Posted on Leave a comment

תוספי אומגה 3 מחומצנים באוסטרליה ינואר 2019

International Journal of Food Sciences and Nutrition, 2018.
Monique Hellera, Luke Gemming, Chin Tung and Ross Grant, Australasian Research Institute.

מה הסכנה בשמן דגים מחומצן כאשר רוכשים מהמדף באוסטרליה והאם זה עלול להזיק?
ארגון בריאות הלב האוסטרלי ממליץ על צריכה יומית קבועה של 500 מ"ג ליום של אומגה 3 (בשילוב של EPA ו- DHA) למניעת מחלות לב וכלי דם, המלצות דומות ניתנות ע"י ארגון בריאות הלב בניוזילנד וארה"ב [[National Health and Medical Research Council 2017, National Heart Foundation of Australia 2017
סקר תזונה ופעילות גופנית לשנת 2011-2012 באוסטרליה הראה כי 25% מהנשים הבוגרות ו -15% מהגברים
הבוגרים באוסטרליה צורכים תוספי שמן דגים באופן קבוע אך הצריכה הממוצעת שלהם עומדת על כ- 395 מ"ג ליום [Australian Bureau of Statistics 2014] , כשליש מההמלצות של ארגוני בריאות הלב בעולם .
חמצון היא תגובה כימית המתרחשת כתוצאה מחשיפה של חומצות שומן PUFA (כגון אומגה 3 ו-6) לחמצן ומואצת בעקבות השפעתם של זרזים כגון: טמפ' גבוהה, לחות גבוהה ונוכחות של מתכות מסוימות כמו ברזל. במהלך החמצון נוצרים תוצרי חמצון ראשוניים (פראוקסידים) ושניוניים (אלדהידים).
מחקרים מראים כי תוצרי החמצון עלולים לגרום לטרשת עורקים ולנוירודגנרציה (ניוון הדרגתי של תאי המוח) או לכל הפחות להפחתה ביעילות השמן המחומצן. מחקר שבוצע בניוזילנד הראה כי צריכה של שמן דגים מחומצן גרם לאחוז תמותת ולדות גבוהה בעכברים [ Albert BB et al. 2016]. מחקר נוסף הראה כי צריכה של שמן טרי (לא מחומצן) גרמה להורדת כולסטרול וטרי גליצרידים בדם.
ב-2015 בוצע מחקר בשוק הניוזילנדי אשר מצא כי 32 מהמוצרים על המדף היו מחומצנים מעבר לתקן האוסטרלי [Albert et al.] (תקן שהוא מחמיר אפילו פחות מהתקן של GOED-ארגון יצרני אומגה 3 העולמי), בעקבותיו בוצעו מחקרים נוספים.
מחקר חדש זה אשר פורסם ב – INTERNATIONAL JOURNAL OF FOOD SCIENCES AND NUTRITION בדק 26 מוצרי שמן דגים אשר נרכשו מהמדף בשוק האוסטרלי ותוקפם היה לפחות לעוד שנה. הם הראו כי 38% מהמוצרים אשר נבדקו חורגים מערכי החמצון הראשוניים (5meqO2/kg) שנקבעו ע"י GOED (פראוקסידים), 25% מהמוצרים חורגים מערכי החמצון השניוניים המומלצים ע"י GOED AnV)20) וגם מהתקן האוסטרלי (30AnV) אשר פחות מחמיר, (לא נבדקו מוצרים עם חומרי טעם וריח המכילים אלדהידים בעצמם). ערך החמצון הכולל שהוא ה- TOTOTX אשר נבדק רק עבור מוצרים ללא חומרי טעם וריח הראה כי 33% מהמוצרים מחומצנים מעבר לתקן של GOED (26 TOTOTX) ואילו 25% מחומצנים מעבר לתקן האוסטרלי (50 TOTOTX). נכון להיום, לא קיימת שיטה סטנדרטית מתוקפת לבדוק חמצון של מוצרים המכילים חומרי טעם וריח.

תוצאות אלו מראות כי הלקוח נמצא בסיכון של 30% לרכישת  מוצרי אומגה 3 מחומצנים, למרות העין ה"מפקחת" של הרשויות הרגולטוריות במדינה.
לדברי החוקרים, המוצרים שנמצאו מחומצנים, ככל הנראה לא יוצרו עם ערכי חמצון אלו אלא חומצנו במהלך הזמן לאורך שרשרת האספקה. לפיכך, נדרשת בדיקה נוספת של תנאי האספקה, ההובלה והאחסון האופטימליים, כדי למזער את בעיית החמצון לאורך שרשרת האספקה כולה ולאפשר אספקה של מוצר בעל רמת חמצון נמוכה לצרכן הסופי.
קיימים בשוק תוספי שמן דגים רבים בריכוזים שונים של חומצות השומן EPA ו- DHA. במחקר זה נמצאה קורלציה שלילית בין הרכב השמן, כלומר כמות ה- EPAּ+DHA ביחס למחיר לגרם אומגה 3. בהיבט ערכי החמצון לא נמצאה שום קורלציה בין כמות החומר הפעיל (ריכוז השמן) במוצרים השונים ובעלויות שלהם אל מול ערכי החמצון. (הערת אומגה גליל- במילים אחרות מוצרים עם ריכוז אומגה 3 נמוך יותר הם יקרים יותר מבחינת עלות לגרם חומר פעיל, ומצד שני גם מוצרים בריכוז נמוך עלולים להיות מחומצנים מעל המותר).
נבדקו ארבעה מוצרים יעודיים לאוכלוסיות ספציפיות (אחד לנשים בהריון ושלושה לילדים) אשר מספקים כמות קטנה יותר של אומגה 3 מאשר קפסולות רגילות ומאופיינים בעלות גבוהה יותר משמעותית לגרם אומגה 3. כלומר, עבור מוצרים ממותגים וייעודיים המחיר גבוה יותר ללא הצדקה מבחינת כמויות החומר הפעיל וערכי החמצון.
החוקרים מבינים את הצורך למוצרים ייעודיים לילדים, אך עם זאת בהיעדר בדיקות חמצון תקפות לשמן דגים המכיל תוספי טעם הם מציעים לצרכנים לבחור במוצר ללא חומרי טעם וריח, על מנת לוודא שהוא נבדק בצורה תקינה. בחירה של מוצר כזה (נטול חומרי טעם וריח) תאפשר לצרכן גם לבחון את רמת החמצון של השמן ע"י הרחה פשוטה (הערת א.ג: ריח מעופש מעיד חד משמעית על ערכי חמצון גבוהים) וגם תאפשר הבטחת איכות של המוצרים על ידי בדיקות מעבדה.

טבלה מספר 3 מהמחקר מראה את עיקר הממצאים מהמחקר. המוצרים הצבועים בכתום חורגים מתקן GOED של TOTOX=26.
הערות אומגה 3 גליל: בטבלה הוספנו את ערכי ה TOTOX הצפויים בסוף חיי המדף בהנחה שהם בעוד 12 חודשים. החישוב מבוסס על נוסחת חמצון שנמצאה במחקר שנערך בטכניון (כנזכר למטה) ואומתה בבדיקות של אומגה גליל. מכיוון שכל המוצרים הם עם חיי מדף שאריתיים של 12 חודשים, הרי שהמוצרים עם TOTOX>20 צפויים לעבור את מגבלת התקן במהלך חיי המדף המאושרים.
יש לשים לב כי מוצרים בעלי תוספי טעם וריח אינם כלולים בטבלה זו מכיוון שלא ניתן לבצע בדיקת TOTOX על מוצרים בטעמים. המצב במוצרים בטעמים הוא כנראה גרוע לפחות כמו במוצרים הרגילים.

3

 

 

בישראל, מחקר שבוצע בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, מוכיח כי תנאי האחסון של שמן דגים משפיעים על תהליך החמצון של אומגה 3. תוצאות המחקר הוכיחו שלטמפרטורה ולחות יחסית השפעה משמעותית על קצב החמצון. בנוסף, המחקר מוכיח שאחסון הקפסולות במקום קריר ויבש כמו ארון או מגירה בבית אינו מספק, במיוחד לא באקלים הישראלי, ואליו תנאי קירור ביתיים של 7 מעלות ו-43% לחות הוכח כיעיל בהאטת תהליך חמצון השמן ובהארכת חיי המדף. (מידע נוסף בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 2017)

 

 

בעיית החמצון על המדף זוהתה על ידינו לפני שנים רבות. בעקבות בעיה זו שרשרת האספקה של אומגה 3 גליל כוללת שילוח ימי בקירור ואחסון יבשתי בקרור בכל התחנות. אחסון המוצרים במקרר לאורך כל חיי המדף (גם אצל הקמעונאי וגם אצל הלקוח בבית) מבטיח טמפ' ולחות נמוכה וכך מאפשר להאט את קצב החמצון ולאפשר לצרכן לצרוך מוצרים לא מחומצנים באיכות טובה.

 

 

מחקר אוסטרלי זה הוא העדכני בסדרת מחקרים במספר מדינות כולל ארה"ב, קנדה, ניו זילנד, דרום קוריאה וישראל. תוצאות מחקרים מרחבי העולם יחד עם בדיקות שהמעבדה של אומגה 3 גליל עורכת באופן שגרתי מדי שנה, מראים שבכל נקודת זמן נתון 30% עד 50% מהמוצרים על המדפים הם מחומצנים מעבר לתקן או מחומצנים במידה כזו שסביר שיעברו את התקן במהלך חיי המדף עד תום התוקף.
צריכה של שמן מחומצן עשויה להסביר את חוסר האחידות או חוסר היעילות של שמן הדגים, את תופעות הלוואי החמורות יותר המדווחות ואת האכזבה הכללית שאנשים רבים חשים בעקבות צריכה של שמן דגים,  בין היתר האכזבה מטיפול בילדים בעזרת שמן דגים.
למיטב ידיעתנו, אומגה 3 גליל היא החברה היחידה בעולם בשלב זה היכולה להבטיח ללקוחותיה 100% שמן תקין מבחינת חימצון בכל נקודת זמן בכל מקום כל עוד המוצר לא פג תוקף.

Posted on 15 Comments

אומגה 3- כמה, מתי ועם מה לקחת?

כמה לקחת?
מינון אומגה 3 אפקטיבי הוא כזה המנורמל למשקל הגוף ולמצב הבריאות. מחשבון המינונים שלנו יתן לכם המלצות בהתאם למשקלכם ומצב בריאותכם.
את המחשבון תמצאו כאן
להרחבה ופרטים נוספים, אתם מוזמנים לראות הרצאה של גיא בן-צבי כאן

מתי לקחת?
עדיף על בטן ריקה.
בבוקר לפני צחצוח שיניים.
בערב אחרי צחצוח שיניים.
ניתן לפצל לשתי מנות ביום.

עם מה לקחת?
עם מים, קפה, תה, חלב. ניתן לקחת עם מזון שומני.

עם מה לא לקחת?
מומלץ להרחיק מבשר אדום ומזונות עשירים בברזל, לרבות תוספי ברזל. זאת מכיוון שברזל בקיבה גורם לחימצון של אומגה 3 (וגם אומגה 6) בקצב מהיר מאד ומייצר תוצרי חמצון כמו פראוקסידים ואלדהידים.
מומלץ להרחיק מסיבים תזונתיים (פחמימות מורכבות). סיבים תזונתיים מעכבים ומונעים עיכול של שומנים.

מתי לא לקחת?
במקרים של הרעלת קיבה או קלקול קיבה נפסקת ספיגת שומנים במעי הדק ובדרך כלל האדם איננו רעב לשומנים. במצב זה אין צורך לקחת בכוח אומגה 3 ועדיף להפסיק עד חלוף המחלה. אין בעיה להפסיק נטילת אומגה 3 למספר ימים וניתן לחזור למינון האחרון עם חלוף המחלה.

תופעות לוואי?
יציאות רכות או צואה שומנית מראות על חוסר ספיגה. במקרים כאלו מומלץ לחלק את המינון היומי למנות קטנות, לקחת על בטן ריקה וביחוד להרחיק מסיבים תזונתיים.

שיהוקים בטעם דגים- אומגה 3 בעצמה איננה מתאדה ולא מייצרת גזים במעי, אלא אם היא מחומצנת. אם האומגה טריה (כמו אומגה שנשמרה בקירור), אזי שיהוקים מעידים על תסיסה של פחמימות במעי. במקרה כזה מומלץ לקחת על בטן ריקה.

מתי לקחת ויטמין E?
ויטמין E מומלץ לקחת עם מזון שומני. אפשר ביחד עם האומגה או ביחד עם מזון שומני אחר כמו חמאה, טחינה או גבינה שמנה.

Posted on 4 Comments

המלצות תזונת אומגה

אומגה 3- מתי, עם מה וכמה לקחת? לקריאת המאמר נא ללחוץ

רמזור

============================================================================פירמידה

 

למבחר מתכונים מגוונים נא לחצו על הקישור
בנוסף, לחצו פה למטה על תמונת כריכת החוברת ולרשותכם חוברת מתכונים מצויינת לתזונת אומגה

כריכת חוברת

 

Posted on Leave a comment

אומגה 3 ממקור ימי ולא אומגה 3 צמחית מגינה מפני מחלות לב

מחקר חדש שהתפרסם בינואר 2016 בכתב העת של העמותה האמריקאית לבריאות הלב, מסיק כי רק אומגה 3 מדגים, ולא אומגה 3 מצמחים, מגינה מפני תחלואה לבבית ומוות מתחלואה לבבית.

במחקר השתתפו מעל 7000 נבדקים מספרד, מדינה בה נהוגה תזונה ים תיכונית ובדר"כ אוכלים בה הרבה דגים. החוקרים בחנו האם ההמלצה של האגודה הבינ"ל לחקר השומנים ISSFAL לצריכת אומגה 3 צמחית (ALA) מספיקה להגנה מפני תחלואה לבבית.

אצל משתתפים ללא סיכון מוקדם למחלת לב שצרכו הרבה דגים בתוספת אומגה 3 צמחית ALA בעיקר מאגוזים ושמן זית, נמצא קשר הפוך למקרי מוות מסיבות שונות, בעוד שהגנה מפני מחלות לב נמצאה קשורה אך ורק לצריכת אומגה 3 מדגים.

מסקנת החוקרים: שהגנה בפני תחלואה לבבית מתקבלת רק מצריכה של אומגה 3 ימית ולא מצריכה של אומגה 3 צמחית לבד.

