Nutritional and dietary influences on attention deficit hyperactivity disorder Natalie Sinn Nutrition Reviews® Vol. 66(10):558–568 565

CONCLUSION Research to date indicates that nutrition and diet may have a role in the hyperactivity and concentration/ attention problems associated withADHD in children. In children with suboptimal levels of iron, zinc, and magnesium, there is some support for improvements being achieved with supplementation of these nutrients. There are also indications that supplementation with Pycnogenol might assist with symptoms. However, more wellcontrolled clinical trials are required.

The strongest support so far is for omega-3 PUFA and behavioral reactions to food colorings. Research still needs to determine optimal levels of these nutrients for this group of children andmarkers of food sensitivity (currently requiring timeintensive dietary challenges) in order to inform clinical practice in the identification of potential deficiencies and/or behavioral food reactions. Suggestions that these children often react to inhaled environmental substances such as petrol fumes, perfumes, fly sprays, and felt pens, also require further investigation.86 There are clearly multiple influences on ADHD, including genetic and environmental (parental, social) factors.Whether these constitute different groups of children or whether there is a common underlying component to some or all of these remains to be determined.

A recent study found lower omega-3 PUFA levels in 35 young adults with ADHD than in 112 controls, but levels of iron, zinc, magnesium, or vitamin B6 were not reduced.91 However, since zinc is required for the metabolism of other nutrients, zinc deficiencies may contribute to suboptimal levels of nutrients such as omega-3 PUFA. In addition, a genetic problem with enzyme production or absorption of nutrients may predispose children to nutrient deficiencies and/or excessive oxidation, thus contributing concurrently to food sensitivities.

Adverse genetic, environmental, and nutritional conditions may exacerbate psychosocial factors (e.g., it is easier to parent a child with an easygoing, undemanding personality). In order to provide optimal treatment for these children, all of these possibilities need to be explored in multidisciplinary, multimodal, research models that take all potential factors into consideration.

 10 תוספי תזונה נמצאו והוכחו כיעילים בטיפול בסרטן. מדובר על טיפול משלים ולאו דווקא מחליף לקונבנציונלי.

 מחקרו של דר' משה פרנקל ושות' "שילוב תוספי מזון בטיפול בסרטן" בוצע על בסיס ההבנה שחולי סרטן נעזרים בתוספי תזונה וטיפולים משלימים לטיפול הקונבנציונלי, ללא שיתוף עם הרופא המטפל. חוסר התקשורת הזה בין הרופא למטופל עלול להיות מזיק, שכן לעיתים השילוב בין טיפול קונבנציונלי לטיפול המשלים יוצר סינרגיה.

על כן, בחרו באגודת האונקולוגיה האינטגרטיבית בראשות דר' משה פרנקל,  להוציא רשימת הנחיות עם תוספי תזונה מומלצים לשימוש בחולים אונקולוגים, ולהכניס אותם כחלק מסל הטיפולים המוצע והמדובר עם הפציינט. רשימת תוספים מובילים נבנתה ע"י צוות חוקרים ורופאים מטפלים מובילים שיש להם ניסיון בשימוש בתוספים אלה. הרשימה כוללת מידע בסיסי על כל תוסף כגון הוכחות ליעילות וניסויים קלינים, תופעות לוואי, ואינטרקציות עם תרופות. המידע נועד לתת לרופאים בסיס נתונים עדכני, כך שרופאים ומטפלים נוספים יהיו מודעים לתוספים ויוכלו לדון עם הפציינט בציפיות הראליות מהטיפול, ביתרונות ובחסרונות.

רשימה זו כוללת: כורכומין, גלוטמין, ויטמין D, פטריות מייטק, אומגה 3 משמן דגים, תה ירוק, גדילן מצוי, אסטרגולוס, מלטונין ופרוביוטיקה.

 להורדת המאמר המלא > 

להמלצות שימוש ומחשבון מינונים

בעקבות מוסדות הבריאות האמריקנים, הוציא ביולי האחרון גם ארגון הבריאות האירופי "גילוי דעת מדעי על יתרונות בריאותיים של אכילת  מאכלי ים (דגים ופירות ים)  להפחתת סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה למתכות רעילות". EFSA ממליץ למבוגרים וילדים כאחד לאכול לפחות שתי מנות של מאכלי ים בשבוע. הארגון ממליץ גם לנשים בהריון לאכול דגים (וזאת בניגוד להמלצות העבר).

