Search Results for: הריון
איך אפשר להפחית סיכון לאלרגיות או מחלות אוטואימוניות כבר מההריון?
אומגה 3 בהריון ומניעה של אסטמה בילדות
- בעיות בהתפתחות מערכת העצבים של העובר
- סיכון לרעלת הריון
- סיכון ללידה מוקדמת
- סיכון לדיכאון לאחר לידה
- בחלב אם – חיונית להמשך התפתחות התינוק בשנתו הראשונה
Fish Oil–Derived Fatty Acids in Pregnancy and Wheeze and Asthma in Offspring
תזונה והריון ופוריות
הריון קל ופורה עם אומגה 3 – גיא בן צבי
מינון אומגה 3 המומלץ בהריון והנקה
השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון
- לידה מוקדמת
- רעלת הריונית (פריאקלמפסיה)
- עיכוב גידול של העובר
- האם תיסוף חומצה פולית עוזר או מזיק?
- תזונה עשירה בירקות ופירות ודגים אך דלה (מוגבלת) בשומן ביצים ובשר (מה שהמחברים מתארים כתזונה ים תיכונית) לא הורידה את הסיכון ללידה מוקדמת (!!!)
- לעומת זאת נשים שאכלו הרבה דגים (מעל פעמיים בשבוע) אבל לא אכלו תזונה ים תיכונית (כלומר לא נמנעו מבשר ביצים ושומן) נהנו מסיכון נמוך משמעותית ללידה מוקדמת.
- אכילת מזון מעובד העלתה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
- אכילת ירקות והמנעות ממזון מעובד הורידה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
- המחברים מסבירים זאת בנוכחות של סוכר רב ומחסור באנטיאוקסידנטים במזון המעובד ולעומת זאת שפע של פחמימות מורכבות ("סיבים") וויטמינים בירקות ופירות.
- צריכת ויטמין D בזמן ההריון הורידה משמעותית (עד 26%) את הסיכון לרעלת הריון. הירידה בסיכון היתה תלוית מינון. צריכת ויטמין D גם לפני ההריון וגם במהלך ההריון הפחית את הסיכון לרעלת הריון ב 29% !!!
- המינון שנדרש להפחתה הכי משמעותית הינו הרבה מעבר למינון המומלץ על ידי משרד הבריאות הנרווגי. מסקנת החוקרים היא שהמלצות משרד הבריאות לגבי נשים בהריון הן נמוכות מדי.
- תיסוף חומצה פולית לא הוריד את הסיכון לעיכוב בגדילת העובר
- תיסוף חומצה פולית העלה את הסיכון למחלות דרכי הנשימה בגיל צעיר. החוקרים מזכירים מחקר אוסטרלי שמצא סיכון משמעותי בתיסוף חומצה פולית לאסטמה בגיל הילדות וגם לאסטמה קבועה (ואני מזכיר שכבר הרבה זמן אנחנו ממליצים לא לתסף חומצה פולית בהריון כי הנזקים שלה עולים בהרבה על הסיכון לתסמונת של neural tube אותה היא באה למנוע לכאורה, מה עוד שפולאת מצוי בירקות רבים)
אומגה 3 פוריות והריון
תיסוף ויטמין D בזמן הריון
Vitamin D Supplementation During Pregnancy: Double-Blind, Randomized Clinical Trial of Safety and Effectiveness
Bruce W Hollis1 Donna Johnson3 Thomas C Hulsey2 Myla Ebeling2 and Carol L Wagner1 1Division of Neonatology and Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 2Division of Epidemiology, Department of Pediatrics, and Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 3Division of Maternal-Fetal Medicine, Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA ABSTRACT The need, safety, and effectiveness of vitamin D supplementation during pregnancy remain controversial. In this randomized, controlled trial, women with a singleton pregnancy at 12 to 16 weeks’ gestation received 400, 2000, or 4000 IU of vitamin D3 per day until delivery. The primary outcome was maternal/neonatal circulating 25-hydroxyvitamin D [25(OH)D] concentration at delivery, with secondary outcomes of a 25(OH)D concentration of 80 nmol/L or greater achieved and the 25(OH)D concentration required to achieve maximal 1,25-dihydroxyvitamin D3 [1,25(OH)2D3] production. Of the 494 women enrolled, 350 women continued until delivery: Mean 25(OH)D concentrations by group at delivery and 1 month before delivery were significantly different ( p<0.0001), and the percent who achieved sufficiency was significantly different by group, greatest in 4000-IU group (p<0.0001). The relative risk (RR) for achieving a concentration of 80 nmol/L or greater within 1 month of delivery was significantly different between the 2000- and the 400-IU groups (RR¼1.52, 95% CI 1.24–1.86), the 4000- and the 400-IU groups (RR¼1.60, 95% CI 1.32–1.95) but not between the 4000- and. 2000-IU groups (RR¼1.06, 95% CI 0.93–1.19). Circulating 25(OH)D had a direct influence on circulating 1,25(OH)2D3 concentrations throughout pregnancy ( p<0.0001), with maximal production of 1,25(OH)2D3 in all strata in the 4000-IU group. There were no differences between groups on any safety measure. Not a single adverse event was attributed to vitamin D supplementation or circulating 25(OH) D levels. It is concluded that vitamin D supplementation of 4000 IU/d for pregnant women is safe and most effective in achieving sufficiency in all women and their neonates regardless of race, whereas the current estimated average requirement is comparatively ineffective at achieving adequate circulating 25(OH)D concentrations, especially in African Americans. 2011 American Society for Bone and Mineral Research. Conclusions In summary, starting at 12 to 16 weeks of gestation, vitamin D supplementation with 4000 IU/d was most effective in achieving vitamin D sufficiency throughout pregnancy, 1 month prior to delivery, and at delivery in a diverse group of women and their neonates without increased risk of toxicity. These findings suggest that the current vitamin D EAR and RDA for pregnant women issued in 2010 by the IOM (62) should be raised to 4000 IU of vitamin D per day so that all women, regardless of race, can attain optimal nutritional and hormonal vitamin D status throughout pregnancy.
פרופ' אוריאל אלחלל – בעד תיסוף אומגה 3 בהריון
DHA בהריון והנקה
Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3
Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides
ABSTRACT
Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.
Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.
Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.
Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].
Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at
www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:
10.3945/ajcn.2009.28603
צריכת שמן דגים בהריון מאוחר ואסטמה אצל צאצאים
Fish oil intake compared with olive oil intake in late pregnancy and asthma in the offspring: 16 y of registry-based follow-up from a randomized controlled trial1– 4
Sjurdur F Olsen, Marie Louise Østerdal, Jannie Dalby Salvig, Lotte Maxild Mortensen, Dorte Rytter, Niels J Secher, and Tine Brink Henriksen
ABSTRACT
Background: Evidence suggests that asthma is rooted in the intrauterine environment and that intake of marine n3 polyunsaturated fatty acids (n3 PUFAs) in pregnancy may have immunomodulatory effects on the child.
Objective: Our aim was to examine whether increasing maternal intake of n3 PUFAs in pregnancy may affect offspring risk of asthma. Design: In 1990, a population-based sample of 533 women with normal pregnancies were randomly assigned 2:1:1 to receive four 1-g gelatin capsules/d with fish oil providing 2.7 g n3 PUFAs (n 266); four 1-g, similar-looking capsules/d with olive oil (n 136); or no oil capsules (n 131). Women were recruited and randomly assigned around gestation week 30 and asked to take capsules until delivery. Among 531 live-born children, 528 were identified in registries and 523 were still alive by August 2006. Diagnoses from the International Coding of Diseases version 10 were extracted from a mandatory registry that recorded diagnoses reported from hospital contacts.
Results: During the 16 y that passed since childbirth, 19 children from the fish oil and olive oil groups had received an asthma-related diagnosis; 10 had received the diagnosis allergic asthma. The hazard rate of asthma was reduced by 63% (95% CI: 8%, 85%; P 0.03), whereas the hazard rate of allergic asthma was reduced by 87% (95% CI: 40%, 97%; P 0.01) in the fish oil compared with the olive oil group.