Dietary a-Linolenic Acid, Marine x-3 Fatty Acids, and Mortality in a Population With High Fish Consumption: Findings From the PREvencion con DIeta MEDiterranea (PREDIMED) Study
Aleix Sala-Vila, DPharm, PhD;* Marta Guasch-Ferre, RD, PhD;* Frank B. Hu, MD, PhD; Ana Sanchez-Tainta, RD; Monica Bullo, BSc, PhD; Merce Serra-Mir, RD; Carmen Lopez-Sabater, DPharm, PhD; Jose V. Sorlı, MD, PhD; Fernando Aros, MD, PhD; Miquel Fiol, MD, PhD; Miguel A. Mu~noz, MD, PhD; Luis Serra-Majem, MD, PhD; J. Alfredo Martınez, DPharm, MD, PhD; Dolores Corella, DPharm, PhD; Montserrat Fito, MD, PhD; Jordi Salas-Salvado, MD, PhD; Miguel A. Martınez-Gonzalez, MD, PhD; Ramon Estruch, MD, PhD; Emilio Ros, MD, PhD; for the PREDIMED Investigators
Background-—Epidemiological evidence suggests a cardioprotective role of a-linolenic acid (ALA), a plant-derived x-3 fatty acid. It is unclear whether ALA is beneficial in a background of high marine x-3 fatty acids (long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids) intake. In persons at high cardiovascular risk from Spain, a country in which fish consumption is customarily high, we investigated whether meeting the International Society for the Study of Fatty Acids and Lipids recommendation for dietary ALA (0.7% of total energy) at baseline was related to all-cause and cardiovascular disease mortality. We also examined the effect of meeting the society’s recommendation for long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids (≥500 mg/day). Methods and Results-—We longitudinally evaluated 7202 participants in the PREvencion con DIeta MEDiterranea (PREDIMED) trial. Multivariable-adjusted Cox regressionmodels were fitted to estimate hazard ratios. ALA intake correlated towalnut consumption (r=0.94). During a 5.9-y follow-up, 431 deaths occurred (104 cardiovascular disease, 55 coronary heart disease, 32 sudden cardiac death, 25 stroke). The hazard ratios formeeting ALArecommendation (n=1615, 22.4%) were 0.72 (95% CI 0.56–0.92) for all causemortality and 0.95 (95% CI 0.58–1.57) for fatal cardiovascular disease. The hazard ratios formeeting the recommendation for long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids (n=5452, 75.7%) were 0.84 (95% CI 0.67–1.05) for all-causemortality, 0.61 (95% CI 0.39–0.96) for fatal cardiovascular disease, 0.54 (95% CI 0.29–0.99) for fatal coronary heart disease, and 0.49 (95% CI 0.22–1.01) for sudden cardiac death. The highest reduction in all-cause mortality occurred in participants meeting both recommendations (hazard ratio 0.63 [95% CI 0.45–0.87]).
Conclusions-—In participants without prior cardiovascular disease and high fish consumption, dietary ALA, supplied mainly by walnuts and olive oil, relates inversely to all-cause mortality, whereas protection from cardiac mortality is limited to fish-derived long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids.
Clinical Trial Registration-—URL: http://www.Controlled-trials.com/. Unique identifier: ISRCTN35739639. ( J Am Heart Assoc.2016;5:e002543 doi: 10.1161/JAHA.115.002543)

Read Full Text

Posted on 5 Comments

מה בין אומגה 3 משמן דגים לאומגה 3 צמחית?

גיא בן צבי, נובמבר 2015

רבות שואלים אותי לאחרונה מה ההבדל בין אומגה 3 צמחית לשמן דגים, בעקבות שיווק נרחב של מוצרי אומגה 3 צמחית. מבלי להתייחס ליתר מרכיבי המוצר הצמחי להלן ההסבר שלי לגבי המרכיב של אומגה 3 צמחית.

לאיזה אומגה 3 אנו זקוקים?

אומגה 3 מהחי: גוף האדם והחי זקוק ומשתמש אך ורק בשתי חומצות שומן מסוג אומגה 3 והן: EPA ו DHA. DHA חיונית לבריאות המוח, העין ומצויה בחלב אם ובזרע, ו EPA חיונית לבריאות המערכת החיסונית, קרישת הדם והעצבים. שתי החומצות הללו מצויות בעולם אך ורק בגוף החי, ברקמות השומן של בעלי חיים ובני אדם.

אומגה 3 צמחית: חומר המוצא ממנו מייצר הגוף החי את חומצות השומן הללו הוא חומצת שומן אומגה 3 נוספת בשם ALA, המצויה בצמחים רבים בעיקר בעלים ירוקים, אגוזים למיניהם ובמידה רבה גם בשמן פשתה, שמן זרעי מרווה ושמן זרעי המפ.

גוף חי שניזון מאומגה 3 צמחית נדרש לבצע המרה של הALA לשתי חומצות השומן להן הוא זקוק: EPA ו DHA.

מקורות לאומגה 3 מהחי

המקור העשיר ביותר לאומגה 3 מסוג EPA ו DHA הינו שמן דגים. מדוע? אצות ופלנקטון שמהם ניזונים הדגים הם מזונות עשירים ביותר באומגה 3 צמחית. כאשר דג אוכל מזונות אלה מתבצע בגופו תהליך המרה ל EPA ו-  DHA. אלה נאגרות ברקמת השומן של גוף הדג ובדגים קטנים ריכוזן מגיע לכ 30% משומן הדג ועד 1.5% ממשקל הדג כולו. כלומר, ריכוז מירבי של EPA ו- DHA ניתן להשיג בשמן דגים.

10% לעומת 100% – המרת אומגה 3 צמחית

כאמור גוף האדם זקוק רק לאומגה 3 שיש בשמן דגים EPA ו DHA. באומגה 3 צמחית כמו שמן מרווה ושמן פשתה אין EPA ו DHA, יש בה רק אומגה 3 צמחית מסוג  ALA. גוף האדם, כמו כל בעלי החיים, יודע להמיר  ALA ל EPA ו DHA, אך הוא עושה זאת ביעילות נמוכה של 5% בלבד בגברים ועד 10% בלבד בנשים!1  לעומת זאת אומגה 3 מן החי אין צורך להמיר ולכן הגוף יכול להשתמש ב 100% ממנה.

מה קובע את יעילות ההמרה?

יחס ההמרה של אומגה 3 צמחית ל  EPA ו DHA תלוי בגורמים שונים. הגורמים הקובעים את יעילות ההמרה הם גורמים גנטיים, שני גנים בשם FADS1 ו- FADS2. ישנה שונות גדולה מאד בווריאנטים של גנים אלו בין אדם לאדם. מלבד הבדלים גנטים יש גם הבדלים ברמת הקונאזימים הדרושים להמרה ובהם מגנזיום, אבץ וטסטוסטרון2,3,4. למשל נמצא שאצל אנשים מסוימים (למשל מאובחני ADHD) אחוזי ההמרה נמוכים יותר לעומת יתר האוכלוסייה, ככל הנראה בשל שונות גנטית4. כמובן שמחסור במגנזיום או אבץ עלול לגרום להמרה חלשה גם אצל מי שהווריאנט הגנטי שלו כן יעיל.

יחס אומגה 3 ל אומגה 6

אומגה 6 היא חומצת שומן חיונית הנמצאת בגוף ב"תחרות" עם אומגה 3. ככל שרמת האומגה 6 בגוף גבוהה יותר כך יורדת רמת האומגה 3. על מנת שהתחרות תהיה בכוחות שווים היחס הרצוי בגוף הוא 1:1, אולם בתזונה המערבית עתירת הדגנים היחס המצוי הוא בין 1:10 ל 1:20 לטובת האומגה 6. בישראל אף קיימות תזונות (בעיקר במגזר החרדי) בהן היחס 1:40, ולכן רמת האומגה 3 בגוף נפגעת מאוד ומופיעים תסמינים של מחסור באומגה 3. במצב של יחס המרה נמוך וצריכה גבוהה של אומגה 6, רק צריכת אומגה 3 מהחי המכילה EPA ו DHA תספק את התצרוכת הנחוצה לגוף.

מה לגבי מתכות רעילות?

שמן דגים מיצרן אמין ומוכר עובר תחת תהליכי רגולציה קפדניים. כל שמן דגים שלא יעמוד בתקן לא יעבור לעולם את ביקורת משרד הבריאות בחו"ל ובארץ, ועל כן לעולם לא יגיע למדפים. חשוב לזכור כי דווקא שמן דגים, לעומת אכילת דג שלם, זו הצורה הנקייה ביותר לצרוך אומגה 3, נוכח תהליך הזיקוק שעובר השמן. כמו כן, רעלנים מצויים גם באדמה ובצומח ועלולים להגיע למזוננו אם אינם כפופים לפיקוח. לכן חשוב לרכוש מוצר בעל תעודת בדיקה מיצרן מהימן.

"ספיגה בגוף"

המילה "ספיגה" איננה רלונטית. כל חומצות השומן שהן אומגה 3 נספגות במעיים באופן מיידי. השאלה החשובה היא שאלת יעילות ההמרה מחומצות השומן לחומצת השומן  EPA. אם צורכים אומגה 3 צמחית יעילות ההמרה היא עד 20% המרה ל EPA ורק 5-10% ל DHA. לעומת זאת אם אוכלים EPA ישירות יעילות ההמרה היא 100%.

לסיכום: האדם זקוק רק לחומצות השומן EPA ו DHA, והמקור היעיל והזול ביותר להשגתן הוא שמן דגים מרוכז. אומגה 3 צמחית אמנם איננה מזיקה, אך אינה מהווה מקור יעיל לEPA ו DHA לאדם.

רפרנסים

1.     Distribution, interconversion, and dose response of n3 fatty acids in humans. Linda M Arterburn et al. Am J Clin Nutr 2006;83

2.     Barceló-Coblijn G, Murphy EJ. Alpha-linolenic acid and its conversion to longer chain n-3 fatty acids: benefits for human health and a role in maintaining tissue n-3 fatty acid levels. Prog Lipid Res. 2009 Nov; 48.

3.     EFFECT OF MAGNESIUM DEFICIENCY ON DELTA6 DESATURASE ACTIVITY AND FATTY ACID COMPOSITION OF RAT LIVER MICROSOMES. Mahfouz MM, Kummerow FA. Lipids, 1989 Aug;24(8):727-32

4.     EFFECTS OF ZINC DEFICIENCY AND CASTRATION ON FATTY ACID COMPOSITION AND DESATURATION IN RATS. Clejan S, Castro-Magana M, Collipp PJ,Jonas E, Maddaiah VT. Lipids, 1982 Mar; 17(3):129-35.

5.     Brookes KJ1, Chen W, Xu X, Taylor E, Asherson P. Association of fatty acid desaturase genes with attention-deficit/hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 2006 Nov 15;60

Posted on 1 Comment

הקריטיות של ויטמין E

סוף סוף מחקר חדש ומסודר המסביר את הקריטיות של ויטמין E בכלל, וביחוד בהקשר של צריכה מוגברת של אומגה 3 (כמו במחלות אטואימוניות ופציעות ספורט).
חשוב במיוחד למטפלים המנסים לטפל בעזרת אומגה 3 במצבים של עומס מחמצן גבוה.

החוקרים מציינים שצריכת הויטמין E בתזונה הרווחת כיום אינה עונה על ההמלצה היומית הכללית בכל מקרה, וההמלצה רק תלך ותגבר ככל שיעלה השימוש באומגה 3 שגם היא נמצאת בחסר בתזונה כיום.

החוקרים מזכירים מספר מחלות הנגרמות עקב צריכה מוגברת של אומגה 3 כאשר רמת צריכת הויטמין E נמוכה (הדגשה שלנו):

"Moreover, high intake of PUFA with concomitant very low intake of vitamin E may lead to symptoms of vitamin E deficiency such as creatinuria, erythrocyte fragility and increased lipid peroxidation"

המצב של צריכת אומגה 3 ביחד עם ויטמין E נמוך הינה סיכון ממשי לאנשים בתזונה קטוגנית בכלל ותזונת אפס פחממות בפרט מכיוון שהמקור העיקרי לויטמין E בתזונה הנם זרעים ושמנים צמחיים (אותם שמנים המכילים אומגה 3, 6 ו 9) ומוחמרת עוד יותר כאשר אנשים אלו מבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית. לאנשים אלו אנו ממליצים לתסף ויטמין E במידה והם צורכים אומגה 3 כתוסף תזונה.

לקריאת המחקר >> (ההדגשות בצהוב בתוך המסמך מאת אומגה 3 גליל)

בדוק האם מומלץ לך להוסיף ויטמין E באמצעות מחשבון המינונים שלנו >

Vitamin E function and requirements in relation to PUFA
Daniel Raederstorff 1*, Adrian Wyss 1, Philip C. Calder 2, Peter Weber1 and Manfred Eggersdorfer1 1 DSM Nutritional Products, Basel CH-4002, Switzerland 2
Human Development and Health Academic Unit, Faculty of Medicine, University of Southampton, Southampton SO16 6YD, UK
(Submitted 11 February 2015 – Final revision received 12 June 2015 – Accepted 22 June 2015)

Abstract
Vitamin E (α-tocopherol) is recognised as a key essential lipophilic antioxidant in humans protecting lipoproteins, PUFA, cellular and intracellular membranes from damage. The aim of this review was to evaluate the relevant published data about vitamin E requirements in relation to dietary PUFA intake. Evidence in animals and humans indicates a minimal basal requirement of 4–5 mg/d of RRR-α tocopherol when the diet is very low in PUFA. The vitamin E requirement will increase with an increase in PUFA consumption and with the degree of unsaturation of the PUFA in the diet. The vitamin E requirement related to dietary linoleic acid, which is globally the major dietary PUFA in humans, was calculated to be 0·4–0·6 mg of RRR-α-tocopherol/g of linoleic acid. Animal studies show that for fatty acids with a higher degree of unsaturation, the vitamin E requirement increases almost linearly with the degree of unsaturation of the PUFA in the relative ratios of 0·3, 2, 3, 4, 5 and 6 for mono-, di-, tri-, tetra-, penta- and hexaenoic fatty acids, respectively. Assuming a typical intake of dietary PUFA, a vitamin E requirement ranging from 12 to 20 mg of RRR-α-tocopherol/d can be calculated. A number of guidelines recommend to increase PUFA intake as they have well established health benefits. It will be prudent to assure an adequate vitamin E intake to match the increased PUFA intake, especially as vitamin E intake is already below recommendations in many populations worldwide.

Read Full Text (Yellow highlights by Omega 3 Galil)

Posted on 4 Comments

הצעד הבא במסע… בדיקת אומגה 3 בגוף לילדי ולי

אומגה 3 היא משפחת חומצות שומן חיוניות שהגוף אינו יודע לייצר, ולכן חייב לקבלן מבחוץ. כל אדם זקוק לרמה מספיקה של אומגה 3 בגוף כדי לפתור מחלות או למנוע אותן.

galil_logo_he2

בדיקה חדשנית מבית אומגה 3 גליל תגלה כמה אומגה יש לך בגוף כדי לדעת כמה אומגה מומלץ לך להוסיף.

מיזם "כמה אומגה יש לי", חלום הנרקם מזה שנים, נמצא בימים אלה בתהליך הקמה ובמרכזו הקמת מעבדה עם ציוד חדשני הנדרש לביצוע הבדיקות. כדי להגשים את הפרויקט היקר הזה ולספק לכם את השירות החשוב הזה, אנו ניעזר במימון המונים, שבו נמכור מראש בדיקות עתידיות במחיר מוזל מזה שיגבה עבור בדיקה רגילה, ובעזרת הכסף שייאסף נרכוש את הציוד הדרוש להקמת המעבדה והמערך הלוגיסטי הנדרש. בשלב זה אנו אוספים מתעניינים לקראת השקת קמפיין מימון המונים. הירשמו עוד היום, והיו ראשונים להתעדכן ולרכוש בדיקות מוזלות שיוצעו בקמפיין.

בעיות בריאות נפוצות הנגרמות ממחסור באומגה 3: מחלות לב וכלי דם, הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות, טורט, טיקים, מיגרנות, אלרגיות, דלקות פרקים, אסטמה, דיכאון וחרדה, אוסטאופורוזיס, תסמונת קדם וסתית, תופעות של גיל המעבר, דלקת מעיים כרונית ועוד.

בכל מקרה אנו ממליצים להשתמש לפי המלצות המינון הקיימות, שכן הן מוכיחות את יעילותן מדי יום ביומו. היתרון של בדיקת הדם יהיה ברמת הדיוק של ההמלצות, מה שעשוי לקצר את זמן ההגעה למינון אופטימלי ולחסוך כסף בשימוש ארוך טווח.