תקציר בעברית מאת אומגה 3 גליל | למאמר המלא

EFSA Publishes Opinion on Health Benefits of Seafood Consumption

July 15: Following the news last month that the U.S. Environmental Protection Agency (EPA) and the Food and Drug Administration (FDA) released its updated advice on seafood consumption for pregnant women, the European Food Safety Authority (EFSA) has published its “Scientific Opinion on health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption in relation to health risks associated with exposure to methylmercury.” EFSA has similarly concluded that children and adults alike should try to consume at least two servings of seafood per week.

In its opinion, EFSA:

•     Reviewed the role of seafood in European diets

•     Evaluated the beneficial effects of seafood consumption in relation to health outcomes and population subgroups previously identified by the FAO/WHO Joint Expert Consultation on the Risks and Benefits of Fish Consumption and/or the CONTAM Panel as relevant for the assessment. These include the effects of seafood consumption during pregnancy on children’s neurodevelopment, and the effects of seafood consumption on cardiovascular disease risk in adults.

•     Addressed which nutrients in seafood may contribute to the beneficial effects of seafood consumption

•     Considered whether the beneficial effects of seafood consumption could be quantified.

EFSA concluded the following:

•     Seafood is a source of energy and protein with high biological value, and contributes to the intake of essential nutrients, such as iodine, selenium, calcium, and vitamins A and D, with well-established health benefits. Seafood also provides n-3 long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA), and is a component of dietary patterns associated with good health.

•     Most European Food-Based Dietary Guidelines recommend (a minimum of) two servings of fish per week for older children, adolescents, and adults to ensure the provision of key nutrients, especially n-3 LCPUFA, but also vitamin D, iodine and selenium. Recommendations for children and pregnant women refer to the type of fish and are also based on safety considerations, i.e. presence of contaminants. Seafood provides the recommended amounts of n-3 LCPUFA in most of the European countries considered.

•             Consumption of about 1-2 servings of seafood per week and up to 3-4 servings per week during pregnancy has been associated with better functional outcomes of neurodevelopment in children compared to no seafood. Such amounts have also been associated with a lower risk of coronary heart disease (CHD) mortality in adults and are compatible with current intakes and recommendations in most of the European countries considered. No additional benefits on neurodevelopmental outcomes and no benefit on CHD mortality risk might be expected at higher intakes.

•             The observed health benefits of seafood consumption during pregnancy may depend on the maternal status with respect to nutrients with an established role in the development of the central nervous system of the foetus (e.g. docosahexaenoic acid (DHA) and iodine) and on the contribution of seafood (relative to other food sources) to meet the requirements of such nutrients during pregnancy. No effect of these nutrients on functional outcomes of children’s neurodevelopment is expected when maternal health benefits of seafood (fish and shellfish) consumption requirements are met. The health benefits of seafood consumption in reducing the risk of CHD mortality are probably owing to the content of n-3 LCPUFA in seafood.

•             Quantitative benefit analyses of seafood consumption during pregnancy and children’s neurodevelopmental outcomes, and of seafood consumption in adulthood and risk of CHD mortality, have been conducted, but are generally hampered by the heterogeneity of the studies that have investigated such relationships.

Read Full text

תקציר: ידוע כבר כי המינון וההרכב של חומצות שומן אומגה 3 משפיע על מגוון רחב של אספקטים בבריאות האדם, והיתרון שלהן במניעת סרטן נחקר רבות ונמצא שתיסוף אומגה 3 יעיל למניעת סרטן שד. יחד עם זאת, מחקרים אפידמיולוגים העלו תוצאות לא מובהקות. מחקרים באוכלוסיה ניסו לקבוע מהו היחס של אומגה 3 לאומגה 6 שישפיע על הפעילות המיטיבה של אומגה 3. מספר מחקרים קלינים, חלקם עדיין מתבצעים, חוקרים דרכים לשינוי פרופיל חומצות השומן בגוף בכדי ליצור כלי מניעה קליני. ככל הנראה הצעד הבא הוא לזהות תת-אוכלוסיות שיזדקקו לאמצעי המניעה הללו.

תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל | למאמר המלא

רקע

מידע ממספר מחקרים פרה-קלינים מצביע על כך לאומגה 3  יש אפקט נוגד גידולים  ממאירים בשל מגוון תכונות מרחביות ואינטרקציות מולקולריות במעטפת התאים שמדכאות התרבות תאים ומקדמות מוות של תאים Apoptosis.

מחקרים תצפיתיים הראו שלאומגה 3 יש אפקט הגנתי נגד סרטן המעי, הערמונית ועוד.

מחקרי אוכלוסיה

במחקר גדול שכלל מעל 35000 נשים בגיל המעבר,   נמצא ששימוש מתמיד בשמן דגים מקטין את הסיכון לגידול ממאיר מקומי Localized Invasive Ductal Carcinomas אבל לא לגידול ממאיר באונות Lobular Carcinomas. דיווח בלתי סדיר לגבי צריכת חומצות השומן ואי מדידת היחס בין אומגה 3 ל 6 הם ככל הנראה הגורמים לחוסר העקביות בתוצאות המחקרים האפידמיולוגים.

נשים בגיל הפוריות ובגיל המעבר שלקחו את המינון הגבוה ביותר של אומגה 3 חלו הכי פחות בסרטן השד. לעומת זאת, נשים שצרכו את הכמות הגדולה ביותר של אומגה 6 והכמות הקטנה ביותר של אומגה 3 נמצאו בסיכון הגבוה ביותר לחלות בסרטן השד.

מינון גבוה של אומגה 3 נמצא קשור בהורדת הסיכון לסרטן השד אצל נשים עם השמנת יתר המוגדר ב BMI מעל  30.

האפקט מונע גידולים של חומצות השומן EPA ו DHA פועל במספר מכניזמים כולל הפרדת ממברנות וקולטנים מוטבעים, החלפת דרכי תשדורת הקשורים בהתרבות תאים ונדידתם, שיבוש תהליך מוות של תאים וייצור מולקולות מחמצנות רעילות.

מחקרים על בע"ח

דיאטה עשירה באומגה 3 נמצאה כמונעת גידולים באופן מובהק, בניסויים בבע"ח.

גידולים קטנים בהרבה נצפו אצל עכברים שקיבלו אומגה 3 לעומת אלו שלא.

בנוסף, התחלקות תאים (מיטוסיס) מופחתת ומוות תאים (אפופטוזיס) מוגבר בבלוטת השד ובמעי נמצאו בהתאמה להגברת מינון אומגה 3, מה שמצביע ככל הנראה על אומגה 3 כמונעת גידולים פתולוגים.

במחקר על עכברים שבו זרזו את התפתחות גידול סרטן השד, שילוב של טמוקסיפן (תרופה מונעת אסטרוגן) ואומגה 3 מנעה התפתחות הגידול בצורה ברורה.

יש לציין כי בשניים מתוך שלושת המחקרים הללו צבירה של ROS (רדיקלים מחמצנים) ברקמות נצפתה אצל בע"ח שקיבלו תוסף שמן מדגים, מה שמצביע על כך שעומס מחמצן גבוה עשוי להיות גורם מונע סרטן. הערה של גיא: זו לדעתי אינטרפרטציה לא נכונה של הממצא. בסרטן יש עומס מחמצן גבוה ולכן צריכת אומגה 3 ללא ויטמין E (נוגד חימצון) מעלה את העומס המחמצן כתוצאת לוואי. אילו היו נותנים לאותם בעלי חיים גם ויטמין E סביר להניח שהשפעת האומגה 3 היתה משמעותית יותר.

חשיפה עוברית לרמות גבוהות של אומגה 6 דרך תזונת האם, גרם למקרים רבים יותר של סרטן שד אצל עכברות. תיסוף שמן דגים בהריון מנע את המקרים הללו והגן מפני האפקט המזיק של אומגה 6.

מחקרים קליניים

נשים עם רמות גבוהות של EPA בשד נמצאו כבעלות סיכון נמוך באופן משמעותי לחלות בסרטן שד, לעומת נשים עם רמות נמוכות. ממצאים אלה מחזקים את התאוריה לגבי התפקיד של EPA במניעת סרטן שד ועצירת התפתחות הגידולים.

