Posted on Leave a comment

אומגה 3 משמן דגים בהריון = ילדים גדולים יותר אך לא שמנים יותר

הן מחקרים תצפיתיים והן מחקרים מבוקרים בבני אדם הראו באופן עקבי שתוסף אומגה 3 משמן דגים בהריון והנקה מביא לילוד במשקל לידה גבוה יותר. מחקר זה בודק האם לתיסוף אומגה 3 גם השפעה אנתרופומטרית (מדדי גוף אנושיים) על BMI ועל השמנה בילדות. הנתונים נלקחו ממחקר פרוספקטיבי על אסטמה בילדות בקרב אוכלוסייה של אמהות וילדיהן בקופנהגן, דנמרק. 736 נשים בשבוע ה24 להריון חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה 2.4 גרם אומגה 3 משמן דגים (55% EPA, 37% DHA יחס 3:2 לטובת EPA) וקבוצת פלסבו שקיבלה שמן זית. נעשה מעקב אחר גדילה של 688 הילודים (לא כולל תאומים) ונבדקו גם מסת השומן ומסת העצם (באמצעות iDXA) עד גיל 6. תוצאות: לילדים של נשים שקיבלו אומגה 3 היה BMI גבוה יותר החל מגיל שבוע ועד גיל 6, ובמיוחד לאחר גיל שנה, בהשוואה לביקורת (גם בתת קבוצה של ילדים עם אסטמה ו/או דלקות בדרכי הנשימה). לעומת זאת, ילדים אלו היו עם מסת גוף רזה גבוהה יותר ועם מגמה של צפיפות עצם גבוהה יותר (מעיד על מינרליות גבוהה יותר בעצם, שזה דבר חיובי). לתוסף האומגה 3 בהריון לא הייתה השפעה משמעותית על מסת שומן. גרף 1איור2 מסקנות: תיסוף אומגה 3 בטרימסטר השלישי להריון הוביל לילדים עם BMI גבוה יותר, אך לא גרם להשמנה. העלייה ב BMI מוסברת ע"י עלייה במסת הגוף הרזה (שריר), מסת העצם ומסת השומן. תוצאות אלו מצביעות על השפעה חיובית של אומגה 3 בגירוי צמיחה כללית לקריאת המאמר המלא Effect of fish oil supplementation in pregnancy on bone, lean, and fat mass at six years: randomised clinical trial. Rebecca Kofod Vinding et al. BMJ 2018 הערות אומגה גליל: מחקר זה מצטרף למחקרים התערבותיים קודמים המראים כי תיסוף אומגה 3 במינון גבוה בהריון (בערך בהתאם להמלצות שלנו, המינון מקביל ל 6 קפסולות אומגה 3 גליל) מונע לידה מוקדמת, גורם ללידת תינוקות גדולים יותר ומביא לצמיחה מהירה יותר של התינוק והפעוט עד גיל 6. הגידול הנוסף בא לידי ביטוי בגידול מסת שריר רזה ומסת עצם, שניהם פרמטרים רצויים ובגידול מינימלי במסת שומן. היחס בין EPA ל DHA במחקר זה היה 3:2 לטובת EPA. התוצאות החיוביות עומדות בניגוד למחקרים אחרים בהם היחס היה לטובת DHA אז התקבלו תוצאות פחות טובות מבחינה קוגניטיבית ובריאות כללית. מחקר זה מחזק את המלצות אומגה 3 גליל לתיסוף אומגה 3 בהריון ובהנקה ומחזק את ההמלצה לצרוך אומגה 3 ביחס של 2:1 עד 3:2 לטובת EPA.      
Posted on Leave a comment

איך אפשר להפחית סיכון לאלרגיות או מחלות אוטואימוניות כבר מההריון?

מאמר סקירה ומטה-אנליזה שפורסם בכתב העת PLOS medicine בפברואר 2018 סקר 433 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, הכוללים סה"כ כמיליון וחצי משתתפים, מצא שתוסף שמן דגים במהלך ההיריון עשוי להפחית רגישות אלרגית למזון כגון ביצה או בוטנים. הסקירה כללה מחקרים על משך הנקה כולל, עיתוי תחילת מזון מוצק, דפוסים תזונתיים ודיאטה של האם בהריון והנקה ותזונת התינוקות מהלידה ועד גיל 12 חודשים, במחקרים תצפיתיים (לפי יומני אכילה ושאלונים) והתערבותיים (עם קבוצת בקרה). האלרגיות שנבחנו היו אסטמה או צפצופים (בנשימה), אקזמה (דלקת בעור על רקע אלרגי), נזלת אלרגית ו/או דלקת בלחמית העין ואלרגיה למזון (שהוגדרה ע"י אבחנה רפואית או דיווח הורה). מחלות אוטואימוניות שהוגדרו הן סוכרת מסוג 1, צליאק, מחלות מעיים דלקתיות, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונית לנוער, ויטילגו (בהרת של העור) ופסוריאזיס (כולם לפי אבחנה רפואית). תוספי שמן דגים: 19 ניסויי התערבות (14,479 משתתפים) העריכו תוספים של חומצות שומן. ב-12 מהניסויים ניתנו לנשים בהריון ומניקות תוספי שמן דגים, בניסוי אחד המלצה לצרוך דגים עשירים באומגה 3, בשלושה ניסויים נתנו לתינוקות תחליפי חלב מועשרים באומגה 3 ובשלושה ניסויים נוספים ניתנו שמנים אחרים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה שמן תירס/ סויה/ קנולה/ זית/ חמניות או ללא כל תוסף של שמן. המטה-אנליזה מראה קשר בין תוספי אומגה 3 משמן דגים במהלך ההיריון והנקה להפחתה ברגישות האלרגית לביצה בגיל שנה. לא נמצא קשר מובהק ברגישות לאלרגנים אחרים. בניתוח לפי תת קבוצות, התקבלו הבדלים משמעותיים בין מחקרים שהוסיפו שמן דגים לאימהות בהריון בהשוואה לתוסף במהלך ההנקה בלבד. לסיכום, מסך כל הדברים שנבדקו, נמצאו השפעות בריאותיות חיוביות עבור תוספי פרוביוטיקה ושמן דגים ושמשך הנקה ארוך יותר קשור לסיכון מופחת לאקזמה, סוכרת מסוג 1 וצפצופים בנשימה. בעוד שלתזונת התינוקות השפעה על התפתחות מערכת החיסון באמצעות מנגנונים ספציפיים לאלרגנים, התזונה האימהית במהלך ההיריון והנקה עם השפעה רחבה יותר על מערכת החיסון המתפתחת. גם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) מתייחס לתזונה בהריון ומחסור באומגה 3 : א. המסקנה העיקרית כיום על גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות אלרגיה הם תזונת האם וסביבתה בהריון או בהנקה (!) סביבה נקייה מעישון, הנקה בלעדית עד גיל 4-6 חודשים הם האמצעים שנחשבים כאפקטיבים ביותר. ב. ירידה בצריכה של אומגה 3 ממקור ימי תרם לעלייה בשכיחות אסטמה. לתוספי שמן דגים ממקור ימי יתרונות קלינים. הערות אומגה 3 גליל: בחלק גדול מהאלמנטים התזונתיים שנבדקו הנתונים היו חד משמעיים, אך לא עקביים. עם זאת, ברוב המחקרים שנכללו בסקרים ובמחקרים רבים אחרים, הנקה נמצאה כגורם מגן מפני מחלות שונות בשל הקורלציה בין הנקה וירידה בסיכון היחסי לאלרגיות דלקתיות. חלב אם מכיל אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA שנחוצים להתפתחות היילוד, גם אם תזונת האם דלה בחומצות שומן אלו. לכן בגיל הינקות יש ירידה משמעותית בסיכון לאקזמה ואילו האישה הרה או האם מניקה בסיכון מוגבר למחסור באומגה 3. כשתינוק מפסיק לינוק ועובר לתזונת מוצקים בלבד, לא נשמרת הקורלציה בגלל שאם תזונתו אינה מורכבת ממקורות זמינים של אומגה 3, עולה הסיכון למחלות דלקתיות. המסקנה – אישה מניקה שאינה צורכת מספיק אומגה 3 באופן קבוע בתזונתה או חוששת ממתכות כבדות ורעלים בדגים מומלץ שתיקח תוסף אומגה 3 שנשמר בקירור. ובסיום ההנקה, יש לתסף את הילד באומגה 3 כדי למנוע סיכון מוגבר לאלרגיות. מוזמנים לעיין בהמלצות:  איך לתת לילדים?
Posted on Leave a comment

אומגה 3 בהריון ומניעה של אסטמה בילדות

מחקרים הוכיחו כי הוספת EPA ו-DHA לתזונה של נשים בהריון עם השפעה חיובית על התפתחות מערכת העצבים והקוגנטיביות של הצאצא. להלן מחקר שגם מראה קשר לירידה בסיכון לאסטמה בילדים ותינוקות: במחקר שפורסם בעיתון המדעי the New England Journal of Medicine  בדצמבר 2016 הראו החוקרים כי בקרב ילדים שאימותיהן צרכו במהלך ההריון 2.4 גרם חומצות שומן מסוג אומגה 3 משמן דגים (EPA+DHA ביחס של :3:2 בהתאמה), הסיכון לצפצופים עיקשים  או אסטמה נמוכים בהשוואה לביקורת. תקציר המחקר: במחקר השתתפו 736 נשים בשבוע 24 להריון שקיבלו באקראי תוסף אומגה 3 (משמן דגים) או פלסבו (שמן זית). בהמשך 695 ילדיהם היו במעקב כפול-סמיות במשך 3 שנים ובמהלך שנתיים נוספות, עד גיל 5, במהלכן נקבעו האבחנות. הסיכון לצפצופים או אסטמה עיקשת בילדי קבוצת המחקר היה 16.9% לעומת 23.7% בקבוצת הביקורת.  מניתוח התוצאות לפי תתי-קבוצות עלה כי ההשפעה הבולטת ביותר הייתה בקרב ילדים לנשים בהן רמות EPA ו-DHA בדם היו נמוכות לפני הטיפול (אינדקס אומגה 3 מתחת ל-4.3%) ואצל ילדים שאימותיהם קיבלו את תוסף האומגה 3, ללא תוספת ויטמין D במינון גבוה. בקרב ילדים לאמהות בקב' הביקורת, היה קשר חזק בין רמות  EPA ו-DHA נמוכות לצפצופים או אסטמה. מסקנה: תוסף תזונה המכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3 ימית (EPA+DHA) בטרימסטר השלישי של ההריון מפחית את הסיכון המוחלט לצפצופים עיקשיים או אסטמה וזיהומים של דרכי הנשימה התחתונות אצל צאצאיהם בכשליש (ירידה יחסית בסיכון של 30.7%).   לתשומת ליבכן, חסר תזונתי באומגה 3 עשוי להיות נפוץ יותר בקרב נשים בהריון, בשל העובדה שהעובר מנצל את המאגרים מהאם, במיוחד בהריונות מרובים. צריכה מוגברת של אומגה 3 בהריון, עשויה למנוע או להפחית:
  • בעיות בהתפתחות מערכת העצבים של העובר
  • סיכון לרעלת הריון
  • סיכון ללידה מוקדמת
  • סיכון לדיכאון לאחר לידה
  • בחלב אם – חיונית להמשך התפתחות התינוק בשנתו הראשונה
בטיחות: דגים טריים לעיתים קרובות מכילים רמות גבוהות של מתכות ורעלים סביבתיים, אותם ניתן למנוע ע"י נטילת תוסף  שמן דגים איכותי (שנשמר בקירור!). כמו כן, אין רעילות או סכנה במינון גבוה של אומגה 3 (*בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם רופא). מינון: במהלך ההריון משקל האם והעובר משתנים ועל כן מומלץ להתאים את המינון למשקל. להלן ההמלצות שלנו בהריון והנקה במחשבון המינונים. חן רון דיאטנית קלינית

Fish Oil–Derived Fatty Acids in Pregnancy and Wheeze and Asthma in Offspring

Read Full Text

Posted on Leave a comment

תזונה והריון ופוריות

הרצאה של גיא בן צבי שמטרתה להעמיק בתחום הקשר בין תזונה בכלל ואומגה 3 בפרט לפוריות והריון בריא   להורדת המצגת לחץ כאן מומלץ להירשם לאחת ההרצאות הקרובות חלק א` הקדמה ורקע- גילוי נאות פירמידת המזון של משרד הבריאות הישראלי (=האמריקאית) ופירמידת מזון אלטרנטיבית 10 דקות על סוכר ונזקיו מורה נבוכים לשומנים – להשלים את התמונה מערכות ההגנה של הגוף- מבוססי אומגה 3 או אומגה 6? יחס אומגה 3:6 למה הוא חשוב? יחס EPA:DHA למה הוא חשוב? חלק ב` תפקידי חומצות השומן בפוריות והריון סיכוני הריון- רעלת הריון (פריאקלמפיסה), דיכאון הריוני, סכרת הריונית, חוסר קרישה, קרישת יתר, הפלה או לידה מוקדמת שומנים והעובר המתפתח: מוח העובר, המערכת החיסונית של העובר, תזונת התינוק בהנקה ולאחר ההנקה מרכיבי תזונה קריטיים נוספים להריון והתפתחות העובר מצגת ההרצאה
Posted on 2 Comments

הריון קל ופורה עם אומגה 3 – גיא בן צבי

אומגה 3 וחשיבותה לתקופת ההיריון והלידה הוא מידע שחשוב שתוסיפי לסל הידע שלך, בתקופה חשובה ויפה זו. ריכזנו עבורך שאלות ותשובות בנושא אומגה 3 וההיריון שלך והנה הן: מה זה אומגה 3 ומה הגוף שלנו עושה איתה ? אומגה 3 משמן דגים מתייחסת לשתי חומצות שומן ארוכות מאד בשם EPA ו DHA . ה DHA הינו המרכיב החיוני ביותר של רקמת השומן במוח ובעין ובכל מערכת העצבים. ה EPA הוא מקור למערך הורמונים השולטים ומווסתים שלוש מערכות הגנה מרכזיות בגוף: המערכת החיסונית, המערכת האלרגית ומערכת קרישת הדם. מעתה נתייחס לEPA ו DHA פשוט כ"אומגה 3" ממקור שמן דגים. גופנו יודע ליצר EPA ו DHA גם מאומגה 3 ממקור צמחי אך ביעילות מאד נמוכה של 5- 10% בלבד. לכן שמנים צמחיים כמו שמן פשתן או שמן מרווה אינם מהווים מקור יעיל לאומגה 3 עבור אנשים רבים. למה אומגה 3 חשובה לתקופת ההיריון והלידה? משתי סיבות עיקריות: לעובר ולתינוק – בזמן התפתחות העובר אספקה סדירה של אומגה 3 בצורת EPA ו DHA הינה קריטית להתפתחות המוח ומערכת העצבים והראיה. אחוז ניכר ממשקל המוח עשוי מאומגה 3 מסוג DHA . ה DHA הוא השומן ממנו עשויה מעטפת המיילין של העצבים ותפקידה להוות מחסום מבודד חשמלי מצד אחד, אך שער לכניסת חומרי מזון לתוך העצב מצד שני. לאם – בהריון המודרני, האם חשופה למספר "מחלות" הריוניות שמקורן קשור גם במחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6 ביניהן: דיכאון הריוני ופוסט הריוני, רעלת הריון, אלרגיות המופיעות בהריון, קרישי דם, הפלות או לידות מוקדמות. רוצה לדעת יותר? – תוכלי לקרוא עוד על המנגנונים המאפשרים לעובר להתפתח טוב יותר בהתבסס על אומגה 3 וגם על מנגנוני ההגנה שמספקת אומגה 3 לאם בתקופת ההיריון והלידה באתר אומגה 3 גליל – בקטגוריה אומגה 3 להריון ופוריות. האם אומגה 3 משפיעה על פוריות? הרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע. מתי מומלץ להתחיל לצרוך אומגה 3 ? לפני תקופת ההיריון – הדרך הטובה ביותר למנוע מחסור באומגה 3 במהלך ההיריון היא לתגבר את הגוף במנה כפולה של אומגה 3 מספר שבועות לפני הכניסה להריון. במהלך ההיריון – במהלך ההיריון העובר זקוק לכמות גדולה מאד של אומגה 3 ליצור רקמות המוח ומערכת הראיה וגם עבור כל יתר מערכות הגוף. לכן גם במהלך ההיריון מומלץ לאם לצרוך מינון כפול של אומגה 3. בזמן ההנקה – לאחר הלידה התינוק ממשיך להתפתח בקצב גבוה מאד ומקבל את מזונו רק מההנקה. חלב האם צריך להכיל את כל החומרים החיוניים לתינוק כולל אומגה 3. לכן מומלץ לאם המניקה להמשיך לצרוך כמות מוגברת של אומגה 3 במהלך ההנקה. בהזנה רגילה- לאחר הפסקת ההנקה לעיתים התינוק מקבל פורמולה במקום חלב. הפורמולות הקיימות כיום אינן מכילות אומגה 3 במידה ראויה. חלקן אפילו מכילות אומגה 6 בצורת חומצה ארכידונית, מה שמהווה לדעתנו נזק תזונתי לתינוק. גם פורמולות המכילות אומגה 3 לא מכילות את האומגה 3 בהרכב הנכון לדעתנו. בדרך כלל מוסיפים רק DHA ולא EPA וגם זה בכמות נמוכה מדי. תיסוף התינוק באומגה 3 נעשה על ידי הכנסת קפסולה אחת של שמן דגים ביום לתוך בקבוק עם משקה (פורמולה או חלב) פושר. לאחר כ 5 דקות הקפסולה נמסה והשמן מתערבב במשקה בעזרת ניעור קל. אם לא לקחתי אומגה 3 לפני תחילת ההיריון האם יש טעם להתחיל עכשיו? כן בוודאי. עדיף להתחיל מאוחר מאשר לעולם לא. הצורך באומגה 3 לתינוק ולאם ההרה לא מסתיים עד סיום ההנקה, ומכיוון שלמרבית האמהות בישראל (מלבד אלו שצורכות אומגה 3 באופן קבוע) יש מחסור כרוני באומגה 3, הרי שכל זמן הינו טוב להתחיל ולתגבר את גופך, ודרכך את העובר, באומגה 3. כמה אומגה 3 מומלץ לקחת? ההמלצה למינון אומגה 3 תלויה במשקל הגוף ובמצב הבריאותי. לקראת ההיריון מומלץ לאישה בריאה (שאינה צורכת אומגה 3 ממקור אחר, כמו דגים או בשר שניזון מעשב) להכפיל את כמות האומגה 3 שהיא צורכת ולהמשיך במינון הכפול עד אחרי סיום ההנקה. מומלץ להיעזר במחשבון המינונים שלנו איך בוחרים אומגה 3 ממקור איכותי? הניסיון שלנו במשפחת בן צבי עם אומגה 3 החל בעקבות לידת בננו השלישי אשר נולד עם תסמונת טורט, תסמונת אשר ממנה החלים לאחר מסע ארוך שהוביל אותנו אל חומצות השומן אומגה 3. בתחילת הדרך צרכנו אומגה 3 אשר נמכרה על המדפים בבתי מרקחת בארץ. להפתעתנו הבחנו בכך שהשפעת האומגה 3 על הילד משתנה מקופסה לקופסה וקישרנו זאת לתאריך ומנת היצור המודפסים על הקופסה. בנוסף חשנו בהבדל בצבע ובטעם של השמן בין מנה למנה. לאחר מחקר יסודי על תכונות אומגה 3 הגענו למסקנה שהבעיה היא בתנאי האחסון של השמן. הסתבר שבניגוד לדברי היבואנים, חובה לשמור שמן דגים בקירור של כ 10 מעלות (מקרר רגיל) על מנת למנוע חמצון וקלקול השמן. מכאן הגענו למסקנה שאם ברצוננו לספק שמן דגים טרי ומעולה לבננו עלינו להגיע למקור השמן ולקנות ישירות וכמובן לאחסן בקירור. ברבות הימים פעילות זו הפכה לעסק שבמרכזו מוצר שמן דגים המאוחסן בקירור. כיום אנו יודעים שכדי שאומגה 3 תשפיע בצורה נכונה יש לקיים מספר תנאים הכרחיים: 1. הרכב– יחס נכון בין DHA ו- EPA . היחס האופטימלי הינו 3:2 עד 2:1 לטובת EPA . יחסים אחרים מועילים פחות ומוצרים בעלי תכולת DHA גבוהה יותר מ EPA אפילו עלולים להזיק. 2. קירור– שמירה בקירור עד כמה שאפשר במשך תקופת האיחסון אצל המשווק ובמקרר הביתי של המשתמש. חשיפה לתנאי סביבה רגילים במהלך המשלוח, בדואר למשל, לתקופה של עד שלושה שבועות, אינה פוגמת באומגה 3. כשמקבלים את המוצר הביתה אנו ממליצים להכניסו למקרר. 3. מינון– מינון מתאים לכל אדם לפי מצבו הבריאותי ומשקלו. ניתן לקבל המלצות שימוש למינון אומגה 3 אצלנו. מקווים כי ענינו לך על השאלות, את מוזמנת לפנות אלינו בכל שאלה, עניין ותהייה.   הערה: כל הנאמר באתר זה, ניתן על ידינו על פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.
Posted on Leave a comment

מינון אומגה 3 המומלץ בהריון והנקה

מהו מינון אומגה 3 המומלץ לאישה בהריון ובהנקה? אדם בוגר נורמלי זקוק לכ- 3 גרם אומגה 3 EPA+DHA ביום. זה כולל אשה בהריון. מי שלא צורך דגים או בשר שגדל על עשב באופן סדיר זקוק להשלמה דרך שמן דגים. אשה במשקל ממוצע (כ-60 ק"ג) שלא צורכת דגים צריכה את אותם 3 גרם ביום לעצמה. התינוק הבריא בונה את מערכת העצבים שלו מאומגה 3 שהוא מקבל מהאם. ברגע לידתו יש לו בסביבות 150 גרם אומגה 3 במוח ועוד כמות ניכרת בגוף. על מנת לאפשר לו לבנות את המוח ומערכת העצבים, ולמעשה את כל תאי הגוף, עם כמות נכונה של אומגה 3 (ולא אומגה 6 במקרה שיחסר אומגה 3) עלייך לספק לעצמך כמות כפולה של אומגה 3. זה נכון ביחוד אם סבלת ממחסור באומגה 3 לפני ההריון. לכן לאשה שלא לקחה שמן דגים לפני ההריון אני מציע לקחת כמות כפולה לעומת ההמלצה לפני ההריון. זה מביא את רוב הנשים ל 6-8 קפסולות כתלות במשקלן. אי תיסוף שמן דגים בכמות מתאימה יגרום בשלב ראשון למחסור אצל האם מה שיעלה את הסיכון למספר מחלות הריון כגון פריאקלמפסיה (רעלת הריון), דיכאון הריוני, סכרת הריונית ולידה מוקדמת או הפלה. כל המחלות הללו נחקרו ונמצא שמחסור באומגה 3 הוא גורם סיכון משמעותי בהן. בשלב הבא, אם המחסור יהיה חמור, לילד לא תהיה מספיק אומגה 3 ואז הוא יבנה את מערכת העצבים מאומגה 6, וזה יביא להגברת הסיכון להתפתחות פסיכו-מוטורית איטית יותר ובהמשך להגדלת הסיכון למחלות נוריופסיכאטריות כמו ADHD. ההשפעה על האם והעובר כה משמעותית ששווה לתת קצת יותר ולא להסתכן בלתת מעט מידי. שימי לב לצורך לתסף ויטמיןE אם תקחי הרבה שמן דגים, במידה ואינך צורכת הרבה ירקות. בהנקה הסיפור דומה- על האם לצרוך כמות כפולה שתספק אותה וגם את תינוקה באמצעות חלב האם. במידה ולקחת שמן דגים באופן סדיר לפני ההריון הרי שבמהלך ההריון וההנקה אני ממליץ להעלות את המינון פי 1.5 (אין צורך במינון פי 2 כי אין מחסור להשלים אצל האם). מהו היחס המומלץ בין EPA ל-DHA עבור אישה בהריון? אותו יחס המומלץ עבור כל אדם באשר הוא (1:2 עד 2:3 לטובת ה-EPA שהוא היחס הטבעי בדגים קטנים כמו סרדין מקרל ואנשובי). כיום יש המלצות לתת מוצרים המתבססים על יותר DHA או DHA נקי לנשים בהריון. המלצות אלו מתבססות לדעתנו על הבנה מוטעית של מחקרים ועל אי הבנה של התהליך המטבולי של אומגה 3 בגוף. ההסבר הביוכימי מובא בצורה הפשוטה ביותר שאפשר בעמוד הזה.
Posted on Leave a comment

השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון

השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון השפעת גורמי תזונה בהריון על סיבוכי הריון: תוצאות ראשוניות ממחקר האוכלוסייה אם וילד MoBa בנורווגיה מחקר MoBa הינו מחקר אוכלוסיה גדול שנערך בין השנים 1999 ל2008 על 90,000 נשים עם 107,000 הריונות ו 108,000 ילדים. המחקר אסף מידע תזונתי רב על התנהגות הנשים לפני ובמהלך ההריון וכמו כן מידע על מצבן המטבולי. מחקרים רבים נערכים על מאגר המידע שנאסף ועוד יאסף בעתיד כאשר יעקבו אחר הילדים מאוכלוסיה זו. מצורף תקציר (מתורגם לעברית על ידי גיא). דו"ח זה הינו דו"ח ראשוני לגבי מספר סיבוכי הריון נפוצים:
  1. לידה מוקדמת
  2. רעלת הריונית (פריאקלמפסיה)
  3. עיכוב גידול של העובר
  4. האם תיסוף חומצה פולית עוזר או מזיק?
כאמור נוצר מאגר מידע גדול וכעת מתבצעים ניתוחים סטטיסטיים אשר יתפרסמו עם הזמן ומהלך השנים הקרובות. בדו"ח מתוארים מספר ממצאים מעניינים (לא מופיעים בתקציר באנגלית להלן אבל מופיעים בטקסט המלא): לידה מוקדמת
  • תזונה עשירה בירקות ופירות ודגים אך דלה (מוגבלת) בשומן ביצים ובשר (מה שהמחברים מתארים כתזונה ים תיכונית) לא הורידה את הסיכון ללידה מוקדמת (!!!)
  • לעומת זאת נשים שאכלו הרבה דגים (מעל פעמיים בשבוע) אבל לא אכלו תזונה ים תיכונית (כלומר לא נמנעו מבשר ביצים ושומן) נהנו מסיכון נמוך משמעותית ללידה מוקדמת.
רעלת הריון
  • אכילת מזון מעובד העלתה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
  • אכילת ירקות והמנעות ממזון מעובד הורידה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
  • המחברים מסבירים זאת בנוכחות של סוכר רב ומחסור באנטיאוקסידנטים במזון המעובד ולעומת זאת שפע של פחמימות מורכבות ("סיבים") וויטמינים בירקות ופירות.
  • צריכת ויטמין D בזמן ההריון הורידה משמעותית (עד 26%) את הסיכון לרעלת הריון. הירידה בסיכון היתה תלוית מינון. צריכת ויטמין D גם לפני ההריון וגם במהלך ההריון הפחית את הסיכון לרעלת הריון ב 29% !!!
  • המינון שנדרש להפחתה הכי משמעותית הינו הרבה מעבר למינון המומלץ על ידי משרד הבריאות הנרווגי. מסקנת החוקרים היא שהמלצות משרד הבריאות לגבי נשים בהריון הן נמוכות מדי.
חומצה פולית
  • תיסוף חומצה פולית לא הוריד את הסיכון לעיכוב בגדילת העובר
  • תיסוף חומצה פולית העלה את הסיכון למחלות דרכי הנשימה בגיל צעיר. החוקרים מזכירים מחקר אוסטרלי שמצא סיכון משמעותי בתיסוף חומצה פולית לאסטמה בגיל הילדות וגם לאסטמה קבועה (ואני מזכיר שכבר הרבה זמן אנחנו ממליצים לא לתסף חומצה פולית בהריון כי הנזקים שלה עולים בהרבה על הסיכון לתסמונת של neural tube אותה היא באה למנוע לכאורה, מה עוד שפולאת מצוי בירקות רבים)
לדו"ח המלא לחץ כאן Effect of dietary factors in pregnancy on risk of pregnancy complications: results from the Norwegian Mother and Child Cohort Study1–4 Helle Margrete Meltzer, Anne Lise Brantsæter, Roy M Nilsen, Per Magnus, Jan Alexander, and Margareta Haugen ABSTRACT There has been a thrilling development and profound changes in our understanding of the effect of fetal nutrition on the development and health of the child. The Norwegian Mother and Child Cohort Study (MoBa) is an ongoing nationwide population-based pregnancy cohort study that between 1999 and 2008 recruited 90,723 women with106,981 pregnancies and 108,487 children. The objective of MoBa is to test specific etiologic hypotheses by estimating the association between exposures and diseases with a special focus on disorders that may originate in early life. An important aspect in this regard is maternal diet and nutritional status during pregnancy. Nutritional factors have long been considered to be important determinants of maternal and fetal health, and dietary information is currently being collected in a number of pregnancy cohorts in Europe and the United States. Thus far, pregnancy complications studied in MoBa are preterm birth, preeclampsia, and fetal growth; and the aim of this article is to report results of recently published studies of dietary factors in relation to these outcomes. Numerous studies are planned using MoBa data, and the aim is to add to the knowledge of the interplay between dietary factors, nonnutrients, and toxic dietary substances and epigenetic modulation on fetal development and health later in life. Am J Clin Nutr doi: 10.3945/ajcn.110.001248.
Posted on 1 Comment

