר, הדרכה טובה כדי לקבל הנחייה מה ניתן לעשות כדי לשפר את המסוגלות של ילדכם. מה הקשר בין הבית לבית הספר? ילד שלא מצליח בבית הספר, מקבל עונשים וטלפונים להורים, אבל הוא בסופו של דבר עולם ומלואו. הפרח הזה, הילד שלכם, תגדילו אותו. מצאו מיומנות אחת לא אקדמית שהוא טוב בה, ועזרו לו לפתח אותה. שיחווה הצלחה, והכרה חברתית של האחרים סביבו  ביכולות שלו. חוגים, ספורט, דבר אחד בחיים שהוא מתמיד בו והוא טוב בו ומצליח בו. אין הפרדה ביו מתי זה קורה בבית או בבית הספר, הילד לא מפריד ביניהם, אנחנו עושים את ההפרדה בין ההפרעות של הילד בבית הספר לבין אותן הפרעות בבית. . ההורים צריכים לאפשר מפגש אחר הצהריים עם חבר או חברים, להתגבר על המבוכה שלנו ההורים, וליצור ולהזמין מפגשים עם ילדים אחרים. המפגשים הללו במקום נטול לחץ וצלצול של בית ספר, הוא המקום בו צומחת המיומנות החברתית. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים יותר לסדר יום קבוע, ליכולת להשתלט עליו ולנהל אותו בעצמם ולפתח מיומנויות שיעזרו להם בבגרותם. האחריות שלנו כהורים היא על סדר היום בבית, ניהול זמן, ניהול הפנאי בבית של כל בני המשפחה. הרבה פעמים בגיל העל יסודי הרבה מאוד ילדים מחליטים כבר לא לקחת את הטיפול התרופתי. אנחנו רוצים להגיע למצב שהם כבר יותר חזקים פיזית ונפשית, ופיתחנו להם בילדות את הכישורים והמסוגלות. איך אנחנו יכולים לגייס את צוות בית הספר? נצא מתוך הנחה שבית הספר עושה טעויות, גם המורים הם גם הורים רוצים שיהיה טוב לילדים אבל המציאות לא תמיד מאפשרת את זה. בכיתה של 36 תלמידים לפעמים נראה 20 ילדים עם אבחנה של קשב וריכוז. איך מעבירים שיעור של 90 דקות במצב כזה? משימה אוביקטיבית קשה מאוד ולכן כהורים , אנחנו צריכים להבין גם את הקושי של מערכת החינוך, ולהתגייס לעזרה. להיות הורים פרואקטיביים, ליזום פגישות עם הצוות החינוכי במטרה לשפר את מצב הילד. הסינגור הוא חשוב מאוד, הוא לא הולך במקום המסוגלות של הילד להתמודד עם מציאות בית הספר. צריך להעביר לילד מסר שהוא יכול, לא מסר של  "אתה לא יכול ולכן אתה יוצא החוצה להתאוורר". צריכה להיות תקשורת רציפה של ההורה עם מחנכת בית הספר, התעדכנות מול היומן. התעדכנות מול לוח המבחנים וההערכות.  שעה שבועית בבית חשובה מאוד, כדי לתכנן את השבוע. בסוף: דברו עם הילד! שאלו אותו מה הוא אוהב לעשות, מה עושה לו כיף? אם תעשו זאת, תגלו את הילד, תכירו אותו. כשאנחנו מגיעים לדיאלוג עם בית הספר, יכול להיות שהמורה לא מדברת עם הילד, יכול להיות שהיא חושבת שהוא לא מסוגל, אבל בסופו של דבר, לנו יש תפקיד, לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים מול אותה מורה כי אם היא לא מדברת איתו או חושבת עליו דברים נוראים, תפקידנו לדבר איתה ולגייס אותה, לראות את הילד שלנו. חשוב לאסוף את עצמנו, להגיע לפגישה עם הצוות החינוכי, להקשיב למחנכת ולראות איך היא יכולה לעבור מהעמדה של  המורה הכועסת, למורה שרואה את הילד ואת הקשיים שלו ועוזרת לו להתמודד.

איך לנצל את החופש הגדול לא רק לחופש מהלימודים, אלא גם לחופש מתרופות. מסתבר שהרבה ילדים מפסיקים לקחת תרופות כמו ריטלין בחודשי הקיץ, חופשת קיץ של חודש-חודשיים ותקופת החגים הם פרק זמן מצויין להשלים תהליך של שינוי ולהתחיל את שנת הלימודים הבאה מרוכזים ורגועים! חופשה נעימה 🙂  

להמלצות שימוש ומחשבון מינונים

כתבה שפורסמה על ידי ד״ר שלומי ענתבי ב – 30.11.17 ב   בארץ שכיחות אבחון הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא בממוצע כ 15%- בילדים, תיכוניסטים וסטודנטים, בעיקר באוכלוסיות משכבות סוציו- אקונומיות מעל לממוצע וגבוהות. לאור נתונים משרותי בריאות כללית שהוצגו לאחרונה בתקשורת, שכיחות אבחון הפרעת קשב בילדים בגיל 6-12 שנים היא 8% ; בנערים בגיל 13-17 שנים- 15% ; צעירים בגיל 21-30 שנ'-% 10 להמשך קריאת הכתבה לסיפור הצלחה בנושא קשב וריכוז נא ללחוץ

sep2017_HealthNutrition   כתבה במגזין הורים וילדים במדור של גיא בן צבי. תרופה אנטיפסיכוטית שניתנה לבן שלו הסובל מטורט, הביאה את גיא בן צבי לחפש פתרונות אחרים שלא יהפכו את בנו "לזומבי". הפתרון הטבעי שמצא הפך אותו לסוג של גורו לתזונה נכונה במקום תרופות. אחיות, גננות ומורות בישראל מלמדות את הילדים על פרמידת המזון המומלצת ללא ידיעה שהן למעשה משרתות את האינטרסים הכלכליים של החקלאים האמריקאים ופוגעות בו זמנית במוח של התלמידים. מכאן שעודף סוכר ומחסור באומגה 3 בתזונה מביאים לעליה מתמדת במספר הילדים המאובחנים עם קשב וריכוז והיפראקטיביות בגילאי הגן ובית הספר היסודי.

סקר אמריקאי מצא שמתוך 85% הילדים שלוקחים תרופות להפרעת קשב וריכוז, כ- 74% יוצאים בקיץ ל”חופשה” מתרופות. עכשיו החופש הגדול, רבים מכם ירצו לקחת פסק זמן ולתת לגוף של הילד להתנקות מהתרופות. זו ההזדמנות לתת לאומגה 3 לעשות את עבודתה! להסבר נוסף אודות התהליך המומלץ לחצו כאן