אינדקס אומגה 3:
את הגרף להלן קיבלנו מפרופ' קלמנס וון-שאקי, ממציא ומפתח אינדקס אומגה 3 בדם המוכר בשם
The Harris Schacky Omega 3 IndexTM או בקיצור Omega 3 IndexTM
האינדקס בודק את רמת האומגה 3 בכדוריות הדם האדומות ומהווה אינדיקטור מצוין לרמת האומגה 3 בתזונה ובגוף ב 3 החודשים האחרונים (זמן מחצית החיים של כדוריות דם אדומות הוא 120 יום). הקרדיולוגים הריס ווון-שאקי חקרו והוכיחו את הקורלציה בין מחסור באומגה 3 בדם לבין הסיכון למחלות לב. אומגה 3 גליל רכשה מפרופ' וון-שאקי את הזכויות לביצוע הבדיקה בישראל. וון-שאקי ילווה אותנו בהקמת המעבדה ובבניית אינדקס התאמה של רמות האומגה 3 בדם למצבי בריאות נוספים הקשורים באומגה 3 מלבד מחלות לב כגון הפרעות קשב וריכוז, תסמונת טורט, אלרגיות, דלקות פרקים ובעיות התנהגות ובריאות נוספות. כתיבת אינדקסים מותאמים תהיה פריצת דרך מבחינת הדיוק בהמלצות השימוש אשר יינתנו לכם בבואכם להתחיל שימוש באומגה 3 או כדי לבצע בקרה על יעילות השימוש עבורכם.

בואו להיות חלק מ"כמה אומגה יש לי", הירשמו עוד היום והיו הראשונים להתעדכן על עליית הקמפיין ולרכוש בדיקות במחיר מוזל!

הירשם כאן >>

חתימת הסכם גיא בן צבי ופרופ' וון-שאקי. אוקטובר 2014
חתימת הסכם גיא בן צבי ופרופ' וון-שאקי. אוקטובר 2014
מתכננת להביא את אינדקס אומגה 3 לארץ
אינדקס אומגה 3 לניבוי מלות לב

 

 אינדקס אומגה 3

אינדקס אומגה 3 HS-Omega 3 Index R הינו מדד ביולוגי המעריך את סטטוס אומגה 3 של האדם על ידי בדיקת רמת חומצות השומן EPA  ו DHA באריטרוציטים. המדד מודד את אחוז ה EPA+DHA מתוך סה"כ חומצות השומן בתאי הדם האדומים המייצגים את סטטוס האומגה 3 בגוף במהלך 3 החודשים האחרונים. חומצות השומן EPA ו DHA ממלאות תפקיד חשוב במבנה ותפקוד הלב והמוח. חשיבות אינדקס אומגה 3 הוכחה במעל 150 פרסומים בעיתונות בי"ל מקצועית ומהווה נשוא המחקר של מעל 50 מחקרים המתקיימים בימים אלו.

גרף אינדקס אומגה 3

 

בריאות הלב: אינדקס אומגה 3 גבוה נמצא במתאם גבוה עבור:

  • תמותה כללית נמוכה יותר
  • סיכון נמוך משמעותית לאוטם שריר הלב
  • שרידות גבוהה יותר משמעותית לאחר ארוע אוטם שריר הלב
  • סיכון נמוך פי עשר למוות לבבי פתאומי
  • התקדמות איטית יותר ואף נסיגה של טרשת עורקים

 

בריאות המוח: אינדקס אומגה 3 גבוה נמצא במתאם גבוה עבור:

  • סיכון נמוך יותר לתסמונת חוסר קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD
  • תפקודים ניהוליים (Executive Functions) טובים יותר
  • תפקודים קוגניטיביים טובים יותר
  • תפקודי זכרון לוגי וחזותי טובים יותר
  • מחשבה מופשטת טובה יותר

 

באוכלוסיות רבות אינדקס אומגה 3 הינו נמוך או נמוך מאד. מחקרים רבים מצאו כי תפקודי המוח השונים טובים יותר כאשר אינדקס אומגה 3 גבוה יותר. בתחום בריאות הלב בעיקר בגלל בעיות מתודולוגיות קשה לתרגם את הממצאים האפידמיולוגים לתוצאות של ניסויים קליניים, מלבד במקרה של אי ספיקת לב.

בארה"ב ואירופה בדיקת אינדקס אומגה 3 אומצה כבדיקה קלינית שגרתית ומיליוני בדיקות כבר בוצעו במספר מעבדות. גליל דיאגנוסטיקה קיבלה את הרשיון לביצוע הבדיקות בישראל.

 

הנחיות הבדיקה:

אינדקס אומגה 3 בודק את ריכוז ה EPA+DHA באריטרוציטים

יש לקחת מהפציינט מבחנת EDTA של 2.7 מ"ל דם

יש לשלוח את הדוגמה בעזרת שליח לגליל דיאגנוסטיקה אשר תדאג לסירכוז וביצוע הבדיקה

על הדוגמה להגיע תוך יומיים לגליל דיאגנוסטיקה. אין צורך לשמור את הדוגמה בקרור

אנא התקשר במידת הצורך למידע נוסף:

Liron Drezner CEO Galilee Diagnostics 2015 Ltd Phone: 0544940999 | email: lirondrezner@gmail.com

Posted on 5 Comments

בראש סדר העדיפויות: אומגה 3 (EPA+DHA), ויטמין E ומגנזיום

ממשלות ארה"ב וקנדה החליטו לקבוע קצובה יומית מומלצת לארבעה מזונות חיוניים, מתוכם שלושה שאנו ממליצים עליהם כתוסף תזונה מפני שהם חסרים בתזונה המערבית: אומגה 3 (EPA+DHA), ויטמין E ומגנזיום.

קצובה יומית מומלצת משמעותה שהממשלה ממליצה לכל אדם במדינה לצרוך כמות יומית מינימלית (לפי מה שתקבע הממשלה) מאותם מרכיבי מזון.

העובדה שהוחלט לקבוע קצובה יומית לרכיבים מזון אלה, מוכיחה כי הם חיוניים לבריאות האדם מצד אחד, אך נמצאים בחוסר בתזונה הרווחת מצד שני. על כן גם אנחנו באומגה 3 גליל ממליצים ומשווקים תוספי תזונה אלה, והמלצת ממשלות ארה"ב וקנדה רק מחזקת את המלצתנו.

"15 באוגוסט 2014: EPA ו DHA ביחד עם נתרן, מגנזיום וויטמין E נבחרו לעמוד בראש סדר העדיפויות בקצובה היומית המומלצת Dietary Reference Intake (DRI), כך לפי עדכון שיצא ממשלות ארה"ב וקנדה. נוטריאנטים (רכיבי תזונה) אלה עלו לראש סדר העדיפויות בשתי המדינות בהתבסס על בריאות הציבור ו/או חשיבות המדיניות".

תקציר ותרגום אומגה 3 גליל | למאמר המלא באתר GOED

Posted on Leave a comment

EFSA ארגון הבריאות האירופי ממליץ לאכול דגים

בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת  מאכלי ים (דגים ופירות ים)  להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).

תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא

EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption

July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.

In its opinion, EFSA:

•     Reviewed the role of seafood in European diets

•     Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.

•     Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption

•     Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.

EFSA concluded the following:

•     Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.

•     Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.

•             Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.

•             The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.

•             Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.

Read Full text

Posted on 13 Comments

תכולת חומצות שומן חיוניות בדגים מקופסת שימורים

מחקר רוסי בדק את תכולת חומצות השומן החיוניות ב 3 סוגי שימורי דגים הפופולריים ביותר ברוסיה, עם דגש על אומגה 3 EPA ו DHA. המוצרים שנבדקו: דגים קטנים מהאוקיינוס השקט, הרינג מהאוקיינוס השקט ושפרוטי מהים הבלטי. הממצאים העלו ריכוז גבוה מאוד של אומגה 3 במוצרים שנבדקו בהשוואה למה שדווח בספרות המחקרית. המוצרים שנבדקו נמצאו כיעילים מאוד מבחינה תזונתית בכל הקשור לאומגה 3.

להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל

גיא: מסקנת המחקר חשובה מאד- שימור בקופסאות לא פוגע בתכולת האומגה 3 של הדג! מצד שני תכולת האומגה 3 של הדג המשומר תלויה באופן מלא בתכולת האומגה 3 של הדג הנא, התלויה מצידה בתזונתו של אותו דג. קשה מאד בארץ לדעת את תכולת האומגה 3 בדגים בכלל ובדגים משומרים בפרט. אנסה לתת מספר קוים מנחים לבחירת הדג:

1. הדג המשומר הנפוץ ביותר בארץ הינו טונה. הוא גם בדרך כלל הזול ביותר. בשר הטונה בארץ הינו השריר של הטונה והינו כמעט נטול שומן לגמרי ולכן גם תכולת האומגה 3 שלו נמוכה. הנתחים השמנים ביותר של הטונה הולכים לשווקי הדגים ביפן ונמכרים לחנויות סושי במחירים גבוהים מאד. בהקשר של מתכות כבדות ורעלים- טונה הינה דג טורף עליון והרעלנים מצטברים בדג יותר ויותר בכל שלב בשרשרת המזון ולכן הסיכון בבשר טונה גבוה יחסית. כמובן שהסיכון בכל מנה ספציפית תלוי במזון ובאזור בו גדל הדג אך טונה גדלה בכל האוקיאנוסים והימים ולכן לא ניתן לדעת מהיכן הגיע בשר הטונה הספציפית בקופסה שבידינו כרגע. אני לא ממליץ על טונה מקופסה כמקור לאומגה 3 ובכלל.

2. הדג המשומר השני בפופולריות שלו בארץ הינו סרדין. הסרדין הוא דג קטן מאד ומצוי בתחתית שרשרת המזון וניזון ישירות מפלנקטון. תכולת השומן שלו גבוהה והוא משומר שלם בתוך הקופסה (צפוף כמו בקופסת סרדינים). לכן הסיכוי שבסרדין יש הרבה אומגה 3 ומעט מאד רעלנים הוא טוב ואני מאד ממליץ על סרדין משומר (גם טרי כמובן)

3. הדג השלישי הנפוץ בארץ הינו מקרל. מקרל הינו גם דג קטן בתחתית שרשרת המזון וגם הוא משומר בנתחים שלמים יחסית, אם כי לא שלם כמו הסרדין. גם המקרל הינו דג שמן ולכן בעל תכולת אומגה 3 גבוהה וגם עליו אני ממליץ.

4. דגים משומרים אחרים לאוו דווקא בקופסאות גם מומלצים אם כי אלו יקרים יחסית.

קריאה נוספת: EPA ו DHA מה זה?

Content of essential polyunsaturated fatty acids in three canned fish species

MICHAIL I. GLADYSHEV , NADEZHDA N. SUSHCHIK , OLESIA N. MAKHUTOVA & GALINA S. KALACHOVA

Institute of Biophysics of Siberian Branch of Russian Academy of Sciences, Akademgorodok, Krasnoyarsk, Russia, and Siberian Federal University, Krasnoyarsk, Russia

Abstract

Three canned fish species*Pacific saury (Cololabis saira), Pacific herring (Clupea harengus) and Baltic sprat (Sprattus sprattus)*most common and popular in Russia, were analyzed for fatty acids. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic acid (20:5v3) and docosahexaenoic acid (22:6v3). Sums of eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid in saury, herring and sprat were, on average, 2.42, 1.80 and 1.43 g/100 g product, respectively. Contents of these essential acids in all the canned fish species were found to be very high compared with many other fish reported in the available literature. All the canned fish appeared to be highly valuable products for human nutrition concerning the content of eicosapentaenoic and docosahexaenoic acid.

Read full text

Posted on Leave a comment

ההשפעה של בישול וטיגון על תכולת האומגה 3 בדגים

מחקר זה מצא באופן כללי שחימום הדג (בישול או טיגון) לא הוריד משמעותית את רמת האומגה 3 בדג בהשוואה לדג נא, למעט מקרה של דג טרוטה נורבגי שנמצא שטיגון הפחית את כמות האומגה 3 שבו.
החוקרים ביקשו להדגיש כי השוואת תכולת ה EPA ו DHA בדג נא עלולה להיות מטעה לגבי תכולת אותו דג לאחר הבישול. למשל בדג טרוטה נורבגי ודג טרוטה סיבירי לפני הבישול נמצאה תכולת אומגה 3 זהה, בעוד שלאחר הבישול בדג הנורבגי (בניגוד לסיביר המבושל) נמצאה רמה נמוכה של אומגה 3.

הערות של גיא: המחקר ניסה להשוות צורות בישול שונות והשפעתן על תכולת האומגה 3 בדג. המחקר מצא כי בישול\ אידוי (Broiling) לא מוריד ולעיתים אף מעלה את אחוז האומגה 3 בדג. לעומת זאת טיגון בדגים מסוימים מוריד במידה מסוימת את אחוז האומגה בדג. יש לכך שני הסברים אפשריים, אם כי החוקרים נמנעו ממתן הסברים:

1. בזמן אידוי מתאדים מרכיבים מסוימים של הדג כמו מים ולכן אחוז השומן עולה… הבישול הוא בטמפרטורה של עד 100 מעלות ולכן מרכיבי הדג השונים לא נשרפים.
2. בזמן טיגון המעטה החיצוני של הדג יכול להגיע אף ל 150 מעלות ולכן חלקים ממנו נשרפים. כמובן שחלק מהאומגה 3 המצוי ברקמת השומן שמתחת לעור הדג יהרס במקרה כזה.

אילו הייתי צריך להסיק מסקנות ולהמליץ על צורת הכנת הדג, מהמחקר עולה כי בישול ואידוי עדיפים על טיגון וצליה, אך גם טיגון וצליה משמרים את רוב ערכיו התזונתיים של הדג בכל הקשור באומגה 3 לפחות. כמובן שאכילת בשר נא עדיפה על פני כל צורת טיגון, ראה ערך סשימי ולקרדה.

להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל

קריאה נוספת: השפעת צורת הבישול על תכולת האומגה 3 בדגים

Effect of boiling and frying on the content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of four fish species
Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract
Frozen samples of common fish species, sea trout (Salmo trutta), from Norway and Siberia, herring (Clupea harengus pallasi), rock sole (Lepidopsetta bilineata) and cod (Gadus morhua maris-albi), collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat-treatment (cooking and frying) did not in general significantly decrease the contents of EPA and DHA compared to raw fish species, except for a modest reduction in Norwegian trout during frying. Boiled trout appeared to be a more valuable fish dish for obtaining the officially recommended appropriate daily intake of EPA + DHA for humans. Herring and sole had intermediate values, while boiled cod had a comparatively low value.
Read Full Text

Posted on Leave a comment

השפעת צורת הבישול על תכולת האומגה 3 בדגים

מחקר זה השווה בין דג סלמון סיבירי נא, לסלמון צלוי, מבושל או מטוגן, ומצא באופן כללי שחימום הדג לא הוריד את רמת האומגה 3 בדג, למעט הפחתה מעטה בזמן טיגון. ככל הנראה העמידות של דגי בשר אדום ממשפחת הסלמונים במהלך החימום קשורה לרמות גבוהות של נוגדי חמצון טבעיים שנוצרו במהלך האבולוציה כתגובה לתנאי הסביבה של הדגים האלו.

הערות של גיא: נוגד החמצון האוניברסלי המגן על אומגה 3 בכל אורגניזם, חי או צומח הינו ויטמין E מסוג אלפא טוקופרול. הסיבה שדג חי איננו מסריח היא שיש בו נוכחות גבוה של ויטמין E. ויטמין זה מגן על האומגה 3 בפני חימצון גם בזמן הבישול וגם לאחר אכילת הדג על ידי בעל חיים אחר, כולל האדם. מסיבה זו צריכת שמן דגים איננה זהה לאכילת דג מכיוון שבשמן דגים אין ויטמין E בכמות מספקת להגן על האומגה 3 במעיים ובמערכת הדם בגוף. אנו ממליצים למי שצורך שמן דגים במינון גבוה לצרוך גם ויטמין E.

להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל

קריאה נוספת: מדוע לא לאכול סלמון מחוות גידול

Effect of way of cooking on content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of humpback salmon (Oncorhynchus gorbuscha)
Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract
Contents of fatty acids in filets of unfrozen (control), boiled, fried, roasted and boiled in a small amount of water humpback salmon, collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to essential polyunsaturated fatty acids ofx3 family: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat treatment in general did not decrease content of EPA and DHA in humpback, except a modest reduction frying. Cooked humpback appeared to be the valuable source of essentialx3 PUFAs, namely EPA and DHA. It was hypothesized that the absence of significant reduction of PUFAs contents in red flesh of fishes of Salmonidae family during heat treatment, may be due to a high level of natural antioxidants which formed in the course of evolution as adaptation to their ecological niche.
Read Full Text

Posted on Leave a comment

אכילת דגים: הערכת סיכונים- אומגה 3 מול מתכות רעילות

מחקר רוסי בדק השפעת אכילת דגים (אילתית סיבירית) על בריאות האדם, בפרמטרים של יתרונות האומגה 3 שיש בדג לעומת הסיכון שאכילת המתכות הכבדות שבדג. הממצאים באופן כללי מצאו שהיתרון גדול מהסיכון, למעט מספר בודד של מקרים בהם היה ריכוז גבוה של כרום בשריר הדג. הנתונים הדגישו את הצורך בפיקוח והערכת סיכונים כזו באופן קבוע.

הערות של גיא: בארץ אין חובת בדיקת מתכות רעילות בדגים ולכן קשה מאד לדעת מה רמת הזיהום בדג מסוים. כפי שהמאמר מוכיח רמת הזיהום במקום אחד עשויה להשתנות במהלך השנה ולעבור ממצב של זיהום זניח למצב של זיהום מסכן בריאות. בישראל משווקים דגים אשר נצודו במקומות שונים בעולם ולכן קשה לנבא מה רמת הזיהום בדג נתון. לעומת זאת שמן דגים למאכל אדם הינו נקי לחלוטין, תמיד, מרעלנים ומתכות כבדות. גילוי נאות- אני אוכל דגים פעם פעמיים בשבוע.

להורדת המאמר המלא | תרגום התקציר: אומגה 3 גליל

קריאה נוספת: שמן דגים נקי ממתכות רעילות

Benefit-risk ratio of food fish intake as the source of essential fatty acids vs. heavy metals: A case study of Siberian grayling from the Yenisei River

abstract

A formula was derived for quantification of benefit-risk ratio (hazard quotient) for the intake of a product containing essential polyunsaturated fatty acids vs. heavy metals. The quotient was used in a three year case study of the contents of essential fatty acids and heavy metals in Siberian grayling, the main food fish from the middle section of the Yenisei River. As found, in general the fish intake was potentially very beneficial for human health, except on a few occasions, when the risk overweighed the benefit because of high contents of chromium in the fish muscle tissue. The data demonstrated the necessity for regular monitoring of the hazard quotients for food fish in wild conditions, based at least on monthly sampling frequency.

Read full text

Posted on 3 Comments

תיסוף DHA במהלך ההיריון אינו מועיל לבריאות הילדים

מחקר מעקב של ארבע שנים אחר ילדים שנולדו לאימהות שתיספו DHA במהלך ההיריון מצא שתיסוף DHA בהיריון אינו מקדם את התפתחות הילדים.

במחקר זה נטלו האימהות ההריוניות 800 מ"ג DHA ביום או פלצבו מקביל. בגיל 18 חודשים לא נמצא שום יתרון קוגניטיבי, שפתי או מוטורי בין הילדים משתי הקבוצות. אך באופן מפתיע בנות שאימהותיהן נטלו תוסף DHA במהלך ההיריון הראו יכולות שפתיות נמוכות מבנות גילן בקבוצת הפלצבו.

הילדים מקבוצת ה DHA קיבלו ציונים נמוכים יותר בכמה פרמטרים שדווחו ע"י ההורים בתחומי התפקוד וההתנהגות.
בהשוואת ציוני הילדים בפרמטר של יכולת תפיסה כללית (GCA General Conceptual Ability) לא נמצא שום הבדל בין הקבוצות וגם לא באחוז הילדים עם עיכוב או התפתחות מוקדמת בפרמטרים אלו.

איבחונים של אוטיזם (2 מקבוצת ה DHA ו 4 מקבוצת הבקרה) והפרעת קשב והיפראקטיביות (0 מקרים) לא היו שונים בין הקבוצות.
ממצאי המחקר אינם תומכים בתיסוף DHA בהיריון לתמיכה בהתפתחות הילדים.

תקציר מחקר אוסטרלי ממכוני המחקר באדלייד, מאי 2014. תרגום הכותרות המרכזיות: אומגה 3 גליל
הורד את המאמר המקורי

הערות גיא:
המחקר הינו מחקר נוסף בסידרה ארוכה של מחקרים אשר ניסו להוכיח תועלת בתיסוף DHA לילדים ואמהות בהיבטים שונים של התפתחות כמו התפתחות קוגניטיבית או השמנת יתר. כמו המחקרים הקודמים גם מחקר זה נכשל בהוכחת תועלת ואף הוכיח נזק מסוים.

למרות הפתעת החוקרים שהצליחו להפריך את ההיפותזה שלהם אין אנו צריכים להיות מופתעים מהממצאים מכיוון שמבחינה ביוכימית יש הסבר ברור לכך מדוע תוספת DHA ללא EPA לא אמורה להביא תועלת ואף להביא נזק. בשלב זה הממצאים לא יתורגמו להנחיות. תיסוף אומגה 3 לילדים ותוספי תמ"ל (תחליפי חלב) ימשיכו להכיל תיסוף של DHA בלבד, כלומר ללא EPA, כאשר ישנם סוגי תמ"ל המכילים גם חומצה ארכידונית.

המלצת אומגה 3 גליל– מומלץ לאם לצרוך שמן דגים ביחס 2:1 לטובת EPA ולהניק. ומי שלא מניקה ובכל זאת נותנת תמ"ל- להוסיף קפסולה אחת של שמן דגים ביום על מנת לנטרל את הריכוז הגבוה של DHA בתמ"ל ולספק EPA ביחס הנחוץ לתינוק. המלצות כיצד לעשות זאת בקישור הזה.

Posted on 1 Comment

איך לבחור אומגה 3?

5 השאלות שחשוב שתשאלו לפני רכישת מוצר אומגה 3

מאיזה מקור היא מגיעה?
בחרו אומגה 3 משמן דגים- זוהי הצורה הנקיה והיעילה ביותר לצריכת אומגה 3. שמן דגים מזוקק הוא נטול הרעלים המצויים בדגים ויעיל לאין שעור מאומגה 3 ממקור צמחי (ALA).

מהו היחס בין EPA ל DHA ?
היחס האופטימלי הוא 2:1 לטובת ה EPA. לא מומלץ להשתמש במוצרים המכילים רק DHA.

כמה חומר פעיל (EPA+DHA) מכיל המוצר ומה מחירו?
כמה שיותר חומר פעיל יותר טוב, תוך התייחסות למחיר של החומר הפעיל. כך תשוו מחירי חומר פעיל.

האם החברה אמינה וטובה?
חברה אמינה שמאפשרת לכם לקבל את תעודת הבדיקה של כל מנה בכדי שתדעו שהמוצר איכותי ונקי ומה מקורו.

האם שמן הדגים נשמר בקירור?
בחרו מוצר שתאריך התפוגה שלו רחוק ככל הניתן והוא מאוחסן בקירור.

pic (106) 380

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה

Posted on Leave a comment

דגים גדולים צרות גדולות. אכלו דגים קטנים

דגים גדולים צרות גדולות. אכלו דגים קטנים
תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל | הפוסט המקורי בבלוג של סיינטיפיק אמריקן

אנשים אוהבים ורגילים לאכול דגים גדולים, אך שינוי הדרך בה אנו חושבים על מאכלי ים ורגולציה של מספר קטן של מדינות, יכולים להבטיח מקור בר קיימא של מזון בריא בהווה ובעתיד, אפילו אם יהיה זה עתיד של 9 מיליארד פיות להאכיל.

סרטון קצר ומומלץ  "אכול קטן- חשוב בגדול": איך אכילת דגים קטנים יותר יכולה לשפר את בריאות האוקיינוסים

שמן דגים אומגה 3 גליל מיוצר מדגים קטנים בלבד. למה זה טוב? קרא עוד >

מתכון של דג קטן: מקארל ברוטב. למתכון >

יצרן שמן דגים אומגה 3 גליל – מחויבות לקיימות ואחריות סביבתית. קרא עוד >

Eat Small: Why our Big Fish Problem is leading to big fish problems
By Carin Bondar | February 13, 2014 | Scientific American

The following is an excerpt from Patrick Mustain’s post on the Food Matters blog:
We like big fish. And that’s a problem, according to Andy Sharpless, CEO of the ocean conservation organization Oceana, and co-author (along with Suzannah Evans) of the book The Perfect Protein. The book describes how regulations from a small group of countries, and a shift in the way we think about seafood, could ensure a sustainable source of healthy food for the future, even a future featuring 9 billion mouths to feed.
Read Full Text >

Posted on Leave a comment

DHA בהריון והנקה

חלב אם אומנם מכיל יותר DHA מאשר EPA אך בכדי שהאם תשמר את מערכות ההגנה שלה עצמה ותימנע מייצור חומצה ארכידונית (מעודדת דלקת) חשוב מאוד שתצרוך EPA+DHA.

לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת.

מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

הזנת תינוקות פגים בחלב מועשר ב DHA במקום תמ"ל רגיל שנותנים היום אינו משפיע על השפה או ההתנהגות בילדות המוקדמת: מחקר מעקב לניסוי רנדומלי מבוקר.

ליסה ג` סמית`רס ושות`

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

תקציר:

רקע: הנחה כי ההתפתחות המנטלית והויזואלית של תינוקות פגים השתפרה אחרי שהאכילו אותם בתמ"ל מועשר ב DHA במינון המתאים לצמיחה העוברית.

מטרה: להעריך האם הזנת תינוקות פגים בחלב עם תכולת DHA גבוהה מזו הנמצאת בתמ"ל רגיל משפיעה על שפה או התנהגות בילדות המוקדמת.

תכנית המחקר: מחקר שעקב אחר תת-קבוצה של תנוקות שנרשמו במחקר DINO (DHA לשיפור תוצאות ההתפתחות הנוירולוגית), במחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר, עוברים שנולדו בשבוע 33 להריון הוזנו בחלב המכיל 1% DHA מתוך כל חומצות השומן (קבוצת DHA גבוה) או 0.3% DHA (קבוצת בקרה), במשך זמן שווה עד שהגיעו לאותו גיל. ההשפעות שיש לזמן על שפה, התנהגות ומזג נמדדו ע"י MCDI בגיל 26 חודשים, שאלון עוצמת הקושי (SDQ) וסקלת הטמפרמנט הקצר לילדים (STSC) נמדדו בין גיל 3 לגיל 5 שנים.

תוצאות: התוצאות הממוצעות של ה MCDI לא השתנו משמעותית בין קבוצת ה DHA לקבוצת הבקרה בסקלת הדיבור. תוצאות מורכבות ב SDQ וב-STSC לא השתנו בין הקבוצות.

מסקנות: הזנת תינוקות פגים בחלב המכיל פי 3 DHA מהכמות הסטנדרטית בתמ"ל לא הניבה כל שינוי קליני משמעותי בהתפתחות השפתית או בהתנהגות כאשר נאמדו בילדות המוקדמת. נותר עוד לבדוק את השפעת תוספי DHA בתזונה ארוכת טווח.

דיון:

המחקר מצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז המשומש כיום בטיפול קליני בפגים.

מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת

או`קונור ושות` (7) דיווחו כי לא נמצאו הבדלים בתגובה לטיפול בהשוואת הבנת אוצר מילים בבני 9 ו-14 חודשים, ופיתוח אוצר מילים בבני 14 חודשים, בין תינוקות פגים שהוזנו בפורמולות שהכילו 0.3% DHA ו-0.4% חומצה ארכידונית לבין אלה שהוזנו בפומולות ללא חומצות שומן רב בלתי רוויות.

הנריקסן ושות` (8) השוו בין פגים שהוזנו בחלב אם אנושי עם מינון גבוה של DHA (כ-1.4% מכל חומצות השומן) לבין כאלו שהוזנו במינון נמוך של DHA (0.7% מסך חומצות השומן) ולא מצאו כל הבדל במיומנויות תקשורת בגיל 6 חודשים.

למרות שבעבר נצפו יתרונות לתזונת DHA במינון גבוה בתקופת הוולדות, בחדות בראיה ובניקוד כללי של התפתחות מנטלית, המעקב הנוכחי אינו מוצא עדויות מאששות לשיפור בשפה המוקדמת או הפחתה בבעיות התנהגותיות.

הערה של גיא: מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

 Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3

Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides

ABSTRACT

Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.

Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.

Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.

Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].

Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at

www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:

10.3945/ajcn.2009.28603

 Read Full Text

Posted on Leave a comment

מדוע דגים הגדלים במכלאות אינם מספקים לנו אומגה 3?

הסרט המקושר להלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה.

לעומת זאת, שמן דגים אומגה 3 גליל מופק מדגים קטנים הגדלים חופשי באוקיאנוס השקט, מסוג מקרל סרדין ואנשובי. אושן ניוטרישן, היצרן הקנדי של המוצר שלנו, מתחייבים לדייג בר קיימא וכן לאיכות הדגים. ככלל, דגים קטנים הם עדיפים כמזון לאדם מאשר דגים גדולים מן הסוג שנמכר במרכולים ממספר סיבות:

א. יחס EPA:DHA בשומן של דגים אלה אופטימלי עבור גוף האדם (1:2 בערך לטובת EPA)

ב. מיקומם בתחתית שרשרת המזון הימית גורם לתכולת מתכות רעילות נמוכה בגופם, לעומת דגים גדולים שניזונים מדגים קטנים יותר שבלעו מתכות, שניזונו מדגים קטנים עוד יותר שבלעו מתכות וכן הלאה.

ג. מרבית הדגים שמגיעים למרכולים, לרבות דגי ים, עוברים גידול אינטנסיבי במכלאות גידול ביבשה או בים. גם בבריכות הימיות, הדגים ניזונים מתערובות ולא ממזונם הטבעי (פלנקטון או דגים קטנים שאכלו פלנקטון, שהם המקור לאומגה 3). למרבה האבסורד, ישנן בריכות בהן מתספים את מזון הדגים בשמן דגים! כדי להחזיר משהו מן האומגה 3 האבודה לבשר הדג.

הסרט המזעזע בקישור שלהלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה. בדקה 51 בסרט תגלו איך לדעת אם הסלמון שקניתם הוא סלמון בר או סלמון בריכות. זהו סרט תחקיר ברמה גבוהה, מומלץ להתאמץ ולצפות.

Salmon Confidential from Twyla Roscovich on Vimeo.

Posted on Leave a comment

שיחות על אומגה 3 עם גיא בן צבי

גיא בן צבי מסביר מה חשוב שהציבור ידע בבואו לרכוש אומגה 3

איך יצרנו את הקשר של אומגה 3 גליל עם יצרן שמן הדגים אושן ניטרישן

על הסדנאות וההרצאות "בלי ריטלין"

מה הן הטעויות הבסיסיות בתזונה המערבית

ומספר איך הוא מתעדכן בחזית המחקר העולמי

ואיך משתמשים בפרוטוקול אומגה

 

Posted on Leave a comment

ד"ר דן קרת על האבולוציה של אומגה 3 ונחיצותה בתזונה

ד"ר דן קרת, חבר טוב של אומגה 3 גליל כותב על התפתחות הצורך באומגה 3 לאורך ההיסטוריה ועונה על השאלה האם מדובר באופנה חולפת.