Conclusion: Under the assumption that intake of olive oil in the dose provided here was inert, our results support that increasing n3 PUFAs in late pregnancy may carry an important prophylactic potential in relation to offspring asthma.
Am J Clin Nutr 2008;88: 167–75. INT
למאמר המלא לחץ כאן Read Full Textהריון ופוריות
- גיאופגיה- סקופ על אכילת אדמה
- חומצה פולית
- מינון אומגה 3 המומלץ בהריון והנקה
- פרופ' אוריאל אלחלל – בעד תיסוף אומגה 3 בהריון
- תזונה להריון לידה ושנים ראשונות – סדנת בישול ולימוד
- תיסוף ויטמין D בזמן הריון
- הריון קל ופורה עם אומגה 3 – גיא בן צבי
- השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון
- תזונה לפני ההריון והסיכון לבחילות והקאות בהריון
- אומגה 3 פוריות והריון
תזונה לפני ההריון והסיכון לבחילות והקאות בהריון
תזונה להריון לידה ושנים ראשונות – סדנת בישול ולימוד 18/02/2011
מצגת | מתכונים לבריאות | תמונות | |
18.2.11 במטבח של ורד לב | 18.2.11 מצגת |
|
האלבום בפיסבוק |
השקעה משתלמת: אומגה 3 בהריון ובגיל הרך | אורגניק מרקט
המדריך הישראלי להנקה
המדריך הישראלי להנקה הוא הספר המקצועי והמקיף ביותר שראה אור בעברית בנושא. יש בו מידע עדכני על הנקה ועל תחומים המשיקים לה והוא נכתב נכתב בסיוע אנשי מקצוע שהביאו מידע מהימן וחדשני ביותר. הספר מלווה בעשרות צילומים של אימהות בהנקה ומשולבים בו סיפורי הנקה מעוררי השראה.
חבילת לידה והנקה
סיכום וסיקור כנס רפואת יתר הפרעת קשב
מה חדש בתחום הפרעות קשב וריכוז?
תוספי אומגה 3 מחומצנים באוסטרליה ינואר 2019
תוסף אומגה 3 ומניעת לידה מוקדמת – עדכון סקירה של קוקריין
דיכאון, בואו נדבר! מדברים על דיכאון לאחר לידה. קו טלפוני פתוח לשיחה עם מומחים ב2.11
הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידה
כולם יודעים שהתזונה משפיעה על המצב הגופני, אך האם ידעתן שיש לה נגיעה גם למצב הרוח שלכן וגם לחיי הילד שתלדו?
הקשר בין דיכאון ורמת חרדה גבוהה לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון עצמו מבוסס היטב מבחינה מחקרית: למתח ולחרדה יש ביטויים גופניים שמשפיעים על האם ועל התינוק במידה שלא כומתה עדיין. עם זאת ברור שככל שהדיכאון משמעותי יותר ונובע ממצבי דחק משמעותיים יותר, כך יש יותר סיכוי להשפעה על העובר. לכתבה המלאה – הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידהגיא בן צבי מתארח אצל דר יעקובוביץ על הקשר בין תזונה לבריאות האם
מחלת המדידה – אדם אחד נגד הממסד הרפואי – כתבה בהורים וילדים
אומגה 3 לאלרגיה
Role of omega-3 fatty acids and their metabolites in asthma and allergic diseases
Jun Miyata a, *, Makoto Arita a, b
Omega-3 fatty acids, docosahexaenoic acid (DHA) and eicosapentaenoic acid (EPA), are found naturally in fish oil and are commonly thought to be anti-inflammatory nutrients, with protective effects in inflammatory diseases including asthma and allergies. The mechanisms of these effects remain mostly unknown but are of great interest for their potential therapeutic applications. Large numbers of epidemiological and observational studies investigating the effect of fish intake or omega-3 fatty acid supplementation during pregnancy, lactation, infancy, childhood, and adulthood on asthmatic and allergic outcomes have been conducted. They mostly indicate protective effects and suggest a causal relationship between decreased intake of fish oil in modernized diets and an increasing number of individuals with asthma or other allergic diseases. Specialized pro-resolving mediators (SPM: protectins, resolvins, and maresins) are generated from omega-3 fatty acids such as EPA and DHA via several enzymatic reactions. These mediators counter-regulate airway eosinophilic inflammation and promote the resolution of inflammation in vivo. Several reports have indicated that the biosynthesis of SPM is impaired, especially in severe asthma, which suggests that chronic inflammation in the lung might result from a resolution defect. This article focuses on the beneficial aspects of omega-3 fatty acids and offers recent insights into their bioactive metabolites including resolvins and protectins.
Copyright © 2014, Japanese Society of Allergology. Production and hosting by Elsevier B.V. All rights reserved
Read Full Text (Yellow higlights by Omega 3 galil)
אומגה 3 לאם, לעובר ולתינוק
שאלות ותשובות
[accordion id="למה אומגה 3 טובה?" ]
[accordion-group parent="1" title="למה אומגה 3 טובה?"]
אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית לתפקוד של הרבה מערכות בגוף, המרכזיות שבהן הן מערכת קרישת הדם, המערכת האלרגית והמערכת החיסונית. אומגה 3 בעלת תפקיד מכריע במעטפות התאים בגוף, בכללם תאי העצב במוח. לכן היא מונעת חולי ומסייעת בטיפול במגוון מחלות כאשר לנו יש ניסיון והמלצות לשימוש במקרים של: הפרעות קשב וריכוז ודומות (ADHD, ADD, ויסות חושי וכדומה תופעות שמקורן במערכת העצבים והמוח), תסמונת טורט, OCD, טיקים, דיכאון, דיכאון הריוני, אוטיזם בטיפול מוקדם, אסטמה, אוסטאופורוזיס, אלרגיות, טרשת נפוצה התקפית, חרדה, דלקת מעיים כרונית, מיגרנה, דלקת פרקים, סכרת, מחלות לב וכלי דם וכולסטרול, תסמונת קדם וסתית PMS ופסוריאזיס. השפעה צפויה על כל אחד מהמקרים הללו ניתן למצוא בהמלצות שימוש ומחשבון מינונים.
[/accordion-group] הפרעות קשב וריכוז:[/accordion]
[accordion id="תוך כמה זמן האומגה 3 משפיעה? " ]
[accordion-group parent="2" title="תוך כמה זמן האומגה 3 משפיעה? "]
בהנחה שלוקחים את המינון האפקטיבי לאותו אדם (לפעמים יש צורך לנסות מינונים שונים עד שמגיעים לדיוק) ההשפעה צפויה תוך כשבועיים-שלושה. במידה שתוך פרק זמן זה לא הושגה הטבה או שרוצים הטבה נוספת, אתם מוזמנים להתקשר או לכתוב לנו להתייעצות. יש לנו הרבה נסיון ואנחנו תמיד שמחים לחלוק אותו ולעזור. למציאת המינון האפקטיבי עבורכם ראו המלצות שימוש ומחשבון מינונים. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="האם בשביל לקחת אומגה 3 צריך להפסיק תרופות כמו ריטלין וקונצרטה? " ]
[accordion-group parent="3" title="האם בשביל לקחת אומגה 3 צריך להפסיק תרופות כמו ריטלין וקונצרטה? "]
התשובה מורכבת. מה שחשוב להבין הוא שאומגה 3 במינון אפקטיבי (ע"ע כיצד להגביר אפקטיביות של אומגה 3), מגבירה את הפעילות של תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, קונצרטה, ריספרדל והרשימה ארוכה. לכן, את השילוב בין התרופה לאומגה 3 מומלץ לעשות בהדרגה ובזהירות, על מנת להימנע מתופעות לוואי הקשורות לתרופה הפסיכיאטריות (תופעות לוואי של כל תרופה רשומות בעלון לצרכן של כל תרופה). על כן, במקרה שאפשר להפסיק את התרופה, מומלץ לעשות כן כשמתחילים את השימוש באומגה במינון אפקטיבי. במקרה שאין אפשרות להפסיק בבת אחת (ככלל אלו מקרים שבהם האדם נוטל את התרופה למשך הרבה זמן ובלי הפסקות בסופי שבוע וחגים, או כל הנחיה רפואית אחרת), מומלץ לעשות מעבר הדרגתי, מה שמכונה בשפת הרפואה 'טיטרציה', בו מעלים את מינון האומגה 3 בהדרגה תוך ירידה הדרגתית במינון התרופה, עד למצב שבו אפשר להפסיק עם התרופה ולעלות למינון אפקטיבי מלא של אומגה 3. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="מה הניסיון שלכם עם הפרעות קשב אצל מבוגרים שלוקחים ריטלין הרבה שנים? " ]
[accordion-group parent="4" title="מה הניסיון שלכם עם הפרעות קשב אצל מבוגרים שלוקחים ריטלין הרבה שנים? "]
יש לנו ניסיון רב יותר עם ילדים מאשר עם מבוגרים, אך ההמלצות שלנו הן בכל מקרה תואמות משקל גוף ולא גיל ואנחנו ממליצים לילדים ולמבוגרים לעשות את אותו דבר, רק במינונים שונים, בהתאם למשקל הגוף.