הקשר בין הפרעות קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות) לבין אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה בעור, הוא סברה מוכרת שאף זכתה לאישוש מחקרי¹. בשיחות עם הורים לילדים המאובחנים או מוגדרים כהפרעת קשב וריכוז, הם מדווחים על קושי בקשב וריכוז במקביל לנטייה לאלרגיות בעור. בעונות המעבר תופעת האלרגיות מתגברת, ומפריעה לאנשים עם או בלי קשיי קשב וריכוז, ומגבירה את המצוקה לכל אלה הסובלים. גם הסיפור שלנו היה כזה. כמעט כולם במשפחה סבלו מאלרגיה אביבית בעור ובנשימה. אחד הילדים במשפחה סבל במקביל גם מתסמונת נוירופסיכיאטרית (טורט) וגם מאלרגיות חריפות. גם התסמונת וגם האלרגיה דרשו התערבות תרופתית מאסיבית, עד שמצאנו את הפתרון התזונתי שכלל בעיקר כמות גדולה של אומגה 3. ייתכן שיש קשר משולש בין מחסור באומגה 3 – אלרגיות – הפרעות קשב, אך קשר כזה טרם נחקר באקדמיה. על כל פנים, תזונה מספקת באומגה 3 יכולה לעזור בשני המקרים: גם לסייע בהגברת יכולת הקשב והריכוז² וגם להפחית אלרגיה³. כדי שאומגה 3 תהיה אפקטיבית עבור קשב וריכוז וכן עבור אלרגיה, אנחנו באומגה 3 גליל ממליצים להקפיד על הכללים הבאים: א. למנוע חימצון אומגה 3. חימצון הוא תהליך כימי שהורס אומגה 3 והופך אותה ללא פעילה עד מזיקה, ולכן אנו ממליצים להקפיד על שני צעדים מונעי חימצון:

1. לצרוך אומגה 3 שאוחסנה בקירור בחודשי האחסנה. תנאי המקרר מהווים הגנה בתהליך החימצון.

2. במקרים של חשד לעומס מחמצן בדם (כדוגמת אלרגיות או הפרעות קשב), לצרוך אומגה 3 ביחד עם ויטמין E, שהוא נוגד החימצון האפקטיבי לאומגה 3.

ב. לצרוך אומגה 3 ממקור דגים- המקור הזמין והיעיל ביותר לקבלת חומצות EPA ו DHA החיוניות למערכות האלרגיה, העצבים והמוח. ג. לאכול מספיק אומגה 3 ממקור דגי- להגביר אכילת דגים באופן משמעותי או לצרוך כמות מספקת של כמוסות שמן דגים. לסיכום, ארבעה צעדים שעשויים לסייע לנו לעבור את האביב עם פריחות בשדה ולא על הגוף ולשפר את הקשב והריכוז: 1.      לצרוך אומגה 3 ממקור דגים 2.      לצרוך שמן דגים שנשמר בקירור 3.      לצרוך אומגה 3 במינון מספיק 4.      לצרוך אומגה 3 בשילוב עם ויטמין E רפרנסים:

1.      American College of Allergy, Asthma & Immunology. August 2013Volume 111, Issue 2, Pages 102–106.e2

2.      Nutrients 2016, 8(1), 13; doi:10.3390/nu8010013

3.      Role of omega-3 fatty acids and their metabolites in asthma and allergic diseases. Allergology International 64 (2015) 27e34

דר' אורי יצקר על טיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתוך תכנית הבוקר של פרופסור רפי קרסו בערוץ 10 דר' יצקר מספר על מחקר המתנהל במחלקתו על טיפול בילדים עם קשב וריכוז בעזרת אומגה 3 משמן דגים להמלצות השימוש לקשב וריכוז במחשבון המינונים של אומגה 3 גליל להזמנת מוצרי אומגה 3 גליל

הנתונים מראים עליה דרמטית בילדים שמאובחנים כבעלי הפרעת קשב. קרוב ל 1 מתוך 10 מקבל תרופה כמו ריטלין, קונצרטה וכו'. מחקרים מראים שיעילות התרופות הללו מוטלת בספק. תחקיר מקיף נעשה במגזין מנטה, ע"י ד"ר יפה שיר-רז. בתכנית הבוקר של ערוץ 2 עם פאולה ולאון התראיינו דר' שיר-רז ומיכל פרינס- אם לילדה שעזבה את הריטלין ועברה לאומגה 3. כדאי לצפות בקטע: http://192.118.60.6/radiomp4/2016/02/07/6895466.mp4  

גיא בן צבי בראיון מדובב לרוסית בערוץ 9

ניר קפטן מראיין את טליה אמא לילד שעבר מריטלין לאומגה 3 גליל ואת גיא בן צבי על השפעת אומגה 3 על קשב וריכוז להמלצות שימוש באומגה 3 גליל לקשב וריכוז הכנסו למחשבון מינונים

הקשר בין תזונה והפרעות קשב וריכוז: השפעה חיובית מובהקת לתיסוף אומגה 3 ולמניעת חומרי טעם וריח וצבעי מאכל מלאכותיים על חוסר קשב וריכוז ובעיות התנהגות קשורות. הסקירה כוללת מחקרים אחרונים על שימוש בתוספי מזון כגון אומגה 3 והשפעות של צבעי מאכל ורעלנים נוספים. למאמר המלא לחץ כאן

Nutritional and dietary influences on attention deficit hyperactivity disorder Natalie Sinn Nutrition Reviews® Vol. 66(10):558–568 565

CONCLUSION Research to date indicates that nutrition and diet may have a role in the hyperactivity and concentration/ attention problems associated withADHD in children. In children with suboptimal levels of iron, zinc, and magnesium, there is some support for improvements being achieved with supplementation of these nutrients. There are also indications that supplementation with Pycnogenol might assist with symptoms. However, more wellcontrolled clinical trials are required.

The strongest support so far is for omega-3 PUFA and behavioral reactions to food colorings. Research still needs to determine optimal levels of these nutrients for this group of children andmarkers of food sensitivity (currently requiring timeintensive dietary challenges) in order to inform clinical practice in the identification of potential deficiencies and/or behavioral food reactions. Suggestions that these children often react to inhaled environmental substances such as petrol fumes, perfumes, fly sprays, and felt pens, also require further investigation.86 There are clearly multiple influences on ADHD, including genetic and environmental (parental, social) factors.Whether these constitute different groups of children or whether there is a common underlying component to some or all of these remains to be determined.

A recent study found lower omega-3 PUFA levels in 35 young adults with ADHD than in 112 controls, but levels of iron, zinc, magnesium, or vitamin B6 were not reduced.91 However, since zinc is required for the metabolism of other nutrients, zinc deficiencies may contribute to suboptimal levels of nutrients such as omega-3 PUFA. In addition, a genetic problem with enzyme production or absorption of nutrients may predispose children to nutrient deficiencies and/or excessive oxidation, thus contributing concurrently to food sensitivities.

Adverse genetic, environmental, and nutritional conditions may exacerbate psychosocial factors (e.g., it is easier to parent a child with an easygoing, undemanding personality). In order to provide optimal treatment for these children, all of these possibilities need to be explored in multidisciplinary, multimodal, research models that take all potential factors into consideration.