אומגה 3- אופנה זמנית או משהו שישאר איתנו לאורך זמן? / ד"ר דן קרת M.D., N.D.

התאור הקצר שיבוא בהמשך ינסה לשכנע אתכם שהשימוש באומגה 3 בהקשרים רפואיים אינו אופנה חולפת . נתחיל בהיסטוריה.

אבולוציה ארוכת שנים של הייצור האנושי, האדם הזקוף והחושב (שזה רובינו), התרחשה בסביבה שהכילה אומגה 3 בכמות גבוהה יחסית לכמות שזמינה לאדם המערבי הממוצע החי היום.

האומגה 3 של הציידים והלקטים הגיעה מירקות, אגוזים ומבשר בעלי חיים שהם צדו. אותם בעלי חיים ניזונו מעשב ולא מדגנים עשירים באומגה 6, ולכן מעט השומן שהיה בגופן, היה עשיר יחסית באומגה 3.

עם ביות בעלי החיים והפיכתם למקור קבוע של חלבון ושומן (ולא ריגעי כפי שקורה כאשר הורגים את החיה) , עדיין בעלי החיים שבייתנו ניזונו מעשב, ולכן בשרן, חלבן וביציהן הכילו כמות נכבדה של אומגה 3.

זה היה נכון עד המאה העשרים, ובעיקר עד המחצית השנייה של המאה העשרים, שאז תזונת בעלי החיים השתנתה לבלי הכר, ודגנים עשירים באומגה 6 הפכו למזונם העיקרי.

כמובן שאם אבותינו ניזונו מדגים הניזונים גם הם מירק וייצורי ים זעירים (בצורת פלנקטון), הם המשיכו לזכות בכמות נכבדה של אומגה 3.

קרוב לודאי שאותו תהליך אבולוציוני גרם לכך שאומגה 3 הפכה לחומצת שומן חיונית, כלומר כזו שחייבים לקבל מבחוץ. בעבר, לא היה קושי לקבל אומגה 3 מבחוץ, שאם לא, האבולוציה היתה מוצאת פתרון אחר, יעיל יותר.

היום קשה יותר לקבל אומגה 3 מבחוץ, אך הצורך בה לא עומד להשתנות. האבולוציה אינה אופנה חולפת.

יתכן שבעוד 50,000 שנה מוחינו וגופינו יתפקדו טוב יותר על שומן רווי או על חומצות שומן מסוג אומגה 6, אך עד אז מוחינו וגופינו ימשיכו "לזעוק" לאומגה 3 מפני שזה מה שהם הורגלו לקבל כדי לתפקד באופן אופטימלי.

עם הידע שיש לנו היום לגבי מזונות המכילים אומגה 3 וזמינות הקפסולות למיניהן, ניתן גם היום לספק לעצמנו את החומר החיוני הזה כדי שהמוח ומערכת העצבים יתפתחו ויתפקדו כמו שצריך, למנוע מצבי דלקת ומחלות אוטו-אימוניות, לשמור על דם בעל קרישה נאותה (כדי שלא נפתח קרישי דם שיביאו עלינו התקפי לב ושבץ מוחי) ולשמר עוד תהליכים פיזיולוגיים חשובים אחרים.

עמים שמצאו פתרונות טובים למקורות של אומגה 3 , השיגו תוחלת חיים ובריאות טובים מאיתנו, בני חברות השפע המערביות, הצורכים עודפים של חומצות שומן רוויות ומסוג אומגה 6.

דוגמאות לכך הם היפנים (שם היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 הרבה יותר מוצלח מאשר בארץ או בארה"ב), תושבי כרתים של אמצע המאה הקודמת (המקור לתזונה ים תיכונית) , תושבי מרכז סרדיניה ותושבי העמקים האלפיניים, שניזונו ממעט בעלי חיים ומוצריהם, אך בעלי חיים אלה ניזונו מעשב.

כדי שחומצות השומן מסוג אומגה 3 יקבלו עדיפות במעטפות התאים שלכם ובציפוי של העצבים שלכם, כדאי להקטין את התחרות ולהקטין צריכת שמנים עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 6 (שמן תירס, חמניות, חריע, סויה ושומשום) ושומן טרנס המופיע במזונות מעובדים ומתועשים.

הצלחתי לשכנע מבלי לייגע?
ד"ר דן קרת

ddkeret@zahav.net.il

Posted on Leave a comment

אומגה 3 משמן דגים מורידה בצורה משמעותית את הסיכון לסרטן השד אך אומגה 3 צמחית או אכילת דגים לא מורידה את הסיכון לסרטן השד

צריכה של אומגה 3 דגית והסיכון לסרטן השד: מטא-מחקר על נתונים מ-21 מחקרים רפואיים בלתי תלויים

ניתוח מחקרי שבדק את הקשר בין צריכה של אומגה 3 מדגים והערכת הפוטנציאל של מינונים שונים. הניתוח מצא קשר בין יעילות אומגה 3 משמן דגים למניעת סרטן שד, לבין מתן מינון מתאים לפי משקל גוף המטופלת לצורך (גיא: כלומר, כל אישה שמבקשת למנוע סרטן שד באמצעות שמן דגים צריכה לקחת כמות המתאימה למשקל גופה כדי לקבל יעילות אופטימלית). לעומת זאת, לא נמצא כל קשר בין הפחתת סיכון לסרטן השד לבין צריכה של דגים או אומגה 3 צמחית (ALA). החוקרים ממליצים להתייחס לממצאים אלה בקביעת המדיניות הנוגעת לבריאות הציבור.

יעילות הטיפול למניעת סרטן השד הינה: הקטנת הסיכון ב-5% עבור כל 100 מ"ג אומגה 3 ביום.

מסקנות: צריכה מוגברת של אומגה 3 משמן דגים, במינון מתאים למשקל הגוף, קשורה בקשר מובהק להפחתת הסיכון לסרטן השד. צריכה של דגים או של אומגה 3 צמחית לא משפיעה על הסיכון לסרטן השד.

 
גיא: הבה ננסה לפענח מה יכולות להיות ההשלכות על מדיניות בריאות הציבור עליהן ממליצים החוקרים:
המחקר בדק מחקרים בהם ניתנו מינונים לא גבוהים של אומגה 3 לנשים בסיכון לסרטן. עם זאת, המובהקות של הקורלציה בין מינון לסיכון לסרטן מאפשר לנו לשער מה יהיה המינון האפקטיבי עבור אישה המנסה להמנע מהסיכון לסרטן השד. הבה ניקח אישה היפותטית במשקל 60 ק"ג: עבור אישה השוקלת 60 ק"ג מדובר בהפחתת הסיכון לסרטן השד ב 25% עבור צריכה של 600 מ"ג אומגה 3 ביום (קפסולה אחת) ו 60% עבור צריכה של 1800 מ"ג ביום (3 קפסולות).

טבלה לסיכום הרעיון- הפחתת הסיכון לסרטן שד אצל אישה במשקל 60 ק"ג:

מינון יומי של אומגה 3 משמן דגים

הפחתה בסיכון לסרטן השד

100 מ"ג

(המינון שנבדק במחקר)

5%

600 מ"ג

(קפסולה אחת של אומגה 3 גליל)

25%

1800 מ"ג

(3 קפסולות של אומגה 3 גליל)

60%

אישה במשקל גבוה יותר צריכה מינון גבוה יותר בהתאם, ראו טבלאות המלצות מינון של אומגה 3 גליל.

מדוע צריכת דגים לא נמצאה כמקטינת הסיכון לסרטן השד? החוקרים מעלים השערה אחת עיקרית והיא נוכחות של מתכות כבדות ורעלנים בדגים אשר מגבירים את הסיכון לסרטן השד. השערה נוספת שלי היא שכנראה חלק מהדגים שנצרכו במחקרים במחקר לא הכילו אומגה 3 מפני שאלו דגים שגודלו בחוות או בריכות וניזונו מדגנים ומזון מלאכותי אחר.

הממצאים הללו עשויים להיות משמעותיים ביותר לנשים בארץ, ויכולים לכאורה להוריד את הסטטיסטיקה מאחת מ-9 לאחת מ-15 רק על ידי צריכת 3 קפסולות שמן דגים ביום למשך כל החיים.

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Intake of fish and marine n-3 polyunsaturated fatty acids and risk of breast cancer: meta-analysis of data from 21 independent prospective cohort studies

Ju-Sheng Zheng PhD student 1 2, Xiao-Jie Hu PhD student 1 2, Yi-Min Zhao masters student 1 2, Jing Yang PhD student 1 2, Duo Li professor 1 2 1Department of Food Science and Nutrition, Zhejiang University, Hangzhou 310058, China; 2APCNS Center of Nutrition and Food Safety, Hangzhou 310058, China

Abstract
Objectives To investigate the association between intake of fish and n-3 polyunsaturated fatty acids (n-3 PUFA) and the risk of breast cancer and to evaluate the potential dose response relation. Design Meta-analysis and systematic review of prospective cohort studies. Data sources PubMed and Embase up to December 2012 and references of retrieved relevant articles. Eligibility criteria for selecting studies Prospective cohort studies with relative risk and 95% confidence intervals for breast cancer according to fish intake, n-3 PUFA intake, or tissue biomarkers. Results Twenty six publications, including 20 905 cases of breast cancer and 883 585 participants from 21 independent prospective cohort studies were eligible. Eleven articles (13 323 breast cancer events and 687 770 participants) investigated fish intake, 17 articles investigated marine n-3 PUFA (16 178 breast cancer events and 527 392 participants), and 12 articles investigated alpha linolenic acid (14 284 breast cancer events and 405 592 participants). Marine n-3 PUFA was associated with 14% reduction of risk of breast cancer (relative risk for highest v lowest category 0.86 (95% confidence interval 0.78 to 0.94), I2=54), and the relative risk remained similar whether marine n-3 PUFA was measured as dietary intake (0.85, 0.76 to 0.96, I2=67%) or as tissue biomarkers (0.86, 0.71 to 1.03, I2=8%). Subgroup analyses also indicated that the inverse association between marine n-3 PUFA and risk was more evident in studies that did not adjust for body mass index (BMI) (0.74, 0.64 to 0.86, I2=0) than in studies that did adjust for BMI (0.90, 0.80 to 1.01, I2=63.2%). Dose-response analysis indicated that risk of breast cancer was reduced by 5% per 0.1g/day (0.95, 0.90 to 1.00, I2=52%) or 0.1% energy/day (0.95, 0.90 to 1.00, I2=79%) increment of dietary marine n-3 PUFA intake. No significant association was observed for fish intake or exposure to alpha linolenic acid. Conclusions: Higher consumption of dietary marine n-3 PUFA is associated with a lower risk of breast cancer. The associations of fish and alpha linolenic acid intake with risk warrant further investigation of prospective cohort studies. These findings could have public health implications with regard to prevention of breast cancer through dietary and lifestyle interventions.

Posted on Leave a comment

האם בטבע לבע"ח ודגים יש יותר DHA?- לא!

שאלה שעולה פעמים רבות לגבי יחס ה-EPA/DHA: האם בדגים ובבשר יש הרבה יותר DHA מאשר EPA ואם כן למה בקפסולות השונות יש כמעט תמיד יותר EPA ?
ובכן, בבסיס השאלה יש הנחה מוטעית שכן בבעלי חיים כולל בדגים, בפרות שאוכלות עשב ובבני אדם שאוכלים פרות שאכלו עשב יש יותר EPA מ DHA. היחס הוא בסביבות 3:2 עד 2:1 לטובת EPA וזה היחס שיש בדגים קטנים כמו אנשובי. מה שמטעה היא העובדה הנכונה שבמוח יש יותר DHA מ EPA. אבל זה לא אומר שכדאי לצרוך יותר DHA. למרות שאינטואיטיבית ניתן לחשוב שאם יש במוח יותר DHA כדי להיות חכם יותר עלי לצרוך יותר DHA, במציאות מה שנותן תוצאות הכי טובות מבחינת בריאות זה צריכת דגים קטנים או צריכת שמן דגים מדגים קטנים שבו היחס הוא תמיד לטובת EPA.

Posted on 7 Comments

הסבר מקוצר- מטבוליזם של DHA ונזקי עודף DHA

האם כדאי לצרוך DHA בעודף? התשובה המקוצרת:

ראשית התשובה היא לא!

אמנם מרבית התופעות הנוירופסיכטריות (בינהן קשב וריכוז ועוד) נעוצות במחסור בDHA במוח אבל במידה רבה יותר הן נעוצות בנוכחות אומגה 6.

מה הקשר בין DHA לאומגה 6?

ובכן, הכל קשור למסלול ההמרה שעוברת אומגה 3 בגוף!
בכדי להבין זאת נתחיל ראשית בתזכורת בסיסית:

אומגה 3 מופיעה בגוף בצורת בצורת EPA ו -DHA

אומגה 6 מופיעה בגוף בצורת GLA ו AA חומצה ארכידונית, האחרונה מזיקה מאוד למוח כאשר היא בעודף.

מסלול ההמרה שלהן בגוף נראה כך:

אומגה 3 : DHA <– EPA

אומגה 6 : GLA –> חומצה ארכידונית

בגוף מתקיימת תחרות על אנזימים בין אומגה 3 לאומגה 6. שתי החומצות הללו משתמשות באותן אנזימים להמרה שלהן.
כלומר אם האנזימים עסוקים בלפרק אומגה 3 אזי אין אנזימים זמינים שיפרקו אומגה 6 ולהיפך. אם האנזימים עובדים במסלול הירוק אזי אין פעילות במסלול האדום.

המטרה שלנו היא לדאוג שהמסלול הירוק יהיה פעיל בגוף ולא המסלול האדום!

הקשר לעודף של DHA

DHA הוא סוף תהליך ההמרה. אם נספק לגוף רק DHA וללא/ מעט EPA אזי מסלול הפירוק של אומגה 3 לא יפעל! במקום זאת מסלול הפירוק של אומגה 6 יעבוד ונקבל חומצה ארכידונית

אם נסביר את זה בצורה ציורית- חשוב מאוד שבתזונה שלנו יהיה EPA כדי שהמסלול הירוק יעבוד ולא המסלול האדום.

מה הנזק בחומצה ארכידונית ?

חומצה ארכידונית הינה בעלת שתי השפעות קטלניות:

א. היא מחליפה DHA במוח והופכת אותו למוח מודלק (בדיוק מה שאתה לא רוצה)

ב.  היא מהווה טריגר להורמנים ממשפחת אומגה 6 אשר אחראים על תגובות אלימות של מערכות ההגנה של הגוף.

לסיכום צריך בתזונה גם EPA ו גם DHA והיחס ביניהם צריך להיות בערך 2:1 עד 3:2 לטובת ה EPA .

עודף גדול של DHA עד כדי 100% DHA גורם לנזק גם בתיאוריה (אותה ניסינו להסביר מאד בקצרה) וגם במעשה- ישנם מחקרים המוכיחים כי תיסוף של 100% DHA איננו מועיל ואולי מזיק, לפחות בADHD .

את היחס 2:1 עד 3:2 לטובת EPA- מוצאים בשומן של דגי ים קטנים ובשמנ"ד שלנו (ושל אחרים).

בתרשים הבא ניתן לראות את מסלול המטבוליזם של EPA ו- DHA בגוף האדם.