אומגה 3 פוריות והריון

מאמר מקורי מאת גיא בן צבי אומגה 3 משמן דגים מתייחסת לשתי חומצות שומן ארוכות מאד בשם EPA ו DHA. ה DHA הינו המרכיב החיוני ביותר של רקמת השומן במוח ובעין ובכל מערכת העצבים ה EPA נחוץ לכל תאי הגוף ומהווה את חומר הגלם למערך שלם של הורמונים מקומיים האחראים על מערכות החיסון של הגוף האומרים לגוף מתי לגייס את מערכות ההגנה שלו. שלוש מערכות הגנה מרכזיות בגוף נשלטות ומווסתות על ידי הורמונים שמקורם ב EPA :המערכת החיסונית, המערכת האלרגית ומערכת קרישת הדם. גופנו יודע ליצר EPA ו DHA גם מאומגה 3 ממקור צמחי אך ביעילות מאד נמוכה של 5- 10% בלבד. לכן שמנים צמחיים כמו שמן פשתן או שמן המפ אינם מהווים מקור יעיל לאומגה 3. מעתה נתיחס ל EPA ו DHA פשוט כ"אומגה 3 " ממקור שמן דגים. baby love אומגה 3 ופוריות הרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע.ישנן מספר "מחלות הריון" המופיעות באופן תדיר בהריון המודרני: דיכאון הריוני ופוסט הריוני, רעלת הריון, אלרגיות המופיעות בהריון, קרישי דם, הפלות או לידות מוקדמות. לכל הבעיות הללו יש מקור הקשור גם במחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6: דיכאון הריוני הוא מצב שבו יש מחסור בפעילות הסרוטונין במוח האשה. יעילות הסרוטונין במוח מושפעת במידה רבה מרמת האומגה 3 במוח. מחסור באומגה 3 מקטין את יעילות העברת הסרוטונין במעבר הסינפטי והגברת האומגה 3 מונעת את המחסור הזה. לכן ידוע ממחקרים אין ספור וגם מנסיון של לקוחות שלנו שאומגה 3 מונעת דיכאון וחרדה. במקרים רבים היא מהווה תחליף לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (פרוזק). נשים אשר סבלו מדיכאון הריוני והתחילו לצרוך מינון גבוה של אומגה 3 נהנו מהעלמות הסימפטומים של הדיכאון ההריוני ושיפור כללי של מצב הרוח והקשר הרגשי עם העובר. צריכת אומגה 3 מגדילה את הסיכוי להרות אצל נשים המתקשות להרות. הדרך הטובה ביותר למנוע מחסור באומגה 3 במהלך ההריון היא לתגבר את הגוף במנה כפולה של אומגה 3 מספר שבועות לפני הכניסה להריון. רעלת הריון ישנן שתי קבוצות של הורמונים שומניים הנחשבות לחיוניות למערכת החיסונית – 2 PGE ו 3 PGE PGE2 נוצר מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. במוח האדם המודרני יש עודף גדול באומגה 6 וחוסר גדול באומגה 3 בעיקר עקב התזונה המודרנית המבוססת על מזון שמקורו בדגנים,תירס ושמנים צמחיים. עודף בחומצה ארכידונית ו 2PGE גורם לתגובה חיסונית עצמית Autoimmunity . הרעלת ההריונית הינה סוג של תגובה אוטואימונית בה המערכת החיסונית של האם מגיבה לנוכחות העובר בצורה אלימה העלולה לסכן את חיי האם והעובר. צריכת שמן דגים גורמת ליצור PGE3 אשר מונע תגובת יתר של המערכת החיסונית ובכך תורם למניעת רעלת הריון. אלרגיות ההורמון המגייס את הגוף לתגובה אלרגית נקרא לוקוטריאן או LTB. נוכחות של LTB ברקמה או מקום מסוים בגוף מגייס את המערכת האלרגית להגיב בהתקפה על אותה רקמה. ישנם שני סוגים של הורמון האלרגיה הזה- LTB4 הנוצר מאומגה 6 ו LTB5 הנוצר מאומגה 3. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 יגרמו לעודף גדול ב LTB4 מה שהופך את הגוף להיפר אלרגי. תגבור באומגה 3 לפני ובמהלך ההיריון ימנעו או יפחיתו במידה ניכרת את תופעת האלרגיה במהלך ההריון. קרישי דם קרישת הדם הינה מנגנון הגנה של הגוף בפני פציעות ומהווה חלק ממערכת הריפוי והתיקון העצמי של הגוף. הורמון הקרישה נקרא טרומבוקסן או TBX. טרומבוקסן הנוצר מאומגה 6 נקרא TBX A2 והוא הגורם לקרישת יתר של הדם. TBX A2 מאומגה 6 הינו האחראי הישיר ליצירת קרישי דם בתוך חלל העורקים הגורמים לשבץ מוח או לב או ריאה במסגרת תופעה הנקראת תסחיף- כאשר קריש הדם ניתק ונסחף ממקומו וסותם את אספקת הדם לאחד מהאיברים הללו. לעומת זאת הטרומבוקסן מאומגה 3 הנקרא TBX A3 גורם לקרישה אך ורק בזמן פציעה חיצונית. כלומר גורם לקרישת דם נכונה במצב שבו צריך אותה כמו פציעה או לידה או מחזור חודשי. לכן אומגה 3 לא מונעת קרישה כפי שבטעות חושבים, אלא להיפך היא גורמת לקרישה נכונה וטובה ומונעת קרישי דם הגורמים למחלות. לכן לקיחת אומגה 3 מונעת את הצורך בתרופות מונעות קרישה אשר מסוכנות לכל אדם בגלל הסכנה של דימום יתר, אך אסורות במיוחד לנשים בהריון עקב הסכנה של דימום במהלך ההריון. הפלה ולידה מוקדמת ההורמון שהוזכר מקודם PGE2 שמקורו באומגה 6 משמש כחומר מזרז לידה ובמינון גבוה אף גורם הפלה. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 בתזונת האם גורם לעודף גדול ב PGE2 ולכן מגדיל את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת או צירים מוקדמים. תיסוף גדול של אומגה 3 מונע מקרים של הפלת שווא או לידה מוקדמת (כמובן שיש מקרים שבהם ההפלה הטבעית היא מוצדקת מפני שהעובר מתפתח בצורה לא תקינה אבל אין כוונתנו למקרים כאלו) אספקת אומגה 3 לעובר ולתינוק אחוז ניכר ממשקל המוח עשוי מאומגה 3 מסוג DHA. ה DHA הוא השומן ממנו עשויה מעטפת המיילין של העצבים ותפקידה להוות מחסום מבודד חשמלי מצד אחד אך שער לכניסת חומרי מזון לתוך העצב מצד שני. כל הנוירוטרנסמיטורים עוברים דרך הממברנות של תאי העצב (דופן תאי העצב) העשויות מDHA. כאשר נוצר במוח מחסור ב DHA ועודף בחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6, משתבשת הפעילות העצבית של המוח הבאה לידי ביטוי במקרים קיצוניים בהפרעות נוירופסיכיאטריות כגון טורט, ADHD ובעיות התפתחות אחרות. כמו כן נוכחות של חומצה ארכידונית במוח עלולה לגרום להתקפה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את תאי העצב (כזכור חומצה ארכידונית מיצרת PGE2 שהוא הורמון אלים של המערכת החיסונית) בזמן התפתחות העובר אספקה סדירה של אומגה 3 בצורת EPA ו DHA הינה קריטית להתפתחות המוח ומערכת העצבים והראיה. הדרך היחידה של העובר לקבלת האומגה 3 היא דרך מזון האם ורקמת השומן שלה. לכן מומלץ לאם לצבור אומגה 3 בגופה לפני ההריון ולהמשיך לצרוך אומגה 3 במהלך ההריון כדי לאפשר לעובר התפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים. לאחר הלידה התינוק ממשיך להתפתח בקצב גבוה מאד ומקבל את מזונו רק מההנקה. חלב האם צריך להכיל את כל החומרים החיוניים לתינוק כולל אומגה 3. לכן מומלץ לאם המניקה להמשיך לצרוך כמות מוגברת של אומגה 3 במהלך ההנקה. לאחר הפסקת ההנקה לעיתים התינוק מקבל פורמולה במקום חלב. הפורמולות הקיימות כיום אינן מכילות אומגה 3 במידה ראויה. חלקן אפילו מכילות אומגה 6 בצורת חומצה ארכידונית, מה שמהווה לדעתנו אסון תזונתי לתינוק. גם פורמולות המכילות אומגה 3 לא מכילות את האומגה 3 בהרכב הנכון לדעתנו. בדרך כלל מוסיפים רק DHA ולא EPA וגם זה בכמות נמוכה מדי. קצרה היריעה מלהסביר למה, אך תוספת של DHA לבד ללא EPA היא דבר לא מועיל במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע. לכן מומלץ להוסיף שמן דגים ישירות לפורמולה של התינוק בכל משך התזונה מהפורמולה. תיסוף התינוק באומגה 3 נעשה על ידי הכנסת קפסולה אחת של שמן דגים ביום לתוך בקבוק עם משקה (פורמולה או חלב) פושר. לאחר כ 5 דקות הקפסולה נמסה והשמן מתערבב במשקה בעזרת ניעור קל. למעשה אותה המלצה נכונה גם עבור תינוק הניזון מחלב פרה , חלב פרה כיום לא מכיל בכלל אומגה 3 עד שלא יתחילו להאכיל את הפרות בעשב. החלב היחיד בארץ המכיל אומגה 3 הוא חלב עיזים שגדלו על מראה טבעי (יש להשיג בגליל). כלומר תינוקות הניזונים מחלב מומלץ להוסיף להם גם שמן דגים ישירות לחלב. כמה אומגה 3 מומלץ לקחת? לאדם בריא מבוגר מומלץ לקבל כ 3 גרם ביום של אומגה 3 מסוג EPA + DHA ביחד. שמן דגים מרוכז מכיל כ 60% EPA+DHA. קפסולות בריכוז כפול (כמו של אומגה 3 גליל) מכילות 600 מ"ג וקפסולות רגילות מכילות 300 מ"ג. ההמלצה למינון אומגה 3 תלויה במשקל הגוף ובמצב הבריאותי. לקראת ההיריון מומלץ לאישה בריאה להכפיל את כמות האומגה 3 שהיא צורכת ולהמשיך במינון הכפול עד אחרי סיום ההנקה. למשל, אישה בריאה במשקל 60 ק"ג שאיננה צורכת אומגה 3 ממקור אחר (כמו בשר דגים או בשר שגדל על עשב) מומלץ שתצרוך 3-4 קפסולות במינון כפול של 600 מ"ג ביום. מספר שבועות לפני ההיריון מומלץ שתגביר את הצריכה ל 6 עד 8 קפסולות ביום ותחזור למינון הרגיל שלה עם סיום ההנקה. המלצות נוספות בקשר לאומגה 3 אומגה 3 הינן חומצות שומן מאד רגישות לחימצון וקלקול. אסור לחשוף אותן לאויר פתוח טמפרטורה גבוה אור ישיר או לחות. כמו כן שמן דגים הינו קורוזיבי מאד וממיס כלי פלסטיק זולים וגומי. לכן לא רצוי לאחסן שמן דגים מרוכז נוזלי בכלי פלסטיק או גומי. אין בעיה עם בקבוקי תינוקות מפלסטיק או זכוכית. יש לשמור את הקפסולות במקרר במשך כל חיי המדף. הקפסולה והצנצנת שומרים על השמן בצורה טובה למשך כמה שבועות בתנאי חדר אך מעל לפרק זמן זה מתחיל חמצון הדרגתי. לכן חשוב מאד לצרוך אומגה 3 טריה ואשר נשמרה בקירור ובמהלך האחסון. בבית יש לשמור את הקפסולות במקרר כל הזמן. על מנת למנוע חימצון של האומגה 3 במשך חיי המדף מוסיף היצרן מעט אנטיאוקסידנט מתערובת די-אלפא-טוקופרול, אשר מיועד לשמור על השמן במהלך חיי המדף בלבד ולא בגוף האם. למי שצורך כמות גדולה של אומגה 3 מומלץ להוסיף ויטמין E. המלצות מסודרות יש באתר שלנו בעמוד המלצות שימוש. באופן כללי מינון של 200 עד 400 יב"ל ביום של ויטמין E אמורות להספיק ברוב המקרים. מי שאוכלת הרבה ירקות ופירות צריכה פחות תוספת ויטמין E כי המקור לאנטיאוקסידנטים בתזונה הם פירות וירקות. במידה ואין מספיק E בדם כאשר רמת האומגה 3 גבוהה, נוצר מה שנקרא 'עומס מחמצן גבוה' העלול למנוע את ההשפעה החיובית של האומגה 3. פן נוסף חשוב בשיפור התזונה היא ירידה דרסטית בכמות הדגנים הנצרכת. הדגנים הם מקור לאומגה 6 בלבד ואין בהם בכלל אומגה 3. כמו כן רוב הפחמימות שבדגנים הן עמילנים המתפרקים לסוכר במעיים ומעלים את עומס הסוכר והאינסולין בדם, ומכאן עלולים לגרום לסכרת ובייחוד סכרת הריון. גם מהספרות והמחקר וגם מנסיוננו האישי עם לקוחות בשבע השנים האחרונות- ילדים שעברו את תהליך האומגה מההריון מתפתחים בצורה יוצאת מהכלל, הן מבחינת בריאות כללית והן מבחינת התפתחות פסיכו-מוטורית. גם ילדים רבים שהתגלו אצלם בעיות, כולל אוטיזם, מצבם השתפר מאד בעקבות תזונת אומגה. אמהות רבות אשר צרכו וצורכות אומגה 3 במהלך ההריון מדווחות על חווית הריון נעימה ולקה יותר. עם שמן דגים הריון קל ונעים. על המכלול התזונתי השלם, מעבר לאומגה 3, ניתן לקרוא בעמוד "תזונת אומגה" מהמצגת "לחיות ללא תרופות" המצויה גם היא במרכז המידע באתר. למאמרים נוספים בנושא הריון ופוריות במרכז המידע
Posted on Leave a comment

תיסוף ויטמין D בזמן הריון

תיסוף ויטמין D במהלך ההריון: מחקר כפול סמיות לבדיקת בטיחות ויעילות תקציר תרגום ואינטרפרטציה מאת גיא בן צבי אין לראות בדברים אלו הנחיה לטיפול רפואי או תחליף להתייעצות עם רופא. זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם וממצאיו חשובים ביותר עבור כל אם בעתיד או אשה הרה, עבור רופאים ומטפלים המיעצים לנשים הרות או לפני הריון. כמו כן מסקנותיו צריכות להשפיע גם על ההמלצות וההנחיות של משרד הבריאות הישראלי ואני תקווה כי כך אכן יקרה. תינוק מפהק מטרת המחקר היתה לקבוע רמות בטיחות לתיסוף ויטמין D במהלך ההריון מצד אחד ואת יעילות התיסוף מצד שני. מדדי הבטיחות היו אי הגעה לרמת רעילות של ויטמין D (היפרויטמינוזיס D ) ואי השפעה על מאזן הסידן ותפקודי בלוטת התריס. מדדי היעילות היו רמות ויטמין D3 אצל האם והעובר לפני הלידה ומיד אחריה כאשר המטרה היא לפחות 80 נומול לליטר לאם ולפחות 50 ננומול לליטר לתינוק. הערה: המחקר מדבר על רמות של ויטמין D בשלושה מדדים שונים-  רמת תיסוף D3 ביב"ל, זו המדד המופיע על אריזות של תוספי תזונה של ויטמין D3 רמת סירקולציה בדם של נגזרת מטבולית הנקראת 25 הידרוקסי ויטמין D3 או25-hydroxyvitamin D] 25(OH)D] שהינו המדד הנבדק בבדיקות דם של קופות החולים והוא צריך להיות 80 ננומול לליטר לפחות (שווה ערך ל32 ננוגרם למול על פי מדד של חלק מהמעבדות) רמת סירקולציה בדם של נגזרת מטבולית משנית, שהיא החשובה ביותר בעצם הנקראת 1,25 הידרוקסי ויטמין D3 או 25-hydroxyvitamin D] 25(OH)D]  למי שלא מתענין במיוחד בביוכימיה אני מציע להתעלם מהגדרות אלו ולהסתפק במסקנות עבור ויטמין D3 כמושג גנרי, ולכן על מנת לפשט את המחקר המורכב הזה התעלמתי בתקציר הזה מהנגזרות השונות (כי באמת במסקנות העיקריות אין לכך חשיבות רבה) המחקר מסביר את מקור ערך המטרה לנשים בהריון ב 80 ננומול לליטר לפחות כערך המינימלי הדרוש בדם האם למניעת היפר-תירואידיזם, (פעילות יתר של בלוטת התריס) ולצורך מניעה של מחסור בספיגת סידן ומניעת אוסטאופורוזיס. הערה: ערכי המינימום בישראל הם 75 ננומול לליטר ברוב קופות החולים. המחקר נבדק על 350 נשים שהשלימו את המחקר עד הלידה מתוך 495 שהחלו אותו. המחקר בדק 3 רמות תיסוף: 400 יחידות בין לאומיות (יב"ל) שהיא המנה המומלצת היומית RDA בארה"ב 2000 יב"ל שהיתה עד היום המנה המקסימלית המותרת לתיסוף לנשים בהריון בארה"ב 4000 יב"ל שהיא כפולה מהמנה שהיתה מותרת בארה"ב. הערה: על מנת לבצע את הניסוי במימון הממשל האמריקאי (רשות הבריאות הלאומית הNIH ) נזקקו החוקרים לאישור מיוחד מהFDA לתסף מעל 2000 יב"ל. אישור כזה ניתן לצורך הניסוי. הנשים הנבדקות כולן גרות בסביבות קו רוחב 32 (דומה לדרום ישראל) והיו בהן נשים שחורות ולבנות (ההבחנה חשובה מפני שיצור ויטמין D אצל בעלות עור כהה הוא מופחת יחסית לבעלות עור בהיר) תוצאות המחקר מביא פירוט רב ונרחב של התוצאות מבחינת מדדים רבים אך להלן עיקר הממצאים: לגבי האם: תיסוף של 400 יב"ל הביא 52% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר בסוף ההריון (כלומר כמעט חצי מהנשים לא הגיעו לסף המינימום!) תיסוף של 2000 יב"ל הביא כ80% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר תיסוף של 4000 יב"ל הביא 84% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר (רק 16% מהנשים ברמת תיסוף זו עדיין היו במחסור ונזקקו בעיקרון לתיסוף רב יותר) לגבי התינוק: תיסוף האם ב400 יב"ל הביא רק 40% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר תיסוף האם ב2000 יב"ל הביא 58% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר תיסוף האם ב4000 יב"ל הביא 79% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר מכאן ברור שאפילו רמת התיסוף של 4000 יב"ל אצל האם עדיין מותירה 20% מהתינוקות במצב של מחסור בויטמין D ברגע הלידה!! נושא זה צריך להיחקר וכנראה שיש צורך במעקב אינדיבידואלי אחרי רמות הD אצל האישה בהריון ואולי לכוון לערכי מטרה גבוהים יותר. ממצאים לגבי בטיחות: לא נמצא אפילו מקרה אחד של השפעה שלילית כלשהיא באף אחת מהנשים או התינוקות גם לא ב4000 יב"ל. מספר נשים שהגיעו לערך המקסימום המותר של ויטמין D בדם הפסיקו תיסוף על פי הפרוטוקול ורמות הD אצלן התאזנו ללא שום ממצא ביוכימי שלילי של היפרויטמינוזיס D (עודף ויטמין D קליני). ממצא מענין נוסף הוא שככל שרמת התיסוף בD עלתה כך עלה הסיכוי ללידה וגינלית וירד הסיכון ללידה קיסרית מאולצת (ללא לידה קיסרית מבחירה) כאשר המדד ללידה קיסרית הוא סיכון לאם או לעובר. מסקנותלגבי נשים מכל הגזעים וצבעי העור רמת תיסוף של ויטמין D של 4000 יב"ל ביום הינה בטוחה וללא שום תוספת סיכון. תיסוף של 4000 יב"ל ביום משפר מאד את סיכויי האם והתינוק להיות בעלי רמת ויטמין D תקינה בלידה. תיסוף של 400 יב"ל בלבד על פי הRDA האמריקאי מהווה סכנה משמעותית ל50% מהנשים וכ60% מהתינוקות להגיע לרגע הלידה עם מחסור משמעותי בויטמין D. תיסוף 4000 יב"ל מקטין את הסיכון ללידה קיסרית ומגביר את הסיכוי ללידה וגינלית. המלצותהחוקרים ממליצים להעלות את רמת התיסוף המומלץ בRDA ל4000 יב"ל ביום לכל אישה בהריון בקו רוחב 32 ואולי יותר מכך בקוי רוחב צפוניים יותר (רוב ישראל בקו רוחב 33). מומלץ לבדוק כל אישה במהלך ההריון ולהעלות או להוריד את התיסוף על פי רמת הD בדם במהלך ההריון. החוקרים ממליצים לחקור מחקרים דומים לגבי נשים בקוי רוחב צפוניים יותר מתוך הנחה שככל שהאם גרה צפונית יותר היא נחשפת לפחות קרינת UVB ולכן היא עשויה להזדקק לתיסוף רב יותר המלצה שלי– כל אשה לפני ההריון צריכה להיבדק ובמידה ואיננה מגיעה לרמת הסף של 80 ננומול לליטר (32 ננוגרם למיליליטר) צריכה לתסף 4000-5000 יב"ל ולהיבדק אחת ל3 חודשים במהלך ההריון. מחשבון לחישוב כמות התיסוף הנדרשת ניתן למצוא כאן, אך כלל האצבע שנקבע במחקר זה של 4000 יב"ל לכל אישה הרה הוא נקודת התחלה טובה. אין לראות בדברים אלו הנחיה לטיפול רפואי או תחליף להתיעצות עם רופא. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Vitamin D Supplementation During Pregnancy: Double-Blind, Randomized Clinical Trial of Safety and Effectiveness

Bruce W Hollis1 Donna Johnson3 Thomas C Hulsey2 Myla Ebeling2 and Carol L Wagner1 1Division of Neonatology and Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 2Division of Epidemiology, Department of Pediatrics, and Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 3Division of Maternal-Fetal Medicine, Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA ABSTRACT The need, safety, and effectiveness of vitamin D supplementation during pregnancy remain controversial. In this randomized, controlled trial, women with a singleton pregnancy at 12 to 16 weeks’ gestation received 400, 2000, or 4000 IU of vitamin D3 per day until delivery. The primary outcome was maternal/neonatal circulating 25-hydroxyvitamin D [25(OH)D] concentration at delivery, with secondary outcomes of a 25(OH)D concentration of 80 nmol/L or greater achieved and the 25(OH)D concentration required to achieve maximal 1,25-dihydroxyvitamin D3 [1,25(OH)2D3] production. Of the 494 women enrolled, 350 women continued until delivery: Mean 25(OH)D concentrations by group at delivery and 1 month before delivery were significantly different ( p<0.0001), and the percent who achieved sufficiency was significantly different by group, greatest in 4000-IU group (p<0.0001). The relative risk (RR) for achieving a concentration of 80 nmol/L or greater within 1 month of delivery was significantly different between the 2000- and the 400-IU groups (RR¼1.52, 95% CI 1.24–1.86), the 4000- and the 400-IU groups (RR¼1.60, 95% CI 1.32–1.95) but not between the 4000- and. 2000-IU groups (RR¼1.06, 95% CI 0.93–1.19). Circulating 25(OH)D had a direct influence on circulating 1,25(OH)2D3 concentrations throughout pregnancy ( p<0.0001), with maximal production of 1,25(OH)2D3 in all strata in the 4000-IU group. There were no differences between groups on any safety measure. Not a single adverse event was attributed to vitamin D supplementation or circulating 25(OH) D levels. It is concluded that vitamin D supplementation of 4000 IU/d for pregnant women is safe and most effective in achieving sufficiency in all women and their neonates regardless of race, whereas the current estimated average requirement is comparatively ineffective at achieving adequate circulating 25(OH)D concentrations, especially in African Americans. 2011 American Society for Bone and Mineral Research. Conclusions In summary, starting at 12 to 16 weeks of gestation, vitamin D supplementation with 4000 IU/d was most effective in achieving vitamin D sufficiency throughout pregnancy, 1 month prior to delivery, and at delivery in a diverse group of women and their neonates without increased risk of toxicity. These findings suggest that the current vitamin D EAR and RDA for pregnant women issued in 2010 by the IOM (62) should be raised to 4000 IU of vitamin D per day so that all women, regardless of race, can attain optimal nutritional and hormonal vitamin D status throughout pregnancy.