מאמרו של גיא בן צבי על שמן דגים (חומצות שומן אומגה 3) כתחליף לתרופות פסיכיאטריות בילדים, שהוא פרי עמל של 4 שנות ליווי משפחות וילדים שמטפלים בתופעות נויורו-פסיכיאטריות במסגרת פרוטוקול אומגה, תכנית המעבר לחיים ללא תרופות, כתחליף לתרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין ודומה. המאמר הוצג לראשונה ביולי 2014 בכנס הקהילה הבינ"ל לחקר שומנים ISSFAL (International Society for the study of Fatty Acids and Lipids) שהתקיים בשוודיה ביולי 2014, וזכה להתעניינות רבה בקרב החוקרים בכנס. לקריאה: Fish oil as substitute for psychiatric drugs in children Handout – מאמר באנגלית שמן דגים כתחליף לתרופות פסיכיאטריות בילדים – פוסטר בעברית 15 יתרונות באכילת שומנים– מסקנות והמלצות מכנס ISSFAL 2014 להלן תמונה של גיא עם כמה ממובילי המחקר בתחום הפסיכיאטריה:

אז… שלא יעבדו עליכם! פרשנות ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא באתר NYT | לעותק של המאמר המלא מאת אלן שוורץ, הניו יורק טיימס, 14 בדצמבר 2013 "זו המצאה שנרקחה על מנת להצדיק מתן תרופות ברמות חסרות תקדים ובלתי מוצדקות" אמר קית' קונרס, פסיכולוג ומאבחן באבחון מוקדם להכרה ב ADHD, בנוגע לשיעורים העולים של אבחנת ההפרעה. דיווח של קרסטן מורן למגזין ניו יורק טיימס. לאחר 50 שנה בהן הוביל את המאבק להכרה ב ADHD, קית' קונרס יכול היה לחגוג. ילדים הסובלים מהיפראקטיביות קשה ואימפולסיביות, שפעם תויגו פשוט כילדים רעים, היום מקבלים הכרה כבעלי הפרעה נוירולוגית אמיתית. הורים ורופאים קיבלו באופן נרחב תרופות כמו אדרל וקונצרטה לטיפול בתסמינים של ADHD, העוזרות לצעירים להצליח בלימודים ובחברה. אך דר' קונרס לא חש תחושת ניצחון… "המספרים גורמים לזה להראות כמגיפה. ובכן, זו לא מגיפה. זה מגוחך". אמר דר' קונרס, פסיכולוג ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת דיוק… "זו המצאה שנרקחה על מנת להצדיק מתן תרופות ברמות חסרות תקדים ובלתי מוצדקות". העליה במספר האבחנות כ ADHD ובמספר המרשמים לתרופות ממריצות התרחשה במקביל לשני עשורים של קמפיין מוצלח להפליא של חברות התרופות לפרסום ההפרעה וקידום התרופות לרופאים, אנשי חינוך והורים. עם פריחת השוק אצל ילדים, התעשייה מתמקדת כיום בטכניקות שיווק דומות עבור מבוגרים עם ADHD, שעשויים להוות שוק רווחי אפילו יותר. מעטים חולקים על כך שה ADHD הקלאסי, שהיסטורית ידוע כי הוא משפיע על כ 5 אחוזים מהילדים, הוא הפרעה לגיטימית הפוגעת בהצלחה בבית הספר, בעבודה ובחיים האישיים. תרופות בדרך כלל משכחות אימפולסיביות חמורה וחוסר ריכוז, ומאפשרות לאינטיליגנציה והדרייב שבבסיסו של אדם לצוץ לפני השטח. אבל אפילו כמה מהתומכים הוותיקים ביותר של תחום זה טוענים כי הלהט לאבחן ולטפל בכל ילד עם הפרעת קשב וריכוז הוביל ליותר מדי אנשים עם סימפטומים מועטים שקיבלו את האבחון ואת הטיפול התרופתי. הפרעה זו היא כיום האבחנה ארוכת הטווח השניה בגודלה הניתנת לילדים, קצת אחרי אסתמה… מאחורי הגידול הזה עומד השיווק של חברות התרופות שמתח את המאפיינים הקלאסיים של ADHD כדי לכלול בתוכם גם מאפייני התנהגות נורמלים יחסית כמו חוסר אכפתיות וחוסר סבלנות, ולעיתים העריך יתר על המידה את יתרונות כדורי התרופות… שכחה ילדותית רגילה וציונים נמוכים הוגדרו בפרסומות כעילה לטיפול תרופתי, שבין היתר יגרום לכך ש"הילד ימצה את הפוטנציאל בבית הספר" ויקל על המתח בתוך המשפחה. הנה מספר דוגמאות לשיטה שבה חברות התרופות מעבירות מסר מטעה באמצעות פרסומות: המכירה להורים: פרסומת לתרופה אדרל משנת 2002 מראה אם משחקת עם בנה ואומרת לו "תודה שהוצאת את הזבל". וידאו- איך חברות תרופות מוכרות ADHD? מה הופך פרסומות ל ADHD כה אפקטיביות? פרופ' מהורווארד מנתח תכנים של כמה פרסומות ומראה עד כמה הן משתמשות בהפעלת הפחדים הבסיסיים שיש להורים לגבי ילדיהם. דוגמה נוספת: בראש הדף של עלוני ההסבר המצורפות לכל תרופה נכתב תאור מוגזם של היתרונות של התרופה, בעוד תאור תופעות הלוואי והסיכונים ממוקמים בסוף, כאשר כותבי העלונים יוצאים מתוך ההנחה שמתחילים לקרוא מראש הדף, ולא תמיד מגיעים לסוף… עוד דוגמה:הפרופ' מסביר כיצד תמונת הפרסומת שלהלן מפחידה הורים, שמרגישים שמפלצת השתלטה על ילדם הטוב והאהוב. "תסמיני ה ADHD שלו אולי מפריעים, אבל יש שם ילד נהדר בפנים. כעת יש דרך חדשה לעזור לו לצאת מזה…" המכירה לרופאים: רופאים שקיבלו תשלום מחברות תרופות כתבו מאמרים והעבירו מצגות שדחקו ברופאים ומטפלים לאבחן יותר ולרשום תרופות להפרעות קשב וריכוז. רופאים רבים הגדירו את התרופות כ"בטוחות יותר מאספירין"- אפילו שיש לתרופות הללו תופעות לוואי קשות ושכיחות. אפילו שמות התרופות, למשל Adderral = add for all מה שמעודד אבחון מוגזם וטיפול תרופתי מוגזם (כי לכולם יש ADD…) מצגות בכנסים רפואיים מדגישות את הסיכונים הטמונים בעתידם של ילדים עם ADHD (למשל סטטיסטיקות על הקשר בין ADHD בילדות להתנהגות מינית מסוכנת בבגרות). ברגע שמעוררים את הפחד באזני המאזינים נותנים את הפתרון המיידי לשיכוך הפחד- תרופה! המכירה למבוגרים: למשל שאלונים המופצים באינטרנט בחסות חברת תרופות תחת כותרות כגון "כך תדע אם אתה סובל מ ADHD" מכוונים במספר שאלות יחידות את הגולש להגיע למסקנה שהוא חולה. וזו רק טעימה מהמניפולציות שמתוארת במאמר המלא ונעשות על הורים, רופאים ומבוגרים עם או עם כביכול ADHD ונגזרותיו. מומלץ לקרוא את המאמר המלא (באנגלית) המתאר אילו טכסיסים עובדים על ילדים, הורים, רופאים ומבוגרים. אז אנחנו (אומגה 3 גליל) שואלים: הייתכן שרוב המאובחנים מאובחנים שלא לצורך? הייתכן שה"בעיה" טמונה בכלל בכיס של בעלי חברות התרופות ולא בילדים?… פרסומות הן מנת חלקנו בעולם כיום. יכול להיות שלעת עתה צריך לחיות עם זה. אבל שאלות וספקות חייבים לעלות כאשר הפרסום גורם נזק נרחב ומכוון לקהל יעד שכלל אינו זקוק להן. לכן מומלץ להזהר מהזדהות יתר עם כל מה שמראים בטלויזיה, או בעיתון, או בעלון לצרכן… מספר רב של הורים מגיעים אלינו עוד לפני האיבחון הרשמי במכוני אבחון, פשוט כי הם מרגישים שהילד סובל. אנחנו מסתפקים בכך וממליצים להורים להסתפק באינטואיציה ההורית גם כן. שום מכון איבחון לא יקרא את הילד טוב מהוריו, וברוב המקרים האבחון במכון יוביל להמלצה על טיפול תרופתי. אם כבר הגעתם אלינו ככל הנראה שאתם מחפשים אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונלית, ולכן אפשר באותה הזדמנות גם להמנע מהלחץ שהמערכת האיבחונית הזו מפעילה על הורים (בשיתוף פעולה מלא עם מערכת החינוך, דרך אגב, אבל זה כבר סיפור אחר…).