[/accordion-group]
על המוצר אומגה 3 גליל:
[/accordion]
[accordion id="מה ההבדל בין אומגה 3 גליל לאומגה 3 אחרת שיש בשוק? " ]
[accordion-group parent="5" title="מה ההבדל בין אומגה 3 גליל לאומגה 3 אחרת שיש בשוק? "]
לנו חשוב שהמוצר שאתם לוקחים יהיה יעיל! לשם כך אנחנו מקפידים על: 1. שמירה בקירור- חומצות שומן אומגה 3 נוטות לחימצון מהיר ובכך להרס החומר הפעיל. השמירה בקירור, בייחוד באקלים הישראלי, מונעת את תהליך החימצון ושומרת על החומר הפעיל. 2. המלצות שימוש- שימוש יעיל באומגה 3 הוא כזה שנעשה בהתאם למצבו של המשתמש. אנחנו מספקים את המוצר ביחד עם המלצות שימוש בהתאם למשקל הגוף ולמצב הבריאותי. ההמלצות מתאימות למוצרים שלנו, אם בכוונתכם להשתמש בהמלצות האלה למוצר אחר שימו לב אם זה מתאים. 3. תמיכה בלקוחות- יש לנו ניסיון רב ואנחנו מתעדכנים בכל מה שחדש במדע האומגה 3 בעולם, ותמיד שמחים לתמוך ולסייע למי שפונה אלינו כמיטב יכולתנו והבנתנו. זמינים לפניות בטלפון או במייל.
[/accordion-group]
[/accordion]
[accordion id="האם בנקודות המכירה שלכם המוצר נשמר גם במקרר? " ]
[accordion-group parent="6" title="האם בנקודות המכירה שלכם המוצר נשמר גם במקרר? "]
כן. אנחנו מחזיקים את המוצר בקליניקות ומקומות פרטיים בלבד, המתחייבים לשמור את המוצר במקרר שקיים במקום או במקרר שאנחנו מספקים להם.[/accordion-group]
ויטמין E (טבעי E400 גליל):
[/accordion]
[accordion id="מה זה ויטמין E ומה הקשר לאומגה 3? " ]
[accordion-group parent="7" title="מה זה ויטמין E ומה הקשר לאומגה 3? "]
ויטמין E הינו נוגד חימצון היעיל ביותר בהקשר של מניעת חימצון של חומצות השומן אומגה 3. ישנם אנשים שהעומס המחמצן בדמם הוא גבוה, ועל כן הם זקוקים לתוספת של ויטמין E כנוגד חימצון יעיל שישמור על החומר הפעיל (חומצות שומן אומגה 3 EPA ו DHA). אחרת החומר הפעיל, כולו או חלקו, עלול להתחמצן בדם ולמעשה להיות בלתי אפקטיבי. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="מה ההבדל בין ויטמין E גליל לויטמין E אחר שיש בשוק? " ]
[accordion-group parent="8" title="מה ההבדל בין ויטמין E גליל לויטמין E אחר שיש בשוק? "]
המוצר נשמר בקירור. אנחנו שומרים גם את הויטמין E בקירור, שכן גם הוא נוטה לחימצון. אמנם חימצון איטי יותר מאומגה 3, אך לאורך זמן גם הוא מתחמצן. יש לציין שמדובר בויטמין E שומני טבעי שמכיל 400 יב"ל בכמוסה.[/accordion-group][/accordion]
[accordion id="איך נדע אם יש לנו עומס מחמצן גבוה בדם וכדאי לנו לקחת ויטמין E? " ]
[accordion-group parent="9" title="איך נדע אם יש לנו עומס מחמצן גבוה בדם וכדאי לנו לקחת ויטמין E? "]
אין בדיקת דם זמינה לכך, אך יש פרמטרים המעידים על חשד לכך והם לקיחת תרופות, מחלות כרוניות, תופעות נוירופסיכיאטריות כמו הפרעות קשב או טורט או במקרים שאוכלים מעט מאוד ירקות ופירות. האינדיקציה הכי ברורה לכך היא בדיעבד- הרבה אנשים מתחילים להשתמש באומגה 3 בלבד ללא ויטמין E ולאחר שהתוצאות המיוחלות לא מופיעות, מוסיפים ויטמין E ומתחילים לראות את האפקטיביות של האומגה 3. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="האם יש מגבלה לכמות ויטמין E שניתן לקחת? " ]
[accordion-group parent="10" title="האם יש מגבלה לכמות ויטמין E שניתן לקחת? "]
ויטמין E הינו ויטמין נוגד חמצון המגן על קרומי התאים (ממברנות) מפני רדיקליים חופשיים וחמצון שומנים ומייעל פעילות של חומצות שומן חיוניות. כאשר יש מצבי עומס מחמצן גבוה, כמו במצבי מחלה נפוצים וסטרס מתמשך, דרישתו של הגוף לויטמין E גוברת. גבול הצריכה המרבי מוגדר לאדם בריא שאין לו מחסור. במחקרים נמצא כי רמה גבוהה של ויטמין E בדם גורמת לסילוק של ויטמין E בכבד מצד אחד והאטת הספיגה של ויטמין E במעיים, ובספרות לא מתועדים מקרים של הרעלה או תופעות לוואי של מינון יתר של ויטמין E. בכל מקרה אומגה 3 גליל ממליצה על תיסוף ויטמין E רק לאנשים שיש אצלם חשש לעומס מחמצן גבוה כמו מחלות דלקת כרוניות, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. לאחר חתימה על הגילוי הנאות שלנו, ניתן לראות את ההמלצות שלנו בהתאם למשקל ומצב בריאותי במחשבון המינונים. [/accordion-group] אופן השימוש:[/accordion]
[accordion id="מתי נוטלים את הכמוסות? האם אפשר את כל הכמות בבת אחת או שצריך לחלק? " ]
[accordion-group parent="10" title="מתי נוטלים את הכמוסות? האם אפשר את כל הכמות בבת אחת או שצריך לחלק? "]
באופן כללי, אומגה 3 משמן דגים זה מזון בפני עצמו, לכן ניתן לקחת עם או בלי האוכל (כשם ששמן זית אפשר עם סלט או ישר בכפית), לא משנה מתי במהלך היום. במקרה של הפרעות עיכול כלשהן או שיהוקים בטעם דגים, מומלץ לקחת בנפרד מארוחות (על קיבה ריקה), למשל דבר ראשון על הבוקר או בלילה ממש לפני השינה (למשל לפני צחצוח השיניים). ניתן לקחת את כל הכמות היומית בבת אחת, או לפצל. נסו כך וכך, והמשיכו לפי נוחיותכם. * יותר חשוב לקחת את האומגה 3 יום-יום, באופן כזה שיהיה לכם נוח ושתזכרו לקחת, מאשר מתי במהלך היום. מתי לא לקחת? המגבלה היחידה המוכרת לנו היא צריכה של אומגה 3 ביחד עם בשר אדום. במקרה כזה יש אינטראקציה של אומגה 3 עם הברזל שבבשר האדום, מה שגורם לחמצון של האומגה 3 בקיבה עצמה (שימו לב, מדובר רק בבשר אדום המכיל מוצרי דם. אין בעיה עם בשר שצבעו לבן, ללא קשר לסוג בעל החיים). אנו ממליצים להרחיק צריכה של אומגה 3, לפחות שעתיים, מצריכת בשר אדום או תוסף ברזל גם אם אין הפרעות עיכול. במקרה של מחלת מעיים אקוטית (שלשולים והקאות) או קלקול קיבה, מומלץ להפסיק ליטול את האומגה 3 ולחזור ליטול כרגיל עם חלוף המחלה. שימו לב – אומגה 3 בפני עצמה לא גורמת לקלקול קיבה או לכאבי בטן, אבל עלולה לא להיספג במקרים של מחלות עיכול ולצאת בצורת צואה שמנית (סטאטוריאה). **כל האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית. במידה ואתם בליווי של מטפל אשר ממליץ על שילוב אומגה 3 בטיפולו, אנא הביאו המלצות אלו לידיעתו ופעלו על-פי הנחיותיו. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="איך נותנים למי שלא בולע כמוסות, כגון ילדים קטנים? " ]