Posted on Leave a comment

פרופ' אוריאל אלחלל – בעד תיסוף אומגה 3 בהריון

הרצאתו של פרופ′ אוריאל אלחלל, בי"ח הדסה "עין כרם" בירושלים בנושא חומצות שומן אומגה 3 וחיוניותן בתקופת ההריון, כחלק מיום עיון שנערך ע"י החברה הישראלית לרפואת האם והעובר בשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. בהרצאה סוקר פרופ` אלחלל מחקרים רבים ומקיפים בתחום נחיצות האומגה 3 בתקופת ההריון להתפחות נוירולוגית תקינה של העובר וכן למניעת דיכאון הריוני. כמו כן ניתנת סקירה על מקורות שונים לאומגה 3 ואיכותן, המצב במדינות שונות בעולם בהקשר של תיסוף אומגה 3 בהריון ועוד לסרטון ההרצאה 22:30 דקות
Posted on Leave a comment

DHA בהריון והנקה

חלב אם אומנם מכיל יותר DHA מאשר EPA אך בכדי שהאם תשמר את מערכות ההגנה שלה עצמה ותימנע מייצור חומצה ארכידונית (מעודדת דלקת) חשוב מאוד שתצרוך EPA+DHA. לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת. מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים. הזנת תינוקות פגים בחלב מועשר ב DHA במקום תמ"ל רגיל שנותנים היום אינו משפיע על השפה או ההתנהגות בילדות המוקדמת: מחקר מעקב לניסוי רנדומלי מבוקר. ליסה ג` סמית`רס ושות` תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

תקציר: רקע: הנחה כי ההתפתחות המנטלית והויזואלית של תינוקות פגים השתפרה אחרי שהאכילו אותם בתמ"ל מועשר ב DHA במינון המתאים לצמיחה העוברית. מטרה: להעריך האם הזנת תינוקות פגים בחלב עם תכולת DHA גבוהה מזו הנמצאת בתמ"ל רגיל משפיעה על שפה או התנהגות בילדות המוקדמת. תכנית המחקר: מחקר שעקב אחר תת-קבוצה של תנוקות שנרשמו במחקר DINO (DHA לשיפור תוצאות ההתפתחות הנוירולוגית), במחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר, עוברים שנולדו בשבוע 33 להריון הוזנו בחלב המכיל 1% DHA מתוך כל חומצות השומן (קבוצת DHA גבוה) או 0.3% DHA (קבוצת בקרה), במשך זמן שווה עד שהגיעו לאותו גיל. ההשפעות שיש לזמן על שפה, התנהגות ומזג נמדדו ע"י MCDI בגיל 26 חודשים, שאלון עוצמת הקושי (SDQ) וסקלת הטמפרמנט הקצר לילדים (STSC) נמדדו בין גיל 3 לגיל 5 שנים. תוצאות: התוצאות הממוצעות של ה MCDI לא השתנו משמעותית בין קבוצת ה DHA לקבוצת הבקרה בסקלת הדיבור. תוצאות מורכבות ב SDQ וב-STSC לא השתנו בין הקבוצות. מסקנות: הזנת תינוקות פגים בחלב המכיל פי 3 DHA מהכמות הסטנדרטית בתמ"ל לא הניבה כל שינוי קליני משמעותי בהתפתחות השפתית או בהתנהגות כאשר נאמדו בילדות המוקדמת. נותר עוד לבדוק את השפעת תוספי DHA בתזונה ארוכת טווח. דיון: המחקר מצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז המשומש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת או`קונור ושות` (7) דיווחו כי לא נמצאו הבדלים בתגובה לטיפול בהשוואת הבנת אוצר מילים בבני 9 ו-14 חודשים, ופיתוח אוצר מילים בבני 14 חודשים, בין תינוקות פגים שהוזנו בפורמולות שהכילו 0.3% DHA ו-0.4% חומצה ארכידונית לבין אלה שהוזנו בפומולות ללא חומצות שומן רב בלתי רוויות. הנריקסן ושות` (8) השוו בין פגים שהוזנו בחלב אם אנושי עם מינון גבוה של DHA (כ-1.4% מכל חומצות השומן) לבין כאלו שהוזנו במינון נמוך של DHA (0.7% מסך חומצות השומן) ולא מצאו כל הבדל במיומנויות תקשורת בגיל 6 חודשים. למרות שבעבר נצפו יתרונות לתזונת DHA במינון גבוה בתקופת הוולדות, בחדות בראיה ובניקוד כללי של התפתחות מנטלית, המעקב הנוכחי אינו מוצא עדויות מאששות לשיפור בשפה המוקדמת או הפחתה בבעיות התנהגותיות. הערה של גיא: מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

 Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3

Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides

ABSTRACT

Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.

Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.

Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.

Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].

Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at

www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:

10.3945/ajcn.2009.28603

 Read Full Text

Posted on Leave a comment

צריכת שמן דגים בהריון מאוחר ואסטמה אצל צאצאים

צריכת שמן דגים לעומת צריכת שמן זית בהריון מאוחר והשפעתה על אסטמה אצל צאצאים: ניסוי אקראי ומבוקר המבוסס על מעקב לאורך 16 שנה. מראה כי הסיכון להופעת תסמיני אסטמה ירד ב 63% אצל צרכני שמן דגים והסיכון להופעת תסמיני אסטמת אלרגיה ירד ב 87% גם כן אצל צרכני שמן דגים.

Fish oil intake compared with olive oil intake in late pregnancy and asthma in the offspring: 16 y of registry-based follow-up from a randomized controlled trial1– 4

Sjurdur F Olsen, Marie Louise Østerdal, Jannie Dalby Salvig, Lotte Maxild Mortensen, Dorte Rytter, Niels J Secher, and Tine Brink Henriksen

ABSTRACT

Background: Evidence suggests that asthma is rooted in the intrauterine environment and that intake of marine n3 polyunsaturated fatty acids (n3 PUFAs) in pregnancy may have immunomodulatory effects on the child.

Objective: Our aim was to examine whether increasing maternal intake of n3 PUFAs in pregnancy may affect offspring risk of asthma. Design: In 1990, a population-based sample of 533 women with normal pregnancies were randomly assigned 2:1:1 to receive four 1-g gelatin capsules/d with fish oil providing 2.7 g n3 PUFAs (n 266); four 1-g, similar-looking capsules/d with olive oil (n 136); or no oil capsules (n 131). Women were recruited and randomly assigned around gestation week 30 and asked to take capsules until delivery. Among 531 live-born children, 528 were identified in registries and 523 were still alive by August 2006. Diagnoses from the International Coding of Diseases version 10 were extracted from a mandatory registry that recorded diagnoses reported from hospital contacts.

Results: During the 16 y that passed since childbirth, 19 children from the fish oil and olive oil groups had received an asthma-related diagnosis; 10 had received the diagnosis allergic asthma. The hazard rate of asthma was reduced by 63% (95% CI: 8%, 85%; P 0.03), whereas the hazard rate of allergic asthma was reduced by 87% (95% CI: 40%, 97%; P 0.01) in the fish oil compared with the olive oil group.

Conclusion: Under the assumption that intake of olive oil in the dose provided here was inert, our results support that increasing n3 PUFAs in late pregnancy may carry an important prophylactic potential in relation to offspring asthma.

Am J Clin Nutr 2008;88: 167–75. INT

למאמר המלא לחץ כאן Read Full Text
Posted on Leave a comment

הריון ופוריות

חומר רב נאסף באומגה 3 גליל בנושא חשיבות ותפקידי חומצות שומן אומגה 3 בשלבים השונים של ההריון, החל מההכנה להריון, דרך ההריון והמשך בשנות הינקות. אנשים רבים לא יודעים למשל שבמהלך ההריון מתדלדל מאגר ה DHA של האם ויש חשיבות רבה לתכנון זמן ההריון הבא. עובדה ידועה יותר היא תפקיד אומגה 3 בפוריות הגבר, הדבר נובע מהעובדה שהרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע. תוכלו לקרוא עוד במאמרים שבהמשך וגם במצגת הריון לידה ינקות ופוריות להמלצות שימוש מותאמות אישית להזמנה
Posted on Leave a comment

תזונה לפני ההריון והסיכון לבחילות והקאות בהריון

המחקר הינו חלק ממחקר אוכלוסיה ענק של 107,000 נשים בהריון בנורבגיה בשם MOBA שנערך בין השנים 1998 עד 2008. המחקר בודק את הקשר בין גורמי תזונה לפני ובזמן ההריון ומחלות שונות הקשורות בהריון ובהמשך יבחנו גם בריאות התינוקות והילדים. המחקר הנוכחי בדק את גורמי התזונה הקשורים בבחילות והקאות חמורות בהריון המחייבות אשפוז בבית חולים. המחקר נערך על מדגם של 7110 שענו על שאלון תזונה מקיף ועל רמת התחלואה שלהן מבחינת בחילות והקאות. 99 נשים, כלומר 1.3% ענו על הקריטריון של צורך באשפוז עקב בחילות והקאות חמורות, עד כדי אבדן משקל. הממצאים המענינים ביותר הם: אצל נשים שסבלו מבחילות והקאות חמורות נמצאה רמת אנטיאוקסידנטים נמוכה מאד יחסית להריוניות הרגילות. צריכה מוגברת של ירקות בצליים (בצל, שום, שלוט) לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות (לא נמצא קשר בין צריכה של ירקות רגילים לבחילות והקאות) צריכה מוגברת של דגים ומאכלי ים לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות צריכה מרובה של מי שתיה לפני ההריון הורידה משמעותית את הסיכון לבחילות והקאות המחברים מיחסים את התועלת באכילת בצל ושום להגברת רמת האנטיאוקסידנטים בדם ואת התועלת של מאכלי ים ודגים לחומצות שומן אומגה 3 במזונות אלו למאמר המלא לחץ כאן Diet before pregnancy and the risk of hyperemesis gravidarum Margaretha Haugen et al. British Journal of Nutrition (2011), page 1 of 7 Abstract Hyperemesis gravidarum (hyperemesis) characterised by severe nausea and vomiting in early pregnancy, has an unknown aetiology. The aim of the present study was to investigate food and nutrient intake before pregnancy and the risk of developing hyperemesis in women participating in the Norwegian Mother and Child Cohort Study. From 1999 to 2002, a total of 7710 pregnant women answered a FFQ about their diet during the 12 months before becoming pregnant and a questionnaire about illnesses during pregnancy, including hyperemesis. Only women who were hospitalised for hyperemesis were included as cases. Nutrient intakes during the year before pregnancy did not differ between the ninety-nine women who developed hyperemesis and the 7611 who did not. However, the intake of seafood, allium vegetables and water was significantly lower among women who developed hyperemesis than among women in the non-hyperemesis group. Relative risks of hyperemesis were approximated as OR, and confounder control was performed with multiple logistic regression. Women in the upper tertile of seafood consumption had a lower risk of developing hyperemesis than those in the lower tertile (OR 0·56, 95% CI 0·32, 0·98), and women in the second tertile of water intake had a lower risk of developing hyperemesis than those in the first tertile (OR 0·43, 95% CI 0·25, 0·73). The findings suggest that a moderate intake of water and adherence to a healthy diet that includes vegetables and fish are associated with a lower risk of developing hyperemesis.
Posted on Leave a comment

תזונה להריון לידה ושנים ראשונות – סדנת בישול ולימוד 18/02/2011

הסדנה הראשונה היתה הצלחה! למדנו, קטפנו עלים ירוקים, בישלנו צחקנו ודברנו. לתמונות מהסדנה הראשונה לחצו כאן. סדנת בישול ולימוד למטפלים והורים בקרוב. גם בישול וגם לימוד על הסוגיות הקשורות בתזונה נכונה בתקופת ההריון הלידה ושנים ראשונות. (תמונה- אישה בהריון) סדנת בישול ולימוד עם גיא בן צבי (אומגה 3 גליל) וורד לב מיועדת בעיקר למטפלים מתחומי ההריון והלידה אך מתאימה גם להורים והורים בקרוב מה בסדנה? – הרצאה מקיפה על השפעת תזונת האם על התפתחות העובר בהריון תקין, מוח העובר, הביוכימיה של סיבוכי הריון, פורמולות לתינוקות ועוד מה מבשלים? – נכין יחד מנות המתאימות לנשים בתקופות אלה גיא בן צבי – אבא שמצא את הפתרון לבנו שנולד עם תסמונת טורט והמשיך לחקור את הקשר של תזונה לתופעות נוירופסיכיאטריות ומחלות נוספות. ורד לב – אמא ל-3, עובדת עם נשים כנטורופתית N.D,וכיועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בשלנית, כותבת בענייני תזונה, בריאות ואוכל הסדנאות הקרובות: יעודכן בקרוב עלות: 160ש"ח למשתתף/ת לפרטים נוספים – ב טופס הרשמה סדנאות קודמות:
מצגת  מתכונים לבריאות תמונות
 18.2.11 במטבח של ורד לב  18.2.11 מצגת
  1.  קרקרי כוסמין הכי קלים שיש 
  2.  מתכון להכנת פשטידת בשר או לקציצות
  3.  סלט ירוק מהחצר
  4.  טחינה של ורד לב
  5.  פירה כרובית
 האלבום בפיסבוק

המדריך הישראלי להנקה

המדריך הישראלי להנקה הוא הספר המקצועי והמקיף ביותר שראה אור בעברית בנושא. יש בו מידע עדכני על הנקה ועל תחומים המשיקים לה והוא נכתב נכתב בסיוע אנשי מקצוע שהביאו מידע מהימן וחדשני ביותר. הספר מלווה בעשרות צילומים של אימהות בהנקה ומשולבים בו סיפורי הנקה מעוררי השראה.

Posted on 2 Comments

סיכום וסיקור כנס רפואת יתר הפרעת קשב

מה חדש בתחום הפרעות קשב וריכוז?