אומגה 3 לטיפול בהפרעות קשב וריכוז- ד"ר זיוה שגיא כשאני נחשפתי להרצאה בנושא אומגה 3 וקראתי מאמרים על תרומתו, התחלתי ליטול אומגה 3 בעצמי לצורך שיפור תפקודים נוירולוגיים בהקשר להפרעת הקשב והריכוז שלי, למשל בזיכרון עבודה, שיפור תפקודי קשב ועוד. במשך תקופה ארוכה נטלתי 10 כמוסות ביום, במינון של 600 מ"ג כל כמוסה.   תוך זמן קצר מאוד הרגשתי שאני מסוגלת לשבת ולהתרכז לאורך זמן גם בלי לקחת ריטלין, הרגשתי שיפור דרמתי בזיכרון העבודה שלי. למשל, כשהייתי צריכה להעתיק מספר טלפון: לפני האומגה 3 העתקתי כל פעם 2 ספרות (כי לא יכולתי לזכור יותר), ובזמן נטילת הכמוסות יכולתי להעתיק מספר בשלמותו, בלי לחזור לראות את המספר פעמיים. כמו כן, הרגשתי שיפור גדול ביכולת להיות ממוקדת ולזכור פרטים מתוך הרצאות ומאמרים – דברים שהתקשיתי בהם מאוד לפני נטילת האומגה 3. גיא בן צבי, שחשף אותי לנושא של האומגה 3, עורך מחקרים מסוג חקר מקרה עם מטופלים שלו שטופלו באומגה 3 והצליחו להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, טורט, דיכאון ועוד. בעקבות תוצאות המחקרים וניסיוני האישי עם אומגה 3, אני מזמינה את גיא בן צבי להרצות בפני הסטודנטים בטכניון בכל קורס שאני מעבירה, על מנת שיחשפו ליתרונות של אומגה 3 לצורך טיפול באוכלוסייה עם הפרעות קשב וריכוז. ד"ר זיוה שגיא מנכ"ל מרכז אלה – אימון להצלחה בשיטת שגיא מאמנת אישית ומטפלת בילדים, מתבגרים ובוגרים, מומחית להפרעות קשב וריכוז.

מטרת המסמך הזה להבהיר את תפקידן של חומצות השומן אומגה 3 בהפרעות קשב וריכוז. אך לפני הכל- גילוי נאות: כל הנאמר באתר זה, ניתן על ידינו על פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. ועכשיו לעניין עצמו: מה זה אומגה 3? אומגה 3 איננה חומר מסוים אלא תכונה של שומנים בלתי רוויים, כמו שבלונדיני איננו חומר אלא תכונה של שיער. כמו אומגה 3 יש גם אומגה 6 ואומגה 9 המקבילים לשחור, בלונדיני וג`ינג`י. ישנן חומצות שומן רבות שהן אומגה 3 הן ממקור צמחי והן מהחי. האומגה 3 החיונית לאדם אשר מקורה בעיקר בשמן דגים מתחלקת לשתי חומצות שומן חיוניות, כל אחת בעלת תפקיד שונה לחלוטין. אלו הן ה EPA- וה-DHA. גוף האדם יודע ליצר DHA מ EPA אך לא להיפך. ולכן היחס בין EPA ל DHA במזון הוא חשוב ביותר, עם דגש על כך שתמיד חייבים לצרוך יותר EPA מ DHA. צריכה של DHA ללא EPA עלולה לגרום לנזקים אשר קצרה היריעה מלפרט כאן. יחס של 2:1 לטובת EPA הוא יחס אופטימלי, והוא היחס הטבעי ברוב דגי הים כמו סרדין מקרל ואנשובי. גוף האדם יודע ליצר EPA מחומצה לינולנית שהיא האומגה 3 הצמחית שבזרעי פשתן. הבעיה היא שיעילות ההמרה מאומגה 3 צמחית לEPA אצל אדם בריא היא כ 5% בגברים וכ 10% בנשים בלבד. כמו כן לאנשים רבים יש בעיה מטבולית הגורמת לכך שיעילות ההמרה של האומגה 3 הצמחית לEPA היא נמוכה. לכן אומגה 3 ממקור צמחי בלבד איננה מספיקה, ביחוד לא מספיקה אצל אנשים חולים הסובלים ממחסור באומגה 3. עוד מידע על חומצות שומן ושומנים בכלל ניתן למצוא באתר של אומגה 3 גליל בעמוד מאמרים במאמר תזונת אומגה ובמצגת לחיות ללא תרופות.  תפקיד האומגה 3 במוח לאומגה 3 שני תפקידים במוח (ראה שרטוט) 1. הסדרת התקשורת הכימית הבין עצבית בסינפסה. 2. בידוד החלק החשמלי של העצב, האקסון, מהסביבה המימית של המוח ובכך מניעה של זליגת האות החשמלי מהעצב. במידה ואין מספיק אומגה 3 מסוג EPA ו DHA אזי תופסת את מקומם חומצת שומן מסוג חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. לחומצה ארכידונית פעילות הפוכה לעומת EPA ו DHA- היא מגבירה מאד את פעילות המערכת החיסונית וגורמת לתופעות אוטואימוניות ומשבשת את התקשורת הכימית בין העצבים בסינפסה. לצערנו אומגה 6 נפוצה מאד בתזונה הישראלית- כל הדגנים, התירס וכל השמנים הצמחיים (מלבד שמן זית ושמן קוקוס ודקל) מכילים כמויות עצומות של אומגה 6 ומעט מאד אומגה 3 ולכן לרוב ילדינו יש עודף גדול של אומגה 6 ומחסור באומגה 3, מה שמביא בנוסף על מחלות רבות אחרות גם הפרעות עצביות והתנהגותיות הקשורות בהסדרת הפעילות העצבית במוח.