Posted on 5 Comments

לסיכום נזקי עודף DHA

אז מה קורה בצריכה של עודף DHA:

  • במערכות הגוף – עלול להווצר מחסור ב EPA שיגרום לגוף להטמיע חומצה ארכידונית בממברנות התאים במקום EPA וליצר מהם את ההורמונים המקומיים ממשפחת אומגה 6. כאמור אלו הרמונים היפר-אקטיביים ויגרמו לתופעות של קרישת יתר, אלרגיה כרונית ותגובות אוטואימוניות.
  • במוח – נוכחות של חומצה ארכידונית במוח ומחסור ב EPA מביאים לתגובה דלקתית בסינפסות ובמקרים קיצוניים גם במיילין. תגובה דלקתית כזו מורידה את יעילות התקשורת העצבית ובאה לידי ביטוי במגוון של הפרעות נוירופסיכיאטריות כמו ADHD במקרה הקל ואף טרשת נפוצה במקרים קשים.

יש להדגיש כי תהליכים אלו קורים למרות נוכחות גבוהה של DHA במוח . במידה מסוימת תיסוף של יותר מדי DHA ללא EPA (כמו בתכשירי אומגה 3 בעלי DHA נקי ) מחמיר את המצב אם כי ההסבר לכך מורכב. למי שמבקש בכל זאת להבין זאת מומלץ לקרוא את הפוסטר שכתבתי בנושא זה

Posted on Leave a comment

האם הגוף מייצר DHA?

בגדול כן, הטבע מאפשר לנו לצרוך EPA ו-DHA ביחסים שונים ומאפשר לנו להתמודד עם צריכה משתנה של EPA במהלך חיינו על ידי מנגנון נוסף המאפשר לגוף להפוך EPA ל DHA בעזרת אנזימים מיוחדים נוספים.

אבל התהליך ההפוך של הפיכת DHA ל EPA כמעט אינו קורה, וגם אינו רצוי.
אספקה קבועה של EPA ו-DHA ( כשיש EPA בערך פי 2 מ DHA), מאפשרת לגוף לווסת את רמת ה EPA וה-DHA על פי צרכיו. כאשר כל מאגרי ה EPA והDHA ברגע נתון התמלאו, עודפי השומנים הללו יאגרו בגוף ברקמת השומן האדיפוזית כמאגר לשעת מחסור ורעב עתידית. גם מבחינה זו עדיף לגוף לצבור יותר EPA מאשר DHA מכיוון שהEPA מהווה חומר למערכות ההגנה של הגוף וגם ל DHA, בעוד שצבירת DHA לא תספק לגוף EPA בכמות מספקת במקרה של מחסור.

Posted on Leave a comment

מהם תפקידי ה EPA בגוף, ומה קורה כשחסר EPA

ה EPA (בניגוד ל DHA) הינו בעל תפקיד דינמי.

ה EPA הוא המקור החשוב להורמונים שמפעילים את מערכות ההגנה של הגוף: מערכת קרישת דם, מערכת האלרגיה והמערכת החיסונית. אלו מערכות חשובות מאוד וחשוב מאוד שהן תיוצרנה בעזרת EPA .

למעשה ה EPA הופך (בעזרת אנזימים שנקראים COX ו LOX) לסדרת הורמונים שפועלים בכל תא בגוף ומניעים בתוכו את מערכות ההגנה הנ"ל.

מכך אנו מבינים שמולקולת ה EPA הינה "חומר גלם מתכלה" הדורש חידוש מתמיד

מה קורה אם אין מספיק EPA בגוף?

אם אין לגוף מספיק EPA הוא ייצר (גם בעזרת הורמוני COX ו LOX) הורמונים דומים מאוד אבל הפעם ממשפחת אומגה 6.

כאשר הורמונים אלו הם ממשפחת אומגה 6 נוצרות כל המחלות המודרניות בגוף- קרישת יתר (שבץ כתוצאה מקריש דם פנימי), אלרגיות חזקות ותגובות אוטואימוניות במערכת הדם במעיים ובעור.

מכאן ברור שיש צורך ביותר EPA מ DHA, כי מרגע הווצרות העובר ועד יום מותו של האדם הגוף שלו צורך ומכלה EPA כל הזמן בעוד שה DHA תפקידו סטטי.

קרא את ההסבר המלא על מטבוליזם של DHA

Posted on Leave a comment

מהם תפקידי ה DHA בגוף, ומה קורה כשחסר DHA

תפקידו של ה DHA הינו תפקיד סטטי במהותו, וזאת לעומת תפקידו של ה EPA.

מולקולה של DHA המוטמעת במבברנת התא (מעטפת התא), יהא זה תא עצב, תא דם או תא שריר, תפקידה פשוט להיות שם ולאפשר תקשורת טובה בין פנים התא לסביבה המימית מחוץ לתא. תכונה זו נקראית "פרמביליות" כלומר "מעבירות" – או במילים אחרות היכולת לאפשר לחומרים לנוע מהתא החוצה וההפך.

המעבירות של DHA היא הטובה ביותר מבין כל חומצות השומן בזכות 6 קשרים כפולים וקשר אומגה 3. גם במיילין, שהוא החומר העוטף את האקסונים במוח, תפקידו של ה DHA הינו סטטי במהותו. כלומר ברגע שהתא נבנה, ה DHA נשאר בו במשך שנים.

זמן מחצית החיים של מולקולת DHA בגוף הינו חודשים ובמוח שנים. הדרך היחידה של DHA להתכלות בגוף היא על ידי הפרשת חלב האם או על ידי פליטת זרע של הגבר (הזרע באדם בריא הינו רווי DHA).

מה קורה אם אין מספיק DHA בגוף?

אם אין לגוף מספיק DHA הוא מיצר את ממברנות התאים ואת המיילין במוח מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6.

חומצה ארכידונית גורמת לשני נזקים:

א. המעבירות שלה נמוכה והיא מפריעה להורמונים / נוירוטרנסמיטורים / חומרי מזון לנוע אל ומחוץ לתא. זאת מכוון שחסר בה קשר כפול אחד (חסר בה הקשר אומגה 3).

ב. הנזק השני כאשר חומצה ארכידונית מחליפה EPA.

תוכלו להבין עוד את נזקי החומצה הארכידונית בלינק הזה.

Posted on 2 Comments

תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני

בדיון באתר כמוני העלה פרופ’ אדלשטיין רשימה ארוכה של טענות נגד גיא בן צבי ונגד שמן דגים.
להלן מאמרו של הפרופ’ בגרסה המקורית. בהמשך למטה ראו התייחסותי המפורטת לטענות שהעלה הפרופ’ במאמרו (בפונט כחול). גיא

חניתה הרשקוביץ | 18/05/10 ב 07:26.
ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין:
גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי, כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד.
ולגופו של עניין:
ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית.
חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה:
מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם.
איזון יחס אומגה 3 אומגה 6.
אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים .
יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים.
ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל:
התחמצנות השמן.
טעם וריח רע.
פגיעה בתאי דם לבנים.
עליה בערכי הכולסטרול הרע.
רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים
וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה.

לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

לגבי נושא ההמרה.
אנסה להסביר בצורה פשוטה:
החומצה אלפא-לינולנית (ALA) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA .מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA ושל 1-5% ל-DHA. שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא:
מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי?
במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות!
החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004)

1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008).

M.W. Churcha, , , K.-L.C. Jenb, D.A. Jacksonc, B.R. Adamsc and J.W. Hotraa
aDepartment of Obstetrics & Gynecology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA
bDepartment of Nutrition and Food Science, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA
cDepartment of Physiology, Wayne State University, Detroit, MI 48201, USA

Diets that are relatively rich in ?-3 FA can adversely affect fetal and infant development and the auditory brainstem response (ABR), a measure of brain development and sensory function.

2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

Neurotoxicology and Teratology, In Press, Corrected Proof, Available online 8 October 2009
M.W. Church, K.-L.C. Jen, J.I. Anumba, D.A. Jackson, B.R. Adams, J.W. Hotra

In conclusion:
n-3 FA over-nutrition or imbalance during pregnancy and lactation had adverse effects on life span and sensory/neurological function in old adulthood. The adverse outcomes in the Excess offspring were likely due to a “nutritional toxicity”. The health implication is that consuming or administering large amounts of n-3 FA during pregnancy and lactation seems inadvisable because of adverse effects on the offspring.

גיא: ועכשיו תגובתי המפורטת מאד בפונט כחול
ראו תגובתו של פרופ’ שמואל אדלשטיין:
גיא משמש שנים רבות כבעל חברה המפיצה ומשווקת אומגה 3 משמן דגים קנדי גילוי נאות: גיא משמש כמנכ"ל של חברת היטק ועל כך פרנסתו ופרנסת משפחתו. גיא עוסק בתזונה ובריאות כתחביב מתוך תרומה לקהילה. גם ההרצאות שהוא מעביר הן בחינם. לאשתו אורנה חברה ליבוא ושיווק שמנ"ד והוא משמש בזמנו הפנוי כיועץ מדעי לחברה וידוע בקו התקיף והנחרץ שלו כנגד אומגה 3 ממקור צמחי אין לי שום דבר נגד אומגה 3 צמחית, נהפוך הוא אני חושב שבריא וטוב לצרוך אומגה 3 צמחית מפשתה מרווה המפ וכל המקורות האחרים ל ALA . יש לי הרבה נגד מרוולס שהיא חברת הפצה מסוג MLM (פירמידה) ונגד שיטות השיווק שלה הנשענות על חצאי אמיתות אי אמיתות ואף שקרים בוטים שכל תפקידן הוא שיווקי להגדיל את תפוצת המוצר שלה שמן זרעי מרווה. ,כמו כן גיא מצהיר באתר האינטרנט שלו שאיננו רופא או ביוכימאי וכל הידע שלו בתחום הנו בלתי רשמי ובלתי מוסמך ועל דעתו האישית בלבד זה נקרא גילוי נאות ואין זה אומר שאני יודע פחות מפרופסור. השאלה היא כמה אני קורא וכמה אני מנתח ומבין את מה שאני קורא. אני קורא הרבה מאד, יודע לנתח ולהבין מה שאני קורא.

ולגופו של עניין:
ההנחה הנ"ל אינה נכונה ביסודה!!! ומשווקת לציבור הרחב ע"י יצרני שמן הדגים ויצרני ה DHA השונים שנים רבות. למרות שהמידע שעליו את מסתמכת הוא נכון הפרשנות היא הבעייתית.
חשוב להבין ש ל ALA יש יתרונות בזכות עצמה ללא כל קשר להפיכתה לחומצות ארוכות שרשרת, יתרונות אלו אינם באים לידי ביטוי בשמן הדגים לדוגמה:
מרכיב הכרחי של כול ממברנה של כל תא ותא בגוף האדם. לא נכון. אין לאומגה 3 צמחית כלומר לALA שום תפקיד חיוני. מרכיב הALA בבעלי חיים הוא נמוך מאד, זניח אפשר לומר לעומת EPA . עד כדי כך שמחקרים חדשים בבני אדם ובעכברים הוכיחו כי אומגה 3 ואומגה 6 צמחיות אינן חומצות שומן חיוניות. למשל במחקר הזה.

The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid
Hau D.Le a,1, Jonathan A.Meisel a, Vincent E.deMeijer a, Kathleen M.Gura b, Mark Puder a, ,2 a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard Medical School, 300 Long wood Ave, Fegan 3, Boston, MA 02115, USA b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA 02115, USA

אל המחקר המלא לחץ כאן .שווה לקרוא אותו למי שמתענין בנתיבים המטבוליים של חומצות שומן חיוניות, שהוא נושא הויכוח.

איזון יחס אומגה 3 אומגה 6
לא נכון. אין שום משמעות ליחס של אומגה 3 צמחית לאומגה 6 כשלעצמו. הדבר היחיד שחשוב ביחס אומגה 3 ל6 הוא היחס בין EPA (אומגה 3 מהחי) לבין חומצה ארכידונית (אומגה 6 מהחי). הדרך הטובה ביותר לאזן את היחס הזה הוא על ידי צריכה ישירה של EPA ! כלומר שמן דגים או בשר של בעלי חיים גדלו על עשב. ישנה חשיבות עקיפה לכמות האומגה 3 הצמחית רק במידה ולא צורכים שמן דגים או EPA מהחי. אבל כמו שיאמר להלן יעילות ההמרה היא כל כך נמוכה אפילו באנשים בריאים שזה הופך למקור לא ריאלי ויקר בעוד ששמנ"ד הוא זמין וזול. הסבר לנתיבים המטבוליים של אומגה 3 מול אומגה 6 ניתן למצוא בשקף מספר 18 במצגת הזו. אגב את השקף הזה קיבלתי מארטמיס סימופולוס שהיא "נביאת האומגה 3" והיתה יו"ר ארגון הבריאות של האו"מ. ההסבר המדויק למה יחס EPA לחומצה ארכיונית (אותו יחס מפורסם אומגה 3 ל 6) הוא כל כך חשוב חבוי בשרטוט הזה ובאנזימים המוצגים בו, אך קצרה היריעה מלהסביר זאת כאן.

אינטראקציה ישירה עם קולטנים המווסתים את חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ואחראים להתמיינות תאים . לא שמעתי על כך, מודה ולא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תתן סימוכין לכך שALA מוסתת את חילוף החומרים בתא בצורה חיובית. אשמח לקרוא וללמוד.
יצור של חומרים אנטי דלקתיים תואמי פרוסטגלנדינים שאינם תלויי אנזימים ועוד רבים אחרים. לא נכון! החומרים "תואמי הפרוסטגלנדינים" כפי שאתה קורא להם המיוצרים מאומגה 3 הינם מלבד פרוסטגלנדינים האחראים על התגובה החיסונית, גם הלוקטריאנים האחראים על התגובה האלרגית והטרומבוקסנים האחראים על קרישת הדם. כל שלושת המשפחות הללו שייכנות למשפחה גדולה הנקראת איקוסנואידים Eicosanoids . הקידומת Eico משמעותה 20, כלומר 20 אטומי פחמן בשרשרת, שזה אותו Eico כמו ב EPA שזה קיצור של חומצה Eicosapentaenoic . עכשיו כידוע לך חומצה לינולנית ALA הינה בעלת 18 אטומי פחמן בלבד השרשרת. כיצד יכולה מולקולה בעלת 18 אטומי פחמן להפוך למולקולה בעלת 20 אטומים? רק בדרך אחת- על ידי הוספת אטומים כלומר אלונגציה. ומה מקבלים אם מאריכים ALA בשני אטומים? נכון – EPA. כלומר שמן דגים (פלוס שני תהליכי דיסאטורציה המביאים את המולקולה מ3 קשרים כפולים ב ALA ל 5 קשרים כפולים ב EPA.

על מנת לתמוך בעמדתי זו אני מביא כאן מאמר ארוך ומפורט מסימפוזיון אומגה 3 מ 2005 מאת פיליפ קלדר שהוא פרופסור לתזונה חיסונית באוניברסיטת סאוטהמפטון על התפקידים האנטי דלקתיים של חומצות שומן, במאמר מוזכר שALA איננה בעלת תפקיד אנטי דלקתי משמעותי ואף שמוסבר שהדרך היחידה שבה היא משפיעה היא בעקיפין על ידי הפיכתה ל EPA ושנדרש מינון גבוה מאד של לפחות 10 גרם ביום כדי להתחיל לראות השפעה אנטי דלקתית, בעוד של EPA השפעה משמעותית מאד כבר ב1 גרם ביום.

סקירה נוספת מסימפוזיון האומגה 3 משנת 2005 המסביר את הנתיבים המטבוליים של אומגה 3 נמצא כאן. גם סקירה זו מסבירה בדיוק את תפקידי הALA בגוף ומסקנתה שאי לה תפקיד משמעותי מעבר להפיכתה לEPA בגוף ושעקב יחס ההמרה הנמוך היא איננה מקור ראוי לEPA.