 
היום קל להשיג תרופות להפרעות קשב וריכוז. אבל איך אפשר לטפל באופן טבעי? סיקור הרצאות מרתקות מכנס הפרעות קשב וריכוז שנערך במאי 2019
הפרעת קשב היא אחת התופעות המדוברות ביותר, יש סביבה מחלוקות וויכוחים וללא ספק היא מעסיקה הרבה מאוד הורים, ילדים ואנשי מקצוע. שיעורי האבחון הולכים וגדלים ובמקביל שיעורי השימוש בתרופות להפרעת קשב נוסקים. בכנס שמסוקר כאן ממש המרצים הציגו את הנושא מפרספקטיבות שונות ומעצימות. דברי פתיחה של שי גולדן, עיתונאי וסופר, נפגע תרופות יתר: הכנס עוסק יותר ברפואת יתר – סמים. אנחנו מלעיטים את עצמנו והקרובים אלינו בהרבה מאוד כימיקלים שאנחנו לא בהכרח מודעים לסכנה שלהם. "אני עצמי", מספר שי, "התנדבתי להשתמש בתרופות. היה לי התקף חרדה ראשון בגיל 14. סבלתי מקור, זרמים בגוף, חולשה והתעלפויות מרובות. הרופאים לא הבינו מה זה, וכך זה נמשך עד גיל 25.  יום אחד חבר אומר לי, יש לך התקפי חרדה. הגוף שלך נכנס לסטרס ועושה shutdown, כדי להקל על עצמו". שי הלך לפסיכיאטר, קיבל תרופה, התרופה עזרה והקלה עליו מאוד, התקפי החרדה לא פחתו אבל היו מתונים יותר, אבל לאחר תקופה, התקפי החרדה חזרו במלוא עוצמתם, והפסיכיאטר המליץ על הכפלת המינון, כי הגוף התרגל . וכך חוזר חלילה; כשהתרופה במינון המקסימלי לא עזרה יותר, הפסיכיאטר נתן לו תרופה אחרת. ושוב חוזר חלילה. הוא הבין שמשהו לא בסדר, התחיל לקרוא, גילה בעצמו דבר מרתק שהגוף מתייחס לתרופה כאל אויב ויש קרב בתוך הגוף שלו בין החומר הכימי לגוף, והגוף יותר חזק מכל חומר כימי, ואז אנחנו דוחפים חומר כימי אחר, וברגע זה החליט להיגמל. בגיל 45, הגיע למסקנה שהוא מכור לסמים והחליט לשים לזה סוף, הפסיכיאטר לא המליץ אבל עזר לו להיגמל ע"י הפחתה הדרגתית במינון. חצי שנה לאחר מכן, הוא היה ללא תרופות ופתאום לאוכל היה טעם, לבושם היה ריח, למוזיקה היה צליל נהדר. לאחר 2-3 שנים שהוא גמול, פגש את גיא ובתיה מאומגה 3 גליל, נרתם למטרה וזו הסיבה שהוא כאן. רותם אליזרע – כתב הבריאות של ידיעות אחרונות – על הקלות הבלתי נסבלת של השגת התרופות להפרעת קשב וריכוז רותם החליט לנסות להשיג רטלין. נכנס לאפליקציית הטלגרם, כתב שהוא מחפש לקנות אדרל, ענה לו "מר בין בשמחה", אתה מוזמן להפגש איתי בככר הבימה, תביא 500 ₪ ל-10 כדורים. פגישה לאור יום, אדם ללא כיסוי פנים, לוקח ממנו את הכסף ונותן לו שקית עם הכדורים. רותם שואל אותו אם הוא לא חושש מהמשטרה? האדם עונה לו כי 4 שנים הוא מוכר את החומר ומעולם לא נתקל בשוטר או מישהו שאוכף את זה. איך אני יודע שהתרופה אמיתית? שואל רותם? אתה לא יודע, אתה חייב לסמוך עלי, עונה המוכר. אין לך בעיה מוסרית למכור לי? שואל רותם? אני לא סוב מהפרעת קשב וריכוז אומר המוכר, התפקיד לי הוא למכור לך ואתה תבחר אם לקחת. ב-4 השנים האחרונות ישנה עליה של 14% בצריכת התרופות הללו, ריטלין, קונצרטה ואדרל ודומיהן בגילאים 5-14. מליון מרשמים בשנה, יותר גברים מנשים. איפה יש הכי הרבה מרשמים? תל אביב כ-250000 מרשמים. איזור השרון 180000 מרשמים. ישובים מבוססים, יכולים לשלם עבור מבחני הטובה, האבחונים והתרופות. 40% מהילדים בכיתה באזור תל אביב משתמשים ברטלין. בערוץ 2 לקחו ילד שרק חולם, אין לו בעיות אחרות פרט לכך. חצי שעה אצל רופא המשפחה, והאמא השיגה רטלין מהרופא. אז מה הבעיה עם הרטלין? תופעות הלוואי! קשיי שינה, פגיעה בתיאבון, טיקים, עצבנות, עלייה ברגישות לגירויים, תחושת דפיקות לב מואצות ועוד… האם בהכרח אני צריך לקחת את התרופה ולסבול מכל תופעות הלוואי הללו? הרבה פעמים אנחנו בוחרים בדרך הקלה ביותר כי אין זמן לשבת עם הילד, או לנסות פתרונות אחרים. וכשהיועצת החינוכית אומרת לנו שיש בעיה, הולכים לרטלין. עומר, ילד בן 10 מהרצליה כתב פוסט בפייסבוק: "אל תסממו אותי! תנו לי צ'אנס להיות ילד רגיל!" פרופסור ראסל בארקלי חוקר בינלאומי להפרעות קשב וריכוז אמר – אנחנו באבל, עצובים, כי הילד שלנו לא בסדר, אנחנו רק רוצים לסלק את התחושות הללו, והפתרון הקל הוא טיפולים תרופתיים, זה לא אבל גדול כמו אוטיזם או מוות, אבל עדיין בתחושת אבל שאנחנו חווים. משרד הבריאות נלחם בתופעות האלכוהול המזויף והסיגריות המזויפות, אבל לא משקיע באיתור יצרני התרופות המזויפות והבלתי חוקיות בכלל וניתן היום להשיגן בקלות רבה דרך רשת הטלגרם. מצד שני, בבתי המרקחת התרופות הללו מאוחסנות בכספת, כי הן נחשבות לתרופות נרקוטיות, יש פה ניגוד גדול. שיעור המאובחנים עולה ובצדק, בעולם של המון מידע וגירויים, משחקי מחשב ומסכים, אבל במקביל מספר מקבלי התרופות חסר תקדים, לתרופות יש יעילות, לפעמים יעילות לחלק מהאוכלוסיה אבל לפעמים נדמה שזה הפתרון הקל, הראשון, צריך לנסות דברים אחרים, תהליכים אחרים. השימוש בתרופה צריך להיות מוצא אחרון, לא ראשון. ד"ר מיכאל אבולעפיה – פסיכיאטר ילדים – תרופות הן לא גזירה משמיים –  טיפול שורשי בקשב וריכוז ילד מרטיב, ילד להורים גרושים, ילד שאוכל ג'אנק פוד, ילד עם לקות למידה? ילד שהילדים שלו לא בבית? ילד מוכשר ואפילו גאון שנמצא במסגרת לא מתאימה לו? ילד שמבלה שעות מול מסך, לא יהיה מרוכז. אז איך רק 15% מהילדים נוטלים רטלין? איך היום ילד יכול להיות מרוכז בכלל? בא ילד למרפאה, מפנים אותו למבחן טובה, מוכיחים שעם רטלין הוא מרוכז יותר, משתמשים בתרופה, למרות שיכול להיות שהילד מדוכא, או יש לו חרדות, אבל אף אחד לא שואל את עצמו למה הילד לא מרוכז? ילדים מעבירים את רוב שעות היום שלהם עם ילדים בגיל שלהם, הסמכות ההורית מתפוררת. מוטיבציה – ילד עם חוסר מוטיבציה לקות למידה אין תרבות למידה בבית, יכול להיות שיהיה לא מרוכז. ילדי אינטרנט – ילדים שחיים עם ציורים פורנוגרפיים, או משחקים, לא חיים בעולם מציאותי, אנחנו חייבים להתחיל לקחת החלטות מה עושים עם זה. תקשורת עם ההורים – 30000 זוגות מתחתנים בכל שנה, 10000 זוגות מתגרשים כל שנה. הילד לא מכיר את התקשורת הפשוטה. חינוך – אנחנו לא מחנכים את הילד לתת, הילד מקבל כל הזמן לא יודע להתחשב בזולת, לא יודע לתת, אין גבולות. הילדים עסוקים כל הזמן בעצמם במקום בזולתם. גבולות – אנחנו נותנים להם שמות, דור ה-Y, ילדי אינדיגו, ילדי קריסטל, ילדים בבית שאין לנם מושג שצריך להקשיב להורים שלנו. חיבור טוב לילד הוא חשוב מאוד, כי כשיש חיבור יותר, יש יותר גבולות. מגע – עיסוי, שמן שקדים, טיפות לבנדר לפני השינה, חיבוק לילד. חשוב מאוד! זמן איכות – להיות נוכח, בעיקר אבא! הדמות הסמכותית! להיות באמת עם הילד. חינוך לעצמאות – ילדים תלותיים, ילדים עם חרדות נטישה, פיתוח היצירה, ילדים עם חרדות, קליפת המוח הפרונטלי עסוקה בתקשורת יצירתית, היא מתבלה עם ההתמכרות לאינטרנט. אהבה מורגשת – הילד צריך להרגיש שהוא אהוב! תפישת ביחד – כמו בצבא! השני חלק ממני. חשוב מאוד! אין היום טענה תורשתית – יש לנו 150 חומרים כימיים שאנו מפרישים, אין גן ישיר של התנהגות. לא מצאו גן כזה. לחשוב שוב מה זה בית ספר? האם זה 36 ילדים בכיתה, שהילד עם הבעיות יושב אחורה? או שזה לבנות את הנפש, שהילד הזה יהיה ילד יותר טוב, חייל יותר טוב, אדם יותר טוב. ובמקביל יוכל ללמוד יותר טוב. נווה צור – שחקן נווה צור, שחקן, בן 25, סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא עניין אותו בית הספר, רצה להיות שחקן, הוא תמיד ידע שהוא יכול להיות מרוכז בדברים שמעניינים אותו, ההורים מאוד רצו לעזור לו, לקחו אותו לכל מיני אבחונים, באבחונים יצא שהוא ילד מאוד חכם אבל עם הפרעת קשב וריכוז. מלחמת לבנון השניה מאוד טלטלה אותו, הוא גר בצפת, פתאום פיצוצים ובומים, נכנס לחרדות, לא יכול היה גם אם רצה להתאמץ ולרצות את ההורים שלו להצליח להתרכז בשיעורים, וזה גם לא עניין אותו. נתנו לו גם רטלין וגם קונצרטה וזה לא עשה לו טוב, זה עשה אותו זומבי וגם החברים שלו אמרו לו שהוא עצוב, למה אתה לא מצחיק? איפה נווה? החליט להפסיק לקחת את הרטלין אבל עדיין לא הצליח להתרכז. מאוד רצה לרצות את ההורים אך לא הצליח. עניין אותו לצייר, חוגים כמו חוג קפוארה, בני עקיבא שם ממש פרח כי השתתף בהצגות, ולא האין ששם העתיד שלו כי המסגרת כל הזמן שידרה לו שהוא צריך להצליח בלימודים. הוא נשר מבית הספר, שלחו אותו לפנימיה, שהיתה על מנחת של מטוסים שזה בלבל אותו מאוד בגלל הטראומה של המלחמה, לא מצא את עצמו שם במגמת נגרות. עזב את הפנימייה לאחר חודש, הסתגר בחדרו, כחודשיים, עד שאביו דפק בדלת ואמר לו: מה התכנית? מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך? הוא חשב ואמר לאביו שהוא רוצה להיות שחקן, ובעזרת אביו, הוא נרשם ללימודי משחק, קיבל בטחון עצמי, ניגש לאודישן לסדרה רמזור, עבר את האודישן, ומאז נכנס למסלול של הצלחות גם בלימודים וגם בקריירה. אז נווה צור, המצחיק של הכיתה, מצא את האושר שלו, משהו שיש לו תשוקה אליו, שעושה לו טוב, שמעניין אותו ושהוא גם טוב בו. גיא בן צבי – מייסד ובעלים של אומגה 3 גליל גיא בן צבי, טייס ואיש הייטק בעברו, מייסד אומגה 3 גליל, ללא הכשרה בתחום הרפואה או התזונה, סיפר את סיפורו האישי שהביא אותו להקים את החברה. הילד האמצעי מבין חמשת ילדיו סבל מהתפרצויות זעם וטיקים, בגיל 6 וחצי אובחן עם תסמונת טורט, קיבל כדור בשם הלידול, שהעלים את התפרצויות הזעם והטיקים אבל הפך את הילד לזומבי, דבר שאשתו והוא לא היו מוכנים לקבל. גיא נכנס לאינטרנט, ובחיפושיו אחר מזור לבנו, מצא פורום תמיכה בארה"ב, סיפר את סיפורו בפורום וקיבל תשובה: תוריד לו סוכר ועמילן, תוריד מזון מעובד בעיקר שמנים צמחיים, ותן לו אומגה 3 מדגים. הילד היה מכור לג'אנק פוד וסוכרים ולכן ניסה לתת לו אומגה 3. במינון גבוה של אומגה 3 קרה נס. לאט לאט, התסמינים פחתו, והילד גם התחיל להוריד סוכרים ומזון מעובד. הילד גדל, ולא כל כך רצה ללמוד. בכיתה י' הוא החליט שהוא לומד! ישב ועשה בגרויות, שנת שירות במכינה קדם צבאית, התגייס לצבא והיום הוא טייס בחיל האויר. סיפור הצלחה! גיא בן צבי על פי גיא בן צבי, ישנם 4 עמודי תווך של חיי הבריאות שלנו: מזון, רעלים, מגע ותנועה. מזון – מזון יכול להבריא וגם יכול להזיק. מחלות כרונית = דלקת. כיום התזונה עתירת עמילנים וסוכרים מזון מעובד ושמנים צמחיים וזה מקור לדלקת בגוף ולמחלות כרוניות וגם לבעיות קשב וריכוז. וגם חוסר באומגה 3 . רעלים – אנחנו צריכים מנגנון סילוק רעלים יעיל בגוף המכיל נוגדי חימצון, כבד וכליות שדואגים להפטר מרעלים אבל אם יש עודף של רעלים בגוף זה עושה אותנו חולים. מגע – המגע חיובי ובריא כשיש לנו קשר אנושי, בין האמא לעובר, בים האמא לתינוק, בין שני בני זוג, במשפחה, הקשרים הללו גורמים לנו להיות בריאים. לעומת זאת, ניכור, תסכול, כעס ורגשות קשים גורמים למחלות. תנועה – שני מרכיבים חיובים: תנועה אירובית, וכוח. כשאנו יושבים כפוף, ישיבה ממושכת מול מסך פוגעת בבריאות שלנו. אם נהיה בכל אחת מהתחומים הללו מעל קו האמצע, החיים שלנו יהיו חיוביים ונקום עם חיוך בבוקר. אנחנו חברה שחולה ממחלות לא זיהומיות, לא כולירע וסלמונלה, אלא מחלות כרוניות. מגיפת האוטיזם – בשנת 1970 1 מתוך 10000 ילדים אובחן, מחלה מאוד נדירה, בשנת . 2018 1 מ-59 ילדים, מחלה מאוד נפוצה הפרעות קשב – ב-1970 בכלל לא דיברו על זה. ב1998 1 מתוך 17 ילדים אובחן כADHD. ב2016 1 מתוך 10 ילדים.  זה לא רק באוטיזם והפרעת קשב, זה מלא מחלות כרוניות אחרות. סוכרת למשל,  בארה"ב, בשנת  1960 1 מ100 איש חולה בסוכרת 1% מהאוכלוסיה. 2015 – 1 מ13 איש חולה בסוכרת. בארץ המצב לא יותר טוב, מנתונים של קופת חולים מכבי, 1 מתוך 80 ילדים בישראל מוגדר כאוטיסט 1 מכל 6 ילדים ב2014 עם ADHD. ישראל מ"ס 1 בעולם בצריכת ריטלין, עברנו את ארה"ב!. בקצה כל גרף כזה יושבת תעשיית תרופות שמגלגלת מיליארדים. רטליו (קשב וריכוז), ריספרדל(אוטיזם) ומטפורמין (סוכרת), לצד הסטטינים , הכנסות של טריליוני דולרים של חברות התרופות, חיה על מחלות שלא היו קיימות לפני 40 שנה. פרופסור מייקל קרופורד טוען כי ההומו ספיאנס, שהוא היצור האנושי שנשאר בעולם, שרד בזכות גידול של הראש ולא של הגוף. צמיחת המוח היא שגרמה לו לשרוד ולא צמיחת הגוף. הגוף הוא חלבון, המוח הוא שומן. אומגה 3, כולסטרול וויטמין E – 3 חומצות שומן חשובות למוח. לא רק אומגה 3. חלב אם אנושית יש בו מעט מאוד חלבון ומעט סוכר, זה בעצם אמולסיה של חומצות שומן ובתוכן אומגה 3. מותר האדם מהקוף – אומגה! שני יצורים אנושיים חיו על פני כדור הארץ, ההומוספיאנס והאדם הנאנדרטלי, שחסרה לו האונה הקדמית. וההומוספיאנס לפני 164000 שנה, התחיל לאכול דגים וצדפות, וכל האונה הקדמית שלו התפתחה, היכולת לתכנן, לבנות וליצור. אנחנו בנויים מתאים שמכילים המון ממברנות, קרומים בתוך קרומים, וכל החיים קורים בממברנה והממברנה היא שומנית ואיזה שומנים הכי חשובים לממברנה? שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, ושומן רב בלתי רווי. גם כולסטרול וויטמין E חשוב, בלעדיו הממברנה מתה וגם אנחנו מתים. המזיק – שומן טראנס. הממברנה, צריכה להיות חזקה, וגם חלקים ממנה צריכים להיות חדירים. כשאנחנו מכינים צי'פס בשמן זית, השמן מתחיל להעלות עשן, והופך לשומן טראנס. זה נקרא טרנסיפיקציה. בצ'יפס הזה יש שומן טראנס שגורם לממברנה להיות בלתי חדירה, ובמקום מקטע גמיש יש לי עוד מקטע קשיח וכך האות העצבי לא יעבוד כמו שצריך. אומגה 3 זה תכונה כימית של חומצת שומן. EPA ו-DHA  הן חומצות השומן היחידות שחשובות. נמצאות בשמן דגים,  אומגה 3 צמחית לא רלוונטית כי אנשים רגילים ממירים 20% לEPA ו-DHA במקסימום אבל ילדים עם הפרעות קשב ומבוגרים עם מחלות כרוניות לא ממירים מספיק, לכן הם צריכים לצרוך EPA ו-DHA. EPA – מערכות בקרת המחלה של הגוף. במקרה שמגיעה מאומגה 3, נוצרת מערכת הגנה חיובית של קרישיות רק במקרה של פציעה או חתך. במקרה שמגיעה מאומגה 6, גורמת להיווצרות קרישי דם ספונטניים, גם כשאין סיבה להיווצרות שלהם, וכך אנחנו מקבלים שבץ מוחי והתקף לב. מערכת שנייה היא אלרגיה – נכנס לי אבק לריאות, אני משתעל זוהי תגובה אלרגית חיובית המסלקת את הפתוגן , זה אם מגיעה מאומגה 3. אם מגיעה מצריכה מרובה של אומגה 6, כל חשיפה לקטנה אלרגן כמו קרדית אבק הבית או פרווה של חתול, תגרום להתקף של אסטמה ובמקרה ה חייבים נטילת אנטי היסטמינים. מערכת שלישית, מערכת חיסון שצריכה לעצור מחלות זיהומיות. אם היא מונעת ע"י אומגה 6, נגרמת מחלה אוטואמונית, מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה ברורה. DHA  בונה את המוח שלנו, וגם בסינפסה שזה מקום שבו שני תאי עצב מדברים אחד עם השני, יש DHA. אומגה 3 מתחמצנת, מי מגן עליה?, ויטמין E, הוא היחידי שיודע להגן על אומגה . איפה יש ויטמין E? רק במזון שומני צמחי כגון שקדים אגוזים, זיתים, גרעינים. ויטמין E, צריך ויטמין C שיגן עליו כדי שהוא ויטמין E לא יתחמצן. לכן יש לצרוך  פירות (במידה, לא יותר מפרי אחד ליום) וירקות. כולסטרול – מאוד חשוב למוח ולתאי העצב. הגוף שלנו מייצר וגם סופג, ולוקח אותם לכל חלקי הגוף. LDL ו-HDL הם צוללות שמסיעות את הכולסטרול לכל חלקי הגוף. קופת חולים אומרת מקסימום 200, אבל הגוף שלנו דורש לפחות 250. כולסטרול נמוך מקושר למחלות פסיכיאטריות. כולסטרול לא מנבא שום דבר לגבי מחלות לב. רק פרמטר אחד מנבא, אינדקס אומגה 3. מתוך 1000 איש, בסיאטל 240 איש מתים בשנה משבץ מוחי, ביפן מתים 10 מתוך 10000 איש. אינדקס אומגה 3 מאוד חזק, המון מחלות ואוכלוסיות סובלות ממחסור באומגה 3. ביפן לא מתים משבץ. תינוק בלידה נולד עם אינדקס אומגה 3 9. האימא בתחילת ההריון על 7 ובסופו על 5. ילדים עם ADHD  עם אינדקס 4. גיא בן צבי ביחד עם בית חולים זיו, ערכו  בדיקה האם אומגה 3 עוזרת לקשב וריכוז. הילדים התחילו עם אינדקס אומגה של  5, והגיעו ל10. הילדים שיפרו מאוד את המדדים של הילדים. המלצות: להפחית סוכר ועמילן, להגביר אומגה 3, לצרוך מספיק זרעים בשביל ויטמין E או לצרוך תוסף, לקבל שומן רוווי מבשר, דגים, שמן קוקוס, ויטמינים צמחיים מירקות הרבה ופירות מעט, לא לפחד מכולסטרול וטריגליצרידים, לחיות ללא תרופות זה אפשרי אם נאכל נכון. אסף פסטינגר, דיאטן בוגר תואר שני במדעי התזונה (Sc.M) והבעלים של סטודיו Community M– מאמן ספורט הגיע מקיבוץ דפנה מהצפון, ודיבר על פעילות גופנית וכיצד היא יכולה לעזור להפרעת קשב וריכוז. ילד מפריע בכיתה, המורה מוציאה אותו מהכיתה, הילד חוזר, הוא מוכן שוב לשחק, ונוצר המצב ההפוך, לא מבינים את הילד, נתנו לו לצאת, הוא חוזר ורק כועסים עליו יותר. המורה גם מתוסכלת והילד מקבל את החותמת, זה עם ההפרעות קשב וריכוז, המורה מתקשרת לאמא שהילד צריך לקחת רטלין. אסף היה בכיתה ח, יושב כין אימא שלו שמתחננת מבית הספר לקבל אותו, לבין המורה שטוענת שהוא מפריע, לבין היועצת שאומרת שהוא צריך לקחת ריטלין. שום דבר לא עניין אותו. למה הוא צריך בגרות? חשב שלא ימשיך ללמוד, ולאחר הצבא, הרגיש שכשהוא רוצה משהו, הוא יכול לעשות אותו, החליט לצאת למסע, אחרי מלחמת לבנון השניה, יצא למסע ועושה שינוי באורח החיים שלו. עניין אותו תזונה, פעילות גופנית, הפסיק לעשן, והחליט להתמודד עם לימודים אקדמיים. תופעות הלוואי של התרופות מאוד לא טובות, אבל 30% מהילדים ממשיכים לקחת את התרופות למרות זאת כי הם רוצים לרצות את המערכת. אותם אנשים פונים גם לטיפול CBT, טיפול שעוזר למטופל לשלוט בבעיה, אך זה טיפול ארוך ויקר, לא מתאים למעמד סוציו אקונומי נמוך. בנקודה זאת פעילות גופנית עוזרת כי מעלה את ריכוז הדופאמין המוח. BDNF – חלבון שנחוץ לתפקוד תקין של המוח, ולאחר פעילות גופנית ישנה עלייה של אותו חלבון במוח. פעילות גופנית משפרת את הזכרון, ועשרות מחקרים שמראים שפעילות גופנית היא תרופה לכל דבר. כוון מחקר נוסף הוא בילדים עם הפרעת קשב וריכוז שפעילות גופנית משפרת את המדדים שלהם. גם פעילות גופנית חד פעמית וגם פעילות גופנית ממושכת לאורך זמן. במסגרות לימודיות והן בעבודה., פיתח אסף וביצע מחקר במסגרת עבודת התזה של התואר השני במדעי התזונה בו נבחנה השפעת פעילות גופנית בעצימויות שונות על חומרת תסמיני הפרעת קשב וריכוז באוכלוסייה של בוגרים צעירים. מטרת המחקר לבחון השפעת תוספת פעילות גופנית בעצימות קלה-בינונית, דופק נמוך, בהשוואה לתוספת פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה, דופק גבוה, ובנוסף השפעת תוספת פעילות גופנית אקוטית, חד פעמית, וסדרתית, בת 12 אימונים, על 60 סטודנטים.האימונים בוצעו בשיטת האימון הפונקציונלי, שבהגדרתו משפר את מגוון מרכיבי הכושר הגופני ומטרתו העיקרית הנה שכלול התפקוד היומיומי. ואלו מסקנות המחקר שלו: להשפעה מיידית – אימון חד פעמי בעצימות גבוהה כאשר אנחנו צריכים להתכונן למבחן או לפגישה חשובה,  מומלץ לבצע פעילות בעצימות יחסית גבוהה כדי לראות שיפור מהיר בקשב ובאימפולסיביות. תוצאות המחקר מראות שלאחר פעילות גופנית אחת כאימון ראשון, ניראה שיפור מובהק בקשב ובאימפולסיביות רק בקבוצה שבצעה אימון בעצימות בינונית עד גבוהה, דופק גבוה. בנוסף, מחקרים אחרים מראים שפעילות בעצימות בינונית עד גבוהה מביאה לירידה במתח הנפשי, דבר חיוני להגעתנו באופן מיטבי לאירוע חשוב כדוגמא מבחן או פגישה חשובה. דוגמאות לתרגילים מומלצים: 1. קפיצה בדילגית 2. סקווט עם קפיצה 3. אימון אירובי משולב. לדוגמא: 10 שכיבות שמיכה לאחר 200 מטר ריצה מהירה. להשפעה מתמשכת – מסגרת והתמדה תוצאות המחקר מראות כי לאחר תקופה של 12 אימוני כושר ישנו שיפור מובהק במדדי הקשב והאימפולסיביות בשתי קבוצות המחקר. לא היה קשר לעצימות האימון לאחר תקופה של חודש וחצי עם שני אימונים בשבוע. ההמלצה היא להכנס למסגרת של אימונים שאתם נהנים ממנה ומצליחים להתמיד לאורך זמן על מנת להנות משינוי משמעותי לטווח הרחוק. דוגמאות לסוגי אימונים מומלצים: 1. פילאטיס 2. אימון התנגדות במשקלים 3. אימון קרוספיט ואימון TRX סיכום תוספת פעילות גופנית יכולה להקל בתחומי הקשב והאימפולסיביות בבוגרים צעירים. לפעילות זו יש השפעה מיידית ומתמשכת על חלק מתסמיני הפרעת הקשב והריכוז ומומלץ לשלב אותה כחלק חשוב במערך הטיפול המקובל בהפרעת קשב וריכוז. רגשות ומחשבות – ד"ר זיוה שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה, מאמנת אישית לקשב וריכוז, מרצה בטכניון ומכשירה מאמנים אישיים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז הגיעה מהצפון, מאמנת אישית מתמחה בהפרעת קשב, עובדת על המחשבות השליליות האוטומטיות ומטפלת רגשית. ילדים מפתחים מחשבות שליליות אוטואמטיות ודימוי עצמי נמוך. הם מצליחים אבל מתי יגלו שאני כלום? כל מיומנות שאנחנו רוכשים וכל אימון פיזיאו מנטלי אנחנו מייצרים שינויים מבניים במוח. לאחר 12 מפגשים, אנחנו מייצרים מבנה בלתי הפיך, בדיוק כמו רכיבה על אופניים, שברגע שלומדים לא שוכחים. ד"ר שגיא הסבירה כי הילד היצירתי, השמח והמצחיק, כולם קיימים אצל הילד עם הפרעת הקשב, אבל באינטראקציה עם הסביבה, קיים הילד המפריע, הבלתי קשוב, וכועסים עליו ומענישים אותו, האינטראקציה בד"כ שלילית. אינטראקציה שלילית הוספת, קורית כשהסביבה לא רואה את הפרעת הקשב, זה בד"כ ADD, ילדים שקטים ונעימים והסביבה לא רואה את הקושי, ויש הישגים, וגם אם יש אינטראקציות חיוביות הוא עדיין מייצר מחשבות שליליות אוטומטיות ודימוי עצמי נמוך. זיוה עצמה היתה עם הפרעת קשב, פחדה שאף אחד לא יתחתן איתה ולכן בגיל 20 מיהרה להתחתן, הילדים שלה גם עם הפרעות קשב. מחקר – יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין מחשבות שליליות אוטומטיות. גם אם הילד מצליח ויש תוצאות חיוביות, הוא רואה שהוא אחר, הוא לא טוב, הוא לא מספיק חכם. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מפתחים דיכאון, וחרדה עקב המחשבות השליליות האוטומטיות. הטענה של ד"ר שגיא היא שהמחשבות יכולות להיות נרכשות ואפשר לטפל בהם, לפעמים כל ההתנהגות של הילדים, כולל כעס וזעם, הן נוירולוגיות ולא אישיותיות והתנהגותיות, אין לו שליטה עליהן, וההנחה השלישית היא שכשהילד מתנהג כך, הוא שונא את עצמו, הוא לא מכיר את עצמו, זה לא נשלט. ד"ר שדיא הסבירה כי אימון של 12 שבועות, משנה את מבנה המוח ועבודה על דפוסי מחשבה חדשים יוצר מבנה מוחי חדש שהוא לא הפיך, מקנה בטחון עצמי ומעלה את הדימוי העצמי של הילד, מפתח בו את השליטה העצמית על מעשיו, ונותן לו מוטיבציה לממש את עצמו. הפרעת קשב במפגש עם המערכת החינוכית – מיכל יושינסקי, יועצת חינוכית בבית ספר, B.A בחינוך מיוחד, M.A בייעוץ חינוכי אחרי כל היום הזה, מרגישה שצריכה לתת הרבה תשובות בשם מערכת החינוך. מערכת החינוך עוברת כל הזמן שינויים כמו החברה שלנו. החברה מתפתחת, הטכנולוגיה המתפתחת, ומערכת החינוך מתפתחת לאט, ישנה דרישה להוראה פרונטלית, ומבחנים, וכו, וילדים צריכים להיות קשובים ומרוכזים. בית הספר הוא לא האויב, הוא המציאות בה הילד חי. ההורה צריך לעבוד עם המערכת ולא נגדה. מיכל יושינסקי: פרספקטיבה של יועצת ההורה צריך להתייעץ ולהקשיב. זה גם חשוב, להקשיב לילד כמובן וגם לבית הספר לא בגלל שבהכרח הילד צודק אלא כדי להבין איך אתם יכולים כהורים לקדם את הילד במסגרת בית הספר. טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז הוא לא הפתרון היחידי, אבל הוא בהחלט עוזר. אם החלטתם לשלוח את הילד לבית הספר בלי רטלין , אתם צריכים להבין איך הבחירה שלכם כהורים, עוזרת לילד שלכם להתמודד. אנחנו לא מדברים על הצלחה, אנחנו מדברים על חווית מסוגלות, שהילד ירגיש שהוא מסוגל. תהיו הורים אקטיביים, תזמינו פגישות עם צוות בית הספר, תשאלו מה אני צריך לעשות כדי שלילד שלי תהיה חוויה של מסוגלות בבית הספר. כשאתה הורה לילד שיש לו קושי, האחריות הכי גדולה שלך להיות המתווך שלו והשותף שלו , והמוביל אותו בדרך לאותה חווית מסוגלות. גורמים רבים עומדים לרשותינו. המערכת החינוכית כוללת מחנכת, רכזת, סגנית ומנלת ואחראית המשמעת והמורות האחרות, יועצת, פסיכולוגית, וכשיש בעיה הרבה פעמים אנחנו נוטים לנתב את הטיפול לאופן ראקטיבי, רק כשיש בעיה, וטעות שניה, שאנחנו עובדים רק עם המורה המתלוננת. צריך להבין שיש מאחוריה דמויות רבות הקשורות לתהליך ולנו יש גישה עליהן. הדרכת הורים מגיעה לכל אחד ואחד, 4-5 מפגשים מחוץ לבית הספר, הדרכה טובה כדי לקבל הנחייה מה ניתן לעשות כדי לשפר את המסוגלות של ילדכם. מה הקשר בין הבית לבית הספר? ילד שלא מצליח בבית הספר, מקבל עונשים וטלפונים להורים, אבל הוא בסופו של דבר עולם ומלואו. הפרח הזה, הילד שלכם, תגדילו אותו. מצאו מיומנות אחת לא אקדמית שהוא טוב בה, ועזרו לו לפתח אותה. שיחווה הצלחה, והכרה חברתית של האחרים סביבו  ביכולות שלו. חוגים, ספורט, דבר אחד בחיים שהוא מתמיד בו והוא טוב בו ומצליח בו. אין הפרדה ביו מתי זה קורה בבית או בבית הספר, הילד לא מפריד ביניהם, אנחנו עושים את ההפרדה בין ההפרעות של הילד בבית הספר לבין אותן הפרעות בבית. . ההורים צריכים לאפשר מפגש אחר הצהריים עם חבר או חברים, להתגבר על המבוכה שלנו ההורים, וליצור ולהזמין מפגשים עם ילדים אחרים. המפגשים הללו במקום נטול לחץ וצלצול של בית ספר, הוא המקום בו צומחת המיומנות החברתית. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים יותר לסדר יום קבוע, ליכולת להשתלט עליו ולנהל אותו בעצמם ולפתח מיומנויות שיעזרו להם בבגרותם. האחריות שלנו כהורים היא על סדר היום בבית, ניהול זמן, ניהול הפנאי בבית של כל בני המשפחה. הרבה פעמים בגיל העל יסודי הרבה מאוד ילדים מחליטים כבר לא לקחת את הטיפול התרופתי. אנחנו רוצים להגיע למצב שהם כבר יותר חזקים פיזית ונפשית, ופיתחנו להם בילדות את הכישורים והמסוגלות. איך אנחנו יכולים לגייס את צוות בית הספר? נצא מתוך הנחה שבית הספר עושה טעויות, גם המורים הם גם הורים רוצים שיהיה טוב לילדים אבל המציאות לא תמיד מאפשרת את זה. בכיתה של 36 תלמידים לפעמים נראה 20 ילדים עם אבחנה של קשב וריכוז. איך מעבירים שיעור של 90 דקות במצב כזה? משימה אוביקטיבית קשה מאוד ולכן כהורים , אנחנו צריכים להבין גם את הקושי של מערכת החינוך, ולהתגייס לעזרה. להיות הורים פרואקטיביים, ליזום פגישות עם הצוות החינוכי במטרה לשפר את מצב הילד. הסינגור הוא חשוב מאוד, הוא לא הולך במקום המסוגלות של הילד להתמודד עם מציאות בית הספר. צריך להעביר לילד מסר שהוא יכול, לא מסר של  "אתה לא יכול ולכן אתה יוצא החוצה להתאוורר". צריכה להיות תקשורת רציפה של ההורה עם מחנכת בית הספר, התעדכנות מול היומן. התעדכנות מול לוח המבחנים וההערכות.  שעה שבועית בבית חשובה מאוד, כדי לתכנן את השבוע. בסוף: דברו עם הילד! שאלו אותו מה הוא אוהב לעשות, מה עושה לו כיף? אם תעשו זאת, תגלו את הילד, תכירו אותו. כשאנחנו מגיעים לדיאלוג עם בית הספר, יכול להיות שהמורה לא מדברת עם הילד, יכול להיות שהיא חושבת שהוא לא מסוגל, אבל בסופו של דבר, לנו יש תפקיד, לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים מול אותה מורה כי אם היא לא מדברת איתו או חושבת עליו דברים נוראים, תפקידנו לדבר איתה ולגייס אותה, לראות את הילד שלנו. חשוב לאסוף את עצמנו, להגיע לפגישה עם הצוות החינוכי, להקשיב למחנכת ולראות איך היא יכולה לעבור מהעמדה של  המורה הכועסת, למורה שרואה את הילד ואת הקשיים שלו ועוזרת לו להתמודד.
Posted on Leave a comment

תוספי אומגה 3 מחומצנים באוסטרליה ינואר 2019

International Journal of Food Sciences and Nutrition, 2018. Monique Hellera, Luke Gemming, Chin Tung and Ross Grant, Australasian Research Institute. מה הסכנה בשמן דגים מחומצן כאשר רוכשים מהמדף באוסטרליה והאם זה עלול להזיק? ארגון בריאות הלב האוסטרלי ממליץ על צריכה יומית קבועה של 500 מ"ג ליום של אומגה 3 (בשילוב של EPA ו- DHA) למניעת מחלות לב וכלי דם, המלצות דומות ניתנות ע"י ארגון בריאות הלב בניוזילנד וארה"ב [[National Health and Medical Research Council 2017, National Heart Foundation of Australia 2017 סקר תזונה ופעילות גופנית לשנת 2011-2012 באוסטרליה הראה כי 25% מהנשים הבוגרות ו -15% מהגברים הבוגרים באוסטרליה צורכים תוספי שמן דגים באופן קבוע אך הצריכה הממוצעת שלהם עומדת על כ- 395 מ"ג ליום [Australian Bureau of Statistics 2014] , כשליש מההמלצות של ארגוני בריאות הלב בעולם . חמצון היא תגובה כימית המתרחשת כתוצאה מחשיפה של חומצות שומן PUFA (כגון אומגה 3 ו-6) לחמצן ומואצת בעקבות השפעתם של זרזים כגון: טמפ' גבוהה, לחות גבוהה ונוכחות של מתכות מסוימות כמו ברזל. במהלך החמצון נוצרים תוצרי חמצון ראשוניים (פראוקסידים) ושניוניים (אלדהידים). מחקרים מראים כי תוצרי החמצון עלולים לגרום לטרשת עורקים ולנוירודגנרציה (ניוון הדרגתי של תאי המוח) או לכל הפחות להפחתה ביעילות השמן המחומצן. מחקר שבוצע בניוזילנד הראה כי צריכה של שמן דגים מחומצן גרם לאחוז תמותת ולדות גבוהה בעכברים [ Albert BB et al. 2016]. מחקר נוסף הראה כי צריכה של שמן טרי (לא מחומצן) גרמה להורדת כולסטרול וטרי גליצרידים בדם. ב-2015 בוצע מחקר בשוק הניוזילנדי אשר מצא כי 32 מהמוצרים על המדף היו מחומצנים מעבר לתקן האוסטרלי [Albert et al.] (תקן שהוא מחמיר אפילו פחות מהתקן של GOED-ארגון יצרני אומגה 3 העולמי), בעקבותיו בוצעו מחקרים נוספים. מחקר חדש זה אשר פורסם ב – INTERNATIONAL JOURNAL OF FOOD SCIENCES AND NUTRITION בדק 26 מוצרי שמן דגים אשר נרכשו מהמדף בשוק האוסטרלי ותוקפם היה לפחות לעוד שנה. הם הראו כי 38% מהמוצרים אשר נבדקו חורגים מערכי החמצון הראשוניים (5meqO2/kg) שנקבעו ע"י GOED (פראוקסידים), 25% מהמוצרים חורגים מערכי החמצון השניוניים המומלצים ע"י GOED AnV)20) וגם מהתקן האוסטרלי (30AnV) אשר פחות מחמיר, (לא נבדקו מוצרים עם חומרי טעם וריח המכילים אלדהידים בעצמם). ערך החמצון הכולל שהוא ה- TOTOTX אשר נבדק רק עבור מוצרים ללא חומרי טעם וריח הראה כי 33% מהמוצרים מחומצנים מעבר לתקן של GOED (26 TOTOTX) ואילו 25% מחומצנים מעבר לתקן האוסטרלי (50 TOTOTX). נכון להיום, לא קיימת שיטה סטנדרטית מתוקפת לבדוק חמצון של מוצרים המכילים חומרי טעם וריח. תוצאות אלו מראות כי הלקוח נמצא בסיכון של 30% לרכישת  מוצרי אומגה 3 מחומצנים, למרות העין ה"מפקחת" של הרשויות הרגולטוריות במדינה. לדברי החוקרים, המוצרים שנמצאו מחומצנים, ככל הנראה לא יוצרו עם ערכי חמצון אלו אלא חומצנו במהלך הזמן לאורך שרשרת האספקה. לפיכך, נדרשת בדיקה נוספת של תנאי האספקה, ההובלה והאחסון האופטימליים, כדי למזער את בעיית החמצון לאורך שרשרת האספקה כולה ולאפשר אספקה של מוצר בעל רמת חמצון נמוכה לצרכן הסופי. קיימים בשוק תוספי שמן דגים רבים בריכוזים שונים של חומצות השומן EPA ו- DHA. במחקר זה נמצאה קורלציה שלילית בין הרכב השמן, כלומר כמות ה- EPAּ+DHA ביחס למחיר לגרם אומגה 3. בהיבט ערכי החמצון לא נמצאה שום קורלציה בין כמות החומר הפעיל (ריכוז השמן) במוצרים השונים ובעלויות שלהם אל מול ערכי החמצון. (הערת אומגה גליל- במילים אחרות מוצרים עם ריכוז אומגה 3 נמוך יותר הם יקרים יותר מבחינת עלות לגרם חומר פעיל, ומצד שני גם מוצרים בריכוז נמוך עלולים להיות מחומצנים מעל המותר). נבדקו ארבעה מוצרים יעודיים לאוכלוסיות ספציפיות (אחד לנשים בהריון ושלושה לילדים) אשר מספקים כמות קטנה יותר של אומגה 3 מאשר קפסולות רגילות ומאופיינים בעלות גבוהה יותר משמעותית לגרם אומגה 3. כלומר, עבור מוצרים ממותגים וייעודיים המחיר גבוה יותר ללא הצדקה מבחינת כמויות החומר הפעיל וערכי החמצון. החוקרים מבינים את הצורך למוצרים ייעודיים לילדים, אך עם זאת בהיעדר בדיקות חמצון תקפות לשמן דגים המכיל תוספי טעם הם מציעים לצרכנים לבחור במוצר ללא חומרי טעם וריח, על מנת לוודא שהוא נבדק בצורה תקינה. בחירה של מוצר כזה (נטול חומרי טעם וריח) תאפשר לצרכן גם לבחון את רמת החמצון של השמן ע"י הרחה פשוטה (הערת א.ג: ריח מעופש מעיד חד משמעית על ערכי חמצון גבוהים) וגם תאפשר הבטחת איכות של המוצרים על ידי בדיקות מעבדה. טבלה מספר 3 מהמחקר מראה את עיקר הממצאים מהמחקר. המוצרים הצבועים בכתום חורגים מתקן GOED של TOTOX=26. הערות אומגה 3 גליל: בטבלה הוספנו את ערכי ה TOTOX הצפויים בסוף חיי המדף בהנחה שהם בעוד 12 חודשים. החישוב מבוסס על נוסחת חמצון שנמצאה במחקר שנערך בטכניון (כנזכר למטה) ואומתה בבדיקות של אומגה גליל. מכיוון שכל המוצרים הם עם חיי מדף שאריתיים של 12 חודשים, הרי שהמוצרים עם TOTOX>20 צפויים לעבור את מגבלת התקן במהלך חיי המדף המאושרים. יש לשים לב כי מוצרים בעלי תוספי טעם וריח אינם כלולים בטבלה זו מכיוון שלא ניתן לבצע בדיקת TOTOX על מוצרים בטעמים. המצב במוצרים בטעמים הוא כנראה גרוע לפחות כמו במוצרים הרגילים. 3     בישראל, מחקר שבוצע בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, מוכיח כי תנאי האחסון של שמן דגים משפיעים על תהליך החמצון של אומגה 3. תוצאות המחקר הוכיחו שלטמפרטורה ולחות יחסית השפעה משמעותית על קצב החמצון. בנוסף, המחקר מוכיח שאחסון הקפסולות במקום קריר ויבש כמו ארון או מגירה בבית אינו מספק, במיוחד לא באקלים הישראלי, ואליו תנאי קירור ביתיים של 7 מעלות ו-43% לחות הוכח כיעיל בהאטת תהליך חמצון השמן ובהארכת חיי המדף. (מידע נוסף בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2017)     בעיית החמצון על המדף זוהתה על ידינו לפני שנים רבות. בעקבות בעיה זו שרשרת האספקה של אומגה 3 גליל כוללת שילוח ימי בקירור ואחסון יבשתי בקרור בכל התחנות. אחסון המוצרים במקרר לאורך כל חיי המדף (גם אצל הקמעונאי וגם אצל הלקוח בבית) מבטיח טמפ' ולחות נמוכה וכך מאפשר להאט את קצב החמצון ולאפשר לצרכן לצרוך מוצרים לא מחומצנים באיכות טובה.     מחקר אוסטרלי זה הוא העדכני בסדרת מחקרים במספר מדינות כולל ארה"ב, קנדה, ניו זילנד, דרום קוריאה וישראל. תוצאות מחקרים מרחבי העולם יחד עם בדיקות שהמעבדה של אומגה 3 גליל עורכת באופן שגרתי מדי שנה, מראים שבכל נקודת זמן נתון 30% עד 50% מהמוצרים על המדפים הם מחומצנים מעבר לתקן או מחומצנים במידה כזו שסביר שיעברו את התקן במהלך חיי המדף עד תום התוקף. צריכה של שמן מחומצן עשויה להסביר את חוסר האחידות או חוסר היעילות של שמן הדגים, את תופעות הלוואי החמורות יותר המדווחות ואת האכזבה הכללית שאנשים רבים חשים בעקבות צריכה של שמן דגים,  בין היתר האכזבה מטיפול בילדים בעזרת שמן דגים. למיטב ידיעתנו, אומגה 3 גליל היא החברה היחידה בעולם בשלב זה היכולה להבטיח ללקוחותיה 100% שמן תקין מבחינת חימצון בכל נקודת זמן בכל מקום כל עוד המוצר לא פג תוקף.
Posted on Leave a comment