  מה זו הפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות מבחינה ביולוגית כימית? התקשורת הבין עצבית במוח מתבצעת על ידי פליטה של כימיקלים בשם נוירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים) וקליטה שלהם על ידי קולטנים בעצב המטרה. נ"ט חשוב במיוחד בהפרעות קשב וריכוז הוא דופאמין. (ראה שרטוט). הדופאמין אחראי על שתי תגובות הקשורות מבחינה אבולוציונית ליציאה לקרב- ראשית, יכולת קשב וריכוז גבוהה למשך זמן ארוך, פעילות זו הייתה חיונית לשלב חיפוש הציד, המארב, וכינון כלי הנשק אל המטרה בסבלנות. שנית, פעילות גופנית מתפרצת מכוונת מטרה אשר נחוצה לקרב עצמו שבו היה על הצייד לרוץ ולתקוף למשך פרק זמן קצר במהירות גבוהה. לאור התפקידים הללו ניתן להבין שמחסור בדופאמין יגרום לשתי בעיות- קודם כל קושי בריכוז גבוה ללא תנועה לפרק זמן ארוך וקפיצה ממשימה למשימה. שנית חוסר יכולת לפעילות גופנית מכוונת מטרה כמו פעילות ספורט קבוצתית. ADHD קלאסי, כלומר חוסר קשב והיפר אקטיביות הוא תסמונת מובהקת שבה מחסור בדופאמין משחק תפקיד מרכזי. מתילפנידייט (ריטלין) ונגזרותיו הינו תרופה ממריצה המגבירה את פעילות הדופאמין במוח ואכן הוא משפר מצד אחד את יכולת הריכוז לטווח ארוך ומצד שני משפר את יכולת הפעילות מכוונת המטרה כמו משחקי ספורט ועבודת צוות. אומגה 3 איננה מגבירה את הדופאמין אלא היא מונעת את המחסור בדופאמין על ידי כך שהיא מסדירה את המעבירות של דופן תא העצב כך שדופאמין יעבור במידה הנכונה. באותה הזדמנות אומגה 3 מסדירה את המעבירות של יתר הנ"ט כמו סרוטונין הממלא תפקיד חשוב בדיכאון ובכך מונעת את הצורך בתרופות מגבירות סרוטונין כמו פרוזק. מה המינון? המחסור בדופאמין המלווה לעיתים גם במחסור בסרוטונין גורם לספקטרום נרחב של תופעות הקשורות בקשב וריכוז. השפעת האומגה 3 היא אינדיוידואלית ותלויה גם במשקל הגוף. מסיבה זו יש טווח רחב של מינון. בהמלצות שימוש אנו נותנים את טווח המינון המומלץ על סמך נסיוננו ועל סמך מחקרים שנערכו בנושא ההשפעה של אומגה 3 על הפרעות התנהגות כולל ADHD, דיסלקציה, דיספרקסיה, אוטיזם ועוד (ראה מרכז מידע). משמעות המינון המינימלי היא שבמינון נמוך מכך בדרך כלל לא רואים השפעה כלשהי. משמעות המינון המקסימלי היא שמעבר למינון הזה בדרך כלל לא רואים שיפור נוסף. עם זאת את המינון האופטימלי לכל ילד או מבוגר יש לחפש בניסוי וטעיה על פני זמן ארוך של שבועות ולעיתים חודשים. מכיוון שאין בעיה של מינון יתר לא צריך לחשוש מעליה וירידה במינון. שילוב עם ריטלין מניסיוננו, ניתן לשלב אומגה 3 עם ריטלין ללא תופעות לוואי, אך מומלץ לעשות זאת בהדרגה. בדרך כלל האומגה 3 תגביר את פעילות הריטלין מכיוון שהיא "מרפאת" את הממברנה בסינפסה, המקום בו מתבצעת התקשורת העצבית של המוח והמקום בו נוצר מחסור בדופאמין העומד בשורש התופעות של חוסר קשב, חוסר זיכרון והיפר אקטיביות. ממברנת הסינפסה הוא המקום בו תרופות כמו ריטלין פועלות על ידי הגברת פעילות הדופאמין. כאשר הממברנה "נרפאת" מבחינת הרכב חומצות השומן שבה הריטלין הופך להיות "מיותר" או ב"מינון יתר" ואז יש צורך להפחית בהדרגה את המינון שלו, עד כדי גמילה. הנכם מוזמנים ליצור עימנו קשר אם ברצונכם לשלב אומגה 3 במינון אפקטיבי עם תרופות לקשב וריכוז. ויטמין E מומלץ ביותר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לקחת תוספת של ויטמין E מכיוון שאצל ילדים אלו יש בדרך כלל מחסור באנטיאוקסידנטים. אלא אם כן הילד אוכל כמויות גדולות מאד של ירקות, קרוב לוודאי שיש לו מחסור. תוספת של אומגה 3 מעלה את העומס המחמצן בדם כי אומגה 3 רגישה מאד לחמצון, ולכן בלקיחת אומגה 3 על ידי ילדים או מבוגרים עם ADHD חשובה תוספת של ויטמין E. בדרך כלל מינון של 200 יב"ל לילד ו 400 יב"ל למבוגר יעשו את העבודה. לילדים אפשר גם לקחת 400 יב"ל פעם ביומיים. מומלץ לצרוך רק ויטמין E בצורת שמן בקפסולות או בבקבוק ולא ויטמין E מוצק שהוא צורה פחות זמינה לגוף. במידה והתחלתם לצרוך אומגה 3 וראיתם תגובה שלילית או חוסר תגובה, יתכן שיש מחסור באנטיאוקסידנטים הגורם לחמצון האומגה 3 בדם ומונע ממנה להגיע ליעדה במוח וביתר איברי הגוף. שינויי תזונה אחרים מומלץ להפחית כלל הניתן צריכה של מזונות המכילים סוכר, עמילן וצבעי מאכל כמו דגנים, לחם, עוגות, פסטה, ממתקים (מלבד שוקולד מריר 65% ומעלה). יש להגביר ככל הניתן אכילת ירקות מגוונים, צריכת מזון המכיל שומן כמו בשר ביצים חמאה ומוצרי חלב שמנים, שמן זית, אבוקדו ושאר ירקות ופירות שמנים. יש להימנע משמני מאכל צמחיים כמו שמן תירס, שמן חמניות, חריע, סויה וכל יתר השמנים הצמחיים מלבד שמן זית ושמן קוקוס ודקל. יש להימנע במיוחד מצריכת שומן טרנס הקיים במרגרינה ודברי מאפה וחטיפים מעובדים. שומן טרנס תופס את מקומה של האומגה 3 במוח ולכן מגביר את הנזק של מחסור באומגה 3. מידע נוסף על התזונה המומלצת ניתן למצוא במצגת לחיות ללא תרופות או בעמוד תזונת אומגה. השפעה צפויה השפעה צפויה- שיפור ברגיעה, במצב הרוח ובקשב תוך כשבועיים-שלושה. ירידה במינון הריטלין בהדרגה עם השיפור במצב ועליית המינון של האומגה 3. הערה: המלצות המינון חושבו עבור קפסולות של 600 מ"ג חומר פעיל עם 400 מ"ג EPA ו 200 מ"ג DHA. במקרה של קפסולות של 300 מ"ג חומר פעיל עם 200 EPA ו 100 DHA יש להכפיל את כמות הקפסולות שבהמלצות. סיפורים אישיים עדויות על הצלחה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות אומגה 3 משמן דגים. בנוסף, מומלץ להתרשם מ"אומגה 3 משמן דגים כתחליף לתרופות פסיכיאטריות בילדים" (באנגלית) ממאמר מדעי של גיא המעיד מבחינה סטטיסטית על הצלחות הטיפול ועל סיכויי ההצלחה. לכל הפוסטים בנושא אומגה 3 והפרעות קשב וריכוז >

מחקר כפול סמיות על טיפול בעזרת אומגה 3 ב ADHD מחקר כפול סמיות המראה תועלת משמעותית מאד בטיפול בבעיות קשב וריכוז בילדים המאובחנים כ DCD אך העונים ברובם על הקירטריונים של ADHD למאמר המלא לחץ כאן

Title Fatty acid supplementation helps children’s academics and behavior Author Rabiner, David Item Type articles Journal Attention Research Update Publisher David Rabiner Publication Date June 2005 Publication Year 2005 Summary Children with developmental coordination disorder (DCD) were treated with dietary supplements with omega-3 fatty acids. The dietary supplementation did not effect motor skills, but improvements in reading, spelling, and behavior were seen in the treatment group

SUMMARY AND IMPLICATIONS The results of this double-blind, placebo controlled study are exciting: among 117 children with developmental coordination disorders, dietary supplementation of omega-3 and omega-6 fatty acids was associated with substantial gains in reading and spelling as well as significant reductions in ADHD symptoms. Although these children were not diagnosed with ADHD, many had elevated levels of ADHD symptoms, and may have qualified for an ADHD diagnosis had they been formally evaluated.