Omega-3 Fatty Acids for Prevention of Breast Cancer: an Update and the State of the Science

Neil M. Iyengar& Clifford A. Hudis& Ayca Gucalp

Abstract: The quantity and makeup of dietary fat intake are known to affect human health. A variety of purported health benefits, including cancer prevention, have focused increased attention on use of omega-3 (ω-3) polyunsaturated fatty acid (PUFA) supplements. Preclinical evidence has been encouraging, and recent studies have increased our understanding of mechanisms by means of whichω-3 PUFAs may protect against breast cancer. However, epidemiological studies have yielded mixed results. Recent population studies have attempted to determine factors, for example total fat intake and the ratio ofω-3 toω-6 PUFA intake, that may affect the action of ω-3 PUFAs. Several clinical trials, some currently ongoing, are investigating strategies to favorably alter endogenous fatty acid profiles in an attempt to develop clinically feasible prevention methods. Identification of well-defined subpopulations who are most likely to benefit from a targeted prevention approach will probably be crucial to this effort.

Read Full Text

Content of essential polyunsaturated fatty acids in three canned fish species

MICHAIL I. GLADYSHEV , NADEZHDA N. SUSHCHIK , OLESIA N. MAKHUTOVA & GALINA S. KALACHOVA

Institute of Biophysics of Siberian Branch of Russian Academy of Sciences, Akademgorodok, Krasnoyarsk, Russia, and Siberian Federal University, Krasnoyarsk, Russia

Abstract

Three canned fish species*Pacific saury (Cololabis saira), Pacific herring (Clupea harengus) and Baltic sprat (Sprattus sprattus)*most common and popular in Russia, were analyzed for fatty acids. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic acid (20:5v3) and docosahexaenoic acid (22:6v3). Sums of eicosapentaenoic acid and docosahexaenoic acid in saury, herring and sprat were, on average, 2.42, 1.80 and 1.43 g/100 g product, respectively. Contents of these essential acids in all the canned fish species were found to be very high compared with many other fish reported in the available literature. All the canned fish appeared to be highly valuable products for human nutrition concerning the content of eicosapentaenoic and docosahexaenoic acid.

Read full text

שקף ראשון- גרף הסיכון להתמכרות לאלכוהול כתלות בתזונת האם בהריון

Effect of boiling and frying on the content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of four fish species Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract Frozen samples of common fish species, sea trout (Salmo trutta), from Norway and Siberia, herring (Clupea harengus pallasi), rock sole (Lepidopsetta bilineata) and cod (Gadus morhua maris-albi), collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to long-chain essential polyunsaturated fatty acids: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat-treatment (cooking and frying) did not in general significantly decrease the contents of EPA and DHA compared to raw fish species, except for a modest reduction in Norwegian trout during frying. Boiled trout appeared to be a more valuable fish dish for obtaining the officially recommended appropriate daily intake of EPA + DHA for humans. Herring and sole had intermediate values, while boiled cod had a comparatively low value. Read Full Text

Effect of way of cooking on content of essential polyunsaturated fatty acids in muscle tissue of humpback salmon (Oncorhynchus gorbuscha) Michail I. Gladysheva,*, Nadezhda N. Sushchik , Galina A. Gubanenko Sevilia M. Demirchieva Galina S. Kalachova

Abstract Contents of fatty acids in filets of unfrozen (control), boiled, fried, roasted and boiled in a small amount of water humpback salmon, collected from a wholesale market in Krasnoyarsk city (Siberia, Russia) were analyzed. Special attention was paid to essential polyunsaturated fatty acids ofx3 family: eicosapentaenoic, 20:5×3 (EPA) and docosahexaenoic, 22:6×3 (DHA). Heat treatment in general did not decrease content of EPA and DHA in humpback, except a modest reduction frying. Cooked humpback appeared to be the valuable source of essentialx3 PUFAs, namely EPA and DHA. It was hypothesized that the absence of significant reduction of PUFAs contents in red flesh of fishes of Salmonidae family during heat treatment, may be due to a high level of natural antioxidants which formed in the course of evolution as adaptation to their ecological niche. Read Full Text

abstract

A formula was derived for quantification of benefit-risk ratio (hazard quotient) for the intake of a product containing essential polyunsaturated fatty acids vs. heavy metals. The quotient was used in a three year case study of the contents of essential fatty acids and heavy metals in Siberian grayling, the main food fish from the middle section of the Yenisei River. As found, in general the fish intake was potentially very beneficial for human health, except on a few occasions, when the risk overweighed the benefit because of high contents of chromium in the fish muscle tissue. The data demonstrated the necessity for regular monitoring of the hazard quotients for food fish in wild conditions, based at least on monthly sampling frequency.

Read full text

• 100 גרם שבבי קוקוס
• 250 גרם שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו
• 750 מ"ל שמנת מתוקה 38% שומן
• 100 גרם אגוזי מלך

• מרתיחים את 250 מ"ל שמנת מתוקה
• ומערבבים בתוך השוקולד המריר
• מאחדים את השמנת והשוקולד, אחד על אחד- בשפה המקצועית : גנאש
• מקציפים 500 מ"ל שמנת מתוקה, לקצפת יציבה וחזקה
• מאחדים את שתי התערובות: הגנאש והקצפת.
• בכדי לעשות זאת יש לדאוג שהתערובות יהיו אחידות במרקם שלהן. תערובת הגנאש קלה יותר מהקצפת. לכן יש להוסיף לתערובת הגנאש מעט קצפת, וככה היא תהיה שווה במרקם שלה לתערובת הקצפת.
• בהתחלה כדאי לעשות את השוואת המרקמים עם כמות קטנה של הקצפת. לאחר מכן כאשר התערובת אחידה אפשר לשפוך את המסה האחידה לתוך הקצפת.
• ולהתחיל לקפל בעדינות, להכניס אוויר.
• למלא שקית הזלפה עם חלק מהתערובת.
• לאחר שמילאנו שקית, מקפלים את שבבי הקוקוס והאגוזים לתוך תערובת המוס שנשארה בקערה ולא נכנסה לשקית וממלאים בשקית אחרת.
• מה שנותר זה להרכיב את המנה: קחו כוס נאה והתחילו להזליף לסירוגין שכבות של מוס חלק ומוס עם שבבים, ואפשר גם לפזר שבבים באמצע.
• הכניסו למקרר לשעתיים, למרות שאפשר לאכול את זה גם כך כי קשה להתאפק…
• הצעת הגשה נוספת לאותו המוס: בתבנית, תנור ל 180 מעלות למשך 10-12 דקות ויש לכם מוס אפוי ונוזלי במרכז.
• טעים בטרוף 🙂

 Abstract: Dietary modulation of nociceptive mediators and physical pain

Prof. Chris Ramsden, MD,National Institutes of Health, USA Many patients with chronic pain continue to experience substantial pain and impaired quality of life despite taking numerous pain-related medications.

It is therefore essential to investigate novel mechanisms and alternative approaches to manage pain. As major components of immune, myelin, glial, and neuronal cell membranes, n-3 and n-6 fatty acids can be endogenously converted to several families of bioactive lipid autacoids with pro- or antinociceptive properties (eg, endovanilloids, eicosanoids, endocannabinoids, resolvins).

With a few notable exceptions, mediators derived from n-6 linoleic (LA) and arachidonic (AA) promote nociception, while mediators derived from n-3 eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA) promote anti-nociception. Thus, an imbalance of mediators derived from n-3 and n-6 fatty acids is a plausible mechanism underlying initiation and perpetuation of chronic pain disorders including headaches. In a small randomized trial in 67 patients with chronic headaches, we found that increasing dietary n-3 with concurrent reduction in n-6 fatty acids (the H3-L6 diet) produced statistically significant reductions in headache frequency and severity. These clinical improvements were accompanied by increases in pathway precursors for n-3 derived lipid mediators of anti-nociception, and reductions in n-6 derived mediators of nociception in circulation.

Therefore, targeted alterations in dietary n-6 and n-3 fatty acids may be able to modulate nociceptive lipid mediators to reduce physical pain. However, current understanding of the molecular pathways and specific lipid autacoids linking diet to physical pain is limited. In this presentation I will review emerging preclinical and clinical evidence and highlight key evidence gaps along the proposed causal chain linking dietary n-3 and n-6 fatty acids to the etiology of chronic pain.

ההשפעה של חשיפה לאלרגנים ובקטריות בגיל מוקדם על קשיי נשימה חוזרים ונשנים ועל אטופיק (אלרגיות קשות) אצל ילדים עירוניים

דר', סוזן ו.לינץ' ושות'