[accordion-group parent="11" title="איך נותנים למי שלא בולע כמוסות, כגון ילדים קטנים? "]
הכמוסה היא שמן דגים עטוף בג'לטין. אפשר לנקב את הג'לטין ולסחוט את השמן החוצה לכפית או לתוך משקה או מאכל (הקפידו שלא יהיה חם). ילדים קטנים הרבה פעמים אוהבים ללעוס את הכמוסה ולמצוץ את השמן וקוראים לזה "מסטיק". שווה לנסות. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="לאיזה גיל זה מתאים? " ]
[accordion-group parent="12" title="לאיזה גיל זה מתאים? "]
לכל גיל, מעובר ועד 120 שנה. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="כיצד משתמשים בויטמין E? " ]
[accordion-group parent="13" title="כיצד משתמשים בויטמין E? "]
בולעים את הכמוסה או מוצצים את השמן (ללא טעם) בדיוק כמו את האומגה 3. ויטמין E הוא מסיס בשומן ולכן מומלץ לקחת בסמיכות לאכילת מזון שומני (עדיף שומן רווי כמו שמנת, גבנ"צ, בשר שמן, חמאה, ובעדיפות שניה שומן בלתי רווי כמו אגוזים, אבוקדו וכד'). [/accordion-group] שמירה בקירור ותנאי שינוע:[/accordion]
[accordion id="מה חשוב שנדע על השמירה בקירור? ומה תנאי השינוע? " ]
[accordion-group parent="14" title="מה חשוב שנדע על השמירה בקירור? ומה תנאי השינוע? "]
במפעל הייצור בקנדה (ONC) השמן מופק ונשמר תחת חנקן המונע חמצון. אנו מייבאים את המוצר לישראל דרך הים בחודשי הקור בלבד! משך זמן המסע הוא כשבועיים. בדיקות חמצון במעבדה מתבצעות בשלוש נקודות זמן: בשלב הסופי של ייצור השמן אצל היצרן, בכניסה למקרר של אומגה 3 גליל בישראל, ובהמשך באופן סדיר על דוגמאות עדות שנשמרות במחסן. מבדיקות אלו עולה כי השינוע הימי בחודשי הקוד (סתיו-חורף-אביב) איננו פוגם ברמת החמצון של שמן הדגים. המוצר נארז בישראל בבית אריזה ממוזג, ומוסע אל בית הקירור שלנו שבשכניה בהובלה רגילה. עם הגיעו לבית האחסנה, בו המוצר יאוחסן מספר חודשים, הוא מוכנס לבית הקירור של אומגה 3 גליל בשכניה לטמפרטורה של 5-10 מעלות צלזיוס. לאחר הזמנת לקוח, המוצר יוצא מהמקרר שלנו ונשלח לבית הלקוח באחת משתי הדרכים: על ידי חברת שילוח, המוציאה את המוצר מבית הקירור שלנו ומחזיקה את המוצר בחדר הממוזג למספר שעות או ימים עד עלייתו לרכב השילוח. בתנאים אלה מצאנו שהמוצר יכול להישמר כשלושה שבועות. או על ידי דואר רשום, שם תנאי השינוע נאותים והמוצר מורחק משמש ישירה. מצאנו כי עד שלושה שבועות בתנאי השינוע של דואר ישראל (אפילו בקיץ) אינם פוגמים באיכות המוצר. עם הגעת הצנצנת לבית הלקוח- הוא מתבקש להכניסה למקרר! כבר מאות אלפי צנצנות נשלחו עד היום ללקוחות, בהתאם לתנאי האיכות שלנו, ותמיד השמן הגיע ללקוח באיכות מצוינת על פי הפרמטרים שלנו. בכל שאלת איכות אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="מדוע הצנצנת שלכם (ולפעמים גם המקרר אצל המפיץ שלכם) שקופים ולא אטומים? " ]
[accordion-group parent="15" title="מדוע הצנצנת שלכם (ולפעמים גם המקרר אצל המפיץ שלכם) שקופים ולא אטומים? "]
מה שמאיץ את תהליך החמצון של אומגה 3 (וחומצות שומן בלתי רוויות בכלל) תלוי בנוכחות של חמצן, לחות, חום וחשיפה לאור השמש (ולייתר דיוק- קרינת UV של השמש). במשך כל חייו למוצר כמעט ואין הזדמנות להיחשף לאור השמש והוא נמצא רוב הזמן בתוך מבנים (חשוף לכל היותר לאור מלאכותי שאינו משפיע על חימצון) או מעטפות אטומות. משווקים לרוב מוכרים אומגה 3 בתוך פלסטיק אטום כי הוא זול יותר משקוף. אבל אנחנו רוצים לשמור על שקיפות כדי שתראו שהמוצר צלול ונקי ולא בעל צבע כהה (המעיד על חימצון). [/accordion-group] ניקיון המוצר:[/accordion]
[accordion id="האם המוצר נקי ממזהמים ומתכות רעילות? " ]
[accordion-group parent="16" title="האם המוצר נקי ממזהמים ומתכות רעילות? "]
כל מנת ייצור שאנו מוכרים מלווה בתעודת בדיקת מעבדה ממכון קנדי שבו רגישות המכשירים גבוהה ביותר, המאשרת שהשמן עומד בתקני הבדיקה לניקיון ממזהמים. ניתן לקבל מאיתנו העתק של תעודת הבדיקה למנה שקניתם. מעבר לזה, ניתן לקבל הסבר על הפרמטרים הקובעים את ניקיון השמן ואיכותו בעמוד איכות ומקור הדגים וניקיון מרעלים. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="האם המוצר מכיל גלוטן? " ]
[accordion-group parent="17" title="האם המוצר מכיל גלוטן? "]
במוצרים שלנו אין גלוטן בוודאות. לגבי מערכת האריזה אין לנו אחריות. כרגע חברת האריזה (טעם טבע אלטמן) אינה יכולה להצהיר באופן רשמי על אריזה נקיה מגלוטן, מסיבות פרוצדורליות, ונאמר לנו שפעם אחת בשנה אורזים בקו האריזה מוצר שמכיל גלוטן. אנחנו באומגה 3 גליל עושים מאמצים מזה תקופה כדי להשיג אישור מעמותת הצליאק על מנת לתת ביטחון ללקוחות עם צליאק שפונים אלינו. כרגע כל משתמש מקבל החלטה לפי ראות עיניו ובהתאם למידע הקיים. [/accordion-group] אישורים:[/accordion]
[accordion id="האם המוצר כשר? " ]
[accordion-group parent="18" title="האם המוצר כשר? "]
השמן מיוצר מדגים כשרים (מקרל, סרדין ואנשובי) ועטוף בג'לטין העשוי מבקר. יחד עם זאת, למוצר אין תעודת כשרות, משום שהמפעל המייצר אינו שוכר את שירותיו של משגיח כשרות. יש לנו לקוחות רבים שהם שומרי כשרות, שכן טעמים שונים מאפשרים להשתמש בשמן דגים ללא תעודת כשרות. אנא קראו בעיון את ההסבר בנושא כשרות. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="האם יש לכם אישור משרד הבריאות וה FDA? " ]