תוסף אומגה 3 ומניעת לידה מוקדמת – עדכון סקירה של קוקריין

(קוקריין הינו גוף מקצועי בינלאומי הפועל ללא מטרות רווח ומפיץ סקירות שיטתיות בנושאי רפואה) Cochrane Systematic Review, 15 November 2018. Philippa Middleton, Judith C Gomersall, Jacqueline F Gould, Emily Shepherd, Sjurdur F Olsen, Maria Makrides בראשות הפרופסוריות פיליפה מידלטון ומריה מרקידס ממכון המחקר לרפואה ובריאות האם והילד של דרום אוסטרליה רקע: לידה מוקדמת מוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון והיא הגורם המוביל למחלות או מוות בחמש השנים הראשונות לחיים. דגים ושמן דגים המכילים אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA נמצאו עם קשר להריונות ארוכים יותר ומכאן ההשערה כי תוספי אומגה 3 בהריון עשויים להפחית לידה מוקדמת. עם זאת, נשים הרות רבות אינן אוכלות דגים לעיתים קרובות בשל החשש ממזהמים. (הערת אומגה גליל: מחסור באומגה 3 נפוץ מאוד באוכלוסייה המערבית, במיוחד אצל נשים בהריון ועל אחת כמה וכמה שעברו מספר הריונות, מאחר והעובר מקבל את האומגה 3 על חשבון האם) הנתונים: עדכון זה כולל 70 מחקרים מבוקרים אקראיים (RCT's) וקרוב ל20 אלף נשים. רוב הניסויים השוו בין קבוצת ניסוי של נשים שקיבלו אומגה 3 משמן דגים לנשים שקיבלו פלסבו. בחלק מהמחקרים נכללו נשים עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. רוב המחקרים בוצעו במדינות בעלות הכנסה מעל הממוצע. הממצאים: לידה מוקדמת (לפני שבוע 37) ולידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34) הייתה נמוכה יותר בקרב נשים שקיבלו תוספי אומגה 3 (סיכון יחסי של 13.4% לעומת 11.9% ללידה מוקדמת וסיכון יחסי של 4.6% לעומת 2.7% ללידה מוקדמת מאוד) בהשוואה לפלסבו. כמו כן, מתן תוסף אומגה 3 כנראה הגדיל את השכיחות של הריונות המתמשכים עד לשבוע 42 (מ 1.6% ל 2.6%) בהשוואה לנשים שלא קיבלו תוסף, ללא הבדל בצורך לזירוז הלידה. נשים אשר קיבלו אומגה 3 בהריון ילדו פחות תינוקות במשקל לידה נמוך (מתחת ל2.5 ק"ג), והסיכון לתחלואה, אשפוז בטיפול נמרץ או מוות של התינוקות עשוי להיות נמוך יותר כשהאמהות נטלו אומגה 3. נמצאו מעט מאוד הבדלים בהתפתחות העובר ובצמיחה תוך רחמית, בקוגניציה, בראייה, שפה והתנהגות של הנולד.  לא נמצאו הבדלים בתופעות לוואי חמורות ואין מספיק ראיות לקביעת השפעות של אומגה 3 לטווח קצר כגון דיכאון שלאחר לידה. גם לאחר שהחוקרים השמיטו 11 מחקרים שדיווחו כי קיבלו מימון מהתעשייה, לא היה הבדל בתוצאות. מסקנות: מניתוח כל הממצאים נמצא שלידה מוקדמת לפני שבוע 37 ולידה מוקדמת מאוד לפני שבוע 34 הופחתו בנשים אשר צרכו תוסף אומגה 3 במהלך ההריון. תיסוף של אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA במהלך ההריון היא דרך יעילה להפחתת שכיחות ללידה מוקדמת, כמו גם למשקל לידה נמוך וסיכון מופחת לתחלואה או מוות של הילוד. מחקרים נוספים המשווים תיסוף אומגה 3 ופלסבו כדי לקבוע סיבתיות ביחס ללידה מוקדמת אינם נדרשים בשלב זה. עם זאת, יש צורך במעקב של ניסויים נוספים כדי להעריך את התוצאות לטווח ארוך יותר עבור האם והילד ולקבוע אם וכיצד התוצאות משתנות לפי סוגים שונים של אומגה 3, תזמון ומינונים, או לפי תכונות נוספות של הנשים. המלצות הארגון: כל אישה בהריון, החל משבוע 12, רצוי שתיקח תוסף אומגה 3 המכיל 500-1000 מ"ג EPA+DHA, ולפחות 500 מ"ג DHA ליום. הערות אומגה גליל: למרות שהמחברים לא מתיחסים להסבר הביולוגי מדוע תיסוף אומגה 3 מאריך את משך ההריון ומונע לידת תינוקות קטנים, ההסבר לכך ברור ממחקרים ומידע קודם: התינוק לוקח מהאם כמויות גדולות של אומגה 3, כמו גם נוטריאנטים אחרים כגון ברזל, מגנזיום ויטמין B12, B9 (פולאט) ועוד. במידה והאם לא צורכת מינון גבוה של נוטריאנטים אלו היא תיקלע למחסור. מחסורים תזונתיים רבים מטופלים על ידי מערכת הבריאות ונשים רבות לוקחות כשגרה בהריון תוספי פולאט, B12 ומגנזיום. במידה ואישה לא מתספת אומגה 3 ונקלעת למחסור נוצרים תהליכים דלקתיים הנובעים מחוסר איזון בין אומגה 3 ל6. במחסור באומגה 3 נוצר הורמון מאומגה 6 בשם פרוסטגלנדין E2 אשר רמה גבוהה שלו בדם האם גורמת לכיווצים מוגברים של הרחם ולסיכון ללידה מוקדמת ואף הפלה. רמה נמוכה של הורמון זה מאפשרת ללידה להתרחש באופן טבעי במועד המתאים לעובר. סכנות נוספות של מחסור באומגה 3 הן קרישיות יתר, דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה. מסיבות אלו אנו באומגה 3 גליל ממליצים לכל אשה הרה לתסף אומגה 3 טרייה מהמקרר לפני ההריון, במהלך ההריון ובמהלך ההנקה. המלצות מינון לתקופת ההריון ניתן למצוא במחשבון המינונים שלנו בקטגוריה הריון והנקה. אישה אשר רוצה לברר את סטטוס אומגה 3 שלה יכולה להזמין בדיקת אינדקס אומגה 3, מידע אשר עשוי לעזור בהחלטה האם וכמה אומגה 3 לתסף לקראת ובמהלך ההיריון.
Posted on Leave a comment

דיכאון, בואו נדבר! מדברים על דיכאון לאחר לידה. קו טלפוני פתוח לשיחה עם מומחים ב2.11

מדברים על דיכאון הריוני ודיכאון לאחר לידה הריון ולידה – זה טבעי ומשמח. אך להרגיש בודדה, עצובה ולא כל-כך שמחה ומאושרת כמו שמצפים ממך, זה טבעי? כן! אל תהיי לבד, יש נשים שמבינות מה את עוברת. לפרטים נוספים והרשמה נא ללחוץ  דעי ש 50-70% מהנשים מרגישות דכדוך ועצבות ימים ספורים או אפילו מספר שעות אחר הלידה. דיכאון מופיע אצל 10-15% מהנשים, אבל בכל זאת יש חשש לדבר על זה. סימנים יכולים להופיע כבר בהריון, חודשים עד שנה מהלידה, גם לאחר אימוץ או פונדקאות. מדובר בקושי רגשי עמוק שנובע ממכלול של סיבות – פיזיולוגיות, חברתיות, סביבתיות…. אולם ברגע שהוא כבר שם, זה לא משנה. אישה שחווה דיכאון בתקופה שסביב הלידה מרגישה בודדה, בתוך תהום בו אין מי שמבין אותה. תוסיפו לזה בושה ותחושה של כישלון, והמשבר הופך להיות רעידת אדמה שיכולה להפיל את המשפחה כולה. המפתח להתגברות הוא קודם כל תמיכה והתגייסות לעזרה של המשפחה והסביבה הקרובה, תוך קבלה, הבנה ונוכחות מכילה ואוהבת. בקרב אנשי המקצוע קיימת הסכמה שחשוב לאתר את הדיכאון ולפנות לטיפול מותאם וכי מדובר בבעיה שניתן לפתור ולשפר מאוד בעזרת התערבויות טיפוליות מותאמות ותומכות. נשים רבות מתמודדות עם זה, אין סיבה שתרגישי שאת לא בסדר או שאת לבד.
Posted on Leave a comment

הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידה

כולם יודעים שהתזונה משפיעה על המצב הגופני, אך האם ידעתן שיש לה נגיעה גם למצב הרוח שלכן וגם לחיי הילד שתלדו?

  הקשר בין דיכאון ורמת חרדה גבוהה לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון עצמו מבוסס היטב מבחינה מחקרית: למתח ולחרדה יש ביטויים גופניים שמשפיעים על האם ועל התינוק במידה שלא כומתה עדיין. עם זאת ברור שככל שהדיכאון משמעותי יותר ונובע ממצבי דחק משמעותיים יותר, כך יש יותר סיכוי להשפעה על העובר. לכתבה המלאה – הקשר בין הצלחת לבין מצב של דיכאון וחרדה במהלך ואחרי הלידה
Posted on Leave a comment

גיא בן צבי מתארח אצל דר יעקובוביץ על הקשר בין תזונה לבריאות האם

דיכאון הריוני? דיכאון אחר לידה? מה הקשר בין תזונה לבריאות האם והתינוק בתוכנית הבריאות של דר' אבי יעקובוביץ' בגלי ישראל. בתוכנית השתתפו גם גינקולוג בכיר דר ברונו רוזן שדיבר על תוספי תזונה (וגם אומגה 3) בהריון ותמר קלר מיסדת תוכנית "ברכת אביה", בוגרת דיכאון אחר לידה שעוסקת בתמיכה בנשים ומשפחות במצבים אלו. למי שפספס את השידור הישיר הנה קישור להקלטה עד דקה 19:30 מדברים האורחים תמר קלר ודר ברונו רוזן. שאלות ותשובות של גיא עם מאזינים מתחילות בדקה 19:30.    
Posted on Leave a comment

מחלת המדידה – אדם אחד נגד הממסד הרפואי – כתבה בהורים וילדים

כתבה שפורסמה ב 8.10 במדור של גיא בן צבי. בטור מעורר מחלוקת גיא בן צבי ינסה לגרום לכם ללכת לרופא רק כשאתם חולים ולא כשאתם בריאים. למעשה, הוא נגד רפואה מונעת. הוא מתנגד לבדיקות יתר ובעד אורך חיים יותר בריא מבחינה תזונתית. קבלו דעה קצת שונה ממה שאולי אתם רגילים לשמוע. נושא הממשק בין מערכת הרפואה המערבית לאדם המערבי הביא אותי למסקנה שהאנושות סובלת מרפואת יתר בכל תחומי החיים. הבעיה מתחילה בכך שאנחנו נבדקים יותר מדי. ישנה מערכת שלמה הדוחפת אותנו לבצע בדיקות החל מילדות ואולי עדיין ברחם. אדם מערבי ממוצע עבור מאות בדיקות במהלך חייו שבהן נבדקים אלפי פרמטרים ומדדים. למשל: בהריון- מה גודל העובר? כמה אצבעות יש לו? איזה פגמים גנטיים יש לו? כל שנה נוספות בדיקות. האם יש בכך תועלת? מספר הילדים הנולדים עם בעיות התפתחות לא יורד בפועל. למעשה, מספר הילדים הנולדים או מתפתחים לאוטיזם והפרעות קשב רק עולה כל הזמן. אז במה מועילות אין סוף הבדיקות המוקדמות הללו? בכמה הן כבר מקטינות את שכיחות המומים המולדים? ומה לגבי הלחץ האין סופי שנגרם לאם במהלך כל הסקירות והבדיקות הללו? וההוצאה הכספית? הבדיקות מניעות את גלגלי הכלכלה. בינקות- מה קצב הגדילה של הילד? באיזה אחוזון הילד? מתי הוא יושב, מתי הוא הולך, מתי מדבר? האם כל הבדיקות הללו אכן נחוצות? הרי אם נוצר עיכוב משמעותי האמא כבר יודעת, או הסבתא. ואם יש משהו חמור כמו עיכוב צמיחה המחייב התערבות רפואית יש מספיק זמן להתערבות רפואית, בדיקות ברור וטיפול תרופתי או הורמונלי. להמשך הקריאה נא ללחוץ   מחלת המדידה מחלת המדידה1
Posted on Leave a comment

אומגה 3 לאלרגיה

המאמר שלהלן נותן סקירה רחבה ועדכנית על מחקרים שבדקו קשר בין אומגה 3 ואלרגיות. סקירה משנת 2015. מחקרים רבים נערכו על השפעת צריכת דגים או תוספי שמן דגים במהלך הריון, ינקות, הגיל הרך, ילדות ובגרות על אסטמה ותסמיני אלרגיה. רוב המחקרים הצביעו על השפעה הגנתית מפני אסטמה ואלרגיה ועל קשר סיבתי בין מחסור באומגה 3 בתזונה המודרנית לבין מקרים הולכים וגוברים של אנשים הסובלים מאסטמה או מחלות אלרגיה שונות.

Role of omega-3 fatty acids and their metabolites in asthma and allergic diseases

Jun Miyata a, *, Makoto Arita a, b

Omega-3 fatty acids, docosahexaenoic acid (DHA) and eicosapentaenoic acid (EPA), are found naturally in fish oil and are commonly thought to be anti-inflammatory nutrients, with protective effects in inflammatory diseases including asthma and allergies. The mechanisms of these effects remain mostly unknown but are of great interest for their potential therapeutic applications. Large numbers of epidemiological and observational studies investigating the effect of fish intake or omega-3 fatty acid supplementation during pregnancy, lactation, infancy, childhood, and adulthood on asthmatic and allergic outcomes have been conducted. They mostly indicate protective effects and suggest a causal relationship between decreased intake of fish oil in modernized diets and an increasing number of individuals with asthma or other allergic diseases. Specialized pro-resolving mediators (SPM: protectins, resolvins, and maresins) are generated from omega-3 fatty acids such as EPA and DHA via several enzymatic reactions. These mediators counter-regulate airway eosinophilic inflammation and promote the resolution of inflammation in vivo. Several reports have indicated that the biosynthesis of SPM is impaired, especially in severe asthma, which suggests that chronic inflammation in the lung might result from a resolution defect. This article focuses on the beneficial aspects of omega-3 fatty acids and offers recent insights into their bioactive metabolites including resolvins and protectins.

Copyright © 2014, Japanese Society of Allergology. Production and hosting by Elsevier B.V. All rights reserved

Read Full Text (Yellow higlights by Omega 3 galil)

 
Posted on Leave a comment

אומגה 3 לאם, לעובר ולתינוק

אומגה 3 פוריות והריון: הקלטת ההדרכה מתאריך 26.5.2015 בהרצאה גיא מסביר מדוע אומגה 3 כל כך חשובה לפוריות האישה, העובר והתינוק, בעת ההריון וההנקה. בנוסף מוצגים מחקרים על אומגה 3 ומחלות בהריון וכן תוצאות ראשוניות של בדיקות אינדקס אומגה 3. .
Posted on 39 Comments

שאלות ותשובות

מאז הכתבה בערוץ 1 זורמות אלינו פניות רבות מאי פעם, בעיקר מאנשים שמחפשים מזור אלטרנטיבי, ואנחנו נשאלים שאלות רבות ומשתדלים לענות בהרחבה לכל אחד (לכן מבקשים מראש סבלנותכם במקרה שהמענה מתעכב). ישנן שאלות נפוצות שאנחנו נשאלים מדי יום והנה תקציר השאלות והתשובות. אך לפני הכל- גילוי נאות: כל הנאמר באתר זה, ניתן על ידינו על פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. ועכשיו לעניין עצמו:

[accordion id="למה אומגה 3 טובה?" ]

[accordion-group parent="1" title="למה אומגה 3 טובה?"]

אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית לתפקוד של הרבה מערכות בגוף, המרכזיות שבהן הן מערכת קרישת הדם, המערכת האלרגית והמערכת החיסונית. אומגה 3 בעלת תפקיד מכריע במעטפות התאים בגוף, בכללם תאי העצב במוח. לכן היא מונעת חולי ומסייעת בטיפול במגוון מחלות כאשר לנו יש ניסיון והמלצות לשימוש במקרים של: הפרעות קשב וריכוז ודומות (ADHD, ADD, ויסות חושי וכדומה תופעות שמקורן במערכת העצבים והמוח), תסמונת טורט, OCD, טיקים, דיכאון, דיכאון הריוני, אוטיזם בטיפול מוקדם, אסטמה, אוסטאופורוזיס, אלרגיות, טרשת נפוצה התקפית, חרדה, דלקת מעיים כרונית, מיגרנה, דלקת פרקים, סכרת, מחלות לב וכלי דם וכולסטרול, תסמונת קדם וסתית PMS ופסוריאזיס. השפעה צפויה על כל אחד מהמקרים הללו ניתן למצוא בהמלצות שימוש ומחשבון מינונים.

[/accordion-group]   הפרעות קשב וריכוז:

[/accordion]

[accordion id="תוך כמה זמן האומגה 3 משפיעה? " ]

[accordion-group parent="2" title="תוך כמה זמן האומגה 3 משפיעה? "]

בהנחה שלוקחים את המינון האפקטיבי לאותו אדם (לפעמים יש צורך לנסות מינונים שונים עד שמגיעים לדיוק) ההשפעה צפויה תוך כשבועיים-שלושה. במידה שתוך פרק זמן זה לא הושגה הטבה או שרוצים הטבה נוספת, אתם מוזמנים להתקשר או לכתוב לנו להתייעצות. יש לנו הרבה נסיון ואנחנו תמיד שמחים לחלוק אותו ולעזור. למציאת המינון האפקטיבי עבורכם ראו המלצות שימוש ומחשבון מינונים. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="האם בשביל לקחת אומגה 3 צריך להפסיק תרופות כמו ריטלין וקונצרטה? " ]

[accordion-group parent="3" title="האם בשביל לקחת אומגה 3 צריך להפסיק תרופות כמו ריטלין וקונצרטה? "]

התשובה מורכבת. מה שחשוב להבין הוא שאומגה 3 במינון אפקטיבי (ע"ע כיצד להגביר אפקטיביות של אומגה 3), מגבירה את הפעילות של תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, קונצרטה, ריספרדל והרשימה ארוכה. לכן, את השילוב בין התרופה לאומגה 3 מומלץ לעשות בהדרגה ובזהירות, על מנת להימנע מתופעות לוואי הקשורות לתרופה הפסיכיאטריות (תופעות לוואי של כל תרופה רשומות בעלון לצרכן של כל תרופה). על כן, במקרה שאפשר להפסיק את התרופה, מומלץ לעשות כן כשמתחילים את השימוש באומגה במינון אפקטיבי. במקרה שאין אפשרות להפסיק בבת אחת (ככלל אלו מקרים שבהם האדם נוטל את התרופה למשך הרבה זמן ובלי הפסקות בסופי שבוע וחגים, או כל הנחיה רפואית אחרת), מומלץ לעשות מעבר הדרגתי, מה שמכונה בשפת הרפואה 'טיטרציה', בו מעלים את מינון האומגה 3 בהדרגה תוך ירידה הדרגתית במינון התרופה, עד למצב שבו אפשר להפסיק עם התרופה ולעלות למינון אפקטיבי מלא של אומגה 3. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="מה הניסיון שלכם עם הפרעות קשב אצל מבוגרים שלוקחים ריטלין הרבה שנים? " ]

[accordion-group parent="4" title="מה הניסיון שלכם עם הפרעות קשב אצל מבוגרים שלוקחים ריטלין הרבה שנים? "]

יש לנו ניסיון רב יותר עם ילדים מאשר עם מבוגרים, אך ההמלצות שלנו הן בכל מקרה תואמות משקל גוף ולא גיל ואנחנו ממליצים לילדים ולמבוגרים לעשות את אותו דבר, רק במינונים שונים, בהתאם למשקל הגוף.

[/accordion-group]

על המוצר אומגה 3 גליל:

[/accordion]

[accordion id="מה ההבדל בין אומגה 3 גליל לאומגה 3 אחרת שיש בשוק? " ]

[accordion-group parent="5" title="מה ההבדל בין אומגה 3 גליל לאומגה 3 אחרת שיש בשוק? "]

לנו חשוב שהמוצר שאתם לוקחים יהיה יעיל! לשם כך אנחנו מקפידים על: 1. שמירה בקירור- חומצות שומן אומגה 3 נוטות לחימצון מהיר ובכך להרס החומר הפעיל. השמירה בקירור, בייחוד באקלים הישראלי, מונעת את תהליך החימצון ושומרת על החומר הפעיל. 2. המלצות שימוש- שימוש יעיל באומגה 3 הוא כזה שנעשה בהתאם למצבו של המשתמש. אנחנו מספקים את המוצר ביחד עם המלצות שימוש בהתאם למשקל הגוף ולמצב הבריאותי. ההמלצות מתאימות למוצרים שלנו, אם בכוונתכם להשתמש בהמלצות האלה למוצר אחר שימו לב אם זה מתאים. 3. תמיכה בלקוחות- יש לנו ניסיון רב ואנחנו מתעדכנים בכל מה שחדש במדע האומגה 3 בעולם, ותמיד שמחים לתמוך ולסייע למי שפונה אלינו כמיטב יכולתנו והבנתנו. זמינים לפניות בטלפון או במייל.

[/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="האם בנקודות המכירה שלכם המוצר נשמר גם במקרר?  " ]

[accordion-group parent="6" title="האם בנקודות המכירה שלכם המוצר נשמר גם במקרר? "]

כן. אנחנו מחזיקים את המוצר בקליניקות ומקומות פרטיים בלבד, המתחייבים לשמור את המוצר במקרר שקיים במקום או במקרר שאנחנו מספקים להם.