The gains in children’s reading and spelling achievement were particularly noteworthy: children who received 6 months of treatment showed an average gain of over 20 months and a spelling gain of about 12 months. Thus, despite not receiving any specific academic intervention during this time, they went from being about a year below age level to essentially catching up with their peers.

אומגה 3 משפרת תכונות חברתיות ורגשיות אצל ילדים עם ADHD: מחקר שכותרתו "אומגה 3 קשורה בקשר הפוך לתכונות של קשיחות וחוסר רגישות בנערים מתבגרים עם ADHD" 1. המחקר מחזק ממצאים רבים מהעבר שהראו כי ילדים עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי פחות אומגה 3 2. מעניין ביותר הוא שהמחקר מראה באופן מובהק כי ככל שרמת ה EPA נמוכה יותר, כך גדלים הקשיים הרגשיים והחברתיים של ילדים עם ADHD. מסיבה זו אנו מתעקשים על יחסי EPA:DHA נכונים ומתנגדים ל DHA נקי. 3. כמו כן, בהתאם לתוצאות המחקר גם נסיוני (גיא) עם עשרות ילדים מראה כי טיפול בעזרת אומגה 3 משפר קודם כל את התכונות ההתנהגותיות והרגשיות-חברתיות המלוות ל ADHD, מה שמאפשר להורים להשיג שיתוף פעולה ראשוני עם ילדיהם אחרי מספר שבועות של טיפול באומגה 3, שמוביל בתורו ליכולת לבצע שינויים נוספים בתקשורת עם הילד כגון שינויי תפריט (ראה שיטת "פרוטוקול אומגה") עד להטבה מלאה.  

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק: 1. האם לילדים עם ADHD יש מחסור באומגה 3

2. האם יש קורלציה בין רמות האומגה 3 בדם לבין סימפטומים של ADHD וההתנהגויות המלוות אותם.

שיטה: הושוו רמות האומגה 3 בדם בין 72 ילדים בנים, חלקם אובחנו כסובלים מ ADHD לעומת כאלו שאובחנו שלא סובלים מ ADHD . תוצאות: 1. רמת ה DHA בדמם של ילדים עם ADHD נמצאה נמוכה יותר לעומת קבוצת הביקורת, בתוצאות שלפני תיקון סטטיסטי (במילים אחרות ילדים הסובלים מADHD הינם בעלי רמות נמוכות יותר של אומגה 3 מאשר ילדים שלא סובלים מ ADHD) 2. תכונות של קשיחות ואטימות רגשית Callous–Unemotional (CU) traits נמצאו קשורות באופן מובהק למחסור ב EPA ומחסור כללי באומגה 3 אצל קבוצת הילדים עם ADHD. (במילים אחרות – אצל ילדים הסובלים מADHD ככל שהמחסור באומגה 3 גדול יותר כך הילד מגלה קשיחות רבה יותר ואטימות רגשית גבוהה יותר). מסקנות: הממצאים חושפים לראשונה שתכונות של קשיחות ואטימות רגשית (CU) ותכונות אנטי-חברתיות במקרים של ADHD קשורות למחסור באומגה 3. למאמר המקורי לחץ כאן

חומצות שומן אומגה 3 קשורות לעיבוד רגשי לקוי אצל נערים מתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD ) מחקר חדש מאנגליה שבדק את הקשר בין אומגה 3 להפרעות התנהגות חמורות שהן חלק מתסמונת ADHD. הפרעות אלו נקראות חוסר רגישות, כהות חושים, חוסר רגשות, הפרעות ויסות חושי, הפרעות התנהגות, תופעת חוסר קבלת סמכות defiance disorder ועוד שמות מפוצצים שמגדירים בצורה "מדעית" אופי של ילד עצבני, רגזן ובלתי מתחשב. הממצאים בשלב זה הם תצפיתיים, ומראים בבירור שככל שחסר אומגה 3, וככל שיש יותר אומגה 6 לעומת אומגה 3 בגוף כלומר יחס 3:6 נמוך יותר, כך האופי רגזני יותר. בשלב הבא יבוצע מחקר האם תיסוף שמן דגים ישפר את מצבם של ה"רגזנים". אנו מניסיון יודעים שכן, נמתין וניתן למדענים האנגלים לגלות את זה…   רקע: חלק מן התסמינים של ADHD מתבטאים בויסות ריגשי לקוי. מחקרים קודמים הראו כי לצעירים עם ADHD רמות נמוכות יחסית של אומגה 3. ישנם ממצאים קודמים המראים על תועלת בתיסוף של אומגה 3 לשיפור התסמינים של קשב והיפראקטיביות וכן תסמינים רגשיים. בעקבות ממצאים אלה השוו את יחס 3:6 בדמם של נערים מתבגרים בעלי ADHD לעומת נערים ללא ADHD, ונבדק הקשר של רמות אלה למדדים של יכולות רגשיות תלויות מקרה (ERP= event-related potentials), שהוא מדד לתגובתו של הנער לארוע חיצוני. שיטה: הושוו יחסי 3:6 בפלסמה של ילדים/מתבגרים עם-ADHD לעומת ללא- ADHD, בהתאמה ליכולות ERP במהלך משימות של עיבוד רגשי. תוצאות: אצל ילדים עם ADHD נמצא יחס 3:6 נמוך יותר בדם ולקויות ERP בעיבוד רגשי, בהשוואה לקבוצת הביקורת של ילדים ללא ADHD. בתוך קבוצת הADHD נמצא שלקויות ERP קורלטיביות בבירור לרמה נמוכה יותר של אומגה 3. (גיא: במילים אחרות בקרב הילדים הלוקים ב ADHD הפרעות האופי והרגזנות חמורות יותר ככל שהמחסור באומגה 3 חמור יותר) מסקנות: הממצאים חושפים לראשונה את הקשר בין רמות נמוכות של אומגה 3 לבין לקויות בעיבוד רגשי אצל ילדים עם ADHD.

דגשים של גיא: המחקר משתמש במגוון הגדרות לתתי קבוצות בספקטרום של ADHD. על מנת לפשט את המסקנות ניתן לאמר שלא רק שמחסור באומגה 3 גורם לחוסר קשב וריכוז, אלא שתסמיני משנה המופיעים אצל תתי אולכוסיות של ADHD כמו חוסר ויסות רגשי, רגזנות, עצבנות ואי קבלת סמכות גם הן נגרמות לפחות באופן חלקי ממחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6.

Omega-3 fatty acids are related to abnormal emotion processing in adolescent boys with attention deficit hyperactivity disorder

Rachel V.Gow, AlexanderSumich, FredericVallee-Tourangeau, Michael Angus Crawford, Kebreab Ghebremeskel, Allain A.Bueno, Joseph R.Hibbeln, Eric Taylor, Daniel A.Wilson, Katya Rubia

Department of Child and Adolescent Psychiatry, Institute of Psychiatry, King`s College London, United Kingdom Division of Psychology, School of Social Sciences, Nottingham Trent University, United Kingdom Department of Psychology, Kingston University, United Kingdom Division of Reproductive Physiology, Obstetrics and Gynaecology, Imperial College London, United Kingdom Lipidomics and Nutrition Research Centre, London Metropolitan University, United Kingdom Institute of Science and the Environment, University of Worcester, United Kingdom National Instituteon Alcohol Abuseand Alcoholism, Rockville, MD20852, USA

Abstract

Background: In addition to the core symptoms, attention deficit hyperactivity disorder(ADHD) is associated with poor emotion regulation. There is some evidence that children and young adults with ADHD have lower omega-3 levels and that supplementation withomega-3 can improve both ADHD and affective symptoms. We therefore investigated differences between ADHD and non-ADHD children in omega-3/6 fatty acid plasma levels and the relationship between those indices and emotion-elicited event-related potentials(ERPs).

Methods: Children/adolescents with (n=31) and without ADHD (n=32) were compared in their plasma omega-3/6 indices and corresponding ERPs during an emotion processing task.

Results: Children with ADHD had lower mean omega-3/6 and ERP abnormalities in emotion processing, independent of emotional valence relative to control children. ERP abnormalities were significantly associated with lower omega-3 levels in the ADHD group.

Conclusions: The findings reveal for the first time that lower omega-3 fatty acids are associated with impaired emotion processing in ADHD children.

· 2013 Elsevier Ltd. All rights reserved.

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה מיידית

שיפור בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) בעזרת אומגה 3 במקום או בנוסף לריטלין, מחקר קטן אך מוצלח המראה שתיסוף באומגה 3 מהווה שיפור יעיל מאד בADHD . המחקר הזה בדק מינון גבוה מאד של עד 15 גרם ביום אומגה 3 EPA +DHA ומצא שיפור משמעותי מאד אצל ילדים עם ADHD. למאמר המלא לחץ כאן

Effects of an open-label pilot study with high-dose EPA/DHA concentrates on plasma phospholipids and behavior in children with attention deficit hyperactivity disorder

Nutrition Journal 2007, 6:16 doi:10.1186/1475-2891-6-16 Paul J Sorgi ([email protected]) Edward M Hallowell ([email protected]) Heather L Hutchins ([email protected]) Barry Sears ([email protected]) Background: Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) is the most common neurological condition in children. This pilot study evaluated the effects of high-dose eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA) supplementation on the isolated plasma phospholipids and behavior in children with ADHD (primarily inattentive subtype and combined subtype). Methods: Nine children were initially supplemented with 16.2g EPA/DHA concentrates per day. The dosage was adjusted dependent on the ratio of arachidonic acid (AA) to EPA in the isolated plasma phospholipids at four weeks to reach a level normally found in the Japanese population. Results: At the end of the eight-week study, supplementation resulted in significant increases in EPA and DHA, as well as a significant reduction in the AA:EPA ratio (20.78±5.26 to 5.95±7.35, p<0.01). A psychiatrist (blind to supplement compliance or dosage modifications)reported significant improvements in behavior (inattention, hyperactivity, oppositional/defiant behavior, and conduct disorder). There was also a significant correlation between the reduction in the AA:EPA ratio and global severity of illness scores. Conclusions: The findings of this small pilot study suggest supplementation with high-dose EPA/DHA concentrates may improve behavior in children with ADHD.

Abstract

מחקר אוקספורד דורהם המראה שיפור ניכר בסימפטומים של ילדים הלוקים בחוסר קשב וריכוז המטופלים באומגה 3 למאמר המלא לחץ כאן

The Oxford-Durham Study: A Randomized, Controlled Trial of Dietary Supplementation With Fatty Acids in Children With Developmental Coordination Disorder Alexandra J. Richardson, DPhil(Oxon)*, and Paul Montgomery, DPhil(Oxon)‡§ ABSTRACT Background. Developmental coordination disorder (DCD) affects 5% of school-aged children. In addition to the core deficits in motor function, this condition is associated commonly with difficulties in learning, behavior, and psychosocial adjustment that persist into adulthood. Mounting evidence suggests that a relative lack of certain polyunsaturated fatty acids may contribute to related neurodevelopmental and psychiatric disorders such as dyslexia and attention-deficit/hyperactivity disorder. Given the current lack of effective, evidence-based treatment options for DCD, the use of fatty acid supplements merits investigation. Methods. A randomized, controlled trial of dietary supplementation with -3 and -6 fatty acids, compared with placebo, was conducted with 117 children with DCD (5–12 years of age). Treatment for 3 months in parallel groups was followed by a 1-way crossover from placebo to active treatment for an additional 3 months. Results. No effect of treatment on motor skills was apparent, but significant improvements for active treatment versus placebo were found in reading, spelling, and behavior over 3 months of treatment in parallel groups. After the crossover, similar changes were seen in the placebo-active group, whereas children continuing with active treatment maintained or improved their progress. Conclusions. Fatty acid supplementation may offer a safe efficacious treatment option for educational and behavioral problems among children with DCD. Additional work is needed to investigate whether our inability to detect any improvement in motor skills reflects the measures used and to assess the durability of treatment effects on behavior and academic progress. Pediatrics 2005;115:1360–1366; developmental coordination disorder, fish oil, supplementation, RCT, reading, spelling, behavior, omega-3 fatty acids, dyspraxia.

תופעות לוואי של התרופות הנפוצות ל ADHD (ריטלין, סטראטרה, ויואנס, אדרל ומקבילותיהן הגנריות), כוללות נזק למוח ולכבד, נזק לבבי, שינויים באישיות, דיכאון, הזיות, התאבדות, התקף לב. לפי נתונים עדכניים שפורסמו, תרופות ADHD גרמו לכ 23,000 מקרי חירום שהגיעו לחדר מיון בשנת 2011, עליה של כ 400% בתוך 6 שנים בהישנות מקרים כאלו. מאת ד"ר מרקולה 29.8.13 למאמר המקורי לחץ כאן  תקציר המאמר: 1. 1 מכל 10 ילדים אמריקאים סובל מ ADHD, על פי סקר ממשלתי משנת 2010. זו עליה של 22% מאז שנת 2003. כשני שליש מהילדים המאובחנים כ ADHD נוטלים תרופות מרשם ל ADHD. 2. תופעות לוואי של התרופות הנפוצות ל ADHD (ריטלין, סטראטרה, ויואנס, אדרל ומקבילותיהן הגנריות), כוללות נזק למוח ולכבד, נזק לבבי, שינויים באישיות, דיכאון, הזיות, התאבדות, התקף לב ושבץ. 3. לפי נתונים עדכניים שפורסמו, תרופות ADHD גרמו לכ 23,000 מקרי חירום שהגיעו לחדר מיון בשנת 2011, עליה של כ 400% בתוך 6 שנים בהישנות מקרים כאלו. 4. המנעות מסוכר ודגנים (כולל דגנים מלאים ומונבטים הנחשבים "בריאים") היא אסטרטגיית המפתח להפחתה והעלמה של תסמיני ה ADHD בצורה טבעית. אסטרטגיות תזונתיות נוספות הן שיפור בריאות המעיים ושיפור יחס אומגה 3 לאומגה 6 בגוף. מידע חשוב שתוכלו למצוא במאמר: · שימוש שגוי בתרופות של ADHD · מהו ADHD ומה גורם לו? · יותר מדי סוכר וגלוטן עלול לעודד התפרצות ADHD · בעיות התנהגות קשורות מאוד לבריאות מעיים ירודה · איך לשפר את פלורת המעיים · החשיבות של אומגה 3 · שינויי מפתח בתזונה עבור ADHD · אסטרטגיות נוספות להקלה על תסימיני ADHD פרוטוקול אומגה למעבר לחיים ללא תרופות זו הדרך שלנו באומגה 3 גליל לעזור לכם לבצע את השינויים האסטרטגיים בתזונה שמהווים פתרון טבעי ל ADHD . עוד על אומגה 3 והפרעות קשב וריכוז

רבות ידוע על השימוש באומגה 3 משמן דגים לשיפור קשב בריכוז, בעיקר כתחליף או כהשלמה לריטלין ותרופות ממריצות אחרות. לנו ברור שמגיפת הקשב וריכוז קשורה ישירות לתזונה המערבית הקלוקלת, המאופיינת בעומס אומגה 6 לצד חוסר הולך וגובר באומגה 3. הממסד הרפואי והקליני לרוב אינו שש לדבר על פתרונות תזונתיים להפרעות קשב וריכוז, והמענה המוצע הוא על פי רוב טיפול בריטלין על נגזרותיו השונות. הסיבות לכך הינן מגוונות ומורכבות, אך הפתרון לכך הוא יצירת אינטרס חברתי להעדפת פתרון תזונתי. הדבר תלוי בגורמים שונים: 1. נכונות של הורים להעדיף שיפור תהליכי להבדיל מטיפולים של "זבנג" וגמרנו – במקביל לשיפור היכולת של המערכות החינוכיות להתמודד עם תהליכי ריפוי כאלה. 2. השפעה על הסקטור המטפל- ככל שיותר מטפלים יראו תוצאות חיוביות מטיפולים תזונתיים תיווצר מצידם השפעה על חברות התרופות ומקבלי ההחלטות ברמה הארצית. 3. העלאת המודעות ליתרונות הפתרון התזונתי לעומת תופעות הלוואי של הריטלין. אנחנו באומגה 3 גליל פועלים בשלושת המישורים הללו לשינוי פני הדברים בישראל באמצעים הבאים: 1. ליווי ישיר פרוטוקול אומגה להורים- אותה תכנית שעבדה עבורנו הופצה ומומשה (ללא תמורה) עבור הורים רבים שביקשו לוותר על תרופות ולנסות טיפול תזונתי. סיפורי ההצלחה הם רבים ובהחלט מעודדים. חלקם מפורטים בעמוד סיפורים אישיים. למבקשים למנוע את התופעה מבעוד מועד, או מעוניינים לעשות את העבודה ללא ליווי, אנו מפרסמים את כל ההמלצות שלנו לשימוש בשמן דגים ואת עקרונות תזונת אומגה המומלצת. 2. פניה למטפלים ורופאים שיתוף פעולה עם מטפלים– פסיכולוגים, נטורופתים, רופאים פסיכיאטריים וכל מי שמוכן לשמוע על פתרונות תזונתיים להפרעות קשב וריכוז. אנו מקיימים סמינר פרוטוקול אומגה למטפלים שמטרתו לתדרך מטפלים בעקרונות הפרוטוקול. אנו מציעים ליווי למשפחות מטעמנו, אך תקוותינו היא כי מטפלים רבים יוכלו ללוות יותר משפחות בתהליך זה. מטפלים רבים כבר עברו את ההשתלמות ועובדים איתנו בשיתוף פעולה. לצד זה, אנו מקבצים מחקרים שנעשים בעולם בנושא הפרעות קשב ואומגה 3 ומפיצים לקהילה המקצועית. 3. הרצאות וסדנאות אנו מעבירים הרצאות עצמאיות וסדנאות בישול בשיתוף עם נטורופתים ושפים הממוקדות בתזונה לטיפול ושיפור קשב וריכוז. לסיכום, באומגה 3 גליל צברנו ניסיון וידע רבים בנושא הפרעות קשב וריכוז ותזונה, ואנחנו מאמינים גדולים שניתן לחיות ללא תרופות וללא ריטלין. אנו מייחלים ופועלים להפצת הידע הזה בחברה הישראלית. להמלצות שימוש מותאמות אישית להזמנה לליווי בעזרת פרוטוקול אומגה

לא קשור באומגה 3 אבל מציג אלטרנטיבה מוכחת ארוכת טווח לריטלין. נייר עמדה של המחבר פרופ’ פלהאם- לחץ כאן למאמר המלא לחץ כאן

Against the Grain: A Psychosocial-first Approach to Treating ADHDthe Buffalo Treatment Algorithm William E. Pelham, Jr Center for Children and Families State University of New York at Buffalo Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A 21st Century Perspective

Altogether, these studies suggest that most ADHD children can be treated effectively with a relatively simple behavioral intervention and will not need adjunctive medication or intensive behavioral interventions. Conceivably, such an approach to treatment might reduce the number of ADHD children in the US receiving psychoactive medication from more than 4% to no more than 1%. This outcome would be well received by families of ADHD children. An important question is what impact will this have on the societal cost of ADHD?

While it is widely believed that medication is less expensive than psychosocial treatment, an evidence-based but low-intensity behavioral treatment (e.g., 12 group parent training sessions plus a consultant to visit the child’s teacher to establish a DRC) may be implemented for a cost (approximately $1500) that is less than that the annual cost of today’s long-acting stimulant preparations (about $1800 per year, assuming quarterly physician contact; Pelham et al, 2007). Furthermore, because of the lack of long-term gains, medication must be continued indefinitely once it is begun, whereas effective behavioral treatments have been shown to produce longer-term maintenance of treatment gains (Jensen et al, 2007; MTACG, 2004).

A liberal estimate of the cost of the intensive behavioral or combined treatment provided in the MTA was $6000 to $8000 (Jensen et al., 2005)—about equally divided among the parent training, school intervention, and summer treatment program.

This was considerably more than the cost of medication in the MTA study, but as our discussion above shows, the majority of ADHD children do not need either adjunctive medication or behavioral treatment of this intensity. Thus, provision of a low dose of behavioral intervention as the starting treatment for ADHD children may be more cost effective than medication alone and can avoid the expensive, intensive treatments provided in the MTA study if they are not needed for a given child.

מחקר אוכלוסיה גדול בבריטניה שחקר את השפעת תוספי מזון על חומרת הסימפטומים בתסמונת חוסר קשב וריכוז. הממצאים מעניינים ומדאיגים למאמר המלא לחץ כאן תקציר המחקר המחקר בוצע על שתי אוכלוסיות ילדים שאובחנו כ ADHD בגילאי 3 וגילאי 8-9. במסגרת המחקר ניתנו לשתי האוכלוסיות תרכיזים של צבעי מאכל וחומרים משמרים המייצגים כמות טיפוסית של ממתקים בצריכה יומית של ילדים בבריטניה. המחקר היה כפול סמיות עם בקרת פלצבו ונחשב לחזק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית עיקר הממצאים הם שיש השפעה שלילית משמעותית מאד לתיסוף של צבעי מאכל וחומרים משמרים לתזונת ילדים בעלי אבחנה של ADHD. המחקר לא הפריד בין צבעי המאכל והחומרים המשמרים כך שרק מחקר נוסף ידע להפריד בין השפעותיהם. מצד שני מכיוון שהרכב התערובת שניתנה לילדים חיקה בצורה קרובה את הרכב החומרים במנת ממתקים יומית של ילדים בגילאים אלו יש להניח כי התוצאה מצביעה על החמרה משמעותית בחומרת הADHD אצל ילדים הצורכים ממתקים.