[accordion-group parent="19" title="האם יש לכם אישור משרד הבריאות וה FDA? "]
כן. היצרן ONC מפוקח ומאושר ע"י ה FDA. המוצר מיובא לישראל מקנדה, תחת פיקוח משרד הבריאות הישראלי. לא תמצאו את הכיתוב "באישור משרד הבריאות" על תווית המוצר שכן החוק אוסר לרשום זאת על תוספי מזון. [/accordion-group] אודותינו:[/accordion]
[accordion id="מיהו גיא בן צבי שנותן את ההמלצות, האם הוא רופא או מטפל? " ]
[accordion-group parent="20" title="מיהו גיא בן צבי שנותן את ההמלצות, האם הוא רופא או מטפל? "]
גיא בן צבי הוא אדם פרטי, שאוהב ללמוד ולחקור לעומק את מה שהוא עושה, ועל כן צבר ניסיון רב בעקבות המקרה שלו ומקרים רבים שהגיעו אליו בעקבות כך. הוא אינו רופא או מטפל מוסמך, והמלצותיו הן המלצות בלבד ולא הוראה או הנחיה לטיפול. גיא הוא מנהל עסקים ואיש הייטק, שמתעמק באומגה 3 ותזונה כאוטודידקט. המלצותיו מתבססות על ניסיון ומידע ממחקרים שנעשו ברחבי העולם. [/accordion-group][/accordion]
[accordion id="איפה יש הרצאות נוספות? " ]
[accordion-group parent="21" title="איפה יש הרצאות נוספות? "]
כל ההרצאות מתפרסמות בעמוד סדנאות והרצאות באתר שלנו. מומלץ לעקוב. [/accordion-group]מוזמנים להעלות שאלות או בקשות לפוסט הזה ונענה ברצון.
לחיות ללא תרופות
EFSA ארגון הבריאות האירופי ממליץ לאכול דגים
בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת מאכלי ים (דגים ופירות ים) להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).
תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא
EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption
July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.
In its opinion, EFSA:
• Reviewed the role of seafood in European diets
• Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.
• Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption
• Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.
EFSA concluded the following:
• Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.
• Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.
• Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.
• The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.
• Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.
אומגה 3 למניעת סרטן שד: סקירה מדעית
תקציר: ידוע כבר כי המינון וההרכב של חומצות שומן אומגה 3 משפיע על מגוון רחב של אספקטים בבריאות האדם, והיתרון שלהן במניעת סרטן נחקר רבות ונמצא שתיסוף אומגה 3 יעיל למניעת סרטן שד. יחד עם זאת, מחקרים אפידמיולוגים העלו תוצאות לא מובהקות. מחקרים באוכלוסיה ניסו לקבוע מהו היחס של אומגה 3 לאומגה 6 שישפיע על הפעילות המיטיבה של אומגה 3. מספר מחקרים קלינים, חלקם עדיין מתבצעים, חוקרים דרכים לשינוי פרופיל חומצות השומן בגוף בכדי ליצור כלי מניעה קליני. ככל הנראה הצעד הבא הוא לזהות תת-אוכלוסיות שיזדקקו לאמצעי המניעה הללו.
תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל | למאמר המלא
רקע
מידע ממספר מחקרים פרה-קלינים מצביע על כך לאומגה 3 יש אפקט נוגד גידולים ממאירים בשל מגוון תכונות מרחביות ואינטרקציות מולקולריות במעטפת התאים שמדכאות התרבות תאים ומקדמות מוות של תאים Apoptosis.
מחקרים תצפיתיים הראו שלאומגה 3 יש אפקט הגנתי נגד סרטן המעי, הערמונית ועוד.
מחקרי אוכלוסיה
במחקר גדול שכלל מעל 35000 נשים בגיל המעבר, נמצא ששימוש מתמיד בשמן דגים מקטין את הסיכון לגידול ממאיר מקומי Localized Invasive Ductal Carcinomas אבל לא לגידול ממאיר באונות Lobular Carcinomas. דיווח בלתי סדיר לגבי צריכת חומצות השומן ואי מדידת היחס בין אומגה 3 ל 6 הם ככל הנראה הגורמים לחוסר העקביות בתוצאות המחקרים האפידמיולוגים.
נשים בגיל הפוריות ובגיל המעבר שלקחו את המינון הגבוה ביותר של אומגה 3 חלו הכי פחות בסרטן השד. לעומת זאת, נשים שצרכו את הכמות הגדולה ביותר של אומגה 6 והכמות הקטנה ביותר של אומגה 3 נמצאו בסיכון הגבוה ביותר לחלות בסרטן השד.
מינון גבוה של אומגה 3 נמצא קשור בהורדת הסיכון לסרטן השד אצל נשים עם השמנת יתר המוגדר ב BMI מעל 30.
האפקט מונע גידולים של חומצות השומן EPA ו DHA פועל במספר מכניזמים כולל הפרדת ממברנות וקולטנים מוטבעים, החלפת דרכי תשדורת הקשורים בהתרבות תאים ונדידתם, שיבוש תהליך מוות של תאים וייצור מולקולות מחמצנות רעילות.
מחקרים על בע"ח
דיאטה עשירה באומגה 3 נמצאה כמונעת גידולים באופן מובהק, בניסויים בבע"ח.
גידולים קטנים בהרבה נצפו אצל עכברים שקיבלו אומגה 3 לעומת אלו שלא.
בנוסף, התחלקות תאים (מיטוסיס) מופחתת ומוות תאים (אפופטוזיס) מוגבר בבלוטת השד ובמעי נמצאו בהתאמה להגברת מינון אומגה 3, מה שמצביע ככל הנראה על אומגה 3 כמונעת גידולים פתולוגים.
במחקר על עכברים שבו זרזו את התפתחות גידול סרטן השד, שילוב של טמוקסיפן (תרופה מונעת אסטרוגן) ואומגה 3 מנעה התפתחות הגידול בצורה ברורה.
יש לציין כי בשניים מתוך שלושת המחקרים הללו צבירה של ROS (רדיקלים מחמצנים) ברקמות נצפתה אצל בע"ח שקיבלו תוסף שמן מדגים, מה שמצביע על כך שעומס מחמצן גבוה עשוי להיות גורם מונע סרטן. הערה של גיא: זו לדעתי אינטרפרטציה לא נכונה של הממצא. בסרטן יש עומס מחמצן גבוה ולכן צריכת אומגה 3 ללא ויטמין E (נוגד חימצון) מעלה את העומס המחמצן כתוצאת לוואי. אילו היו נותנים לאותם בעלי חיים גם ויטמין E סביר להניח שהשפעת האומגה 3 היתה משמעותית יותר.
חשיפה עוברית לרמות גבוהות של אומגה 6 דרך תזונת האם, גרם למקרים רבים יותר של סרטן שד אצל עכברות. תיסוף שמן דגים בהריון מנע את המקרים הללו והגן מפני האפקט המזיק של אומגה 6.