ישנו גם נושא החסרונות הרבים של שמן הדגים חסרונות שלא קיימים במקור הצמחי למשל:
התחמצנות השמן. לא בעיה. הג’לטין של הקפסולה מהווה מחסום מעולה לחמצן. עם זאת מכיוון שהוא לא מהווה מחסום למים יש לשמור את הקפסולות במקום קר ויבש, כלומר במקרר. לגבי שמן נוזלי- בעיקרון הוא אמור להיות ארוז תחת חנקן בתוך הבקבוק על מנת למנוע חימצון. מרגע הפתיחה יש כמובן לשמור אותו במקרר ולסיים לצרוך אותו תוך כחודש. מסיבה זו הנוזל משווק בדרך כלל בכמויות קטנות בכל אריזה.
טעם וריח רע. טעם וריח רע רלוונטיים רק לשמן מקולקל. שמן דגים טרי, לפחות השמן של אומגה 3 גליל, הינו כמעט נטול טעם והטעם שיש הוא טעם של דגים טריים. מאות ילדים בישראל מוצצים את הקפסולה ובולעים את השמן בהנאה ומבקשים עוד. שמן בטעם רע או בעל ריח של דג מת = שמן מקולקל!
פגיעה בתאי דם לבנים. ????????? לא שמעתי על כך. אני מכיר מאות אנשים כולל אני ומשפחתי שעושים בדיקות דם תקופתיות וספירת הדם שלהם מושלמת. מכיוון שצריכת שמנ"ד מונעת מחלות זיהומיות רבות (מרסנת את הדקלת) יש בדרך כלל ספירת כדוריות לבנות נמוכה כי אין דלקות.
עליה בערכי הכולסטרול הרע. בוא נתחיל בזה שאין דבר כזה כולסטרול רע. כולסטרול הוא תמיד דבר טוב. למרות שהרופאים אומרים לנו שהכולסטרול מזיק. לכולסטרול תפקידים חיוניים בגוף ובלעדיו אין חיים. קצרה היריעה מלפרט אבל אין לי ספק שבעתיד עוד יכו על חטא בענין המלחמה נגד הכולסטרול שכבר היום גורמת לנזקים איומים (עיין ערך סטטינים שחוסמים את יצור הLDL ובכך מונעים מהגוף ליצר סטרואידים אנבוליים , מה שגורם לניוון שרירים) . אבל לעצם הענין- אפילו ההצהרה שלך שאומגה 3 מעלה את ה"כולסטרול הרע" איננה נכונה. אם יש השפעה כלשהיא לצריכת שמן דגים היא בהעלאת הHDL מה שנקרא (גם בטעות) "כולסטרול טוב". אז אם כבר לשיטתך שמן דגים משפר את האינדיקטורים הרפואיים (השגויים במילא) למחלות לב.
רעלנים כגון מתכות כבדות ודיוקסינים שונים שקר! שמן דגים חוקי למאכל אדם תמיד נקי לחלוטין ממתכות כבדות דיאוקסינים ורעלנים אחרים. כאן ניתן למצוא את דף מפרט המוצר של השמן שלנו (אבל ההצהרה שלי נכונה לכל מוצרי השמנ"ד החוקיים בשוק). בנוסף על כך עם כל מנת יצור שאנו קונים אנו מקבלים תעודת בדיקה המוכיחה את העמידה במפרט המוצר כולל בדיקת כל הרעלנים הללו ויותר. לקוח שקונה מאומגה 3 גליל ומבקש העתק של תעודת הבדיקה יכול לקבלה.
וכמובן שגם נושא זיהום ה PCB שבגללו הוגשה תביעה בחודש מרץ לשנה זו כנגד יצרני שמן הדגים הגדולים בעולם שבשמן הדגים שלהם נתגלה רעל זה. שוב אין לי הרבה מה לומר מעבר לכך שזה קשקוש. ראה תגובת היצרן אושין ניוטרישן לכתבה הסנסציונית אשר שימשה את מרוולס כל כך טוב בשבועות האחרונים

לכתבה בנושא ה PCB לחץ כאן

לגבי נושא ההמרה אנסה להסביר בצורה פשוטה:

החומצה אלפא-לינולנית (ALA ) עוברת בגוף היונקים חילוף חומרים לחומצת אומגה-3 EPA וזו האחרונה עוברת הלאה לחומצת אומגה-3 DHA .
מחקרים אודות שיעורי ההפיכה הנ"ל של החומצות מצביעים על שיעור הפיכה של 10-15% ל-EPA לא נכון. רק 5 % בגברים בריאים ו10% בנשים בריאות. יש אנשים רבים שיש להם פגם אנזימטי בהמרה של ALA ל EPA (אנזימי D 5 D , D 6D ואלונגאז) ושל 1-5% ל-DHA .
שיעור ההיווצרות הנמוך יחסית של DHA לכאורה ממקד בעיקר ביקורת על ידי אחדים שהעשרה תזונתית ב-ALA עשויה לא לספק את צרכי איבר המטרה העיקרי והחשוב המוח. אפילו זה לא נכון הביקורת היא על אחוז ההמרה הנמוך של ALA ל EPA באנשים בריאים ואחוז שעשוי להיות נמוך במיוחד אצל אנשים עם מחסור באנזימי דיסטוראז ואלונגאז. ההמרה ל DHA איננה הבעיה. היא אולי בעיה משנית במידה ונוצר מחסור חמור ב EPA .

אולם השאלה החשובה ביותר בנושא מורכב זה בו אנו דנים (בשיעור היווצרות של חומצות ארוכות שרשרת אל מול תפקוד מיטבי של אבר המטרה) היא:
מהו זמן מחצית החיים של DHA במוח האנושי?
לא ברור לי כלל למה זו השאלה הכי חשובה. השאלה הכי חשובה היא ממה נוצרים האיקוסנואידים? מאומגה 6 או מאומגה 3. האיקוסנואידים ממשפחת אומגה 3 נוצרים רק מ EPA ואילו מאומגה 6 נוצרים מחומצה ארכידונית שהיא גם בעלת 20 אטומי פחמן (כלומר מקור למולקולות בעלות 20 פחמנים מסוג Eico )
במחקר בוולדות של עכברים לדוגמא נמצא שמדובר בזמן מחצית חיים ארוך מאד הנמדד בשבועות רבים. כאשר מנעו מהוולדות לחלוטין חומצות אומגה-3 הוארך זמן מחצית החיים ב-15 שבועות!
החוקרים הסיקו מניסוי זה שבמוח יונקים קיים מנגנון אשר תפקידו לדאוג לאיבוד מינימאלי של DHA מאבר המטרה החשוב כל כך, המוח. ׁ(J.Neurobiochem.91:1125,2004 )

נעבור לבני אדם:
מחקר חלוצי שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים בירחון המדעי היוקרתי J.Lipid Res בחודש יולי 2009 בצעו החוקרים בפעם הראשונה מדידות על האינקורפורציה של DHA לתוך המוח האנושי באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של טומוגרפיה.

שני ממצאים חשובים מאד נצפו בניסוי זה אשר נערך על 14 גברים בריאים:

1.זמן מחצית החיים שלDHA במוח האנושי הוא שנתיים וחצי! (לעומת שעות במערכת הדם)
2.האינקורפורציה היומית של DHA במוח האנושי היא 3.8 מיליגרם!

מכאן שעם זמן מחצית חיים כל כך ארוך של DHA ההפיכה הנמוכה של ל-DHA הינה בטלה בשישים.
יתרה מזאת,גם לפי כמות יומית מומלצת של ALA לפי 2 גרם.(נבדוק לפי המחמירים) נקבל שאפילו בשעורי הפיכה קטנים של 1% ל-DHA יווצרו 20 מיליגרם של DHA אשר בקלות יבטיחו אינקורפורציה של 3.8 מיליגרם למוח האנושי.
הנימוק למעלה לא נכון מכיוון שהALA צריך לספק גם EPA ו גם DHA ואם אין מספיק EPA ממילא אין מספיק DHA . וכשאין מספיק DHA המוח לוקח חומצה ארכידונית, וזו בדיוק הבעיה כי חומצה ארכיונית במוח גורמת נזק נזק נזק. עשרות מחקרים ומאמרים (חלקם בידי) מראים שהמינון היומי של EPA +DHA הדרוש לאדם מכל מקורות המזון נע בין 2 ל 3 גרם ביום. וזה רק לתחזוקה. במקרה שיש מחסור לוקח חודשים ושנים של מינון מוגבר להתגבר על המחסור הזה. אני רוצה להדגיש נקודה זו- ALA הופך ל EPA ו EPA הופך ל DHA . אבל ל EPA יש תפקיד נוסף המכלה אותו באופן מתמיד- יצור ההורמונים האיקוסנואידים. לכן חשוב יותר לספק לגוף EPA מאשר DHA כאשר היחס האופטימלי ביניהם הוא בערך 2:1 לטובת EPA .
לסיכום: כאשר לוקחים בחשבון את זמן-מחצית החיים של DHA במוח האנושי העשרה תזונתית ב-ALA מבטיחה תפקוד מיטבי של המוח האנושי בכל הנוגע לתפקודים תלויי DHA .

במקרים של ילדים מומלץ לצרוך את המקור הצמחי (נמצא בצורה טבעית בחלב אם) ולכן יצרניות תחליפי החלב עד גיל שנה מחויבות להכניס ALA לפורמולה אין זה המצב לגבי EPA ו DHA . יצרניות הפורמולות לא מבינות בזה. עובדה: עד לפני שנים ספורות אותן חברות הוסיפו חומצה ארכידונית לפורמולה ("פורמולה אמריקאית") מה שהיווה אסון תזונתי ותרם תרומה חשובה למגפת בעיות הקשב והריכוז בעולם המערבי. כיום הן מוסיפות רק DHA וזו גם טעות חמורה שעולה ביוקר לתינוקות מכיוון שאסור להוסיף DHA ללא EPA . ולכן חובה להוסיף שנמ"ד המכיל יותר EPA לכל תינוק הצורך פורמולה. לא רק כדי לאזן את האומגה 6 אלא גם כדי לאזן את המינון הגבוה של ה DHA (אבל זה סיפור ליום אחר)
אין כלל בעיית מטבוליזים "העיקוף" עלול ליוצר מחסור בחומרים שהגוף לא קיבל (ALA וחומצות שומן אחרות שמתפרקות ממנה) עלולה להיוצר גם בעיה של עודף שעלולה לפגוע בעיקר בילדים ולגרום לפגיעות נוירולוגיות (חשוב לציין שיש הגבלה כמותית לצריכה של EPA ו DHA הגבלה כזו לא קיימת לגבי ה ALA).

לדוגמה שני מקרים להמחשה:
טרחתי להוריד את המחקרים האלו ולקרוא אותם לעומק, לא רק את האבסטרקט. להלן הערותי

1- Abnormal neurological responses in young adult offspring caused by excess omega-3 fatty acid (fish oil) consumption by the mother during pregnancy and lactation (September 2008 ).

2- Excess omega-3 fatty acid consumption by mothers during pregnancy and lactation caused shorter life span and abnormal ABRs in old adult offspring

שני המחקרים הם מחקר אחד בעצם אשר נמשך על פני כשנה. המחקר נערך על עכברים. לא על בני אדם המחקר לא מציין את הרכב השמן בו השתמשו מבחינת EPA ו DHA , רק את מקור הדג שהוא מנהדן (שהוא מידיעה אישית בעל ריכוז טבעי EPA ל DHA 3:2). מחקרים רציניים הדנים בהשפעת אומגה 3 מציינים את הרכב השמן. המחקר בדק 3 מינונים של אומגה 3 משמן דגים (דג מנהדן) יחסית לאומגה 6.
a. חוסר באומגה 3, כלומר 0% תוספת למזון של שמן דגים. בקבוצה זו התגלה פיגור התפתחותי קטן.
b. בקרה- יחס 7:1 לטובת אומגה 6 כלומר תוספת קטנה של שמן דגים
c. עודף אומגה 3 יחס 14:1 לטובת EPA . בקבוצה זו התגלו בעיות משמעותיות בשמיעה ובהתפתחות.
בקבוצה זו כמות השמנ"ד שניתנה לעכברים היתה 7% (!!!) מהמזון. המחברים מסבירים למה הם בחרו 7%-
כי "ממחקרים קודמים הסתבר שבמינון כזה של עודף אומגה 3 מקבלים תופעות שליליות". עכשיו כדי לשים זאת בפרופורציה- כדי לבצע ניסוי דומה על אשה הרה במשקל 70 ק"ג הצורכת בערך ק"ג מזון ביום היה צורך לתת לה 70 גרם שמנ"ד!!! או 116 קפסולות של שמנ"ד במינון כפול (600 מ"ג) או 232 קפסולות של שמנ"ד במינון רגיל!!!. זה מינון מטורף ולא ריאלי בשום קנה מידה.
אנחנו ממליצים לנשים בהריון במשקל 70 ק"ג לצרוך 6 עד 8 קפסולות של 600 מ"ג חומר פעיל, כלומר 3.6 עד 4.8 גרם ביום. המחקר ההזוי הזה בדק מינון פי 20 מהמומלץ המקסימלי. אני מודה ומתוודה שמעולם לא שמעתי על מחקר בבני אדם שבדק מינוני אומגה 3 כל כך גבוהים. המינון הכי גבוה שנבדק אי פעם בבני אדם למיטב ידיעתי היה כ 15 גרם ביום לבני נוער עם ADHD והתוצאות היו מעולות ראה מחקר זה.
בעיה נוספת בניסוי (שהחוקרים בעצמם מודים בה) היא שלא טיפלו בעומס המחמצן שנגרם מכמות כל כך גדולה של חומצות שומן אומגה 3 בדם. כבר במינון של 2 גרם ליום לאשה (0.2% מהמזון) אנחנו ממליצים לתסף ויטמין E במינון 200 או 400 יב"ל. אבל עכברים מסכנים אלו חטפו 7% ממזונם כאומגה 3 בדם כל יום. ללא תוספת גדולה ביותר של נוגד חימצון העומס המחמצן אצלם היה חייב לעלות בצורה חמורה. לא אתפלא אם יסתבר במחקרים בעתיד כי הנזק לא נגרם ישירות מהשמנ"ד אלא מהעומס המחמצן שנבע מכך.
אמנם המזון עצמו טופל בחומר משמר TBHQ שהוא גם מונע חימצון כדי למנוע את קלקולו, אך הגנה על חומצות השומן מחוץ לגוף איננה אותו דבר כמו הגנה בתוך הגוף הצריכה במקרה של אומגה 3 להתבצע על ידי ויטמין E או E ו C ביחד.
לסיכום המחקר הזה מוכיח רק דבר אחד- אם תתאמץ מספיק תוכל לארגן ניסוי שיוכיח כל דבר, אפילו שאומגה 3 משמן דגים מזיקה לעוברים של עכברים.
אגב הם לעולם לא היו מצליחים להוכיח את זה על בני אדם כי מי היתה מוכנה לבלוע 100 קפסולות של שמנ"ד ביום?
ושאלה- מה היה קורה לאותם עכברים אילו האביסו אותם ב7% מהמזון חומצה לינולנית ביום?
כסימוכין צירפתי בתגובתי למעלה שני מחקרים מסימפוזיון בין לאומי על אומגה 3 שנערך ב2005. שני המחקרים מראים בצורה ברורה:

א. תכולת האומגה 3 הצמחית חומצה אלפא לינולנית בתאי האדם זניחה לעומת EPA ו DHA וגם לעומת אומגה 6 צמחית, חומצה לינולנית

ב. שניהם מסיקים חד משמעית כי אומגה 3 צמחית ALA איננה מקור זמין לEPA וDHA

ג. תחילת השפעה אנטי דלקתית של ALA מגיעה במינון של מעל 10 גרם ביום וגם אז ההשפעה פחותה בהרבה לעומת 1 עד 2 גרם ביום של EPA ו DHA משמן דגים.