[/accordion-group]

ויטמין E (טבעי E400 גליל):

[/accordion]

[accordion id="מה זה ויטמין E ומה הקשר לאומגה 3?  " ]

[accordion-group parent="7" title="מה זה ויטמין E ומה הקשר לאומגה 3? "]

ויטמין E הינו נוגד חימצון היעיל ביותר בהקשר של מניעת חימצון של חומצות השומן אומגה 3. ישנם אנשים שהעומס המחמצן בדמם הוא גבוה, ועל כן הם זקוקים לתוספת של ויטמין E כנוגד חימצון יעיל שישמור על החומר הפעיל (חומצות שומן אומגה 3 EPA ו DHA). אחרת החומר הפעיל, כולו או חלקו, עלול להתחמצן בדם ולמעשה להיות בלתי אפקטיבי. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="מה ההבדל בין ויטמין E גליל לויטמין E אחר שיש בשוק?  " ]

[accordion-group parent="8" title="מה ההבדל בין ויטמין E גליל לויטמין E אחר שיש בשוק? "]

המוצר נשמר בקירור. אנחנו שומרים גם את הויטמין E בקירור, שכן גם הוא נוטה לחימצון. אמנם חימצון איטי יותר מאומגה 3, אך לאורך זמן גם הוא מתחמצן. יש לציין שמדובר בויטמין E שומני טבעי שמכיל 400 יב"ל בכמוסה.[/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="איך נדע אם יש לנו עומס מחמצן גבוה בדם וכדאי לנו לקחת ויטמין E? " ]

[accordion-group parent="9" title="איך נדע אם יש לנו עומס מחמצן גבוה בדם וכדאי לנו לקחת ויטמין E? "]

אין בדיקת דם זמינה לכך, אך יש פרמטרים המעידים על חשד לכך והם לקיחת תרופות, מחלות כרוניות, תופעות נוירופסיכיאטריות כמו הפרעות קשב או טורט או במקרים שאוכלים מעט מאוד ירקות ופירות. האינדיקציה הכי ברורה לכך היא בדיעבד- הרבה אנשים מתחילים להשתמש באומגה 3 בלבד ללא ויטמין E ולאחר שהתוצאות המיוחלות לא מופיעות, מוסיפים ויטמין E ומתחילים לראות את האפקטיביות של האומגה 3. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="האם יש מגבלה לכמות ויטמין E שניתן לקחת? " ]

[accordion-group parent="10" title="האם יש מגבלה לכמות ויטמין E שניתן לקחת? "]

ויטמין E הינו ויטמין נוגד חמצון המגן על קרומי התאים (ממברנות) מפני רדיקליים חופשיים וחמצון שומנים ומייעל פעילות של חומצות שומן חיוניות. כאשר יש מצבי עומס מחמצן גבוה, כמו במצבי מחלה נפוצים וסטרס מתמשך, דרישתו של הגוף לויטמין E גוברת. גבול הצריכה המרבי מוגדר לאדם בריא שאין לו מחסור. במחקרים נמצא כי רמה גבוהה של ויטמין E בדם גורמת לסילוק של ויטמין E בכבד מצד אחד והאטת הספיגה של ויטמין E במעיים, ובספרות לא מתועדים מקרים של הרעלה או תופעות לוואי של מינון יתר של ויטמין E. בכל מקרה אומגה 3 גליל ממליצה על תיסוף ויטמין E רק לאנשים שיש אצלם חשש לעומס מחמצן גבוה כמו מחלות דלקת כרוניות, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. לאחר חתימה על הגילוי הנאות שלנו, ניתן לראות את ההמלצות שלנו בהתאם למשקל ומצב בריאותי במחשבון המינונים. [/accordion-group]   אופן השימוש:

[/accordion]

[accordion id="מתי נוטלים את הכמוסות? האם אפשר את כל הכמות בבת אחת או שצריך לחלק? " ]

[accordion-group parent="10" title="מתי נוטלים את הכמוסות? האם אפשר את כל הכמות בבת אחת או שצריך לחלק? "]

באופן כללי, אומגה 3 משמן דגים זה מזון בפני עצמו, לכן ניתן לקחת עם או בלי האוכל (כשם ששמן זית אפשר עם סלט או ישר בכפית), לא משנה מתי במהלך היום. במקרה של הפרעות עיכול כלשהן או שיהוקים בטעם דגים, מומלץ לקחת בנפרד מארוחות (על קיבה ריקה), למשל דבר ראשון על הבוקר או בלילה ממש לפני השינה (למשל לפני צחצוח השיניים). ניתן לקחת את כל הכמות היומית בבת אחת, או לפצל. נסו כך וכך, והמשיכו לפי נוחיותכם. * יותר חשוב לקחת את האומגה 3 יום-יום, באופן כזה שיהיה לכם נוח ושתזכרו לקחת, מאשר מתי במהלך היום. מתי לא לקחת? המגבלה היחידה המוכרת לנו היא צריכה של אומגה 3 ביחד עם בשר אדום. במקרה כזה יש אינטראקציה של אומגה 3 עם הברזל שבבשר האדום, מה שגורם לחמצון של האומגה 3 בקיבה עצמה (שימו לב, מדובר רק בבשר אדום המכיל מוצרי דם. אין בעיה עם בשר שצבעו לבן, ללא קשר לסוג בעל החיים). אנו ממליצים להרחיק צריכה של אומגה 3, לפחות שעתיים, מצריכת בשר אדום או תוסף ברזל גם אם אין הפרעות עיכול. במקרה של מחלת מעיים אקוטית (שלשולים והקאות) או קלקול קיבה, מומלץ להפסיק ליטול את האומגה 3 ולחזור ליטול כרגיל עם חלוף המחלה. שימו לב – אומגה 3 בפני עצמה לא גורמת לקלקול קיבה או לכאבי בטן, אבל עלולה לא להיספג במקרים של מחלות עיכול ולצאת בצורת צואה שמנית (סטאטוריאה). **כל האמור לעיל אינו מהווה המלצה רפואית. במידה ואתם בליווי של מטפל אשר ממליץ על שילוב אומגה 3 בטיפולו, אנא הביאו המלצות אלו לידיעתו ופעלו על-פי הנחיותיו. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="איך נותנים למי שלא בולע כמוסות, כגון ילדים קטנים?  " ]

[accordion-group parent="11" title="איך נותנים למי שלא בולע כמוסות, כגון ילדים קטנים?  "]

הכמוסה היא שמן דגים עטוף בג'לטין. אפשר לנקב את הג'לטין ולסחוט את השמן החוצה לכפית או לתוך משקה או מאכל (הקפידו שלא יהיה חם). ילדים קטנים הרבה פעמים אוהבים ללעוס את הכמוסה ולמצוץ את השמן וקוראים לזה "מסטיק". שווה לנסות. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="לאיזה גיל זה מתאים? " ]

[accordion-group parent="12" title="לאיזה גיל זה מתאים? "]

לכל גיל, מעובר ועד 120 שנה. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="כיצד משתמשים בויטמין E?  " ]

[accordion-group parent="13" title="כיצד משתמשים בויטמין E? "]

בולעים את הכמוסה או מוצצים את השמן (ללא טעם) בדיוק כמו את האומגה 3. ויטמין E הוא מסיס בשומן ולכן מומלץ לקחת בסמיכות לאכילת מזון שומני (עדיף שומן רווי כמו שמנת, גבנ"צ, בשר שמן, חמאה, ובעדיפות שניה שומן בלתי רווי כמו אגוזים, אבוקדו וכד'). [/accordion-group]   שמירה בקירור ותנאי שינוע:

[/accordion]

[accordion id="מה חשוב שנדע על השמירה בקירור? ומה תנאי השינוע? " ]

[accordion-group parent="14" title="מה חשוב שנדע על השמירה בקירור? ומה תנאי השינוע? "]

במפעל הייצור בקנדה (ONC) השמן מופק ונשמר תחת חנקן המונע חמצון. אנו מייבאים את המוצר לישראל דרך הים בחודשי הקור בלבד! משך זמן המסע הוא כשבועיים. בדיקות חמצון במעבדה מתבצעות בשלוש נקודות זמן: בשלב הסופי של ייצור השמן אצל היצרן, בכניסה למקרר של אומגה 3 גליל בישראל, ובהמשך באופן סדיר על דוגמאות עדות שנשמרות במחסן. מבדיקות אלו עולה כי השינוע הימי בחודשי הקוד (סתיו-חורף-אביב) איננו פוגם ברמת החמצון של שמן הדגים. המוצר נארז בישראל בבית אריזה ממוזג, ומוסע אל בית הקירור שלנו שבשכניה בהובלה רגילה. עם הגיעו לבית האחסנה, בו המוצר יאוחסן מספר חודשים, הוא מוכנס לבית הקירור של אומגה 3 גליל בשכניה לטמפרטורה של 5-10 מעלות צלזיוס. לאחר הזמנת לקוח, המוצר יוצא מהמקרר שלנו ונשלח לבית הלקוח באחת משתי הדרכים: על ידי חברת שילוח, המוציאה את המוצר מבית הקירור שלנו ומחזיקה את המוצר בחדר הממוזג למספר שעות או ימים עד עלייתו לרכב השילוח. בתנאים אלה מצאנו שהמוצר יכול להישמר כשלושה שבועות. או על ידי דואר רשום, שם תנאי השינוע נאותים והמוצר מורחק משמש ישירה. מצאנו כי עד שלושה שבועות בתנאי השינוע של דואר ישראל (אפילו בקיץ) אינם פוגמים באיכות המוצר. עם הגעת הצנצנת לבית הלקוח- הוא מתבקש להכניסה למקרר! כבר מאות אלפי צנצנות נשלחו עד היום ללקוחות, בהתאם לתנאי האיכות שלנו, ותמיד השמן הגיע ללקוח באיכות מצוינת על פי הפרמטרים שלנו. בכל שאלת איכות אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="מדוע הצנצנת שלכם (ולפעמים גם המקרר אצל המפיץ שלכם) שקופים ולא אטומים? " ]

[accordion-group parent="15" title="מדוע הצנצנת שלכם (ולפעמים גם המקרר אצל המפיץ שלכם) שקופים ולא אטומים? "]

מה שמאיץ את תהליך החמצון של אומגה 3 (וחומצות שומן בלתי רוויות בכלל) תלוי בנוכחות של חמצן, לחות, חום וחשיפה לאור השמש (ולייתר דיוק- קרינת UV של השמש). במשך כל חייו למוצר כמעט ואין הזדמנות להיחשף לאור השמש והוא נמצא רוב הזמן בתוך מבנים (חשוף לכל היותר לאור מלאכותי שאינו משפיע על חימצון) או מעטפות אטומות. משווקים לרוב מוכרים אומגה 3 בתוך פלסטיק אטום כי הוא זול יותר משקוף. אבל אנחנו רוצים לשמור על שקיפות כדי שתראו שהמוצר צלול ונקי ולא בעל צבע כהה (המעיד על חימצון). [/accordion-group]   ניקיון המוצר:

[/accordion]

[accordion id="האם המוצר נקי ממזהמים ומתכות רעילות? " ]

[accordion-group parent="16" title="האם המוצר נקי ממזהמים ומתכות רעילות? "]

כל מנת ייצור שאנו מוכרים מלווה בתעודת בדיקת מעבדה ממכון קנדי שבו רגישות המכשירים גבוהה ביותר, המאשרת שהשמן עומד בתקני הבדיקה לניקיון ממזהמים. ניתן לקבל מאיתנו העתק של תעודת הבדיקה למנה שקניתם. מעבר לזה, ניתן לקבל הסבר על הפרמטרים הקובעים את ניקיון השמן ואיכותו בעמוד איכות ומקור הדגים וניקיון מרעלים. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="האם המוצר מכיל גלוטן? " ]

[accordion-group parent="17" title="האם המוצר מכיל גלוטן? "]

במוצרים שלנו אין גלוטן בוודאות. לגבי מערכת האריזה אין לנו אחריות. כרגע חברת האריזה (טעם טבע אלטמן) אינה יכולה להצהיר באופן רשמי על אריזה נקיה מגלוטן, מסיבות פרוצדורליות, ונאמר לנו שפעם אחת בשנה אורזים בקו האריזה מוצר שמכיל גלוטן. אנחנו באומגה 3 גליל עושים מאמצים מזה תקופה כדי להשיג אישור מעמותת הצליאק על מנת לתת ביטחון ללקוחות עם צליאק שפונים אלינו. כרגע כל משתמש מקבל החלטה לפי ראות עיניו ובהתאם למידע הקיים. [/accordion-group]   אישורים:

[/accordion]

[accordion id="האם המוצר כשר? " ]

[accordion-group parent="18" title="האם המוצר כשר? "]

השמן מיוצר מדגים כשרים (מקרל, סרדין ואנשובי) ועטוף בג'לטין העשוי מבקר. יחד עם זאת, למוצר אין תעודת כשרות, משום שהמפעל המייצר אינו שוכר את שירותיו של משגיח כשרות. יש לנו לקוחות רבים שהם שומרי כשרות, שכן טעמים שונים מאפשרים להשתמש בשמן דגים ללא תעודת כשרות. אנא קראו בעיון את ההסבר בנושא כשרות. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="האם יש לכם אישור משרד הבריאות וה FDA? " ]

[accordion-group parent="19" title="האם יש לכם אישור משרד הבריאות וה FDA? "]

כן. היצרן ONC מפוקח ומאושר ע"י ה FDA. המוצר מיובא לישראל מקנדה, תחת פיקוח משרד הבריאות הישראלי. לא תמצאו את הכיתוב "באישור משרד הבריאות" על תווית המוצר שכן החוק אוסר לרשום זאת על תוספי מזון. [/accordion-group]   אודותינו:

[/accordion]

[accordion id="מיהו גיא בן צבי שנותן את ההמלצות, האם הוא רופא או מטפל? " ]

[accordion-group parent="20" title="מיהו גיא בן צבי שנותן את ההמלצות, האם הוא רופא או מטפל? "]

גיא בן צבי הוא אדם פרטי, שאוהב ללמוד ולחקור לעומק את מה שהוא עושה, ועל כן צבר ניסיון רב בעקבות המקרה שלו ומקרים רבים שהגיעו אליו בעקבות כך. הוא אינו רופא או מטפל מוסמך, והמלצותיו הן המלצות בלבד ולא הוראה או הנחיה לטיפול. גיא הוא מנהל עסקים ואיש הייטק, שמתעמק באומגה 3 ותזונה כאוטודידקט. המלצותיו מתבססות על ניסיון ומידע ממחקרים שנעשו ברחבי העולם. [/accordion-group]

[/accordion]

[accordion id="איפה יש הרצאות נוספות? " ]

[accordion-group parent="21" title="איפה יש הרצאות נוספות? "]

כל ההרצאות מתפרסמות בעמוד סדנאות והרצאות באתר שלנו. מומלץ לעקוב. [/accordion-group]  

מוזמנים להעלות שאלות או בקשות לפוסט הזה ונענה ברצון.

Posted on 1 Comment

לחיות ללא תרופות

כל מה שרצית לדעת על אומגה 3 ומחלות לב, סכרת, הפרעות קשב והריון ופוריות תזונת אומגה- עקרונות התזונה הבריאה לחיים ללא תרופות להורדת המצגת לחץ כאן מצגת מאת גיא בן צבי. מומלץ להירשם להרצאה ולקבל ההסבר מיד ראשונה.
Posted on Leave a comment

EFSA ארגון הבריאות האירופי ממליץ לאכול דגים

בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת  מאכלי ים (דגים ופירות ים)  להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).

תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא

EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption

July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.

In its opinion, EFSA:

•     Reviewed the role of seafood in European diets

•     Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.

•     Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption

•     Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.

EFSA concluded the following:

•     Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.

•     Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.

•             Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.

•             The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.

•             Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.

Read Full text

Posted on Leave a comment

אומגה 3 למניעת סרטן שד: סקירה מדעית

תקציר: ידוע כבר כי המינון וההרכב של חומצות שומן אומגה 3 משפיע על מגוון רחב של אספקטים בבריאות האדם, והיתרון שלהן במניעת סרטן נחקר רבות ונמצא שתיסוף אומגה 3 יעיל למניעת סרטן שד. יחד עם זאת, מחקרים אפידמיולוגים העלו תוצאות לא מובהקות. מחקרים באוכלוסיה ניסו לקבוע מהו היחס של אומגה 3 לאומגה 6 שישפיע על הפעילות המיטיבה של אומגה 3. מספר מחקרים קלינים, חלקם עדיין מתבצעים, חוקרים דרכים לשינוי פרופיל חומצות השומן בגוף בכדי ליצור כלי מניעה קליני. ככל הנראה הצעד הבא הוא לזהות תת-אוכלוסיות שיזדקקו לאמצעי המניעה הללו.

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל | למאמר המלא

רקע

מידע ממספר מחקרים פרה-קלינים מצביע על כך לאומגה 3  יש אפקט נוגד גידולים  ממאירים בשל מגוון תכונות מרחביות ואינטרקציות מולקולריות במעטפת התאים שמדכאות התרבות תאים ומקדמות מוות של תאים Apoptosis.

מחקרים תצפיתיים הראו שלאומגה 3 יש אפקט הגנתי נגד סרטן המעי, הערמונית ועוד.

מחקרי אוכלוסיה

במחקר גדול שכלל מעל 35000 נשים בגיל המעבר,   נמצא ששימוש מתמיד בשמן דגים מקטין את הסיכון לגידול ממאיר מקומי Localized Invasive Ductal Carcinomas אבל לא לגידול ממאיר באונות Lobular Carcinomas. דיווח בלתי סדיר לגבי צריכת חומצות השומן ואי מדידת היחס בין אומגה 3 ל 6 הם ככל הנראה הגורמים לחוסר העקביות בתוצאות המחקרים האפידמיולוגים.

נשים בגיל הפוריות ובגיל המעבר שלקחו את המינון הגבוה ביותר של אומגה 3 חלו הכי פחות בסרטן השד. לעומת זאת, נשים שצרכו את הכמות הגדולה ביותר של אומגה 6 והכמות הקטנה ביותר של אומגה 3 נמצאו בסיכון הגבוה ביותר לחלות בסרטן השד.

מינון גבוה של אומגה 3 נמצא קשור בהורדת הסיכון לסרטן השד אצל נשים עם השמנת יתר המוגדר ב BMI מעל  30.

האפקט מונע גידולים של חומצות השומן EPA ו DHA פועל במספר מכניזמים כולל הפרדת ממברנות וקולטנים מוטבעים, החלפת דרכי תשדורת הקשורים בהתרבות תאים ונדידתם, שיבוש תהליך מוות של תאים וייצור מולקולות מחמצנות רעילות.

מחקרים על בע"ח

דיאטה עשירה באומגה 3 נמצאה כמונעת גידולים באופן מובהק, בניסויים בבע"ח.

גידולים קטנים בהרבה נצפו אצל עכברים שקיבלו אומגה 3 לעומת אלו שלא.

בנוסף, התחלקות תאים (מיטוסיס) מופחתת ומוות תאים (אפופטוזיס) מוגבר בבלוטת השד ובמעי נמצאו בהתאמה להגברת מינון אומגה 3, מה שמצביע ככל הנראה על אומגה 3 כמונעת גידולים פתולוגים.

במחקר על עכברים שבו זרזו את התפתחות גידול סרטן השד, שילוב של טמוקסיפן (תרופה מונעת אסטרוגן) ואומגה 3 מנעה התפתחות הגידול בצורה ברורה.

יש לציין כי בשניים מתוך שלושת המחקרים הללו צבירה של ROS (רדיקלים מחמצנים) ברקמות נצפתה אצל בע"ח שקיבלו תוסף שמן מדגים, מה שמצביע על כך שעומס מחמצן גבוה עשוי להיות גורם מונע סרטן. הערה של גיא: זו לדעתי אינטרפרטציה לא נכונה של הממצא. בסרטן יש עומס מחמצן גבוה ולכן צריכת אומגה 3 ללא ויטמין E (נוגד חימצון) מעלה את העומס המחמצן כתוצאת לוואי. אילו היו נותנים לאותם בעלי חיים גם ויטמין E סביר להניח שהשפעת האומגה 3 היתה משמעותית יותר.

חשיפה עוברית לרמות גבוהות של אומגה 6 דרך תזונת האם, גרם למקרים רבים יותר של סרטן שד אצל עכברות. תיסוף שמן דגים בהריון מנע את המקרים הללו והגן מפני האפקט המזיק של אומגה 6.

מחקרים קליניים

נשים עם רמות גבוהות של EPA בשד נמצאו כבעלות סיכון נמוך באופן משמעותי לחלות בסרטן שד, לעומת נשים עם רמות נמוכות. ממצאים אלה מחזקים את התאוריה לגבי התפקיד של EPA במניעת סרטן שד ועצירת התפתחות הגידולים.

Omega-3 Fatty Acids for Prevention of Breast Cancer: an Update and the State of the Science

Neil M. Iyengar& Clifford A. Hudis& Ayca Gucalp

Abstract: The quantity and makeup of dietary fat intake are known to affect human health. A variety of purported health benefits, including cancer prevention, have focused increased attention on use of omega-3 (ω-3) polyunsaturated fatty acid (PUFA) supplements. Preclinical evidence has been encouraging, and recent studies have increased our understanding of mechanisms by means of whichω-3 PUFAs may protect against breast cancer. However, epidemiological studies have yielded mixed results. Recent population studies have attempted to determine factors, for example total fat intake and the ratio ofω-3 toω-6 PUFA intake, that may affect the action of ω-3 PUFAs. Several clinical trials, some currently ongoing, are investigating strategies to favorably alter endogenous fatty acid profiles in an attempt to develop clinically feasible prevention methods. Identification of well-defined subpopulations who are most likely to benefit from a targeted prevention approach will probably be crucial to this effort.

Read Full Text

Posted on 3 Comments

צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר

צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר! זו בעיני הסנסציה הכי גדולה שעלתה בכנס לחקר השומנים בשוודיה ISSFAL 2014- מחקר חדש גילה קשר מובהק בין צמחונות האם להפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות. ד"ר Joseph Hibbeln הציג את ממצאיו בכנס. להלן השקפים שצילמתי בהרצאתו. המחקר המלא טרם יצא לפרסום, ביקשתי העתק וברגע שאקבל אעלה כאן באתר. תרגום ומסקנות: גיא בן צבי, אומגה 3 גליל שקף הראשון- גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול כתלות בתזונת האם בהריון
שקף ראשון- גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול כתלות בתזונת האם בהריון
השקף הראשון מציג את גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול בגיל 15 לעומת תזונת האם בעת ההיריון. ניתן לראות שהסיכון להתמכרות לאלכוהול יורד ככל שהאם אוכלת יותר בשר בהריון, ועולה ככל שהאם אוכלת יותר סויה בהריון. לעומת זאת לכמות הדגים, ירקות ופרות אין כל השפעה. איך קוראים את הגרף? ציר ה X מראה מספר סוגי מזון שהאמהות אכלו בהריון. ציר ה Y הנו הסיכון של הילד להיות אלכוהוליסט, המבוטא ב Odds Ratio שזה בעצם "סיכון מנורמל": 1 אומר שאין סיכון יחסי, 0.5 אומר שהסיכון הנו 50%, כלומר נמוך יותר, 1.5 אומר שהסיכון 50%, כלומר יותר גבוה. רואים שאכילת בשר מורידה את הסיכון ואכילת סויה מעלה את הסיכון. אכילת דגים, לא משנה את הסיכון בצורה מובהקת (אבל זה לא אומר מה ההשפעה של אומגה 3 כי לא יודעים איזה דגים וכמה).
לחץ להגדלה
שקף שני- תזונת האם בהריון והסיכון להתמכרות לחומרים ממכרים בגיל 15 אצל הצאצא
השקף השני מסכם את הממצאים: תזונת האם בהריון והסיכון להתמכרות לחומרים ממכרים בגיל 15 אצל הצאצא. אכילת בשר נמצאה בכמות גדולה נמצאה מגינה מפני התמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק (בשקף הקודם רואים רק אלכוהול כי זה מה שהספקתי לצלם בהרצאה). כמות הדגים, ירקות ופרות לא נמצאה קשורה לחומרים אלה. תזונה צמחונית של האם נמצאה קשורה להתמכרות לאלכוהול, קנאביס וטבק. אכילה מוגברת של קטניות* וסויה נמצאה קשורה סיכון מוגבר להתמכרויות לחומרים אלה. *גיא: בשקף השני הבלין כותב שגם קטניות Pulses מעלות את הסיכון אך לדעתי זו טעות, וההצרה הזו לגבי קטניות לדעתי לא מוצדקת בגרף המוצג בשקף הראשון. המשפט הסנסציוני בעיני שבו השתמש ד"ר Joseph Hibbeln הוא שצמחונות הנה גורם סיכון משמעותי, אכילת סויה היא גורם סיכון ואילו אכילת בשר מגינה מפני הפרעות נפשיות אלו. גיא, יולי 2014 קריאה נוספת: טבעוני ובריא האם זה אפשרי? ולמי?
Posted on 3 Comments

15 יתרונות באכילת שומנים: מסקנות והמלצות מכנס ISSFAL 2014

הקהילה הבינלאומית לחקר שומנים התכנסה החודש בשוודיה, ועלו בה המלצות לארגון הבריאות העולמי. ההמלצות האלה ימצאו עצמן מהר מאוד על הצלחת שלכם. הנה 15 מסקנות והמלצות החודש התקיים הכנס הדו-שנתי של האגודה הבין לאומית לחקר חומצות שומן וליפידים ISSFAL 2014 International Society for the study of Fatty Acids and Lipids שהתקיים בשטוקהולם. בכנס הוצג מאמרו של גיא בן צבי מאומגה 3 גליל, על שמן דגים (חומצות שומן אומגה 3) כתחליף לתרופות פסיכיאטריות בילדים, שהוא פרי עמל של 4 שנות ליווי משפחות וילדים שטיפלו בתופעות פסיכיאטריות במסגרת פרוטוקול אומגה. הכנס היה מדעי-פיזיולוגי, אך לא אלאה אתכם בפרטים המדעיים, אלא אתן מספר נקודות פרקטיות חשובות:
Joseph Hibbeln, Natalie Parletta, Rachel V. Gow, Guy Ben-Zvi שלושת השמאליים הם חוקרים מובילים בתחום הפסיכיאטריה, צולם בכנס -‏‎ISSFAL 2014 שטוקהולם‎‏
Joseph Hibbeln, Natalie Parletta, Rachel V. Gow, Guy Ben-Zvi
שלושת השמאליים הם חוקרים מובילים בתחום הפסיכיאטריה, צולם בכנס -‏‎ISSFAL 2014 שטוקהולם‎‏
1. אומגה 3 המפתח לבריאות האנושות: 80% מהמחקרים והמאמרים שהוצגו בכנס עסקו באומגה 3, הרבה פחות תשומת לב לאומגה 6 ואומגה 9 (שמן זית). 2. מה מקומו של הDHA בנפרד? במקרים של תסמונות נוירו-פסיכיאטריות והשמנת יתר אצל ילדים, תיסוף DHA נקי בעת ההיריון וההנקה לא עוזר ואף מזיק. שמן דגים המכיל EPA:DHA ביחס של 1:2 לטובת EPA במינון מספיק בעת ההיריון וההנקה, משפר את הביצועים הקוגניטיביים של הילדים. לעומת זאת DHA לא עוזר למניעת ADHD, ואף גורם להשמנת יתר. מחקר מהכנס. 3. אומגה 3 ונשים הריוניות: בניגוד למה שלימדו אתכן- איכלו דגים ללא הגבלה. הסיכון מכספית זניח לעומת התועלת שיש בדגים העשירים באומגה 3. כמובן שיש לוודא כי בדג אותו אנו אוכלים יש אומגה 3… אומגה 3 מופיעה רק בדגים שאכלו אצות ופלנקטון (לא בדגים שאכלו תערובת מלאכותית כמו בבריכות דגים או בחוות דגים בים). אומגה 3 מופיעה בכל דג הניזון מאצות ופלנקטון אבל הריכוז גבוה יותר בדגים הגדלים במים קרים, מכיוון שמנגנון ההגנה בפני קור גורם לדג לפתח יותר רקמת שומן בכלל, כולל יותר אומגה 3. אבל כל דג שגדל במקור מים טבעי הוא טוב. 4. מינון מומלץ של אומגה 3: מה שחשוב באכילת אומגה 3 (EPA ו DHA) הוא מינון מנורמל למשקל הגוף. אחסוך לכם את התהייה לגבי מה הוא נרמול למשקל הגוף, ואפנה אתכם להמלצות שימוש שיצרתי.
תוסף תזונה אומגה 3 משמן דגים. צילום: אסף רונן, עבור אומגה 3 גליל
תוסף תזונה אומגה 3 משמן דגים. צילום: אסף רונן, עבור אומגה 3 גליל
5. צמחונות ובריאות: צמחונות האם מסוכנת לעובר, לתינוק ולילד הבוגר! זו בעיני הסנסציה הכי גדולה- התגלה קשר מובהק בין צמחונות האם להפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות. 6. שומן רווי: שומן רווי הוא טוב! סופסוף הולכת ומתגבשת המלצה של ISSFAL לשנות את המלצות התזונה של האו"ם מ-נגד שומן רווי ל-בעד שומן רווי! 7. אומגה 3 וכאב: אומגה 3 כטיפול במיגרנה וכאב כרוני. זה עובד ועכשיו מוכח מחקרית. הנה המלצות שימוש לטיפול במיגרנה. 8. אומגה 3 ועיניים: תיסוף אומגה 3 מונע או מעכב ניוון מקולרי של העין AMD, גם באנשים בעלי נטייה גנטית למחלה. 9. אומגה 3 וסיסטיק פיברוזיס: הוצג פיתוח תוסף חדשני לטיפול במחלה, המבוסס על DHA, אשר הראה שיפור דרמתי בתפקודי הראות של החולים שהשתתפו בניסוי. 10. אומגה 3 והשמנה: רמה גבוהה של אומגה 3 בדם מונעת השמנת יתר, משום שהיא משפרת את הרגישות לאינסולין. 11. אומגה 3 והפרעות פסיכיאטריות: DHA כתוסף תזונה כמעט ולא משפיע על הפרעות פסיכיאטריות, אפילו שבמוח יש הרבה DHA ומעט EPA. המוח סופג EPA ומפרק אותו במהירות רבה ולכן הוא לא נשמר בתאי המוח, ככל הנראה תוצרי הפירוק של ה EPA הם מה שמגן על המוח בפני הפרעות פסיכיאטריות. 12. אומגה 3 ודמנציה: מינון מספיק של אומגה 3 עוצר את תהליך ההזדקנות ומאריך את תוחלת החיים. בנוסף הוא מונע אלצהיימר בטיפול מוקדם (מי שנמצא בסיכון, יכול למנוע את המחלה). הקשר בין אומגה 3 לאלצהיימר מוכר בפן הנפשי (טיפול בדיכאון) ועכשיו הוצג גם כמונע דמנציה. 13. הצורה הביוכימית המועדפת: עד היום האמינו שאומגה 3 מופיעה בגופנו רק כטריגליצריד או פוספוליפיד, ולכן עדיף לצרוך אותה בצורות אלה על פני אתילאסטר, הצורה שממנה עשויים תוספי שמן דגים פופולריים. בכנס הוכח בצורה חד משמעית שאין שום יתרון לאומגה 3 בצורת פוספוליפיד או טריגליצריד, שמחירן גבוה מאוד. 14. DPA חומצת שומן חדשה בכותרות: DPA היא תוצר ביניים בין EPA ל DHA המצוי בגוף, אך כמעט ולא מצוי בשמן דגים. החלו מחקרים שמרמזים כי יש לה חשיבות רבה בוויסות תהליכי דלקת. יתכן שבעוד מספר שנים נראה תוספי תזונה על בסיס DPA. 15. אומגה 3 צמחית: הנושא של אומגה 3 צמחית (ALA) כמעט ולא דובר בכנס שכן הוא כבר מאחורינו- בקהילת המחקר ברור כי ALA אינו יעיל ככלי טיפולי. ייתכן כי את המידע הזה אתם קוראים כאן לראשונה והוא מפתיע חלק מן הקוראים. אך דעו כי לא רחוק היום בו תמצאו את המסקנות הלו בהמלצות ארגון הבריאות העולמי, ואני תקווה כי זה יקרה בקרוב ויכה גלים בהרגלי התזונה האנושית בכל העולם. מאז הכנס לאט לאט מגיעים אלי עותקי המאמרים המקוריים המתוארים לעיל, אם מישהו מעוניין לקבל הסבר או מאמר כלשהו אנא פנו אלי. השתתף ורשם: גיא בן צבי, יועץ מדעי ובעלים של חברת אומגה 3 גליל
Posted on 3 Comments

תיסוף DHA במהלך ההיריון אינו מועיל לבריאות הילדים

מחקר מעקב של ארבע שנים אחר ילדים שנולדו לאימהות שתיספו DHA במהלך ההיריון מצא שתיסוף DHA בהיריון אינו מקדם את התפתחות הילדים. במחקר זה נטלו האימהות ההריוניות 800 מ"ג DHA ביום או פלצבו מקביל. בגיל 18 חודשים לא נמצא שום יתרון קוגניטיבי, שפתי או מוטורי בין הילדים משתי הקבוצות. אך באופן מפתיע בנות שאימהותיהן נטלו תוסף DHA במהלך ההיריון הראו יכולות שפתיות נמוכות מבנות גילן בקבוצת הפלצבו. הילדים מקבוצת ה DHA קיבלו ציונים נמוכים יותר בכמה פרמטרים שדווחו ע"י ההורים בתחומי התפקוד וההתנהגות. בהשוואת ציוני הילדים בפרמטר של יכולת תפיסה כללית (GCA General Conceptual Ability) לא נמצא שום הבדל בין הקבוצות וגם לא באחוז הילדים עם עיכוב או התפתחות מוקדמת בפרמטרים אלו. איבחונים של אוטיזם (2 מקבוצת ה DHA ו 4 מקבוצת הבקרה) והפרעת קשב והיפראקטיביות (0 מקרים) לא היו שונים בין הקבוצות. ממצאי המחקר אינם תומכים בתיסוף DHA בהיריון לתמיכה בהתפתחות הילדים. תקציר מחקר אוסטרלי ממכוני המחקר באדלייד, מאי 2014. תרגום הכותרות המרכזיות: אומגה 3 גליל הורד את המאמר המקורי הערות גיא: המחקר הינו מחקר נוסף בסידרה ארוכה של מחקרים אשר ניסו להוכיח תועלת בתיסוף DHA לילדים ואמהות בהיבטים שונים של התפתחות כמו התפתחות קוגניטיבית או השמנת יתר. כמו המחקרים הקודמים גם מחקר זה נכשל בהוכחת תועלת ואף הוכיח נזק מסוים. למרות הפתעת החוקרים שהצליחו להפריך את ההיפותזה שלהם אין אנו צריכים להיות מופתעים מהממצאים מכיוון שמבחינה ביוכימית יש הסבר ברור לכך מדוע תוספת DHA ללא EPA לא אמורה להביא תועלת ואף להביא נזק. בשלב זה הממצאים לא יתורגמו להנחיות. תיסוף אומגה 3 לילדים ותוספי תמ"ל (תחליפי חלב) ימשיכו להכיל תיסוף של DHA בלבד, כלומר ללא EPA, כאשר ישנם סוגי תמ"ל המכילים גם חומצה ארכידונית. המלצת אומגה 3 גליל– מומלץ לאם לצרוך שמן דגים ביחס 2:1 לטובת EPA ולהניק. ומי שלא מניקה ובכל זאת נותנת תמ"ל- להוסיף קפסולה אחת של שמן דגים ביום על מנת לנטרל את הריכוז הגבוה של DHA בתמ"ל ולספק EPA ביחס הנחוץ לתינוק. המלצות כיצד לעשות זאת בקישור הזה.
Posted on 2 Comments

חלבון מהחי אינו מזיק – נהפוך הוא

במרץ האחרון החלו לצוץ מאמרים ברשת שטענו שלבני 50 ומעלה דיאטה עתירת חלבונים מהחי היא מזיקה כמו עישון, וזאת על פי מחקר שהתפרסם במגזין cell metabolism. זואי הרקומב, תזואית קלינית מוסמכת המקדישה את עבודתה לחקר האוביזם (השמנת יתר), מסבירה בצורה הומוריסטית אך משכנעת מדוע תוצאות המחקר אינן אמינות ומדוע המסקנה והכותרות בעיתונים- שגויות. תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל | אפריל 2014 | למאמר המקורי באתר של זואי הרקומב המחקר בדק נתונים מתוך מאגר בריאות הציבור האמריקאי, על בני 50 ומעלה (גיל 65 בממוצע). המעקב אחר הנחקרים בוצע במשך 18 שנים. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות לא שוות בגודלן לפי אחוז צריכת החלבון מן החי בעיקר, מתוך סך הקלוריות היומיות. צריכת חלבון גבוהה, בינונית ונמוכה. ביקורת על המחקר: שיטת המחקר: שימוש בקבוצות השוואה שאינן שוות מספרית גורם להערכת סיכונים בלתי אמינה. מסקנות החוקרים: נמצא קשר חלש מאוד בין צריכת חלבון מהחי לבין תמותה מסכרת, ולא נמצא שום קשר לתחומי בריאות אחרים. לעומת זאת נמצא דווקא שאכילת מעט מדי חלבון מן החי קשורה לתמותה מסרטן. לאחר שלא מצאו כל קשר בין צריכה גבוהה של חלבון מן החי לבין תמותה מכל סוג שהוא, הם החליטו לחלק את הקבוצות לגילאי 50-65 ולגילאי 65 ומעלה, ומצאו כי הגורם לתמותה מסרטן אצל בני 50 עד 65 הוא חלבון מן החי. מעניין שבקבוצת הנבדקים בגילאי 65 ומעלה התוצאה היא הפוכה, כך שרמה גבוהה של חלבון מן החי נמצאה כמגנה מפני תמותה מסרטן. מסקנה פשוט לא הגיונית. לכן, טוענת זואי הרקומב, נראה שהסיבה לפרסום המחקר ומסקנות החוקרים היא פשוט לשם השגת כותרת בעיתון… טעויות נפוצות במחקרים: א) קשר אינו סיבה (זה שראינו מקרים של שירה באמבטיה, אין זה אומר שאמבטיה גורמת לשירה יותר מאשר שירה גורמת לכניסה לאמבטיה). ב) סיכון יחסי הוא מדד לא טוב כאשר ניתן לדווח על סיכון אבסולוטי (אתם יכולים להכפיל את הסיכויים שלכם לזכות בלוטו ע"י קניית שני כרטיסים. הסיכוי היחסי שלכם הוכפל גם הוא. הסיכוי האבסולוטי שלכם היה 1 ל 14 מיליון ועכשיו הוא 2 ל 14 מיליון. אתם עדיין לא עומדים לזכות בלוטו!). למחקר הזה היו מספרי סיכון אבסולוטיים והוא היה צריך לפרסם אותם. 4 מקרי מוות לעומת 2 מקרי מוות מתוך 1000 איש, הוא באמת סיכון כפול אך זניח מבחינה מספרית אבסולוטית. ניגוד עניינים: החוקר הראשי הוא בעל אינטרס בחברה לייצור תוסף חלבון על בסיס צמחי. החוקרים טענו כי הם השוו חלבון מן הצומח לחלבון מן החי, ורק לאחר להטוטים שונים כגון הפרדת קבוצות הגילאים, הגיעו למסקנה שחלבון מן החי הוא מזיק. יתר על כן, יש לקחת בחשבון חלבון מן החי באיכות גבוהה לעומת חלבון שמקורו ב"ג'אנק פוד" כמו המבורגר עם קטשופ ולחמניות, מה שלא נעשה במחקר הזה. עכברים הם לא בני אדם: החוקרים ניסו להסביר את התוצאות באמצעות עכברים. הם ערכו ניסוי בעכברים שהשתילו בהם תאים קרצינוגניים של מלנומה ובדקו איך הסרטן התפתח במשך 39 ימים בעוד העכברים הוזנו בתזונה עם הרבה חלבון לעומת מעט חלבון. כבר כעבור 25 ימים נמצאו גידולים סרטניים אצל 100 אחוזים מהעכברים שאכלו הרבה חלבון ואצל 90 אחוזים מהעכברים שאכלו מעט חלבון. מחקר כזה יכול לשמש לכותרת כזו בלבד: "עכברים זכרים שהשתילו בהם תאים סרטניים חלו בסרטן", אך השתמשו בו כדי להסביר תוצאות של מחקר על בני אדם. בנוסף, החוקרים לא מצאו שום שוני משמעותי כאשר נתנו לעכברים חלבון מן החי לעומת חלבון מן הצומח. כך שהתוצאות אינן יכולות להצדיק את הכותרות שמגנות אכילת בשר או גבינה, או לחילופין להצדיק נטילת תוסף חלבון מן הצומח. מה המסקנה המתבקשת? בני אדם אינם זקוקים לכל כך הרבה חלבון. ככלל אצבע אנו זקוקים לכ 1 גרם חלבן לכל 1 ק"ג גוף. מפתחי גוף ונשים בהריון צריכים קצת יותר, אבל לא כל כך הרבה. יש לומר, לחלבון יש יתרון מטבולי על פני פחמימות ושומן ולכן יכול לעזור בהורדת משקל. על כן יותר מ 1 גרם לק"ג גוף איננו בעיה, כל זמן שהחלבון מגיע מאוכל אמתי ולא משייקים סינטטיים. חלבון קיים כמעט בכל מזון המצוי בטבע (היוצאים מן הכלל היחידים הם שמנים וסוכר, והם לא ממש אוכל). הטבע מספק שילובי שומן/חלבון- בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב- ושילוב פחמימות/חלבון- גרעינים, קטניות, פירות, ירוקת. נדיר שמזונות מכילים שומן/חלבון ופחמימות בכמות טובה (אגוזים וזרעים הם יוצאי דופן). למה שהטבע ישים חלבון בכל מזון אם הוא כה מזיק לנו? המחקר המדובר ערך תצפית מעניינת וזה הכל. הוא לא סיפק הסבר מתקבל על הדעת. ובאשר להשוואה לעישון- זה להטוט ליצירת כותרת בעיתון- שאינו ראוי לחוקרים שרוצים שיתייחסו אליהם ברצינות. עישון מהווה סיכון במספרים אבסולוטיים שהמחקר הנוכחי לא הביא. האם כדאי לכם להפסיק לאכול בשר או מוצרי חלב בעקבות המחקר? לא, אלא אם כן אתם רוצים למנוע מעצמכם שומנים חיוניים, חלבון וכמויות יקרות ערך של ויטמינים ומינרלים. חוק הזהב התזונתי נשאר כפי שהיה וזהו זה- אכלו מזון אמתי! כלומר- בשר, ביצים ומוצרי חלב מחיות שגדלו במרעה, דגים, אגוזים וזרעים, ירוקת ופירות בעונתם. תיהנו מדגנים מלאים ועמילן רק אם אתם במשקל נורמלי, ותגבילו אם לא. יין אדום ושוקולד מריר, ומה עוד אדם (או עכבר) יכול לרצות?
Posted on 24 Comments

תזונת פליאו- מה טוב בה ומה פחות טוב, ומה דומה ושונה בינה לבין תזונת אומגה

תזונת פליאו- מה טוב בה ומה פחות טוב, ומה דומה ושונה בינה לבין תזונת אומגה הסברים והשוואות על בסיס סיכומו של דר' מרקולה, אשר תוכנית התזונה שלו דומה מאוד לתזונת אומגה ומהווה השראה רבה להמלצות תזונת אומגה: פליאו: טוב ולא טוב בלאכול כמו איש מערות מאת דר' מרקולה, ינואר 2014 תקציר, תרגום ופרשנות ע"י אומגה 3 גליל (גיא בן צבי) למאמר המלא באתר של דר' מרקולה > תזונת פליאו היא אחת הדיאטות ה"חמות" ביותר המסתובבות כיום. עם סלבס ואפילו מסעדות יוקרה שעוקבים אחרי עקרונות הפליאו. יש שיאמרו אפילו שפליאו הפך למיינסטרים. ככל שתפוצת התזונה הזו גדלה כך גם יותר ויותר נשמעים הקולות התומכים בה… וגם המבקרים. כעת מתגבר הויכוח האם דיאטת פליאו היא באמת בריאותית או לא, ולכן ברצוני לשפוך מעט אור על שיטת אכילה זו. אני רואה לנכון להגיב, שכן רבים בתקשורת מתארים את ההמלצות שלי כפליאו, מה שהן לא. הערת גיא: כנ"ל. אני מוצא לנכון להשתמש בניתוח של דר' מרקולה, שבין חסידיו הבלתי-מושבעים אני נמנה, בכדי להדגיש בפני קוראיי את הדומה והשונה בין תזונת אומגה (שבעצמה די דומה לתזונה המומלצת ע"י מרקולה, אם כי לא לחלוטין) לבין תזונת פליאו המפורסמת שלעיתים מזוהה עם תזונת אומגה. מהי תזונת פליאו? בניגוד לתזונה המודרנית המתועשת, האדם הקדמון בתזונה הפלאוליתית, לפני הרבה אלפי שנים, ניזון בעיקר ירקות, פירות, אגוזים, שורשים ובשר שידם היתה משגת. על פי ממצאים מדעיים אותה תזונה פלאוליטית, אותה מבקשים לשחזר תומכי הדיאטה הזו נשענת על בשר רזה, כולל ביזון ויען ואיברים פנימיים, מאכלי ים, פירות טריים וירקות לא עמילניים- למרבה הצער תזונה רחוקה מאוד מהתזונה המתועשת האמריקאית הממוצעת. עקרונות אלה הוחלפו כיום בסוכר מזוקק, סוכר פירות, סירופ תירס, דגנים, לחמים, תפוחי אדמה ומוצרי חלב מפוסטר. רוב האמריקאים אוכלים מגוון צר מאוד של ירקות ופירות ובכמות הרבה יותר קטנה מזו שאכלו אבותינו. הכוח האמיתי של "תזונת הקדמונים" הוא למעשה ב"נירמול" המערכת שלנו. ע"י אכילה של המזונות המותאמים לתורשה הגנטית של בני האדם נמנע את רוב המחלות הקשורות לתזונה המודרנית, שרבים מדי עדיין מאמינים שהגורמים להן הם ב"גנים גרועים". מה אומרים המבקרים של תזונת הפליאו? קשה להתווכח עם הצורך להחליף את המזון המודרני המתועש במזון מלא מהטבע. אך המבקרים טוענים שתזונת פליאו היא קיצונית מדי ומסוכנת משום שהיא מונעת אכילה של מזונות מסוימים שעלולים להיות חסרים, ובכל מקרה אינה ריאלית ליישום עבור האמריקאי הממוצע. בדירוג ה"דיאטה הטובה ביותר" לשנת 2014, מגזין U.S. News & World Report דירגה את הפליאו במקום האחד לפני האחרון. הביקורת לעניין הקיצוניות סובבת בעיקר סביב האיסור על דגנים ומוצרי חלב. אך האיסור על דגנים הוא דווקא מה שהופך את הדיאטה הזו לבריאה הרבה יותר מסגנונות התזונה הנפוצות. ביקורת נוספת נשמעת סביב מיעוט מחקרים אך בפועל נעשו מעט ניסויים אשר הראו תוצאות לטובת הפליאו. בנוסף, האמירה שהדיאטה אינה ריאלית ליישום אינה אמיתית שכן כיום ניתן להשיג כל דבר בסופרמרקט, צריך רק לבחור מה כן ומה לא. אפילו שכמעט כל מה שנקנה בסופר עבר את התעשייה החקלאית המודרנית וכבר מזמן אינו המזון המקורי אכל איש המערות, עדיין אפשר לעמוד בכללי הפליאו בעזרת המצרכים הקיימים. דיאטת פליאו עלולה להיות בעייתי לאנשים מסוימים על אף שפליאו בריאה הרבה יותר מהדיאטה האמריקאית הממוצעת עדיין יש בה אי דיוקים. לדעתי יש בה יותר מדי חלבון שמהווה תחליף בריא לפחמימות, אך לדעתי בפליאו אוכלים הרבה יותר ממה שהגוף באמת צריך. ספורטאים אגרסיבים ונשים בהריון אכן זקוקים ליותר חלבון, אך בממוצע מדובר בכמות גדולה מדי של חלבון. יש הטוענים שבפליאו יש מעט מדי פחמימות. באופן כללי למי שרגיל לצרוך הרבה פחמימות הורדה רק תועיל. יחד עם זאת למי שרגיל לאורך זמן לאכול מעט פחמימות, כמו בפליאו, גופו יצטרך להסתגל למחסור בגלוקוז, מה שעלול להוביל לשינויים הורמונליים שיזיקו לשומנים בדם. יש הטוענים כי אין דבר כזה אכילת מעט מדי גלוקוז שכן במקרה של מחסור הגוף ייצר גלוקוז מחלבון. אחרים טוענים שמצב זה עלול להיות מסוכן לבריאות. אני ערכתי מחדש את עמדתי לגבי דיאטה דלת פחמימות לאורך זמן, וכעת אני מאמין שהדיאטה הבריאה ביותר עבור אדם הסובל מתנגודת אינסולין או לפטין היא דיאטה דלת-פחמימות, וצריכת חלבון דלה עד מתונה וצריכה מרובה של שומן איכותי. ברגע שתנגודת האינסולין נפתרת זה עדיין מועיל לשמור על דיאטה דלת פחמימות. ברגע שהמשקל, לחץ הדם, רמת הסוכר והכולסטרול מתאזנים אפשר להגביר את צריכת הפחמימות. באופן אישי אני כיום צורך כמה מנות של פרי ביום ועדיין משקלי, לחץ הדם שלי, רמת הסוכר והכולסטרול שלי מעולים. האם דיאטת פליאו מכילה יותר מדי חלבון ומעט מדי שומן? כאשר מתמודדים עם תנגודת אינסולין/לפטין, לדעתי רצוי להוריד פחמימות ולהחליפן בשומן בריא. החלפת פחמימות בחלבונים עלולה לגרום לאתגרים בריאותיים שווי ערך לאכילת יותר מדי דגנים וסוכר. בפליאו אוכלים בערך 38 אחוז מהקלוריות כחלבונים ו 39 אחוז כשומן, מה שעלול להיות יותר מדי חלבון ולא מספיק שומן בשביל בריאות אופטימלית. צריכה מוגברת של חלבון עשויה להעלות את מסת השריר אך עלולה בסופו של דבר להעלות את הסיכון לסרטן, ע"י הפעלת ה mTOR. כאשר מפחיתים צריכת חלבון יש צורך להחליף את הקלוריות הללו בקלוריות ממקור אחר, והמפתח הוא להחליפן בקלורות משומן באיכות-גבוהה, כגון אבוקדו, חמאה, שמן קוקוס, אגוזים וביצים (גיא: ושמן זית, משום מה מרקולה שכח אותו). האופציה הבריאה ביותר היא להבטיח שהפחמימות מגיעות מירקות טריים אורגנים, לאכול כמות מוגבלת של חלבון איכותי ולאכול בעיקר שומן איכותי. תלוי בסוג הפחמימות (הרבה או מעט סיבים), רוב האנשים זקוקים ל 50-75 אחוז שומן מסך הקלוריות בתזונה שלהם ולפעמים אפילו יותר, על מנת להשיג בריאות טובה. הדומה בין תזונת מרקולה (ותזונת אומגה) לתזונת פליאו: • המנעות מסוכר ודגנים • אכילת הרבה ירקות טריים • התמקדות במציאת אוכל באיכות גבוהה, ממקור נטול רעלים השונה בין תזונת מרקולה (ואומגה) לתזונת פליאו: • במרקולה פחות חלבון ויותר שומן איכותי • במרקולה מוצרי חלב מותרים, בעיקר מוצרים לא מפוסטרים. • במרקולה מאכלי ים יש לאכול בזהירות- בגלל הזיהום במי הים (הערה: שמן דגים הוא נקי מזיהום ימי בזכות תהליך הזיקוק של השמן). • ירקות מותססים- לשיפור פלורת המעיים. לפי מרקולה רבע עד חצי כוס ירק מותסס בכל ארוחה, אם כי זהו אתגר שיש לשאוף אליו לאט ולהרגיל את הבטן. • צום לסירוגין- גם בפליאו ממליצים על צום אך לא מספיק מדגישים את חשיבותו. צום לסרוגין פירושו אכילה במהלך שעות מוגבלות בכל יום (לדוגמה בין 11:00 ל 19:00), והוא אחד הכלים החזקים ביותר למניעת השמנת יתר ומחלות כרוניות. כל מי שנכלל ב 85 אחוזי האוכלוסיה הסובלים מתנגודת אינסולין צום לסירוגין הוא המלצה חמה. גיא: ההבדל בין תזונת מרקולה לתזונת אומגה: ההבדל העיקרי הוא שבתזונת אומגה מתמקדים במזון איכותי, אך לא מתעקשים על ירקות ופירות אורגנים. לדעתי איכות הירקות והפירות בישראל היא טובה מאד. אין בישראל מזונות מהונדסים גנטית GMO (מלבד אולי שמן קנולה ושמן סויה שבמילא אינני ממליץ עליהם) והפיקוח של משרד החקלאות על מוצרי החקלאות הוא פיקוח טוב. גם מוצרי הבשר בישראל בדרך כלל טובים מלבד בעיית האומגה 6 לעומת אומגה 3 בגלל תזונת בעלי החיים הגדלים כולם על תערובת דגנים (נכון לגבי עגלי בשר, דגי בריכות ותרנגולות כולל תרנגולות חופש אם מאכילים אותן דגנים). על המחסור באומגה 3 בבשר ניתן להתגבר בקלות על ידי תיסוף שמן דגים.
Posted on Leave a comment

מה לגבי תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות) המכילים רק DHA ולא מכילים EPA?

גם כאן מדובר בטעות היסטורית ובפוליטיקה של המזון. חברות יצור התמ"ל זיהו שרמת ה DHA במוח של תינוקות גבוהה מאד והסיקו שיש לתסף רק DHA. כמו שהסברנו זו טעות נאיבית. בנוסף לכך חברה אחת בשם MARTEK החזיקה במונופול ליצור DHA נקי מאצות ומכרה אותו באופן בלעדי ליצרני התמ"ל. בגלל המונופול הזה האינטרס שלה היה להכניס רק DHA לפורמולות השונות. העובדה היא ששימוש בפורמולות עשירות DHA מזה כ-15 שנים לא הועיל בכלום לעצירת מגיפת ההפרעות הנוירופיסיכאטריות בילדים שנולדו מאז. ישנם גם מחקרים רבים שבדקו את השפעת ה DHA הנקי על תופעות נוירופיסיכאטריות שונות ותמיד נמצא ש DHA נקי או לא הועיל או הזיק. לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת. לקישור למחקר המחקרים היסודיים ביותר נערכו על דיכאון אך גם על ADHD. נערכו מספר מחקרים ביחסי EPA ו DHA שונים והממצאים תמיד זהים: DHA נקי נכשל בהוכחת תועלת. EPA+DHA במינון מתאים וביחס מתאים תמיד מוכיחים תועלת (וכמובן שלנו כבר יש נסיון רב עם מאות לקוחות שראו תועלת ביחס 2:1 לטובת EPA).  

גילוי נאות לקראת קבלת המלצות שימוש באומגה 3

מחשבון מינון אומגה 3 והמלצות שימוש ישלח לדוא"ל שלך מיד לאחר קריאת הגילוי הנאות והסכמה לתנאי השימוש בתחתית העמוד. במחשבון תוכלו למצוא המלצות שימוש עבור: אדם בריא (ונשים בהריון), תסמונת טורט, טיקים, הפרעות קשב וריכוז, אסטמה, אוטיזם, אוסטאופורוזיס, OCD, אלרגיות, דיכאון, דיכאון הריוני, טרשת נפוצה, חרדה, דלקת מעיים כרונית, דלקת פרקים, סכרת, מחלות לב כלי דם וכולסטרול, מיגרנה ותסמונת קדם וסתית. לקוחות אינטרנט זהב ובזק בינ"ל- במידה שלא קיבלתם את המחשבון אנא כתבו לנו ונשלח לכם את המחשבון ישירות.

    מלאו את פרטי ההסכם ומייד תועברו לדף המלצות שימוש:

    שם:

    משפחה:

    טל':

    מייל:

    אנא קראו את הגילוי הנאות לפני המעבר למחשבון: גילוי נאות ותנאי שימוש במשך השנים אספנו מידע רב כדי לגבש עבורכם המלצות שימוש באומגה 3 משמן דגים. ההמלצות מבוססות על שני מקורות עיקריים: 1. ניסיוננו האישי עם משפחה, חברים ולקוחות. 2. תוצאות מחקרים מדעיים שבדקו מינונים ויעילות של אומגה 3 משמן דגים לטיפול לבמחלות שונות. אנו קוראים ומתעדכנים באופן סדיר בכל מה שמתפרסם על שימוש טיפולי באומגה טווח המינונים המומלץ על ידינו תלוי במצב בריאותו ומשקל גופו של המשתמש, ואינו תלוי בגיל או במין. כל הנאמר באתר ובדף זה ובהמלצות השימוש, ניתן על ידינו על  פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. [accordion id="תופעות לוואי משימוש בשמן דגים" ] [accordion-group parent="1" title="תופעות לוואי משימוש בשמן דגים"] משרד הבריאות האמריקאי עדכן את מידע הבטיחות שלו על אומגה 3. העדכון האחרון יצא באוגוסט 2022: "לתוספי חומצות שומן אומגה 3 בדרך כלל אין תופעות לוואי שליליות. כאשר תופעות לוואי מתרחשות, הן בדרך כלל מורכבות מתסמינים קלים של מערכת העיכול." לא התגלו ולא פורסמו במחקר המדעי תופעות לוואי שליליות משמעותיות לשימוש באומגה 3 משמן דגים ולא התפרסם גבול עליון למינון בדיוק כמו שלא התפרסם גבול עליון למינון שמן זית או שמן תירס או כל שמן מאכל אחר. נערכו מחקרים בשימוש של עד 15 גרם חומר פעיל (30 גרם שמן דגים) ביום על ילדים עם ADHD ללא תופעות לוואי משמעותיות. יחד עם זאת מנסיון של מעל 10 שנים עם אלפי לקוחות נתקלנו במספר מקרים נדירים של תופעות לוואי. להלן רשימה של תופעות לוואי נפוצות על פי הספרות ועל פי נסיוננו: שיהוק וטעם לוואי של דגים העולה מהקיבה לאחר בליעת הקפסולות (בערך 10% מהאנשים). הפתרון לתופעה זו הוא ליטול את הכמוסות בסמוך לאכילת מזון שמן כגון אגוזים למיניהם, גבינות שמנות, בשר שמן, שמן קוקוס וכד'. במקרים נדירים הפרעות עיכול כאשר השמן עובר את המעיים ללא ספיגה (בערך 1% מהאנשים). הפתרון לתופעה זו הוא הורדת המינון וחלוקתו למספר מנות קטנות ביום בדרך כלל פותרת את הבעיה. תופעות לוואי נדירות בהן אנחנו נתקלנו (מתוך קהל לקוחות של כ 5000 איש): כחמישה מקרים (מתוך כחמשת-אלפים משתמשים) של דפיקות לב המופיעות מספר דקות לאחר צריכת שמן הדגים. מקרה אחד של אלרגיה חריפה שבאה לידי ביטוי בפריחה בעור והתנפחות לאחר צריכה של כמות גדולה מהמומלץ על ידינו (14 קפסולות כ 8.4 גרם חומר פעיל ביום לאדם במשקל כ 60 ק"ג) למשך מספר שבועות (צריכה שהיא הרבה מעל המקסימום המומלץ על ידינו לאותו משקל). בכל מקרה של תופעת לוואי שיש חשד כי היא קשורה בנטילת האומגה 3 להפסיק מיד את הצריכה ולראות האם התופעה חולפת. ניתן להתיעץ איתנו ונשמח לעזור. בכל מקרה של חשש יש לפנות לרופא המטפל להתייעצות. [/accordion-group] [/accordion] [accordion id="מינון גבוה של שמן דגים"] [accordion-group parent="2" title="מינון גבוה של שמן דגים"] מכיוון שאתר זה מיועד לתמוך בעיקר באנשים עם תסמונות ותופעות הזקוקים למינון גבוה של אומגה 3  משמן דגים הרי שהמשתמשים עשויים למצוא עצמם נוטלים כמויות גדולות יחסית החל מ 5 ועד 20 קפסולות ביום. אנו מכירים אנשים רבים הצורכים מעל 10 ואפילו 30 קפסולות ביום, בדרך כלל ללא תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת לכל מי שצורך כמויות גדולות של שמן דגים אנו ממליצים על נקיטת משנה זהירות כלהלן: עליה הדרגתית במינון ביחוד כאשר לוקחים במקביל עם תרופות משמעותיות. תרופות בעלות סינרגיה (=הגברת פעילות) עם אומגה 3 הן בעיקר תרופות פסיכיאטריות ותרופות חזקות למניעת קרישת דם ממשפחת הוורפארין (כמו קומאדין) או דומות להן. בכל מקרה של תופעת לוואי שיש חשד כי היא קשורה בנטילת האומגה להפסיק מיד את הצריכה ולראות האם התופעה חולפת. ניתן להתיעץ איתנו ונשמח לעזור. בכל מקרה של חשש יש לפנות לרופא המטפל להתייעצות. [/accordion-group] [/accordion]
    Posted on Leave a comment

    גיאופגיה- סקופ על אכילת אדמה

    מחקרים מראים שאכילת אדמה איננה התנהגות פתולוגית אלא ביולוגית תוקצר ותורגם ע"י אומגה 3 גליל- מתוך גליון יוני 2012 של מגזין סיינטיפיק אמריקן    (תמונה- צלחת עם אדמה ) בסתיו 2009 קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת טפטס, ישבו לאכול קצת אדמה. הם אספו מעט קוביות של חרסית (Clay) ובלעו אות האבקה כדי לגלות איזה טעם יש לחרסית. ניסוי טעימות בלתי שגרתי זה היה חלק משיעור רפואה דרוויניסטית. התלמידים למדו את האבולוציה של גיאופגיה- המנהג לאכול אדמה, בעיקר קרקעות כגון חרסית, שהוא מנהג ידוע אצל חיות ובני אדם כבר אלפי שנים. ה DSM – ספר הרפואה הסטנדרטי של הפסיכיאטרים, מסווג גיאופגיה כתת קטגוריה של תסמונת פיקה. תסמונת פיקה מוגדרת כהפרעה נפשית בה אנשים אוכלים דברים שאינם מזון, כגון אכילת אפר סיגריות ושבבי צבע. אך כפי שלמדו הסטודנטים בשעור זה, מחקרים על בעלי חיים ותרבויות אנושיות מצאו שגיאופגיה אינה בהכרח הפרעה- למעשה, אדמה יכולה להתעכל מצוין. כיום חוקרים כבר מסתכלים באור אחר על אכילת אדמה ומגלים שהתנהגות זו לרוב מספקת מינרלים חיוניים ומהווה נוגדן לרעלנים ממזון ומהסביבה. נטרול רעלנים על ידי אדמה חרסיתית (המכילה חרסית) מוסבר בכך שחרסית בתמיסה מימית מכילה מולקולות בעלות מטען שלילי הסופחות אליהן רעלנים רבים הטעונים במטען חיובי. חליקיקי החרסית סופחים ומסיעים החוצה מהמעיים רעלנים שונים ומונעים את ספיגתם לזרם הדם. לגבי נשים בהריון- אכילת אדמה משמשת כתוספת מינרלים וכמנטרל רעלנים. הטרימסטר הראשון בהריון מלווה פעמים רבות בבחילות והקאות. מחקרים חוצי-תרבויות תיעדו גיאופגיה בשלב זה של ההריון כטיפול במה שמכונה בחילות-בוקר. נשים באזור התת-סהרה ובמזרח ארה"ב דיווחו כי הן אוכלות חרסית כדי להפחית את התופעות הלא נעימות הללו. החוקרים מציעים סברה כי בחילות הבוקר מנקות את גוף האם מרעלנים העלולים להזיק לעובר. כנראה שגאופגיה ובחילות בוקר פועלות ביחד להגנת העובר המתפתח. כמו כן, מכיוון שחרסית כרוכה בבקטריות ונגיפים, היא עשויה להגן על האם והעובר גם יחד מפני פתוגנים הנישאים באוכל כגון חיידקי אי-קולי וויבריו-כולירה. יש לציין כי גאופגיה תועדה כפרקטיקה לטיפול בבעיות עיכול כגון בחילות, הקאות ושילשולים מזה אלפי שנים, אצל בני אדם וחיות בכלל ולא רק אצל נשים בהריון. קראי את המאמר המלא כדי לגלות: עד כמה תופעת הגאופגיה נפוצה ומה המניעים להתנהגות זו? מהם היתרונות של אכילת אדמה? מה גילו מחקרים על גאופגיה בתוכים, עטלפים ונשים בהריון? מהן הסכנות באכילת אדמה וכיצד להתגבר עליהן? למאמר המלא לחץ כאן להמלצות תזונת אומגה
    Posted on 2 Comments

    תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני

    בדיון באתר כמוני העלה פרופ’ אדלשטיין רשימה ארוכה של טענות נגד גיא בן צבי ונגד שמן דגים. להלן מאמרו של הפרופ’ בגרסה המקורית. בהמשך למטה ראו התייחסותי המפורטת לטענות שהעלה הפרופ’ במאמרו (בפונט כחול). גיא חניתה הרשקוביץ | 18/05/10 ב 07:26. ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין: גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי, כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד. ולגופו של עניין: ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית. חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה: מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. איזון יחס אומגה 3 אומגה 6. אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל: התחמצנות השמן. טעם וריח רע. פגיעה בתאי דם לבנים. עליה בערכי הכולסטרול הרע. רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה.

    לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

    לגבי נושא ההמרה. אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA .מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA ושל 1-5% ל-DHA. שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004)

    1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008).

    M.W. Churcha, , , K.-L.C. Jenb, D.A. Jacksonc, B.R. Adamsc and J.W. Hotraa aDepartment of Obstetrics & Gynecology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA bDepartment of Nutrition and Food Science, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA cDepartment of Physiology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA

    Diets that are relatively rich in ?-3 FA can adversely affect fetal and infant development and the auditory brainstem response (ABR), a measure of brain development and sensory function.

    2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

    Neurotoxicology and Teratology, In Press, Corrected Proof, Available online 8 October 2009 M.W. Church, K.-L.C. Jen, J.I. Anumba, D.A. Jackson, B.R. Adams, J.W. Hotra

    In conclusion: n-3 FA over-nutrition or imbalance during pregnancy and lactation had adverse effects on life span and sensory/neurological function in old adulthood. The adverse outcomes in the Excess offspring were likely due to a “nutritional toxicity”. The health implication is that consuming or administering large amounts of n-3 FA during pregnancy and lactation seems inadvisable because of adverse effects on the offspring.

    גיא: ועכשיו תגובתי המפורטת מאד בפונט כחול ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין: גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי גילוי נאות: גיא משמש כמנכ"ל של חברת היטק ועל כך פרנסתו ופרנסת משפחתו. גיא עוסק בתזונה ובריאות כתחביב מתוך תרומה לקהילה. גם ההרצאות שהוא מעביר הן בחינם. לאשתו אורנה חברה ליבוא ושיווק שמנ"ד והוא משמש בזמנו הפנוי כיועץ מדעי לחברה וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי אין לי שום דבר נגד אומגה 3 צמחית, נהפוך הוא אני חושב שבריא וטוב לצרוך אומגה 3 צמחית מפשתה מרווה המפ וכל המקורות האחרים ל ALA . יש לי הרבה נגד מרוולס שהיא חברת הפצה מסוג MLM (פירמידה) ונגד שיטות השיווק שלה הנשענות על חצאי אמיתות אי אמיתות ואף שקרים בוטים שכל תפקידן הוא שיווקי להגדיל את תפוצת המוצר שלה שמן זרעי מרווה. ,כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד זה נקרא גילוי נאות ואין זה אומר שאני יודע פחות מפרופסור. השאלה היא כמה אני קורא וכמה אני מנתח ומבין את מה שאני קורא. אני קורא הרבה מאד, יודע לנתח ולהבין מה שאני קורא.

    ולגופו של עניין: ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית. חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה: מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. לא נכון. אין לאומגה 3 צמחית כלומר לALA שום תפקיד חיוני. מרכיב הALA בבעלי חיים הוא נמוך מאד, זניח אפשר לומר לעומת EPA . עד כדי כך שמחקרים חדשים בבני אדם ובעכברים הוכיחו כי אומגה 3 ואומגה 6 צמחיות אינן חומצות שומן חיוניות. למשל במחקר הזה.

    The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid Hau D.Le a,1, Jonathan A.Meisel a, Vincent E.deMeijer a, Kathleen M.Gura b, Mark Puder a, ,2 a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard Medical School, 300 Long wood Ave, Fegan 3, Boston, MA 02115, USA b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA 02115, USA

    אל המחקר המלא לחץ כאן .שווה לקרוא אותו למי שמתענין בנתיבים המטבוליים של חומצות שומן חיוניות, שהוא נושא הויכוח. איזון יחס אומגה 3 אומגה 6 לא נכון. אין שום משמעות ליחס של אומגה 3 צמחית לאומגה 6 כשלעצמו. הדבר היחיד שחשוב ביחס אומגה 3 ל6 הוא היחס בין EPA (אומגה 3 מהחי) לבין חומצה ארכידונית (אומגה 6 מהחי). הדרך הטובה ביותר לאזן את היחס הזה הוא על ידי צריכה ישירה של EPA ! כלומר שמן דגים או בשר של בעלי חיים גדלו על עשב. ישנה חשיבות עקיפה לכמות האומגה 3 הצמחית רק במידה ולא צורכים שמן דגים או EPA מהחי. אבל כמו שיאמר להלן יעילות ההמרה היא כל כך נמוכה אפילו באנשים בריאים שזה הופך למקור לא ריאלי ויקר בעוד ששמנ"ד הוא זמין וזול. הסבר לנתיבים המטבוליים של אומגה 3 מול אומגה 6 ניתן למצוא בשקף מספר 18 במצגת הזו. אגב את השקף הזה קיבלתי מארטמיס סימופולוס שהיא "נביאת האומגה 3" והיתה יו"ר ארגון הבריאות של האו"מ. ההסבר המדויק למה יחס EPA לחומצה ארכיונית (אותו יחס מפורסם אומגה 3 ל 6) הוא כל כך חשוב חבוי בשרטוט הזה ובאנזימים המוצגים בו, אך קצרה היריעה מלהסביר זאת כאן. אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . לא שמעתי על כך, מודה ולא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תתן סימוכין לכך שALA מוסתת את חילוף החומרים בתא בצורה חיובית. אשמח לקרוא וללמוד. יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. לא נכון! החומרים "תואמי הפרוסטגלנדינים" כפי שאתה קורא להם המיוצרים מאומגה 3 הינם מלבד פרוסטגלנדינים האחראים על התגובה החיסונית, גם הלוקטריאנים האחראים על התגובה האלרגית והטרומבוקסנים האחראים על קרישת הדם. כל שלושת המשפחות הללו שייכנות למשפחה גדולה הנקראת איקוסנואידים Eicosanoids . הקידומת Eico משמעותה 20, כלומר 20 אטומי פחמן בשרשרת, שזה אותו Eico כמו ב EPA שזה קיצור של חומצה Eicosapentaenoic . עכשיו כידוע לך חומצה לינולנית ALA הינה בעלת 18 אטומי פחמן בלבד השרשרת. כיצד יכולה מולקולה בעלת 18 אטומי פחמן להפוך למולקולה בעלת 20 אטומים? רק בדרך אחת- על ידי הוספת אטומים כלומר אלונגציה. ומה מקבלים אם מאריכים ALA בשני אטומים? נכון – EPA. כלומר שמן דגים (פלוס שני תהליכי דיסאטורציה המביאים את המולקולה מ3 קשרים כפולים ב ALA ל 5 קשרים כפולים ב EPA. על מנת לתמוך בעמדתי זו אני מביא כאן מאמר ארוך ומפורט מסימפוזיון אומגה 3 מ 2005 מאת פיליפ קלדר שהוא פרופסור לתזונה חיסונית באוניברסיטת סאוטהמפטון על התפקידים האנטי דלקתיים של חומצות שומן, במאמר מוזכר שALA איננה בעלת תפקיד אנטי דלקתי משמעותי ואף שמוסבר שהדרך היחידה שבה היא משפיעה היא בעקיפין על ידי הפיכתה ל EPA ושנדרש מינון גבוה מאד של לפחות 10 גרם ביום כדי להתחיל לראות השפעה אנטי דלקתית, בעוד של EPA השפעה משמעותית מאד כבר ב1 גרם ביום. סקירה נוספת מסימפוזיון האומגה 3 משנת 2005 המסביר את הנתיבים המטבוליים של אומגה 3 נמצא כאן. גם סקירה זו מסבירה בדיוק את תפקידי הALA בגוף ומסקנתה שאי לה תפקיד משמעותי מעבר להפיכתה לEPA בגוף ושעקב יחס ההמרה הנמוך היא איננה מקור ראוי לEPA. ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל: התחמצנות השמן. לא בעיה. הג’לטין של הקפסולה מהווה מחסום מעולה לחמצן. עם זאת מכיוון שהוא לא מהווה מחסום למים יש לשמור את הקפסולות במקום קר ויבש, כלומר במקרר. לגבי שמן נוזלי- בעיקרון הוא אמור להיות ארוז תחת חנקן בתוך הבקבוק על מנת למנוע חימצון. מרגע הפתיחה יש כמובן לשמור אותו במקרר ולסיים לצרוך אותו תוך כחודש. מסיבה זו הנוזל משווק בדרך כלל בכמויות קטנות בכל אריזה. טעם וריח רע. טעם וריח רע רלוונטיים רק לשמן מקולקל. שמן דגים טרי, לפחות השמן של אומגה 3 גליל, הינו כמעט נטול טעם והטעם שיש הוא טעם של דגים טריים. מאות ילדים בישראל מוצצים את הקפסולה ובולעים את השמן בהנאה ומבקשים עוד. שמן בטעם רע או בעל ריח של דג מת = שמן מקולקל! פגיעה בתאי דם לבנים. ????????? לא שמעתי על כך. אני מכיר מאות אנשים כולל אני ומשפחתי שעושים בדיקות דם תקופתיות וספירת הדם שלהם מושלמת. מכיוון שצריכת שמנ"ד מונעת מחלות זיהומיות רבות (מרסנת את הדקלת) יש בדרך כלל ספירת כדוריות לבנות נמוכה כי אין דלקות. עליה בערכי הכולסטרול הרע. בוא נתחיל בזה שאין דבר כזה כולסטרול רע. כולסטרול הוא תמיד דבר טוב. למרות שהרופאים אומרים לנו שהכולסטרול מזיק. לכולסטרול תפקידים חיוניים בגוף ובלעדיו אין חיים. קצרה היריעה מלפרט אבל אין לי ספק שבעתיד עוד יכו על חטא בענין המלחמה נגד הכולסטרול שכבר היום גורמת לנזקים איומים (עיין ערך סטטינים שחוסמים את יצור הLDL ובכך מונעים מהגוף ליצר סטרואידים אנבוליים , מה שגורם לניוון שרירים) . אבל לעצם הענין- אפילו ההצהרה שלך שאומגה 3 מעלה את ה"כולסטרול הרע" איננה נכונה. אם יש השפעה כלשהיא לצריכת שמן דגים היא בהעלאת הHDL מה שנקרא (גם בטעות) "כולסטרול טוב". אז אם כבר לשיטתך שמן דגים משפר את האינדיקטורים הרפואיים (השגויים במילא) למחלות לב. רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים שקר! שמן דגים חוקי למאכל אדם תמיד נקי לחלוטין ממתכות כבדות דיאוקסינים ורעלנים אחרים. כאן ניתן למצוא את דף מפרט המוצר של השמן שלנו (אבל ההצהרה שלי נכונה לכל מוצרי השמנ"ד החוקיים בשוק). בנוסף על כך עם כל מנת יצור שאנו קונים אנו מקבלים תעודת בדיקה המוכיחה את העמידה במפרט המוצר כולל בדיקת כל הרעלנים הללו ויותר. לקוח שקונה מאומגה 3 גליל ומבקש העתק של תעודת הבדיקה יכול לקבלה. וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה. שוב אין לי הרבה מה לומר מעבר לכך שזה קשקוש. ראה תגובת היצרן אושין ניוטרישן לכתבה הסנסציונית אשר שימשה את מרוולס כל כך טוב בשבועות האחרונים

    לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

    לגבי נושא ההמרה אנסה להסביר בצורה פשוטה: החומצה אלפא-לינולנית (ALA ) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA . מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA לא נכון. רק 5 % בגברים בריאים ו10% בנשים בריאות. יש אנשים רבים שיש להם פגם אנזימטי בהמרה של ALA ל EPA (אנזימי D 5 D , D 6D ואלונגאז) ושל 1-5% ל-DHA . שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אפילו זה לא נכון הביקורת היא על אחוז ההמרה הנמוך של ALA ל EPA באנשים בריאים ואחוז שעשוי להיות נמוך במיוחד אצל אנשים עם מחסור באנזימי דיסטוראז ואלונגאז. ההמרה ל DHA איננה הבעיה. היא אולי בעיה משנית במידה ונוצר מחסור חמור ב EPA . אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא: מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי? לא ברור לי כלל למה זו השאלה הכי חשובה. השאלה הכי חשובה היא ממה נוצרים האיקוסנואידים? מאומגה 6 או מאומגה 3. האיקוסנואידים ממשפחת אומגה 3 נוצרים רק מ EPA ואילו מאומגה 6 נוצרים מחומצה ארכידונית שהיא גם בעלת 20 אטומי פחמן (כלומר מקור למולקולות בעלות 20 פחמנים מסוג Eico ) במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות! החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004 ) נעבור לבני אדם: מחקר חלוצי שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים בירחון המדעי היוקרתי J.Lipid Res בחודש יולי 2009 בצעו החוקרים בפעם הראשונה מדידות על האינקורפורציה של DHA לתוך המוח האנושי באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של טומוגרפיה. שני ממצאים חשובים מאד נצפו בניסוי זה אשר נערך על 14 גברים בריאים: 1.זמן מחצית החיים שלDHA במוח האנושי הוא שנתיים וחצי! (לעומת שעות במערכת הדם) 2.האינקורפורציה היומית של DHA במוח האנושי היא 3.8 מיליגרם! מכאן שעם זמן מחצית חיים כל כך ארוך של DHA ההפיכה הנמוכה של ל-DHA הינה בטלה בשישים. יתרה מזאת,גם לפי כמות יומית מומלצת של ALA לפי 2 גרם.(נבדוק לפי המחמירים) נקבל שאפילו בשעורי הפיכה קטנים של 1% ל-DHA יווצרו 20 מיליגרם של DHA אשר בקלות יבטיחו אינקורפורציה של 3.8 מיליגרם למוח האנושי. הנימוק למעלה לא נכון מכיוון שהALA צריך לספק גם EPA ו גם DHA ואם אין מספיק EPA ממילא אין מספיק DHA . וכשאין מספיק DHA המוח לוקח חומצה ארכידונית, וזו בדיוק הבעיה כי חומצה ארכיונית במוח גורמת נזק נזק נזק. עשרות מחקרים ומאמרים (חלקם בידי) מראים שהמינון היומי של EPA +DHA הדרוש לאדם מכל מקורות המזון נע בין 2 ל 3 גרם ביום. וזה רק לתחזוקה. במקרה שיש מחסור לוקח חודשים ושנים של מינון מוגבר להתגבר על המחסור הזה. אני רוצה להדגיש נקודה זו- ALA הופך ל EPA ו EPA הופך ל DHA . אבל ל EPA יש תפקיד נוסף המכלה אותו באופן מתמיד- יצור ההורמונים האיקוסנואידים. לכן חשוב יותר לספק לגוף EPA מאשר DHA כאשר היחס האופטימלי ביניהם הוא בערך 2:1 לטובת EPA . לסיכום: כאשר לוקחים בחשבון את זמן-מחצית החיים של DHA במוח האנושי העשרה תזונתית ב-ALA מבטיחה תפקוד מיטבי של המוח האנושי בכל הנוגע לתפקודים תלויי DHA . במקרים של ילדים מומלץ לצרוך את המקור הצמחי (נמצא בצורה טבעית בחלב אם) ולכן יצרניות תחליפי החלב עד גיל שנה מחויבות להכניס ALA לפורמולה אין זה המצב לגבי EPA ו DHA . יצרניות הפורמולות לא מבינות בזה. עובדה: עד לפני שנים ספורות אותן חברות הוסיפו חומצה ארכידונית לפורמולה ("פורמולה אמריקאית") מה שהיווה אסון תזונתי ותרם תרומה חשובה למגפת בעיות הקשב והריכוז בעולם המערבי. כיום הן מוסיפות רק DHA וזו גם טעות חמורה שעולה ביוקר לתינוקות מכיוון שאסור להוסיף DHA ללא EPA . ולכן חובה להוסיף שנמ"ד המכיל יותר EPA לכל תינוק הצורך פורמולה. לא רק כדי לאזן את האומגה 6 אלא גם כדי לאזן את המינון הגבוה של ה DHA (אבל זה סיפור ליום אחר) אין כלל בעיית מטבוליזים "העיקוף" עלול ליוצר מחסור בחומרים שהגוף לא קיבל (ALA וחומצות שומן אחרות שמתפרקות ממנה) עלולה להיוצר גם בעיה של עודף שעלולה לפגוע בעיקר בילדים ולגרום לפגיעות נוירולוגיות (חשוב לציין שיש הגבלה כמותית לצריכה של EPA ו DHA הגבלה כזו לא קיימת לגבי ה ALA). לדוגמה שני מקרים להמחשה: טרחתי להוריד את המחקרים האלו ולקרוא אותם לעומק, לא רק את האבסטרקט. להלן הערותי

    1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008 ).

    2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

    שני המחקרים הם מחקר אחד בעצם אשר נמשך על פני כשנה. המחקר נערך על עכברים. לא על בני אדם המחקר לא מציין את הרכב השמן בו השתמשו מבחינת EPA ו DHA , רק את מקור הדג שהוא מנהדן (שהוא מידיעה אישית בעל ריכוז טבעי EPA ל DHA 3:2). מחקרים רציניים הדנים בהשפעת אומגה 3 מציינים את הרכב השמן. המחקר בדק 3 מינונים של אומגה 3 משמן דגים (דג מנהדן) יחסית לאומגה 6. a. חוסר באומגה 3, כלומר 0% תוספת למזון של שמן דגים. בקבוצה זו התגלה פיגור התפתחותי קטן. b. בקרה- יחס 7:1 לטובת אומגה 6 כלומר תוספת קטנה של שמן דגים c. עודף אומגה 3 יחס 14:1 לטובת EPA . בקבוצה זו התגלו בעיות משמעותיות בשמיעה ובהתפתחות. בקבוצה זו כמות השמנ"ד שניתנה לעכברים היתה 7% (!!!) מהמזון. המחברים מסבירים למה הם בחרו 7%- כי "ממחקרים קודמים הסתבר שבמינון כזה של עודף אומגה 3 מקבלים תופעות שליליות". עכשיו כדי לשים זאת בפרופורציה- כדי לבצע ניסוי דומה על אשה הרה במשקל 70 ק"ג הצורכת בערך ק"ג מזון ביום היה צורך לתת לה 70 גרם שמנ"ד!!! או 116 קפסולות של שמנ"ד במינון כפול (600 מ"ג) או 232 קפסולות של שמנ"ד במינון רגיל!!!. זה מינון מטורף ולא ריאלי בשום קנה מידה. אנחנו ממליצים לנשים בהריון במשקל 70 ק"ג לצרוך 6 עד 8 קפסולות של 600 מ"ג חומר פעיל, כלומר 3.6 עד 4.8 גרם ביום. המחקר ההזוי הזה בדק מינון פי 20 מהמומלץ המקסימלי. אני מודה ומתוודה שמעולם לא שמעתי על מחקר בבני אדם שבדק מינוני אומגה 3 כל כך גבוהים. המינון הכי גבוה שנבדק אי פעם בבני אדם למיטב ידיעתי היה כ 15 גרם ביום לבני נוער עם ADHD והתוצאות היו מעולות ראה מחקר זה. בעיה נוספת בניסוי (שהחוקרים בעצמם מודים בה) היא שלא טיפלו בעומס המחמצן שנגרם מכמות כל כך גדולה של חומצות שומן אומגה 3 בדם. כבר במינון של 2 גרם ליום לאשה (0.2% מהמזון) אנחנו ממליצים לתסף ויטמין E במינון 200 או 400 יב"ל. אבל עכברים מסכנים אלו חטפו 7% ממזונם כאומגה 3 בדם כל יום. ללא תוספת גדולה ביותר של נוגד חימצון העומס המחמצן אצלם היה חייב לעלות בצורה חמורה. לא אתפלא אם יסתבר במחקרים בעתיד כי הנזק לא נגרם ישירות מהשמנ"ד אלא מהעומס המחמצן שנבע מכך. אמנם המזון עצמו טופל בחומר משמר TBHQ שהוא גם מונע חימצון כדי למנוע את קלקולו, אך הגנה על חומצות השומן מחוץ לגוף איננה אותו דבר כמו הגנה בתוך הגוף הצריכה במקרה של אומגה 3 להתבצע על ידי ויטמין E או E ו C ביחד. לסיכום המחקר הזה מוכיח רק דבר אחד- אם תתאמץ מספיק תוכל לארגן ניסוי שיוכיח כל דבר, אפילו שאומגה 3 משמן דגים מזיקה לעוברים של עכברים. אגב הם לעולם לא היו מצליחים להוכיח את זה על בני אדם כי מי היתה מוכנה לבלוע 100 קפסולות של שמנ"ד ביום? ושאלה- מה היה קורה לאותם עכברים אילו האביסו אותם ב7% מהמזון חומצה לינולנית ביום? כסימוכין צירפתי בתגובתי למעלה שני מחקרים מסימפוזיון בין לאומי על אומגה 3 שנערך ב2005. שני המחקרים מראים בצורה ברורה: א. תכולת האומגה 3 הצמחית חומצה אלפא לינולנית בתאי האדם זניחה לעומת EPA ו DHA וגם לעומת אומגה 6 צמחית, חומצה לינולנית ב. שניהם מסיקים חד משמעית כי אומגה 3 צמחית ALA איננה מקור זמין לEPA וDHA ג. תחילת השפעה אנטי דלקתית של ALA מגיעה במינון של מעל 10 גרם ביום וגם אז ההשפעה פחותה בהרבה לעומת 1 עד 2 גרם ביום של EPA ו DHA משמן דגים. גיא בן צבי