מחקרים קליניים
נשים עם רמות גבוהות של EPA בשד נמצאו כבעלות סיכון נמוך באופן משמעותי לחלות בסרטן שד, לעומת נשים עם רמות נמוכות. ממצאים אלה מחזקים את התאוריה לגבי התפקיד של EPA במניעת סרטן שד ועצירת התפתחות הגידולים.
Omega-3 Fatty Acids for Prevention of Breast Cancer: an Update and the State of the Science
Neil M. Iyengar& Clifford A. Hudis& Ayca Gucalp
Abstract: The quantity and makeup of dietary fat intake are known to affect human health. A variety of purported health benefits, including cancer prevention, have focused increased attention on use of omega-3 (ω-3) polyunsaturated fatty acid (PUFA) supplements. Preclinical evidence has been encouraging, and recent studies have increased our understanding of mechanisms by means of whichω-3 PUFAs may protect against breast cancer. However, epidemiological studies have yielded mixed results. Recent population studies have attempted to determine factors, for example total fat intake and the ratio ofω-3 toω-6 PUFA intake, that may affect the action of ω-3 PUFAs. Several clinical trials, some currently ongoing, are investigating strategies to favorably alter endogenous fatty acid profiles in an attempt to develop clinically feasible prevention methods. Identification of well-defined subpopulations who are most likely to benefit from a targeted prevention approach will probably be crucial to this effort.
צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר
15 יתרונות באכילת שומנים: מסקנות והמלצות מכנס ISSFAL 2014
תיסוף DHA במהלך ההיריון אינו מועיל לבריאות הילדים
חלבון מהחי אינו מזיק – נהפוך הוא
תזונת פליאו- מה טוב בה ומה פחות טוב, ומה דומה ושונה בינה לבין תזונת אומגה
מה לגבי תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות) המכילים רק DHA ולא מכילים EPA?
גילוי נאות לקראת קבלת המלצות שימוש באומגה 3
גיאופגיה- סקופ על אכילת אדמה
תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני
לגבי נושא ההמרה. אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA .מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA ושל 1-5% ל-DHA. שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004)
1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008).
M.W. Churcha, , , K.-L.C. Jenb, D.A. Jacksonc, B.R. Adamsc and J.W. Hotraa aDepartment of Obstetrics & Gynecology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA bDepartment of Nutrition and Food Science, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA cDepartment of Physiology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA
Diets that are relatively rich in ?-3 FA can adversely affect fetal and infant development and the auditory brainstem response (ABR), a measure of brain development and sensory function.
2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring
Neurotoxicology and Teratology, In Press, Corrected Proof, Available online 8 October 2009 M.W. Church, K.-L.C. Jen, J.I. Anumba, D.A. Jackson, B.R. Adams, J.W. Hotra
In conclusion: n-3 FA over-nutrition or imbalance during pregnancy and lactation had adverse effects on life span and sensory/neurological function in old adulthood. The adverse outcomes in the Excess offspring were likely due to a “nutritional toxicity”. The health implication is that consuming or administering large amounts of n-3 FA during pregnancy and lactation seems inadvisable because of adverse effects on the offspring.
גיא: ועכשיו תגובתי המפורטת מאד בפונט כחול ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין: גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי גילוי נאות: גיא משמש כמנכ"ל של חברת היטק ועל כך פרנסתו ופרנסת משפחתו. גיא עוסק בתזונה ובריאות כתחביב מתוך תרומה לקהילה. גם ההרצאות שהוא מעביר הן בחינם. לאשתו אורנה חברה ליבוא ושיווק שמנ"ד והוא משמש בזמנו הפנוי כיועץ מדעי לחברה וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי אין לי שום דבר נגד אומגה 3 צמחית, נהפוך הוא אני חושב שבריא וטוב לצרוך אומגה 3 צמחית מפשתה מרווה המפ וכל המקורות האחרים ל ALA . יש לי הרבה נגד מרוולס שהיא חברת הפצה מסוג MLM (פירמידה) ונגד שיטות השיווק שלה הנשענות על חצאי אמיתות אי אמיתות ואף שקרים בוטים שכל תפקידן הוא שיווקי להגדיל את תפוצת המוצר שלה שמן זרעי מרווה. ,כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד זה נקרא גילוי נאות ואין זה אומר שאני יודע פחות מפרופסור. השאלה היא כמה אני קורא וכמה אני מנתח ומבין את מה שאני קורא. אני קורא הרבה מאד, יודע לנתח ולהבין מה שאני קורא.ולגופו של עניין: ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית. חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה: מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. לא נכון. אין לאומגה 3 צמחית כלומר לALA שום תפקיד חיוני. מרכיב הALA בבעלי חיים הוא נמוך מאד, זניח אפשר לומר לעומת EPA . עד כדי כך שמחקרים חדשים בבני אדם ובעכברים הוכיחו כי אומגה 3 ואומגה 6 צמחיות אינן חומצות שומן חיוניות. למשל במחקר הזה.
The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid Hau D.Le a,1, Jonathan A.Meisel a, Vincent E.deMeijer a, Kathleen M.Gura b, Mark Puder a, ,2 a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard Medical School, 300 Long wood Ave, Fegan 3, Boston, MA 02115, USA b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA 02115, USA
אל המחקר המלא לחץ כאן .שווה לקרוא אותו למי שמתענין בנתיבים המטבוליים של חומצות שומן חיוניות, שהוא נושא הויכוח. איזון יחס אומגה 3 אומגה 6 לא נכון. אין שום משמעות ליחס של אומגה 3 צמחית לאומגה 6 כשלעצמו. הדבר היחיד שחשוב ביחס אומגה 3 ל6 הוא היחס בין EPA (אומגה 3 מהחי) לבין חומצה ארכידונית (אומגה 6 מהחי). הדרך הטובה ביותר לאזן את היחס הזה הוא על ידי צריכה ישירה של EPA ! כלומר שמן דגים או בשר של בעלי חיים גדלו על עשב. ישנה חשיבות עקיפה לכמות האומגה 3 הצמחית רק במידה ולא צורכים שמן דגים או EPA מהחי. אבל כמו שיאמר להלן יעילות ההמרה היא כל כך נמוכה אפילו באנשים בריאים שזה הופך למקור לא ריאלי ויקר בעוד ששמנ"ד הוא זמין וזול. הסבר לנתיבים המטבוליים של אומגה 3 מול אומגה 6 ניתן למצוא בשקף מספר 18 במצגת הזו. אגב את השקף הזה קיבלתי מארטמיס סימופולוס שהיא "נביאת האומגה 3" והיתה יו"ר ארגון הבריאות של האו"מ. ההסבר המדויק למה יחס EPA לחומצה ארכיונית (אותו יחס מפורסם אומגה 3 ל 6) הוא כל כך חשוב חבוי בשרטוט הזה ובאנזימים המוצגים בו, אך קצרה היריעה מלהסביר זאת כאן. אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . לא שמעתי על כך, מודה ולא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תתן סימוכין לכך שALA מוסתת את חילוף החומרים בתא בצורה חיובית. אשמח לקרוא וללמוד. יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. לא נכון! החומרים "תואמי הפרוסטגלנדינים" כפי שאתה קורא להם המיוצרים מאומגה 3 הינם מלבד פרוסטגלנדינים האחראים על התגובה החיסונית, גם הלוקטריאנים האחראים על התגובה האלרגית והטרומבוקסנים האחראים על קרישת הדם. כל שלושת המשפחות הללו שייכנות למשפחה גדולה הנקראת איקוסנואידים Eicosanoids . הקידומת Eico משמעותה 20, כלומר 20 אטומי פחמן בשרשרת, שזה אותו Eico כמו ב EPA שזה קיצור של חומצה Eicosapentaenoic . עכשיו כידוע לך חומצה לינולנית ALA הינה בעלת 18 אטומי פחמן בלבד השרשרת. כיצד יכולה מולקולה בעלת 18 אטומי פחמן להפוך למולקולה בעלת 20 אטומים? רק בדרך אחת- על ידי הוספת אטומים כלומר אלונגציה. ומה מקבלים אם מאריכים ALA בשני אטומים? נכון – EPA. כלומר שמן דגים (פלוס שני תהליכי דיסאטורציה המביאים את המולקולה מ3 קשרים כפולים ב ALA ל 5 קשרים כפולים ב EPA. על מנת לתמוך בעמדתי זו אני מביא כאן מאמר ארוך ומפורט מסימפוזיון אומגה 3 מ 2005 מאת פיליפ קלדר שהוא פרופסור לתזונה חיסונית באוניברסיטת סאוטהמפטון על התפקידים האנטי דלקתיים של חומצות שומן, במאמר מוזכר שALA איננה בעלת תפקיד אנטי דלקתי משמעותי ואף שמוסבר שהדרך היחידה שבה היא משפיעה היא בעקיפין על ידי הפיכתה ל EPA ושנדרש מינון גבוה מאד של לפחות 10 גרם ביום כדי להתחיל לראות השפעה אנטי דלקתית, בעוד של EPA השפעה משמעותית מאד כבר ב1 גרם ביום. סקירה נוספת מסימפוזיון האומגה 3 משנת 2005 המסביר את הנתיבים המטבוליים של אומגה 3 נמצא כאן. גם סקירה זו מסבירה בדיוק את תפקידי הALA בגוף ומסקנתה שאי לה תפקיד משמעותי מעבר להפיכתה לEPA בגוף ושעקב יחס ההמרה הנמוך היא איננה מקור ראוי לEPA. ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל: התחמצנות השמן. לא בעיה. הג’לטין של הקפסולה מהווה מחסום מעולה לחמצן. עם זאת מכיוון שהוא לא מהווה מחסום למים יש לשמור את הקפסולות במקום קר ויבש, כלומר במקרר. לגבי שמן נוזלי- בעיקרון הוא אמור להיות ארוז תחת חנקן בתוך הבקבוק על מנת למנוע חימצון. מרגע הפתיחה יש כמובן לשמור אותו במקרר ולסיים לצרוך אותו תוך כחודש. מסיבה זו הנוזל משווק בדרך כלל בכמויות קטנות בכל אריזה. טעם וריח רע. טעם וריח רע רלוונטיים רק לשמן מקולקל. שמן דגים טרי, לפחות השמן של אומגה 3 גליל, הינו כמעט נטול טעם והטעם שיש הוא טעם של דגים טריים. מאות ילדים בישראל מוצצים את הקפסולה ובולעים את השמן בהנאה ומבקשים עוד. שמן בטעם רע או בעל ריח של דג מת = שמן מקולקל! פגיעה בתאי דם לבנים. ????????? לא שמעתי על כך. אני מכיר מאות אנשים כולל אני ומשפחתי שעושים בדיקות דם תקופתיות וספירת הדם שלהם מושלמת. מכיוון שצריכת שמנ"ד מונעת מחלות זיהומיות רבות (מרסנת את הדקלת) יש בדרך כלל ספירת כדוריות לבנות נמוכה כי אין דלקות. עליה בערכי הכולסטרול הרע. בוא נתחיל בזה שאין דבר כזה כולסטרול רע. כולסטרול הוא תמיד דבר טוב. למרות שהרופאים אומרים לנו שהכולסטרול מזיק. לכולסטרול תפקידים חיוניים בגוף ובלעדיו אין חיים. קצרה היריעה מלפרט אבל אין לי ספק שבעתיד עוד יכו על חטא בענין המלחמה נגד הכולסטרול שכבר היום גורמת לנזקים איומים (עיין ערך סטטינים שחוסמים את יצור הLDL ובכך מונעים מהגוף ליצר סטרואידים אנבוליים , מה שגורם לניוון שרירים) . אבל לעצם הענין- אפילו ההצהרה שלך שאומגה 3 מעלה את ה"כולסטרול הרע" איננה נכונה. אם יש השפעה כלשהיא לצריכת שמן דגים היא בהעלאת הHDL מה שנקרא (גם בטעות) "כולסטרול טוב". אז אם כבר לשיטתך שמן דגים משפר את האינדיקטורים הרפואיים (השגויים במילא) למחלות לב. רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים שקר! שמן דגים חוקי למאכל אדם תמיד נקי לחלוטין ממתכות כבדות דיאוקסינים ורעלנים אחרים. כאן ניתן למצוא את דף מפרט המוצר של השמן שלנו (אבל ההצהרה שלי נכונה לכל מוצרי השמנ"ד החוקיים בשוק). בנוסף על כך עם כל מנת יצור שאנו קונים אנו מקבלים תעודת בדיקה המוכיחה את העמידה במפרט המוצר כולל בדיקת כל הרעלנים הללו ויותר. לקוח שקונה מאומגה 3 גליל ומבקש העתק של תעודת הבדיקה יכול לקבלה. וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה. שוב אין לי הרבה מה לומר מעבר לכך שזה קשקוש. ראה תגובת היצרן אושין ניוטרישן לכתבה הסנסציונית אשר שימשה את מרוולס כל כך טוב בשבועות האחרונים לגבי נושא ההמרה אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA ) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA . מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA לא נכון. רק 5 % בגברים בריאים ו10% בנשים בריאות. יש אנשים רבים שיש להם פגם אנזימטי בהמרה של ALA ל EPA (אנזימי D 5 D , D 6D ואלונגאז) ושל 1-5% ל-DHA . שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אפילו זה לא נכון הביקורת היא על אחוז ההמרה הנמוך של ALA ל EPA באנשים בריאים ואחוז שעשוי להיות נמוך במיוחד אצל אנשים עם מחסור באנזימי דיסטוראז ואלונגאז. ההמרה ל DHA איננה הבעיה. היא אולי בעיה משנית במידה ונוצר מחסור חמור ב EPA . אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? לא ברור לי כלל למה זו השאלה הכי חשובה. השאלה הכי חשובה היא ממה נוצרים האיקוסנואידים? מאומגה 6 או מאומגה 3. האיקוסנואידים ממשפחת אומגה 3 נוצרים רק מ EPA ואילו מאומגה 6 נוצרים מחומצה ארכידונית שהיא גם בעלת 20 אטומי פחמן (כלומר מקור למולקולות בעלות 20 פחמנים מסוג Eico ) במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004 ) נעבור לבני אדם: מחקר חלוצי שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים בירחון המדעי היוקרתי J.Lipid Res בחודש יולי 2009 בצעו החוקרים בפעם הראשונה מדידות על האינקורפורציה של DHA לתוך המוח האנושי באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של טומוגרפיה. שני ממצאים חשובים מאד נצפו בניסוי זה אשר נערך על 14 גברים בריאים: 1.זמן מחצית החיים שלDHA במוח האנושי הוא שנתיים וחצי! (לעומת שעות במערכת הדם) 2.האינקורפורציה היומית של DHA במוח האנושי היא 3.8 מיליגרם! מכאן שעם זמן מחצית חיים כל כך ארוך של DHA ההפיכה הנמוכה של ל-DHA הינה בטלה בשישים. יתרה מזאת,גם לפי כמות יומית מומלצת של ALA לפי 2 גרם.(נבדוק לפי המחמירים) נקבל שאפילו בשעורי הפיכה קטנים של 1% ל-DHA יווצרו 20 מיליגרם של DHA אשר בקלות יבטיחו אינקורפורציה של 3.8 מיליגרם למוח האנושי. הנימוק למעלה לא נכון מכיוון שהALA צריך לספק גם EPA ו גם DHA ואם אין מספיק EPA ממילא אין מספיק DHA . וכשאין מספיק DHA המוח לוקח חומצה ארכידונית, וזו בדיוק הבעיה כי חומצה ארכיונית במוח גורמת נזק נזק נזק. עשרות מחקרים ומאמרים (חלקם בידי) מראים שהמינון היומי של EPA +DHA הדרוש לאדם מכל מקורות המזון נע בין 2 ל 3 גרם ביום. וזה רק לתחזוקה. במקרה שיש מחסור לוקח חודשים ושנים של מינון מוגבר להתגבר על המחסור הזה. אני רוצה להדגיש נקודה זו- ALA הופך ל EPA ו EPA הופך ל DHA . אבל ל EPA יש תפקיד נוסף המכלה אותו באופן מתמיד- יצור ההורמונים האיקוסנואידים. לכן חשוב יותר לספק לגוף EPA מאשר DHA כאשר היחס האופטימלי ביניהם הוא בערך 2:1 לטובת EPA . לסיכום: כאשר לוקחים בחשבון את זמן-מחצית החיים של DHA במוח האנושי העשרה תזונתית ב-ALA מבטיחה תפקוד מיטבי של המוח האנושי בכל הנוגע לתפקודים תלויי DHA . במקרים של ילדים מומלץ לצרוך את המקור הצמחי (נמצא בצורה טבעית בחלב אם) ולכן יצרניות תחליפי החלב עד גיל שנה מחויבות להכניס ALA לפורמולה אין זה המצב לגבי EPA ו DHA . יצרניות הפורמולות לא מבינות בזה. עובדה: עד לפני שנים ספורות אותן חברות הוסיפו חומצה ארכידונית לפורמולה ("פורמולה אמריקאית") מה שהיווה אסון תזונתי ותרם תרומה חשובה למגפת בעיות הקשב והריכוז בעולם המערבי. כיום הן מוסיפות רק DHA וזו גם טעות חמורה שעולה ביוקר לתינוקות מכיוון שאסור להוסיף DHA ללא EPA . ולכן חובה להוסיף שנמ"ד המכיל יותר EPA לכל תינוק הצורך פורמולה. לא רק כדי לאזן את האומגה 6 אלא גם כדי לאזן את המינון הגבוה של ה DHA (אבל זה סיפור ליום אחר) אין כלל בעיית מטבוליזים "העיקוף" עלול ליוצר מחסור בחומרים שהגוף לא קיבל (ALA וחומצות שומן אחרות שמתפרקות ממנה) עלולה להיוצר גם בעיה של עודף שעלולה לפגוע בעיקר בילדים ולגרום לפגיעות נוירולוגיות (חשוב לציין שיש הגבלה כמותית לצריכה של EPA ו DHA הגבלה כזו לא קיימת לגבי ה ALA). לדוגמה שני מקרים להמחשה: טרחתי להוריד את המחקרים האלו ולקרוא אותם לעומק, לא רק את האבסטרקט. להלן הערותי1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008 ).
2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring
שני המחקרים הם מחקר אחד בעצם אשר נמשך על פני כשנה. המחקר נערך על עכברים. לא על בני אדם המחקר לא מציין את הרכב השמן בו השתמשו מבחינת EPA ו DHA , רק את מקור הדג שהוא מנהדן (שהוא מידיעה אישית בעל ריכוז טבעי EPA ל DHA 3:2). מחקרים רציניים הדנים בהשפעת אומגה 3 מציינים את הרכב השמן. המחקר בדק 3 מינונים של אומגה 3 משמן דגים (דג מנהדן) יחסית לאומגה 6. a. חוסר באומגה 3, כלומר 0% תוספת למזון של שמן דגים. בקבוצה זו התגלה פיגור התפתחותי קטן. b. בקרה- יחס 7:1 לטובת אומגה 6 כלומר תוספת קטנה של שמן דגים c. עודף אומגה 3 יחס 14:1 לטובת EPA . בקבוצה זו התגלו בעיות משמעותיות בשמיעה ובהתפתחות. בקבוצה זו כמות השמנ"ד שניתנה לעכברים היתה 7% (!!!) מהמזון. המחברים מסבירים למה הם בחרו 7%- כי "ממחקרים קודמים הסתבר שבמינון כזה של עודף אומגה 3 מקבלים תופעות שליליות". עכשיו כדי לשים זאת בפרופורציה- כדי לבצע ניסוי דומה על אשה הרה במשקל 70 ק"ג הצורכת בערך ק"ג מזון ביום היה צורך לתת לה 70 גרם שמנ"ד!!! או 116 קפסולות של שמנ"ד במינון כפול (600 מ"ג) או 232 קפסולות של שמנ"ד במינון רגיל!!!. זה מינון מטורף ולא ריאלי בשום קנה מידה. אנחנו ממליצים לנשים בהריון במשקל 70 ק"ג לצרוך 6 עד 8 קפסולות של 600 מ"ג חומר פעיל, כלומר 3.6 עד 4.8 גרם ביום. המחקר ההזוי הזה בדק מינון פי 20 מהמומלץ המקסימלי. אני מודה ומתוודה שמעולם לא שמעתי על מחקר בבני אדם שבדק מינוני אומגה 3 כל כך גבוהים. המינון הכי גבוה שנבדק אי פעם בבני אדם למיטב ידיעתי היה כ 15 גרם ביום לבני נוער עם ADHD והתוצאות היו מעולות ראה מחקר זה. בעיה נוספת בניסוי (שהחוקרים בעצמם מודים בה) היא שלא טיפלו בעומס המחמצן שנגרם מכמות כל כך גדולה של חומצות שומן אומגה 3 בדם. כבר במינון של 2 גרם ליום לאשה (0.2% מהמזון) אנחנו ממליצים לתסף ויטמין E במינון 200 או 400 יב"ל. אבל עכברים מסכנים אלו חטפו 7% ממזונם כאומגה 3 בדם כל יום. ללא תוספת גדולה ביותר של נוגד חימצון העומס המחמצן אצלם היה חייב לעלות בצורה חמורה. לא אתפלא אם יסתבר במחקרים בעתיד כי הנזק לא נגרם ישירות מהשמנ"ד אלא מהעומס המחמצן שנבע מכך. אמנם המזון עצמו טופל בחומר משמר TBHQ שהוא גם מונע חימצון כדי למנוע את קלקולו, אך הגנה על חומצות השומן מחוץ לגוף איננה אותו דבר כמו הגנה בתוך הגוף הצריכה במקרה של אומגה 3 להתבצע על ידי ויטמין E או E ו C ביחד. לסיכום המחקר הזה מוכיח רק דבר אחד- אם תתאמץ מספיק תוכל לארגן ניסוי שיוכיח כל דבר, אפילו שאומגה 3 משמן דגים מזיקה לעוברים של עכברים. אגב הם לעולם לא היו מצליחים להוכיח את זה על בני אדם כי מי היתה מוכנה לבלוע 100 קפסולות של שמנ"ד ביום? ושאלה- מה היה קורה לאותם עכברים אילו האביסו אותם ב7% מהמזון חומצה לינולנית ביום? כסימוכין צירפתי בתגובתי למעלה שני מחקרים מסימפוזיון בין לאומי על אומגה 3 שנערך ב2005. שני המחקרים מראים בצורה ברורה: א. תכולת האומגה 3 הצמחית חומצה אלפא לינולנית בתאי האדם זניחה לעומת EPA ו DHA וגם לעומת אומגה 6 צמחית, חומצה לינולנית ב. שניהם מסיקים חד משמעית כי אומגה 3 צמחית ALA איננה מקור זמין לEPA וDHA ג. תחילת השפעה אנטי דלקתית של ALA מגיעה במינון של מעל 10 גרם ביום וגם אז ההשפעה פחותה בהרבה לעומת 1 עד 2 גרם ביום של EPA ו DHA משמן דגים. גיא בן צבי