גיא בן צבי

Posted on Leave a comment

אומגה 3 צמחית איננה חומצת שומן חיונית

מחקר חדש מביה"ס לרפואה של הרוורד בבוסטון מוכיח כי חומצת שומן אלפא לינולנית, אומגה 3 ממקור צמחי, וחומצת שומן לינולאית, אומגה 6 ממקור צמחי, אינן חומצות שומן חיוניות כפי שחשבו בעבר. במקום זאת המחקר מוכיח בעזרת ניסויים קליניים בבני אדם ובעכברים כי שמן דגים לבד ללא חומצות שומן צמחיות מונע את התסמינים של מחסור בחומצות שומן חיוניות.

למאמר המקורי לחץ כאן

The essentiality of arachidonic acid and docosahexaenoic acid

Hau D.Le a,1, JonathanA.Meisel a, VincentE.deMeijer a, a Department of Surgery, Children’s Hospital Boston, Harvard MedicalSchool, 300 Longwood Ave, Fegan3, Boston, MA 02115, USAKathleen M.Gura b, MarkPuder b Department of Pharmacy, Children’s Hospital Boston, Boston, MA02115, USA

a b s t r a c t

Objective: The purpose of this review is to correlate the clinical finding that patients receiving parenteral nutrition with a fish oil-based lipid emulsion do not develop essential fatty acid deficiency (EFAD) with an experimental murine model, thus showing that arachidonic acid (AA) and docosahexaenoic acid (DHA) are likely to be the essential fatty acids.

Background: Conventional belief is that linoleic acid (LA, omega-6) and alpha-linolenic acid (ALA, omega-3) are the essential fatty acids (EFAs). We have shown that a fish oil-based lipid emulsion containing AA (omega-6) and docosahexaenoic acid (omega-3) and insignificant quantities of LA and ALA is efficacious in the treatment of parenteral nutrition-associated liver disease (PNALD), a major cause of liver-related morbidity and mortality. The prospect of using a fish oil-based lipid emulsion as monotherapy has raised concerns of EFAD development, hindering its adoption into clinical practice. Design: Data from patients in our institution who received PN with a fish oil-based lipid emulsion was reviewed for clinical and biochemical evidence of EFAD, defined as an elevated triene–tetraene ratio (Mead acid/AA40.2). We also investigated the minimum amount of fish oil required to prevent EFAD in a murine model and determined whether DHA and AA alone can prevent EFAD. Essential FAs are important for human development and various biological functions. Traditional EFAs such as LA and ALA play a major role in preventing EFAD, and are the main precursors for the production of vital metabolites such as AA, EPA, and DHA. While AA produces mostly proinflammatory eicosanoids, EPA and DHA produce anti-inflammatory eicosanoids, as well as other novel molecules such as Resolvin E1 and neuroprotectin D1 that are essential in cognitive and visual functions. LA and ALA are acquired in the human diet in which LA is abundant. Although pregnant women and infants have an increased AA and DHA requirement, the conversions of dietary LA and ALA to AA and DHA are insuficient. AA and DHA supplementation in the form of fish oil ameliorates this problem and prevents EFAD. This explains the effectives of treatment of children with EFAD secondary to fat-free PN with a fish oil-based lipid emulsion as evidenced by complete resolution of their biochemical and clinical evidence of EFAD. This emulsion also prevented and attenuated PN-induced cholestasis in both human and animal models. AA and DHA as the sole FAs demonstrated similar results. Taken together, there is preliminary evidence to suggest that DHA and AA are EFAs, although further investigation is required.

Results: No patients receiving PN with a fish oil-based lipid emulsion in our institution have developed biochemical or clinical evidence of EFAD such as an elevated triene–tetraene ratio, growth retardation or dermatitis. This observation parallels our previously published animal studies, which demonstrated prevention of EFAD when 13% of total calories were from fish oil. Moreover, current work in our laboratory shows that AA and DHA provision alone is sufficient to prevent biochemical and physiologic evidence of EFAD in a murine model.

Conclusions: When dosed appropriately, fish oil-based lipid emulsions contain sufficient EFAs to prevent EFAD. Furthermore, AA and DHA alone may be the true EFAs.

Read Full Text 

Posted on 2 Comments

על חומצות שומן חיוניות ושאינן חיוניות- פרופסור עמירם רז מהמח' לביוכימיה באונ' תל אביב

פרופוסור עמירם רז מן המחלקה לביוכימיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, מבצע מחקרים על חומצות שומן ובהן אומגה 3. תוכלו לשמוע אותו בקישורים הבאים.

פרופ’ עמירם רז קורא לקהילה המדעית להיות יותר מודעים ולהבין את חשיבותה של אומגה 3 לטיפול במצבים קלינים כגון דכאון,דימנציה ועוד.

פרופ’ עמירם רז מדבר על חומצות שומן חיוניות אומגה 3. ומבחין בין אומגה 3 צמחי לשמן דגים

Posted on 2 Comments

אומגה 3 מול 6 ומקור צמחי מול שמן דגים- הרצאה של גיא

קטע מהרצאתו של גיא בן צבי – לחיות ללא תרופות. בקטע הזה גיא מסביר מהי התכונה שנקראת אומגה 3. לאחר מכן מוסבר המסלול שעוברת אומגה 3 בגוף לעומת המסלול שעוברת אומגה 6 בגוף וההגיון שבשמירת היחס הנכון בין אומגה 3 ל 6. כמו כן לכל השואלים מה ההבדל בין אומגה 3 צמחית לשמן דגים – גם כאן מובא הסבר פשוט ובסיסי למה יש אנשים שיכולים להתבסס על מקור צמחי ואלו אוכלוסיות אינן יכולות למצוא בו תרופה.

לקריאת פוסטים נוספים על ההבדל בין אומגה 3 צמחית לאומגה 3 מדגים המשך >

Posted on Leave a comment

אומגה 3 צמחית

גיא בן צבי ביו-טיוב – תכונת אומגה 3, אומגה 3 מול 6 ומקור צמחי מול שמן דגים

תגובת אושיין נוטרישיין קנדה – נוכחות מזהמי פי.סי.בי. בתוספי תזונה אומגה 3

פרופסור עמירם רז מהמח’ לביוכימיה באוני’ תל אביב – על חומצון שומן חיוניות ושאינן חיונית

אומגה 3 צמחית איננה חומצת שומן חיונית

תגובה למאמרו של פרופ’ אדלשטיין ממרוולס באתר כמוני

Posted on 8 Comments

האם לצרוך DHA בעודף?

זו שאלה שאנו נשאלים רבות. מדי כמה שנים יוצאים לשוק מוצרים עם אחוז גבוה מאוד של חומר פעיל DHA (ומעט או בכלל ללא EPA), בעוד שאומגה 3 גליל ממליצה מזה שנים רבות ובעקביות על יחס של 1:2 עד 2:3 לטובת ה EPA.

מהיכן מגיעה התפיסה שמניעה שיווק מוצרים עם עודף משמעותי של DHA? ובכן היא מבוססת על הבנה חלקית/מוטעית לדעתנו, של העובדות הביולוגיות הבאות:

  1. DHA הינו מרכיב מרכזי ברקמות המוח ומערכת העצבים, שם הוא חיוני בממברנות (מעטפת) תאי העצב ובמעטפת המיילין
  2. חלב אם מכיל הרבה DHA ופחות EPA
  3. DHA קיים בממברנה של כל תא בגוף

העובדות הללו נכונות, אך יש להבין שדווקא על מנת שהן יתקיימו חשוב לצרוך EPA !

כלומר ישנה תלות בין תפקוד ה DHA לכך שנצרוך EPA בכמות גדולה יותר. ההסבר הפשוט ביותר הינו ש- DHA הוא סטטי בגוף בעוד ש EPA הוא דינמי ומתכלה כל הזמן ולכן יש לחדש את המלאי שלו יום יום.

ללא EPA בכמות מספקת ה-DHA לא יבצע את תפקידו כראוי, ולכן עודף גדול של DHA עד כדי 100% גורם לנזק גם בתיאוריה וגם במעשה, ועל כך תוכלו להרחיב ולקרוא בקישורים שלמטה.

את היחס האופטימלי של 2:1 עד 3:2 לטובת EPA – מוצאים בשומן של דגי ים קטנים ובשמנ"ד שלנו (ושל אחרים).

מהם תפקידי ה DHA בגוף, ומה קורה כשחסר DHA
מהם תפקידי ה EPA בגוף, ומה קורה כשחסר EPA
האם הגוף מייצר DHA?
לסיכום נזקי עודף DHA
הסבר מקוצר – מטבוליזם של DHA ונזקי עודף DHA
DHA בהריון והנקה
ומה לגבי תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות – מטרנה, סימילאק, רמדיה ודומיהן) המכילים רק DHA ולא מכילים EPA?
האם בטבע לבע"ח ודגים יש יותר DHA?- לא!
EPA מול DHA – פוסטר מדעי
השפעות יחסי EPA:DHA על דיכאון
אומגה 3 ודיכאון – תיסוף EPA

Posted on 6 Comments

מדוע לא לאכול סלמון

גידול סלמון בחוות מסוכן לבריאות האדם והסביבה

תקציר ותרגום למאמרו של דר` מרקולה– המוביל בעולם בנושא בריאות טבעית

09/07/13

מדינת נורבגיה פרסמה אזהרות בריאותיות נגד צריכת סלמון מחוות גידול (Farmed Salmon). לאחר שנים רבות של אזהרות חוזרות ונשנות מצד חוקרים ומדענים, סופסוף יצא משרד הבריאות הנורבגי באזהרה רשמית להגבלת הצריכה של סלמון הגדל בחוות גידול. ההמלצה הרשמית מתייחסת באופן מיוחד לנזק שבסלמון מחוות גידול עבור נשים בגיל הפוריות ונשים בהריון.

salmon

סלמון שגדל בחוות גידול ולא בטבע, יהיה אפור וחסר טעם כי חסרים לו המזון והמים שלהם הוא זקוק באופן טבעי. בכדי להפוך את הסלמון הגדל בחוות גידול למוצר בעל טעם ומראה מגרה, הדגים בחוות הגידול מוזנים בחומרים שונים שאינם תואמים את תזונתם הטבעית וגורמים להם לזיהומים ומחלות קשות המועברים ישירות לבני האדם שאוכלים את הסלמונים. הם ניזונים מתערובות מזון כגון תירס, גרעינים ועצמות בע"ח, ויטמינים מלאכותיים, אנטיביוטיקה ואף חומרי צבע (כמו במקרה של הסלמון) כדי לשוות להם מראה "טבעי" ומגרה. כמו כן, החוות עוברות "ניקוי" באמצעות חומרי הדברה כדי לסלק אצות. ואם לא די בכך, נמצא שדגים בגדלים בחוות גידול סובלים מרמות גבוהות במיוחד של רעלנים כגון דיאוקסין, כספית ועוד, משום שהם ניזונים מדגי חופש הניצודים בים וניתנים להם כמזון. הדגים החופשיים מורעלים משפכי התעשיה, וכאשר דגי החוות ניזונים מהם, הם למעשה מקבלים את הרעלים בצורה מרוכזת עוד יותר. כל התוספים והרעלים הללו, שאינם מתאימים לתזונת דגים, גורמים להם למחלות וזיהומים קשים ונשארים בגופם של הדגים. הזיהומים והרעלים גם יחד מועברים ישירות לבני האדם שאוכלים את הדגים.

אזהרה מיוחדת מופנית לנשים בגיל הפוריות (העשויות להרות) ולנשים בהריון- שכן רעלים אלו נשארים בגוף האישה ועוברים מגוף האם לעובר ופוגעים בבריאותו והתפתחותו.

אחרי כל זאת, כמעט מיותר לציין, שדגי חוות נמצאו כמכילים מחצית מכמות האומגה 3 שיש בדגים חופשיים.

לגידול בחוות גם השלכה סביבתית קשה שכן הזיהומים מצטברים בקרקעית הים והורגים את הסביבה הימית שהיא התשתית לכל מעגל החיים הימי והיבשתי, החל מצמחי הים ועד הדגה ומי שניזון ממנה. על כן, ממליץ ד"ר מרקולה להתרכז בקנייה מן התוצרת המקומית, ולבדוק איך ואיפה הדגים שאנו אוכלים גדלים ומיוצרים.

לכן יש יתרונות לשמן הדגים של אומגה 3 גליל :

מגיע מדגי ים חופשיים מן הים הדרומי של פרו, שהוא הנקי ביותר בנמצא כיום.

הדייג מתבצע תחת פיקוח בר-קיימא הדוק.

מיוצר במפעל בעל אחריות סביבתית.

מיוצר מדגים קטנים (סרדין, אנשובי ומקרל) שבהם ריכוז הרעלנים נמוך ביותר מעצם היותם בתחתית שרשרת הזמון.

מופק בשיטה של סינון מולקולרי שאינה משאירה שום סיכוי לרעלנים ומתכות כבדות להשאר בשמן.

כל אצווה של שמן דגים אומגה 3 גליל מלווה בתעודות בדיקה המוכיחות את נקיון השמן ואיכותו. ניתן לקבל אצלנו העתק של תעודת הבדיקה.

מופק בתהליך מונע התחמצנות ונשמר אצלנו באומגה 3 גליל בבית קירור- וכך אנו מקבלים חומצות שומן טריות.

מכיל יחסים אופטימליים בין חומצות השומן EPA:DHA 2:1 (לטובת EPA) כפי שמופיעים בדגים בצורה טבעית- וכך אנו מקבלים שמן יעיל ביותר לטיפול ושמירה על הבריאות.

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה

Posted on 4 Comments

איך משווים מחירי אומגה 3

מה שחשוב במוצר אומגה 3 הוא כמות החומר הפעיל (EPA ו-DHA), אלו שתי חומצות השומן שבשבילן אתם קונים את המוצר. השוואת המחירים צריכה להיות עבור מחיר לגרם חומר פעיל (בניגוד למחיר לגרם שמן).

איך מחשבים מחיר של גרם חומר פעיל?
1. סוכמים את כמות הגרמים של חומר פעיל בכל כמוסה (EPA+DHA)
2. מכפילים את הסכום בכמות הכמוסות בקופסה
3. מחלקים את מחיר הקופסה בכמות החומר הפעיל בקופסה
4. משווים בין מוצרים על בסיס עלות ל-1 גרם חומר פעיל

לדוגמה- כך תחשבו מחיר של גרם חומר פעיל במוצר של אומגה 3 גליל:
1. בכל כמוסה: 200 מ"ג DHA ו-400 מ"ג EPA = סה"כ 600 מ"ג חומר פעיל, שהם 0.6 גרם חומר פעיל.
2. בכל קופסה יש 200 כמוסות: 200X0.6=120 גרם חומר פעיל בקופסה.
3. מחיר הקופסה 190 ש"ח: 1.58=190:120 ש"ח לגרם חומר פעיל.

ניתן לבצע חישוב זהה עבור המחירים המשתנים לכמות בתוספת דמי משלוח. לרשימת המחירים המלאה.

יתכן ותמצאו מוצרים זולים יותר ובוודאי שתמצאו מוצר במחירים יקרים יותר. זכרו שמעבר למחיר ישנם פרמטרים חשובים נוספים.

 

שמן דגים אומגה 3 גליל- 200 כמוסות בצנצנת
שמן דגים אומגה 3 גליל- 200 כמוסות בצנצנת

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה